פשע ורשע ומחולות תימן
תאריך פרסום: 08.03.2015, שעה: 08:59
8-3-15
לא כמו יצחק יוסף ששמענו אתמול איך הוא מאיים על דיינים לא לקרוא לו לדין, לא כמו שהוא מתערב אחרי שיש פסק דין ורוצה לעקור אותו. אתמול שמעתי מעשה מזעזע, שבא אליו הבן של הרב שדיברנו ממנו אתמול שהשמענו אותו, בא אליו הביתה, ואמר לו אני רוצה לדבר איתך, אז הוא אמר לו בסדר, התחלה לא פתח לו את הדלת, עד שפתח נכנס, ואז הוא אומר לו, לא אם זה דין תורה אסור לי לשמוע, שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק. אומר לו לא, אני רוצה רק, לא לא אם זה דין תורה אסור לי לשמוע שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק. הוא אומר לו אני הבן של הרב בובליל שאתה לא שמעת שמוע בין אחיכם ועקרת את הדין, ואתה אומר לי שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק, אני לא רוצה לשמוע? אתה עוקר את הדין! חצוף כזה לא יאומן כי יסופר, והוא כאילו פוסק, פוסק הלכות, מורה לרבים מה מותר ומה אסור, יושב ומשקר בפניו של הבן של האבא הנעשק ועושה את כל הדבר הזה משחק אותה צדיק, אסור לי לשמוע. ואת האבא שלו שמעת, בא אליך לבית כנסת פעמיים ברחת לו, אמרת לו פעם בלשכה אח"כ חולה אח"כ אתה ברחת ולא עונה וכו' וכו'. עכשיו הדיון כבר נמצא בבג"צ, ואחרי הצהריים אני אקריא לכם מה נכתב בבג"צ על יצחק יוסף הראשל"צ. לא יאומן כי יסופר, בעל הליקוטים והגלימה. בושה וחרפה. אלה דברי הספורנו זלל"ה בפירוש הפסוק, "וירא את העגל והמחולות", משה רבינו ראה את העגל אבל מה הוא ראה עוד? את המחולות, כי העיקר מה ששבר משה את הלוחות זה היה בשביל המחולות, שראה שהיו שמחים בקלקול שעשו, עשית עגל תבכה, רוקדים. לא לבד שלא חשו המרורות והסרחון שיש של החטא, אלא גם שמחו והתענגו בו, ומי שמתענג בחטא סימן שהחטא כבר התהווה עצם מעצמותו. החטא והאדם נתהוו לאחד, וכאהבת עצמו אהבת חטאו, הוא אוהב את החטא כמו שהוא אוהב את עצמו, ומתעדן בו למרות כל הסרחון הנודף למרחוק. וזה עוד יותר קשה גם מכל מעשה החטא. אז זה לא פשוט רבותי, לא פשוט, יבדוק כל אחד את עצמו אם הוא לא מאושר מהחטאים שהוא עושה, ומייחל להם ושמח בהם ולא בוש בהם, כמו אלה שנהנים מהזמרים הפסולים, לא יאומן כי יסופר, יש רב שאפילו לחתונה ששרים שמה שירי דעסה הוא לא הולך, שירים אצל התימנים שזה ריקוד, שירים של נשים, הוא לא נכנס, אבל לאצטדיון ביד אליהו עם ארבע זמרים פסולים הוא נכנס. ולא רק זה גם אמר להצביע ש"ס, אחרי ששמו עליו פס. לא יאומן כי יסופר.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.