טוען...

לאן התכוון דוד ללכת? | הרב אמנון יצחק שליט"א

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 10.05.2015, שעה: 21:24

הורדת MP4 הורדת MP3


"אם בחוקותי תלכו" איתא במדרש, חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך. אמר דוד, רבונו של עולם, בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית פלוני אני הולך, והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, הדא הוא דכתיב "ואשיבה רגלי אל עדותיך".

החתם סופר והחיד"א מקשים, מפני מה מעשה זה נשנה אצל דוד בכל יום ויום שהיה חושב ללכת למקום פלוני ולבית פלוני והיו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש, וכי לא היו ימים שהוא הלך לכתחילה לבית המדרש? מיד צריך קודם כל לחשוב שהוא הולך למקום פלוני ולבית פלוני כדי לא להגיע לבית המדרש?

אלא מובא בספרים הקדושים, כאשר נכנס בלב האדם רצון לעשות מצוה לא יאמר בפיו את משאלת ליבו, כדי לא לגרות עליו את היצר הרע. שאם ישמע היצר הרע יפריע לו וימנע ממנו לעשות המצוה.

מקור הדברים נמצא בגמרא בסנהדרין כ"ו ע"ב, אמר עולא, מחשבה מועלת אפילו לדברי ת ורה, פירש רש"י, מחשבה שאדם מחשב, כך וכך אעשה וכך וכך תעלה בידי, מועלת להשבית הדבר שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדברי תורה. כגון, האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגרסא. עד כאן לשון רש"י. אז רש"י אומר שמחשבה שאדם חושב שכך וכך אעשה וכך וכך יעלה בידי, זה כבר מועיל להשבית את הדבר ואין המחשבה מתקיימת אפילו שהוא רוצה ללמוד תורה ולסיים כך וכך מסכתות. אז פה מדבר רש"י אפילו במחשבה, מחשבה, כמו שאומר עולא, מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה דהיינו לעכב אותם שלא יתקיימו.

וכן כתב בספר בינה לעיתים, אמרו הקדמונים ז"ל, ייזהר האדם מלהוציא מפיו הטובה אשר בליבו לעשות, שלא יאמר אעשה מצוה זו היום או אלמד חמישה פרקים וכיוצא, כי סגולה היא כשאדם מוציא זה מפיו אינו בא לידי עשיית אותה מצוה או אותו הלימוד, כי הדבר נשמע בין המקטרגים ומעוררים כמה עיכובים למענו.

וזה שאמר התנא באבות פרק ב' משנה ה', אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה, כלומר, אל תאמר בפיך שאתה רוצה ללמוד ולשנות כשיהיה לך פנאי, כי באמורך כן יישמע הדבר בין המקטרגים, ושמא יעכבוך שלא יהיה לך פנאי.

עכשיו אנחנו צריכים לדון האם מלאכים יועים מחשבות בני אדם או לא, תיכף נחזור לזה. אז ראינו שבמחשבה כבר יש עיכוב, ופה אנחנו שומעים באמירה. כיון שכן שכך הם פני הדברים, דוד המלך בכל יום כשיצא מביתו היה מתחכם עם יצרו הרע, והיה מחשב ואומר, גם מחשב וגם אומר, בפיו, למקום פלוני אני הולך, ואז יצר הרע פורש ממנו, אומר אה אתה הולך למקום של חולין, בסדר אני לא צריך אותך. וכך בנקל היו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש, כי יצר הרע לא שמע ולא ראה מה הולך לעשות דוד המלך ע"ה וככה היה משתחרר ממנו והולך תמיד לבית המדרש. אז לכן מה ששאלנו בתמיהה, איך זה דוד כל פעם היה מחשב ואומר שהוא הולך לבית פלוני למקום פלוני ואז רגליו מוליכות אותו לבית המדרש? מה, תמיד הוא היה עושה ככה? אף פעם הוא לא רצה ללכת לבית המדרש רק הרגליים לבד לקחו אותו לבית המדרש? אלא זה התרגיל על פי הגמרא הזאת, כדי להיחלץ מיצר הרע וחילותיו.

והחיד"א בספרו פני דוד בפרשת חיי שרה ביאר בזה מה שאמרו חז"ל, צדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, ורשעים אומרים הרבה ואפילו מעט לא עושים. עכשיו זה ברור, אם אומרים מעט אז אפשר לעשות הרבה, כי יצר הרע יכול לעכב רק על המעט, אבל מה שלא אמרנו אז אפשר לעשות הרבה, אבל הרשעים מתפלספים, אומרים אני ואני ואני אז אפילו מעט הם לא עושים.

יש להבין, מדוע הצדיקים אומרים רק מעט, אדרבא שיאמרו הרבה ויעשו הרבה. אלא לא לגרות את יצר הרע הם אומרים מעט, ואז הוא לא שולט עליהם וממילא עושים הרבה. על זה אפשר לבאר את הפסוק, אמרתי, ככה מבאר בעצם החיד"א בעצמו, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, כיון שאמרתי שאני רוצה להחכים, האמירה הזאת גרמה שהיא רחוקה ממני, כי גרמתי ליצר הרע להפריע לי, וסיים החיד"א וכמה בני אדם נכשלים באלו וכיוצא בבלי דעת.

אמנם כל זה כאשר מוציא מפיו, אבל אם רק חושב בליבו ואין מוציא מפיו, אין יצר הרע יכול להפריע לו כיון שאין הוא יודע מחשבות בני אדם. זה דברי החיד"א.

עכשיו, האם המלאכים יודעים מחשבות בני אדם. בספר שער בת רבים פרשת חוקת הוכיח מהנזכר לעיל, שאין השטן יודע מחשבות, והביא מספר אספקלריה מאירה פרשת בראשית, שאין השטן יודע רק דברים הנוגעים לדבר עבירה או מחשבות והרהורים רעים, אבל מה שאינו ענין עבירה אינו יודע כלל. כמו שאמר הזוהר הקדוש, שאין למלאכים ידיעה כלל במה שאינם ממונים, והראיה מהמלאכים ששאלו את אברהם, איה שרה אשתך. זה קצת קשה, אפשר להגיד איה שרה אשתך משום דרך ארץ הם אמרו, אבל לפי מה שכתוב פה בשם הזוהר הקדוש מפה ראיה, צריך לבדוק את זה בפנים, כי רש"י אומר שאפילו במחשבה אז יכול שאדם לא יוכל לקיימה. וככה זה על פי הגמרא.

בספר משכיל לדוד כותב, יש הפרש בין ה' יתברך למלאכים. ה' יתברך יודע מחשבה כשהיא בכליות שעדיין אין בה ממש, ולפיכך כתוב "ה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל", כלומר הוא יודע את המחשבות בעודם הבל, כשעוד לא הגיעו ללב. כי כליות יועצות, ואח"כ רבות מחשבות בלב איש, אבל כאשר המחשבה היא נתונה בלב, הרי זו כאילו יצאה בחוץ, לפיכך יש שיטות שהרהור כדיבור דמי, אז אפשר להם למלאכים לדעת אותם, דהיינו מה שהגיע אל הלב, ה' רואה לכליות מה שהמלאכים לא, אבל בלב גם המלאכים יכולים. זה לפי משכיל לדוד. ויש מבארים על פי דבריו את כפל הלשון הנאמר בפסוק "אני ה' חוקר לב בוחן כליות", כך אומר ירמיה הנביא י"ז י'. ה' בוחן ושופט גם על המחשבות של הלב שיצאו החוצה, וגם על מחשבות הכליות שעדיין בפנים.

בספר שירת הים מבאר לפי זה מה שאמר דוד המלך לשלמה, דע את אלהי אביך ועבדהו כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין. דברי הימים א' כ"ח ט'. מהו כפל הלשון? אלא כיוון להזהיר אותו על שני הענינים האלה, שאפילו מחשבות הכליות שעדיין אינם מחשבות גמורות, הקב"ה מבין. וזהו שאומרים במוסף של ראש השנה, מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש. מחשבות אדם - אלו המחשבות שחשב בפועל לעשות, ויצרי מעללי איש - הם המחשבות שעדיין לא הגיעו לליבו, אבל הם בפנימיות נפשו וגם עליהם ישפוט ה'. עכשיו, על מה שאמר החיד"א שאם חושב בליבו ואין מוציא מליבו אין יצר הרע יכול להפריע לו כיון שאין הוא יודע מחשבות בני אדם, כתוב בספר נפש החיים בליקוטים, שהגר"א אמר להגר"ח מוולאז'ין הסכמה חזקה בלב גם כן מזקת, שלא יתקיים משאלת ליבו, וכל שכן דיבור, מקור דבריו מהגרא בסנהדרין כ"ו. וצריך עיון, דלפי מה שכתבנו משמע דוקא כשמוציא מפיו אז היצר הרע יודע, אבל מחשבות הלב שאין יצר הרע יודע לא מזיקות, ז"א אם אדם חשב בליבו כיון שהיצר הרע לא יודע אז זה לא מזיק. ומה שמביא מקור מגמרא הנזכרת לעיל קשה, למה אם תעיין היטב דברי רש"י שכתב כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגרסא, משמע כשאומר בפיו אז מזיק וצריך עיון.

אבל רש"י בהתחלה אומר, מחשבה שאדם מחשב כך וכך אעשה וכך וכך תעלה בידי, מועלת להשבית הדבר שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדברי תורה, ואח"כ הוא אומר כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגרסא, אז מה, רש"י חוזר בו ממה שאמר קודם? הרי הוא בא לפרש את מה שאומר עולא, עולא אומר מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה לבטלם, אז זה קשה וצריך עיון, מה הכוונה ברש"י, האם לכלול את שניהם או כאילו הוא חוזר בו ממה שאמר והכוונה גם מה שאמר עולא הכוונה זה שדוקא באומר. אבל לפי הגאון שהוא מסתמך על הגמרא פשוט מדובר במחשבה. אמנם עיין בתוס' בשבת י"ב שכתבו שהמלאכים יודעים מחשבות בני אדם, אולם עליהם כבר כתב השל,ה הקדוש בפרשת זאת הברכה, לפי קבלתנו האמיתית הם דברים דחויים. אז השל"ה בא הרבה הרבה אחרי בעלי התוס', והם כתבו שמלאכים יודעים מחשבות בני אדם, ופה הוא אומר יש לנו קבלה אמיתית שהדברים דחויים. רבי עקיבא איגרא זצ"ל בגליון הש"ס כתב על דברי התוס', עיין בספר משכיל לדוד להרב מהר"ם פאדווא, על פירוש רש"י בתורה פרשת וירא, בשם משנת חכמים למהר"ם חג'יז ז"ל, שכתב לחלק שבעוד המחשבה בכליות אז אין יודעים בה המלאכים, רק הקב"ה, אבל כשהיא נתונה בלב הרי היא כאילו יצאה החוצה ומלאכי השרת כבר יודעים בה, ולדבריו מושווים דברי הגאון על נכון. ח

בפירוש הגר"א במשלי י' פסוק ח' כתוב, אם יאמר למחר אשכים בבוקר ללמוד הוא יכשל בזה ולא יעמוד, וזהו שאמר, חכם לב יקח מצוות - תיכף כשבאות לידו אינו משהה אותן, אבל מי שהוא אוויל ואינו עושה תיכף אלא אומר בשפתיו שיעשה אח"כ או למחר יהיה נכשל בזה ולא יעשה כלל. וכן כתב שם בב' עד ד' י"ג.

חידוש גדול חידש כאן הגר"א, שכל מה שאמרו חכמים ז"ל מחשבה מועלת, אין זה רק בתכניות שלאחר זמן, כיון שבינתיים משביע את עצמו בכח דמיונו ונותן שהות ליצר הרע ולשטן להכנס ולקלקל. אבל אם התכנית היא לביצוע לאלתר ומיד אין לך מעלה גדולה הימנה.

והחיד"א בספרו מראית העין שם הקשה, אמרו בגמרא, אם עסוקםי לשמה זה ההמשך של הגמרא בסנהדרין, אם עסוקין לשמה המחשבה לא מזיקה. שנאמר "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום. עצה שיש בה דבר ה' היא תקום לעולם. אם כן שואל שאלה החיד"א, מדוע דוד המלך היה צריך להתגבר על יצרו ולומר, למקום פלוני אני הולך? הרי לימוד לשמה אין מה לחשוש וודאי שהוא הולך ללמוד לשמה, אז למה הוא היה צריך תרגילים כאלה לעשות? הרי בלשמה לא יכול לעכב יצר הרע, כי זה עצת ה', ועצת ה' היא תעמוד. תירץ החיד"א, כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, ולפי גדולת נשמת דוד היה צריך לעשות המצאות לנצח היצר הרע גם בלימוד לשמה. יצר הרע מחפש את הגדולים, הוא לא זה לא כמו אנשים הרגילים.

"אם בחוקותי תלכו" כותב המדרש, חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך, אמר דוד, בכל יום הייתי אומר למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מוליכות אותי לבתי כנסיות ובתי מדרשות.

יש להתבונן מדוע הביא המדרש את המאמר הזה על הפסוק הזה "אם בחוקותי תלכו"? אלא כידוע בניני גשמיות לא צריכים להקדים מחשבה לפעולה, הכל נעשה אוטומט מאליו, כשאדם מרגיש רעב הוא הולך לאכול, מרגיש עייף הולך לישון, לא שמענו שאדם צריך להפעיל את המחשבה ולהפעיל את שכלו אולי אני צריך לאכול, אולי אני צריך לישון, לא צריך זה, זה בא אוטומט, הגוף מזכיר לו כבר, אומר לו צריך לישון צריך לאכול. אז כדי לעשות צרכים טבעיים לא צריך לעורר את הגוף, אבל ברוחניות אדם צריך לחשוב על כל מעשה ומעשה בכדי לעשותו, כי אדם נגרר אחרי גופו, מדוע? כי לבית הכנסת אדם לא רעב, לשמוע את דבר ה' בבית המדרש אדם לא צמא, ולכן צריך הוא לחשוב לפני כל מעשה ומעשה שהוא עושה. לעומת זאת דוד המלך אומר, חישבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך, אצלי הדבר הפוך, הוא אומר, בכל יום ויום אני מחשב את דרכי ללכת למקום פלוני, ללכת לדירה פלונית, על צרכים גשמיים אני דוד צריך לחשבן ולחשוב, כי הדברים הגשמיים לא נעשים אצלי אוטומט, הם לא נעשים מאליהם, אלא אני צריך לחשוב אם זה בכלל כדאי, יש על מה לדבר. אבל ברוחניות אצלי הדבר להיפך, ואשיבה רגלי אל עדותיך, הרגליים אוטומט אצלי מוליכות אותי לבית המדרש, כי ברוחניות התנועות אצלי הן טבעיות ונעשות מאליהן ללא מחשבה.

על זה הביאו חז"ל דוקא על הפסוק "אם בחוקותי  תלכו" לומר לנו שרצון התורה שכך תהא דרכי של אדם, שרגליו ילכו מעצמם לתורה. אם בחוקותי פשיטא תלכו, תלכו ברור, תלכו מה זה צריך לחשוב? לא צריך לחשוב, על בחוקותי זה תמיד תלכו אוטומט, כמו שהיה אצל דוד המלך, כיון שהיה רגיל לילך לבתי כנסיות ובתי מדרשות תמיד, לכן רגליו הוליכו אותו והובילו אותו מעצמם לשם. כמו שאמר הלל, בסוכה נ"ג. למקום שאני אוהב לשם רגלי מוליכות אותי. ועיינו בחידושי הרד"א על המדרש, וכן פירש בספר תכלת מרדכי למהרש"א מרזן זצ"ל.

לסיכום, מה שנכון להיום עם ממשלת ביבי וכל החבר'ה השישים ואחד שזה ס"א, סטרא אחרא, אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ונתתי גשמיכם בעיתם ונתתי שלום בארץ, וחרב לא תעבור בארצכם, כתוב במדרש, רבי מנחם חתנא דרבי אלעזר בר אבינא אמר, מהו שאמר דוד חישבתי דרכי, חישבתי מה שכתבת לנו בתורה, אם בחוקותי תלכו, ומה כתוב על זה, ונתתי שלום בארץ, ואם לא תשמעו לי מה כתוב על זה, ויספתי לייסרה אתכם. אז רבי מנחם החתן של רבי אלעזר בן אבינא אומר, מה שדוד המלך אומר חישבתי דרכי זה כל הזמן חישבנתי מה כתוב בתורה, כתוב בתורה אם בחוקותי תלכו נקבל שכר, בין השכר יהיה ונתתי שלו םבארץ, וכתוב בהמשך ואם לא תשמעו לי אז מה יקרה, ויספתי לייסרה אתכם. אז צריך להבין מה שייך כאן הענין של חישבתי בזמן שהדבר כתוב בתורה במפורש, מה צריך לחשוב ולחשבן ולעשות, מה צריך?

אלא הענין הוא כך, לפעמים נדמה לאדם שהשלום בארץ תלוי בהרבה סיבות ובהרבה גורמים, והוא לא מבין מה הסיבה העיקרית. דוד המלך התבונן והגיע למסקנה, אין פתרון אחר לבעיות הכלל והפרט רק קיום התורה. ז"א הוא חישב הכוונה הסתכל בכל המצבים תהלוכות בני אדם ,  מלכים, שרים, הכל איך הכל מתהלך, מה בסוף מביא את השלום האם זה הסכמי שלום, האם זה לחץ של אובמבה, התנגדות של בימבי, מה גורם, בסוף הוא הסתכל, אין פתרון אחר לבעיות הפרט והכלל רק קיום התורה.

ניתן להסביר זאת על מעשה שהיה, באסיפת הרבנים בפטרבורג התאספו שם גדולי הרבנים לטקס עצה על גזרות שגזרו על כלל ישראל, שלחו שתדלן משכיל חילוני ומתבולל שהיתה לו דריסת רגל אצל המושלים בממשלה שיבטל את הגזרה, ולאחר שיצליח בשליחותו אמר לרבנים, והתפאר לפניהם, כי דרכו כמתבולל צודקת. הרי הוא פעל והצליח לבטל את הגזרה, ואילו הרבנים לא פעלו כלום כי אין להם אפילו דרך כניסה אל השלטון. ענה לו אחד הרבנים בפקחות ואמר, משל למה הדבר דומה לאחד שנסע בחורף וקפא גופו מחמת הקור העז, יעץ לו אדם אחד עצה ידועה במקרה כזה, תשפשף את כל גופך הקפוא בשלג ובזה הגוף יתחמם והדם יתחיל לזרום בו. כאשר הסגולה הזאת הועילה לו אז הוא אמר בהתרגשות תודה לאל שיש שלג, אם לא היה שלג לא היה לי עם מה להחיות את גופי הקפוא. השיבו לו שוטה שבעולם, אם לא היה שלג גם לא היית קופא בגופך ולא היית זקוק לשלג. כך אמר לו הרב לשתדלן החילוני, אתה חושב שאתה ביטלת את הגזרה? הרי כל הגזרות באו רק בגלל פושעים ומתבוללים כמוך.

ומוצאים על זה גמרא מפורשת, דאמר רבי, אין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ. גמרא בבבא בתרא ח'. מעשה היה שהטילו על אנשי טבריה לעשות עטרה למלך, אנשי טבריה ותושביה  צריכים לעשות כתר למלך, באו עמי הארצות לרבי ושאלו אותו, האם החכמים ישתתפו בדמי העטרה? כי בד"כ הם פטורים ממיסים וארנוניות, האם הם ישתתפו בגזרה הזאת בדמי העטרה? ענה להם לא, אמרו לו אם כן נברח, אמר להם ברחו, ברחו חצי העיר. מחל המלך על דמי חצי העטרה. באו הנשארים לרבי ושאלוהו, האם החכמים ישתתפו בחצי דמי העטרה? אמר להם לא, אמרו אם כן גם אנחנו נברח, אמר להם תברחו, ברחו כולם ולא נשאר רק כובס אחד, הטילו עליו את כל ההוצאות של העטרה, לבסוף ברח גם הוא ולא נשאר מי שישלם, ומחל המלך על הכל. אמר רבי ראיתם, שאין פורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ. אם אין עמי הארץ כולם ברחו - אין שום פורענות, בטלה הגזרה ואין שום דבר. אז מי גרם לגזרה? עמי הארץ.

לצערנו רבים סבורים כיום שבעיות בטחוניות כלכליות חברתיות ניתן לפתור בכל מיני דרכים, אבל לא מעלים על דעתם כלל למצוא מזור לבעיותיהם בדרך של אם בחוקותי תלכו אז כל ההבטחות "ונתתי גשמיכם בעיתם ונתתי שלום בארץ וחרב לא  תעבור בארצכם, כל ההבטחות זה שמה נמצא, לא במטבחון, לא בקבינט, בשום מקום זה לא נמצא, רק באם בחוקותי תלכו, שמה זה ההבטחה, לא - אז אם לא תשמעו לי ויספתי לייסרה אתכם. גרות על גזרות.

בספר לקח טוב מביא משל על ענין זה מהגר"י גלינסקי, כידוע הבדואים מקום חיותם במדבר, על כן את המים הנצרכים להם למחייתם נאלצים לשאוב מבורות הנמצאים מרחק רב ממקום מגוריהם ולטלטלם על גבי חמורים. ויהי היום מספר אנשים מקרב הבדואים ביקרו בכרך גדול ולתמהונם ראו שבכרך לא נזקקים להביא מים ממרחקים, בכל בית מצוי ברז שממנו נובעים מים מתוקים. חמדו הבדואים את השכלול הנפלא ורכשו כמות ניכרת של ברזים כדי להתקין אותם באהלים במקום מושבם. כשתמה מלאכת הרכבת הברזים נוכחו לדעת לאכזבתם כי אין  מים יוצאים מתוכם. מיד הזעיקו את בעלי המלאכה שבעיר שיבואו לראות, מדוע שונים הברזים שלהם ואם לא עבדו עליהם ומכרו להם ברזים שבעצם לא עושים את העבודה. כשהגיעו לעירם גיחכו על בורותם כיצד יעלה על דעתכם שיצאו מים מהברזים אם לא תחברו אותם לצינור המים המוביל לבאר. כך התורה, מבטיחה שפע ברכה הצלחה, אבל אם רק נשכיל להתחבר אל מקור מים חיים זה התורה. וזה מה שאמר, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים. ככה מתלונן ירמיה על בני דורו, שבמקום שיתחברו לקב"ה שהוא מקור מים חיים עזבו את מקור המים החיים וחצבו להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים. לא תבוא ישועה מהממשלה הזאת ולא משום ממשלה, רק אם אנחנו נבין ונשכיל שאם בחוקותי תלכו נקבל את כל ההבטחות, צריך לדאוג שאנחנו ברוחניות נעשה על אוטומט, הכל באוטומט, ברור שרק לזה הולכים, אין מקום אחר ללכת, ובגשמיות צריך לחשוב כדאי לא כדאי, עכשיו לא עכשיו, אולי בכלל לא ולא צריך וכן הלאה. לא כמו שאנשים שוגים ואומרים שעבודה חייבים וללמוד מתי שאפשר, תורה חייבים ועבודה באמת לא צריך אבל אם אתה אין לך בטחון שהמזונות קצובים ואתה לא מאמין אז תלך תעבוד, אבל כמה תעבוד - מעט מאד כי ההשתדלות לא מביאה שום דבר. ידוע שהגזרה מלגלגת על החריצות, אז לכן כדאי לשמוע לתורה, אולי סוף סוף אנשים כבר יתבגרו, בני שלשים ארבעים חמישים שישים שבעים שמונים ותשעים ועוד לא קלטו את הפסוק הזה אם בחוקותי תלכו ושהכל תלוי שם.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. 

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 28.03 08:22

    שלום כבוד הרב. אני מאמץ את הלימוד שאמרת לגבי הלכות פסח. תודה רבה הרב🙏🏻🌹

  • 28.03 01:35

    שלום לכבוד הרב! תודה על ההרצאה המחזקת (גבעתיים - כוחו של הרגל לרעה ובטובהshofar.tv/lectures/1594 28.03.2024) בעזרת השי"ת בעלי ואני מקבלים להשתתף בהפצת הספר 'בכור ההיתוך' (shofar.tv/articles/14830) ספר שקראתי לפני כ-10 שנים! ומאוד חיזק אותי ואת בעלי בקשר לאכילת בשר; מה עונשו של מי שאוכל ואו מאכיל בשר נבילות וטריפות! (רח"ל) מאוד ממליצה לכולם לקרוא, תודה שוב לרב שמחזק אותנו ודואג לעולם הבא שלנו 🙌🏼

  • 27.03 14:05

    תודה רבה על פעולתכם למען קדושת עם ישראל - עלו והצליחו!

  • 26.03 11:55

    שלום לכבוד רבנו היקר רציתי לספר לרב (וכן להודות לו) על העצה שהרב אומר להרבה אנשים בזמן האחרון: ללכת לכותל שלושה ימים רצוף ולגמור שם כל יום ספר תהילים שלם ולבקש - ורואים ישועות! אז ב"ה עשיתי את העצה ובראש חודש האחרון הלכתי שלושה ימים רצוף! ועמדתי בזה וקיבלתי ישועה גדולה!! שרכב שהרבה זמן כבר רוצה למכור והיה עליו שיעבוד לכן היה קשה למצוא קונה שיסכים שיהיה תהליך של יומיים עד שהעיסקה נגמרת ועוד שיעביר את הכסף מראש - וברוך השם סיימתי את זה! ביום שלישי ולמחרת כבר דיבר איתי קונה שרצה להגיע כבר ביום חמישי שאחריו ולקחת את הרכב ורק עניין טכני גרם שנחכה עד שבוע שלאחר מכן וכן הוא הגיע ביום ראשון ולקח את הרכב והעיסקה נגמרה בצורה מוצלחת ביותר! רציתי לספר לרב על הישועה הגדולה כבר בסיום העניין עם הרכב, אבל ב"ה בד בבד נכנסו הצעות עבודה טובות מאוד (כאשר כבר מסוכות אני ללא הכנסה פרנסה) ולכן ראיתי שהולכת להיות פה ישועה גדולה עוד יותר! אז חיכיתי שהעניין יסגר ובעיקרון הייתי אמור להתחיל היום במקום מסויים, אך דברים השתבשו שלא כמו שדובר ולא הלכתי וכנראה ששם בסוף לא אתקדם... ואז עלה בראש: שאולי כי לא הודיתי לרב (כי לקב"ה הודיתי) ופירסמתי זה היה בעוכרי ושלא הייתי צריך להמתין אז עכשיו מקיים את זה ומודה שוב להשי"ת ולרב על העצה המיוחדת שהועילה לי באופן מדהים! תודה רבה.

  • 25.03 12:15

    כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי ראשית 'שושן פורים שמח!' יהי רצון: שנזכה לאחדות בעם ישראל בזכות ימי הפורים ויתעוררו רחמי שמים בזכות פעולותכם לקירוב הלבבות של עם ישראל (אמן). רציתי שתדעו שזכינו להתפלל בפורים בבית הכנסת בקהילה (קהילות פז) בבני ברק ופשוט גאווה והרגשה עילאית, התפילות פשוט מעין עולם הבא! דיקדוק וכוונות - ומרגישים את אהבת המצוות והתפילה באוויר, אשריהם כל הצוות של קפ"ז בני ברק מחזיקים את המקום ללא חסרון כלל ע"פ הנהגת גדול הדור שליט"א. תודה רבה לכם על הכול צריך לכתוב על ספר את כל המהלכים שקפ"ז עושים בהנהגת הרב שליט"א פשוט 'מחזירים עטרה ליושנה!' כדרכי אבותינו הצדיקים בכל מעשיהם ודיקדוקיהם.

  • 25.03 10:31

    כבוד הרב היקר שליט"א חג שושן פורים שמח! תודה רבה לכבוד הרב על השיעור המדהים! יהי רצון: שנזכה שכל בקשותינו יתגשמו במלואן בפסח הקרוב השנה גאולה ברחמים לכלל ישראל אמן ואמן! חג שמח!!!!

  • 24.03 18:56

    קידוש השם! ב"ה 2 מהשכנים (חסידי וליטאי) באו לאהל הגברים ורקדו כמה דקות בשמחת פורים שארגנו; איתן, קינן ועוד הי"ו ואמרו שבאו להגיד: 'ישר כוח! על הצניעות שגברים לבד ונשים לבד.' ב"ה שבזכות הרב שליט"א קפ"ז מקדשים שם שמים ברבים ושמחים לקיים מצוות השי"ת כאשר ציוה השם:)

  • 22.03 13:59

    תודה רבה, דרשה ממש מעניינת ואקטואלית לזמננו. שבת שלום ומבורך לרב היקר!!!

  • 22.03 13:58

    לילה טוב רבנו הקדוש! שיעור מהממם על 'תכלת מרדכי' (shofar.tv/lessons/16976) היה שווה לחכות את התקופה הארוכה הזו ולשמוע שוב חידושים ועוד על אסתר המלכה, תמיד מרתקת מגילת אסתר, ממש צחקנו בסוף ואיך שתמיד הציצית מצילה את עם ישראל, ממש כמו ב-7.10 שמרוב כאוס כבר לא ידעו מי מחבל ומי לא והציצית פשוט הצילה! מכיון שהיה על אותו יהודי ציצית. שיעור מהנה לנשמה ממש! תודה רבה.

  • 21.03 08:17

    תודה רבה כבוד הרב.. תודה על ההרצאות והשיעורים. וזה החסד ה' עלינו שהבת הגדולה מרותקת כשהיא שומעת את כבודו. שבוע שעבר שמתי 'מיקס קליפים' שארך כמעט 4 שעות!... וכשכיביתי רק לכמה רגעים מיד היא אמרה לי: 'אימא! תשימי... שימי...' ב"ה יש תקווה! רק הסבלנות 🥺

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים