מצב הכשרות היום במשחטות לעופות, ואכילה במסעדה בהכשר ה'רבנות' | הרב אמנון יצחק שליט"א

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אפשר?

הרב

הראב״ד

לעדה החרדית בירושלים הרב משה שטרנבוך

בספרו תשובות והנהגות

סימן רמ״א

משיב בעניין מצב הכשרות היום במשחטות לעופות

וכך הוא אומר

כשסידרנו בדרום אפריקה שחיטה

עם השגחה מיוחדת

בצומת הגידים והריאות של כל עוף ועוף

יצאו אז בחריפות נגדנו

עד שהקמנו שחיטה נפרדת

ושלחנו לבדוק את המצב בשאר מקומות

ובראשם ידידנו הרב הגאון

ריבי מיכאל עמנואל שליטא

ומצאו בכמה וכמה מקומות

שהמצב גרוע מאוד

ולכך החלטנו לפרסם ברבים את הבעיות

ומדוע השחיטה עם ההידורים שלנו עולה ביוקר

ואני מעטה כאן מקצת

ממאמר שפורסם אז

ההתפתחויות החדשות במשך שלושים השנים האחרונות

הביאו לשינויים גדולים בנושא השחיטה

סיבוכים ומחלות

החלו להיות נפוצים בעיקר בענף העופות

צעדים גדולים נעשו במחקר הרפואי

לגבי המחלות המופיעות אצל העופות

ובדרך כלל תלויים בתנאי הגידול והמזון של העופות

כיום

ראשית דאגתו של מגדל העופות היא לשיווק והפצה של תוצרתו

ובדרך כלל כשלא עומדים בלחץ

מוותרים על האיכות תמורת הכמות

תוכניות האזנה של המגדלים מבוססות על השמנה מהירה של העופות

ועוד בטרם מלאו להם שבעה שבועות

כבר הם מוכנים לשחיטה

גידולם של העופות נעשה לעיתים קרובות בתוך לולים שבהם יש צפיפות רבה

ודבר זה גורם להעברת מחלות מאחד לשני בקצב גבוה

ובאופן שכזה קשה להם להילחם נגד המחלות האלה

אני חוזר על דבריו

אז כך הוא טוען שההתפתחויות החדשות במשך שלושים השנים האחרונות

הביאו לשינויים גדולים בנושא השפיטה

יש סיבוכים במחלות שלא היו

לפני חמישים שנה

זה מלפני שלושים שנה התחיל להסתבך העניין

והסיבוכים במחלות החלו להיות נפוצים בעיקר בענף העופות

ויש צעדים גדולים במחקר הרפואי שנעשים לגבי המחלות המופיעות אצל העופות

ומה גורמים בעיקר?

תנאי הגידול והמזון של העופות

תנאי הגידול, שאלתי וטרינר

מה הבעיה שיש

דלקות בצומת הגידים?

למה יש בעיה של ניתוק וקריעה של ורידים, צעדי גידים?

ממה זה נובע?

אז הוא אומר, יש שני דברים עיקריים

אחד שמגדלים אותם בלולים בצפופים

לעומת הגידולים הטבעיים

שהיו נותנים לעוף להלך ולקפוץ ממקום למקום

שאז שרירי רגליו מתחזקים כל הזמן והם חזקים

אבל אם הוא כל הזמן עומד על המקום

אז הוא לא מפעיל את השרירים כמו שצריך, אז מתנוונים השרירים

דבר נוסף, דואגים להשמנה יתרה

ואם עוף היה ראוי אחרי שלושה חודשים להיות מוכן לשחיטה היום תוך שישה שבועות

זאת אומרת בגיל שש עושים לו בר מצווה

וגם מנפחים אותו שלא ימכרו אותו קילו קילו וחצי אלא שלוש קילו וכל המשקל הזה על רגליים כאלה

שלא עובדות

אז נקרע עניית דלקות, נקרע גיל

וזה מטריף

דבר נוסף

חוסכים בעוד דבר

צריך לשים את העופות על מצעים של נסורת

שאז הם עומדים יציב

אבל אם לא שמים להם נסורת

אז הם עושים חוץ מכבודכם גדולים כל הזמן

והם הולכים על הגדולים שלהם ומחליקים

ואתה יודע שבן אדם כל הזמן מחליק

אז הגידים מתעקמים, מקבלים דלקת וכולי וכולי

זה שני טעמים שאמרתי הווטרינר

אז זה באופן הגידול, והמזון

זה גם כן, אין שם עוד בעיות

מזון זה ממש נותנים להם

גם זריקות וגם אוכל ומאכילים אותם

היום אם מטילים, היה ידוע שביצה מטילה פעם אחת ביום, היום מטילה כבר פעמיים

איך היא מטילה פעמיים? מכבים לה טהור באמצע היום

היא חושבת לילה, מדליקים טהור, היא חושבת יום חדש, מטילה עוד ביצה

אז זאת אומרת, הכל התחכמות, לא עושים עופות לאכילה, עושים עופות למכירה

אז עכשיו

זה בעיות ויש גם בעיה של זריקות שצריכים למצוא לולים שהם בסדר,

שלא

נקבו

מקומות שאסורים ואז זה מטריף וכולי

כיום ראשית דאגתו של מגדל העופות זה לשיווק והפצה של התוצרת, לא מעניין אותו לא כשרות ולא כלום

מגדל עופות רוצה לשווק ולהפיץ

ובדרך כלל הם לא עומדים בלחץ

כי יש ביקוש גדול

אז כשלא עומדים בלחץ

מוותרים על האיכות תמורת הכמות

זאת אומרת, אם אתה רוצה כמות צריך לוותר על האיכות

וגם תוכניות ההזנה של המגדלים מבוססות על השמנה מהירה של העופות

ובטרם מלאו להם שבעה שבועות כבר מוכנים לשביתה

והגידול של העופות נעשה לעתים קרובות בתוך לולים שבהם הצפיפות רבה

וזה עוד דבר שגורם להעברת מחלות במהירות

אם עוף אחד

יש לו מחלה,

השני דמוק אליו

גם מפה וגם מפה, ותק תק תק תק תק תק נדבק כל הלול, לכן כששמעתם שפעת העופות

אז שורבים את כל העופות, הכול, ממיתים את הכול, למה?

זה יכול להיות מאות אלפים אפילו,

כי זה מדביק וחבל על הזמן

אז לכן אין,

מי שנכנס

למקום כזה, נגמר. משמידים את כל העופות.

אז הפצת המחלות היא

מהירה מאוד.

אנו מוצאים את עיקר בעיות הטרפות בימינו בעופות, בצומת הגידים ובריאות

ולעיתים פסלנו יותר מ-50% מחשש טרפות

גם בארץ ישראל

וגם כאן בדרום אפריקה.

ובבהמות הגסות הבעיות הן בריאות

ובבית הכוסות

ובכל מדינה מצב אחרת,

ותלוי במזג האוויר ובאופן גידולם.

מי שרוצה לדעת יותר פרטים, לראות בכלל מה זה בהמה,

איך היא מורכבת, איך היא בנויה, מה יש לה בפנים,

איפה המחלות, איך בודקים, מה עושים, איך מנקרים, כל מיני דברים.

לידע כללי,

אז יש סרטון שמסביר מההתחלה שחיטה של בקר, עוף, כבש

של הרב חוקיימה,

ויש גם של הרב רבין

שמראה את הכל,

אבל הרב רבין עשה משהו שהוא הלך לפי ההלכה.

כאילו אתה לומד את השולחן הערוך ורואה בדיוק, הוא מראה לך, הנה, מה שכתוב בשולחן הערוך זה פה,

מה שאסור זה זה,

מה שמותר זה פה, מה שזה זה זה.

ואז אתה יכול לראות הכל ולדעת הכל, ואחרי זה ימעטו השאלות.

ובעופות יש חשש רציני

שהיות ועל פי חוק הממשל...

מזריקים לכל עוף כמה פעמים

יש לחשוש שמא הזריקו סמוך לוושת ונטרף העוף

ולפי זה צריכים השגחה מעולה כבר מיום הלידה

וצריך לזה משגיח מסור ירא שמים שעובד בנאמנות

אז לדוגמה משפחת גריינמן

הולכים לבדוק לולים

אז קודם כל מחפשים לולים שעונים על הקריטריונים של הכשרות המחמירה

ושאין שום חשש ואז היו קוראים לרב חיים

מנוחתו עדן שבעצמו היה יכול לרוט

ורק אחרי שהוא נתן אישור הולכים לכיוון השחיטה וגם שם יש תהליך

שצריך ללמוד אותו היום שמענו מהרב רבין

קטע ראשון על בדיקת הסכין גם זה היה עדיין

לא מקיף את כל הנושא

אבל זה לא פשוט

מסרנו עופות לבדיקה במעבדה פתולוגית בדרום אפריקה

וביקשנו חוות דעת של פתולוג מומחה

ורשם לנו כך

הריאות של מקצת העופות

נבדקו בדיקה מיקרוסקופית

ונמצאו בהן חריגות בולטות

וכמעט בכל שטח שנבדק בריאה

העניין הבולט הוא הימצאות של חלקי ריאה נפולה

הבדיקה נעשתה בעופות

מהם כמה שלכאורה מי שאינו מומחה לא רואה שום סימני פגם להטריפו

אבל בבדיקה פתולוגית

דווקא מצאו האח צדקו ריבותינו הפוסקים

הפתולוג הוסיף

שיש בהם הרבה סוגי מחלות ריאה

ולפעמים השינויים כל כך ניכרים

שלא סביר שהעופות יחיו יותר מכמה ימים

ולולא שנשחטו קודם

לא היו מחזיקים מעמד כל כך הרבה זמן

זה ברור שגם על הצד שנאמר

שהעופות הפחות חולים שבהם

יהיו מסוגלים לחיות זמן ממושך יותר מכל מקום ייתכן לומר מצד שני שוודאי שמצבם הבריאותי הוא שהחול יתפתח לבסוף

ויביא למיטת העוף

בהרי שבמצבו הבריאותי המתואר לעיל הוא נעשה טרפה

מעיין עוד בדברינו בחלק ב'

סימן שסמך ט'.

ומוסיף עוד הרב שטרנבורג

ומי יודע

שאולי גם מחלות מסוכנות בבני אדם המצויות היום יותר מקורם גם מאכילת עופות כאלו

שהתורה היא שמעידה

מהו הטוב לחיי אדם במזונו שלא יסכן אותו

שהחולים במחלות בעופות ובבהמות

כשאוכל אותם אדם

אז זה מה שקורה

לדוגמה בבהמות

יש תולעת שנקראת שרשור הבקר

והתולעת הזאת מי שאוכל בקר מסוים שהוא נגוע

אז הוא בולע

מטולעת בהתחלה היא קטנה ואחר כך היא יכולה להגיע לאורך של תשע מטר

בתוך הבטן

תשע מטר

היא מתלפפת שמה ואחר כך בן אדם מרגיש שהוא אוכל, אוכל, אוכל וזה לא נגמר כאילו

הצריכה שלו פה ושם ויש לו כאבים וכולי וכולי

ואני מכיר מקרוב מי שהיה לה

והיא סיפרה לי

שהיא הייתה צריכה

לשים חוץ מכבודכם דלי עם מים חמים

ועם מלח

מלח ולשבת על זה

ואז

התולעת מריחה את זה והיא נמשכת ונמשכת

ואם

אדם לא מחזיק עד שהיא תצא כל התולעת והיא נקרעת באמצע היא מתחילה מחדש

סיפור

אז זה מאכילת בהמה שיש בה תולעת

לכן יש וטרינר צמוד בכל מקום שאמור לאתר כל מיני בעיות וכולי

אבל צריך לדעת יהודים יקרים שהדבר לא פשוט

עכשיו כשיש מיעוט המצוי

דהיינו שכיחות מסוימת של מחלות הגורמות להטריף את העוף

כמה זה מיעוט המצוי

אז ככה דעות הפוסקים בגדר מצוי נעות בין 4% לבין 10%

שזה נקרא הגדר של מיעוט המצוי

אבל כשיש כבר מיעוט המצוי

שיש שכיחות

מסוימת למחלות שגורמות להטריף את העוף

אז כבר צריכים לבדוק כל עוף

לאחר שנשחט

המערשל מספר ים של שלמה בחולין סימן כא'

כותב שלכתחילה כל בעל נפש ירחיק ממנו

היינו מלסמוך על הרוב בלי לבדוק

במקום שאין מיעוט המצוי

אז אפשר לסמוך לכאורה

הוא אומר אבל המרשל שלכתחילה כל בעל נפש ירחיק ממנו

לא לסמוך על רוב בלי לבדוק

ומשמע שם

שאפילו כשאין מיעוט המצוי

מכל מקום היות שלפעמים עלולים למצוא מומים המטריפים

אז כבר צריך ירא שמיים ובעל נפש להתרחק מהם

והרי אנחנו כאלה כי אם אנחנו קונים חלק

דה מהדרין אז מה אנחנו רוצים לאכול עופות עם מחלות

ולסמוך על מיעוט המצוי או לא?

מהדרין בכל דבר אבל במחלות לא מהדרין

ואם זה מחלות זה טרפות

אז איך זה, איזה הידור זה?

אז מי שיגיד לך שסומכים פה יש כאלה הכשרים של בדצים

שהם סומכים על מיעוט המצוי

ואז אתה אוכל אז איזה מהדרין זה? אז איזה חלק זה?

עכשיו עיקר הבעיה בבדיקות שעושים היום היא שבהרבה משחטות מונח העוף על סרט נע

שזה נקרא הליין

והבודק לחוץ מאוד לבדוק אותו במינימום של זמן

כי צריכים להספיק מ-12 עד 30 עופות לדקה,

תלוי באיזה מקום

ודבר זה אינו מאפשר בדיקה יסודית ודייקנית

המצריכה זמן וריכוז אופטימלי

כי צריך יישוב הדעת וכוונת הלב אז צריך ריכוז, ואופטימלי

אופטימלי זה במצב שלא יהיה קר ולא יהיה חם ולא יהיה טרדה וכולי

מלבד מה שצריך שהבודקים יהיו מומחים

שמכירים במשמוש כל חסרון מבחוץ ומבפנים שעלול להטריף

עצם זה שיש נתונים שהכשרויות המחמירות ביותר מצליחות נגיד בבקר להביא עד 13% מכל 100 בהמות,

13 בהמות מקסימום,

ויש כשרויות אחרות שמצליחות להביא מתוך 148,

זה מאותו משווק,

אז פירושו של דבר שמעבירים אותה

ואם יש סרחון מה שאפשר לנתק, מנתקים אותם תוך כדי הבדיקה

לא בטעות אלא בכוונה, כי אי אפשר להגיע תמיד

לכל דרישה

וגם בעופות.

ואנחנו קוראים פה פסק הלכה, זה לא עכשיו סיפרו לנו עדים,

אמרו לנו סיפורים של שוחטים בעלי אינטרסים.

אני קורא לכם תשובה של הראב״ד של העדה החרדית,

כן, בירושלים,

הרב משה שטרנבוך,

זו תשובה שהוא אומר שזה מאמר שהתפרסם אחרי בדיקות מקיפות, כולל פתולוגים, וטרינרים,

הכל הכל הכל, והניסיון של עשרות שנים של הבד״צ, של העדה החרדית וכולי,

והוא אומר אלה הן הבעיות.

אז אני חוזר עוד פעם על הקטע האחרון,

שר הבעיה בבדיקות שעושים היום היא שבהרבה משחטות מונח העוף על סרט נע

והבודק לחוץ מאוד לבדוק אותו במינימום של זמן.

דבר זה אינו מאפשר בדיקה יסודית ודייקנית המצריכה זמן וריכוז אופטימלי.

מלבד מה שצריך בודקים מומחים שמכירים במשמוש כל חסרון מבחוץ או בפנים העלול להטריפו.

אני לא נכנס להביא דוגמאות ועדויות שיש לי למכביר, אני רק רוצה לקרוא את התשובה כמו שהיא ולבאר אותה, זה הכול.

לפני כ-50 שנה

לא נעשו בדיקות כאלו בשום מקום.

למה?

מפני שלא נדרשו.

ואז היה יותר בטוח לאכול עוף

מאשר בהמה.

אמנם כיום הנראה הוא להפך.

שהרבה יותר בטוח לאכול בשר בהמה מאשר לאכול עוף שלא נבדק בזהירות כהלכה.

כל זה מהמאמר שנכתב בדרום אפריקה לציבור שם ולקהל היראים.

וראוי לכל אחד לזכור את דבריו של הריבש שמובא בבית יוסף באורח חיים סימן תרצ׳ שכתב

אפילו בעסקי העולם

כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח ומשומר מכל נזק ומכשול

ואפילו בחשש רחוק

על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה ומצוות שהם כבשונו של עולם.

והאך נניח הדרך אשר דרכו בה ריבותינו הקדושים.

אז זאת אומרת

כל משכיל

בוחר לנפשו תמיד דרך בטוחה, בדרך שמורה מכל נזק ומכשול

גם בענייני ובעסקי העולם הזה.

אפילו בחשש רחוק.

אם אמר הרב רבין היום דוגמה של יהלום, נמשיך ביהלום.

מי יסמוך על בדיקת יהלום ויגיד נאמנות?

מה, זה חנות מפורסמת, אם הוא מוכר יהלומים?

מה זה, אני שקט, אני בטוח, קניתי יהלום?

לא.

יהלומים אף אחד לא קונה ככה.

או שבא עם מישהו מהמשפחה או קרוב שהוא מכיר, שיבוא איתו לראות את היהלום ויבחן אותו עם זכוכית מגדלת,

או שהוא מבקש לקחת את זה עם חירבון נגיד,

ולבדוק את זה במקום אחר אם הוא לא יכול להביא לשם.

אף אחד לא יקנה יהלום בפרט בשווי ניכר ככה ויסמוך.

מה פתאום שהוא יסמוך?

אנשים קונים אפילו מכונית טרנטה.

טרנטה.

הולכים לבית בית, לבום בום בום, לכל מיני מקומות לעשות בדיקה.

רק רבים על מי הבדיקה.

עליו, עליו, עליו, עליו, עליו.

אבל בודקים אפילו תקעו לחמשת אלפים שקל לאוטו, אולי הוא לא יחזיק מעמד שלושה חודשים. מה אתה עושה בדיקה?

אז בכל דבר אדם מחפש,

אפילו בחשש רחוק, להישמר מכל נזק ומכשול.

אז למה בדרכי התורה והמצוות,

שהם כבשונו של עולם,

מניחים את דרך ריבותינו הקדושים וסומכים ככה כמו שרוצים.

כן, לא, זה כשרות, חבל על הזמן.

כן.

שלחו לי לפני יומיים שני בחורים נחמדים,

כבוד הרב, החלטנו שאנחנו הולכים לבדיקה, דיברנו עם השגחה של פלוני אלמוני,

אמר לנו אין בעיה, תבואו לבדוק.

אתה רוצה לבוא?

לא עניתי.

אמרתי להם, אבל אפשר לצלם? תחזירו לי תשובה, תגידו שאתה, אנחנו רוצים לצלם.

לא, החזירו לי תשובה והלכו.

אחר כך כתבו לי, פששש, איזה השגחה, איזה יופי, איזה סדר,

איזה חרית ברית, והם התפעלו.

התפעלו, כל הכבוד.

נו, מה אתם מבינים, יש לכם רקע בשחיטה?

מה אתם מבינים?

לא מבינים שום דבר.

אבל הם התפעלו.

למה הם התפעלו?

כי למה צריך להיות תלוי באחרים? אפשר להצטרף אולי לשחיטה קיימת, נבדוק, יגידו שזה בסדר, ונקנה גם בזול.

נו, והיום ככה מן השמיים זיכו אותם,

בגלל שהם עדיין קשורים למקום הזה,

שהם יביאו את הרב רבין לפה.

יביאו אותו לפה, ועל הדרך הם מספרים לו את זה, וכנראה חיפשו ממנו הסכמה.

הוא נתן להם בראש,

שזה בדיוק הפוך ההשגחה הזאת, ודיבר על ההשגחה היום, כל היום.

שמי שמנהל ומפקח על כל ההשגחה, הוא כותב בספרו דברים ששם הוא מעיד לדבריו שהוא מאכיל נבלות וטרפות.

והוא לא אמר את כל הדברים, לא משנה, הוא לא אמר את כל הדברים.

הוא אמר חלק מן הדברים שכתובים בספר,

יש לו עוד כמה הערות על הספר וכמה דברים שהוא אמר לי לפני השיעור.

אבל פירושו של דבר,

שאנשים חושבים שהם מבינים.

יש מישהו אחר

שחשב שהוא גם פיקח, יחסוך בכסף,

והחליט שהוא ייקח אחד מפורסם מאוד מאיזשהו מקום,

בעל שם מפורסם,

והוא יביא אותו לשעיטה.

והוא שמע אותו מדבר עם עוד מישהו בקשר למישהו אחר,

ושמע מה הם מדברים, ומה הם אומרים, ומה צריך, ואיך צריך, והכול, ופה ושם.

הוא אומר, אחרי זה אני אומר לו, תגיד לי, והוא היה שם, כמה, הוא היה בודק איתו או בודק סכינים וזה?

הוא אומר, לא, הוא שחט לבד. כמה הוא שחט?

ואתה יודע אם הוא הגיע למפרקת או לא? לא. אתה ראית אותו בודק את הסכין? לא. בדקת לו את הסכין? גם לא. ראית שהוא בודק סכין אחרי זה ביבש או לא? לא זוכר.

ראית ככה וככה? אני שואלת אותו את כל השאלות שעלו בתוך-תוך השיחה שהוא שמע.

לפי מה שאתה שמעת.

אז על מה סמכת?

על שם של מישהו.

יכול להיות שהשם הוא פצצה, אבל מי אמר שהדברים הם כאב הייתה? מי יבדוק, מי יבחן?

מי יבחן?

ומי אמר לך שהוא יגיד? ואם הוא גרם נזק, מה הוא יגיד? אולי הוא לא יגיד.

כי יש בן אדם, יכול להיות שלא יגיד. למה לא יגיד? כי אם הוא יגיד, אז פרשו של דבר שהוא לא מומחה.

ואנחנו יודעים להגיד מי ירא שמיים, מי לא ירא שמיים, ואיך מה אמור?

זה מסובך,

מסובך.

אני הייתה לי שאלה על איזה סכין,

כן? רצתי ישר לשלושה אנשים שיבדקו את הסכין, יגידו אם זה בסדר או לא בסדר.

מישהו רץ עם סכין למקום אחר בשביל זה, או שהוא אומר לחבר שלו תסתכל וישר הם מאשרים או לא מאשרים?

ושמענו היום שמתחלפים באיזשהו מקום. מה פירוש?

אחד שוחט ושני בודק,

ואחרי חצי שעה מתחלפים. זה שוחט וזה בודק.

והיה מתברר שאסור לעשות כך ואי אפשר לעשות כך.

כי השוחט עייף, הוא לא יכול לבדוק.

אז איך יכול להתחלף?

אז זאת אומרת, הדברים הם לא פשוטים בכלל, וכל אחד שחושב שהוא מבין ומאמין,

צריך להתפכח מהטעויות האלה.

מכל מקום ראוי לכל אחד לזכור את דבריו של הריבש שכתב אפילו בחזקי העולם

כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח ומשומר מכל נזק ומכשול,

ואפילו בחשש רחוק

על אחת כמה וכמה שיש לנו לעשות כאן בדרכי התורה ומצוות,

שהם כבשונו של עולם,

והאך נניח הדרך אשר דרכו בה ריבותינו הקדושים.

וראויים הדברים ונכונים לנידון שלנו,

שלא לקנות העופות העוברים על סרט נע במהירות שמצוי בהם טרפות,

בגלל שהמחיר יותר בזול,

ולא זו דרך אבותינו מדור דור.

פסק הלכה.

וראויים הדברים ונכונים לנידון שלנו,

שלא לקנות העופות העוברים על סרט נע במהירות שמצוי בהם טרפות.

ולמה קונים?

בגלל שהמחיר יותר בזול.

ולא זו דרך אבותינו מדור דור.

אז מה עושים?

וראוי לסדר שחיטה מיוחדת

שבכל עוף ועוף ייבדק צומת הגידין

והריאות וגם הדקין,

ואז יהיו באמת למהדרין ובלי שום חשש,

ואף שהם ביוקר יותר,

כדאי הדבר.

ואני מוסיף עוד, אומר הרב שטרנבוך,

שיש לדעת שבמשחטות שממהרים להספיק לשחוט אלפי עופות ביום אחד,

ושמענו שיש משחטות שזה 120 אלף עד 100 אלף ביום.

קל מאוד להיכשל בבדיקת הסכין,

ואז הבשר כנבלה.

שכבר כתב רבנו

ומובא במחבר, במרן, ביורד דעה סימן י״ח, סעיף י״ז

הקריא את זה הרב

רבין היום

שצריך ישוב הדעת ויראת שמיים בבדיקת סכין

שהלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלוש ולא ירגיש פגימה דקה

ואחר כך ימצא עינה

שבחינת חוש המיחוש כפי כוונת הלב

אז אפשר שהבדיקות הראשונות לא הייתה לו מספיק כוונת הלב

ולכן הוא לא הרגיש

פעמיים ושלוש

ולא הרגיש

ואחר כך ימצא עינה

נו אז מה זה מעיד?

איך הוא מצא פתאום?

קודם לא הייתה לו כוונת הלב ועכשיו הייתה לו, לכן עכשיו הוא מצא

אז זאת אומרת

אז בפרט שצריך יישוב הדעת ודבר שני יראת שמיים

יראת שמיים

שאתה תודה שיש פה בעיה שאתה תחוש שאתה תפחד

אז יישוב הדעת ויראת שמיים בבדיקת סכין זה צריך

למה?

שהלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלוש ולא ירגיש פגימה דקה

ואחר כך ימצא עינה שבחינת חוש המיחוש כפי כוונת הלב

ובמשחטות הנ״ל אפילו שיש ממונה מיוחד על בדיקת הסכין

זה איפה שיש, לא כל המקומות יש

אפילו שיש ממונה מיוחד על בדיקת הסכין מכל מקום המלאכה מרובע

ובעלי המשחטה עצים למהר

ואין מספיק כוונה כראוי לסכין

אי אפשר לבדוק ביראת שמיים,

יש לך את הזמן שלך,

אין דבר כזה.

אין אחד שנמצא בבודקה שלא קר ולא חם

והוא ביישוב הדעת, טלפון סגור, אין לו דאגות בבית,

אין לו שום דבר ויש שליח שמריץ לו סכינים לבדיקה והוא נותן בינתיים את אלה שמוכנים

והוא יושב רק שמה כל היום,

רק טרוד במלאכתו בכוונת הלב, בשיקול הדעת וביראת שמיים.

איפה יש כזה דבר?

וכיוון שזה קצב מהיר,

אז עכשיו צריך להספיק. ואם לא, אתה משאיר אותם בלי סכינים.

אז מה עושים? אתה תוקע הכול.

עכשיו נעזוב את זה. כמה פעמים אנשים שהרגישו שהגיעו למפרקת 1, 2, 3 ויכול להיות שהיא נפגמה הסכין,

שהם עוצרים את הליין ואומרים אין לי סכין, תביאו לי סכין.

ונגיד אם זה ככה,

והחליפו לו בינתיים את הסכין, הכל נוסע.

ואם הייתה פה בעיה נתנבלה,

אז מה עושים עכשיו?

ראינו באחד הסרטים שהביא הרב רבין,

שתיקנו פגימה בסכין,

חידדו וגם בדקו אחרי החידוד,

ולמרות כל זאת לא הורידו שום דבר מעליין.

אבל אם הייתה פגימה,

אז צריכים מה לעשות?

להוריד את הכול.

אז לכן הוא אומר במפורש, במשחטות האלה,

אף שיש ממונה מיוחד על בדיקת הסכין,

מכל מקום המלאכה מרובה,

ובעלי המשחטה אצים למהר,

ואין מספיק כוונה כראוי לסכין.

עכשיו הוא אומר, עדות.

כשדיברתי פעם

עם הגאון הקדוש,

האדמו״ר מסאטמר,

רבי יואל טייטלבאום,

זכר צדיק וברכה על כשרות הבשר והעופות,

כשזה נעשה במהירות,

אמר לי, יש שחיטה כשרה ויש היימי שחיטה.

מה זה היימי שחיטה?

זה שחיטה פרטית, ביתית.

יש שחיטה כשרה, מה שקוראים לזה השחיטה שעושים עם השחיטות,

ויש היימי שחיטה,

שזה שחיטה ביתית פרטית.

מה זה היימי שחיטה?

ששוחטים ובודקים במתינות.

עוף,

עוף, בהמה, בהמה.

כשם שנהגו אבותינו דור-דור. כי הרמב״ם על שולחן ערוך אומרים שאחרי כל שחיטה צריך בדיקה.

אחרי כל שחיטה.

ואשרי מי שזוכה לסדר ולאכול משחיטה כזו דווקא.

ועל זה אני נוסע ביום ראשון בבוקר לראות שחיטה

שאמרו לי ששוחטים

חמש עופות בדקה.

ואמרו לי שלא פוגעים פעם אחת במפרקת.

ואמרו לי

שזה נעשה באיטיות כמו שצריך,

ואחרי כל השחיטה שישחטו כולם תימצא הסכין

כמות שהתחילו איתה.

אם זה נכון,

אשרינו בטוב חלקנו. אז הגענו למקום לפחות שסידור הסכינים הוא בלכתחילה של הלכתחילה של הלכתחילה שאפשר.

אז זה אנחנו הולכים יום ראשון לבדוק ולראות.

בהלוואי שזה כך.

מכל מקום למסקנה של הרב שטרנבוך,

השחיטה המעולה ביותר זו שחיטה האיטית,

כמו שהיה מזמן אבותינו,

עוף עוף, בהמה בהמה,

כמו שנהגו אבותינו דור לדור, ואשרי מי שזוכה לסדר ולאכול משחיטה כזאת דווקא.

אז זה למסקנה מה שהוא אומר.

אבל במשחטות שעובדים עם סרט נע,

כמעט בלתי אפשרי לפי דבריו שלא יימצאו טרפות. זה עוד חוץ מהמחלות וחוץ מהצרות,

זה רק עכשיו מבדיקת הסכינים ועד בכלל שאפשר יהיה להגיע בקצב הזה,

נשחיטה שאפשר להגיד שסומכים עליהם.

אז זה נקודה אחת שביררנו.

אבל למה לא אכפת לנו?

אחר כך תשאל שאלות ונשתדל לענות, בסדר?

אכילה במסעדה בהכשר הרבנות.

כל מסעדה, גם

שיש בדצים, זה עם רבנות.

אז הוא עונה ככה לשואל, קיבלתי דבריו

שאוכל במסעדה בהכשר הרבנות המקומית

רק מאכלים פרווה

שאינם בחשש תערובת איסור,

וטוען

שבירר שמקפידים במקום

שלא יהיה בשול עכו״ם,

בשול גויים אסור

לישראל,

ואת התרומות ומעשרות מפריש בעצמו,

ואינו אוכל דברים הצריכים בדיקה מתולעים וכיוצא בזה.

אז אחת אומרת, שמע,

אני נכנס למסעדה של הרבנות, אני יודע מה הבעיות.

אבל אני מטפל בכל הבעיות.

איך אני מטפל בבעיות?

דבר ראשון, אני אוכל פרווה.

אז אין פה בשר ואין חשש, דברים כאלה וכו' וכו', לא, אוכל פרווה.

ואין חשש של תערובת איסור כזאת או אחרת.

אני גם מברר,

שואל אותם, אתם מקפידים פה שלא יהיה בשביל עכו״ם? והם אמרו לו, כן.

אז הוא ברר.

וגם, אם זה דברים שצריכים הפרשה של תרומות ומעשרות, הוא אומר, אני במקום מפריש. אפילו אם אמרו לי שהפרישו, אני מפריש עוד פעם.

תרומות ומעשרות לא סומך. לא סומך.

על הבירור הם מקפידים,

על עכו״ם זהו סומך.

אבל על זה הוא לא סומך.

למה? כי זה בידו להוריד.

שמה הוא לא יכול לבדוק הרי אם זה יהודי, אם זה גוי,

אם זה מחלל שבת, אם זה ככה, אם זה ככה. הוא לא יכול.

הוא רק שואל.

ודבר נוסף הוא אומר,

הרי למדנו היום כל היום חשש תולעים, אז הוא אומר אני כזה צדיק

שכל דבר שצריך בדיקה מתולעים אני לא אוכל.

מה נשאר לו שם לאכול?

לא יודע, אולי תחינה.

אז עונה לו הרב שטרנבוך

ואני תמה,

ואני תמה, על מה הוא תמה חבר'ה? נו נראה מי מכם ידע

להגיד תשובה מה שהרב שטרנבוך הולך לענות לו.

מה פירוש הוא נמצא עכשיו נגיד במקום שהוא רעב, לא אכל כל היום,

והוא אחרי תענית נגיד? רגע, הוא צריך, לא משנה עכשיו,

אוכל זה נכנס והוא צריך לאכול, אבל הוא דואג שלא יהיה שום בעיה ושום חשש. אז הוא שואל, אחרי זה יש לי עוד מה לחשוש?

מרית עין שמה?

נגיד, בסדר?

נגיד, הלאה. עכשיו לעניין כשרות?

כלים, מה יש לכלים?

למה הכל תערב?

הוא אוכל את העלפיים, הוא אוכל את העלפיים, כן, הנה, כן, נו, אז מה, מה, מה אתם אומרים?

מה הוא יגיד לו?

תשמעו.

הוא אומר לו ככה, ואני תמה שהלו אצל הרבנות

בנוגע לבישול עכו'ם

הם מסתמכים שהוא יהודי על כך שרשום בתעודת זהות שהוא יהודי.

הרבנות סומכת, הרי היא קבעה שהוא יהודי.

אז מה, היא לא תסמוך על מה שהיא קבעה?

גם לא בתעודת זהות. בתעודת זהות כתוב שהוא יהודי.

ויש מאות אלפים מרוסיה שרשומים שהם יהודים מכוח גרות שלא כדין,

שכידוע לא נתכוונו לקבל עול מצוות,

או מכוח סיפור שאחד ממשפחתם היה יהודי,

שהרי אצל הרבנות מספיק אצלם סיפור שהסבתא הדליקה נרות שבת,

או שלימדו אותם לרמות ולומר שאני יהודי,

או על ידי תעודות מסויפות שהשיגו ברוסיה.

ויש גם עולים שהגיעו מארצות אירופה ביהדות או גרות מפוקפקת.

וכשהגיע הגל של עלייה מחבש,

התירו הרבנות הראשית כמאה וחמישים אלף ללא גרות,

והם לדידן אומר הרב שטרנבוך גויים, או על כל פנים ספק גויים.

והם שומעים בתעודת זהות שלהם כיהודים,

וביותר שהם סומכים על הפוסקים שמחלל שבת בפרהסיה אינו אוסר בבישול גויים.

אבל מגדולי האחרונים עיין בפתחי תשובה בסימן ק.יג ובפרי מגדים אורחיים סימן שכ.ה ועוד,

שאוסרים בבישול מחלל שבת בפרהסיה כדין גוי.

ולשון החזון איש במכתבו, תקשיבו טוב,

זה מובא בקובץ צפונות תשרי תשן,

אומר החזון איש שדגים המתבשלים בבית חרושת של נוכרי או של בלתי שומרי תורה חס ושלום,

יש בהם משום בישולי עכו״ם.

עד כאן דבריו של החזון איש.

ומדויק מלשונו שכתב בלתי שומרי תורה ולא פרש מחלל שבת בפרהסיה,

ואולי הולך לשיטתו דסבירא לשא אפילו שומר שבת,

אפילו שומר שבת,

שפגום בדעותיו בעיקרי האמונה,

דין מגעו ביין כאפיקורוס וכמחלל שבת בפרהסיה.

אז אם אפילו זה שומר שבת,

רק פגום בדעותיו בעיקרי האמונה,

אז דינו,

דין מגע שלו ביין כאפיקורוס ומחלל שבת,

עיין עוד חלק א' סימן תיו יו״ג.

ועוד,

שערי דעת המחבר, מרן הבית יוסף, והגרע,

הגאון מווילנה,

שאפילו אם הישראל מדליק את האור והגוי מניח הקדרה,

אסור,

כי הספרדים מחמירים בלהניח את הקדרה,

לא רק הדלקת האור, גם הנחת הקדרה.

ולדעת התז, בסימן קוויות ג', סעיף קטן ו',

קיימה לנקה הרמה,

שמקל רק כשמדליק בבית ישראל ולא בבית עכום.

ולענייננו, כיוון שהמסעדה בבעלות של מחלל שבת שדינו כעכום, עובד כוכבים ומזלות,

אם כן הווה כבית עובד כוכבים ומזלות,

ולא יועיל מה שהמשגיח ידליק את האש.

ועל כל פנים רבו החששות מלבד מה שבטז ביורה דעה סימן,

בסימן, כן, סמך יו ט', סעיף קטן

ד', סימן יו ט', סעיף קטן ד',

מביא

מהדרכי משה שאסור לאכול אצל חשוד אפילו דברים המותרים.

שמה יאכילנו דבר האסור

ועיין שם בגיליון מהרשע שם

ולכן עליך,

הוא אומר לו פסק הלכה, להימנע מלאכול שמה.

והנמנע מעבירה,

אפילו בצנעה,

נקרא מקדש השם.

כי מבואר בה רמב״ם

פרק ה' יסודי התורה לחיוד

וזה לשונו וכן

כל הפורש מעבירה

או עשה מצוות לא מפני דבר בעולם,

לא פחד ולא יראה

ולא לבקש כבוד

אלא מפני הבורא ברוך הוא

כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת ריבו

שהרי אף אחד לא ראה את זה

ומה שהוא עשה זה היה קידוש השם אבל מי ראה את הקידוש השם? מפחד לא ראה את זה רק בינו לבין השם.

זה נקרא מקדש השם שאפילו נמנע מעבירה בצנעה

זאת אומרת אם חשקן אפשר להיכנס למסעדה

והוא נמנע לא נכנס אף אחד לא יודע

אף אחד לא יודע שהוא נכנס שהוא רצה להיכנס

והוא לא נכנס

זה נקרא בקדש השם, בשמיים נרשם שהוא קידש שם שמיים

ולכן מכאן והלאה תימנע מלאכול שם

וכמו שכתבתי

ובפרט שכשרואים שהוא יושב שם

חושבים אחרים שמותר לאכול שם

ועוון הרבים תלוי בו

ועכשיו אני אספר לך את הסיפור שסיפר לי מורי וריבי סבכה

מורי זכר יואל כהן מנוחתו עדן

הרב של שכונת שבזי

הוא סיפר לי שהוא אף פעם לא נכנס לאתליז לקנות בשר

תמיד הוא שולח את האישה הוא לא הולך לקנות בשר

למה?

הוא אומר היה מעשה שממנו למדתי שלי אסור להיכנס לקנות בשר

מה הסיפור?

הוא אומר, היו פעם

משפחה של קצבים

האבא היה קצב, היו לו בנים, הבנים גדלו, האבא הזכין

האבא היה שומר תורה ומצוות,

ירא שמיים, הילדים היו פחות כמו שאומרים

והם התפרנסו בכבוד

בין ימים

האבא אמר שדי, אין לו כוח

והוא פורש

אמרו לו, לא,

לא, לא, לא, אבא, אתה, אתה הכמיע שלנו, אתה זה, אתה פה, אתה שם, יש לו זקן כזה, הדרת פנים,

לבן כולו, וזה, אמרו לו, אל תעבוד,

אל תעבוד יותר, נא, נקנה לך קורסה יפה,

אתה רק תשב פה, תיקח ספר, תלמד מה שאתה רוצה, ואז שכולם יראו אותך, כי כולם מכירים אותך ובאים לכבודך וזה, לא.

טוב.

אה,

לא יסכים, הילדים רוצים, מבקשים, זה יעזור להם לעסק, בסדר.

והנה באחד הימים

הוא רואה שנכנסים ככה משהו מוזר, תנועה מוזרה מאחורה, דרך החצר, נכנסים, מכניסים איזה דברים.

הוא חשד משהו,

קם הלך אחריהם, פתח, ראה שהביאו בשר משחיטה שחורה,

בלי הכשר,

בלי כלום.

כמו שהיום מביאים הערבים,

כמו סיפר לנו הסוחר הערבי,

איפה שהיינו, אמר שכל המסעדות בתל אביב, ככה הוא אמר, זה הראשון שלו,

כל המסעדות בתל אביב אוכלות את כל הטרפות שאצלם שוחטים.

הכל הם מעבירים.

אז הוא ראה את זה, לא אמר להם מילה, מילה לא אמר.

למחרת הוא בא עוד פעם,

אבל בלי זקן.

הוא הוריד את הזקן

והם צעקו,

מה עשית? מה זה?

עכשיו אנשים לא יקנו את זה באדה, באדה.

אמר להם, אתם רוצים שהזקן שלי יאכיל נבלו, זהו, הם לא רצו אותו, לא קמיע, אבל הוא בגלל הזקן, שייתן להם הכשר.

אז זקן, אם הוא יושב פה,

אז בטוח שהכול פה כשר.

אז הוא הוריד, הוא אמר, מזה למדתי.

אם אני אכנס לקנות באטליז הזה, מה יגידו?

יגידו שהמורי קונה פה, אז בטח זה בסדר.

ואני צריך את העונש של כולם על הצוואר שלי?

אם יתברר אחר כך שיהיה ככה וככה וככה?

ולכן הוא אמר, אני לא קונה בשר.

אתם מבינים כמה צריך זהירות.

אתם מבינים כמה צריך זהירות.

אני עושה הפוך עכשיו.

למה אני עושה הפוך?

כי הוא לא...

דאג לצורכי רבים הוא דאג שהרבים לא ייכשלו בגללו

אבל אני רוצה שלא ייכשלו בגלל אחרים

אז עד איפה שידי משגת לעזור

אני אעזור אם אני אראה שאני לא יכול לעזור

אני חוזר לדגים