צלם האדם וזוהמת הנחש | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 04.05.2015, שעה: 08:19
רב יוסף יומא דעצרתא אמר, עבדי לי עגלתא תלתא, אי לאו הוי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. גמרא בפסחים ס"ח.
רב יוסף בחג השבועות היה אומר, תעשו לי עגלה משולשת, אם לא היום הזה הגורם שהוא יום מתן תורה, כמה יוסף איכא בשוקא, מה ההבדל בין יוסף ליוסף.
רב יוסף אמר שלכל גדלוו זכה רק בשביל יום קבלת התורה, ומבלעדי זאת לא יתכן כלל אפשרות לזכיה, כי ללא קבלת התורה אין הפרש כלל בין האנשים וכולם עומדים בדרגה אחת, לכן אמר רב יוסף שיעשו לו עגלה תלתא, שרק בזכות אותו היום - יום מתן תורה, יש הבדל בין יוסף לבין רב יוסף.
ויש להתבונן הרי רואים שאפילו לפני קבלת התורה הקב"ה תבע מאת בני אדם להגיע למעלות ומדרגות כמו שמובא במשנה באבות פרק ה'. עשרה דורות מנח ועד אברהם, והם נענשו ונאבדו מן העולם אפילו שעדיין לא קיבלו תורה, ועל כרחנו שתביעתו של הקב"ה מהם היתה משום מדרגת צלם אלהים שיש בכל אדם, וכמו ששנינו, חביב אדם שנברא בצלם, זה כל אדם, בצלם אלקים עשה את האדם, ומשום מדרגת צלם אלהים בלבד כבר היו צריכים לזכות, ומכיון שלא זכו נענשו עבור זה. אז הצלם אלהים מחייב את האדם לזכות למעלות ומדרגות עליונות, עד היכן תיכף נראה.
חכמים ז"ל במדרש איכה רבה ד' אומרים, אם יאמר לך אדם חכמה באדום תאמין, תורה באדום אל תאמין, והיינו שיש שתי דרגות, שתי מדרגות, יש מדרגת החכמה ויש מדרגת התורה, מעלת החכמה נמצאת אפילו באומות העולם, אף על גב שהם לא זכו להגיע לתורה, ומשום החכמה גרידא, משום החכמה בלבד יכולים להגיע למעלות עליונות ונשגבות, בחכמה בלבד, בלי תורה עוד, ואם כן יש לתמוה מדוע אמר יוסף אי, לאו הוי יומא כמה יוסף הוי בשוקא, והרי משום מעלת החכמה לבד צריך להתעלות ולהתרומם עד אין תכלית.
ובפשטות יש לומר שהינה כי נמי, משום מדרגת צלם אלהים לבד יכול להתעלות, כמו שראינו באדם הראשון שהיתה מדרגתו גבוהה לאין שיעור, וכמו שכתוב בבראשית רבה ח', אמר רבי הושעיא, בשעה שברא הקב"ה אדם הראשון טעו מלאכי השרת וביקשו לומר לפניו קדוש, משל למלך ואפרקוס שהיו בקרונין, והיו בני המדינה מבקשים לומר למלך דומינו, ולא היו יודעים איזה הוא, לא יודעים מי המלך, אין הפרש ביניהם. מה עשה המלך דחפו, את האפקרוס, את השר, והוציאו חוץ לקרונין וידעו הכל שהוא איפרקוס. כך מלאכי השרת ביקשו לומר לפני אדם קדוש, כי חשבו שזה הקב"ה, מה עשה הקב"ה, הפיל עליו תרדמה וידעו שהוא אדם. אז רואים כמה גדולה ונשגבה היתה מדרגתו של אדם הראשון לפני התורה, רק הצלם אלקים. וזה נדרש מכל אדם, בלי התורה עוד.
רואים שמכח מדרגת צלם אלהים הגיע אדם הראשון למעלה עליונה כל כך עד שמלאכי השרת לא הבדילו כלל בין הקב"ה לבין אדם הראשון. ואם כן פשיטא שעל ידי מדרגת צלם אלהים יכול להגיע עד לתכלית. אמנם כל זה היה רק קודם החטא, אבל אחר חטא אדם הראשון נכנסה בו זוהמתו של הנחש, ונסגרו הדרכים לזכיה, לזכות עכשיו לדרגה עם זוהמת הנחש למדרגת אדם הראשון, נסגרו הדרכים. ואין כמעט אפשרות לזכות ולהגיע למעלות על ידי זה. תיכף תשמע למה. ולכן עשרה דורות מאדם הראשון עד נח לא הגיעו למאומה, ואפילו נח עצמו שזכה מכל מקום כל זכותו היתה רק לעצמו צדיק תמים, אבל לא זכה שממנו יצא כלל ישראל ורק אברהם אבינו ע"ה הגיע למדרגה זו, לפני מתן תורה. אז לכן זה כמעט. כי חלק ה' עמו יעקב חלק נחלתו, ימצאו בארץ מדבר ובתוהו יילל ישימון, יסובבנו יבוננהו יצרנו כאישון עינו.
ימצאו בארץ מדבר, הקב"ה מצא אותם בגדר מציאה ובריאה חדשה, המדרש אומר זה כאילו לקח בנפה כמו בחול הים, נפל לך יהלום, אתה לא יודע איפה אבל אתה מתחיל לקחת נפה ולהעביר את כל החול של כל הים בתוך הנפה עד שאתה מוצא בסוף שמה את המציאה הזאת שקוראים לה אברהם, את היהלום הזה. ימצאהו בגדר מציאה בארץ מדבר, כי לאחר זוהמתו של הנחש אין כמעט כל אפשרות לזכיה. תיכף נבין מה זה זוהמתו של הנחש.
ובאותו מדבר מצא את אברהם, ומצא בו איזה נקודה פנימית שהיתה כמדרגת אדם הראשון קודם החטא, ולזה היה צריך בנוסף לכך עבודה ויגיעה מרובה, יסובבנו יבוננהו יצרנו כאישון עינו. ע"י העשרה נסיונות וכבשן האש שכל אלה היו בגדרי בירור וזיכוך, וכך הקב"ה הביא את היהלום הזה למקסימום קרט שאפשר להוציא ממנו. ועל ידי זה זכה אברהם אבינו ע"ה והגיע למדרגתו, זה עשה בו פאזות, ליטוש שיצא מזוכך לגמרי.
ועדיין לא הושלם הבירור שמאברהם אבינו ע"ה הרי נולד ישמעאל, ורק אחרי יעקב אבינו נוצר כלל ישראל, ועל זה נאמר "יעקב חבל נחלתו". ופה התבררה הנקודה הפנימית של אאע"ה, ועל ידי זה זכו ישראל למעמד הר סיני ובו הם הגיעו למדרגה ולמעלה הגדולה של אדם הראשון קודם החטא, ושם הסתלקה מהם זוהמתו של הנחש, כי מעמד הר סיני היתה התגלות הגדולה ביותר. כמו שראינו לגבי קריעת ים סוף, אפילו שהגיעו למדרגת נבואה, מכל מקום היו יכולים לעמוד במדרגה זו, מכל מקום היו יכולים לעמוד במדרגה זו, ואילו לגבי מעמד הר סיני נאמר "נפשי יצאה בדברו", לא יכלו להחזיק, המדרגה הזאת היתה גבוהה מאד שהנפש שלהם יצאה מן הגוף. אחרי קריעת ים סוף הם החזיקו עדיין, יכלו לעמוד במדרגה הזאת של "זה אלי ואנווהו" מדרגת הנבואה, אבל פה מעמד הר סיני כבר נפשי יצאה בדברו, לא יכלו להחזיק מעלה כזאת גדולה נתנתקה נשמתם.
אתם ניצבים היום כלכם, מובא בחכמים ז"ל במדרש שמות רבה כ"ח ו', של הנשמות היו במעמד הר סיני, ואף הגרים עמדה נשמתם בהר סיני, לכן אתם ניצבים היום כולכם, כל מי ששייך ויהיה שייך לעם ישראל. ועוד מובא ברמב"ם באגרת תימן, שמי שמפקפק במעמד הר סיני סימן שנשמתו לא עמדה בסיני. ונראה ביאור הענין שכל המדרגות שזכו להם ישראל במעמד הר סיני ניתן לכל ומונח זאת בגוף כל אחד מישראל, כל אחד מאיתנו היום. כל המדרגות שזכו להם ישראל במעמד הר סיני זה ניתן לכל אחד מאיתנו ומונח בגופנו של כל אחד ואחד מישראל.
ואף שלאחר החטא של העגל חזרה הזוהמה של הנחש, לא נסתלקו מאיתם כל המדרגות שזכו להם ישראל בסיני, והם מונחים כולם בפנימיות של כל יהודי ויהודי, רק הזוהמה של הנחש מכסה ומחפה על כל המדרגות, וחובתנו להסיר ולהוריד את הזוהמה הזאת, ולעורר את הנקודה הפנימית המונחת בו משעת מעמד הר סיני, צריכים אנחנו לעורר את הנקודה הפנימית שמונחת בנו בכל אחד משעת מעמד הר סיני, וזה מה שאנחנו מבקשים בתפילה, "השיבנו אבינו לתורתך", אותה תורה שקיבלנו עם כל המעלות והמדרגות בהר סיני, השיבנו אבינו, היא מונחת בנו. אנחנו לא מבקשים בקשה לזכות למעלות חדשות, השיבנו, פירושו לשוב לאותן מעלות שיש בנו. אלא העיקר להשיב ולעורר את הנקודות והמעלות שזכינו כבר משעת מתן תורה. לא עם ישראל, אנחנו בעצמנו ה יום, בנינו, נכדינו, נינינו, זה נמצא בפנים. "וחיי עולם נטע בתוכנו".
ועל פי זה עכשיו יש לבאר, מה שמובא בגמרא בשבת ל"א. גבי הנכרי שבא להלל ואמר לו למדני כל התורה על רגל אחת, ואמר לו הלל, מה דעלך שאני לחברך לא תעבד, זה כל התורה כולה. מה ששנוא עליך לחברך אל תעשה, אל תעשה לחבר שלך מה ששנוא עליך, זה כל התורה כולה. ככה אמר הלל לאותו נכרי. ביאור הדברים נראה, בעת מעמד הר סיני זכו ישראל לתורה, וכמו שמבואר מחכמים ז"ל, שהקב"ה כביכול נמכר עם התורה, כמו המשל שמלך שהבת שלו בא מלך אחר ורצה לישא אותם, אז אמר לו המלך יש לי בת יחידה, אני מוכן לתת לך ולא יכול לעכב, אבל בתנאי שאני הולך איתה לכל מקום שהיא הולכת, ותעשו לי קיתון אחד ואני תמיד אהיה בקרבתה, כי אני לא יכול לעזוב אותה. ככה אמר ה', יש לי בת יחידה - זה התורה, אתם רוצים להוריד אותה לארץ אין בעיה, אבל תעשו לי קיתון אחד שאני תמיד איתה, הנה הקיתון פה נמצא עכשיו מאחורינו, קיתון אחד אני נמצא בו. אז הקב"ה נמצא תמיד אז הוא כאילו נמכר, כאילו נמכר עם התורה, העסקה כאילו אתה לוקח את התורה אבל עם הקב"ה. ורק הזוהמה של הנחש מפריעה ומונעת מאיתנו את הזכיה הזו להדבק בבורא יתברך. נו, אנחנו מדברים כל הזמן על הזוהמה, הזוהמה של הנחש, מה זה הזוהמה הזאת? אתם יודעים מה הזוהמה שלו? הזוהמה של הנחש זהו הרע המעכב, הקנאה התאוה והכבוד, ושאר המידות הרעות זה הזוהמה של הנחש. וכמו שאמרו חז"ל שהסיבה למעשה הנחש מה היתה? קנאה שהיתה לו שנתקנא הנחש באדם הראשון, כשראה את חוה יפת תואר כזאת, והנחש היה מכל הברואים הכי דומה לאדם, כי הוא היה מהלך על שתיים כמו אדם, הוא היה מהלך על שתיים כמו אדם, רק הקב"ה חתך לו את הרגליים ואמר לו על גחונך תלך, למה כי הוא הרגיש כמו האדם, הוא גם הולך ככה, אתם רואים איך הוא לפעמים עושה חנג'ורי חנג'ורי, אז ז"א הוא עדיין מונח בפוזה של פעם, מכל מקום הוא נתקנא, אז מה זה הקנאה - זה מידות הרעות שיש בו שהוא הטיל את הזוהמה בחוה, והיא קיבלה את התאוה לאכול מן הפרי מן העץ והכל, כל המידות הרעות, זה זוהמתו של הנחש. אז במעמד הר סיני נתנקו ישראל מזוהמתו, למה ויחן העם נגד ההר, כולם היו בלב אחד, אז לא היה קנאה ולא היה תאוה ולא היה בחינה של כבוד, כולם נשתוו אז אין זוהמה, הכל אין, ואז הם זכו לכל המעלות וזה נדבק בהם, אח"כ כשעשו את העגל חזרה הוזהמה, אבל על הפנימיות, באופן חיצוני, קודם זה היה באופן פנימי כי הוא פגע בחוה ממש, אז כל הילודים ממנה יצאו עם הזוהמה, מעורבים, אבל אחרי מתן תורה הם זכו לזכיה נטו על נקי כמו שאומרים, זה כבר בילד אין טבוע בהם, אח"כ באה שוב פעם חזרה הזוהמה הקנאה התאוה והכבוד וכל הדברים האלה, לכן מזהירים אותנו חכמים כי הם מוציאים את האדם מן העולם, מוציאים את האדם מן העולם עכשיו יהיה לנו פשט חדש, הקנאה התאוה והכבוד מוציאים את האדם, ה-אדם - אדם הראשון מן העולם, שהרי הוא לא היה צריך למות, הוא לא היה צריך למות, הוא היה צריך לחיות לעולם, אבל ביום אכולך ממנו מות תמות, הם הוציאו את האדם הראשון מן העולם גם אותך יוציאו מן העולם.
אז כמו שאמרו חכמים שהסיבה למעשה הנחש היתה במידת הקנאה שנתקנא הנחש באדם הראשון.
וכן שאר המידות היו בנחש, ולכן מחובתנו לעקור את הרע שבנו, ועל ידי זה נזכה שתתעורר בנו מחדש, ויתעוררו מחדש המעלות שזכינו להם במעמד הר סיני, וזה שאמר הלל, מאי דעלך שניא לחברך לא תעבד, מה ששנוא לך אל תעשה לחברך, כי המידות שרעות שבאדם כל השאיפה זה להשפיל את חברו. וכעת שישריש אדם בקרבו אהבת הבריות ויעקור מעצמו כל המידות הרעות, הרי הוא מסיר ממנו את זוהמת הנחש, ושוב תתעורר נפשו לכל המדרגות שזכה להם הישראלי במעמד הר סיני, והגוי יוכל לחזור למעלות של אדם הראשון לפני החטא, כי אם לא היה בו זוהמת הנחש הוא גם יכול להגיע לשלמות.
רק על ידי מתן תורה זכו ישראל שיוקבע התורה בנפשותם, ושוב לא ירד לעולם, ואף זוהמת הנחש ששבה אליהם בחטא העגל, רק על ידי מתן תורה זכו ישראל שיוקבע התורה בנפשותם ושוב לא ירד מהם לעולם, ואפילו זוהמת הנחש ששבה אליהם בחטא העגל לא הפקיעה מעליהם את מעמד הר סיני, היא רק מכסה עליהם, "שחורה אני ונאוה אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש" זה רק חיצוני, השחרות הזאת זה רק חיצוני מהשמש. אבל זה לא שאני במהות ככה, כי שחורה אני ונאוה בנות ירושלים.
וצריך אדם לעורר מחדש את היסודות המושרשים בקרבו, שרק כיסוי של זוהמה מכסה עליהם, אבל כל שרשי התורה לא נעלמו ולא ירדו ממנו.
ומשום כך מצינו בחכמים ז"ל, בחגיגה ט"ו, בעת שישבו רבי אליעזר ורבי יהושע ועסקו בתורה במעשה מרכבה, יצאה אש כשעת נתינתה בסיני, שמעמד הר סיני לא פג כוחו ותקפו באותה התגלות שהיתה בהר סיני נמצאת גם עתה בכל דור ודור, רק הרע מונע ומעכב, אבל בשעה שישבו ועסקו בתורה רבי אליעזר ורבי יהושע הם סילקו את כל כוחות הרע מהם, לכן שבה אליהם ההתגלות העליונה שהיתה במעמד הר סיני. ז"א כנתינתה בהר סיני. מה היה בנתינתה בהר סיני? שנשתוו ולא היה להם מידות רעות, "ויחן העם בלב אחד" אז אם זה ככה יכולים להגיע לבחינה של מעמד הר סיני ממש.
עכשיו יובן מה שאמר רב יוסף, רב יוסף ביומא דעצרתא, אמר עבדי לי עגלא תלתא, אה, היום מגיע לי עגלה משולשת, למדנו את זה בשיעור אחר בהרחבה, אי לאו הוי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא, אם לא היום הזה יום מתן תורה שגורם יש הרבה יוס, מה זה יוסף, אבל יש יוסף ויש רב יוסף, לא רב עם תואר כמו היום רב יוסף, מדובר על מעלת רב יוסף, שזה מעלה אדירה. אז ראינו פה דברים מדהימים, מה זה הצלם אלקים שכל אדם יכול להגיע לשלמות, וראינו מה זה זוהמת הנחש שזה המידותה רעות שמונעות מאיתנו את גילוי מעמד הר סיני שנמצא בתוכנו ואנחנו יכולים להגיע לזה מחדש, מחדש, אם אדם יתבונן וישים לב לדברים יכול בעזהי"ת להגיע למדרגות נעלות שהן מצויות בו, אז אם אדם משקר את עצמו אומר, אני יכול להיות כמו זה? כן, כן, אתה יכול להיות כמו דור המדבר, כל אחד, אל תספר סיפורים כתוב פה מפורש שנטועות בך כל הזה, ואם אתה לא, ואם אתה לא בידוע שלא עמדו רגליך על הר סיני. זה הרמב"ם אומר באגרת תימן, אין דבר כזה, כל יהודי יכול להגיע למעלת הר סיני, כי זה נטוע בו תבוע בו, רק הזוהמה של הנחש מכסה עם המידות הפסולות. נו, ואיך נמגר אותם? רק לימוד המוסר יום יום, יום יום, אז מקלפים עוד קליפה ועוד קליפה ועוד קליפה ועוד קליפה. וכבר התחלנו להוציא את הקליפות הרעות של הג'וקים והתולעים והחרקים והנבלות והטרפות והכל קודם כל, אנחנו מפנים אז עשינו תיקון בעיניים אנחנו כבר לא רואים טמבלויזיה וכל הדברים, עשינו תיקון באזניים אין זה זמרים פסולים ואין כלום, עכשיו עושים תיקון בפה - אנחנו מתקנים את המאכלים והכל, אח"כ נטפל באף ואלה השערים של האדם. שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. מי זה שעריך? אזניים, עיניים נחירים ופה. אלה שבעת השערים שצריך לטפל בהם כדי שאדם יתקן את עצמו.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.