שיעור 18/03/14 1

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אנחנו אומרים דרשה לפסח.

המסות הגדולות אשר ראו עיניך באותות והמופתים, ביד החזקה

אשר הוציאך אדוני אלוהיך כן יעשה אדוני אלוהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם.

יש לנו הבטחה

שכל מה שראינו במצרים כך יעשה לכל העמים

שאנחנו יראים מפניהם.

אנחנו רגילים לשמוע מפי האנשים שאם היה עושה הקדוש ברוך הוא ניסים לנו היום כמו שעשה לאבותינו,

אז גם הם היו עבדי השם כמונו.

כמונו.

לאמיתו של דבר טעות, טעות גדולה מונחת באמתלה הזאת.

כי באמת בכל יום ויום נעשים לנו ניסים גדולים ונוראים,

שאיננו יכולים לעמוד עליהם בעיני בשר,

בעיקר

בגלל שהתרגלנו לטבעיותם

בכל דבר.

גם דבר שהוא באמת כל-כולו נס, וברור שהוא נס,

הוא מוטבע בטבעת הטבע.

גברתי שרים.

חכמים, זיכרונם הרב הקדושים תקנו בתפילה על ניסיך,

שבכל יום עימנו,

ועל נפלאותיך שבכל עת.

איך קוראים? על השקר הם לא יגידו חכמים, נכון?

ואם אומרים שבכל עת ובכל רגע אנחנו עורים נפלאות וניסים,

הם ראו בעיניהם המאירות ניסים בכל יום ובכל שעה.

אנחנו לא רואים.

מפני שכל הניסים מתרחשים בעולם,

אנחנו כבר רגילים לטביע עליהם חותם טבעי.

כי בכלל בעולם הגשמי הזה לא ייתכן שיהיה נס. כי בכלל בעולם הגשמי הזה לא יתכן.

כי לא יראה אני האדם וחי.

אם אתה תראה נס מופשט, זה כאילו אתה רואה את השם.

כאילו.

כי ברור לך שאין פה טבע, זה גילוי ממשי.

לכן כל נס מעוטף בקצת טבעיות,

כי רוחניות מופשטת בלי עיטוב טבעי היא מן הנמנע בעולם הגשמי בחומה הזה. היו יוצאי דופן, שנזכיר אותם,

אבל בדרך כלל זה כך.

גם במצרים לא כולם הכירו בנס.

היו ניסים גדולים שאנחנו משתוממים,

שבאמת כל האנשים היינו רואים אותם, היינו יכולים להיות אנשים

שהם מלאכים.

כי הכל היה נס מעוטף.

מתי הכירו בהכרה ברורה שהדבר יוצא מגבולות הטבע והוא מהשם לבדו?

בשעה שעמדו על הים, ככתוב, ויעמינו בה' ובמשה עמדו.

אז הגיעו למדרגה הגבוהה ברוחניות והאמינו שכל מה שמתרחש במצרים,

רטרואקטיבית.

זה הכל היה מהשם ולא באורח טבעי.

הרב, אלה שלא האמינו,

עומדו בפרקת חושך.

וזה מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה.

כשנגלה הקדוש ברוך הוא על הים,

הם הכירו תחילה.

ואמרו, זה לאיבד ואוהו.

מצביעים בעצם.

כי מקודם גם הם חשבו.

מה שבא המלאך

אל הילדים בשדה

והביא להם שני עיגולים,

אחד של שמן ואחד של דבש.

הרי הייתה גזירה להרוג את כל הילדים.

אז הנשים היו יוצאות ללטת אותם תחת התפוח,

תחת העצים,

והיו מניחות אותם שם,

וחוזרות, כי מחר יש להם עבודה, עבודת פרך.

נו,

והיה במלאך והביא להם שני עיגולים,

אחד של שמן ואחד של דבש.

ומה שהמלאך היה מנקה אותם ומשפר אותם כחיה,

כמיילד את זו שמשפרת עבלת,

שזה הכול טבעיות.

הם חשבו שזה טבעי, כי זה ככה היה כל יום.

הם חשבו שזה טבעי.

כי על כל נס יכולים לטעות שהוא טבע,

אבל על הים כבר הכירו ברורות.

והייתה התגלות אלוהית,

וכבר ידעו כי הקדוש ברוך הוא שנתן להם את הדבש

לנעוק בשדה.

בזה אפשר לבאר מה שהמצרים אמרו בים.

כי ה' נלחם להם ממצרים.

המצרים גם הגיעו בסוף להכרה.

למען ידעו מצרים,

הקב' ידעו לחשוב לפני שהם ימותו המצרים, שידעו את השם.

ובאמת המצרים על הים אמרו כי ה' נלחם להם במצרים.

השם הקדוש, שם אביים.

לכאורה אין לומר כי ה' נלחם להם בים.

למה? כי הוא עושה להם דרך הצלה.

אבל ייתכן לומר כי במצרים חשבו המצרים שהכל הוא טבע.

מתי הכירו גם אם אל נכון שגם כל מה שהיה במצרים היה ניסי ולא טבעי?

ושהכול רק מהקב' ברוך הוא ולא מפלאי הטבע?

את זה הכירו רק כשבאו אל הים.

ואז התחילו להודות לשם

כי ה' נלחם להם במצרים.

והקב' ברוך הוא עצמו נלחם בישראל אף במצרים.

רק אז הם הבינו.

גם קריעת ים סוף עצמה,

שהיה נס גדול ביותר, היה מקום לטעות בה.

למה אפשר לטעות שהיא טבע? כי נתייבשו באותה שעה כל הייאורים בעולם.

ומי יודע שבשביל זה ישראל נעשה נס שיעברו את הים?

מי יודע?

אם אתה רואה תופעה בכל העולם שמתייבשים הייאורים,

אז מה אתה אומר?

מה פתאום תולים את זה ישראל בעצמה?

בכל העולם התייבשו היורים.

זה מקרה טבעי עולמי.

אחר שנתייבשו כל המים שבעולם, ולא נתייבסו.

כך מצינו גם אצל שרה אימנו,

כשהיה נס וה' פקד את שרה בתשעים.

חכמים זיכרונם לברכה אמרו שנפקדו כל העקרות שבעולם

באותה שעה.

אם כן, מהיכן אפשר לדעות שזה בשביל שרה?

לגשת הבדל.

אצל שרה נאמר לה מראש שיהיה.

הרי היא בת תשעים, דבר שלא היה בה עולם מעולם.

היא בת תשעים שמעולם לא ירדה תלל,

ובכלל לא היה לה רחם,

ועוד כמה וכמה.

אבל מה יגידו אנשים? מה אכפת לי?

זה תהלן, זה תופעה, לא יודע. זה מזג האוויר בזה ש...

ותאריך כך וכך, כאילו זה קורה.

אולי גם זהו דבר טבעי כללי אחרי שכל העקרות נפקדו.

זה דבר שנתבהל למעלה, שאין נס מופשט בעולם הגשמי,

וכל נס עטוף קצת טבעיות.

זה מה שאמרנו, זה היסוד.

ומצאתי מפורש כדברינו בספר החינוך במצווה קלב,

וזה לשונו, אש תמיד תוקד על המזבח.

משורשי המצווה

ידוע הדבר בינינו,

בעצם כל חכם,

כי ניסים גדולים אשר יעשה האל אל בני אדם בטובו הגדול,

לעולם יעשה דרך סתר.

ונראים העניינים נעשים קצת כאילו הם בדרכי הטבע ממש,

או בקרוב לטבע.

כי גם בנס קריעת ים סוף, שהיה נס מפורש,

כתוב שם, מיודך השם

את הים ברוח קדים עזה,

ברוח קדים עזה, כל הלילה,

מיישם את הים לחרבה וייבקעו המים.

אז מה אתה יכול לתלות? ברוח קדים. ברוח מזרחים. ברוח מזרחים היא עשתה.

כן, אבל רוח לא יודעת לעשות 12 שבטים,

היא גם לא יודעת כמה שבטים יש.

זה הלילה, לא, לא, זה אפשר לסדר.

זה הרבה שטות נקצה, הרבה שטות ז.

והמשכילים יבינו כי עניין סתר זה למה הדברים מוסתרים למעלת האדון ולשפלות המקבל.

כבוד השם אסתר דבר.

הקדוש ברוך הוא זה לא כמו השוויצר בעולם הזה של כל חרטא שהוא עוזב, הוא עושה מזה, אני עשיתי.

כן.

חלמתי. כן, הילה וזה, וכאילו איש מופת ואיש נשיא ואיש ככה ורוחני וכל מיני. מקובל גדול.

ומזה העניין ציוונו, הקדוש ברוך הוא שימו לב, להמעיל אש על המזבח,

אף על פי ששם יורד אש מן השמיים.

למה? כדי להסתיר את הנס.

אם לא היה הדיוט בא ומדליק את האש על המזבח,

היו רואים שהאש דולדת מעצמה.

בזמן הקורבן היא הייתה ריקה.

כל הזמן הייתה. אש תמיד תוקן על המזבח, לא תכבה.

אז אתה בעד גליק, יש אש. אז אתה רואה שהם רואים שיש אש. מה זה משנה? אז אתה מוסיף, כאילו, בשביל להבעיר עוד עצים. מה היית מוסיף על ה...

אז זה כדי להסתיר את הנס.

עכשיו שתבינו.

הרי זה נס שאין לדוגמתו, היה שם כל הזמן, כל הזמן האיש דולקת, והיה שם מזבח הנחושת,

והנחושת לא נמס.

מה זה לא נס?

וגשם אף פעם לא קיבל את עצי המערכה, כי אין גג.

ליורד גשם ואף פעם לא קיבל את עצי המערכה,

אז זה לא נס.

והעשן היה מתעמר כל הזמן. עמוד. עמוד עשן. ואף פעם הרוח לא יכולה להטעות את זה. זה לא נס.

וכו' וכו'. עשרה נסים שנעשו במקדש.

ולפי הדומה,

שהאש היורדת

לא הייתה נראית בירידתה, למה? מן הטעם שאמרנו, להסתיר את הנס.

חוץ מיום שמיני של יום המילואים שלמדנו בפרשה אתמול,

בשל גדעון, שירדה אש,

ומנוח,

שזו הייתה אש שנרעתה.

עד כאן לשון

בעל החינוך.

כדי להבין בנס שהוא נס,

וכדי להשיג את ההפשטה הניסית

מהעיטוב הטבעי שבכל נס,

בשביל זה צריכים חוכמה יתרה.

להבין את המהלכים בתוך הבריאה,

ומה הקדוש ברוך הוא מכוון בכל דבר,

זה ניסים.

כל זה צריך חוכמה יתרה.

כדי לבחון את הנס ולהכירו צריכים

הסתכלות רוחנית.

לא הפרטים הגשמיים, החושיים, הם הפרטים

שיקבעו מה קרה ולמה,

אלא עומק הדבר הרוחני שנמצא מאחורי כל העיקר.

ועיקר העיקריים זה שזקוקים לאמונה עמוקה.

יש לך אתו שבועה לצבא, כן.

אתה יודע, הוא בא נותן זריקת ארדמה.

כן, אני יודע.

כן?

הוא נותן אותה לפרק זמן שהוא חונה עליך,

אחרי שהוא מזריק לך את הסיעות, אחרי שהוא שואף תדהות,

אחרי שהוא עוזר אותך, ואז זה משתערר, אתה מרגיש עכשיו את הצריבה ואת הכאב,

אבל הוא כבר לא נמצא שם ארבעים.

לא יאמר.

כתוב,

בארצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים איתו,

אלא יתושים וזהובים.

זה אויביו של האדם,

הם באים להציג לו.

אז אם הוא שלם עם ה'

אז הם לא יציגו לו.

צריך להיות בעל מדרגה כזאת.

שמעתי בשם הגאון

בעל חידושי ערים, זכר צדיקת ה' שאמר, ויראו העם ויאמינו,

אף על פי שהעם ראו, בכל זאת היו צריכים לאמונה.

אתה שומע?

אם רואים,

מה צריך להאמין?

אנחנו אומרים, מתי צריך להאמין?

במקום שהשכל לא משיג,

או שהעין לא רואה,

או שהמציאות לא ברורה.

שם צריך להאמין.

אבל אם אני רואה,

הנה, יש פה כוס.

אתה צריך להאמין שזה כוס?

אומרים לך, כן, גם מה שאתה רואה,

אתה צריך להאמין.

צריך להאמין.

צריך להאמין. היום ימינו זה בכלל ברור, כי אפשר היום לתת לך מציאות כאילו היא לא קיימת.

אתה רואה שאנשים יושבים מול המרקע,

מול הטמבלוויזיה,

אין שום דבר שם,

ואתה משקיע את החיים שלך מול דבר שלא היה ולא נברא.

והמציאות כאילו שראית, היא משפיעה על חייך ואת הלוחותיך ומחשבותיך בהתנהגות שלך,

ובעקבות זה בתקומות הסדרה של כך וכך אתה מתנהג אחרת.

כי הייתה סדרה, דרע הייתה את הסדרה,

וככה נקרא. במקום סדרה,

פרשת השבוע,

יש לו סדרה שמסדרים אותו שם.

ואז הוא משתנה ממה, מאי-מציאות.

ומאי-מציאות הוא הופך למציאות.

פריטה זה את חלומות.

אז זהו.

אז אנחנו אומרים שעל מציאות כבר,

שרואים ממש מה שצריך להאמין, על אי-מציאות, זה בכלל סיפור.

מי שמחונן באמונה כזאת,

הוא רואה בכל יום ניסים גדולים.

גם בזמננו רואים ניסים כל כך גלויים. איך הקב' הוא מוסר רבים

ביד מעטים?

הרי כל מה שאנחנו רואים מסביבנו זה לא יאומן כי יסופר.

לא יאומן כי יסופר.

אנשים מזלזלים באינטליגנציה, מדינות מזלזלנות באינטליגנציה של אנשים בודדים, ואנשים בודדים יכולים לעשות מהפכות ולשנות את כל הבריאה, את כל העיכוב.

בנאדל השליט את הרושם שלו בעולם, הוא כבר סולק מן העולם, אבל עשר שנים הוא טועת העולם. הוא גרם נזקים אדירים, כולנו משלמים את הנזקים.

כולנו בודקים אותנו בכניסה למטוסים,

הם בודקים לנו את הנעליים ובודקים לנו את זה, ועושים לנו ככה, ועושים שיקופים ולא מאמינים בהפרעה, וטביעות אצבעות וטבעי פנים וכל מיני דברים, וכולם חשודים מהעשודים וזה לא עוזר, והוא הקים תאים, תאים, תאים, וכל הארץ מוסלמים.

מוסרים את נפשם לפי האידיאולוגיה שהוא הפיץ וכולי וכולי, ותראו בן אדם אחד מה עושה.

והנה עכשיו חטיפת המטוס הזה, ובן אדם שזה מבצע טרוריסטי שהצליחו לעשות אותו יפה,

וכנראה שאו שהם הסימולטור שהכין אותו בבית, כנראה תרגל שם טיסות, כמו טיסות של מטוסי קרב, לרדת ל-1500 רגל ולעבור מתחת למכה.

ואני נוטה להאמין שאם זה לא יתרסק,

אז פשוט מאוד כנראה רק מדינה יכלה לעזור לו כדי להסתיר את עצמו מן המכה ולעשות לו מיסוך,

או שלימדו אותו לעשות מיסוך, או כל מיני דברים כאלה, בשביל שהוא בא לעבוד,

ואז לוקחים את כל האנשים כשבויים, יפזרו אותם לכמה מקומות, הם יהיו מיקוח, ואחר כך ימלאו את זה במטען של חומר נפץ,

יכול להיות, ואז יהיה כמו שהיה בתאומים,

אבל להתפוצץ על איזה מדינה או משהו כזה.

יש אפשרויות רבות למה שקרה פה, זה דבר מדהים,

העולם משתומם כמה שהוא כאילו מפותח, ורדיינים אומרים לך שקוראים את זה, זה עניין שאתה קורא,

ויודעים הכול,

העולם חלול ועוד לא יודע כלום, וגורנישט, ואנשים פשוטים,

בודדים, יכולים לעשות מהפכה בלשונות העולם,

ומעכשיו יוגבלו המטוסים, יצטרכו להזדהות במרחקים רבים, וכולי וכולי, ומטוסי חיל האוויר יוזנקו לכל מטוס חשוב, יהיה עכשיו לחץ, ולא ישנו הטייסים, וכל מיני, זה בן אדם אחד.

בן אדם אחד שעלית, וזה הכול,

והיום באינטרנט מעבירים את כל המידע, איך לעשות א' וב' וג', וגם פצצות מנוחלכות,

ואטום קטן ואטום גדול, והכול.

היום העולם,

לפני התרספות.

פוטין יושב לו שם רגע לרגע ואומר למיסטר במבה,

אתה רוצה ללכת נגדי? אתה חושב שאתה לא שמעת על הדוב הרוסי?

אני טוב, אני, אתה יודע, אתה אפילו לא קרמוי. פעם היה לכם אנשים, מנהיגים, שהיו יכולים להעיר את זה.

אבל אתה בובה, אתה בובה,

בומבה.

אתה בובה יכולות להיות.

אבל אתה כלום, מה אתה, מה אתה אמר לי? שאתה תיקח לשבע עשרה אנשים את הכסף שלהם, ובאמת הפחדת דבוסי, לדמותת דבוסי, זה ממש הפחדה.

זה סנקציות שאי-אפשר לעבוד בסדר-היום.

חוץ מה, פגיעה, יעני, שאתה מדגדג אותי,

אז הנה אני כבר אומר לך שאני הולך להעביר את הקרים אלינו, וכבר יהיה מיסוי שם והכל יהיה בסדר.

אז עכשיו במבה יעשה עוד כמה דברים, סנקציות איומות ונוראות. נו, והדוב הרוסי יפחד, אתם חושבים?

כבר הסגן הבא שקוראים לו שגרעין זה דבר טוב, כי זה מונע התקפות, אז הוא כבר מועטט להם, אין בעיה, הוא צריך להגיע לגרעין, להגיע לגרעין,

כצורחים לשבת, אני אשחרר לכם שמה, מה הבעיה?

נראה שטעיזו, אין בעיה.

העולם יכול להשתדל רק ברגע,

ברגע.

הוא בא ומגלה חולשה, העולם מזהה אותה,

ואלה שחושבים שהם חזקים, כי הם למדו ג'ודות,

והם ציידים הולכים ליער בלי חולצה ויורים על ציפורים.

אז זה, מה פרק שאתה יכול לעלות? איך אתה יכול לעלות?

אתם זוכרים את התמונה המפורסמת של סדאם עם הרבה, ככה, ברפרפסם?

בסוף הוא יזלו על הומה.

מה יצא הדנדלו ככה, מותאנדלו?

טוב,

מה קרה,

ואין את הפדיעות שלו, וככה ביום האחרון נחשית אותו, מה עשו.

דף, דף, חר, בחר, בחר, בר,

דף, דף, בחר.

מכריז את עצמו מהמטריה,

כמה מצחיק הוא עומד.

הוא ברק נהיה חולם,

ואז שייר המשפט שוכב רדו שכיבה עליהם.

איפה הוא באוסי?

איפה הוא מוסר?

עוד מעשי, שישי, שישי. שישו בשמחו.

אה, עולה מצחיקה.

אתם מאמינים שאנחנו נמצאים בו?

זה הניסים הכי גדולים.

זה הניסים הכי גדולים.

איי, איי, איי, בעולם של שוטים כזה תלמיד לחיות ולעבור אותו?

פששש.

איזה מזל שיש לנו תורה ויש מצוות שאנחנו יכולים לעבור לרצינות.

שמי שראוי לעמוד לפניו ולעמוד לפניו, איזה זכות זאת, איזה זכות. בשעה שאנשים יושבים וחושבים מה יהיה, מה יהיה,

במקום לחיות את ההווה, לנצל אותו, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה.

אז גם בזמננו אנחנו רואים ניסים כל כך גלויים, כשהקדוש ברוך הוא מוסר רבים ביד מעטים. מי שאין לו עיניים ולב להכיר בחינה כזאת,

גם במצרים לא ראה כלום.

והרשע שואל, מה העבודה הזאת לכם?

איך לא יכול להיות רשע?

אתה היית במצרים, אתה ראית את האותות והמופתים, את הכול, איך אתה אומר,

מה העבודה הזאת לכם, כדי שהוא לא ראה כלום?

עושים ידו נסיעים, לא רק לא.

איך אמר מרשמים?

אפילו יוסי שריג יצא, הנשמה שלו מהגום, הוא אומר, כן, אבל זה לא קשור לקדוש ברוך הוא.

העיקר זה לא קשור.

מי אמר לך שיש הקדוש ברוך הוא?

למה אתה אומר שזה קשור?

אם אתה אומר שיש הקדוש ברוך הוא, זה לא קשור לך.

אתה סופר לעצמך, תגיד שאין הקדוש ברוך הוא, זה לא את העניין הזה. סוטט את האויה שלי.

כן.

לפי זה הרי ברור שהחסרון הוא בנו, כי בכל יום, חרב בבוקר וצהריים, עושה לנו הקדוש ברוך הוא ניסים.

אבל עקב המצב השפל שאיננו שנויים בו,

טחו עינינו מרעות.

להבין ולהכיר את הניסים הנגלים,

ומכל שכן הניסים הנסתרים,

שאף על הנגלים כבר התרגלנו לומר שהם טבע.

אבל תדעו לכם, כי ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בה ופושעים ייכשרו בה.

הצדיקים רואים, רואים.

רואים ומבינים.

אבל הפושעים גם רואים ולא מבינים.

אז אם כן,

המסות הגדולות אשר ראו עיניך, והאותות והמופתים, והיד החזקה אשר הוציאך ה' אלוהיך דע לך,

כן יעשה ה' אלוהיך לכל העמים אשר אתה ירא בפניהם במהרה בימינו.

אמן.