בית כנסת בשוק החיים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 14.08.2013, שעה: 07:48
בס"ד 14/08/2013 ספר דברים - פרשת כי תצא: בית כנסת בשוק החיים
"כי השם אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר ושב מאחריך"
אומרים בשם הגאון רבי מישראל סלאנטר זכר צדיק לברכה: שיש בית הכנסת בשוק החיים, ויש שוק החיים בבית הכנסת,
ואמרתי להסביר זאת, שהנה חכמים זכרונם לברכה בברכות כה', דרשו את הדינים שיש להיזהר בהם ולהרחיק בהם "בקריאת שמע" ובתפילה, מפרשה זו שנאמרה במלחמה שהמחנה צריך להיות נקי וטהור, "כי השם אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והיה מחנך קדוש" ולכן צריך איש חיל ההולך למלחמה, להיות מצויד ביתד שישמש לנקיות המחנה, נמצא: שאותה דרשה מלמדת אותנו על קדושת המחנה, וגם על הזהירות "בקריאת שמע" ובתפילה. ושורש הזהירות מידיעה שהשם אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, כמה רחוקים אנו ברגש זה כשאנחנו עומדים בתפילה.
ואמרו בגמרא בברכות פרק ב', "ארבעה צריכים חיזוק"
פירש רש"י: "שיתחזק בהם אדם תמיד בכל כוחו",
"תורה, ותפילה, מעשים טובים, ודרך ארץ".
פירש רש"י: "האומן באומנותו, והסוחר בסחורתו, ואיש החיל במלחמתו, שנאמר: "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו",
אלה דברי יואב שר המלחמה, שעל ישראל צריכים לו, על החיזוק שנדרש בעת המלחמה, זה מובן שבמלחמה צריכים חיזוק, "אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם; שאם תפלו בידם - אין מרחמים עליכם".
חכמים זכרונם לברכה דורשים שאותו חיזוק למלחמה- צריך גם בתורה וגם בתפילה; לדעת איך להתפלל! ולדעת שעומדים בפני השכינה, ויש לסדר את הדברים במורא! כי "חברותא כלפי שמיא מי איכא?!"
מפרש רש"י: "מנהג שנוהג אדם בחברו - כלום מנהג אצל המקום? ולא יכוון בתפילתו?"
כך יש להביא את שוק החיים לבית הכנסת, שלא יהיה כמו שכתוב בפתיחה "לאיכה רבתי" טרי כל יומא - ולא לאי קם לצלויי ולאי?!"
[אלא, "ולא אותי קראת יעקב" - קאים טרון כל יומא ולא לעי, [=עוסק בעסקיו כל היום ואינו עייף], וצלויי קמוי את לעי [ולהתפלל לפני אתה עייף?!] קאים טרון כל יומא ולא לעי, [=עוסק בעסקיו כל היום ואינו עייף], ואמר ליה חבריה אתי וצלי [וכשאומר לו חברו בא והתפלל], והוא אמר לית אנא יכיל [אומר איני יכול]!]
זאת אומרת: כל היום הוא עושה משא ומתן בשוק - והוא לא מתעייף, מגיע לתפילה - ומתעייף, הוי "לא אותי קראת יעקב כי יגעתי בי ישראל",
מאיפה אני יודע ש"לא אותי קראת יעקב"? אתה עומד בתפילה לפני ואתה לא קורא לי, מאיפה אני יודע? "כי בי יגעת ישראל", יגעת בי ישראל, פה אצלי בתפילה עייף? אין לך כח? שלא יגרע חיזוק בתורה ובתפילה, בהתלהבות בחשק במילא דעלמא, איך יש לך חשק! אומרים: "אתה בא? נצא וזה וזה וזה... ילה בא בא בא",
- "אתה בא לתפילה?"
"רגע עוד מעט, יש עוד זמן מה אתה ממהר למה?"
ענייני תפילה ותורה - אדם עייף בטלן!
שוק החיים – רץ...
שוק החיים - יש ליצור את בית הכנסת, "והיה מחנך קדוש" לתוך שוק החיים שלנו צריך להכניס בית כנסת, פירושו של דבר 'קדושת המחנה' ידיעה שהשם מתהלך בקרב מחנך.
זה מה שאמרו במכות (על הגויים) כד': "בא חבקוק והעמידן על אחת: "וצדיק באמונתו יחיה", הדגש הוא לא על "האמונה", הדגש הוא על ה"יחיה", צדיק באמונתו יחיה, צריך לחיות את מה שאתה מאמין בו, שכח מעשינו: הן בתורה הן במצוות, הן במעשים טובים, הן בדרך ארץ ובמשא ומתן - יהיו מלאים דעת אלוקים באמונה חזקה וברורה. יהיו מלאים דעת אלוקים באמונה חזקה וברורה. יהיו מושתתים על האמונה, חבקוק, הבין את כל הווייתנו וכל מעשינו ומעשינו על אחת - בא השריש את בית הכנסת בשוק החיים, שוק החיים הכל פרוץ! בלגן, בלגן, תכניס בית כנסת לתוך שוק החיים.
כמו ההגדרה של הגאון רבי ישראל סלאנטר זכר צדיק לברכה,
וזהו שאמרו בברכות סג': "איזו היא פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה? "בכל דרכך דעהו",
שבכל דרכך בך האדם, בחולין שלך - דעהו, צריך שיראו שאתה יודע את השם בכל תהלותיך, שכל חייך בשוק החיים, אתה צריך לתוך הבית כנסת לתוך שוק החיים, כמו שבבית כנסת זה בית מקדש מעט, ושמה צריך לעמוד במורא לפני השם, כי השם מתהלך בקרב מחניך, השכינה היא לנגד עיניך, כך אתה צריך להיות גם בשוק החיים, וכל שכן, וכל שכן בבית הכנסת כשאתה נמצא בפנים, שלא להכניס את שוק החיים לבית כנסת! אלא מבקשים מאתנו הפוך, שאנחנו ניקח את הבית כנסת לשוק החיים, ונזכור תמיד "כי השם אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחנך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר וחלילה ושב מאחריך".
אז אם אנחנו מכניסים בית הכנסת לשוק החיים - כל ההבטחות שיש כאן, "להצילך ולתת אויבך לפניך, ו"לא ישוב מאחוריך", הכל מונח בהחלטה שלך! או שאתה מביא את הבית כנסת לשוק החיים, או חלילה שוק החיים לבית כנסת, וזה בדיוק שתי הקצוות, אז אדם יחליט: מה הוא רוצה.
רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, (ישעיה מב, כא) שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.