הקנאי הוא הלוחם

- - - לא מוגה! - - - 

נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמך

וישלח אותם משה

אלף למטה לצבא

אותם ואת פינחס בן אלעזר הכהן

לצבא וכלה הקודש וחצוצרות הטרועה בידו

והנה מצווה זו לצאת למלחמה במדיין

באה כהמשך לציווי לשנוא אותם

צרור את המדיינים

וכפי שנאמר להם מיד אחרי המגפה

כמובא בפרשת פינחס

צרור את המדיינים והקיתם אותם

כי צררים הם לכם בנכליהם

אשר נקלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי

בת נשיא מדיין אחותם

צרור את המדיינים

והקיתם אותם

למה?

כי צררים הם לכם

וואי וואי וואי במה?

בנכליהם

אשר נקלו לכם

על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדיין אחותם

הרי לפנינו שתי מצוות

לשנוא את המדיינים

ומצווה לצאת נגדם למלחמה

ודווקא פינחס

הוא שנשלח למלחמה הזו

וכך מסביר רש״י

בפרשת מטות וזה לשונו

ומפנימה הלך פינחס

ולא הלך אל עזר

אמר הקדוש ברוך הוא

מי שהתחיל במצווה שהרג את כזבי וצור יגמור

המתחיל במצווה אומרים לו גמור

מי הרג את המדיינית?

פינחס בן אל עזר

מי יהרוג את המדיינים?

פינחס בן אל עזר המתחיל במצווה אומרים לו גמור

עזוב זה בסדר

אז זאת אומרת

יש מצווה לשנוא אותם ולהילחם בהם

והנה יש להבין

איזה מקום יש לנקמה הזו

הלא פינחס כבר זכה לברכת הנני נותן לו את בריתי שלום

כבר זכה לקבל מהקדוש ברוך הוא ברית שלום

ולמדנו זה ברית

שלום ממלאך המוות

כי פינחס ואליהו הוא לא מת

ולמדנו את זה בשיעור הקודם

וגם בני ישראל זכו בזכותו ובזכות מעשה הגבורה שלו לחסדי השם יתברך

ככתוב ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי

ואם כן הכל בעל מקומו ושלום

ואיזה צורך יש לנקמה נוספת

מה צריך עוד נקום את נקמת בני ישראל מאת המדיינים

ובכלל

מה שייך קנאה לפניו יתברך

שייך קנאה לפניו

אבל למדנו בשיעור הקודם שזה עניין של בקנות קנאתי בנוקמות נקמתי

שיש עניין גדול בנקמה כמו שלמדנו

אבל בכלל מה שייך קנאה לפניו יתברך

ואם כן שייך מדוע דווקא פנחס שהתחיל הוא חייב לגמור

מה משנה לגבי המטרה אם יש עניין לנקמה שתושג

דווקא על ידי פנחס ולא אחר

אם נראה אדם

שמרד בעולם הזה ובאהב עליו

והוא בא לחסות בין כותלי הישיבה

והוא רוצה להתמסר לתורה ולעבודה

עבודת השם

כמה מסירות נפש יש בזה שאדם מפקיר

את כל העולם כולו, את כל הבליו

את כל חמודותיו

הכל הוא עוזב בשביל להתמסר

לתורה ועבודת השם

האם שייך לבוא ולומר לו שזה לא מספיק

וכי הוא עוד חייב לעשות פעולות נוספות

מעין נקום נקמת מדיין

הלא המעשה גדול עשה כאשר ויתר

על כל הבלי העולם וקסמיו וסידוריו

וניתק את עצמו כליל מעולם השקר

כדי לבוא לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו

ובכלל עלינו להבין את כל הקנאים למיניהם

שאינם מסתפקים בכך שזכו לעצמם

אלא הם חייבים לעשות פעולות של קנאות

ומלחמות השם מסביבם

מה הרקע להתנהגות הזו שלהם?

מדוע הם לא מסתפקים במה שזכו לעצמם?

אלא כאן טמון יסוד עצום בתורתנו הקדושה

מי שעזב את העולם הזה

ובא לעולמה של התורה

אפילו אחרי שרואים עליו כמה הוא מתעלם מיום ליום

בלימוד התורה והמוסר ובתיקון המידות

לא רק לומד תורה

אלא גם מוסר ומתקן את המידות

עדיין אין שום ביטחון

שהתבטל אצלו כליל

השוחד של העולם

שממנו הוא ברח

ולא יימנע

שכאשר יזדמן לו להימצא שוב

באותה סביבה של העבר שלו

הרי הוא חש בבחינת

רואה את הקלקול ולא את הסוטה

בניגוד למה שהזהירו ריבותינו

הרואה סוטה בקלקולה יזהיר עצמו מן היין

כל מי שרואה סוטה בקלקולה

דהיינו שרואה מה עונשה של הסוטה שנסתרה מבעלה

אז מה צריך לעשות? להזיר את עצמו מן היין, מה יש?

כיוון שמה הביא אותה לכלל זה שהיא נסתרה?

שהיא שתתה קצת יין

היום יש משקאות מיוחדים בשביל לסדר לנשים

רחמנא לצלן

אז

אם אתה רואה שהיא הגיעה לקלקול תזיר עצמך מן היין

אבל יש כאלה שרואה את הקלקול ולא רואה את הסוטה

במי מדובר?

ואפילו במי שפרש לגמרי מחיי העולם הזה והבליו

ולומד מוסר ומתקן מידותיו

אין הבטחה עדיין שהוא ילך

אל העבר שלו, ייפגש עם החבר'ה של פעם או עם המשפחה

או משהו, איזה חתונה ולא יהיה לו נפילה ויראה את הקלקול ולא יראה את הסוטה

כשחכמים אמרו שהרואה אותה יזיר עצמו מן היין

צריך לעשות עוד יותר מרחק

ריבותינו זיכרונם לברכה ירדו לסוף דעתו של אדם

וידעו כמה האדם משוחן

וכמה הוא קשור לעולמיות וליצרים

שזה פועל בתת ההכרה שלו

בלי ידיעתו ושלא ברצונו

ועל כן דרשו שיתרחק כל כך

אפילו מן היין

שאין בו כשלעצמו שום איסור

וכל שכן

שהתרחק מן האיסור עצמו

וכן נהג רבי ישמעאל

ברבי יוסי

עם העריס שלו, כמו שכתוב בכתובות כה

טיפח נפשם של מקבלי שוחד

ומה אני שלא קיבלתי

לא קיבלתי שוחד

בזה שהוא הקדים לי את הפירות שלי בעצמי ביום אחד

ואם קיבלתי שוחד

את זה, את הפירות שלי

משלי קיבלתי

אם זה כך

שאני שלא קיבלתי

ואם קיבלתי משלי קיבלתי

ואני עומד מאחורי הדלת למרות שפסלתי את עצמי לדין

בגלל שהוא הקדים לי את הפירות

ואני מחפש לו את התצדקה שיגיד כך ויגיד כך

ואלוואי

ויגיד כך, אה,

אם זה כך, השוחד משפיע מי שמקבל שוחד ממש

על אחת כמה וכמה, לכן טיפח נפשם

של מקבלי שוחד.

הרי החובה להתרחק

מן ההיתר

כדי שלא ליפול חס ושלום באיסור.

שמה אמר רבי יוסף?

מה אמר רבי ישמעאל מרבי יוסף?

הוא אמר אני לא קיבלתי

ואם קיבלתי אז משלי קיבלתי, כך אני מלמד זכות

על זה שבא לדון במשפט

איי איי איי, זאת אומרת הוא התרחק מן ההיתר

דראה כמה יש השפעה על השוחד, מה זה שוחד?

הוא היה רגיל להעריס לתת לו כל יום שישי פירות שלו,

את הפירות שמגיע לו

אז הוא הקדים יום אחד לתת לו ואמר לו יש לי דין לדון אצלך אז הוא אמר לו לא אני פסול לדון, למה?

בגלל הקדמת הפירות, הוא עוד לא קיבל אפילו

אבל עצם זה שהוא רצה לתת זה כבר די, זה שוחד

לא קיבל

ואם קיבל זה היה משלו

וכשהיה הדיון הוא עומד מאחורי הדלת ואומר הלוואי ויגיד ככה, הלוואי ויגיד ככה

תנא הקדוש כזה

אומר טיפח נפשם של מקבלי שוחד

ומה אני שלא קיבלתי ואם קיבלתי משלי קיבלתי, כך

מי שמקבל שוחד על אחת כמה וכמה

רואים כמה חובה יש להתרחק מן ההיתר

כדי שלא ליפול חלילה באיסור

אפשר להשתיק אותם שמה, תודה

ובגלל זה הקדוש ברוך הוא בחר דווקא בפינחס

שרק הוא הקנאי הגדול

מתאים לבטל לגמרי את השוחד הזה

ולנתק את הקשר של בני ישראל למדיינים

מהראיה שמשה רבנו עליו השלום

שלח למלחמה הזו

רק אלף למטה

אלף למטה

אף על פי

שבוודאי מספר קטן כזה של חיילים

אינו מספיק

מול צבא מדיין העצום ורב

אתם שומעים?

רק בגלל

זה בחר הקדוש ברוך הוא בפינחס, למה פינחס?

כי הוא קנאי

קנאי גדול זה מתאים

לבטל את השוחד

ולנתק את הקשר

של בני ישראל למדיינים

מהראיה שמשה רבנו עליו השלום שלח למלחמה הזו רק אלף למטה

אלף למטה

אף על פי שמואל

שמספר קטן כזה של חיילים

אינו מספיק מול צבא מדיין העצום ורב

תראו את ההבדל בין צה״ל

צוררים הם לכם, ראשי תיבות צה״ל

בנכליהם אשר נקלו

והם

יצאו עכשיו עם חמישים אלף חיילים

נגד

מספר שאומרים החמאס שיש להם לוחמים, חמש עשרה אלף

שכולם מתחבאים ולא ראו אותם בכל התקופה של עשרת הימים האלה בשטח בכלל

כולם בעיר התחתית של עזה

חמישים אלף מולם עם הצבא הכי מתקדם

עם הכלים הכי מבעיטים

וזה נקראת לוחמה אסימטרית

לא סימטרית, א-סימטרית

למה? בשביל שמכת האש תהיה כזאת גדולה

שהם לא ירימו את הראש אפילו

זאת אומרת משטיחים שטחים

לפני שהחיילים נכנסים

שלא יעיז מישהו להרים את הראש ולפגוע

זאת אומרת לא סומכים על שום דבר

כדי שאף אחד לא ייפגע

ופה אתם רואים מלחמה

יוצאים אלף למטה, 12,000 בלבד חיילים מול מאות אלפים מדיינים

ומה בוחרים? צדיקים

צדיקים

שלא יהיה חשש שהם ייכשלו בעבירה

את אלה שולחים

אף אחד לא נפל

אף אחד לא נפל,

לא היה להם מלחמה אסימטרית הפוכה הייתה

ולא מטוסים מלמעלה ולא טנקים ולא שום דבר

מעטים נגד רבים, צדיקים נגד רשעים ומחטיאים

ואמר הרמב״ן זיכרונו לברכה

שכל יוצאי צבא בישראל

לא היו ראויים לצאת למלחמה הזאת

היות

ונתפסו בחטא

אתם שומעים?

כל יוצאי צבא בישראל

לא היו ראויים לצאת למלחמה הזאת

היות ונתפסו בחטא.

מה זה נתפסו בחטא?

הכוונה שאי אפשר לסמוך עליהם

שהרי הם עוד משוחדים

בגלל שחטאו בבנות מדיין

הם עוד משוחדים למרות שהשם אומר לנקום

הרי הם החטיאו ומתו עשרים וארבעה אלף מישראל בגללם

אבל יש עדיין שוחד של הנאה שנהנו מהם

או מעצם זה שקנו אצלהם בגדים, בגדי פשתן

אז משוחדים

ונבחרו רק אלף למטה הכי צדיקים

ולא עוד

אלא אפילו אצל הצדיקים הללו

ויקצוף משה על פקודי החיל

ויאמר עליהם משה

החייתם כל נקבה הן הן היו לבני ישראל בדבר בלעם למסור מעל באדוני על דבר פעור

איך השארתם את הנקבות

שהרי הן החטיאו את ישראל וגרמו להרג כזה גדול

והיו אפילו מכירים

זאת שנכשל בה פלוני

וזאת שנכשל בה פלוני

ואפילו פנחס לא הרגיש בזה

אפילו פנחס

לא הרגיש בזה

ואמר עשינו

ככל אשר ציוויתנו

עד שמשה רבנו פקד שוב להרוג את כולם

בכוונתו שיש לבטל כל קשר עם השוחד הזה

שהיו עוד קשורים ומשוחדים

שמעתם דבר כזה?

פנחס לא הרגיש אפילו בזה שעצם

החייאת הנקבות

יש בזה מן השוחד

והנה דברים בכל יום אנו רואים

שאפילו בחור שמסור לעבודת הקודש,

ללימוד המוסר,

לכל נימי נפשו.

אבל כשמזדמן לו איזו סיבה להקפדה או כעס

או איזו התנגדות לרצונותיו

הרי הוא עלול להגיע עד לנטישת הישיבה ועזיבת כל השקפת עולמו הגבוהה

ובמקרה קיצוני יותר הוא יבוא אפילו לשכוח את חובותיו

ואחריותו כלפי קרוביו ומשפחתו ולרדת מטה-מטה

והכל כתוצאה מהקפדה אחת.

מובחר שבמובחרים נמצא בישיבה,

הפקיר הכול,

לומד ומתעלם.

פעם אחת לא עשו כרצונו,

פעם אחת לא שמעו לו, פעם אחת פגעו בו,

יכול לפרק את כל החבילה.

ולא רק לפגוע בעצמו, לפגוע במשפחתו ובקרוביו.

ותירוצים, אף אחד לא מבין אותי ולא שמים לב אליי ולא מחשיבים את מה ש... ופה פה פה פה פה.

ובשביל דבר אחד,

הקפדה אחת יכול לאבד את כל העולם.

הכול כתוצאה מהקפדה אחת.

וכך יש להבין את הקנאים,

הלוחמים בחירוף נפש,

קנאת אדוני צבאות,

שהם מתנהגים כך. למה?

למה קנאים מתנהגים כך בקנאה?

כדי לבטל כליל כל שוחד העשוי אחר כך לעמוד להם ולהפריעם הם עצמם

בעבודת הקודש היסודית.

במידה שאחריתה מי ישורנו.

שאחריתה מי ישורנו.

ואין אמצעים.

סומכים על עצמם

ואין להם אימון

במצבם ההווה.

אה,

אתם יודעים מה זה שוחד? אני אגיד לכם דוגמה.

יש רבנים

שמוזמנים לחתונות

והם יודעים שיש שם זמרים פסולים

ויש חתונות עם עשנים

ועם ריחות ועם אורות

וזורקים ניירות

משהו מגעיל

כמו הגויים.

והרבנים האלה יודעים, הרי אין חתונה בלי תזמורת, נכון?

הם לא שואלים מי שער,

מי מנגן, כשר, פסול, מה?

יש להם שוחד מהכבוד שמגיעים לחסנה.

כיוון שהם מגיעים לשם,

אז מה אתה רוצה?

שהוא לא יעשה קידושין?

שהוא לא יקריא את הכתובה?

מה אתה רוצה? שהוא לא יישב על שולחן הכבוד ויאכל עוף רציני?

איך אפשר לוותר על זה?

אז מה הוא יעשה הערב?

הוא יישב וילמד.

הוא צריך לקפוץ מחתונה לחתונה,

להתראות לפני האנשים.

איך יכבדו אותו וינשקו לו את היד?

זה נקרא שוחד.

הוא משוחד מן הכבוד,

ולכן לא אכפת לו אפילו שהוא חתם בעצמו,

חתם בעצמו על מכתב נגד הזמרים הפסולים.

והוא הולך.

זה נקרא שוחד.

אדם משוחד.

ברגע שזה מגיע אליו,

הוא שוכח את הדברים.

השכרנו את אחד הרבנים שהיה רב ראשי,

שהזמינו אותו להדלקה

בלג בעומר.

נו, זה כבוד גדול, הדלקה, תמונות, צילומים, אחר כך הוא הופיע בכיכר השבאב

ובכל מיני מקומות.

אבל אתה פסקת בשנה שעברה

שלג בעומר שיחול במוצאי שבת, מלחמת חילול שבת,

של כל הגורמים בשטח יש לדחותו ליום ראשון

ואחרי פסק כתוב עם חותמת

הכיצד אתה הולך?

הוא שאמרנו השוחד

וכן אחד אחרי השני בתור

והנה אנחנו רואים אפילו הצדיקים הצדיקים שנבחרו

אלף למטה ואפילו פי נכס קנאי בן קנאי

לא הרגיש בשוחד עד שמשה אומר החייתם כל נקבה הנה הנה היו יבא ביי

כל הנקמה זה רק בגללם מה שהם עשו

והוא נותן הוראה מיד להרוג אותם

לסלק כל שוחד

אז זה לא פשוט העניין הזה של שוחד, שוחד זה לא כסף דווקא, מה פתאום? לא כסף דווקא

שוחד זה אפילו אם מורידים לך נוצה מפה

עושים לך ככה

אתה אומר לו תודה, השכיח, השכיח

זהו הוא הוריד לך את הנוצה

אסור לך לדון אותו אם יש דין, אסור, למה?

אתה נהנית ממנו אתה כבר משוחד

זהו

אתם מבינים עד איפה זה?

לכן הקנאי הוא נכנס ראש בראש עם כולם

מה עושה הקנאה?

מבטל את השוחד

מה?

יש מוזיקה?

מי זה שר?

לא נכנס

אם יפסיקו את המוזיקה לגמרי אני מוכן להיכנס להגיד מזל טוב וללכת אם לא ביי ביי

אחורה פנה, קדימה צעד

זה נקרא אדם שהוא לא משוחד?

מה, אתה לא יודע שיש מוזיקה בחתונות?

הוא משחק אותה?

לא יודע, נכנס ככה והפך כאילו הוא עסוק עכשיו בכפיפת האצבעות

הוא לא רואה, לא שומע

מה אתה לא יודע?

לא, הוא לא יודע, הוא כל כך תלוי

ובעולמות הגבוהים שהוא בכלל לא שומע ולא רואה

לכן אומרים קדוש עליון

הוא בכלל לא פה

אז לכן

הקנאים לוחמים בחירוף נפש,

קנאת

השם צבאות,

והם מתנהגים כך

כדי לבטל כליל כל שוחד העשוי אחר כך לעמוד להם

ולהפריעם הם עצמם בעבודת הקודש היסודית

במידה שאחריתם היא אישורנו

ואין הם סומכים על עצמם

ואין להם אמון במצבם ההוא וזה קנאים

פעם אחת שאלתי

אחד הרבנים

שהיו נחשבים בעיניי בזמנו כמי שהם

בקיאים בכשרות

ויראי שמיים

שאלתי אותו אם אפשר לאכול

הרב לנדה

זה ששאלתי אותו יש לו גם כן כשרות

והוא אמר לי כן אבל יש שם אחד זקן שהוא בודק

את הריאות

הוא כבר זקן לא מבחין כל כך אז אולי כדאי לו אם אפשר משהו אחר ככה

עכשיו הוא ידע שאני אם אני שומע דבר כזה

אז אני כבר אומר לכולם שאין לאכול

ואז יישאר הכשרות המהודרת שלו

טוב

עבר שבוע ונזדמנו שנינו לחתונה

אני יושב פה

והוא יושב פה

והמלצר בא מפה

והוא שואל אותי

מה כבודו רוצה

שניצל,

עוף, בשר

אמרתי לו בהשגחת מי זה?

אמר לי הרב לנדה

אמרתי לו לא, תודה

כי לפני שבוע שמעתי

שיש חשש עם הזוגן ההוא שהוא לא רואה טוב ולא זה

הוא עובר אותי והוא שואל את הרב לידי נו

מה להוריד לך? הוא אומר תשים מזה

בוכן

הלא

אתה אמרת לי שיש זוגן, לא כדאי

מה ראית? את העוף? אתה כבר בלע?

אחרי זה בדקתי את הרב הזה

השם ירחם, נביילס וטרייפס

השוחד

איי איי איי איי איי

לא יאומן כי יסופר

וזוהי הדרך גם להבין מדוע התורה טרחה כל כך באריכות לכאורה מיותרת

במסירת חשבון השלל,

החמורים והבקר, כל השלל שהביאו מהמלחמה

למה התורה מפרטת? מה אכפת לי כמה חמורים? כמה זוזים?

כמה בקר? מה אכפת לי?

אשר לכאורה אין לזה כל צורך.

אפשר היה להגיד שחילקו את השלל שווה בשווה.

נו,

מה אכפת לי כמה היה שם?

אך לפי הרמב״ן, זיכרונו לברכה,

שהוא משווה את זה

למה?

לבניין המשכן,

שמה שהתורה, שגם שם התורה העריכה כל כך

בפרוטרוט

בחשבון של התרומות והחומרים

ששימשו להקמת המשכן,

כדי להראות

עד כמה הקדוש ברוך הוא מעריך

את הפעולה הטובה.

אז אם מוסרים את השלל ונותנים אותו,

אז סופרים גם כמה נתנו בשביל להחשיב כל פעולה,

כל פעולה, כל פעולה.

תרמו,

כמה תרמו, כמה.

סופרים, אחת, שתיים, סופרים.

התורה מחשיבה כל פעולה טובה.

כך גם הקדוש ברוך הוא מעריך את פעולת הנקם שתכליתה לבטל את שוחד היצרים.

הקנאי האמיתי אין לו שום שוחד.

מי זה שלא קנאי?

זה שאומר לא נורא, לא צריך,

אל תעשה מזה עניין, אתם מכירים את אלה שמרגיעים את השטח?

שוחד!

שוחד. למה לריב עם ההוא ועם ההוא? אחר כך תקלקל את היחסים והכול.

שוחד זה!

הקנאי מבטל את שוחד היצרים.

בזה יש להסביר את המדרש על הפסוק

לא יבוא עמוני ומואבי בקהל אדוני.

מה שהתורה אינה מחמירה כל כך

לגבי המצרי והאדומי

כמו עם עמון ומואב,

שעמון ומואב לא יבואו בקהל השם עד עולם.

ועל המצרי ועל האדומי נאמר לא תתעב מצרי,

לא תתעב אדומי.

למה התורה הפלטה בין אלו לאלו?

מסביר הילקוט.

מטעם שמצרי ואדומי יצאו לקראתכם רק בחרב.

שמעתם?

רוצחים כמו החמאס.

הם יצאו נגדכם רק בחרב.

אם הם יצאו נגדכם רק בחרב,

לא תתעב.

לא תתעב.

אבל עמון ומואב

רצו להחטיא אתכם.

וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו.

מה הכוונה?

כוונת הדברים שממילא אין לאדם

שום המשכה טבעית אל המצרי והאדומי.

אין שום חשש

שאתה תאהב את החמאסניקים,

חוץ מהשמאלנים.

חוץ מהשמאלנים,

שהם אוהבים אותם יותר מהישראלים.

כי רק שם נהרגים כאילו מסכנים חפים מפשע.

אבל כשהם יורים לפה ורוצים להרוג את הילדים,

זה אין בעיה.

זה אין בעיה.

אין בעיה.

לא ראיתי שהם עושים הפגנות אצל החמאס,

להגיד להם תפסיקו לירות, יש ילדים גם אצל היהודים.

לא רק אצלכם.

וגם לא ראיתי אצל החמאס שמאלנים.

אף אחד לא אומר להם להפסיק לירות.

רק פה יש שמאלנים.

סוטרו או אחרו יש רק פה.

נו,

אז ברור שאין שום המשכה, אף אחד לא יימשך אחרי מצרי,

רוצח, נתעב ואדומי.

ואין לחשוש להיות משוחד מהם,

שהרי הם מתועבים בגלל שיצאו בחרב.

אבל אלו,

אלו שהחטאו,

יש חשש

של קשר של שוחד.

אלה שהחטאו,

יש חשש של קשר של שוחד,

עד כדי כך

שלא עולה על הדעת לתעב אותם.

והתורה באה ומצווה על כך במיוחד.

לא תדרוש שלומם בטובתם

עד עולם.

זה אתם רואים אצל הזמרים.

כשפוגשים איזה זמר באיזשהו מקום, איזה הערצה.

יואו, הנה יניב מרחיק משיח.

עכשיו עשו לו ים.

מולדת לינים.

איפה עשו לו? באור יהודה הפתיעו אותו. מי?

כל המשוקצים והמתועבים היו בתערובת אנשים ונשים,

והדתיות עם פאות.

אההההההההההההההההההההה. אפשר לעשות מזה סמיכות.

נו,

מה אני אמרתי לכם שהוא יצא לתרבות רעה?

הוא שאמרנו.

ומלחסים לו ובאים כל אלה שמדברים אחר כך ברדיו בשם השם

אי אי אי אי אי אי לא יומן כי יסופר, כולם נמצאים שם, מי לא מכבד?

הוא אפילו קיבל ברכה

מרבנים חשובים מקובלים מירושלים,

יש לו רב מקובל, הרב שלו,

שמצדיק אותו.

אה!

הוא מקבל ברכות?

אפילו קליפה,

קליפה שמלצר,

גם הוא מקבל ברכות מרבנים.

אי אי אי אי.

למה?

כי המחטיאים לא מרחיקים אותם, זה לא כמו הרוצחים.

רוצחים, לא.

אבל מחטיא,

אה, כן, איזה שיר חדש, שמעתי, הוצאת יפה, יפה.

מעודד אותו עוד.

מעודד אותו.

אז לכן רבויסאי התורה מצווה אותנו, לתעב אותם.

מצווה אותנו.

מכאן יש לימוד שהאדם שחזר בתשובה

ועזב את אבלי העולם,

אין שום ערובה שהוא נותק לגמרי מן העבר ומן השוחד לעולמיות.

הוא עשה צעד אחד קדימה בבחינת הנני נותן לו את בריתי שלום,

אבל עדיין חסרה לו פעולת

נקום נקמת המדיינים.

לא מספיק שאתה עושה צעד ונכנס באוהלי התורה שאתה חוזר בתשובה.

בוא נראה אותך נוקם

נקמת המדיינים.

שלא יהיה לך עדיין שוחד מן העבר.

שלא תהיה קשור יותר לעולמיות.

איפה נווכח

אם נראה אותך קנאי

שבשום אופן אתה לא עושה?

צלצל אליי אחד, אמר לי, שבוע,

מה אני עושה?

יש לי חתונה

של אחי,

שהוא מחתן בן,

וזה בתערובת, אנשים ונשים ובפריצות וזמרים פסולים והכול.

מה אני עושה? אני הולך? לא הולך? יכול להיות סכסוך משפחתי, יכול להיות ככה.

וגם שבת,

הם רוצים שאני אבוא לשבת?

שבת חתן?

מה אני עושה?

אמרתי לו, אתה לא הולך.

לא כמו שאומרים, תלך לחופה ותחזור.

כאילו, לך תטמא קצת ותחזור.

תראה את הפריצות ותחזור.

איזה מצווה זאת לראות פריצות ולחזור.

איפה המצווה?

אמרתי לו,

יום לפני החתונה

תתלבש בגדי חתן

אתה ואשתך.

קחו מתנה מכובדת

וזר פרחים.

ותיסעו אליהם הביתה.

ותשבו אצלם בערב.

ותיתנו להם את המתנה ותאכלו להם כל טוב וכל הדברים וכו' וכו'.

ויצאת ידי חובה.

באירוע המגונה אתה לא יכול להיות.

לכבד את הבן אח

בגלל שלום משפחה?

נו,

אז תעשה את ההשתדלות הזאת ומעבר לזה אתה לא מוכן למכור את הקדוש ברוך הוא

בשביל אף אחד

כולל המשפחה.

לא עושים מסחרה עם הקדוש ברוך הוא.

ואמרנו פעם

שנוח היה נוח מאוד.

נוח לבריות ונוח לשם.

שנאמר אין לתולדות נוח.

נוח

איש צדיק

היה בדורותיו.

מה זה נוח נוח?

אין לתולדות נוח, נוח איש צדיק.

למה נוח נוח?

נוח לבריות

ונוח למקום.

יש לך יותר טוב מנוח?

אין יותר טוב מנוח. כולם מבסוטים.

הקדוש ברוך הוא מבסוט ממנו, הבריות מבסוטות ממנו.

נוח.

אבל מה קורה כשמתרגשת עליו בעיה?

מה הבעיה?

שהוא צריך ללכת לחתונה כזאת.

אם הוא ילך לחתונה הזאת אז הוא יהיה נוח לבריות ולא יהיה נוח לשם.

אם הוא לא ילך לחתונה הוא יהיה נוח לשם ולא יהיה נוח ל...

בריות.

מה עושים במצב כזה שזה מתנגש נוח עם נוח?

אז יש לזה תירוץ בפסוק עצמו.

כתוב, אלה תולדות נוח, נוח איש צדיק היה בדורותיו.

וכשזה מתנגש,

את האלוהים מתהלך נוח.

נוח הולך רק עם האלוקים.

כשזה מתנגש,

ונוח עם המקום ולא נוח עם הבריות,

את האלוהים התהלכנו, רק איתו.

על הקדוש ברוך הוא לא מוותרים.

על הכל אתה יכול לוותר, על הקדוש ברוך הוא לא.

אתה תגיע אליו.

הרי יש דין מפורש.

כבד את אביך ואת אמך.

וכתוב איש אמו ואביו, תיראו.

ואת מצוותיי תשמורו.

אני השם.

אומר רשי,

אם יאמר לך אביך או אמך חלל שבת,

אין אתה שומע להם.

למה?

אני השם

שלך ושל אביך ואבי אביך.

זאת אומרת,

אם הוא יאמר לך חלל,

מה שאני אמרתי, חלל,

אין אתה שומע לו.

אה,

אבל כתוב בפסוק איש אמו ואביו תיראו.

הוא אומר, כן,

אבל לא על חשבוני.

אם זה מגיע למצוות שלי,

תירא ממני ולא מאבא ולא מאמא וודאי שלא מאח ועוד יותר מהבן של אח.

תירא ממני כי כולכם חייבים במוראי ובכבודי.

בן יכבד אב

ועבד אדוניו.

נכון?

בן יכבד אב

ועבד אדוניו.

ואני אהיה מוראי

ואני אהיה כבודי.

אם בן מכבד את אביו,

אז אני לא אבא שלך, אתה לא אומר לי אבינו מלכנו?

ואם אבן

מכבד אדון,

אני לא אדונך.

אלא שוחד,

השוחד.

מה, אני אסתכסך?

אני אריב איתם? אני זה? אני פה שוחד?

וראיה נוספת רואים כאן, במדרש שואלים

מדוע הביאו פקודי החיל קורבן?

והלא היו צדיקים כפי שהוזכר לעיל, אלף למטה רק צדיקים?

וזו הייתה כוונת משה רבנו בשאלתו,

למה זה הקורבן?

מה הם השיבו לו?

תקשיבו,

אם מידי עבירה יצאנו,

מידי הרהורי עבירה לא יצאנו.

אם מידי עבירה יצאנו,

מידי הרהורי עבירה לא יצאנו ובגלל זה הביאו קורבן?

ובגלל זה הביאו קורבן

אף על פי שהיו צדיקים גמורים

לא עמדו בניסיון של ההרהור לפחות

אתם שומעים?

לעבור עבירה עם

בנות מדיין

עם השבויות

לא עברו

אבל הרהור לא יצאו

מכאן דווקא ראיה לצדקותם

שמושג הצדקות הוא לא רק שאדם לא נכשל בעבירה

אלא שהוא מודה על האמת

ומכניע את עצמו מפני שפלותו.

אה,

מושג צדקות

זה לא רק שאדם לא נכשל בעבירה

אלא שהוא מודה על האמת

ומכניע את עצמו,

מודה על האמת, הוא מכניע את עצמו מפני שפלותו.

אז הוא מודה על האמת, הוא אומר

אני הרהרתי הרעור עבירה

כך היה מכריז רבי ישראל סלנטר זכר צדיק וברכה

אם אין אנחנו בעלי מוסר

אז שנהיה לכל הפחות

לומדי מוסר

אם לא הגענו למדרגה שנהיה בעצמנו בעלי מוסר

שהמוסר מדריך אותנו

ואנחנו הולכים על פיו וניקרא בעל מוסר

שיש לו בעלות כבר על המוסר

כמו שאומרים בעל תשובה לא חוזר

מה ההבדל בין חוזר לבעל?

חוזר עוד בדרך, בעל תשובה לכאורה זה שיש לו בעלות כבר על התשובה

כמו בעל קוירה

שהוא כבר יודע את הקריאה

אחד ששולט במצב הוא בעלים

אז הוא אומר אם אנחנו לא בעלי מוסר לפחות נהיה לומדי מוסר

לא להפסיק ללמוד אם עוד לא הגענו אפילו

ומי שאיננו מכיר בחטאו אינו יכול להגיע למטרה

זו הייתה הסיבה שהשם יתברך קצף על מרים ואהרון

וייחר אף אדוני בם וילך

למה חרב השם בהם במרים ואהרון?

משום שהם לא אמרו מיד חטאנו

הם דיברו במשה

והם לא אמרו מיד חטאנו

אז חרא אף השם בהם

הם לא עשו כמו דוד המלך עליו השלום

שאמר מיד בהודעה לאמת ואמר חטאתי

נו

אז לסיכום הדברים מה שיש לנו לומר עכשיו

זה יהי רצון שנזכה לבטל מקרבנו את השוחד

הקושר אותנו

להבלה העולם הזה

ומאיים להפחיד אותנו חלילה

כי מי שנוטה אחרי השוחד

הוא לא יראה

והוא לא יבחין במה ייכשל

ויהיה לו צידוקים כאלה ואחרים לומר לא פה זה שלום בית פה זה שלום הבריות

פה זה שלא יהיה יהורה פה שלא יהיה ככה ושם יהיה ככה

כל המילים האלה זה צידוקים לשוחד שהוא משוחד

לכן לא מספיק הנני נותן לו את בריתי שלום

צריך עדיין להגיע לדרגת נקום נקמת המדיינים

כשאתה קנאי

אז רואים שאתה מרחיק מעליך כל שוחד

אין פשרות על האמת

אין פשרות על האמת

אם אתה מתפשר אתה משוחד

אין פשרה מי שיש לו דרך פשרה הוא לא יכול להיות בעל תשובה

אין פשרה אצל בעל תשובה בעל תשובה פירושו שהוא שב מדרך הרעה ונקודה

אין פשרה אין להתפשר מה להתפשר

פשרה

זה לא תשובה

תשובה זו אמת מוחלטת

שב מכל העוונות

ומתרחק מן השוחד

והשוחד לוקח את ליבם של הצדיקים ושל החכמים

וכמעט כולם

בלי יוצא מן הכלל נופלים בשוחד

אבל מי שקנאי לה' באמת

זו מדרגה שמרחיקה לגמרי מן השוחד

לכן נבחר דווקא

פינחס

לגמור את המלאכה

כיוון שהוא יצא נגד המדיינית

והרג אותה

אז הוא יוכל לעמוד בראש החילות

ולהביא את הניצחון בלי שום תקלות ואכן כך היה

ובכל אופן עדיין תקלה אחת הייתה

שהם הביאו אותם בחיים

אז זה לא פשוט יהודים יקרים אבל למדנו את היסוד הגדול הזה

למה צריך דווקא שאלה שהם קנאים יוליכו את העם

משום שאם לא הם יהיו משוחדים

ולא יעמידו את הדת על תלה אלא יעמידו את עצמם במקומה

לקבל

את הנאתם את כבודם המדומה בעולם הזה

זה על חשבון התורה.

רבי חנניהו בן אגשיו אומר