השיעור נמסר בתאריך כ"ב בניסן תשע"ה, 11-אפר'-2015 למניינם

האבן עזרא כותב: שאלני רבי יהודה הלוי מנוחתו כבוד, למה הזכיר "אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא אמר שעשיתי שמים וארץ ואני עשיתיך. אז השאלה היא, לכאורה מה יותר גדול, אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים או שעשיתי שמים וארץ, ואני עשיתיך. למה הקב"ה בעשרת הדברות ציין רק הוצאתיך מארץ מצרים בעוד שהוא ברא שמים וארץ שזה דבר הרבה יותר, ואז היה אומר ואני עשיתיך לא הוצאתיך, לא רק הוצאתיך אלא ממש עשיתיך.

וזאת היתה תשובתי אליו, כך אומר האבן עזרא, דע כי אין מעלות בני אדם שוות באמונם בליבם שהם מאמינים בה' הנכבד, בני אדם אינם שוים באמונה שלהם כלפי הבורא יתברך ויש דרגות אין ספור בין המאמינים. כי הרבים מאמינים להשמעות אזניים שיאמר להם אדוניהם ככה, רוב העולם מאמינים לשמועות, שמענו, שמעתי, והם מאמינים על פי השמועה. למעלה מהם, אנשים בעלי דרגת אמונה יותר, אלה שראו את זה כתוב בדברי התורה שנתן ה' למשה, אז זה דרגה יותר משמיעה כי הם קראו את זה כתוב בתורת משה. ואם יבוא אפיקורס לערער כי אין אלהים ישימו ידם לפיהם כי לא ידעו להשיב. אז דרגת האמונה שלהם היא יותר מהשומעים אבל עדיין אם יבוא מי לערער אין להם תשובות בפה להשיב, ואשר נשאו ליבו ללמוד חכמות שאין כמו מעלות לעלות בהן אל מקום חפצו, יכיר מעשה ה' במתכונת ובצמחים ובגוף האדם בעצמו.

עכשיו לא כל בן אדם מתאמץ יותר להכיר באמונה כי יש כאלה מסתפקים במה שהם מאמינים, אני מאמין, מה אתה רוצה ממני, אבל יש מי שנשאו ליבו, שהלב שלו דורש יותר לדעת, שהאמונה תהיה מבוססת, אז הוא עולה במעלות למעלה במדרגות, הוא רוצה להגיע אל מחוז חפצו שהאמונה תהיה ברורה, אדם כזה לומד להכיר את מעשי ה' בכל דבר. בתכונה, בצמחים, בחיות, בגוף האדם בעצמו, לראות את מעשי ה'. כמו שכתוב על אלה שלא מתבוננים ופועל ה' לא יביטו, עד שידע מעשה כל אבר ואבר כפי התולדות, ולמה היה על זאת המתכונת, ויגבה ליבו אחרי כן, הוא לא מסתפק רק בידיעת כל הדברים האלה, ולדעת כל דבר על מתכונתו, אלא יגבה ליבו אחרי כן לדעת דברי הגלגלים, רוצה ללמוד אסטרונומיה, שהם מעשי ה' בעולם האמצעי שהוא עומד. האבן עזרא מחלק את העולם שלשה עולמות, עולם עליון אמצעי ושפל התחתון שבו אנו נמצאים, אז הוא אומר שזה שגבה ליבו בדרכי ה' הוא רוצה לדעת דברי הגלגלים. הגלגלים זה המסלולים שבהם עוברים הכוכבים, שהם מעשי ה' בעולם האמצעי שהוא עומד. וידע הזמן מתי תתקדר השמש או הלבנה וכמה תגדל השמש ממנה, וגם ידע הלבנה למה נתקדרה ומי גרם לה, וכל אלה ידע בראיות גמורות שאין בהן ספק. ומדרכי ה' ידע המשכיל את ה', מי שמשכיל מדרכיו של ה' הוא ידע את ה'. מתוך ההתבוננות הזאת, כמו שאומר הרמב"ם פרק ראשון הלכה רביעית, שאדם יתבונן בנפלאות הבורא ובברואים, מזה הוא מגיע להשכלה בה' יתברך.

וככה אמר משה, הודיעני נא את דרכיך ואדעך, ז"א ע"י ההתבוננות בדרכי ה' יודעים את ה', ומשה ביקש מה' שיודיע לו. והנה ה' הנכבד הזכיר בדיבור הראשון "אנכי ה' אלהיך", וזה לא יוכל להבין רק מי שהוא חכם מופלא, "אנכי ה' אלהיך" את הדיבור הראשון בעשרת הדברות לא יבין רק מי שהוא חכם מופלא, כי כבר פירשתי בפרשת ואלה שמות כי זה ה' לבדו העומד בלא שינוי ואין זולתו שוכן עד ולא כמוהו יושב קדם סלה ומעמיד העולם העליון בכוחו והעולם האמצעי בכח ה' ומלאכיו הקדושים שהם בעולם העליון, וזה העולם השפל שאנו בו מעמדו בכח ה' ובכח שני העולמות העליונים.

מה שאמרנו עכשיו זה לא יבין רק חכם מופלא. ועכשיו נסביר טיפה, קמעא, בשביל להבין למה צריך חכם מופלא.

אז חכם מופלא יבין "אנכי ה' אלהיך" ה' זה שם הויה המהווה את כל העולמות כולם. כי זה ה' לבדו העומד בלא שינוי, ואין זולתו שוכן עד, ז"א בקב"ה לא יתכן שום שינוי, כי אם יתכן בו שינוי פירושו שהוא מתפעל מגורם אחר, וגורם אחר יכול לפעול בו, והקב"ה לא מתפעל מאחר, אלא כולם נפעלים מכוחו ולא הפוך, ז"א אין יחסי גומלין בינו לבין הברואים, אלא הקב"ה הוא בלא שינוי, "אני ה' לא שניתי", אז גם מה ששומעים לפעמים שכביכול כתוב שה' חרה אפו, שהוא כועס, שהוא מתנחם כביכול מתחרט או דברים כאלה, זה רק הסברים בלשון שרגילים בני אדם להבין שינוי מידותיו יתברך כלפינו על פי מעשינו, אבל אין בו מידות ממש כמו אצלנו, שאדם יכול להתפעל מהמידות, אם הרגיזו אותו אז הוא כועס ואם ככה אז יש בו שינוי, אין בקב"ה שום שינוי, אלא גם מה שמגדירים שיש שינוי במידותיו של הקב"ה זה כלפינו, לא כלפיו, זה מערכת שמסבירה את היחס בינו לבינינו לאור מעשינו.

אז ה' לבדו הוא העומד בלא שינוי, ואין זולתו שוכן עד, ז"א הקב"ה הוא נצחי גמור, ולא כמוהו  יושב קדם סלה, ז"א הקב"ה הוא תמיד, תמידי, בעצם הוא המציאות לבדו, אין עוד מלבדו, וכל הנמצאים הם מכח מציאותו יתברך שהמציאם, כי כך פותח הרמב"ם את ספר המדע יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל נמצא, אז כל הנמצאים הם בעצם מקרים אצל הקב"ה, והם לא מציאות בזכות עצמם. מציאות יחידה יש - זה הבורא יתברך, כל השאר זה הנמצאים מכח מציאותו. ולכן הוא יושב קדם סלה, סלה זה לנצח, אז הוא גם קדם וגם סלה - אין סוף ברוך הוא. לכן אמרנו שלא כל אדם מבין מה זה אנכי ה' אלהיך, רק חכם מופלא מבין. ומעמיד העולם העליון בכוחו, כל העולמות בעולמות כולם הם עומדים בכוחו של ה', יש שמש לדוגמא, השמש זה לבה רותחת שמתפרצת בחום אדיר וכו', מי שירצה לראות יוכל לראות ברב גוגל יראה שמה מה זה שמש. ועל מה זה עומד? מה מחזיק את זה שזה לא יישפך, לא יתמוטט, לא יעוף, לא יטוס וזה, וזה כל הזמן סובב סובב לו כפי מה שהקב"ה קבע לו, וכן כל שאר הגלגלים והכל? אלא כל העולם העליון עומד בכוחו, זה לא העולם העליון כי זה באמצעי מה שאני אמרתי, והעולם האמצעי בכח ה' ומלאכיו הקדושים שהם בעולם העליון, אז העולם האמצעי עומד חוץ מהעליון שעומד בכוחו יתברך, האמצעי עומד בכח ה' והמלאכים הקדושים שהם בעולם העליון. וזה העולם השפל, זה העולם השלישי, שאנו בו מעמדו, ממה הוא עומד? בכח ה' ובכח שני העולמות העליונים, ז"א גם בכח המלאכים העליונים וגם בכח הגלגלים והמזלות שנמצאים בעולם האמצעי.

והנה יספיק למשכיל בכל גוי דיבור "אנכי ה'", כי עשיית שמים וארץ היום קרוב לחמשת אלפים שנה וישראל לבדם מודים בזה, אנחנו בשנת ה' תשע"ה, ה' זה חמשת אלפים, ת"ש - זה 700, ע"ה זה 75, מאז בריאת העולם מששת ימי בראשית אנחנו סופרים יום אחר יום ויודעים בדיוק כמה זמן עבר, חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש פלוס החדשים הימים והשעות נכון להרגע. בזה מודים ישראל לבדם. חכמי אומות העולם אינם מכחישים כי ה' לבדו עושה שמים וארץ, החכמים שבהם יודעים שה' ברא לבדו את השמים ואת הארץ, רק הם אומרים כי ה' עושה תדיר בלי ראשית ואחרית, ז"א הוא כבר לא מתעסק בעולם הזה, הוא ברא אותו ונסתלק ממנו כביכול והוא עסוק בכל מיני ענינים בלי הפסקה באופן תדיר.

והנה ה' עשה אותות ומופתים במצרים עד שהוציאם משם להיות להם לאלהים, בא הקב"ה ביציאת מצרים, ותקע את כל החכמים והטיפשים של אומות העולם שחשבו שהוא ברא ונסתלק והוא מתעסק בדברים אחרים וכו' וכו', ומופיע הקב"ה, לא ליחיד כמו לאברהם וכל הצדיקים בכל הדורות, אלא מופיע לאומה, ובא לאומה ששולטת בכיפת העולם ומנער אותם, יחביבי למען תדע כי ה' בקרב הארץ, מה חשבתם, שהוא עזב את העולם? הלך? לא לא לא, ה' עשה אותות ומופתים במצרים עד שהוציאם משם, בשביל מה הוציאום? להיות להם לאלהים, אלהים פרטי, כמו שכתוב בעשרת הדברות דברה ראשונה, "אנכי ה' אלהיך" - שלך פרטי, אלהי ישראל, נכון שאני רבון העולם על כל העולם, נכון, אבל בפרט בשביל עם ישראל.

וככה אמר משה, או הניסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי? ז"א איפה תמצא בעולם שיש איזה כח כלשהו שבא לאיזה אומה בעולם ואיים עליה אם לא תשחררו את הבנים שלי, בני בכורי ישראל, ושלח את עמי, בשביל מה? - ויעבדוני, ואם אינך משלח אני מביא לך מכות, סדרת מכות, איפה נשמע דבר כזה? זה לא שבא איזה מלך ואיים על מדינה, לא, אחד שישנה את כל הטבע ויתן אותות ומופתים בטבע ויכניע ויכריע אותם לעשות כרצונו, והוא בא עם זמנים, לוח זמנים, נותן התראה שלשה שבועות, שבוע מכה, עוד פעם שלשה שבועות התראה, עוד פעם מכה וכן הלאה ככה סדרת חינוך, איפה יש כזה דבר? או הניסה אלהים, אפילו  נסיון שכשל, אתם שמעתם על נסיון כזה? או הניסה אלהים לבוא לקחת לו גוי  מקרב גוי, וזה לא סתם גוי מקרב גוי, זה כמו להוציא עובר מהבטן של אמא שלו, כי הם היו בקרביים של מצרים, שישראל היו משוקעים במ"ט שערי טומאה הם היו כמו המצרים בדיוק כמעט. כי ה' ברא עולם האמצעי והוא מושל על העולם השפל, כשהקב"ה ברא את העולם האמצעי יש עליון אמצעי ויש השפל, העולם האמצעי הוא מושל על העולם השפל, כי כפי מה שיש במערכת מזל כל עם מטוב או רע כן יקרנו. כידוע יש שנים עשר מזלות, מה שרגילים לקרוא לזה הורוסקופ ורואים לפי המזל מה ההשפעה על כל אומה ואומה, ויש אומרים על כל יחיד ויחיד וכך יקרנו לפי מזלו. והנה היתה במערכת ישראל, במערכת הכוכבים השולטת על ישראל, כפי כוכבי מזלם להיות עוד עבדים, אז לפי המערכת הזאת עם ישראל לא יכלו לצאת ממצרים כי לפי מערכת מזלם הם עדיין היו צריכים להיות עבדים לפרעה. וה' בכוחו למען אהבת האבות חידש אותות בעולם השפל שלא היה בממשלת העולם האמצעי, ואת זה הבינו המצרים והחרטומים, שפה זה כח עליון שהם אמרו אצבע אלקים היא, זה לא לפי מערכת המזל, וזה לא לפי כוחות הטבע וידיעת הכישוף, זה כח אלוקי. כמו שאברהם אבינו בשעה שנקרא אברם סבר שהוא לא מוליד, אז ה' אמר לו צא מאיצטגננות שלך, אל תביט בכוכבים ובמערכת המזל שלך אם אתה מוליד או לא מוליד, הוציא אותו הקב"ה מעל הכוכבים ואמר לו - עכשיו תראה, מעל המזל, אברם לא מוליד אברהם מוליד, הוסיף לו אות ה' ומוליד. עכשיו יובן לכם מה שאומרים חכמים משנה שם משנה מזל. לכן כשיש חולה מסוכן משנים את שמו ומוסיפים לו שם, כי משנה שם משנה מזל, שאם לפי מערכת כוכביו הוא צריך חלילה למות אפשר ע"י שינוי השם לשנות מזל.

אבל תיכף נבין שזה גם תלוי אם אתה מחובר לה' או לא מחובר לה', מי שהוא לא מחובר לה' מישראל אז הוא תחת מזלו, ומי שהוא מחובר לה' הוא מחובר למזלו. זה מה שאמרו חכמים, אין מזל לישראל, לא שמסכנים אין להם מזל, חושבים מזל זה מרויחים בלוטו טוטו בזה, לא, אין מזל הכוונה מערכת המזלות של הכוכבים אינה משפיעה על ישראל.

אז הקב"ה חידש אותות במצרים לטובת ישראל באהבתו את האבות, נגד מערכת המזלות כשישראל היו צריכים להמשיך להיות עבדים, והוציא אותם את ישראל מרשות המזלות להיותם לו לנחלה, חבל נחלתו, ובעבור זה אמרו קדמוננו אין מזל לישראל.

והנה בעבור האותות שעשה ה' במצרים, אמר משה, אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו, כל מה שעשה הקב"ה במצרים אותות זה היה בשביל להראות, להוכיח, לברר שאתה, אתה רק אתה מסוגל ויכול, כי אתה הבורא, אתה הוראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו, שהכל ראו את זה, חכמים ושאינם חכמים, גדולים וקטנים. זה עשה ה' כדי שידעו אותו למגדולם ועד קטנם. אז עד פה אנחנו רואים שמה? שיש דרגות באמונה, יש שמאמינים לשבועה, יש שמאמינים בכתב ויש כאלה שמוסיפים לימוד ועולםי במעלות כדי ללמוד ולומדים מתכונת הבעלי חיים וגוף האדם וכו', ויש כאלה עוד יותר את האסטרונומיה ועוד יותר וכו' וכו', ויש כאלה שמשיגים כבר חכמים מופלאים ש יודעים מה זה אנכי ה' אלקיך שהוא ברא את העולמות וסדר העולמות, עליון ואמצעי ותחתון, ואיך הקב"ה וכו', אבל עם ישראל במצרים הם ראו בחוש את הקב"ה, בחוש, אתה הוראית לדעת כי ה', היו התראות, נאמר מראש, הכל בא בזמן, ראו שהוא משנה את הטבע, שולט בכל, משגיח על הברואים, דואג לישראל בחר בהם עם נחלתו וכו'.

ועוד אח"כ במעמד הר סיני, ששמעו את קול ה', שמעו את קול ה', כתוב "מן השמים השמיעך את קולו לייסרך", אז לא רק זה, גם שמעו את קול ה', אומר הרמב"ם עיניך רואות ולא זר, אזניך השומעות ולא אחר, זה לא סיפורים ששמעתי סיפורים זה אתה, זה מיליונים שהיו נוכחים במעמד הר סיני, שמעו את קול ה' מדבר מתוך האש, בלי קול, בלי פה, בלי גוף, שמעו את קול ' מדבר מתוך האש. ואמר באחרונה, כי הדעת הגמורה שישיב האדם אל ליבו עד שיתברר לו בראיות כי ה' הוא לבדו, על כן אמר "וידעת היום והשבות אל לבבך", ואמר דוד אל בנו שלמה, ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו, והדעת היא בלב ולא בהודעת הפה, אז הדרגה הכי גבוהה באמונה זה שזה הופך להיות אצלך דעת ודעת בלב.

יש הבדל בין חכמה בינה ודעת, חכמה זה כשאדם לומד מתוך ספר, אדם לומד מתוך בחינת דברים זה נקרא חכם, הוא מחכים, חכם. עקב הלימוד הוא מחכים. בינה מבין זה אדם שמבין דבר מתוך דבר, יש כוב ועוד כתוב ועוד כתוב ועוד כתוב, אבל לא כתוב כל הציורים היוצאים מן הכתוב, המבין מבין בדרך היקש, בקל וחומר, בכל 13 מידות הוא מבין דבר מתוך דבר, זה נקרא אדם מבין, יש חכם זה רק מה שהוא למד הוא יודע, יש מבין זה דרגה יותר שהוא מבין גם דבר מתוך דבר גם מה שלא כתוב. ויש דעת, שזה הדרגה הגבוהה יותר, שזה שלמות הידיעות מהחכמה ומהבינה וזה הופך אצלו להיות דעתו, זה ברור ומוחלט מסוכם, זה הפך להיות אצלו כבר דעת, לא צריך עוד בירור, לא צריך חקירה, לא צריך לימוד, הוא כבר אצלו זה מגובש, זה נקרא דעת. כשהולכים לשאול אדם דעת תורה אז מרוב תורה שהוא למד כל ימי חייו יש לו גיבוש שזה נקרא דעת תורה, הוא כבר יודע מה התורה אומרת בכל דבר ובכל מצב, זה נקרא דעת. דעת זה גמירות דעת, שזה גמור אצלו ידוע ברור ומוחלט.

עכשיו הגמירות דעת הזאת בידיעה ברורה זה לא מספיק שזה יהיה רק פה, זה לא מספיק, לכן אומר הכתוב "וידעת היום" לא מספיק, "והשבות אל לבבך" צריך שהדעת תתיישב בליבו של אדם. ז"א, היות והאדם הוא מופעל על פי רצונות שהם נטועים בלב, על פי המידות שלו, אם המידות שלו הן טובות אז הוא תמיד נוטה לדברים טובים ואם המידות לא טובות - לדברים שליליים, אז ז"א השכל יכול להגיד לו שכך וכך צריך לעשות אבל הרגש לא נותן לו, או שהרצון לא נותן לו, אז זה לא אומר שאתה חכם ויש לך כבר דעת שאתה באמת מסוגל להפעיל את הדעת, לכן אומרים קל דעת, ויש בעל שיקול דעת - ששוקל, ויש קל דעת שבכלל לא שוקל, אז ז"א הדעת היא כבר לא צריכה להגיע למצב של שיקול, היא צריכה להיות אתה, אתה זה מתי שהדעת נכנסה ללב, התיישבה בלב ממילא הלב לא יכול להתנגד ולא לדרוש אחרת ממה שהדעת אומרת כשהיא בלב, ואז ממילא הרצון שלך יהיה הדעת האמיתית. זאת הדרגה הגבוהה, דע את אלהי אביך ועבדהו, אז הדעת בלב אבל לא בהודאת הפה. אז ז"א מי שמגיע לדרגה הזאת זו הדרגה אבסולוטית.

עכשיו נחזור רגע מה שאל אבל יהודה הלוי, למה לא אמר אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ ואשר עשיתיך, ולמה הסתפק "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" שזה לכאורה מוקטן ביחס לבריאת שמים וארץ, אלא בבריאת שמים וארץ בשעתו, אתה היית? לא, שמעת. ואם לא שמעת קראת, וקראת בראשית ברא אלקים והכל, אבל היית נוכח? זה לא אמונה כמו מי שראה בחוש ושמע בחוש וחווה על בשרו וניצל ויצא והיה עבד ובן חורין והיה במעמד הר סיני וראה ושמע הכל והבין. זה לא דומה. לכן גדול יותר מה שנאמר "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים".

עכשיו נתבונן הלאה, והנה הזכיר למשכיל, "אנכי ה'" זה מה שלמדנו קודם, מה זה ה'? שם הויה, והסברנו מה זה, "אשר הוצאתיך", שיבין המשכיל וגם מי שאינו משכיל, כשאני אומר לך אנכי ה' אלהיך, פירושו אני האלהים שלך כי אתה חייב בעבור שהוצאתיך מבית עבדים להיות לי לעבד, מי הוציא אותך? אני, אז אתה קנוי לי, אני ה' אלהיכם אשר הוצאתיך אתכם מארץ מצרים, בשביל מה? להיות לכם לאלהים, אני אלהיך. ואז שהוצאתיך מבית עבדים להיות לי עבד, שנאמר "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם", שתעבדני ותהיה לי לעם ואנכי אהיה לך לאלהים. לכן אומר אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, אתה זוכר, כן, מה היה איך אני התריתי ואמרתי ובאו המכות ואמרתי שתצאו ומתי תצאו ואיך וקרעתי לכם את הים והכל, כן אתה יודע את זה נכון, היית ראית שמעת חוית נכון? עכשיו אתה יודע שאני אלהיך? יופי. אז משה אומר בפסוק "כי ישאלך בנך", עכשיו יבואו הבנים אחרי דורות וישאלו שאלות, יגידו רגע, מה קורה פה, למה אנחנו עושים זה, למה עושים זה, מה קרה, מה עושים, מה קרה, למה הגויים לא עושים, למה אנחנו עושים??? כי טעם השאלה למה אנחנו חיבים לעשות את מצוות ה' יותר מכל האדם, הגויים חייבים שבע מצוות בני נח ואנחנו תרי"ג, למה?

והנה הזכיר שלש תשובות, האחת עבדים היינו לפרעה, וה' עשה לנו את הטובה הגדולה, על כן אנחנו חייבים לשמור כל מה שיצוונו אפילו לא היינו יודעים טעם מצוותיו, אני לא יודע למה הקב"ה ציוה מצוה זו מצוה זו, אז מה אני פטור? אז מה אם אני לא יודע? אתה תעשה מה שהאדון האלקים שלך מצווה בין אתה יודע טעם בין אתה לא יודע טעם, כי עבדים היינו, והוא שחרר אותנו.

דבר שני, אלה המצוות אינן לצרכו, כי אם לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה, אז ה מצוות האלה הם גם לא שאנחנו משרתים אותו במשהו, אם המניח תפילין אז אני עושה לו משהו? אני מניח טלית מתעטף בטלית אני עושה בשבילו משהו? אני יושב בסוכה - אני עושה לו משהו? אלא המצוות הן לטובתנו, לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה.

ודבר שלישי זה וצדקה תהיה לנו, שנהיה צדיקים וננחל את העולם הבא, אז לא רק שה' יחיינו בעולם הזה בכל הטוב שהוא מבטיח בתורה, אלא גם ננחל על זה שנהיה צדיקים את העולם הבא. אז לכן אנחנו חייבים לפי השלש תשובות האלה לקיים את רצון הבורא בכל אשר הוא מבקש. אחד חייבים לו כיון שעבדים היינו, והוא שחרר אותנו, שתיים זה לטובתנו, שלש זה ננחל את העולם הבא.

והדיבור הראשון שאמר ה' הנכבד, הוא כולל את כל מצוות הלב והלשון והמעשה. הדיבור הזה "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" זה כולל הדיבור הנכבד הראשון הזה את כל המצוות של הלב, של הלשון והמעשה. כי אדם עובד את ה' במחשבה, בדיבור ובמעשה, כי מי שאינו מאמין בליבו בה' אין עליו מצוה, הוא פשוט מאד לא מאמין אז הוא לא עושה שום  מצוה, אין מצווה מילא לא עושה מצוה, הוא כופר. וחייב אדם להכירו בכל רגע לכבודו, אבל מי שכן מכיר בה' יתברך, שהוא לא סתום, לא אטום, לא אוכל נבלות וטרפות, אדם כזה חייב להכיר את ה', לא חד פעמי, אלא בכל רגע הכל  צריך להיות לכבודו, שבראנו לכבודו, כי כל מה שיעשה לא יעשנו אלא בעבור כבודו, ולא ימנע עצמו ממצוות לא תעשה רק בעבור כבוד ה' לבדו. כל מה שיעשה צריך להיות לכבודו, וכל מה שימנע מלעשות איסורים של לא תעשה גם צריך להיות לכבודו, לא לשום סיבה אחרת, ותיכף נבין למה. כי אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני, אם אתה לא עושה את זה לכבודי אז אתה עושה את זה למישהו אחר, או לכבודך או לכבוד אחרים, אם זה לא לכבודי, לדוגמא, כשאדם נותן צדקה לעני לא יתנו בעבור כבוד הגבאי, בא הגבאי ומבקש צדקה, אז אתה מכבד את הגבאי ואתה נותן לו צדקה כי הוא ביקש הגבאי המכובד, לא, אתה לא נותן משום כבודו של הגבאי, אלא משום הצדקה שהיא לכבודו יתברך, שה' ציוה על לתת צדקה. וגם לא בעבור שישבחוהו בני אדם, ז"א אתה רוצה שיכתבו שאתה תרמת ואתה עשית ואתה עושה את זה בפוזה ואתה מרים את המחיר בשביל שישמעו כולם שאתה גביר ותורם, לא בשביל שישבחוהו בני אדם, כח אז תהיה מעלת האדם גבוהה בעיניו ממעלת כבוד ה', יוצא שאתה מכבד את הברואים יותר מהקב"ה, או שאתה מכבד את הגבאי או שאתה מכבד את עצמך יותר מהבורא, אתה לא עושה את זה לכבוד הבורא, יש לך אינטרס לתת עם הפוזה, למה? אתה דואג לכבוד עצמך ולא לכבוד הבורא. כבר לא מגיע לך שכר, קיבלת, עשית לכבודך נהנית, עשית לו כי אתה סומך שיהיה פה איזה החזר, תן לי ואתה לך איזה עסקה יש לך פה, אז זה כבר לא לכבוד הבורא, זה הפוך הבורא הוא לא עזר לנו, זה עובדה, הוא לא עזר לנו. אז לכן כשנתן הקב"ה לאדם הון, הון נתן לו הון, והדף ממונו, הקב"ה נותן לאדם עודף יותר, מעדיף לו, מוסיף לו, למה נתן לו? כדי שיוכל לתת ולקבל שכר מה', אז נתן לך הון ועדף לך כדי שתתן ויתן לך שכר על זה. והטיפש השכר שלו זה הכבוד שלו. ואתם יודעים שצדקה יכולה להציל ממוות, הכבוד לא יכול להציל ממוות. אז לא כדאי ללכת לפי מה שה' רוצה? גם זה שצדקה מצילה ממוות, לא צריך לתת על מנת, אמנם כתוב על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק, אבל לא חסיד, אבל מכל מקום צריך לתת על מנת לתת כי זה כבודו של הקב"ה שציוה. לא רק ציוה גם עדף, כבד את ה' מהונך, ה' נתן לך הון - כבד את ה' מהונך שנתן לך. ואם אתה משתמש בהון שהוא נתן לך לכבודו, הוא לא יתן לך עוד? הרי הוא רואה שאתה משתמש במה שהוא נתן לכבודו, למה שלא יתן לך עוד? הרי כשנתן לך פעם ראשונה ועוד לא נתת בשביל מה הוא נתן - שתכבד את ה' מהונך, ואם אתה עושה את זה ולא נשאר לך אז איך יתקיים עוד פעם כבד ה' מהונך? לא נשאר, אז ודאי שהוא יתן לך עוד פעם, אחרת איך תקיים כבד ה' מהונך? אז אף פעם לא תפסיד, רק מה תרויח שכמה שתתן יותר תקבל שכר יותר. וזה הטפשים לא מבינים.

וככה גם העושה עבירה בסתר, בעבור שלא ייוודע למלך, עושה עבירה נגד המלכות אבל הוא פוחד, עשה שוד עשה משהו, לא משנה, או שעושה בסתר שלא יראוהו בני אדם ואז יקל בעיניהם, כי כשרואים אדם עושה עבירה ופה מזלזלים בו, אפילו שגם הם עושים, אבל מזלזלים בו, כמו אחד משקר אז אומרים שקרן תתבייש לך שקרן, ומה הם? ממש דוברי אמת. אלא מאי, אדם מבין שהוא יהיה קל בעיני הבריות, והוא עושה את זה בסתר, אומר האבן עזרא, האיש הזה, החושב הזה שהוא יעשה בסתר מפני המלך או מפני אנשים שלא יקל בעיניהם הוא משוגע. אתה יכול לקרוא בשם האבן עזרא למי שאתה רואה כך משוגע, משוגע. למה משוגע? כי כתוב בפסוק "אם יוצר עין הלא יביט", תגיד אתה משוגע? מי יצר לך את העיניים? הבורא, אז אין לו עיניים כאילו במושגים, אין לו עיניים לראות, אם הוא יודע מה זה עין ומה העין ומה עושים עם העין אז הוא לא יראה אותך יוצר העין, שאתה עושה את העבירה? אז מה תגיד שאתה עושה בחשיכה? הרי אצלו כחשכה כאורה, אצלו אין דבר כזה חושך, אם אנחנו יוצאים להמציא אינפרא אדום שאנחנו יכולים לראות בחשכה הוא לא יכול, מי נתן לך את השכל להמציא את זה, לא הוא נתן לך? מי נתן לך את המכשירים, לא הוא שהמציא את החומרים? מי עשה את הכל? הוא עשה את הכל. אז אתה כזה משוגע שאתה חושב שאם תלך בסתר בשקט בחשכה באפילה הוא לא רואה?

אז אדם יכול לפחד ממלך ומבני אדם ולא יפחד ממלך האמת, שנפשו בידו בעולם הזה ובעולם הבא.

אתם יודעים, היה פעם בעל אולם חתונות מפורסם בגבולות בני ברק, שהוא עשה עבירה עם אשת איש, ובאמצע המעשה הוא מת. נו אז זה התפרסם או לא התפרסם? איזה בושות, איזה בושות, איזה בושות, איזה בושות. אצלו במשרד בזה בזה הקב"ה נפשו בידו אומר לו בא בא תעלה למשפט, בא, הופ טרינק ישר למשפט, ואיזה פוזה רח"ל, נו, אז דם משוגע, משוגע, הוא חושב שהוא מסתיר משהו מה' יתברך.

והגאון רבינו סעדיה גאון חיבר אזהרות, וכלל את כל המצוות באלה עשרה דברים, דהיינו בעשרת הדברות, מעשרת הדברות יוצאים כל התרי"ג מצוות, בעשרת הדברות יוצאים כל תרי"ג מצוות. מחר בלי נדר בבוקר נסביר את עשרת הדברות לפי בעל העיקרים. זה מה שאנחנו לומדים עכשיו זה לפי האבן עזרא. אז הוא חיבר את האזהרות שכוללים את כל עשרת הדברים, ומצא ה' הנכבד בחמישה דברים הראשונים, בחמשת הדברות הראשונות יש שמה ה' הנכבד, מחר נלמד. וכבר פירשתי כי הדיבור הראשון דהיינו אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים, הוא היסוד ועליו כל בניני המצוות, ואחריו כתוב, "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני".

דרך אגב מספר האותיות בעשרת הדברות - תרי"ג. אז דברה שניה זה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. ואומר האבן עזרא, ופשע מי שאינו מאמין בה' גדול מפשע עובד עבודה זרה. דהיינו כופר הוא יותר גרוע מעובד עבודה זרה. כי יש רבים שהם מאמינים בה', ומקטרים לעבודה זרה, מעלים קטורת לעבודה זרה. כמו המקטרים למלכות שמים, שהם חושבים כי ייטיבו להם הכוכבים והמזלות, כאשר אמרו, ומאז חדלנו לקטר למלכות השמים חסרנו הכל, וכתוב "את ה' היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים, אז היו יראים את ה' ובכל אופן עובדים את האלהים שלהם. וככה נעמן בהשתחויתי בית רימון, והנה אלה מודים בו בקב"ה ומשתפים עמו אחר, על כן בדיבור זה כתוב "ה' הנכבד", ז"א כתוב שם ה' הנכבד אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

יוצא מפה שאנחנו רואים שהדברים האלה הם תשובה למה ששאל למעשה רבי יהודה הלוי, למה העדיף הקב"ה כביכול לכתוב "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא, אז לכן צריך להבין, יש לנו תשובה אם כן לדבר הזה, ומלכות השמים זה הכוכב הגדול לפי ירמיה, ויש מפרשים לשון מלוכה, והיו עובדות הנשים לירח כאילו היא מלכת השמים, וכך היו עובדים גם את הקב"ה כביכול וגם את הדבר הזה. אז לכן צריך לדעת שהדברים האלה הם ברורים, עם ישראל ראו את זה בחוש, בחוש. טעיתי, לא למלכות השמים אלא למלאכת השמים, למלאכת השמים - תיקון.

אז ז"א, עם ישראל ראו בחוש אשר הוצאתיך מארץ מצרים וזה יותר ברור כי שמה נתחדש, הבריאה נתחדשה מחדש, מה שהיה בבריאת שמים וארץ זה היה חידוש העולם, אבל פעם שניה נתחדש העולם ביציאת מצרים, כי הקב"ה שינה את הטבע מסדרו ומטבעו פעם נוספת לכבודם של ישראל. אז שתי בריאת שמים וארץ היה, פעם אחת כללית לכל הבריאה, פעם שניה בשביל ישראל, שאם ישראל לא היו מקבלים את התורה היה מחזיר את העולם לתוהו ובוהו, לכן "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" זה יותר מהכללי בריאת שמים וארץ מצד ההוכחה החושית שכל אחד לא יוכל להכחיש אותה. ומי שירצה לראות ביתר פירוט, אז יש קלטת שדיברתי קצת באריכות בנושא הזה, זה היכל התרבות, שמה אני שלשת רבעי שעה מסביר את ההוכחה בדרך הזה, ויש עוד כמה קלטות המדברות בזה, ובהכה את המומחה, אז יש שמה סרטונים רבים על כל השאלות בנושאים אלה וכו' ניתן שמה לראות.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.