הרב מוצפי בתשובה לנושא של הזמרים
- - - לא מוגה! - - -
את שמעון מבני ברק. שלום לך שמעון.
שלום הרב.
שלום, שלום וברכה.
רציתי לשאול, האם בימים האלו בשלושת השבועות מותר לשמוע שרירים ווקאלים?
תראה,
ווקאלים, סליחה על הבורות שלי בלטינית, זה פירושו ללא כלי נגינה.
זה לא כלי נגינה, אבל יש שם כל מיני אנשים שעושים כלי נגינה בפה.
מה יש שם?
אנשים שעושים כלי נגינה בפה.
לא, אבל זה לא כלי נגינה.
תראה, זה נושא שנתון לוויכוח.
ההלכות בנושאים אלה הן מאוד מורכבות,
ואני אסביר מה,
אני אעשה את זה בקצרה.
האמת שבהלכה, במקור, בהלכה,
הן בגמרא והן בשולחן ערוך והן ברמב״ם,
בכלל בכלל לא נזכר
עניין של שלושת השבועות, אלא נזכר כל ימות השנה.
משחרר בית המקדש גזרו
שלא ישמעו
שקלי שיר שנאמר בשיר לא ישתו יין ימר שיכר לשוטיהם.
הגמרא שם במסורת צוטט דנה משבטלו סנהדרין בטל השיר בבתי המשתאות.
אז המאירי מסביר שכשהסנהדרין היו בחיים והיו בתפקיד,
אז הציבור היה מפחד מהסנהדרין ושומע להם,
וממילא הם לא היו באים לידי איסור,
אז היה מותר לשמוע שיר, לשיר ששותים יין.
אחר כך גזרו שלא.
אז המאירי אומר שמפני ששירה בפה אפילו, כשיש יין, היא אסורה. כך כתב גם הרמב״ם, כך נפסק להלכה.
אבל שירה בפה בלי יין מותרת.
אז באו הפוסקים והתחילו לעשות חילוקים.
ואני אומר לך, הדברים האלה שנויים במחלוקת,
אבל מי שמקל יש לו על מי לסמוך,
שכל האיסור הוא שדווקא שמי יבוא לשיר שירי תועבה, או שירי חולין, או שירי עגבים,
או כל מיני שירים זולים ולא טובים,
שירי חול.
אבל אם הוא שר שירי שבח של השם יתברך,
מותר.
אבל עוד פעם, לא בכלי נגינה, לא מדובר על כלי נגינה.
על כלי נגינה מובא בהלכה,
לגבי, המהריל מביא, לגבי חתן וכלה, כל השבעה ימים
שצריך לעשות בכלי נגינה.
בכלי נגינה גאון יעבץ ועוד הביאו
שבסעודת מילה גם כן נהגו להביא כלי נגינה.
נהגו בזה להתיר,
זאת אומרת שיש אודות מצווה,
או מזה באו גם לבר מצווה, שהתירו כלי נגינה,
וכן הלאה לדברים שהם באמת באמת
של מצווה.
או ראש חודש,
או חגים,
מותר עם כלי נגינה.
אבל לסתם הימים
זה בעיה.
זה לא פשוט שזה מותר, כלי נגינה.
עכשיו לגבי שלושת השבועות,
אמרו לפחות את זה נשמור,
כיוון שאלה ימים של בין המצרים,
אז לא נשמע כלי נגינה, אז אסור לשמוע כלי נגינה בשלושת השבועות, נכון?
עכשיו לגבי שירים, אז אתה אומר שמשמיעים בפה, בסדר.
אבל בתנאי שיהיו שירים, אני חוזר ואומר,
שירים של שבח להשם יתברך ושירים שכתבו אותם אנשים נורמליים, סליחה על הביטוי.
כל כך, יש לנו עושר גדול של שירה בלי סוף.
ואני לא יודע מה קורה היום, השתגעו היום, שכל מיני זמרים קלי דעת ממציאים מילים,
שאין להם שום קשר ולא משקל ולא תנועה,
ואתה אפילו לא נהנה לשמוע את זה, להפך.
ומשמיעים אותם, מה קרה לנו?
מה עם שירי רבי שלמה בן גבירול?
מה עם שירי רבי אברהם בן עזרא?
מה עם שירי רבי יהודה הלוי, שלמעלה משלושת אלפים שירים הוא כתב?
מה עם שירי רבי שלום שבזי, קודש קודשים?
חמישה עשר אלף שירים כתב האיש.
אשאל אלוקיך אנא שבויים, יאסוף זרויים.
אם ננעלו דלתי נדיבים, דלתי מרום לא ננעלו, ועוד, וזה ממשיך עוד,
שם הוא מדבר על חיות שרפים ואופנים. איזה דברים, שירים שמלהיבים את האדם.
מה עם שירי רבי ישראל נג'רה?
וכן הלאה והלאה. אני לא הזכרתי אפילו רק חלק
מהמשוררים שיש לנו.
אז אם כן, אז נשיר את השירים האלה,
שאלה באמת שירי שבח והלל לקדוש ברוך הוא, כמו אגדלך אלוהי כל נשמה, ועודיך ברוב פחד ואימה,
שפל רוח שפל דרך וקומה וכו'.
אגדלך חיבר רבי אברהם אבן עזרא, שפל רוח חיבר רבי שלמה אבן גבירול,
וכן על זה הדרך שירה ביהודה הלוי, יש כל כך הרבה, ידידי, השכח תחנותך בבן שדי,
ולמה נטשתני צמיתות למעבידי, ועוד ועוד ועוד.
תודה רבה.