דיסק 5 - נחש צפע - שרב כבד

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הנושא שעליו נדבר הערב זה לקחים ממלחמת המפרץ בהתחלת לקראת הבאות.

תאומה עומד בקרוב בקרוב.

עברנו תקופה,

אחת מן הקשות שיודעה האוכלוסייה הישראלית כאן בארץ.

פעם ראשונה שהיינו חשופים להתקפות ישירות על האוכלוסייה האזרחית,

והפעם לשם שינוי, בלי שום אפשרות של תגובה.

מה המגמה בלקח הזה שמעוררים אותנו מן השמיים?

כתב עלינו להערך את שלושת הבאות.

לכן רבותיי,

פעם היינו אומרים ליהודים,

בוא תתקרב,

תשמע דברי תורה.

אנשים לא היו רוצים.

הוא פוחד להתקפש.

הוא פוחד לשמוע, הוא פוחד לדעת.

קרה מהפך פה במדינה במשך 43 שנים שלה.

לפני כ-43 שנים,

כשהגיעה לפה האוכלוסייה מחוץ לארץ,

אז 80-90% היו יהודים שומרי תורה ומצוות.

חרדים בכל דבר,

מכל הקבוצות.

בתוך 40 פלוס שנים

נהיה מצב ש-80% לפחות נהיו חילונים.

איך קורה כזה דבר?

תוך 40 שנה,

מה שלא הצליחה הזדלות לעשות לעם ישראל במשך אלפיים שנה,

פה בארץ הצליחו לעשות לנו תוך 40 שנה.

לא היוונים הצליחו

בלא שום אומה אחרת.

לפה,

בלי גזרות שמד,

עם חיוך על הפנים,

עם צחוק ולגלוג על הדתיים,

לאט לאט מחקו את הדת ואת המצוות מיהודים תמימים שהיו מביתו.

הקבוצה ברוך הוא אין נחת גדול היום במדינת ישראל.

אם שאפנו אלפיים שנה להגיע לכאן בשביל להיות יהודים שומרי תורה ומצוות, זו הייתה הכוונה?

אז אנחנו יכולים להתבייש בהישגים שלנו כאן מבחינה זאת.

אבל הקבוצה ברוך הוא אומר 40 שנה עקוץ בדור ואומר העם תועל לבב הם.

בסדר? 40 שנה אני מוכן להסתכל על העם הזה כאילו תועל לבב הם לא יודעים, שוגגים, טעו,

אבל אחרי 40 שנה זה כבר מוגזם.

אחרי 40 שנה כבר אי אפשר להגיד תועל לבב.

זה כבר משתרש בין 40 לבדינה? כבר הגיע הזמן שיבינו?

ואנחנו ראינו תמיד

שאחרי 40 שנה

או 40, תמיד באו שואות.

40 שנה, 40 יום התחיל המבול.

40 יום קודם כל ירד גשמים,

גשמי ברכה.

וזה אחרי 120 שנה שבנה נוח את הטבע.

ואחר כך הוא נכנס לטבע וכל הדור ההוא רואה שהטבע מתחילה להתרומם.

ונוח הפתיר בהם שיחזרו בתשובה.

אבל הדור ההוא לגלג עליו.

והקב' ברוך הוא נתן עוד שם 40 יום,

אולי יתחננו על נפשם, אולי יחזרו בתשובה.

40 יום עברו,

כבר אנשים טיפסו על הגגות, כבר לא היה מקום איפה להיאחז בשביל להינצל מהמים השוטפים והסוחבים.

אבל אף אחד לא חזר בתשובה.

נו, אז אחרי 40 יום, ידוע,

בא המבול.

נפתחו מעיינות תהום רבה וערובות השמיים נפתחו,

והקב' ברוך הוא מחה את כל היקום.

זה היה אחרי 40 יום.

40 יום

היו המרגלים שיצאו לטור את הארץ.

ואחרי 40 יום,

כשהוציאו דיבת הארץ רעה,

40 שנה מתו כל הדור ההוא במדבר.

40 יום בנלווה נהפכת

שולח הקב' ברוך הוא ציונה בן אמיתי להזיל אותם.

ספר שופטים בתשקוט הארץ 40 שנה,

ואחר כך עוד פעם מחדש מלחמות וצרות.

נתחיל על זה הדרך.

ועוד פעם, 40 שנה מדינת ישראל קיימת,

ואחרי זה הקב' ברוך הוא אומר, אני אראה להם.

מיד מתחילת בצורת.

קודם כל בצורת.

שנתיים ויותר בצורת.

אין גשמות.

מפלס הכינרת יורד, יורד, יורד, יורד, יורד, יורד, עד שנכנסים כולם לפעניכה.

מה עושים? כבר מדברים על מים מטורקיה.

עומדים להביא שקיות מים מטורקיה.

נו, עומדים להביא שקיות מטורקיה.

למה?

כי ניסו את כל הטילים נגד העננים.

בטילה הכספית ירו אותם לאוויר, אבל זה לא יורד גשם.

הדליקו את התנורים בקיבוצים ובמרחבים לחמם את העננים, ולא יורד גשם.

שחור רק דבר אחד, הקב' ברוך הוא גם עננים כבר לא מעביר.

וכמעט עמדו להמציא את המטוס הסודי.

המטוס הסודי שיש לו רשת מיוחדת שגונבת עננים מסוריה.

ומזל שאחרי ט׳ בשבט

מזל שאחרי ט׳ בשבט

ירד גשם בזכות התפילות של הדתיים במשך חודשיים שמתפללים כמו ימי הסליחות.

אבינו מלכנו, תעניות, תלמודי תורה קוראים תהילים, מתפללים לשם.

פתאום אחרי ט׳ בשבט, שכבר הקיץ התחיל,

מתחיל לרדת גשם כאילו תפילת החורש.

זה חוזר קצת,

בשבילנו זה קצת הרבה,

כי הכמות שקיבלנו זה למעלה מחצי מטר בכנרת. היו צריכים להרוויע הרבה אוניות של שקיות מים בשביל מה שירד.

אבל אתם יודעים,

המדינה החילונית היא לא מעריכה את הקדוש ברוך הוא ואת מה שעושה.

כן, אבל זה היה קצת מים, זה לא.

עדיין אנחנו בבעיה, אנחנו מבקשים לו להשקות את הגינות.

לא להשקות את הגינות.

במהלך המלחמה משרד החינוך מודיע דרך הרדיו שילדי הגנים מתבקשים לו להשאיר השקדיה פורעת.

מה יש, מה עשתה לכם השקדיה?

היא לא פורחת.

אמרו שהשקדיה צריכה להיות 40 סנטים בזמן כזה, אבל בגלל שלא היה רוב גשר היה לה 2 סנטים,

אז מה עושים?

אז לא לשיר השקדיה פורעת.

אתם יודעים, משרד החינוך אף פעם לא משקר, חס ושלום. אסור לחנך לשקר. מה זה איך ישירו שיר?

וזה לא נכון.

אבל אני שרתי שיר.

המנגינה לקוחה מהשקדיה פורעת,

אבל המילים שייכות למלחמה.

תראו, אי אפשר מצורת כבר מנהג קבוע.

צריך לשיר, אי אפשר ככה, צריך להיות שמחת.

אשר נשיר.

אסקדיה פורחת,

אסקדיה פורחת.

אוכלוסייה פורחת.

צופרים על ראש כל גג.

מבשרת בו הסקד.

טו בשבט הגיע, חג למלונות.

טו בשבט הגיע, נשברו החלונות.

זה קונטרה למשרד החינוך על ביטול השיר אשקדיה פורחת.

ובכן רבותיי,

לצערנו הרב,

אנחנו נמצאים במצב שרוצים להשכיח מאיתנו את שמו של הקדוש ברוך הוא.

לא אוהבים את הקדוש ברוך הוא בארץ ישראל.

לא היהודים התמימים, הם עדיין אוהבים.

אבל הם תמימים, קוראים להם כלי התשקורת ימון ולילה.

כל כלי התשקורת הם דואגים דבר אחד, להשקיע שם אלוקים מפיהם של היהודים.

כמה התחננו שישמעו ברדיו

תהילים בשעה שהיה עסקת בדרך מעירה כלפו.

כמה אלפי יהודים צלצלו אליהם שישמעו תהילים,

כל העם,

שלוש מיליון יהודים, אוזנם קרויה לרדיו,

ועוד מיליונים יהודים בחוץ לארץ מודאגים מגשימים.

ומה הייתה שעה יותר יפה מאשר כולם יכולים ביחד להגיד מזמר תהילים?

ודאי שהיינו נגאלים באותה שעה.

לא, אבל חס ושלום, איך הם יסכימו?

איך הם יסכימו?

הם עובדים ארבעים שנה להשקיע השם השם,

ואתה רוצה שברגע אחד יגידו שאין להם מה לעשות,

ועכשיו ידעו שהקב' ברוך הוא רק הוא יציל? לא.

זה מחדיף או אחרת.

משעה ששמענו נחש צפה.

מה אמרו הקריינים?

אמרו עכשיו אנחנו נשמע מוזיקה,

עד שנחמן שי יגיד לנו מה לעשות.

טיל עם מנגינה.

כל טיל עם מנגינה.

מה יש להם למכור לנו בחמש דקות של פחד?

מוזיקה.

כאילו חסר לנו, זה מה שחסר.

מוזיקה.

או מוזיקה.

ובכן רבותיי,

אדם צריך לחשוב רגע מה עבר עלינו באותם ימים.

קודם כל, כשאמרנו ליהודים,

תבואו ללמוד תורה, תבואו לשמוע,

היהודים לא כל כך מחומיינים.

הנה, תראו, רוב הציבור שנמצא כאן בערב,

שומרי תורה ומצוות.

איפה כל הציבור האחר?

זה כבר לא מדבר אליהם, שום דבר.

לא מדבר.

נו, אדם צריך לעשות חשבון, רבותיי.

אנחנו שמענו ברדיו נחש צבע,

נחש צבע.

לא פעם אחת שמענו, כמה פעמים.

אתם יודעים למה שמענו כל הזמן נחש צבע?

אומר ירמיה הנביא

בפרק ח'

כי איננו משלח בכם נחשים צפעונים אשר אין להם לחש

ונשכו אתכם מאום השם.

אומר רשי

מה זה נחש צבע?

אומר נחשים צבעונים כי לסוף שבעים שנה נעשה צבע ואותם אוזנו שלא ישבע כל חברו המלחשו.

הנחש אוטם את אוזנו מלשמוע את הקול של חברו המלחשו.

או גם אנחנו אוטמים את האוזניים מלשמוע את לחשו של התורה.

מידה כנגד מידה.

אנחנו מנהיגים מידת נחש, צבע,

אבל הקדוש ברוך הוא שלח לנו נחשים צבעונים שאין להם לחש.

היו יהודים שכאב להם ופחדו מאוד,

אבל היו כאלה שסמכו מאוד על זה שיש נחש צבע.

כי מידועו אחרי שיש נחש צבע יש טיל סקל.

אלה היו הפלסטינים.

הם סמכו ורקדו על הגגות.

והנביא ישעיהו אומר להם,

אל תשמחי זלשת כולך,

כי נשבר שבט מכך,

כי משורש נחש יצא צבע ופריו שרף מעופף טיל סקל.

אומר אל תשמחו פלסטינים, לא לשמוח.

מה שאתם שומעים,

כי משורש נחש יצא צבע ופריו שרף מעופף הטיל סקל, לא לשמוח.

למה?

כי זה רק בא לבשר אותנו דבר אחד.

אנחנו נמצאים קרוב מאוד לגילוי מלך המשיח.

ואנחנו מקבלים הרבה רמזים.

בעקבותה דמשיחה חופשפה יזכה איוקר יאמיר, גפן תתן פרייה, מחיר היין יהיה רב,

מלכות תהפך למינות,

יראי חטא יימאסו,

בית ועד יהפך לזנות, חוכמת סופרים תשרח,

בן מנבל אב,

בת קרמה ואמה,

כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו,

נערים פני זקנים ילבינו,

זקנים מפני נערים יעמודו, פני הדור כפני הכלב.

רואים שהכל כתוב, בדיוק זאת התקופה.

אם זאת התקופה, רבותיי,

ואנחנו קרובים מאוד, באו ומתבונן.

אומר רבי יונתן בן חוזיאל,

מה פירוש כי משורש נחש יצא צפע?

אומר, מה זה נחש ומה זה צפע?

אומר, הרי מבנה בנו הידי ישי ידפוק משיכה.

נחש

זה נקרא ישי,

ומלך המשיח נקרא צפע.

משראת התרגום על מגילת רות בפסוק האחרון על ישי,

ישי, יוליד את דוד,

כתוב שישי נקרא נחש.

למה הוא נקרא נחש?

כי הוא מת בעטיו של הנחש.

ישי היה צדיק יסוד עולם, הוא לא חטא מעולם.

למה הוא מת? בגלל הגזירה של הנחש הקדמוני שגרם מיתה בעולם.

אז הוא היה חייב למות.

אז הוא נקרא נחש.

ואיך נקרא מלך המשיח?

צפע.

אז מה הודיעו לנו ברדיו?

טו טו טו טו טו טו.

מלאכ המשיח, מלאכ המשיח.

רק אם היו אומרים להם שהוא צריך לבוא ולהתגלות,

לא היו מביעים.

אז העבירו לנו את זה בקוד.

נחש צבע,

נחש צבע,

ורבי יונתן בן עוזיאל מסביר בדיוק מה זה נחש צבע.

אנחנו קרובים, קרובים מאוד.

מה קרה אחרי זה?

איך שהיינו שומעים נחש צבע, מה הייתה ההתנהגות של כל האנשים?

כולם מתבקשים להיכנס לחדרים האטומים, לאחוז את המסכות על הפנים,

לקחת את האטרופין ביד ולהיות מוכנים עד שנחמן שי יודיע מה המצע.

איי, איי, איי, איי, איזה צדיחות היו.

איך אנשים לא השתלטו על עצמם.

פה, בדרום, מתו הרבה מהאטרופין.

מתו הרבה ממסכות לא תקינות או שלא ידעו לשים אותן.

הדרום היה הכי מוגן ופה פחדו יותר.

איך זה?

איי, איי, איי, איי, אומר ישעיה, הנביא, אתה יודע מה יהיה באותה תקופה?

הוא אומר כמה,

לך עמי בוא בחדריך.

וסגור דלתך בעדיך.

אל תשכע לשים את הסלוטל, כן?

שלא יהיה חדירת גזים.

חווי כמעט רגע, תתחבא רגע קצת עד יעבור זעב.

עד שיבוא נחמן שי ויגיד אזור א',

אזור ב',

אזור ג',

לפה.

איי, איי, איי, איי,

הנביאים אמרו לנו מראש את כל הדברים, רק אנחנו לא רצינו לשמוע.

בירמיה נ' נ' א' כתוב בדיוק את כל המלחמה הזאת.

כל המלחמה.

פלאי פלאות, כתבו את זה ברדיו,

אמרו את זה, כתבו את זה בעיתון,

אמרו את זה ברדיו,

דיברו על זה לפני כן. כולם היו ערוכים ומוכנים,

אבל אנשים לא עשו תשובה.

מעטים אלה שצלחו לעשות תשובה.

כל השאר לא עשו תשובה.

מה קרה פה?

פעם היו מבקשים בהרצאות,

למה הקב' ברוך הוא לא עושה לנו ניסים כמו פעם?

למה לא רואים אותו צוד מפתיעים?

תגידו לי, יש עוד דור מהדורות האחרונים שזכה לניסים גלויים כמו שאנחנו זכינו במלחמת המפרט?

ומה אמרו לנו?

כל יום ברדיו שומעים, זה היה נס או לא היה נס?

זה היה נס או לא היה נס? מה חיפשו לשמוע?

זה לא היה נס.

זה לא היה נס.

שאלו טופיק ארנון,

הרב מרדכי ארנון,

שאלו אותו, זה היה נס או לא?

אמר לו,

זה היה כוח הרתעה של צה״ל.

כוח הרתעה של צה״ל.

זה בכלל בדיחה, כל המצב שאנחנו נקלענו אליו.

מה הבדיחה, אני אגיד לו?

הרי היה ניסים כאלה גלויים.

11,000 דירות אמרו ש...

נפגעו.

בכל דירה יש ארבעה אנשים דיירים נפגעו.

זאת אומרת בין ארבעים לחמישים אלף

אנשים זכו לנס פרטי לנצל מטילים.

זה רק בתוך הדירות. מה הם אלה שהיו מחוץ לדירות?

כמה אלף איש לפחות זכו לנסים גלויים פרטיים?

שואלים אם זה היה נס?

רואים אחד ניצול מתאונת דרכים ואומרים, איזה נס,

איזה נס.

אדם יושב בתוך מכונית תופת, 50 קילוגרם חומר נפץ.

הוא בפנים יושב,

זה מתפוצץ.

נו, הוא בפנים. שייך שיישאר ממנו חתיכה?

שייך?

לא שייך.

איך נכנס פלסקל,

250 קילוגרם חומר נפץ, רבע טון,

חמש מכוניות תופת לתוך דירה,

מרסק כמה בניינים וכולם נשארים בחיים?

מה אתם אומרים? זה היה נס או לא היה נס?

לא, נראה לי זה פוקס.

נראה לי שזה האקלים של ארץ ישראל, לא סבול סקאדים עיראקים.

יש אומרים שרוב הטילים נפלו ברמת גן,

אז כנראה היה שם עמבה לעיראקים,

וזה היה נוגדן נגד הטילים האלה.

אני לא מבין מה קורה פה.

39 טילים נפלו כאן, 10 טון פצצות

יהודי אחד נארץ.

לא נס, אה?

אבל בשביל לראות כמה הנס נס, כי כבר עוצר גיילום,

כבר אנשים היו עם וידאו על הגוגות, מצלמים את הסקאדים.

בשביל שנגיע למטר שנבין איזה נס,

אז הטיל האחרון שנפל בסעודיה על האמריקאים הרג 28 אמריקאים, 40 נעדרים ו-100 פצועים.

טיל אחד.

אצלנו נפלו 39 ואחד לראי.

לפני שבועיים שנה אצל הכורדים כל טיל סקאד הורג 300 עד 500 איש.

ואם אתם לא יודעים, רבותיי, אני אגלה לכם סוד.

חברה קדישא בהאגה,

אתם יודעים, בכל האגה חוליה יש חוליה של חברה קדישא.

חברה קדישא קיבלה כל צוות

על כל טיל סקאד אחד 500 ארונות מתים.

זה מה שציפו פה בארץ

להרוגים מטיל סקאד אחד.

מאוד שואלים אם זה היה נס, אה?

היה נס או לא היה נס?

היה נס.

אני אראה לכם רק

מה התפרסם בעיתון מעריג.

בעיתון מעריג התפרסם

אטיל ה-31.

אטיל ה-31.

היכן היו התושבים שבתיהם נפגעו מהטיל ה-31?

בואו נראה מה קרה בטיל ה-31.

ובכן,

המשפחה

יהודה וצפרילה.

מה היה מצב הבית?

ביתו נפגע קשה ביותר ומיוחד להריסה.

מהטיל הזה?

איפה הם היו באותו זמן?

לא שרו בביתם.

רבקה,

ביתר נפגע קשה ביותר ומיוחד להריסה.

איפה היא הייתה?

לא הייתה בבית.

שאול,

אדירה ניזוקה קשה, כולל בחדר הטוב.

איפה היו?

יצאו לחדר המדרגות.

משה,

אדירה ניזוקה קשה,

כולל החדר האטום. איפה היו?

לא היו בדירה.

דוריס,

התקרה קרסה.

החדר האטום נפגע קיים?

שעטה בחדר האטום.

חיים,

אדירה נפגעה באורח בינוני,

שהו בחדר האטום.

משה,

באותו נפגע קשה ביותר ומיוחד להריסה,

שהו בחדר האטום.

דוד,

בחדר האטום נעקרו משכוזים בדלתות.

לא היו בדירה.

אשר,

באותו נפגע קשה למעט החדר האטום.

אתם יודעים למה?

כי הם שהו בחדר האטום.

כרמלה,

באותו נפגעה בינוני למעט החדר האטום. למה?

הם שהו בחדר האטום.

שרה,

אדירה ניזוקה קשה, כולל החדר האטום,

אבל הם יצאו למדרגות.

חיים ושושנה,

אדירה ניזוקה קשה, כולל החדר האטום.

לא היו בדירה.

רחל,

נזק בינוני,

כולל החדר האטום,

יצאו לחדר המדרגות.

מרים,

אדירה נפגעה באורח קל,

שהתה בחדר האטום.

יחיאל,

נזק קשה,

נזקים קלים בחדר האטום. למה? כי שהו בחדר האטום.

מאיר,

אדירה ניזוקה קשה, כולל החדר האטום,

לא היו בדירה.

ששון ודוריס,

אדירה ניזוקה קשה,

שהו בחדר האטום.

אדירה ניזוקה באורח בינוני,

שהו בדירת השכנים.

ניסים, שרפת קלטה את תכולת הדירה,

נמלטו מהחדר האטום.

ועזרא,

אדירה ניזוקה קשה, כולל החדר האטום,

הם יצאו לחדר המדרגות.

בקיצור,

אף אחד מכל אלה לא נפגע.

זה טיל 31 בבדירות שנפגעו הכי קשה.

ככה היו 39 טילים.

מה זה, אה?

טבע.

זה טבע.

טבע.

אתם יודעים מי אמר שזה טבע?

לא תאמינו.

הרמטכ״ל.

הרמטכ״ל אמר לפני כמה זמן.

זה לא היה נס.

זה רק מראה שהעורף היה מוכן.

איזה קשקשן.

זה לא היה נס. זה רק מראה שהעורף היה מוכן.

הרי לא ידחו אפילו להגיד לנו אם צריך להרוג את המקלט או להישאר בחדר העצום.

כל יום היה ויכוח איפה להישאר.

במקלט או בחדר העצום.

רבין היה יורד שמונה קומות כל יום לבונקר.

מפחד על החיים. הוא לא סומך על צהר. יורד למטה עד לבונקר

עם מסכה.

למה?

אבל אמרו, הרי נשאר בחדרים האטומים.

הוא מכיר את ההוראות בצהר שלך. הוא יודע שהם בעצמם לא יודעים מה לעשות.

אבל אני אגיד לכם רק דבר אחד.

אתם יודעים למה בסוף אמרו לנו להישאר בחדר האטום?

סיבה אחת פשוטה.

אם היינו יורדים לחדר האטום, אתם יודעים מה היה קורה?

אם היינו יורדים מהחדר האטום לבונקר, מה היה קורה?

אחרי שהיו כל הניסים, מה היו אומרים כלי התשקורת?

לא היה נס. פשוט הבונקרים גוננו עלינו.

רמת הבונקרים הייתה גבוהה, לכן לא נחפצנו לפגיעות.

אמר הקב' ברוך הוא לא. אני אשאיר עכשיו במקומה שלישית, רביעית, חמישית, שביעית,

בחדר האטום.

אני אפיל את הפצצות בתוך הבניינים.

פצצה אחת,

1,600 דירות ברמת גן הורסת,

בשביל לראות לכם את הנס.

בשביל שתראו שכולכם הייתם חשופים למוות,

ואני דאגתי שלא תיפגעו.

אם היו יורדים לבונקר, אי אפשר היה להגיד שזה נס.

לא חשוב שהרבין אמר שזה היה נס בכלל, שהייתה לנו התראה של חמש דקות.

מי זוכר את הטיל הראשון? אתם לא זוכרים פה, אתם לא שמעתם כלום.

אבל בטיל הראשון,

איך שהייתה הבעקה, התחילה הבעקה.

טעם ומייד אחר כך נפלו הפגדים

והיינו הטילים.

טעם ומייד, לא חבר חצי דקה,

כבר, טבום, טבום, באסר, חוברת רוחדים.

חצי דקה.

רק אחרי שהלוויינים של האמריקאים התחילו לזהות מאיפה זה מגיע וכולי וכולי, קיבלנו התראה ישירה.

אז היה לנו חמש דקות,

מספיק זמן,

יכולת לשתות נס קפה עד שמגיע העתיד.

אבל בהתחלה,

פי ועבורי. אז הוא אמר רבין שזה היה נס,

כי אם ארצות הברית לא הייתה מעורבת במלחמה,

לא היינו זוכים להתראה של חמש דקות.

נו, אני אגיד לכם רק דבר אחד.

הקדוש ברוך הוא כועס עלינו מאוד מאוד,

ואני אגיד לכם את הסיבה העיקרית למה הקדוש ברוך הוא כועס עלינו.

אתם יודעים, פה במדינה הרגילו אותנו לדבר אחד.

הניסיון לשכח את תורת ישראל ואת הקדוש ברוך הוא

עובר במשך כל ארבעים שנה כשתי וערב בשיטה יסודית.

זה לא הזמן בנושא ההרצאה,

אבל תדעו לכם

שיש מקורות וראיות לכך

שמשרד החינוך, המדינה, לא רוצים שהיהדות תתפשט חס ושלום, דהיינו תגיע לממדיה הטבעיים,

בוודאי שלא.

רוצים להשליט עלינו תרבות הגויים ולא תרבות היהודים.

לאור זאת אנחנו רואים את התוצאות ההרסניות של החינוך

שהיום הרוב הם כגויים,

מסתובבים נחמיה אצלם,

כבר הרבה מבני הנוער עם עגילים ועם קוקוריקו ועם כל מיני קשקושים וחולצות הפוכות

ועם פנסים בראש ואני יודע, עם צבעים. בקיצור,

חס לא הודעה.

אני שואל אתכם שאלה, רבותיי,

בואו נבין, מה רוצים בעצם?

אנחנו שומעים את הטון הזה כל הזמן חודר אלינו יום-יום קבוע.

כוחי ועוצם ידי,

כוחי ועוצם ידי, כוחי ועוצם ידי.

איפה הקב' ברוך הוא?

אל תזכיר אותו,

אין מה לדבר עליו, תעזוב את זה, זה עניין של אמונה,

זה עניינים של מאמינים, ומרחיקים לאט לאט.

עד שלפני כמה חודשים בכנסת ויכוח חריף וסוחר

ושידור פתוח,

מה הוויכוח

אם מותר להגיד בעזרת השם ומסיעתא דשמיא על פי תקנון הכנסת?

הקב' ברוך הוא אין לו מקום בכנסת,

הוא לא יכול להיכנס בירושלים לכל מקום.

בכנסת אין לו כניסה.

או אם המצב ככה,

אז הקב' ברוך הוא כועס,

ועוד איך כועס.

למה שלא יכעס?

הרי פה במדינה הכריזו מרד נגד הקב' ברוך הוא.

אתם שמעתם מהמרד שהכריזו נגד הקב' ברוך הוא?

לא שהיוונים הכריזו מרד, שאמרו שהיהודים אסור להם להזכיר שם השם, לא.

רק פה במדינה החליטו לעשות מרד נגד הקב' ברוך הוא. שמעתם את זה?

אתם זוכרים חוק כזה או לא זוכרים פה במדינה?

אני אזכיר לכם.

איי, איי, איי, איי, בקום המדינה הייתה שאלה אם המדינה תהיה יהודית שומרת תורה ומצוות או לא.

מה השאלה?

האם ברחובות קריה יהיה מותר לחלל שבת בפרהסיה או יהיה אסור?

בכנסת החליטו, מותר לחלל שבת בפרהסיה.

כל אחד יכול להיכנס לאוטו, לנסוע חופשי, לעשות מה שהוא רוצה.

מה פירוש?

אמרו לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,

הצעתך מעשרת הדיברות שמור את יום השבת לקדשו נדחתה ברוב קולות בכנסת.

מעתה אתה כבר לא מכתיב, יש לנו רוב נגדך.

פירוש הדבר מרד במלאכות שמיים.

עוד מרד מעשרת הדיברות.

התורה אומרת לא תרצח.

התורה אומרת לא תרצח.

פה במדינה אומרים תרצח ותרצח.

ערבים לא תרצח.

יהודים כן תרצח.

איפה ראינו כזה דבר?

הוראת פתיחה בנשק,

באש.

ערבי תקוף יהודים, מה היה לעשות?

קבר ראשון ירייה לשמיים, נגד הקב' ברוך הוא.

טראח.

קודם כל.

אחר כך ירייה על רגל ימין, ואחר כך על רגל שמאל.

אם נשאר לך כדורים והוא לא דקר אותך,

אז אתה יכול לירות בו.

בדרך כלל לא מספיקים לירות כדור רבעי.

כמו איש הימם שמת בירושלים.

הוא ירה אחת לאביו, ירה שתיים ברגליים, והערבי דקר אותו ומת.

ועד היום למעלה מ-80 יהודים נדקרו ונרצחו?

נרצחות פרוטאיות?

ועד היום שואלים האם לעשות חוק מיתה

או לעשות חוק של מיתה? האם מותר לתלות אותם, לרצוח את הערמים האלה או לא?

עד היום לא. רק מאתר עולם מקסימום.

או בשביל מה?

בשביל שהוא ילמד בבית הסוהר,

יוציא תואר אקדמאי ערבי,

יאכל על חשבון משלם המיסים מירוחם,

אחר כך יוצא בהחלפת שבויים כקדוש מעונה,

יחזור בו נגלה שנייה, הפעם!

זהו, זו המטרה.

עכשיו, זה לגבי ההתייחסות לערבים רותחים.

מה ההתייחסות לגבי יהודים חפים מפשע?

יש חוק בכנסת שנקרא חוק הפלות.

פירושו החוק רציחות.

מה פירוש?

יש ילד, נגיד,

בן חודשיים-שלושה בבטן של אימא שלו.

אז המדינה אומרת

שאם אין מספיק מטראז' בדירה,

אז התליינית האחראית לנושא הזה ממשרדי הממשלה,

היות שהיא רואה שזה לא מספיק בשביל לחנך ילד

בלחץ כזה חברתי נותנת אישור לעשות הפלה חוקית, דהיינו רציחה חוקית על חשבון המדינה ובית החולים.

הולכים לרצוח ילד יהודי בגלל מצרים.

מה זה הרצח הזה?

יש ילד בפנים,

40 יום ליצירת הבלד, הוא שלם

כמו אדם גדול,

רק קטן.

עיניים, אוזניים, עפעפים, ריסים, הכל, לב, ריאות, מוח, הכל במקום.

הכל במקום בקטן.

ילד חי, בריא, מאה אחוז.

נו,

הילד הזה, מה דינו?

מה דינו?

החליטו לרצוח אותו.

איך עושים?

נכנסים בית חולים,

ואז מספר דוקטור שוסאי, מנתח בכיר בבית חולים שערי צדק בירושלים,

מביא שיקופיות ומביא מכשירי רציחה כאלה לרעותם לציבור.

מביא מסמר של 40 סנטים,

שבקצה שלו הוא עוקז והוא סכיני למעלה.

הוא אומר שטוחבים אותו לנרתיק של האישה וקורעים את הילד חתיכות החוצה.

זה נקרא גרידה.

מגרדים אותו החוצה חתיכות.

הברזל הזה פוגע לו בעיניים, בריאות, בראש, תולש לו את האיברים,

מוציא אותו החוצה.

פתיתו בשר וחתיכות יוצא ילד חי, הילד שלך ושלך.

המשרד האחראי הזה אומר, פתרת בעיה של מטראז' בדירה,

רוצחים.

יש נשים שמלינות שיכול להיגרם להן נזק חמור מהרצח הזה כיוון שאפשר להגיע לעקרות,

כיוון שהן לא רואות איפה הן דוחפות את המסמר הזה.

אז הן מחליטות לקחת את האופציה השנייה,

שהאופציה השנייה זה זריקת מלח בתוך מאה שפיר.

ופירוש הדבר שנותנים ליולד החם לגסוף יומיים עד שהוא מת.

הוא מתעוות.

ואז צריכה להיות האימא לשמוע אותו, והוא אומר, אימא, למה?

למה? מה עשיתי לך? מה עשיתי לך?

אני אהיה ילד טוב.

למה?

לא נותנים לילד לגסוף, לגסוף, עד שהוא מת פתיתי בחתיכון.

זה חוק במדינת היהודים.

רצח

מעשרת הדיברות לא תרצח.

לא תרצח.

עד היום אתם יודעים כמה יהודים כאלה נרצחו?

רצמי.

מיליון ילדים יהודים חפים מפשע.

אתם יודעים כמה זה מיליון?

פה יש מאה-מאתיים איש, אתם יודעים?

מה זה מיליון?

שליש מהמדינה זה רסמי, האמת זה שני מיליון.

פי שניים ממה שרצה היטלר עם מחשנו וזכרו ילדים יהודים בשואה.

שני מיליון, אתם מבינים את המספרים האלה? שני מיליון ילדים חפים מפשע.

אתם יודעים, הרמטכ״ל רפול,

הוא כותב בספרו שהוא היה צריך להיות נפול.

אימא שלו ואבא שלו גרו בחדר והיו להם שני ילדים. פתאום התברר שהאימא בהוריון.

בחדר אחד זה קשה מאוד להביא עוד אחד שלישי.

זה כבר מתחיל ללחוץ?

אז בזמנו, זה לפני 50 שנה, עדיין זה לא היה רצח חוקי, זה היה בלתי חוקי.

רבותיי,

רטפו אחרי הרוצחים האלה. בזמנו המדינה רטפה אחרי הרוצחים והעמידה אותם למשפט חמור,

מי שרצח.

כן, אבל ההורים של רפול הלכו לרצוח את העובר בפנים.

הרוצח של אז היה לוקח

שתי לירות לרצוח. גם היו משלמים כסף לרצוח, שתי לירות.

אבא של רפול לא היה לו מספיק כסף,

היה לו רק 80 דרוש.

הוא ביקש לפטיר מהרוצח שיוצא אותו, יש בחלה.

אמר לו שתי לירות.

אין לי 80 דרוש, לא הסכים הרוצח.

אתם יודעים מה קרה?

נולד רמטכ״ל בלירה עשויים.

אתם מבינים?

אתם יודעים כמה כאלה היו יכולים לבוא לעולם?

שני מיליון?

לא חבל.

דוקטור שוסטריים הראה בשיקפויות

איך שאחת באה והתחננה לפניו שיעשה לה הפלה,

והיא לא ידעה שהיא נפלה אצל אחת שהוא נגד.

הוא הסביר לה לאט לאט למה לא כדאי ולמה זה פה ושם.

ואחר כך הוא מראה תמונה

של מי שנולד בגלל,

אתם יודעים מה נולדה לאותה אישה?

שתי תאומות.

רואים אותן כאלה חינניות,

עם צמות, נחמדות, כבר בנות שש.

איי, איי, איי, איי, לא חבל שהמסמר היה חותך אותן חתיכות?

הרי אנחנו מבינים,

אם היינו רואים גרמני בשואה לוקח תת-מקלח

ועמוד מול אישה יהודייה שקרסה בין שיניה,

הוא לא יורה לה בראש,

הוא שם את התת-מקלח בבטן

ורוצץ את הגולגולת של ההוא בפנים,

הוא רק הורג את העובר בפנים, היא נשארת בחיים.

זה רצח מבעית או לא?

מה עושים פה? אותו דבר.

אותו דבר בדיוק.

פחי אשפה מלאים עוברים.

פחי אשפה.

אתם יודעים מה זה פחי אשפה?

אתם ראיתם פעם?

יש לי פה תמונה, אני חושב.

אוי, השם ירחם, השם ירחם.

הקב' ברוך הוא אומר בתורה לא תרצח,

ופה לא עושים חשבון.

אם אפשר לקרב את המצלמה,

קשה לתפוס את זה.

אבל יש פה שתי תמונות.

אחת זה המשאיות בזמן השואה של הגופות של היהודים על המשאיות,

וליד זה הגופות של היהודים העוברים בפחי אשפה בבית חולים.

אם יש מישהו שיכול לקלוט, פה זה הגופות של העוברים בפחי אשפה,

ולידן גופות של

אלה מן השואה.

בדיוק אותו דבר.

אתם מבינים איזה רצח זה?

ילדים יהודים בתוך פח זבל.

קורה עניין.

יהודים זורקים יהודים לפח זבל.

ערבי רוצח,

אין חוק להרוג אותו.

מה פתאום? הוא בן אדם.

הוא בן אדם.

אבל יהודי זה לא בן אדם, אה?

לא בן אדם.

מי האחראית לחוק הזה, אתם יודעים?

שולי נעליים

של המיטה העילונית.

התליינית הזאת, היה לה עוד חוק.

גם הוא עוסק במיטת יהודים.

מה אומר החוק?

מיטה מתוך רחמים. שמעתם? להרוז אנשים עכשיו מתוך רחמים. קודם זה היה מתוך מטרים,

ועכשיו מתוך רחמים.

הפעם זה סוג אוכלוסייה אחר.

איזה?

סוג אוכלוסייה של בני 70 ומעלה.

החוק אומר.

אם

אדם מגיע לבית חולים,

והוא חולה קשה ואין סיכוי רב שייצא,

והוא שונא נכסורים גדולים,

והוא מטריח את המשפחה ואת הקרובים ואת האחיות, והוא תופס מיטה,

בית חולים, צפיפות,

פשוט מאוד ועדה קטנה של רופאים ואחיות ומחליטים לרחם עליו.

מה עושים? נתקים לו את האינפוזיה והוא ימות בלי ייסורים. קצרים לו פשוט את התהליך.

זה נקרא מיטה מתוך רחמים.

רבותיי, החוק הזה לא חבר בכנסת.

למה לא חבר?

רוב חברי הכנסת בני 70.

מה, הם משוגעים להרוג את עצמם?

מה, אלה ילדים קטנים הם כבר לא יכולים להביא, אז שימותו הקטנים, שירצחו אותם, מה אכפת להם?

אבל הם אוכלוסיות היעד לפי החוק הזה, זה הם לא מוכנים.

זה ממש חוקי סדום.

חוקי סדום.

לא, אז יש סיבה לקדוש ברוך הוא, אתם חושבים לכעוס עלינו קצת, או לא?

אז אני אגיד לכם רק דבר רחב.

הקב' ברוך הוא כבר לא כועס עלינו.

הקב' ברוך הוא כבר הגיע למצב של וחרא אף השם בכם.

מאיפה אני יודע?

ועצר את השמים ולא יהיה מטר,

והארץ לא תיתן יבולה.

אם עצר ראש הקב' ברוך הוא לא נמטיר מים בארץ ישראל, אשר למצב השמים תשתה מים.

כתוב מפורש בפסוק

וחרא אף השם בכם,

ועצר את השמים.

יש חרן אף עלינו.

כן, אבל אתם יודעים, אלה מקלט תשקור את השמאלנים שונאי תורת ישראל,

או הם דואגים ששם ישראל לא ייזכר עוד רחמנא לבן,

והם עובדים על זה בשיטתיות.

אז אמרנו, אחת מהבעיות זה כוחי ועוצם ידי.

בואו תראו מה קרה.

מלחמת ששת הימים

הייתה מלחמה שהיו בה הרבה ניסים,

הרבה יהודים ניצלו,

פה המערך האזרחי היה מוכן

למאות אלפי הרוגים.

קידשו גנים ציבוריים בתל אביב מהפחד של המלחמה הזאת.

הכינו אותם כבתי קברות,

כמו גן מאיר וגן העצמאות בתל אביב.

והנה נס.

בא נס שישה ימים,

ובשביעי שבת.

מלחמה של שישה ימים. איפה נשמע כזה דבר?

הכותל המערמי,

מה קורה?

מה קורה עם העם היהודי?

העם היהודי מבין את הנס?

לא מבין.

למה לא מבין?

פשוט.

אומרים כוחי ועוצם ידי.

עושים סטטיסטיקה ואומרים שחייל ישראלי שווה אלף ערבים באלפיים נעליים.

ככה הם היו עוזבים אותם ובורחים.

שימו לב רבותיי.

הייתי חילוני,

הסתובב בדיזנגוף

בשעת המלחמה.

כבר אחרי שנגמרה. חילקו שירונים.

שירונים חינם על המלחמה.

פה האוכלוסייה המבוגרת יותר ודאי זוכרת.

היה אחד מן השירים המפורסמים שנתפרסמו ברדיו.

נאצר מחכה לרבין. איי איי איי. אתם זוכרים?

נאצר מחכה לרבין.

זהו.

מי ניצח?

רבין.

מי עוד דיין?

מי עוד בר-לב? מי עוד שרון?

הקב' ברוך הוא ראית אותו?

הוא היה על זחליו?

ראית אותו על טנק?

אנחנו!

צער החליח במלחמה!

אנחנו כבשנו!

כוחי בעוצם ידי. מצעדי!

אוי אוי אוי, מה זה חייך? מה זה חייך? זה בן אל מוות!

זה אדם עליון!

מה זה?! אוי אוי אוי, מה עשו מצהר? אוי אוי אוי! איפה הקב' ברוך הוא? איפה הלל הגדול?

אמר הקב' ברוך הוא, רק רגע, רק רגע, אתם עשיתם את המלחמה?

בסדר, אתם עשיתם. תזכרו, אתם עשיתם, טוב?

לא עוברת רק כמה שנים

יום כיפור,

יום הדין, במקום לכפר על כל עם ישראל,

הקב' ברוך הוא תובע מעם ישראל.

נו, וביום כיפור אני חייל סדיר,

נמצא בדרום,

וחביבי המלחמה מתחילה.

תאמר שלא היינו מוכנים?

מוכנים.

שלושה ימים, הכוננות הכי גבוהה בצהל,

יושנים בזחרנים עם נחליים.

שלושה ימים.

ואיך זה שקורה שככה אנחנו סופגים מפלה?

המצרים מפוצצים את הרמפות של חול עם זרנוקי מים, צולחים את התעלה עם המפיבים, עולים על המעוזים את העוזים, מרססים את החיילים שלנו ושועטים לעבר המתנה 40 קילומטר תוך 24 שעות.

בוא'נה, זה מכה ומהלומה שאי אפשר להבינה.

אם לא נעשה נס באותו רגע,

טיפול עליהם אימת הפחד בגדול זרוע השם,

אז הם היו כבר בדרך לדיזינגוף.

רבותיי, צריך להבין דבר אחד.

הרמטכ״ל המצרי שזלי כותב אחרי המלחמה בספרו

שהוא אחרי 24 שעות קיבול פחד,

שהישראלים טומנים לו מלכודת והוא הורה את כוחותם לחזור אחרם מהר.

מה יש?

הוא אומר, לא ייתכן שאנחנו מתקדמים ללא התנגדות.

פה הכינו לנו מקשים.

כנראה הכוח הרציני מונח 40-50 קילומטר יותר עמות,

ייתנו לנו לאמיר מקסימום כוחות

דרך הסואץ,

ואז יעטפו אותנו כמו פטיש בסדן ברצועות צרה,

חיל האמיר יבא מלמעלה וירפש את כל הכוח ואנחנו הפסדנו את המלחמה.

לחזור!

דיבור עליהם אימת רפחת, דגדול זרועך השם. אותו דבר אצל הסורים,

בקשרים.

עוד פעם בורבור אצליהם בבלבול

ואנחנו יוצאים בשן ועין מן המלחמה,

נקראת המלחמה הפעם המחדל.

מאשימים את גולדה,

מאשימים את בר לב.

בר לב עבד עלינו עבודה ככה כמו שצריך,

הבטיח לנו שהסואץ ידלק,

שהמצרים לא יכלו להעביר שום דבר,

כנראה נרצפת גפרות,

שום דבר לא עלה,

אנו חוזים וחזרו, אצל חוזים וחזרו, חיל האוויר לא חשף.

איבדנו שליש מחיל האוויר במלחמה.

שליש.

אתם יודעים כמה טייסים נהרגו?

בששת הימים אחד לא הלך.

כל המטוסים של הערבים הלכו,

אבל אותו שליש,

שליש מחיל האוויר, אותו חיל האוויר שאמר כוחי ועוצם ידי.

למדנו את המוסר השכל, הקדוש ברוך הוא התחיל להראות לנו. אתם סומכים על עצמכם? מה אתם אומרים?

כוחי ועוצם ידי?

בסדר. אני אראה לכם, לאט לאט, שוויה שוויה.

תתרגלו לרעיון.

לא עבר קצת זמן?

בגין.

לא אומר קטיושות?

חלאס.

אין קטיושות.

הוא יוטל מלחמת חלג

שלום הגליל. כמה זמן ייקח שלום הגליל?

כמה ימים עד בהירות לטאטא את כל המחבלים?

וזהו, נחזור בחזרה עם זרי תהילה וניצחון.

מלחמת שלג זו אותה מלחמה שלא נגמרה.

שלוש שנים היא נמשכה,

עם הרבה מאוד עבודות

נגד כמה ערבושים, לא צבא אפילו, לא צבא, כמה מחבלים.

והצבא הוא יותר מתקדם במזרח התיכון.

צער צלם גמר ישראל לא יכול לטפטר את הערבושים האלה.

איזה פדיחה.

אף פעם מאשימים את אלה ומאשימים את אלה ומאשימים את, את מי לא מאשימים?

את כולם.

לא, נזכרו.

יש עוד ציבור אחד שלא האשימו אותו.

הדתיים, אה, אתה יודע מי אשם באמצעדים?

בני הישיבות?

בני הישיבות לא מתגייסים לצער, זה הבעיה.

בשביל זה אנחנו מפסידים.

כמה זה בני הישיבות?

15,000 אומרים.

15,000. והם שגזרו את כל ההופסדים למלחמות בגלל שהם לא משרתים,

אז יש תוספת בימי המילואים, בגלל זה יש ככה, בגלל זה יש ככה.

איזה שקר גז.

איזה שקר גז.

זה הדתיים, אה?

קודם כל צריך לדעת שהדתיים האלה אומרים שהם לא הולכים לצבא.

הם פטורים מלשרת בצבא על פי חוק

של המדינה.

מי שתורתו אומנותו פטור לשרת מצה״ל כל זמן שהוא לומד.

והוא לא פטור לגמרי,

רק כל שנה יש לו דחייה לשנה אם הוא לומד.

ברגע שהוא הפסיק, הוא מגויס.

זה חוק של המדינה.

אומרים לדתיים שהם צריכים לקיים את החוק. אז הם עושים את החוק, מה אתם רוצים?

הם לומדים, משוחררים. יפסיקו, יבואו, כמו אחרים שלומדים לימודים גבוהים.

לא, אבל נצפלים לאותו קומץ קטן שמשוחרר על פי חוק.

ואלה שמשתחררים לא על פי חוק,

אתם יודעים כמה יש משוחררים על ידי הקב״ן?

אם אני אגיד פה לחבר'ה, רק שפה, שיוציאו תעודת מילואים, אני אראה לכם כמה פטורים יש פה בעולם.

כמה הולכים לקב״ן ומשתחררים?

אלפים ורבבות של חילונים שמשתחררים אצל קב״ן.

מה זה קב״ן?

קצין בריאות נפש.

תאמינו לי,

הוא בעצמו צריך הסתכלות.

למה? איך משתחררים אנשים? אתם יודעים איזה קשקושים עושים לו?

כשאני הייתי בצבא היו שלושה חבר'ה שהשתחררו אצלנו.

מה עשו?

אחד נכנס,

דפק בדלת,

הביא גיר צהוב איתו,

ניגש לקיר וצייר עיגול גדול צהוב ככה על הקיר.

שאל אותו קב״ן, מה אתה עושה?

אמר לו, חכה רגע.

צייר, צייר, צייר.

אמר לו, מה זה?

אמר לו, שמש.

על הטוב, מה אתה הולך לעשות עכשיו? חכה רגע, משתזר.

הוריד את החרוצה, ישב לו על הכיסא ומשתזר. אמר, זה נכנס, לך, לך,

שערר אותו, נתן לו בעבודה עשו מאחד, מג'נון.

כמה השקיע גיר?

כמה עלה גיר?

חצי שקל, שתחררן וחצי שקל.

אחד אחר נכנס לביתו קופסה

של קופסות גברורים. אין גברורים.

אפשר למצוא, זה לא צריך.

בחיפושיות לקח שחורות מגדלות של בחיניים,

הכניס לתוך הקופסה ונכנס אליו. כן, מה הבעיה שלך?

אמר לו, רגע, הגיע הזמן.

פותח את הקופסה,

יוצאים החיפושיות לבד מהקופסה, ואומר להם, שמאל, אמין, שמאל.

שמאל, אמין, שמאל.

אמר, יאללה, נתראות.

קח את הפתול, לך בייגה.

השלישי שהשתחרר אצלנו במחזור היה מאוד מתוחכם.

הוא עשה את פחיות של ביר המכבי.

לקח את הפחיות,

חיבר אותם בחוט,

חיבר אותם בחוט.

בחוט ארוך, הרבה פחיות.

קושך צחוק למותניים שלו, ונכנס לכוון.

נכנס לכוון, איך שפתח את הדלסל הזאת.

טו-טו.

מה קרה לך?

אמר לו, אני רכבת.

טו-טו.

אמר לו, טו-טו, הביתה.

שאלה, נתן.

אתם יודעים כמה כאלה משתערים.

איי, איי, איי.

ואומרים שהדפים אשמים במים.

איי, איי, איי.

אתם חושבים שאני צוחק. אני אראה לכם את זה כתוב בעיתון.

שלא תחשבו, אני לא צוחק.

ובכן, בעיתון כתוב ככה.

איי, איי. הנה העיתון.

עשרים אחוז

נוער שוליים

עשרים אחוז נוער שוליים

כ-25% מכלל הצעירים היהודים חייבי הגיוס בישראל אינם מגויסים לצה״ל

ורק חמישה אחוז מכלל מקבלי הפטורים אינם מגויסים בנימוקי דת

חמישה אחוז

אבל 20% נוספים משוחררים מצה״ל,

שימו לב,

למה הם משוחררים?

מסיבות חברתיות.

רובם הם צעירים המתגוררים באזור הפיתוח

ונמנים על השכבות החלשות.

כך עולה מדוח מיוחד שהגיע לידיו של חבר הכנסת רענן כהן מהמערך,

לאחר שקיבל אותו מאגר כוח אדם במטכ״ל.

אחד מכל ארבעה צעירים אינו מתגייס לצה״ל כאשר רק 5% נמנע מסיבות דתיות,

בעוד שכ-20% אינו מתגייס מסיבות חברתיות.

איך קוראים לו בשביל לשחרר אותו, אתם יודעים?

נוער מנותק.

נוער מנותק.

כך מוגדר אותו נוער אשר הצבא אינו מוצא לנכון לגייסו.

הצבא מנהל עצמו מאחריות לטיפול באותם בני נוער

והוא דורש סיוע מגופים אחרים.

הנתונים של אגף כוח אדם במצב אינם מעוררים זעזוע במערכת.

משרד החינוך האחראי הראשון לכישלון החינוכי של נוער השוליים אינו נקבע לתת את הדין על אותם רבבות צעירים שאינם מגיעים לצה״ל.

עשרת אלפים של בני נוער

שמשרד החינוך אסון בחינוכם לא מגיעים לצה״ל.

אף אחד לא מזועזע מזה.

עוד לא שמענו מישהו שטוען שכל ההפסדים במלחמה בגלל נוער השוליים או הנוער המונתק.

רק אותה כבשת הרש של עולם התורה,

היא עומדת בקו החזית של הגינויים והמתקפות.

זה נתונים מהכנסת, רבותיי.

זה המערך פורטים.

אז אני שואל אתכם שאלה,

מה הבדיחה הזאת שאומרים שבני ישיבות הם גורמים את כל הבעיות?

כמה משתמטים מצה״ל מסיבות אחרות פציפיסטים אומרים שהם לא נוגעים בנשק?

כמה מצפוניסטים שהם אנטי מדינה חילונים מרגלים?

כמה יורדיסטים שיורדים בכלל מהמדינה לפני הגיוס שלהם?

מאז קום המדינה יש מיליון יורדים חילונים.

מיליון.

כמה מכריטוסטים יש?

זה אף אחד לא רוצה נגדם.

אבל אלה שמשוחררים על פי חוק,

ואתם חושבים שלא מנסים כל הזמן להעביר את החוק?

כן.

ער״ך דין רוסלר,

חילוני גדול,

מה עשה?

הלך מכסה שלושה בגצים

נגד בני הישיבות שגורסו והנדחה בבגצ שלוש פעמים.

אמרו לו כל זמן ששר הביטחון לא מגיע לכאן ויאמר שזה מהווה סכנה לביטחון המדינה,

אי אפשר לשנות את החוק.

ואתם רוצים לשמוע מה אמר פעם שרון,

שהיה שר ביטחון,

מה הוא אמר על בני הישיבות?

אז שרון אמר ככה

בלי ישיבות לא יהיה עם ישראל.

תשימו לב, רבותיי.

שרון אומר,

אף אחד לא יחשוד שאיני יודע משמעות הצבא וחשיבותו,

אבל אני יכול לומר לך, יהודה,

אם לא תהיה אגודת ישראל, אז לפחות 30 שנה לא תהיה מפדל, ואם לא תהיינה ישיבות,

לא יהיה עם ישראל.

רבותיי, אתם חושבים שהם לא יודעים את זה?

אתם לא יודעים כמה מהקצונה הבכירה בצהל מגיעה לבני ברק לצדיקים לבקש ברכות ועצות לפני מבצעים צבאיים.

לא פחות מאשר ראש הממשלה דוגי,

שהיה בקשר למוחמד הצדיקים בבני ברק על הפיצוץ של הכור העראקי באותו זמן וקיבל את ברכתו על כך.

וזה התפרסם בעיתונות.

לצד או לא לצד? הוא שאל.

ואותו צדיק אמר לו כן.

לא, זה לא מפרסמים, זה לא אומרים.

לא.

צריך לתפוס איזה כבשר. הרי האשימו את כל הגנרלים.

אז עכשיו אמרו לו, עכשיו הדתי.

אמר הקב' ברוך הוא רגע, אם יש לכם כל כך הרבה זמן להתעסק להיות אנטי דתי,

אין בעיה, תסדר לכם תעסוקה.

אני אתן לכם אנטיפאדה.

עכשיו תתעסקו עם אבנים.

הצבא, אחד מהטובים בעולם,

והכי טוב במזרח התיכון,

לא יכול להשתלט כבר ארבע שנים על זורקי אבנים ערבים,

ילדים קטנים.

והשוטרים נוסעים בצלומים מסורתיים,

בצור על גלגולים.

והערבי הולך זקוף בקומה זקופה,

ומי שמפחד זה יהודי.

והערבי יש לו את מלוא השמירה על חייו.

נו, והם מצליחים? לא מצליחים.

פתאום בא לך איזה ערבי עם טייר עפיפון מגיע למחנה צלעי, הורג יהודים.

אחת הולכת עם מטען חבלה עליה ולקחת כמה חיילים.

מה קורה פה?

ערבים נוטים אוטובוסים לצידי דרכים.

ועכשיו הגענו למלחמת הסכינים.

סכינים דוקרים, דוקרים, דוקרים.

איפה הם כמה?

איפה המשטרה?

מי שמר עלינו?

אין מי שישמור עליהם,

משום שהם הנפגעים הישירים יותר מכולם.

או, הקדוש ברוך הוא התחיל לראות לנו.

אתם אמרתם כוחי ועוצם ידי, בואו אני אראה לכם.

מששת הימים,

כיפור, מחדל,

שלג,

פש לא גדולה,

אמנים, סכינים לא יכולים לעשות שום דבר. אז מה אמרו?

לא, אתה רואה שצריך להילחם נגד בודדים זה קשה מאוד, אי אפשר. יש בודדים בכל מקום.

זאת אומרת, נגד צבאות אתם כן יכולים. בטח, נגד צבא אין בעיה, אנחנו יכולים ויכולים ויכולים.

יכולים?

בואו נראה מה אנחנו יכולים.

הייתה מלחמת המפרד,

בואו נראה מה היינו יכולים.

התפרסמה כתבה בעיתון ידיעות,

הוא לא חשוד על חזרה בתשובה העיתון הזה.

הטילים הכו את המומחים.

תראו מה סיפרו לנו, אנשי כוחים עוצם ידי לפני המלחמה.

כמה אנחנו ערוכים למלחמה?

ומה קרה כשפרצה המלחמה?

כבר עתה עוד, זה כתבה כתבת חילונית,

הכתבת אורלי אזולאי כץ,

והיא כותבת כך

כבר עתה עוד לפני שהגיעה שעת הסיכומים והפקת הלקחים.

ברור כי מלחמת המפרץ תירשם כשעתם העלובה של האסטרטגיים הידעניים למניעם.

וכל סמכותי הוא בוטח עם תואר של תת-אלוף במיל' או פרשנינו לכל נושא.

החדירו בנו המומחים לעת מצוא מידע עמים כביכול שפעל כמו אופיום להמונים ואחר כך התנפץ לנו בפרצוף ממש כמו רסיסי סקד.

היא אומרת כך

אתם זוכרים את הוויכוחים סביב הסקדים

בימים שלפני האולטימטום?

אם אתם זוכרים הרי לפני המלחמה הראו לנו תמונות זוועה

מנגסקי וירושימה מהפצצת אטום, פה התכוננו לפצצות אטום, פה.

טילים זה לא היה בעיה, טילים זה אפשר להתמודד.

אמרו לנו גירוש, טילים זה כלום, הנה תשמעו מה אמרו.

אמרו, האם יגיעו או לא יגיעו לתל אביב הטילים?

הנחת יסוד ראשונה הייתה שהיה עליה קונצנזוס מומחי כזה.

בלתי אפשרי.

לא יכולים להגיע לפה טילים.

בלתי אפשרי.

מה היה הנימוק שלהם, של כל המומחים?

הם אמרו כך

כדי להחיל טיל לשיגור זקוקים העיראקים לפחות לשש שעות עבודה.

תדלוק, חימוש הצבא על המשגר.

השעות הארוכות האלה אמרו אז ייתנו לכוחות הטובים זמן מספיק כדי לחסלם בטרם שיגור.

האח הגדול האמריקאי אינו פקוחה על ידי הלוויינים המחופפים באוויר וההתרעה תגיע בזמן.

אנחנו צריכים רק התרעה בזמן ואנחנו כבר נדע לחסום את כל הטילים. שימו לב.

בתודעה קולקטיבית

שניזונה מהררי המילים שיצאו מפיותיהם הבלתי נלאים של הפרשנים הצטיירה תמונה הבאה.

סדאם חוסיין הוא פה גדול, כוחו באיומיו, ככה אנחנו הרגשנו.

אמנם יש לו סקאדים מכוונים לתל אביב,

אבל זה טילים מיושנים, גרוטאות בעצם.

אפילו אמרו שהרוסים אמרו שמכרו לו טילים עקומים,

שלא יירא, שלא יפגוע בירדנים.

ביקשו ממנו, ככה הודיעו לנו ברדיו, אני לא יודע אם הרוסים הודיעו,

אבל ככה הודיעו.

אם הוא יצליח לשגר אותם, אמרו פה המומחים,

הם צפויים להתפרק מעל הקנים.

ואם במקרה גמור הם יצליחו לעופף,

אז ודאי יצללו בים או מקסימום יתרסקו לתוך שדות.

תל אביב?

מה פתאום?

סתם חלומות של שליט עריף עם התנהגות של שריף.

ככה אמרו לנו.

יומיים לפני מטח הטילים הראשון שהיה על תל אביב,

אמר תת-אלוף דומי,

פרופסור יעקב יעבק,

מהמכון ללימודים אסטרטוגיים,

מעולם לא הייתה ישראל פתוחה יותר מהיום.

כתת-אלוף במילואים הרשה לי להבטיח לך ב-100% ולא ב-99% כי לא תהיה תנאה עראקית כלשהי בישראל.

יומיים לפני המצח הראשון,

100%,

לא 99%. וזה כתת-אלוף במילואים ומומחה בעניין זה.

שום סכנה לא נשקפת לנו משם.

ועוד הערה שהוא אמר.

בתחום פגיעה בטילים במאוזן יש לנו יכולת שאין לאף מדינה בעולם.

איזה מחריד.

אנחנו,

יש לנו את אפשרות ההגנה הכי טובה בעולם

נגד טילים במעופה.

אתם ראיתם את זה?

שכבר הובאים עלינו פטריוטים אם לא ידענו לכוון איתם.

מכיוון שקראנו,

אז הסתנו אותם יותר גרוע לרמת גן.

כאלה לא מוצלחים.

והוא אומר שאנחנו המדינה הכי ערוכה בתחום הזה.

איזה שקר גס.

אתם מאמינים שאיש ציבורי כזה יכול לשקר?

תת-אלוף במי?

ראש המכון ללימודים אסטרטגיים!

העילות של צהר עומדים אצלו!

יכול לשקר?

פרופסור!

כן, שקרן גמור.

תגידו, אולי הוא התכוון,

ולא, הוא אומר באמת שהוא שיקר. כתבה שהתפרסמה בעיתון

סליחה נסחבתי

הוא מודה שהוא שיקר אותנו רשמי.

ואני אקריא לכם ציטוט מדבריו בכתבה.

זו כתבה שהתפרסמה בשבעה ימים,

בתאריך 8 במרץ שמעון.

אמת, הוא אומר,

טעיתי.

לא טעיתי בזה שלא ידעתי את העובדות. ידעתי.

אבל טעיתי בעצם מההחלטה להתבטא.

עשיתי מה שעשיתי מתוך רצון אמיתי לחזק את האנשים.

כי הרגשתי שמצפים שמישהו יעשה את זה.

ואף גורם מוסמך לא נוטל את זה על עצמו.

מכל שכבות הציבור בארץ אנשים פנו והתחננו שאעשה משהו.

כי כיום חרדה נוראה של העם היהודי בארץ.

חרדה שהגיעה לממדים של בריחת אנשים מהארץ.

פחד מפצקה אטומית

מחיסולה של מדינת ישראל.

ברוכים תהיו.

שכנתי מה לעשות.

ידעתי שאין לי הרבה מה לעשות כי אין לי כל תפקיד רשמי.

כי אני לא אחראי על שום גוף.

לא נקראתי למילואים.

לא הייתי מעודכן במודיעין.

הדבר היחיד

שידעתי שאני יכול לעשות כאדם פרטי זה

לנסות להחזיר את עם ישראל לפרופורציה שלו ולומר לו אין איום כזה.

מאה אחוז.

לא תשעים ותשע.

הוא חירות עלינו.

מאה אחוז.

שקרן עם דיפלומה.

רק הוא.

אוי אוי אוי אוי אוי.

הכתבת מצטטת מה נשמע לפני החמש עשרה וקצת אחרי.

תשמעו את כל האסטרטגים באנשי הביטחון שאמרו לנו כוחי ועוצם יבי.

כוחי ועוצם יבי.

סמוך על צהר ויסבר את הכול מה אתה די.

שכח מה הקדוש ברוך הוא.

סמוך עלינו.

יהיה בסדר. תירגעו.

הנה.

מה הם אמרו? ככה הם אמרו.

את החשבון עם קהילת המודיעין הישראלית כמו העולמית תעשה ודאי ההיסטוריה אם לא ועדת חקירה.

אבל לשם הכל דעות המומחים קשה להתעלם ממה שכבר היום מצטייר כמחדל.

איך לא ידענו שעיראק למעשה בנויה משתי קומות?

זאת שעל הקרקע וזאת שבמחילות.

איפה המודיעין שלנו? איפה?

ש״ב כל הזמן מהללים. מודיעין הכי טוב בעולם.

למה לא שמענו על הפעלת טילים מתוך משגרים מדראולים שצצים מתער לפני השטח ונעלמים באותה מהירות כשהכיסוי שלהם הוא משגר דמה עשוי מעץ איטלקי ומצופה בנייר כסף?

הרי בשבועות הראשונים הפציצו האמריקאים רק

משגרים מעץ,

לא משגרים עיראקים,

רק משגרים דנב, בובות.

למה עד היום איש לא מסוגל לתת תשובה מוסמכת לשאלה האם יש

או אם אין לסדאם חוסן ראש נפץ כימי עבורתי להשכד?

איפה מודיעין?

ולמה בעצם כאשר אמצעי הלחימה המערבית כל כך מפותחים ומתקדמים ניצבת קהילת המודיעין כשבדיווחיה יותר סימני שאלה מאשר עובדות בדוקות בשטח?

וכאשר נתוני המודיעין הם אלה, ניתן היה לצפות מהפרשנים שיהלכו על הבהונות

ולא יצריכו להעביר עולם הערכות חד משמעיות, מצ'ואיסטיות.

אבל כנראה שהמנטליות הישראלית המורכבת מסמך

יא בסדר, מה אתה דואג?

מה אתה דואג? יא בסדר.

זו המנטליות הישראלית לצערנו.

ומרופדת בפעולות קומנדו כמעט רמבויות. כל דבר מדברים, בטח הקומנדו שם ייכנס, ימחק אותם הקומנדו.

או,

ככה המנטליות הישראלית.

אז היא לא מכירה את חום הדמדומים.

לא ידוע זה מושג שאינו מצוי בלקסיקון.

אין דבר כזה בצהל לא יודע. מה זה לא יודע?

הכל יודעים. מה זה לא יודע?

ואי הודעות שמשמעה בעצם זהירות אינה נכללת בהערכת מצב. וכך קרה

שבעלי עבר צבאי וניסיון בשטח

דיברו כמו קוראים בקפה.

בעיקר כאשר נשאלו כמה זמן תיארך המלחמה שהרוא תפיסת העולם שלהם מושרשת בזבנג וגמרנו.

הנה,

להלן אוסף מקרי של התבצעויות מהחודשיים האחרונים.

אלוף במיל' עמוס ירון. אלוף, לא תת-אלוף. הקודם זה לא תת-אלוף.

עכשיו זה כבר אלוף.

האלוף אמר כך

המלחמה אם תברוץ

תוכרע בארבעים ושמונה שעותיה הראשונות.

איזה, עלו?

עלו.

מה ארבעים ושמונה שעות?

איזה ארבעים ושמונה שעות?

הוא אמר כבעל מקצוע,

כולם בעלו מקצוע, הוא חבל על המשכורת שהם משלמים להם.

ובלבחית יחסי הכוחות נראה לי שההכרעה במלחמה תושג אחרי יומיים שלושה

העיראקים נשאברו

פמפררה

זה היה אלוף במיל' עמוס ירון.

פרופסור יהושפה טרקאבי

עכשיו פרופסור

האמריקנים יכולים להשלים את ניצחונם על מנה בתוך פחות משבוע

אין להם כל קושי אפילו לקצור את משך הזמן אם למשל יתקפו יעדים אזרחיים וישתקו תחנות כוח במדינה

סמטרה?

פחות משבוע אומר פרופסור יהושפה טרקאבי

תת-אלוף במיל' עמוס גלבוע.

כמה זמן ייקח לאמריקנים להשיג הכרעה באוויר או בקרקע של קורק?

המומחה הזה אומר לא יותר מעשרה עד ארבע עשרה יום.

אתם זוכרים כמה ארכה המלחמה?

ארבעים ושתיים יום

עד שהקב' ברוך הוא החליט לעשות לנו נס בפורים כמו תמיד

ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה ושונאיהם.

ארבעים ושתיים יום.

אלוף במיל אורי שמחוני.

מה הוא אמר?

אתם יודעים, עד היום האיש הזה מדבר, אני במקומו יורד לבונקר.

הוא אמר, אני מעריך

כי לא תפרץ מלחמה בין ארצות הברית לעיראק,

כי שני הצדדים אינם מעוניינים בה.

זו הערכה של מומחה.

מדובר, רבותיי, באלוף בצה״ל, אלוף במיל'.

עכשיו זה קצת מפחיד.

חבר כנסת יהושע שגיא, ראש אמן לשעבר.

זה מקהילות המודיעין, זה האנשים שיודעים הכול.

מה הוא אמר?

ברור לי שסעודים לא ייתנו לאמריקנים לקיים בסיסי קרקע בתחומם.

אוי כמה הוא טען.

עיקר העבודה נעשתה משם.

סביר יותר שזה ייגמר בפתרון מדיני, הוא אומר.

הוא אומר, אבל במקרה של מלחמה בטווח הקצר אין סכנה קיומית.

לילה אחד של טילים, תראו איזה התרברבות,

לילה אחד של טילים עראקים יספיק כדי שנבין שישראל איננה יכולה להיות בת ערובה של בגדד.

לילה אחד של טילים יספיק

שנבין שאנחנו לא יכולים להיות בני ערובה של בגדד.

רבותיי, אנחנו היינו בני ערובה של בגדד ארבעים ושתיים יום בלילה.

רגע, למה אנחנו לא החזרנו להם?

למה לא החזרנו להם?

שאלו אנשים, איפה שמיר?

איפה שמיר היה בימים הראשונים? לא שמעו אותו בכלל.

השר דוד לוי כל הזמן דיבר.

אמר, בכוחנו לעולם אנחנו נבחר את העט ואת העיתוי.

טוב, עוד לילה של טילים. מה עכשיו, מה אתה אומר?

אנחנו בכוחנו לעולם אנחנו נבחר את הזמן והעיתוי. זה רק עניין של זמן, ודאי שנהלום.

עוד לילה של טילים, מה עכשיו?

כמו שאמרנו אתמול אנחנו מדי נעלם ובכוחנו לעולם ואנחנו מתואמים כבר עם האמריקאים.

טוב, עבור עוד לילה סופרים קביל, אז מתי תעלום?

מתי אנחנו כבר בעולם?

וכוחנו זה רק עניין של זמן,

אנחנו מחפשים את שעות הכושר, את העיתוי.

מה אגיד לכם? ממשלה של מחריטים.

מה, אנחנו מחכים?

תומע בשמיר, למה הוא מדבר?

איפה שמיר?

אמר יאללה,

שמיר בימים הראשונים עוד לא יצא מהממ״ט.

טוב, אז אחרי שהוא יצא,

אחרי שהוא יצא כבר, שמיר,

היד התקיףה, הזריח הדקה,

ליכוד, ליכוד, מה קרה לך? מה, אתה מערן אותה? ליכוד.

לא, אחרי כמה ימים שמיר מודיע,

יש לנו שיטה עכשיו,

שיטת ההבלגה.

אנחנו בכלל לא מתחשבים, מבליגים.

אמר אחד, עזוב אותך, זה ברדות פטיבי.

מה, מבלים לנו לודשים,

טילים נובלים לנו על הראש,

ואומרים לו ההבלגה.

איפה ההבלגה?

ונגמרת המלחמה,

נגמרת המלחמה, אז מה אומרים?

ראית?

ראית איך ניצחנו את העראקים?

איך ניצחנו את העראקים? ראית?

בזה שהבלגנו, ניצחנו את העראקים.

איי, איי, איי, אומר הרב עמנואל טילה, למה זה דומה?

אומר זה דומה לפיר ועכבר שרצו במדבר.

עפיר ועכבר רצים במדבר. רצים, רצים, קילומטרים. רצים, רצים, רצים, רצים.

אחרי כמה קילומטרים עמדו רגע על הנוח.

אז העכבר דורך על הרגל של הפיל. דורך לו על הרגל. הוא לא מרגיש פיל, לא מרגיש.

דורך, דורך, חזק, חזק, חזק.

בסוף הפיל מרגיש שמשהו מדגדג אותו למטה.

הוא מסתכל למטה, רואה את העכבר הקטן הזה.

אומר לו, כן, עכבר, מה העניין?

אומר לו, תסתכל אתה אחורה?

הוא אומר לו, מה יש? מסתכל, תסתכל, תראה כמה אבק עשינו.

מה אני אגיד לכם?

כל הכבוד לצער. כמה אבק עשה, כמה אבק עשה.

ממש בלהב לאור.

איי, איי, איי, איי, במלחמה הזאת האחרונה, הראה לנו הקדוש ברוך הוא,

שאין כוחי ועוצם ידי, אנחנו אפס גמור.

אפס.

לא יכולים לעשות כלום.

ואמר הרמטכ״ל לשעבר רפול,

אמר ברדיו,

אמר, וכי מה יכולנו לעשות?

לשלוח שתי טייסות?

מה לעשות?

האמריקאים הפספצו למעלה ממיליון טון פצצות?

אין בכל צריך כמות כזאת.

מאה אלף כיחות של מטוסים,

מה אנחנו יכולנו לעשות?

והם כולם מביעים, מחיישנים ולוויינים,

ולא רק מוכרח.

ועם עזרה של כל המדינים מסביב לא יכלו,

אנחנו יכלנו,

צריכים לטוס אלף קילומטר עם הזרקת דלק באוויר מעל מדינות עוינות,

בלי המודיעין שלהם ובלי היכולת לשות בשלום בכלל.

ואנחנו מתרברבים כאילו יכולנו.

כשיתחילו הטילים מסוריה, תזכרו מה שאני אומר,

כשיתחילו הטילים מסוריה, הסקאדים הסורים,

אנחנו נראה מה יהיה הכוח שלנו.

כוחי ועוצם ידי.

עבדו עלינו פשוט, עבדו שאנחנו ערוכים.

שיקרו אותנו בעיניים.

אוי, כמה מסכנים החילונים היו במלחמה. כמה מסכנים. למה?

הם האמינו בצהל, בקדוש ברוך הוא הם לא מאמינים.

וכשאין צהל לחילונים, אין להם כלום.

אין כלום.

וביטא את זה יפה מאוד צבי שריר,

שופט כדורגל שנשאל על ידי שדר ברדיו.

אמר לו,

איך אתה מתנהג בימים אלה?

אמר לו, אגיד לך את האמת, אני מפחד.

אמר לו, על המגרש אתה נראה גובה ככה בריא,

למה אתה מפחד?

אמר לו, עם מה אני חומד מול טילי הסקאד? עם מה אני חומד?

עם סלאפ?

מה אתה הולך שיש לנגד הטיל העראקית?

רק נייר דבק שקוף, סלוטין.

יושבים בבתים כמו רולטה רוסית

וכל אחד מחכה, אולי הפעם זה על הראש שלו ועל משפחתו.

איפה קל?

איפה פתחן? איפה כוחים הטוביוני?

נישט, גור נישט.

אה, מסכן, אבל הוא חילוני, מה יש לו? עושה לו טיפ.

אנחנו לפחות היינו במצב טוב,

האמנו בקדוש ברוך הוא, אמרנו טילים.

בבני ברק, אני יודע, משפחות שלמות היו רוקדים עם הילדים בשעה שהיה זה.

למה?

פותחים בשם יתברך.

כל הטילים איפה נפלו?

בגבולות בני ברק.

כולם עברו מאז בני ברק

ונבלו להראות בדיוק עד איפה הגבול של בני ברק.

אתם יודעים מה זה?

אדם צריך להבין.

אבל המדינה נכנסה לפעניקה, כי לא ידעו מה למכור לציבור. מה מוכרים לציבור החילוני? מה מבטיחים להם? מה?

הם אמרו שכל ההבטחות שהבטיחו, הלכו. אין כלום.

אין שום דבר.

כל ההתרברות, אין שום דבר.

אז נשיא המדינה,

בהיותו אחראי,

היא כאזרח נאמבר וואן

אז הוא החליט שיש בעיה באמת אנשים בפאניקה

והוא הציע את ההרצאה המפורסמת לחלק דגלים

אז חנויות ורשת החנויות כה ואופ אלקוט דגלים 250 אלף דגלים עד היום אתם רואים במכוניות מאחורה מודבק דגלים זה עוד מלחמה

זה הכל בעצת נשיא המדינה רגע בשביל מה? בשביל מה דגלים?

אה

עכשיו נכנסה הוראה חדשה

ברגע שתשמע טה-טה-טה-טה-טה-טה נחש צבע לקחת את המסכות להחזיק את האטרופים ולהחזיק דגל ביער

ואם אתה שומע שריקות

של פירים מהאווים לנקנוף, לנקנוף

כנראה זו סגולה להרחיש מרעים באישים, יכול להיות סגולה של הנשיא

זה לא כתוב בספרים, לא בבן איש חי, לא את אל הארי אבל זה כתוב במשרדי הממשלה כנראה

דגל זה עוזר בשעת שיש תהילים עיראקים

מילא אנחנו יפתחו את החלון, נפנפו בחוץ,

אבל אתם נחנפים בפנים,

מה זה עוזר?

מה, השתלמות עם דגל?

רוצים לחייץ? מה קורה? מה אתם על איזה גלים?

במקום שתחלק תהילים?

תהילים הם לא חלקו,

תהילים לא אמרו לקרוא, אתם יודעים למה?

הייתה כתבה באנגליה בעיתון רשמי שם, הגדול.

מה הייתה הכותרת?

במהלך המלחמה ישראל משתמשת בנשוק לא קונבנציונלי.

תהילים נגד תהילים.

הגויים אמרו שלא ייתכן שלא פוגעים פה תהילים

בתוך אוכלוסייה צבובה כזאת.

והם הסיקו מסקנה אחת,

רק תהילים נגד תהילים.

זו המסקנה שהם הגיעו, תהילים נגד תהילים.

למה לא פורסמו את זה פה בעיתון? אתם יודעים למה?

כי זה נשק לא קונבנציונלי,

וישראל נאמנה לאמנת ג'נבה.

באמנת ג'נבה כתוב מפורש שאסור להשתמש בנשק לא קונבנציונלי.

בתהילים זה נשק לא קונבנציונלי.

לכן לא הסכימו שיגידו תהילים דרך הרדיו, כנראה.

אבל אני אראה לכם שהיו חילונים שיטעו שהדתיים משתמשים בנשק הזה,

או בזה כאב להם.

כאב, כאב מאוד.

יש עיתון, אתם מכירים אותו חדשות?

עיתון חדשות.

כתבה שהתפרסמה בעיתון חדשות,

והכתב הוא אמנון דנקנר.

את הפואר לאיש הזה תיתנו אתם אחרי שתשמעו מה הוא כתב.

והוא כותב ככה, הוא אוהב דתיים,

מת עליהם.

מת עליהם, בעזרת השם.

אז הוא כותב ככה,

אם זה באמת נכון מה שהם אומרים, הוא לא רוצה אפילו להזכיר את השם שלהם, של הדתיים, הוא אומר,

אם זה באמת נכון מה שהם אומרים,

זאת אומרת שבהם זה לא יפגע, שהתהילים לא יפגעו בהם,

אז צריך לעשות משהו בנדון.

כי זה פשוט לא עולה על דעתי,

שרמת השרון תאכל אותה,

בעוד שמעל בני ברק תהיה פרוסה רשת של תהילים שתמנע כל פגיעה.

לפיכך,

יש לפזר את בני הישיבה,

ואומרי התהילים בנקודות אסטרטגיות

ובכלל שכונת מגורים,

כדי שישמשו מגן אנושי.

אתה חושב שהוא מתכוון כמוך?

בוא תשמע.

אני אישית

מוכן לארח בנותי בחור ישיבה,

שיהיה קשור בחצר וינוח תהילים כל הלילה.

את התואר אני משאיר לכם, לאיש הזה.

ואם אתם רוצים לראות

כמה הוא מת על יהודים דתיים,

אז הוא אומר לפניכם,

בקשר לכל בחורי הישיבה ובני משפחותיהם,

שיבוא אחוז גבוה מהצובעים על דלפקיה היוצאים משדה תעופה,

אני רוצה לומר לכם שבכלל לא אכפת לי שהם עוזבים, יימח שמם.

זה עיתון לא נאצי,

זה עיתון יהודי חדשות.

אבל זה בטח לא יהודי קטן, נכון?

אומנם השם שלו ככה,

אבל מן הסתם הוא עירוב רב

מהאספסוף שעוד נשאר ממצרים.

הבעיה שלנו, אתם יודעים מה היא?

שיש הרבה אספסוף כזה בכלי התשקורת,

והם שגורמים את השנאה נגד תורה ומצוות,

בהיותם עמי ארצות ובורים,

שונאי דת היהודים.

הרי לא נזכר מכם החוק המצחיק

שעד עכשיו לא נחקק

מיהו יהודי.

עד היום לא החליטו בכנסת מיהו יהודי.

במי החליט?

תופיק טובי.

או, יש לקדוש ברוך הוא על מה לחוץ.

רבותיי,

אני לא גמרתי את הכתבה הקודמת, אבל אני לא אלאה אתכם, אני רק אראה לכם ממה אנחנו צריכים לפחד עוד מעט.

עלוב במיל אהרון יריב, מעניין למה כולם עלובים למיל.

שונאי להניח כי העימות יפרוץ עד סוף דצמבר,

הוא דחה את המלחמה בשנה.

זה עוד עלוב מילים.

אחר כך, הרמטכ״ל דן שומרון, מה אמר?

לעראקים יש יכולת לירות טיל, ואולי יותר טיל אחד לכיוון ישראל,

גם בלי שנזכה בהתראה.

אבל יכולת הנזק של הטילים מוגבלת.

לעומת זאת, תראו איזו הבטחה.

לעומת זאת,

יכולת התגובה שלנו חריפה מאוד וקשה.

צער תרגל בחודשים האחרונים את תורת הלחימה,

את אמצעי הלחימה שפותחו כדי לקטוע כל אפשרות של ירי מכיוון עיראק.

איפה זה?

הוא מתכוון לחטא,

שהודיעו במלחמה שייגמר רק עוד חמש שנים?

אבל נטעו בנו תקוות שווא כאילו אנחנו מוכנים וערוכים, ותרגלנו ליכולת התגובה של צער קשה וחריפה.

ממש בזבז.

זה הרמטכ״ל

ומפקר חיל האוויר על לוב אביהו בן נון?

ביכולתנו לעצור כל מתקפה עיראקית על מדינת ישראל. איזו התרברבות ושחק.

אם העיראקים יממשו את איומם לתקוף אותנו,

נדע להגן על עצמנו ולהגיב קשות כדי שיימנעו מלתקוף שוב.

אין לי כוח להמשיך יותר, רבותיי,

אבל אלה האנשים שמופקדים על שמירתנו כאילו היום גם כן.

ואם אתם סומכים עליהם,

אז ראינו את כוחי ועוצם ידי,

מה שהקדוש ברוך הוא רצה להראות לנו,

אפס אחד גדול.

והטילים עברו,

והאמריקאים לא יכלו לעצור,

ולא לוויינים, ולא פטריוטים,

שום דבר.

וכל טיל הגיע לכתובת שלו, וחדר לבתים ולאוכלוסייה,

ופרק אלפי אלפי דירות,

והשאיר אנשים ערומים וחוסר כול.

אבל חסד השם יתברך,

שהקדוש ברוך הוא חמל על הנשמות והגופות.

אבל אני אמרתי לפני המלחמה, כבר יש קלטת שנקראת ארבעים שנה קוט בדור.

וגם בווידאו, וגם בקלטת של טיל.

אמרתי, הקדוש ברוך הוא מאותת.

בואו תראו.

בערב שבועות שעבר התקרבו ארבע ספינות מחבלים עם קטיושות לחוף ניצנים,

והיו יכולים להרוג אלפי יהודים ערומים בחוסר כול,

ו...

נס.

הם לא ירו קטיושה אחת.

למה?

לא פרסמו.

הייתה פשלה של חיל הים, של משטרת החופים, הכול.

איך הגיעו? מרחק אלפי קילומטרים מגיעים כאילו מסתובבים בבית.

מה קרה?

הקדוש ברוך הוא התחיל לאותת.

אני יכול לקרות בקטיושה עד הראש ליהודי,

אבל אני לא אתן לערבי ללחוץ.

לא יודיעו לכם מה קרה, למה הם לא ירו.

אני אגלה לכם.

ראש ישיבה,

שבשכנותו גר אחד מהקצינים בחיל הים סיפר לו שבחקירה שנעשה לאותם...

ערבים מחבלים,

הם אמרו שהסיבה שלא ירו,

משום שהם ראו את החוף מלא חיילים.

אנשים ערומים חיילים.

זה לא יפרסמו.

אם יפרסמו, כולם יחזרו בתשובה, מה זה?

אבל לא הבנו את האיתות, הקדוש ברוך הוא הראה שהוא יכול לקרב את הסכנה. לא עבר רגל אחת ברגל השני.

איזה?

חג סוכות.

בחג סוכות בחול המועד, אתם ודאי זוכרים,

שלושת אלפים ערבים מכונסים בהר הבית

עם טונו-טונות של אבנים וזורקים על עשרים אלף יהודים למטה אבנים, שראו בטלוויזיה של חצי קילו וקילו סלעיות ירושלמיות

מגובה עשרות מטרים בצריבות כזאת

אף אחד לא נהרג.

איך יכול להיות כזה דבר?

אם זורקים בתוך ציבור קטן אפילו אבן פוגעת בכמה.

זרקו על זה אבנים,

לא הרגו אחד?

אה!

או עשרים דקות לפני כן.

הייתה ברכת כהנים השנתית.

700 כהנים פורצים את כפיהם בפני הציבור ומברכים

יברכך השם וישמרך.

או,

זה עוד עובד, אה?

אחרי אלפים שנה הברכה של הקדוש ברוך הוא וישמרך עוד עבדת.

ניסו להשכיח מאיתנו במדינה את שם השם.

ניסו להגיד שהקדוש ברוך הוא לא שומר,

שאין השגחה,

שאנחנו צריכים לפתוח בעוצמתנו ובכוחנו.

רק צער יציר אותנו.

אנחנו לא שמחים על הקדוש ברוך הוא.

הקדוש ברוך הוא, אני אראה לכם הפוך.

צער לא אוכל לעשות כלום ורק אני שומר עליכם.

וישמרך ושמו את שמי על בני ישראל ואני אמרכם.

ברצוני לנצל את ההזדמנות הזאת להודות לחיל האוויר על הניסוך האווירי שעשה באותה עת,

על גלגולני,

לקומנדו,

לכל חילות צהל שגוננו מהתקפות הפורעים שהיו באותה עת.

איפה?

הם התערבו?

הם עשו משהו?

הם הצילו משהו?

מי יכול למנוע שהאבנים שנזרקו לא יפגעו?

אם השם לא ישמר עיר,

שם שקד שומר.

אם לא ירמנים ולא ישן, שומר ישראל.

אבל הקדוש ברוך הוא הראה.

מה הוא הראה?

אתם רואים? אני כבר מאותת יותר חזק.

אני הכנסתי את הסכנה עכשיו מעל הראש שלכם, איפה? בכותל המערבי, במקום המקודש ביותר.

אבל עדיין אני מרחם עליכם.

אבל תבינו, זה איתות, אני כועס.

דחילקום, אני כועס. תבינו.

לא רוצים להאמין. ואז אמרנו לפני המלחמה בשבועיים וחצי.

כשהטילים העיראקים יתחילו לנחות בתל אביב,

תבינו שהתחיל המבול או עוד לא תבינו?

אמרו בטח, בטח.

רבותיו יתחילו ליפח עלינו טילים בקדוש ברוך הוא מותת.

ברווח תשימו בין עדר לעדר.

מה הקדוש ברוך הוא אומר? תמינו. תחזרו בתשובה.

הנה עוד טילים.

אנשים ביחד.

עוד טילים.

תחזרו בתשובה. פעם הם אומרים, טוב, אני מוכן לחזור בתשובה, אבל לאט לאט, אתה יודע, לאט לאט. אין, הקדוש ברוך הוא הכניס את כולם ללחן.

יש לך חמש דקות משעת שיגור הטיל עד נפילתו. אתה חוזר או לא חוזר?

חמש דקות.

איפה הבעיה? אתה לא יודע.

רבותיי, הקדוש ברוך הוא הכניס אותנו ללחץ. הרבה פקחו את העיניים. הרבה ראוי ישועת השם.

אבל, נחמנה וצלן, הרבה מכחישים.

הרבה מכחישים.

אז אני שואל אתכם שאלה, רבותיי. זה היה כבר איתות רציני, נכון?

יותר מהקטיושות ויותר מהאבנים.

זה כבר הראה שאנחנו אפס, לא יכולים לעשות כלום,

ורק הוא שומר.

לא אמריקה הגדולה!

ולא 28 מנהלות הברית שהשתתפו.

שום דבר.

זה הגיע הטילים עד לבפנים, ואם אני רוצה לפגוע,

אני יכול לפוצץ אתכם מגורמים.

אבל אני בינתיים מראה לכם שאני שומר,

אבל אני מאותת.

אתם יודעים לקראת מה מכין אותנו הקדוש ברוך הוא?

אני אגלה לכם.

עוד מעט תפרוץ מלחמת גוג ומגוג.

ואנחנו כבר לא מדברים במלחמות קטנות.

מלחמת גוג ומגוג, אומר יחזקאל הנביא,

מלחמה שיהיה בה פצצת אטום.

ויחזקאל הנביא אומר את זה מפורש בפרק ל״ח ובפרק ל״ט בפסוקים ברורים.

הוא אומר, רבותיי, שהמלחמה הזאת תארך

שבע שנים.

שבעה חודשים רק יקברו אותם מתים כל עם הארץ.

שבעה חודשים.

אתם מבינים את המשמעות של זה? שבעה חודשים רק לקבור מתים כל עם הארץ.

נו, ואנחנו מוכנים או אנחנו מתכוננים?

אז הוא אומר, רבותיי,

שבמלחמה הזאת,

שתהיה, רחמנא לצלן,

השתתפו כל אומות העולם נגד ישראל.

לא תהיה מדינה אחת שלא תשתתף נגדנו.

כל אומות העולם.

פירוש הדבר,

שבעים אומות העולם,

כמו שאומר את זה במפורש הארי הקדוש.

והארי הקדוש אומר את זה,

שגוג ומגוג בגימטרי ה-70 זה כל אומות העולם.

ובירקות שמעני כתוב שמאה וארבעים מדינות יילחמו נגד מלך המשיח.

עכשיו בואו תחשבו מה יהיו התוצאות של זה. אתם יודעים מה יהיו התוצאות?

זכריה הנביא בפרק יג אומר בשני פסוקים אחרונים בדיוק מה יהיו התוצאות של המלחמה.

פי שניים יכרתו, יגבעו,

והשלישית יוותר בה.

והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף.

הוא יקרא בשמי ואני אענה.

אנחנו צריכים להבין,

אומר אבן עזרא,

שתי שלישיות העולם ימותו.

ורק השליש יישאר וייבחן,

והנמלט

הוא יהיה המאמין בשם.

אתם מבינים את אותו שני שלישים מהעולם?

שלוש מיליארד בני אדם ימותו.

פצצות אטום, פצצות גז, חרדל,

כל התינופת שהעולם ייצר,

הכול יהיה בו יותר מלחמה.

אתם שומעים מה זה?

שלוש מיליארד?

היטלר יימח, שמו בזכרו, רק שלושים מיליון בני אדם. מלחמה שואה.

שלוש מיליארד, שני שליש העולם. והשליש יישאר,

עד יעברו צירוף אחר צירוף וזיקוק אחר זיקוק,

ורק מי שמאמין בשם ימלט ויישאר חי.

ובהר ציון תהיה פליטה ויהיה קודש.

אנחנו או-טו-טו עומדים לקראת זה, קואליציה עולמית נגד ישראל.

כבר מרגישים את טבעת החנק עלינו.

הם ירצו את ירושלים.

והם לא יסתפקו, אתם חושבים בשטחים. המלחמה תהיה על ירושלים.

כל אומות העולם יבואו על פי המליאים להילחם בירושלים.

אתם יודעים מה יקרה באותו זמן?

אומר הרמ״ק, ריבו של הארי הקדוש,

הוא אומר בדיוק מה יקרה.

אז הוא אומר ככה

בסוף גלותנו זה, קרוב לזמן גאולתנו,

התחזקו הקרות לישראל תכלית החוזק,

ויצר להם,

ויאמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו

מפני הצרות הגדולות אשר תסובבנה מכל עבר ומכל פינה.

ויתרבה הצער עד אשר לא יפנו אבות אל בנים,

וכל מי שימצא עצמו לו לשלל גיבור נוצח יקרה.

מה הטעם?

שהשכינה תדין את ביתה,

את עם ישראל,

ותביעם אל מסורת הברית

כדי לזככם אל הגאולה ואל הטוב המובטח לנו על ידי נביאיו.

והטוב ההוא שיעור ורעיון לא יכילהו כלל.

לא תיזכר גאולת מצרים וניסים לפני גאולה זו וניסים ונפלאות.

זה כל זה לא ייזכר לעומת הניסים שאנחנו נזכה בזמן שיהיה הגאולה.

ויהיו הניסים בגילוי השכינה לישראל בפלא,

ויאמרו כולם אשר יזכו אליה,

לצערנו הרב לא כולם יזכו,

אבל אשר יזכו אליה, יאמרו, הנה אלוקינו זה קיווינו לו,

ממש מורה באצבע על גילוי שכינה,

ולזה מי ומי אשר זוכים לזה.

באותם הימים תרבנה הצהרות לצרף את ישראל כפי הדין,

וכל אחד ואחד כפי חיובו יצטער,

וכל מי שיקשה עורפו ולא ישוב בתשובה,

יאבד.

ומי שייתן צווחה בכל התשובה וקבלת הצהרות בסבר פנים יפות,

וייתן שכמו לסבול, יצטרף ויזכה.

בעניין הוא שהגיע עת הקליפה להתבטל מן העולם.

הספרה אחרת צריכה להיגמר.

וכל עוד שיש בישראל רשעים,

אחוזים בהם

האף אפשר שיתבטלו החיצונים פורשחים ברשעתם.

והקדוש ברוך הוא בעל הדין והמשפט ביושר ובאמונה ואין עוול.

ולכך

הצטרפו צירוף אחר צירוף,

עד שיהיו כסף נקי וטהור,

וההנהגה הזאת תהיה בתכלית קושי הדין.

והקליפה גובה כל חלק חובם מכל מקום.

במלחמה הזאת יהיה הדין קשה,

וייטבעו במלחמה האחרונה הזאת את המחיר מכל אחד ואחד.

רק המאמין האמיתי שיחזיק בקדוש ברוך הוא יישאר.

ובימים ההם ובעת ההיא יתקצצו גוי בגוי,

חרב איש ברעהו.

וישראל יהיה ביניהם בצער גדול,

וכל אחד ואחד ירצה לגזוז את הרחלה ולאכול בצרה את עם ישראל.

והקדוש ברוך הוא ירחם על עם השם בזכות שלושת אהבות הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב.

ויצטרפו ויצלבנו מתוך הצרות.

ומתוך הדין הזה יפיל הקדוש ברוך הוא זרח המלך,

ויכנהו מן העולם,

וימחהו מתחת השמים.

ואחר כך יתחיל בדין עד אשר לא תהיה לו תקומה.

וכבר התחילו ישראל לצאת מתוך צרתם מעט-מעט.

ואחר כך יתחיל בדין אומות העולם,

ויצטערו ישראל צער גדול, כמו שכתוב ביחזקאל אל-מרי.

וירצה הקדוש ברוך הוא לנער את ארץ ישראל ואת ירושלים,

כאשר ינער אדם טליתו.

לנער כמה עבודות זרות שיש תוך ירושלים,

וכמה פגרון מתים טמאים קבורים סביבות המקדש,

וכמה מקומות המטונפים אשר בו,

הקדוש ברוך הוא ינער אותם כאיש המנער את טליתו.

ובעת ההיא יצאו כל קיבוץ עם השם במדבר,

וייטשו שם ברעב ובעני,

ויצטרפו ויצלבנו,

ושמה יקרה.

ויראה עליהם אליהו,

ויתגלה עליהם משיח בעוני גדול,

ויתגלה עליהם משה רבנו עליו השלום,

ויקומו מטה המדבר,

ויתגלה עליהם שכינה,

ויתוקנו דגלים,

ויבוא מישראל אל ירושלים הבנויה ושכינה עמהם,

כי ימי צאתם ממצרים,

ואז ירבו הניסים, ויגדלו עד אין קץ,

אשר אין פה יכול לדבר ולא שכל יוכל לשער,

לרוב נפלאות הניסים אשר יהיו בישראל,

ויפתחו מקורי החוכמה,

וזאת תהיה לישראל ההנהגה בגאולה הקרובה, בעזרת השם יתברך, אמן.

הנה, כתוב לכם בדיוק מה עומד לקרות עוד מעט.

העיתוקים שקיבלנו היו בשביל שנבין,

אבל אם אנחנו לא מבינים, אין ברירה,

אנחנו נצטרך לקבל את הייסורים.

רבותיי,

חבלי משיח הנה הנם.

חבלי משיח זה כמו חבלי יולדה,

כמו יולדת,

שלקראת הלידה שלה יש לה צירים יותר חזקים ויותר דחופים,

ככה צירים של עם ישראל עד גילוי משיח יהיו צרות יותר דחופות ויותר חזקות לצירים חזקים עד הציר האחרון,

שבו התגלה מלך המשיח,

מלחמת גוג ומגוג.

עברנו ציר

של ארבעים ושתיים יום,

אנחנו עכשיו בין ציר לציר.

צפו לציר הבא.

אם יהיה לנו עוד צ'אנס של חמש דקות לחזור בתשובה,

אני לא יודע.

אבל לפי המצב שכל האיתותים שהקדוש ברוך הוא נותן לנו ואנחנו עוצמים את העיניים מלהבין,

אז המצב שלנו קשה מאוד.

נכון שהקדוש ברוך הוא ערך הפיים.

אם אנחנו היינו במקומה,

היינו כבר דאגים שכמה יהודים ייפגעו כבר, שיבינו סוף סוף.

או אנחנו יודעים איך להתעסק עם הדין, כן? אתה לא מבין פעמיים, שני פליקים אתה כן תבין.

אבל הצדש ברוך הוא למרות שהם מורדים ועוברים כל העבירות ומחנלים שבת בפרסיה וממשיכים ללכת בכדורגל.

מי? כל אלה שניצלו בניסים האחרונים,

מכחישים,

בועטים בכול,

חזרו לסורם,

אומרים לא היה ניסים, נחמד המצווה.

אז מה אתם חושבים, מידת הדין תקטרק בשמיים ואנחנו חס ושלום נחזור למצב יותר גרוע, ציר יותר חזק.

אתם יודעים כמה יהודים כאן בירוחם שיחיו,

כמה יהודים כאלה

נכנסים לבית כנסת ושורפים ספר תורה באחד?

יש אצלכם יהודים ששורפים תורה?

יש, בירוחם?

אין.

אין.

אני לא יודע איך אתם לא מבינים מה אני מדבר.

עוברים, עוברים.

איי, איי, איי, איי, אם הייתם בבית כנסת,

והיה יהודי נכנס ומוציא ספר תורה ושורף אותו בגפרור לפני כולם, הייתם שותקים או לא?

שותקים או לא?

רק עצום לא שותקים. כולם שותקים, אני רואה.

הייתם שותקים או לא?

חלש ביותר.

הייתם שותקים או לא?

לא!

עדיין חלש, חלש ביותר.

תן לכם עוד שם צהר.

הייתם שותקים או לא?

זה כבר יותר טוב, אבל זה עוד לא זה.

עוד פעם אחת,

שבשמים השתכנעו, אני עוד לא השתכנעתי.

הייתם שותקים או לא?

אז בואו אני אגיד לכם דבר אחד.

אתם שותקים ושותקים, ועכשיו רק אתם סתם צועקים.

אתם יודעים

כמה יהודים בירוחם נוסעים על התורה בשבת?

אדם שנוסע בשבת,

הוא נוסע לא על הכביש,

הוא נוסע על התורה.

על התורה הוא נוסע.

השון אמר לא לנסוע בשבת, והוא נוסע על התורה.

ועוד עושה פים, פים!

מתפפף על הקדוש ברוך הוא.

אתם יודעים כמה יהודים פה כורחים ספרי תורה ביד?

הם ונשותיהם לא שומרים טהרת משפחה.

אישה לא הולכת למקווה, והילדים יוצאים בטומאה, רחמנא לצלן, בני מידה.

זה כמו לקרוע יריעות מספר תורה ולומר זה היה טעם,

זה פרימיטיבי, לא שייך אלינו.

אתם יודעים כמה יהודים מוחקים בסכין גילוח ספר תורה?

הם לא מניחים תפילין, זה כמו למחוק פרצוף.

מספר תורה.

ואם היו לוקחים אפילו דריינר ושרפים תורה זה פחות חמור מארבעם חילוש שבת בהדלוקת כפתר שהחומש על זה סקלה תאונת דרכים, רחמנא לצהר.

אדם שמחלל שבת בפרסיה מורד מקדש ברוך הוא.

והשם אמר מחלליה מות יומת

איך?

ואתם אומרים לא!

לא!

איזה לא?

רואים חלילי שבת נוערים

אורח ומכפר עמור, השם יעזור מסכנים, טועים, טעו, טועים.

הנה מציאות.

יש כאלה בבית, יש להם כאלה ילדים.

יש כאלה שיש להם קרובים כאלה.

איך?

אתה מאמין בתורה?

אם אתה רואה אחד מכניס את האצבע שלו מהילדים שלך לחשמל,

אתה תסכים?

אתה בועט בו בעיטה אחת חזקה שהוא יתרחק מהאש.

הוא יאחר.

כי אתה מבין שמחשמל מתים,

אבל אתה לא מבין שמחילול שבת מתים.

ולכן כשאתה רואה את הבן בחלל שבת אתה מבין אותו.

אתה מבין אותו?

גיהנון מחכה לו

חוץ מתאום לאזרחים.

בדרך לפה ראינו שלטים של איזו חברת ביטוח.

בכביש הזה נהרגו 68 אנשים.

בכביש פה, בירושלים, אני חושב, בירוחם היה כתוב, פה נהרגו 27 איש.

אבל בדרך שנסענו, אני לא יודע כמה נהרגו בטורנה שראינו.

תקראו על זה בטח מחר בעיתון.

שתי מכוניות חדשות,

כל האקס שלהם עד הפנים, קלוץ' כמו בגרוטאות,

ואנשים שוכבים בצדדים של האוטוסטרדה,

ואמבולנסים מטפלים מלא בהם,

ואנשים כולם עם גוף ערום,

והם מטפלים בנשמות והחייאה וכל הדברים האלה.

שתי מכוניות עם אנשים נמחצו,

אני לא יודע על מישהו יסתם משם עוד חי.

מה אתם חושבים?

הקב' ברוך הוא אומר, מחלליה מות יומדת.

מחלליה מות יומדת.

לא, אנשים זלזלים.

הקב' ברוך הוא אומר, כרת, מי שלא הולכת למקווה זה כרת.

בין גיל 50 ל-60 היא בבעלה מתים.

כרת מן השמיים, אנשים מזלזלים.

היה איזה פרופסור בולגרים בבית חולים בילינסון,

הזמין אותי דרך מישהו להגיע על ניחום אבלים.

אשתו מתה.

אז מה קרה?

ישבו שם על כורסאות,

ואכלו פיצוחים,

וכל מי שנכנס הוא אומר, שלום, שלום, מה שלומך?

עם הארץ גמור.

אז הוא אומר לי, אל תתפלא, אני אפיקורס,

אני בולגרי.

אבל יש לי שאלה אליך.

זה בעצם לא שאלה שלי, זו שאלה של אשתי.

אני רוצה רק להגיד לך דבר אחד, אני מעולם לא שמעתי שום מצווה מהתורה.

רק

במלחמת יום כיפור,

בלילה לפני פרוץ המלחמה,

והיינו לפני ערב יום כיפור, החלטתי לצום פעם ראשונה בחיי ללא סיבה.

מה עד שאמרתי על זה שמונה שנים?

השנה לא צמתי.

אתה יודע למה?

אני כועס על הקדוש ברוך הוא.

הרשע מרושע כועס על הקדוש ברוך הוא.

למה אתה כועס עליו?

אמר, למה אשתי לקתה במחלה הקשה?

סעטן.

אני ראיתי אותו, הוא אומר,

שנה גוססת לידי.

היא שאלה אותי שאלה,

ולא יכולתי לענות לה.

למה דווקא לי זה קרה?

לא ידעתי מה לענות לה.

תראי, היא איננה בחיי,

אבל סתם מעניין אותי מה התשובה שלך.

למה לה זה קרה?

אמרתי לו, אתה לא תכעס על התשובה שאני אגיד לך?

אז הוא אמר, בבקשה, תשיב.

אמרתי לו, אני מתפלל למה היא לא מתה עד עכשיו.

למה היא לא מתה לפני כן?

בזכות מה היא חיה בכלל?

לחלל שבת היא חיללה?

זה נווה.

תראי לא שמרה?

קרה.

כלום לא עשיתם, אתה מודה.

אז איך היא לא מתה עד עכשיו?

לקח בחשבון שאתה בדרך.

אנשים שעולים שעולות על הקדוש ברוך הוא,

עוברים כל העבירות, מורדים בו,

מקבלים את המשמם ממנו ומשתמשים במקדש.

איזה חוצפה.

וכמו אחד רופא שהזדמן לאחד שנטל ומת,

ועושה לו משמה ומחיה אותו.

וזה שקו לתחילה נותן ספירה לדוקטור.

זה הכרת התורה?

הקדוש ברוך הוא נותן לך נשמה,

נותן לך בריאות, מה אתה עושה עם זה? עם אותו כוח שהוא נותן לך, בועט בו,

מצטטף עליו לחץ ושלום,

נחמנה לתוך.

מה ביקש ממך הקדוש ברוך הוא? מה ביקש?

אם חץ ושלום לא היית רואה בשתי עיניים,

מה היית מוכן לתת בשביל לראות בשתי עיניים?

מה היית מוכן לראות?

מה היית מוכן לתת?

יש כאלה נוסעים לחוץ לארץ, עולה ניתוח 50 אלף דולר,

צריך לעמוד בתור תשעה חודשים,

מתחננים לרובה, מוכנים לשלם למצב,

העיקר שיקטיבו את הניתוח,

לא תצפו לרוב בעור ששש,

אפילו עם משכפיים בקטע 14. תנו רוב מטושטש,

אבל תן לראות, תן לראות, מתחננים.

יש אחד אמר, אני,

אם לא הייתי רואה בשתי עיניים, הייתי מוכן לתת את העיניים משום זה.

הכול מוכנים לתת בשביל לראות.

מה ביקש הקדוש ברוך הוא מאיתנו?

תגידו לי, האם אתם חושבים שהוא כזיז?

אומר לך, כשאתה קם בבוקר,

תברך ברכה.

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם,

פוקח עברי על 24 שעות של ראייה חינם.

זה מוגזם?

24 שעות של ראייה חינם,

ברכה אחת?

אתם מעריכים את הדוקטור אחרי שאתם משלמים ל-50 אלף דולר,

והפורם טופטף,

מברך אותו כל הברכות.

והקדוש ברוך הוא מתוכן בחינם לראות כל יום,

לא מגיעה לו ברכה.

אמרתי לאחד, אם אני בא אליך,

באי תאמין לך בונבונירה על 24 שוקולדים.

ואתה מגיש אותה לשולחן ואני מבקש ממך שוקולד אחד או שתיים, תתן לי או לא.

אז הוא אומר, כן, למה לא?

אמרתי לו, אם הקדוש ברוך הוא נותן לך 24 שעות כל יום,

שעה-שעתיים,

אתה מוכן לתת לו?

תגיד, למה לא, נו?

תגיד, למה לא?

הרי מחר הוא יכול לא לתת לך בונבונירה עוד פעם.

תגיד.

אתם יודעים מה אמר לי?

אגיד לך את האמת, אני מוכן, רק אין לי זמן.

אין לו זמן, שמעתם?

הוא מקבל מהקדוש ברוך הוא 24 שעות זמן,

ואין לו זמן לנותן הזמן.

זה כמו אני נותן לאחד אלף שקל, אחרי דקה אומר לו, בסדר, תן לי רגע עשר שקל. הוא אומר, אין לי.

מה, אני נותן לך אלף שקל.

אין לי.

איך אפשר להיות כפוי טובה כזה?

איך אפשר?

תגידו שאנחנו לא מאמינים בקדוש ברוך הוא.

אנחנו אומרים שכן,

אבל אנחנו לא מאמינים.

לא מאמינים.

אתם יודעים למה?

אם אדם הולך

לקבר רבי שמעון בר יוחאי,

הולך לציור, אחרי אלפיים שנה שהוא נקטר.

אחרי אלפיים שנה שהוא נקטר.

הוא הולך לציון שלו

ומבקש ומתפלל על הקבר שלו

שהזכות שלו תחמור בשביל שהפן שלו יהיה רבה ואשתו תהיה בריאה ויהיה לו פרנסה.

אז הוא מאמין או לא מאמין?

בטח מאמין. אם לא, לא היה מגיע לשם ארבע שעות נסיעה,

חמש שעות נהרו חם.

לא כל כך מאמין. ועוד איך מאמין?

מאמין ואבוה.

הוא מאמין?

אני אומר שהוא לא מאמין.

אתם יודעים למה?

תארו לכם,

אם היה אומר לו רבי שמעון בר יוחאי מתוך הציון,

אחרי שהוא גמר את הבקשה,

בקשתך נתקבלה בתנאי

שאתה תשמור שבת טהרת משפחה וכשרות בדקדוק ההלכה.

האם האדם הזה היה מקיים את הבקשה של רבי שמעון בר יוחאי אחרי ששמעת או לא?

אז זה איש הוא קיים.

הוא עושה טרנסגדר ומספר לו, שמעתי, שמעתי, שמעתי, הוא אמר לי, שמעתי.

אם היה אדם כזה מבקש בקשה ועוד היה יוצא לו מכתב כמופע מתוך הכלר,

וכתוב בבקשה, התשובה, ההבטחה והחתימה,

היה מקיים או לא?

ועוד איך בעיתונים מלאים וכתוב ומסגרם ומשכפל עתיקים ומציע לכולם לסוח וכו' וכו'.

אז אני שואל אתכם שאלה.

אם אנחנו מאמינים ומאמינים ברבי שמעון בר יוחאי,

גם בלי פקס ובלי לשמוע,

איך אנחנו לא מאמינים לצדוש ברוך הוא שכתב בתורה מכתב אישי לנו,

והמכתב מכתב אלוקים חרוט על הלוחות,

שמי שמחלל שבת מות יומת,

ומי ששומר את השבת חיו יחיה,

ויותר ממה שישראל שברו את השבת, השבת שמרה עליהם.

והתורה כתובה בפנייה אישית לכל יהודי.

איך אתה אומר שאתה מאמין?

ואם אתה מאמין בצדיקים,

למה אתה לא טועק שהבן שלך גם יהיה צדיק כמו רבי שמעון בר יוחאי?

למה?

אתה מעריך צדיקים.

למה אתה לא מגדל את הילדים שלך בישיבות?

למה לא בבתי סופר הכי חרדים שיכולים להיות?

למה? אתה מאמין בצדיקים.

אתה אוהב את הצדיקים.

אתה נוסע עם אדם אחרי שנפטרו אלפיים שנה.

למה לא תגדל צדיק בבית?

למה תגדל ילד עם קומקוריקו?

למה?

או, כמה התרחקנו באמונה.

אבל אוהב אפילו החילונים יכולים לראות בחוש.

אחרי אלפיים שנה,

בלג בעומר האחרון, כמה יהודים היו בציון של רבי שמעון?

אמרו 200,000 יהודים, חוץ ממה שעולים כל השנה.

200,000 ליהודי שמת לפני אלפיים שנה.

כמה יהודים באים לראש הממשלה הראשון פה בשדה בוקר?

ביוטון שלו. אין מניין.

אבל הוא היה ראש ממשלה.

כן, הוא לא היה צדיק, אבל לא.

הוא לא היה צדיק.

אפילו הילדים שלו לא אומרים עליו קדיש.

מנוחתו שדה בוקר.

למה? למה?

רואים, רואים בחוש.

מי חי ומי מת.

הצדיקים עזרו במיטותם, חיים.

והרשעים אפילו בחייהם מתים.

אתם ראיתם פעם שהפרופסור במחלקה לא עזר,

אז איזה חילוני הלך לאיזה שר בכנסת שיברך אותו.

אתם ראיתם כזרה?

הפרופסור אמר, אנחנו, אין לנו כבר מה לעשות. לאן רצים כולם?

לדתיים,

אלה שבישיבות.

מה אתה מחפש אצלם? לא למדו רפואה.

מה אתה מחפש?

ברכה.

הו, ברכה.

אז אתה יודע, בגלל שהם חומדים את הקדוש ברוך הוא,

והקדוש ברוך הוא אוהב אותם, לכן הוא שומע בקוליו.

או, צדיק מושל ביראת השם.

כן, הצדיק יכול לבטל גזירה.

זה החילונים גם יודעים.

אבל הם משאירים את זה לסוף, כשאין ברירה.

נו, ואחרי שהם התרפכו, חזרו בתשובה?

כמה כפויי טובה, רחמנא נצבא.

הקדוש ברוך הוא רוצה לעשות לנו טוב, למה נהר לא לוקחים?

למה?

מה, הוא רוצה לעשות לנו רע?

רוצה לכתוב, רצו.

אבא, אוהב, טחו, חנו,

רוצה לעשות לנו רע כתוב.

אני שואל אתכם, רבותיי,

הציבור הזה הוא מציבות אלוהים מצפות. האמת, תגידו לי.

כבר לא מתלהבים לענות, אה?

אוהבים.

כואבים מצפות.

הנה, אני אברך ואתם תענו.

ברוך הוא צוהר לנועם,

ראינו.

מה אנחנו עושים שהכל נהיו בדבורו?

תראו,

אתם עניתם אמן לברכה שלי.

אני רוצה לענות אמן לברכה שלכם.

אבל אני שואל אתכם שאלה, רבותיי.

אתם אוהבים מצוות או לא אוהבים מצוות?

אוהבים.

הנה, יש יהודי אחד יקר אוהב מצוות.

אני שואל, יש פה עוד יהודים אוהבים מצוות או לא?

אוהבים או לא אוהבים?

אוהבים.

בואו נראה מי מכם מוכן בעזרת השם לקבל עליו עול מלכות שמיים,

לשים ציצית

יפהפייה כזאת ולברך בברכת שהחיינו לקרצש את שמו יתברך ופרהציה.

בכבוד, מי יהיה הראשון שאוהב מצוות?

אני.

נו, יהודים.

מי הראשון? בכבוד.

נו.

ותהר לי ביתנו לערב זוכה באמת.

ותהר לי את אלו שאין להם.

ותהר לי ביתנו לערב זכה באמת.

ותהר לי ביתנו לערב זכה באמת. בכבוד, כן.

מי שאין להם ציצית יבוא, יקבל עול מלכות שמיים ויברך שהחיינו.

ברוך. ברוך אתה אוהב אלוהים ובדיח העולם שאירוויטים אנו הגיענו לצימנו.

אמן, ותהר לי ביתנו לעמדך באמת. מי עוד אהוב מצוות?

ותהר לי ביתנו לעמדך באמת.

ותהר לי ביתנו. הנה, עוד יהודי יקר, ברכת שחייה.

אמן.

ותהר לי ביתנו לעמדך באמת.

ותהר לי ביתנו לעמדך באמת.

איפה אוהב המצוות?

ותהר לי ביתנו לעמדך באמת.

רק שניהם אוהבים מצוות.

אני שמעתי יותר שצעקו.

נו.

ותהר לי ביתנו.

קידוש השם. קידוש השם. ציצית שקולה כנגד תריוז מצוות.

אלוהים אמורי. ותהר לי ביתנו.

לעומדך באמת.

יש עוד יהודי?

מצווה, רבותיי,

תרייג מצוות בציצית.

כל רגע שהציצית עליך,

עוד מצווה, עוד מצווה, עוד מצווה.

אתם יודעים מה זוכים בזכות מצוות ציצית?

כשיבוא מלך המשיח,

תהיה גאולה,

וכל אחד שיש עליו ציצית קטן,

אלפיים ושמונה מאות עבדים.

מאומות העולם.

שווה להשקיע.

אגב, מווילנא היה בוכה בדקות האחרונות של ימיו,

הוא אמר בכמה פרוטות אפשר לקדום פני שכינה,

לזכר ציצית.

נו,

מי יהיה עוד יהודי שיקבל עליו מצוות ציצית בעזרת השם יתברך

בעול מלכות שמים בפרהסיה?

תדעו לכם שזה תיקון גדול,

על חילול השם בפרהסיה.

עוד יהודי.

מי מתבייש? אפשר לתת להם בלי שיקחו.

אפשר? אתם רוצים שאני אמסור לכם דרך פה, דרך השורות?

כן?

מוכן?

מוכן, הנה, כך.

נו,

בבקשה,

מגיע להם שיר, לא?

ותהם ליבנו לעוזך באמת. שחיינו.

אמן.

ותהם ליבנו לעוזך באמת. עוד יהודי?

מצוות סיסית? בבקשה.

נו,

נו, מי מוסר לו?

אשריכם, ברכת שחיינו.

באנו, ותהם ליבנו לעובדך באמת.

ותהם ליבנו לעובדך באמת.

יש עוד מי שרוצה לספורות?

אולי אתה ככה, ירוק לבן? ירוק לבן?

אתה אחר כך בשקט בינינו, חבר, בעזרת השם.

מי עוד? מי עוד? עוד עוד? איפה עוד יש יהודים? עוד יהודי אחד שאוה את מצוות? עוד יהודי?

יש עוד יהודי?

יש עוד יהודי?

נו, בעזרת השם.

ובכן, רבותיי, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד.

אדם

שזוכה לעשות מצוות בעולם הזה, זוכה גם לקבל שכר בעולם הזה ובעולם הבא. אשריהם של אלה שקמים ומקבלים עליהם עול מלכות שמים בפרהסיה. דעו לכם, קידוש השם זה הדבר היותר גדול שאדם יהודי יכול לעשות בחייו.

ואשריהם של אלה שזכו כאן.

אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד. מכל מלחמת המפרץ יש לנו רק מסכנה אחת.

אין לנו לבטוח באף אדם בעולם, רק בקדוש ברוך הוא.

אנחנו ראינו מה שזלזלו בזה ארבעים שנה ויותר.

אמרו לנו, מה, בחריך הבטח תגיד לי,

השם יילחם לכם ואתם תחרישון, אה?

אנחנו ראינו במלחמה האחרונה בדיוק את הפסוק הזה.

השם יילחם לכם ואתם תחרישון.

אנחנו ישבנו ולא עשינו כלום.

השם עשתם מלחמה,

עשיו נלחם בישמעאל ואנחנו קיבלנו את התקציבים.

הנה,

השם יילחם לכם ואתם תחרישון לא פעם

בדורנו ובימינו, אפילו שלא מגיע לנו.

אבל שוב פעם צריך להתכונן לקראת הבאות.

אני מאחל בעזרת השם להתברך לכולם,

שנזכה כולנו

לעבור גם את הציר הבא בעזרת השם לשלום לקראת קבלת מלך המשיח, אמן כן ירצו.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק או לטלפן ל-03-677779 וגם לפקסס

0.03-5743073. כתובתנו באינטרנט

www.supar.net.

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.