מסכת קידושין : חלק ב
הרב יוסף הירש
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nאנחנו אוחזים במסכת קידושין, דף ל', עמוד א'. אתמול למדנו בשיעור שהאב חייב ללמד את בנו תורה.
שואלת הגמרא, עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה?
עד היכן מגיע שיעור החיוב שהאדם חייב ללמד את בנו תורה?
אמר רבי יהודה, אמר שמואל, כגון זבולון בן דן.
זבולון בן דן זה תלמיד שהיה בימיהם,
שלימדו אבי אביו מקרא ומשנה ותלמוד הלכות ואגדות.
זאת אומרת שהגמרא שואלת עד היכן חייב אב ללמד את בנו תורה?
והגמרא מסבירה לנו,
כמו זבולון בן דן שהיה תלמיד שהיה מוכר בימיהם,
שאבי אביו לימדו תורה,
ולא לימדו רק תורה בלבד,
אלא לימדו גם כן מדרש,
משנה, תלמוד, הלכות ואגדות,
אז כך חייב האב ללמד את בנו וגם ללמד את בן בנו,
את נכדו,
ולא רק תורה,
אלא בכלל זה גם כן משנה, מדרש, תלמוד והלכות ואגדות.
כך אומרת הגמרא.
שואלת הגמרא על זה,
ועומר מייסבי שואלת הגמרא על זה שאלה.
אתה מלמד אותנו, אתה רב יהודה,
בשם שמואל,
מלמד אותנו שאדם חייב ללמד את בנו ואת בן בנו,
וחייב ללמדו לא רק את התורה, את המקרא,
אלא גם משנה, מדרש, תלמוד, הלכות ואגדות.
אז מדוע בברייתא כתוב לא כך,
בברייתא כתוב לימדו מקרא, אין מלמדו משנה.
ואמר רבא, רבא הסביר את הברייתא,
לימדו מקרא, מקרא זו תורה.
מסביר רשי מה הכוונה זו תורה,
כוונת תורה בלבד ולא נביאים וכתובים.
יש חולקים על דברי רשי, הרמב״ם והשולחן ערוך פוסקים אחרת,
והם סוברים שמקרא כולל גם תורה,
גם נביאים וגם כתובים,
ורק רובע בא להסביר שרק תורה ולא משנה והלכות ואגדות ותלמוד.
על כל פנים, בין כך ובין כך,
הגמרא שואלת, איך אתה מביא לנו תשובה על השאלה?
עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה?
אתה אומר לנו שמה הוא חייב ללמד אותו?
מקרא ומשנה.
תלמוד הלכות ואגדות,
הרי בברייתא מבואר,
שאדם חייב ללמד את בנו רק מקרא.
כך שואלת הגמרא.
עונה הגמרא על זה כזבולון בן דן ולא כזבולון בן דן.
כלומר, הבאנו דוגמה כדי להשיב על השאלה עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה?
השבנו על זה כזבולון בן דן.
אצל זבולון בן דן היה שתי חידושים.
חידוש אחד שלימדו אבי-אביו, כלומר הסבא לימד את הנכד.
חידוש שני שהוא לימד אותו לא רק מקרא,
אלא גם משנה,
הלכות,
תלמוד ואגדות.
אומרת הגמרא, מה שהתכוונו להביא תשובה לשאלה,
עד היכן חייב האב ללמד את בנו תורה כזבולון בן דן?
לא התכוונו לפרט הזה שלימד אותו גם כן משנה ותלמוד הלכות ואגדות,
אלא התכוונו רק לפרט הזה שאבי-אביו לימדו תורה,
כלומר שהציווי על האב ללמד את בנו תורה לא מוגבל לבן בלבד,
אלא גם כן לבנו של הבן, כלומר לנכד.
אבל כלפי החלק השני שהיה בזבולון בן דן,
שאבי-אביו לימדו גם כן משנה, תלמוד הלכות ואגדות,
זה לא באנו לומר משם מה שיש חיוב,
כיוון שבאמת, כמו שמבואר בברייתא,
החיוב של האב ללמד את בנו ואת בן בנו זה רק מקרא בלבד.
כך מבואר בגמרא.
אומרת הגמרא הלאה.
עכשיו, מדוע באמת חייב האב ללמד את בנו רק מקרא?
הרי בכלל תלמוד תורה זה גם משניות,
הלכות,
תלמוד, אגדות, הכל בכלל לימוד התורה.
וכיוון שהאב חייב ללמד את בנו תורה,
מדוע הוא חייב ללמד אותו רק את המקרא ולא את שאר הדברים?
אז רשי מסביר את הדברים,
כיוון שחיוב האב ללמד את בנו תורה זה בשביל להעמיד אותו שיהיה ראוי ללמוד בעצמו,
ולזה מספיק כשמלמדו מקרא.
אומר רשי, אין חובת בנו עליו, אלא במקרא,
אבל מכאן ואילך, ילמד הוא לעצמו.
זה החיוב של האב ללמד את בנו תורה,
להעמיד אותו בתורה על ידי שהוא מלמד אותו מקרא.
אומרת הגמרא הלאה.
אומרת הגמרא,
ואבי אביו,
ואבי אביו מי מחייב?
האם הסבא חייב ללמד את הנכד שלו?
כך יוצא מהגמרא.
שאלנו עד היכן חייב אדם ללמד את בנו,
והשבנו כגון זבולון בן דן שלימדו אבי אביו.
זאת אומרת שאמרנו שחיוב האב לא מוגבל רק לבנו,
אלא גם לבן בנו.
ואם כך,
אז למה מבואר בברייתא לא כך?
בברייתא מבואר,
ולימדתם אותם את בניכם,
ולא בני בניכם.
ומה אני מקיים,
והודעת לבניך ולבני בניך את הדרך אשר ילכו בה,
לומר לך שכל המלמד בנו תורה,
מעלה עליו הכתוב כאילו לימדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות.
דהיינו, מבואר בברייתא שאבי האב לא חייב ללמד את נכדו תורה.
כתוב, ולימדתם אותם את בניכם,
לומד דתה נא בברייתא שהכוונה את בניכם בלבד ולא בני בניכם.
למרות שבפסוק במקום אחר מבואר והודעתם לבניך ולבני בניך,
אומרת הגמרא, זה בא לומר משהו אחר.
זה בא לומר שכל המלמד את בנו תורה,
מעלה עליו הכתוב כאילו לימדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות. כיוון שהאב מלמד את בנו,
ומכוח הלימוד הזה מלמד הבן את בנו,
ובן הבן מלמד את בנו,
ככה ממשיך עד סוף כל הדורות,
נמצא שכל זכות התורה הזאת עומדת למי?
לאבי המשפחה.
אבל אין חיוב בפועל על האב ללמד את נכדו תורה.
אז זו סתירה למה שדיברנו קודם.
מקודם אמרנו, מכוח הישיבה הגמרא,
כגון זבולון בן דן,
שלימדו אבי אביו,
כלומר שהסבא מחויב ללמד את הנכד,
ואילו כאן מבוארנו בברייתא שהסבא לא חייב ללמד את נכדו.
אומרת הגמרא,
הוא דאמר כי היית נא,
דתניא,
ולימדתם אותם את בניכם,
אין לי אלא בניכם.
אומרת הגמרא, יש ברייתא נוספת
שסותרת את הברייתא הקודמת,
ואומרת בפירוש שהסבא חייב ללמד את נכדו גם כן תורה.
מה כתוב בברייתא הזאת?
ולימדתם אותם את בניכם,
אין לי אלא בניכם,
בני בניכם מיניים?
כלומר, התנא עומד על השאלה הזאת.
בניכם כתוב בתורה,
מי אומר שגם בני בניכם בכלל הציווי והחיוב ללמד תורה?
תלמוד לומר והודאתם לבניך ולבני בניך.
מבואר בפסוק השני,
והודאתם לבניך ולבני בניך את הדרך אשר ילכו בה,
זאת אומרת שאדם חייב ללמד לא רק את בנו אלא גם את בן בנו תורה.
אם כן, מה תלמוד לומר ולימדתם אותם את בניכם?
הרי אתה אומר שגם בני בן בנו.
למה כתוב בתורה בניכם?
אומר התנא, זה בא לומר דבר אחר, בניכם ולא בנותיכם.
יוצא לנו בסוגיה שיש שתי דעות של תנאים בנושא.
דע תנא אחד שאדם חייב ללמד את בנו ולא את בן בנו.
דע תנא נוסף שאדם חייב ללמד גם את בן בנו.
ממילא, מה שאמר לנו רב יהודה בשם שמואל,
שעד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה אפילו בן בנו,
שמואל סובר כמו דעת התנא הזה,
שאומר שהסבא חייב ללמד גם את הנכב.
אומרת הגמרא,
אמר רבי יהושע בן לוי,
כל המלמד את בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני,
שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך לי יום אשר עמדת לפני השם אלוקיך בחורם.
אז כתוב פה, רבי יהושע בן לוי אומר חידוש גדול,
אדם שמלמד את נכדו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני.
ללימוד הזה יש משמעות מיוחדת
וחשיבות מיוחדת שזה נחשב כאילו קיבלה מהר סיני.
והוא לומד את זה מהפסוקים.
מספרת הגמרא,
רבכי אבר אבא אשכחי לרבי יהושע בן לוי,
דשא די דיסנא אריישא,
רבכי אבר רבא פגש את רבי יהושע בן לוי
שהוא מכסה את ראשו בסדין ולא בכובע הרגיל שהיה הרגיל לכסות בו.
כלומר שהכובע הרגיל לא היה בנמצא והוא מיהר לצאת מביתו ולכן כיסה את ראשו במה שנקרא לפניו ונקרא לפניו הסדין הזה.
וקוממתי לי לינוקא לביקנישתא
וכך בצורה הזאת הוא יצא מביתו והביא את נכדו או את בנו לבית הכנסת,
לבית המדרש ללמוד תורה.
כלומר שהוא מיהר להביא את נכדו לתלמוד תורה ובגלל שהוא מיהר אז הוא לא המתין לחכות לכובע הרגיל שהיה רגיל ללבוש אלא הטף את ראשו באיזה סדין שנקרא לפניו.
הבין רבכי אבר רבא שיש פה לימוד במה שעשה רבי יהושע בן לוי
אז שאל אותו אמר לו מי כולי הי מדוע אתה ממהר כל כך להביא את בנך לבית המדרש לתלמוד תורה על חשבון זה שיצאת בצורה כזאת מביתך אמר לו ענה לו רבי יהושע בן לוי מזוטר מי דקסיב וכי קטן בעיניך מה שכתוב והודאתם לבניך וסמיך ליום אשר עמדת לפני השם אלוקיך בחורב
מכאן ואילך
כיוון ששמע את זאת רבכי אבר רבא
אז גם הוא מיהר כל בוקר להביא את בנו או את נכדו לתלמוד תורה עד כדי כך הוא מיהר שמה שהיו רגילים לאכול על הבוקר כשחוזרים מהתפילה היו רגילים לטרום חתיכת בשר עם גחלים רבכי אבר רבא לא תה אם אומצה עד אמכרי לינוקה ומוספי
עד שהוא לימד את בנו תורה חזר עליו ראשית
על מה שלמד אתמול והוסיף לו לימוד נוסף
אז הוא, כשהוא גמר את זה,
אז הוא פנה לאכול את ארוחת הבוקר.
כלומר קיבל רבי חייא בר אבא את החידוש של רבי יהושע בן לוי על החשיבות הגדולה של לימוד התורה לבן ולכן מאז הוא קודם ארוחת הבוקר מיד לאחר התפילה לימד ראשית כל את בנו ואחר כך פנה לארוחת הבוקר.
מספרת הגמרא סיפור כזה גם כן על רבא בר אבו נא
לא תה אם אומצה שלא תם את ארוחת הבוקר אדמייסל ינוקה במדרשה
עד שהביא את בנו או את נכדו התינוק לבית המדרש ללמוד תורה.
אמר רב ספרא משום רבי יהושע בן חנניה
מהי דכתיב
ושיננתם לבניך
מהו זה שכתוב ושיננתם לבניך
יש כאן קושייה בפסוק
ושיננתם פירושו לשנן לחזור פעם שנייה לפי כללי הדקדוק
היה צריך להיות כתוב ושיניתם ושניתם דהיינו פעם שנייה תכתבו ושניתם תשנה פעם ראשונה פעם שנייה מה זה ושיננתם זה בא לומר שני פעמים שניים דהיינו שלושה פעמים
לכן אומרת הגמרא אל תקרא ושיננתם אלא ושילשתם
מה זה בא ללמדנו לעולם ישלש אדם שנותיו
שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד
כלומר אדם צריך לשלש את שנותיו מבינה הגמרא אדם צריך בימי חייו לעשות תוכנית מסודרת
ששליש מימי חייו הוא ילמד מקרא שליש מימי חייו ילמד משנה
ובשליש הנוסף ילמד את הגמרא.
שואלת הגמרא מי יודע כמה חיי וכי האדם קיבל תוכנית מסודרת לחיים שלו שהוא יודע איך לסדר אותה לפי שנות חייו?
הרי ייתכן שמחר ימות.
איך הוא ידע איך לסדר את התוכנית של הלימודים האלה?
לא צריכה.
עונה הגמרא לא צריכה ליומי.
לא מדובר שישלש את שנותיו,
כלומר יסדר לעצמו תוכנית רב-שנתית למשך כל ימי חייו.
זה לא ייתכן שזו הכוונה,
כיוון שאדם לא יודע את עיתו,
אלא הכוונה שיחלק את זה לימות השבוע.
כלומר שיום ראשון ושני שני ימים בשבוע ילמד מקרא,
שני ימים בשבוע ילמד משנה,
שני ימים בשבוע ילמד גמרא.
כך מסביר את הדברים רשי בפירושו.
אבל תוספות עומד על זה בשאלה.
עדיין שואל תוספות קשה מה שהגמרא שואלת,
מי יודע כמה חי,
וכי יודע האדם אם הוא יחיה שבוע שלם,
וכי שבוע שלם האדם יודע שיחיה.
לכן תוספות לא ניחה לו, לא נוח לו בפירוש רשי שפירש בכוונת הגמרא ליומי,
שהכוונה שיחלק את השבוע ליומיים יומיים יומיים,
אלא אומר תוספות שכוונת הגמרא היא אחרת.
כוונת הגמרא היא שאדם צריך כל יום ויום ללמוד במשך היום גם מהתורה, גם מקרא,
גם משנה וגם תלמוד.
וגם במשך היום לא צריך לשלש
ארבע שעות כך, ארבע שעות כך, ארבע שעות כך,
אלא הכוונה שלא יעבור עליו יום בלי שהוא למד בו מקרא,
משנה ותלמוד.
ואנחנו מקיימים את ההלכה הזאת
בזה שתיקנו לנו מסדרי התפילה,
כך אומר תוספות בשם רבי עמרם גאון,
שאנו נוהגים לומר כל יום בבוקר,
אחרי ברכת התורה,
מקרא, משנה ותלמוד.
המקרא זה ברכת הכוהנים,
המשנה זה אילו דברים שאין להם שיעור,
והתלמוד זה אילו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה,
והקרן קיימת לעולם הבא.
למה תיקנו לומר זאת אחר ברכת התורה?
כדי לצאת ידי חובת ההלכה,
שאדם צריך כל יום ויום ללמוד גם מקרא,
גם משנה וגם תלמוד.
כמובן,
גם אחרי הלימוד הזה, כל מה שלומד במשך היום,
הוא מקיים את המצווה הגדולה של מצוות תלמוד תורה.
אומרת הגמרא,
תנו רבנן,
ושיננתם,
דבר נוסף למדים ממה שכתוב, ושיננתם.
ושיננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך.
מה זאת אומרת מחודדים בפיך?
אומרת הגמרא, שאם ישאל לך אדם דבר,
אל תגמגם ותאמר לו, אלא אמור לו מיד.
כתוב שמצוות לימוד התורה היא בצורה כזאת,
שיהיו הדברים מחודדים בפיך,
שאם ישאל לך אדם, אל תגמגם ותאמר לו.
בשביל להגיע למצב הזה שדברי תורה מחודדים בפיך,
צריך שתי דברים לעשות.
צריך ללמוד את הסוגיות
לעומק הסוגיות,
שהדברים שבילי הסוגיה יהיו ברורים לו ומחוברים לו היטב.
ודבר שני, גם אחרי שסיים את לימוד הסוגיה,
צריך לחזור עליה מפעם לפעם בזמנים תדירים,
כדי שלא ישכח את הסוגיה.
ושתי הדברים האלו מפורשים ברשי.
אומר רשי פה על המקום,
שדברי תורה יהיו מחודדים בפיך,
חזור עליהם, זה דבר אחד,
ובדוק בעומקם, זה דבר שני,
שאם ישאלך אדם,
לא תצטרך לגמגם, אלא שתוכל לומר לו מיד.
אומרת הגמרא שנאמר,
אמור לה חוכמה, אחותי את.
מסביר רשי, על פי דברי הגמרא בסנהדרין,
אמור לה חוכמה, אחותי את. כלומר, החוכמה זה התורה הקדושה.
אחותי את, כמו שהדין ברור לכל אחד ואחד,
שאחותו של אדם אסורה עליו באיסור ערווה, באיסור עריות,
אותו דבר יהיה ברור לך כל דיני התורה.
זה נלמד מהפסוק, אמור לה חוכמה, אחותי את,
ובמיוחד מהמשך הפסוק שכתוב,
ומודה לבינה תקרא.
כלומר, שהבינה,
בינת התורה,
תהיה מודעת לך, תהיה ידוע לך.
ואומר, כושרם על אצבעותיך,
כותביהם על לוח ליבך,
ואומר, כחיצים ביד גיבור, כן בני הנעורים.
מהדברים האלה, מסביר המהרשע,
אנחנו רואים שינון זה בימי הנערות.
שיהיו דברי תורה המחודדים בפיך,
ושינתם שתשנן ותחדד את הדברים.
עיקר השינון והחידוד זה בימי הנערות, שאז יש לאדם כוחות רבים.
אבל אחר כך הכוחות מתמעטים,
והחידוד והשינון קשים עליו יותר.
על זה נאמר בפסוק,
כחיצים ביד גיבור,
כן בני הנעורים. בני הנעורים זה כוח כמו חץ,
שצריך להפעיל כוח בשביל לראות את החץ.
ואומר חצי גיבור, שנונים.
ואומר חציך, שנונים.
כלומר שהשינון, כוח השינון,
וכוח זריקת יריית החץ,
היא שווה, צריך כוח בשביל זה.
ואומר הפסוק האחרון,
אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מאם.
מי הוא אשרי הגבר?
זה אשרי ערב,
שמלמד את התלמידים השנונים,
ומילא את אשפתו, אשפה, זה נקרא התיק,
שבו הכלי שבו שמים את החיצים.
אשרי הגבר הרב של הנערים הללו,
שמילא את אשפתו מהם,
כמו שאמרו חכמים במסכת תענית,
ומתלמידיי,
יותר מכולם.
אומרת הגמרא,
תענו רבנן,
ושמתם,
כתוב בתורה,
ושמתם את דבריי אלה על לבבכם.
דורשים חכמים, מה זה ושמתם?
דורשים חכמים, התורה נמשלה לסם תם.
מה פירוש סם תם?
סם,
הכוונה סם של מרפא,
שהסם הזה הוא סם חיים,
סם שמציל אותו לחיי העולם הבא.
תם, הכוונה כמו איש תם, יושב או אלים, כלומר שלם, תמים.
הסם הזה, התורה נמשלה לסם חיים.
מסביר רש״י, סם תם,
סם שלם שאינו חסר שום מצלה.
אדם לא נצרך בשביל להינצל מיצר הרע בעולם הזה,
לא נצרך לדברים נוספים חוץ מן התורה הקדושה.
לימוד התורה הקדושה זה מרפא את כל הדברים שיצר הרע עומד ונלחם כלפיהם,
כמו שנראה בהמשך הגמרא.
אומרת הגמרא, משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה,
והניח לו רטייה על מכתו.
האדם היכה את בנו,
זה שמכה יודע היטב את אופי המכה,
את טיב המכה,
הרי הוא זה שהיכה,
הוא יודע כמה כוח הוא הפעיל במכה הזאת,
ממילא הוא זה שיודע טוב ביותר איך להניח את הרטייה על המכה,
והניח לו רטייה על מכתו,
והניח לו רטייה על מכתו,
ואומר לו,
ואומר לו, בני,
כל זמן שהרתייה הזו על מכתך,
יש לך סם על המכה,
יש מה שמרפא את המכה שלך.
אתה יכול לאכול מה שהנעתך,
אתה יכול לשתות מה שהנעתך ממנו,
אתה יכול לרחוץ בין בחמים ובין בצונן,
ואין אתה מתיירא,
כיוון שעומדת לך רטייה על המכה,
שהרטייה הזו, התחבושת הזו,
פועלת את פעולת הרפואה.
אבל תדע לך, בני,
אם אתה מעבירה,
הרי היא מעלה נומי.
אם תעביר את הרטייה,
אז אתה עלול להיות במצב קשה,
כיוון שהדרך המכה, שהיא מעלה נומי,
כלומר היא מעלה צמחים,
אומר רשי,
דברים שמזיקים למכה,
זיהום מה שנקרא בלשוננו,
ולכן צריך להתיירא.
כך אומר הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי,
בראתי את שררה,
אבל בראתי לו גם את הרטייה.
מהי הרטייה שמונעת מיצר הרע לפעול את הפעולות הרעות שלו?
בראתי לו תורה תבלין.
אם אתם עוסקים בתורה,
אתם מוגנים מיצר הרע, אין אתם נמסרים בידו.
שנאמר הלא אם תיטיב, שאת.
כלומר, מה זה תיטיב?
התורה.
שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם,
תורתי אל תעזובו.
אם תיטיב,
אם תלמד את התורה הקדושה שנקראת טוב,
אז שאת, אז תתנשא על יצר הרע.
אבל אם אין,
אם לא תיטיב, לא תלמד תורה, תלך בבטלה,
אז חס וחלילה אתם בוודאי נמסרים בידו,
כיוון שאין אפשרות, כמו שאומרת הגמרא בבבא בתרא,
בדף י״ד אומרת הגמרא שאמר איוב
לקדוש ברוך הוא,
איך אתה רוצה שאנחנו ניזהר מייצר הרע?
הרי אי אפשר להיזהר מייצר הרע.
יצר הרע הוא מלאך שיש לו כוחות גדולים והוא נלחם עם האדם.
איך האדם יוכל לעמוד נגד יצר הרע? כך טען איוב.
השיבו לו חבריו לאיוב.
נכון,
אלו שנמסרים בידי יצר הרע הם אנוסים,
אין להם ברירה.
אבל היה להם ברירה ללמוד תורה,
ועל ידי זה להינצל מייצר הרע.
אבל הם העדיפו ליפול לידיו של יצר הרע,
ולכן לא למדו תורה.
אם תיטיב שאת,
אבל אם לא תיטיב,
אם לא תלמד תורה,
אז אתם נמסרים בידו שנאמר,
לפתח חטאת רובץ,
ולא עוד,
אלא שכל משאו ומתנו בך.
כלומר, יצר הרע כל הזמן חושב עליך.
אתה נתפס לו כמה פעמים ביום,
אבל הוא חושב עליך,
נלחם בך במשך כל היום בשביל לתפוס אותך.
שנאמר, ואילך תשוקתו. התשוקה שלו זה לתפוס אותך ולהפיל אותך.
אבל אם אתה רוצה, אתה מושל בו, שנאמר, ואתה תמשול בו.
במה זה תלוי?
בך.
אתה רוצה או שאתה לא רוצה.
אין כאן לא יכול, אלא יש כאן לא רוצה.
אם אתה רוצה, מבטיחה הגמרא, אתה מושל בו.
והגמרא אומרת לך, איך תמשול בו?
תתעסק בתורה,
תלמד תורה,
והתורה תסלק את יצר הרע ממך.
ומהו יצר הרע?
מה חוזקו של יצר הרע?
תנו רבנן.
אומרים לנו חכמים, קשה יצר הרע שאפילו יוצרו קראו רע.
אפילו יוצרו שיצר אותו ויודע את טיבו, איך קרא את השם שלו,
יצר הרע.
שנאמר,
כי יצר לב האדם רע מנעוריו.
ואמר רבי יצחק,
יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום.
כל יום בא יצר הרע חדש.
היצר הרע שאתמול הפיל אותך,
אחרי שנפלת,
תפסת את העניין,
ואתה אומר, זהו, אני לא ייפול בידיו יותר.
מחר הוא מגיע ותחפושת אחרת.
כל יום יצרה מתחדש על בן אדם בכל מיני אופנים.
פעם מגיעה דרך דבר אחד,
פעם מגיעה דרך דבר שונה,
פעם מגיעה דרך דבר שלישי,
וככה אדם צריך תמיד להיזהר ולעמוד כנגדו ולא ליפול ברשת שלו.
אומרת הגמרא, יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום.
לא רק מתחדש עליו, אלא גם מתגבר עליו בכל יום. הוא מבקש עמיתו,
שנאמר צופה רשע לצדיק, הוא מבקש לעמיתו.
אז איך נעמוד מול יצר הרע שמתחדש עלינו בכל יום?
הוא מתגבר עלינו בכל יום, על ידי התורה הקדושה,
אבל גם על ידי לימוד התורה.
נבוא ונשאל איך התורה יכולה לסלק את יצר הרע.
עדיין התאוות נמצאות, התאוות נשארות.
אז זה, אומרת הגמרא, זה דבר סגולי,
שהקדוש ברוך הוא אומר,
אם תלמד את התורה שלי,
אז אני יארע עליך רוח טהרה,
ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו,
אין יכול לו, שנאמר, אלוקים לא יעזבנו.
אבל זה בתנאי שאתה לא עוזב את הקדוש ברוך הוא.
כשאתה עוסק בתורה,
כשהתורה היא הורייתא וישראל וקודשא בריך הוא, חד הוא.
אז הקדוש ברוך הוא עוזר לך להחזיק בו.
אבל אם אתה לא מחזיק בתורה,
אז בוודאי ובוודאי תימסר ביד יצר הרע, רחמנא ליצלן.
תנא דבי רבי ישמעאל,
בני,
אם פגע בך מנוול זה,
אתה הולך בדרך,
פגע בך יצר הרע,
אל תפחד,
מושכהו לבית המדרש,
תגיע לבית המדרש,
תפתח את הגמרא,
תתחיל ללמוד,
ואז יצר הרע יסתלק ממך.
אם אבן הוא אפילו מגיע בחוזק הזה של אבן,
הוא יהיה נימוח ליד הגמרא,
ואפילו אם יגיע בצורה של ברזל,
הוא יתפוצץ,
שנאמר,
הלוקו דבריי כאש,
דברי השם,
דברי הקדוש ברוך הוא, התורה הקדושה,
זה כמו אש,
וכפטיש יפוצץ סלע,
אז זה מטיח את הברזל ומפוצץ את הסלע,
אם אבן הוא נימוח,
שנאמר, אוי כל צמא ולכו למים,
ואין מים אל התורה,
ואומר,
אבנים שחקו מים.
אז זאת אומרת שהאבנים נשחקו מכוח המים.
אם תלך למי התורה,
אז תצליח לשחוק את אבני יצר הרע.
יהודי יקר, יהודייה יקרה,
הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.
אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,
הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,
רחוב מתתיהו 10 בני ברק,
או לטלפן למספר 036-77779 וגם לפקסס ל-03-676-5320.
כתובתנו באינטרנט
www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטה,
וכן ניתן לרכוש ממשרדי שופר DVD לצפייה,
דיסקים לשמיעה,
דיסקים לצפייה,
שחרורונים,
אנציקלופדיות,
ספר עולם התשובה,
וכן ניתן להוריד הרצאות לנגן m3.
כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת מחובתו לבדוק,
כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.
הבהרה קטנטנה, תודה על הזכות להאזין לנציב יום של היום בשופר קול, בשידור החוזר. ערב טוב אנו מבקשים למסור תודות מעומק הלב בראש ובראשונה - לכבוד הרב, על הזכות להאזין לנציב היום של היום 🙂. אשמח להעביר תודותינו לכל העוסקים במלאכת הקודש... על ההענות, היחס, המסירות והסבלנות... לא ברור מאליו. תהיה משכורתכם שלימה מן השמים. אמן. תודה ושבת שלום💐 משפחת ...
רבנו הטהור והקדוש! אני בהלם. ב"ה בהריון חודש 9 ואחרי 3 חודשים רצופים שבהם השתעלתי ללא הפסקה (ל"ע) עם שיעולים שההרגשה שנקרע הבטן בכל שיעול. לא היה לי יום ולא לילה. יום רביעי ביקשתי מרבנו שיברך: שיעלמו לי השיעולים והכאבים. ותודה רבה לבורא עולם שהעתיר לברכת הצדיק וגם עשיתי כעצת רבנו ושתיתי תה עם דבש והשיעולים פחתו באופן פלאי ממש!!! וגם אם יש שיעול אחת ל... זה לא כואב כפי שכאב. - אין מילים בפי. לא ברור לי איך לא פניתי לפני לרבנו שיברך. אני מודה לבורא עולם ולך רבנו היקר!! תודה על הברכה היקרה מפז! שתהיה שבת שלום ומבורכת לרבנו ולכל משפחתו💐💐 (אמן).
כבוד הרב היקר ב"ה אני באמצע בישולים לשבת קודש שומעת שו״ת ביוטיוב ועצרתי להקליט את הקטע הזה שריגש עד דמעות, כמה הרב איש חסד ועזרה לזולת, איך אכפת לו מכל יהודי. ושמחת את הבחור שלא היתה ידו משגת לתפילין והוא ממש הודה שמעו את השמחה שלו! איך הרב מתקתק את הענינים בכיתי מהשמחה של הבחור, והנדיבות של הרב והאכפתיות שיהודי יניח תפילין וגם הגדיל ודאג לו לתיק!! יה"ר שנזכה לדבוק בך ובאורחותיך תמיד לנצח! ישר כוח לרבנו הצדיק והיקר שהשי"ת ישמרהו אמן התרגשתי ממש!! זכינו בזכות גדולה שקשורים לכבוד הרב!!🌹
כבוד הרב היקר שליט"א שלום וברכה! רציתי לשתף לתועלת הציבור, היה לנו מקרה שהבת שלנו בכיתה ב' חזרה מצוברחת ושיתפה אותנו שיש ילדה שמציקה לה ואף שוברת לה את חפציה האישיים ועוד... (ל"ע) ב"ה בזכות כבוד הרב היקר שליט"א שלימד אותנו 'וקנה לך חבר...' - החלטנו לקנות מתנה קטנה בצירוף שוקולד קטן עטוף יפה באריזת מתנה עם פתק שהבת כתבה: "לחברה הכי טובה שלי" והיום מסרה את המתנה לילדה ה "מציקה"... - הילדה הייתה בהלם מוחלט וב"ה מאותו רגע השתנה בהתנהגות כלפי הבת שלי 360°, במקום שנאה מצאנו דרך להרבות אהבה! תודה רבה לכבוד הרב היקר שליט"א שמלמד אותנו חכמת התורה, הדבר הכי יקר בעולם!!!!!
כבוד הרב, יישר כוח על המסירות וההשקעה בהדרכת הציבור. כל מי שמבין את הדרך האמיתית של התורה והערכים שלה, יודע שכבוד הרב הוא חלק בלתי נפרד מכבוד התורה וזיכוי הרבים. לעיתים מופיעים כותבים או פעולות מתוך עין צרה, אך המסר החשוב נשאר – ב"ה הרב מוביל בדרך נכונה, חכמה ומחנכת, ומאיר את הדרך לכלל הציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
פששש, רבנו הטהור והקדוש! ב"ה מהרגע הראשון הרב ידע כיצד להתמודד עם השאלה המאתגרת מצד הבחורים, ומצליח להאיר את החכמה הגדולה שלו לכל הנוכחים. בזכות הרב, גם כאשר מופיעה עזות פנים או חוסר הבנה, ניתן ללמוד כיצד להבחין ולכוון את הלבבות בדרך התורה. גאווה גדולה להיות חלק מהדרך שהרב מתווה לנו, וללכת בעקבות חכמתו והדרכתו (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו היקר על מסירותו הבלתי נלאית למען הציבור ולמען התורה. ב"ה הרב מקדיש מזמנו הפרטי והאישי כדי ללמד, לעודד, לחלק ספרי קודש ולחנך – לעיתים כמעט 20 שעות ביממה למען כולם. הסיפור עם הבחורים שמתקשים להבין את המסירות הגדולה שלו ממחיש עד כמה רב ההבדל בין העשייה הגדולה של הרב לבין התנהגות חסרת ניסיון או חוסר הבנה של צעירים. הרב ממשיך להוות דוגמה חיה של מסירות, השקעה ונחישות למען התורה והציבור (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה, יישר כוח לכבוד הרב על המסירות וההשקעה בהדרכת תלמידי הדור. גם כאשר מופיעות שאלות או התנהגויות לא מכבדות מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך להאיר את הדרך בחכמה ובסבלנות. מי ייתן ונראה עוד רבים לומדים להעריך את כבוד הרב ולשאוף בעקבותיו בדרך התורה והיראת שמים (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
שלום וברכה לכבוד הרב שליט"א, תודה על ההדרכה וההרצאה המרתקת (פתח תקוה 8.12.25) גם כאשר הופיעה קנאה או חוסר הבנה מצד צעירים, ב"ה הרב ממשיך במסירות ובחכמה לקרב יהודים רחוקים לאביהם שבשמים. נאחל לרב שכל מה שעבר יהיה לתועלת ולכפרה. ויה"ר שימשיך בכל הכוח ובבריאות איתנה, ושהקב"ה ישפיע עליו שפע וברכה, כפי שהיה לרבי יהודה הנשיא זצוק"ל ואף יותר (אמן) תודה על המסירות, החכמה וההשקעה בחינוך ובהדרכה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).
תודה לרבנו על ההדרכה הנבונה ועל היכולת לענות גם לשאלות שמקורן בחוסר בשלות ובהשפעות חיצוניות. במקום שבו צעירים מושפעים ממראית העין ומתפיסות חיצוניות, ב"ה הרב מצליח להאיר את הדרך ולהעמיד את הדברים על דיוקם. אשרינו שזכינו לרב שמכוון, מחנך ומיישר את הלבבות בדרך טובה ובהירה (ילד של 20 אלף shofar.tv/videos/18475).