מי שלא מלשין, למה זיכה? | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 08.07.2013, שעה: 07:51
בס"ד - 08/07/2013 - ספר דברים- פרשת דברים - מי שלא מלשין למה זיכה?
מאי דכתיב ירמיה ט' כג': "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי השם אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ", אמרו דבר זה חכמים ולא פרשו, אמרו נביאים ולא פרשו עד שפרשו הקב"ה בעצמו שנאמר (ירמיה ט, יב): "וַיֹּאמֶר השם עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם".
אמר רבי יהודה, אמר רב: "שלא ברכו בתורה תחילה", ומפרש רש"י: "וכיון דלא מברכי גליא דעתייהו שאינה מתנה חשובה להם" (בבא מציעא פה, ב). זאת אומרת: על אבדה הארץ? על שלא ברכו בתורה תחילה, וכיוון שלא מברכין זה מגלה את דעתם שהמתנה הזאת התורה לא חשובה להם. אז לכן אָבְדָה הָאָרֶץ וחרב הבית.
בתוכחתו של משה בפרשה שרמז להם (דברים א, א) בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב, פירש רש"י: בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן הוכיחן על הדברים שטפלו על המן שהוא לבן, בין תפל ולבן הם טפלו על המן שהוא לבן, שאמרו (במדבר כא, ה): "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל". ומה שעשו במדבר פארן על ידי המרגלים, וְדִי זָהָב, על העגל שעשו משום רוב הזהב שהיה להם, שנאמר (הושע ב, י): "וְכֶסֶף הִרְבֵּיתִי לָהּ וְזָהָב עָשׂוּ לַבָּעַל".
וכן הוכיח אותם ישעיה הנביא (א, ג): "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן"?! מה אנחנו גרועים משור וחמור?
הקו המאחד והמקשר בין שתי התוכחות של משה ושל ישעיהו שבני ישראל אינם מכירים טובה, וזה אשר מביא וגורם לכל החטאים, וזה גם מה שהביא לחורבן הבית! אחר שלא הכירו כי הקב"ה נתן להם את התורה לטובתם, וזהו יסוד כל התורה כולה, ועל זה בנוי כל יסוד לעבודתנו למקום ברוך הוא, מה שאנו חייבים תמיד להודות על הטובות שאנו מקבלים מהבורא כמו שאנחנו מזכירים זאת שלוש פעמים ביום "הטוב כי לא כלו רחמך, והמרחם כי לא תמו חסדך", וכן מה שאנחנו אומרים: "נודה לך ונספר תהילתך על ניסך שבכל יום עצמו, ועל נפלאותיך ותורותיך שבכל עת ערב בבוקר וצהרים".
אנחנו רואים שקובעי התפילה ניסחו לזכור את טובותיו של הקב"ה עמנו בכל עת והמדובר בכל יחיד ויחיד, אומנם כן הוא הדבר אפילו אצל כלל האומה שעל זה הוכיחו שמה וישעיה, וכאשר חטאו החטא זה ושלא הרגישו בטובות הבורא - באו לכלל חורבן האומה. אתה שומע מה המקור? אי הכרת טובה.
זה חסרונו של כפוי טובה, שאינו חש ומרגיש בצורך להכיר בטובה שהוא מקבל, ומתעלם בכל מה שעושים לו ובעבורו, אמנם כאשר מידת הכרת הטוב תיכנס בלבנו אזי כל המציאות תשתנה לטובה,
וראה עוד מה שאמר הכתוב בפרשה (דברים ב, ד-ה): "אֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו (הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל) כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר". זה לשון רש"י: זה ירושה לעשו - מאברהם, עשרה עממים נתתי לו, שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר אחת מהם לעשו והשנים לבני לוט, בשכר שהלך אתו במצרים ושתק על מה שאמר על אשתו " אֲחֹתִי הִיא" עשאו כבנו.
לוט היה חמדן היה אוהב כסף היה יכול למכור את אברהם ברגע, והמצרים היו תופסים אותו והיה יורש את כל מה שיש לו, ואם היה עושה את זה - אין נבלות יותר גדולה מזאת! למי שהטיב לך ובנה אותך והכל ומכרת אותו בלירה בכדי להרויח את הכסף שלו,
והוא לא עשה את זה והתורה מעריכה ואברהם מעריכו והוא מקבל ירושה, מה הוא מקבל? את עמון ומואב,
אתה שומע מה זה הכרת הטוב? על בן אדם שלא הלשין עליך, שאתה עשית לו את כל הטובות בעולם, ואין לך שום זכות קיום בלעדיו, והוא הציל אותך ממות גם, ואתה לא פתחת את הפה עליו? פשששי צריך להכיר טובה על זה.
ושוב רואים אנחנו עד היכן מגעת מעלת הכרת הטוב שבחלוקת השכר נתן לוט כפליים מחלקו של לעשו, אפילו שעשו היה בנו של אברהם ולא לוט, אלא משום ששתק ולא גילה במצרים ששרה היא אשת אברהם ולא אחותו, הכיר הקב"ה בטובתו ושילם לו בשני חלקים האחד לעמון והשני למואב, ואילו עשו קיבל רק חלק אחד לשעיר.
קל וחומר אנחנו בשר ודם, מוטל עלינו להכיר בטובתו של חברינו, ועוד יותר מכך לאין שיעור בטובתו של הקב"ה "על נסך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך שבכל עת אמן ואמן.
רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.