שידור חוזר: אור יהודה

- - - לא מוגה! - - - 

כשאדם החליט לחזור בתשובה,

מתחרט על כל מעשה העבירות שעשה,

מקבל על עצמו להיות אדם אחר שדובק רק במצוות,

ואז דרכו זך ונקי.

איך יקבל אותו הבורא אחרי שהתשובה שהוא עשה יהיה כתינוק שנולד?

הרי כתוב עד שיעיד עליו יודע תעלומות,

אז הקדוש ברוך הוא יודע כשהוא אומר מה שהוא אומר, אם הוא מתכוון או לא מתכוון.

למה הוא לא יכול למחון לו? מי שאמר שמקבלים עונש על זה יכול להגיד שלא מקבלים עונש, הם חוזרים בתשובה.

יש לו בעיה?

הוא קובע.

הוא קבע מתי עונש, הוא קבע מתי לא עונש.

והוא אומר,

אם עשית עבירות והחלטת לשוב בתשובה אמיתית,

אני מוחק לך את העונש.

מה עושה יצר הרע?

הוא אומר לו, תשמע, תשמע, אל תמהר להאמין, אל תמהר להאמין.

הרי אתה מכיר את עצמך, אתה יכול להתחייב שמכאן ועד סוף החיים שלך אתה לא תחטא יותר?

תהיה רציני, נו.

מה הוא אומר?

יצר הרע אומר, תשמע, מה אתה חושב אם אתה תרצח? תבוא לשופט, תגיד לו, סליחה, סליחה, אני מתחרט, אני זה מבטיח, מבטיח. ימחלו לך? לא.

אז אם מלך לא מוחל לך, למה שמלך מלכה מלכים, שיודע בדיוק למה רצחת?

למה הוא ימחל לך?

ככה טוען היצר הרע.

וכל העבירות חיללת שבת, לא ידעת?

הרב אמר לך, אסור לך ללכת שבת.

חבר שלך אמר לך, אמא שלך אמרה לך, כולם אמרו לך, ונסעת דווקא ועשית פי, פי, פי, פי באוטו.

בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

אנחנו נמצאים בעשרת ימי תשובה.

וכדאי לדעת את מה שאנחנו נלמד היום, כי לא רבים יודעים את הדבר הזה,

גם אלה ששוכנים בבתי המדרש.

כל מחלות הנפש צריכות רפואה.

ומהי הרפואה? שובו בנים שובבים, הרפא משובותיכם.

זאת אומרת, התשובה היא רפואה לכל מתווה.

מי שלא חוזר בתשובה,

למעשה, לפי הרמב״ם, הוא חולה נפש.

למה?

משום שהוא מבקש את הרע במקום הטוב.

התורו אומרת מה זה טוב ומה זה חיים, מה זה מוות ומה זה רע,

והוא בוחר בהפך ממה שהתורה בחרה לו.

הקדוש ברוך הוא ברא את האדם, הוא יודע מה טוב בשבילו.

הוא הכין לו את העולם הזה מסודר,

והוא הכין לו את העולם הבא שהוא יצא מכאן.

יש מסלול של חמש עולמות,

והקדוש ברוך הוא הכין וסידר הכל. כל מה שאדם צריך לעשות זה רק לפסוע בשבילים ובנתיבים שהכינו הקדוש ברוך הוא, והוא יגיע למטרה ולתכלית הטובה שהכינו הקדוש ברוך הוא.

אדם שבוחר דווקא את הדברים שלא התורה הציעה לו,

זה אדם שיש לו חולי בנפש.

הוא פשוט לא יכול לסבול את הטוב, הוא אוהב את הרע.

מה, מה עושים עם אחד כזה?

אומר הרמב״ם, התשובה זה הרפואה שלו.

עכשיו בואו נבין למה זה כך.

החסרון שיש לבני אדם זה מה שקופצים מעבירה למצווה בלי תשובה.

זאת אומרת, אדם עושה גם מצוות,

גם עבירות.

על העבירות הוא לא מתחרט.

הוא בעצם חי בשני עולמות.

מצד אחד הוא יודע מה זה מצווה ומה זה ערך של מצווה, מצד שני הוא לא מוותר כל כך על העבירה.

וגם אם הוא זונח את העבירה,

אז הוא לא מתחרט עליה באמת ועוזב אותה ועובר למצוות,

הוא מדלג בין מצווה לעבירה, עבירה למצווה.

אז זה חסרון גדול בין האדם

שהוא קופץ מעבירה למצווה בלא תשובה.

עד שהוא נעשה מורגל,

שהוא כבר לא מרגיש

שעבירה ומצווה זה שני דברים הפוכים מזה מזה ומתנגדים זה לזה.

אילו היה אדם מתנהג בדרך התשובה

שאחרי מעשה העבירה היה מתחרט

ואחר כך מקבל להיות אדם אחר,

אז היה דרכו זך ונקי.

זאת אומרת, זאת הדרך הראויה

שאדם החליט לחזור בתשובה,

מתחרט על כל מעשה העבירות שעשה,

מקבל על עצמו להיות אדם אחר שדובק רק במצוות,

ואז דרכו זך ונקי.

אבל מה שהוא קופץ מעבירה למצווה בלי תשובה,

זה מחבר בדעתו את הפשרות.

וכיוון שיש בדעתו את הפשרה,

איך יבוא לידי תשובה?

איך יבוא לידי תשובה?

אם יש פשרה, אין תשובה.

כי הפשרה היא ההפך מן התשובה.

כי מה שהתשובה עוקרת,

הפשרה מחברת.

זה מה שנקרא היום מודרני. מודרני, שמעתם פעם? זה דתי מודרני.

מה זה דתי מודרני?

אחד שעובר עבירות וגם עושה מצוות מודרני כזה.

פעם היו קוראים לו השטן.

ואחרי כמה זמן השטן החליט לעשות החלפת שם, כי הוא ראה שהשטן זה שם שמפחיד מאוד את האנשים. השטן, השטן.

אז הוא החליט

להחליף את השם.

הוא החליף את זה ליצר הרע.

יצר הרע זה נשמע משהו חביב כזה. הוא ראה ככה יצר כזה רע קצת ככה, שובה וזה, זה לא נורא.

אחר כך התרגלו האנשים, זה יצר הרע, זה יצר הרע, זה יצר הרע. הוא ראה שגם זה כבר לא שכיר, לא הולך.

אז הוחליט להחליף את השם למודרני.

היום קוראים לשטן מודרני.

אז זה יותר מסתדר, כאילו, אני לא, אני דתי, אני דתי, אבל מודרני.

זה פשרה.

פשרה זה ההפך מהתשובה. תשובה עוקרת,

פשרה מחברת.

ואם הפשרה היא נחשבת אצלו כתורה, כאילו מודרני זה תורה חדשה,

תורה חדשה של מודרנים,

אז למה לא לשוב בתשובה בכלל?

הרי אליהו הנביא בעצמו אמר, עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?

אם השם הוא האלוקים, לכו אחריו,

ואם הבעל,

לכו אחריו.

למה אליהו הנביא לא אומר שקומסי קומסה זה גם טוב?

קצת מזה וקצת מזה, מה יש?

לא.

הוא אומר אליהו, עדיף שתהיה אפילו עובד עבודה זרה לגמרי,

ולא פרווה באמצע,

לא דתי-לוני.

כי מפה אין סיכוי שתחזור.

כי אם אצלך הפשרה זה תורה,

אפשר לחיות ככה בדרך פשרה, מודרני,

אז תדע לך,

אתה בחיים שלך לא תחזור בתשובה, אתה אבוד.

אבל אם אדם אפילו הקצין והלך לדרך הכי עקומה שיכולה להיות,

יום אחד הוא יכול להתעורר משם ולחזור, כי הוא יודע שזה שקר גמור.

אבל כשאדם נמצא באמצע,

אז הוא מנחם את עצמו שמה שהוא עושה.

לכן,

אם הפשרה כתורה נחשבת לו, למה לא נשו?

ונשאלת השאלה, למה מידותיו של האדם נוטות אל הפשרה ולא אל התשובה?

למה באמת רוב בני האדם מתפשרים בענייני התורה והמצוות?

למה הם לא הולכים על כל הקופה לחזור בתשובה כמו שצריך ולהיות צדיק? אין גנאי במילה צדיק, אין גנאי.

יש גנאי במילה רשע,

אבל גנאי במילה צדיק, למה? למה? מה יש בעיה להיות צדיק?

אז מבררים לנו פה הערב שיש שני עניינים שבעצם גורמים לאדם לדרך של הפשרה ולא לתשובה.

למה?

כי בתשובה יש שני עניינים.

יש דין התשובה

ויש מציאות התשובה.

מה זה דין התשובה?

אם אדם עשה תשובה,

קיים את דין התשובה. מה זה דין התשובה? זה הרהור בלבד.

הרהור. אדם מהרהר, אני רוצה לחזור בתשובה הרגע.

אם הוא הרהר בתשובה הרגע שהוא רוצה לחזור בתשובה, הוא נקרא בעל תשובה.

פשוט.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

הגמרא מביאה,

אחד אומר לאישה,

הרי את מקודשת לי

על מנת שאני צדיק גמור,

והוא רשע גמור,

חוששים לקידושין,

שמא הרהל תשובה בדעתו.

היא לא רוצה להתחתן עם רשע, היא רוצה להתחתן עם בעל תשובה, היא רוצה עם אחת צדיק.

הוא יודע שהוא לא יכול לקבל אותה, זה תנאי.

היא רוצה בתנאי הזה להתחתן, שהוא צדיק ולא רשע.

והוא אומר לה, הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור,

והוא רשע גמור, במציאות הוא רשע גמור, אבל עכשיו הוא הצהיר,

אני צדיק גמור.

חוששים לקידושין,

שמא הרהל תשובה בדעתו,

אנחנו לא יודעים מה הוא חשב באמת.

אבל אם הוא חשב באמת כן,

אז הקידושים האלה נתפסים או לא? יש פה ספק

וחוששים לקידושין, שם הרהר תשובה בדעתו.

אבל מזה מה אנחנו לומדים?

שאם ודאי הרהר בתשובה,

אז ודאי הוא צדיק גמור והקידושים גמורים.

מפה אנחנו לומדים שדין התשובה הוא ברגע אחד.

ברגע אחד אדם יכול לחזור בתשובה. ברגע.

זה נקרא דין התשובה.

אבל יש עוד דבר אחד, עניין נוסף בתשובה, קוראים לו מציאות התשובה.

מה זה מציאות התשובה?

מצינו ברמב״ם בפרק ב' מלקו תשובה,

שאדם צריך לשוב בכל ליבו

עד שיעיד עליו יודע תעלומות,

שלא ישוב לזה החטא לעולם.

כשאדם החליט באותו רגע שהוא חוזר בתשובה,

זה לא מספיק שהוא אמר והרהר בתשובה.

הוא צריך שהתשובה תהיה בכל הלב,

אבל כזאת תשובה בכל הלב,

שהוא לא מתכוון לעולם לחזור לאותם חטאים.

ומי יעיד עליו שזה ככה?

הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו, שהוא רואה עד סוף הדורות,

הוא מעיד עליו שלא ישוב לזה החטא לעולם.

ומובן שאם אדם משלים את כל חלקי התשובה,

גם דין התשובה שהוא מהרהר בתשובה,

וגם מציאות התשובה שהוא מתכוון לא לחטוא יותר ולחזור על העבירות,

אם הוא קיים את זה בשלמות, ברגע אחד אפילו,

ברגע הזה הוא יוצא מהאפלה לאור גדול בכל הזדונות שלו,

כל הזדונות שהוא עשה בימי חייו הופכים להיות זכויות.

שמעתם דבר כזה?

היית בבנק באובר מיליון דולר,

אומרים לך אם אתה מתחרט ומקבל על עצמך שאתה לעולם לא תהיה באובר,

עכשיו לא רק שאין לך חוב, אנחנו מפקידים לך בחשבון מיליון דולר.

שמעתם פעם עצה כזאת?

אחד רצח וחוזר בתשובה עם התנאים האלה, דין התשובה ומציאות התשובה,

אומרים לו אם אתה חוזר באמת ונראה שעד סוף ימי חייך לא תעשה כאלה דברים,

אתה כאילו החיית מתים.

לא רצחת, החיית מת.

שמעתם דבר כזה?

זה כוחה של תשובה,

שאדם שחוזר מאהבה יכול להפוך את כל הזדונות שלו לזכויות.

אבל,

כשבא אדם לחשוב אודות התשובה,

יצר הרע מייצר לו מכשול בשני העניינים.

מה עושה יצר הרע?

הוא אומר לו, תשמע, תשמע, אל תמהר להאמין, אל תמהר להאמין.

דין התשובה, אתה חושב שאם אתה מהרהר אז ברגע אתה בא על תשובה?

עזוב אותך, בחיית.

דבר שני, מציאות התשובה.

הרי אתה מכיר את עצמך, אתה יכול להתחייב שמכאן ועד סוף החיים שלך אתה לא תחטא יותר?

תהיה רציני, נו.

ישר יצר הרע מדכא אותו ואומר, חבל על הזמן, אתה לא יכול אפילו להתחיל עם זה. מה אתה מדבר? אתה יכול לעמוד בזה?

על הדין, מה הקושיות שיש לו?

מה יהיה עם כל החטאים שעשה כבר והשאירו אחריהם רושם בעולם?

אדם חלל שבת, אכל נבלות וטרפות,

בעל נידות, עשה מעשים שלא יעשו, קילל, הרביץ,

הרג.

מה לא עשה?

כל העבירות עשה. מה עם כל זה נעלם?

עכשיו הרהרתי בתשובה, נעלם?

זה קושיה שמקשה עליו יצר הרע.

מה יהיה עם כל החטאים שעשית עד עכשיו?

הלוא יש לך עבר מלא זדונות ושגגות.

ולכן הוא מטיל לו ספק

באמיתות התשובה,

איך אפשר שבערעור אחד הוא נעשה כמו קטן שנולד? איך יכול להיות שכאילו נמחק הכל,

הוא כאילו תינוק שנולד?

האתמול מפריע לו מאוד.

עד שנדמה לו כי זה נגד השכל. איך יקבל אותו הבורא אחרי שהתשובה

שהוא עשה יהיה כתינוק שנולד?

הלוא בדין המלכות

אין דבר כזה.

אם יבוא רוצח ויבטיח שהוא יותר לא ירצח, ישחררו אותו?

מבטיח לך, אני מבטיח לך, אני אשבע לך על התנ״ך.

אני אשבע לך על התנ״ך, אני יותר לא נוגע בנשק, אפילו בסכין עם מרגרינה, לא נוגע.

די, נשבע לך. ישחררו אותו?

לא ישחררו אותו.

אז אם לא משחררים אותו פה, מה פתאום ישחרר אותו הקדוש ברוך הוא?

אם הוא עשה רציחה, איך תועיל התשובה אחרי שכבר נעשה המעשה?

זה הקושייה שמקשה עליו מי היצר הרע על האדם, בשביל שלא יעשה תשובה.

ועוד טענה טוען היצר הרע?

מציאות התשובה.

לא ייתכן שאתה תוכל להסכים דבר כזה, שאתה יותר לא תחטא ותעמוד בהסכמה.

הרי אתה מזלזל כבר בעצמך, אתה יודע שאתה כזה שלא יכול לעמוד בזה.

אתה יודע שההסכמה שלך כבר כמה פעמים התחייבת ואתה לא מצליח לעמוד בזה.

ואיך אתה מאמין בעצמך שהפעם אתה תצליח?

ומה תועיל אם תנסה עוד פעם, אז מה? אז אתה חושב שאם אתה מנסה עוד פעם, אז תצליח?

ואם צריכים לשוב בתשובה כל כך עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם

על זה לא יכול לקוות בכלל כי לב יודע מרת נפשו שכל מה שעושה לא נקי ומנגיעה ומפניה ואהבה שתלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה ואפילו אם יסכים בכל עומק ליבו ונפשו

הרי כל ההרגלים שלו כבר מושרשים בו

ואיך הוא יתגבר בהסכמתו עליהם? הוא רק מסכים שהוא יותר לא יעשה אז כבר מחר הוא לא יעשה?

מחר ישתקו לו החבר'ה אז הוא לא עונה?

מחר מביאים לו מכונית

BMW למטה ואומרים לו אתה בא הוא לא הולך?

מחר מציעים לו כסף לכך וכך הוא לא עושה?

מה קרה?

אלה שתי הטענות שיצר הרע טוען כלפי מי שרוצה לחזור בתשובה בשביל להוריד אותו מהעץ כמו שאומרים.

זה טענות לא?

מה אתם אומרים יש לכם הגנה נגד הטענות של היצר?

יש פה מישהו חכם שיודע איך להתגבר על הטענות של היצר?

יש לכם טענות?

אתם יכולים לנצח את היצר עם הטענות האלה?

מישהו פה עשה תשובה?

איך אתה מסתדר עם שתי הטענות?

אני אביא לך מיקרופון. תן לו מיקרופון שם, יהודה.

בוא נשמע אחד שחזר בתשובה, נראה מה הוא עשה.

מה הוא עשה עם הטענות של יצר הרע?

תן לו.

שאלה ראשונה אני שואל.

דין התשובה זה אם אתה מחליט שאתה רוצה לחזור בתשובה,

אז באותו רגע אתה נקרא בעל תשובה.

ואז נמחק לך לכאורה כל העבר שלך.

אתה הסתדרת עם זה? לא היה לך בעיה עם זה?

לא היה לי ברירה אחרת.

זה נכון. אבל השאלה, נגיד אם אתה הרגת, גנבת,

עשית, פעלת,

אכלת,

חיללת שבת, מה עם כל זה? מה קרה עם זה?

אמרתי, אם אני לא אפסיק עם זה עכשיו,

מתי אני אפסיק?

זה יפה, אבל זה נמחק.

אני חושב שזה לא יימחק גם.

אמרתי, אני כבר כאילו מספיק עשיתי בשבילו.

עכשיו אני אתחיל לעשות משהו שימצא חן בעיניו. קודם כל זה יפה מאוד, זו תשובה אמיתית. למה?

אפילו בלי לקחת בחשבון אם ימחקו או לא ימחקו. אתה מוכן לשנות פאזה בשביל לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא במקום מה שעשית קודם. זה נפלא.

עכשיו שאלה שנייה.

ומה עם ההסכמה שקיבלת על עצמך לא לחטוא יותר?

איך אתה עומד בזה?

באמת ניסיתי את זה פעם.

היה נפילות.

אני חושב שהקדוש ברוך הוא עזר לי בזה.

והצלחת להתגבר.

אני משתדל, אבל בינתיים אני מצליח, אני לא יודע עד כמה זה יימשך.

כמה זמן אתה חוזר בתשובה?

שנתיים, מאז שחזרתי לארץ. ואתה מרגיש שאתה חוזר בתשובה. כן.

ואני מודה לך מאוד על שתי התשובות שלך.

אתה פשוט חוזר לי להסביר עכשיו את מה שאני הולך להגיד.

ואתה עדות חיה למה שאני רוצה להגיד. תודה רבה לך. תודה רבה לך.

קחו ממנו את המיקרופון, אני ממשיך.

אם נתבונן לאחר העיון בשתי הטענות האלה, תשמעו.

נמצא כי התורה סילקה את שתי הטענות של היצר הרע מעיקרן.

סילקה אותם ככה.

לך, לך, לך.

אל תחרט האנשים, תעשה טובה, לך.

יש לך טענות של סרק, אומרת לו התורה,

ליצר הרע.

למה?

כי הטענות שלו על דין התשובה מופרכים לגמרי.

מה הוא אומר?

יצר הרע אומר, תשמע, מה אתה חושב אם אתה תרצח?

תבוא לשופט, תגיד לו, סליחה, סליחה, אני מתחרט, אני זה מבטיח, מבטיח.

ימחלו לך? לא.

אז אם מלך לא מוחל לך, למה שמלך מלכה מלכים, שיודע בדיוק למה רצחת?

למה הוא ימחל לך?

ככה טוען היצר הרע.

וכל העבירות חיללת שבת, לא ידעת?

הרב אמר לך, אסור לחלל שבת.

חבר שלך אמר לך, אימא שלך אמרה לך,

כולם אמרו לך, ונסעת דווקא ועשית פי, פי, פי, פיפה אותו.

מה, אתה לא ידעת?

ידעת.

איפה זה הלך? איפה זה נחלם חילול השם שעשית?

ככה טוען היצר הרע.

אומרת התורה, לא, לא, לא. התשובה היא לא נגד השכל. לא, לא, לא.

אתם יודעים למה מלך באמת, או שופט, לא משחרר את הרוצח?

אתם יודעים למה?

בגלל שבאמת אפילו אם הוא יתחרט ויבכה,

אין לו בירור אמיתי אם הוא מתכוון באמת לא לחזור לחטא.

הרי רוב הפושעים חוזרים לפשע,

30% לפחות חוזרים למה שהם היו.

אז ממילא, איך השופט יכול לסמוך על מילה?

הוא לא יכול לסמוך.

אם הוא יגיד שהוא מתחרט,

אולי הוא יקל לו בעונש טיפה,

כי הוא אומר שהוא מתחרט.

אבל אם הוא לא מתחרט בכלל, אז הוא ייתן לו את מלוא העונש.

אבל לשחרר אותו? ודאי שלא.

אבל אצל הקדוש ברוך הוא אין בעיה.

הרי כתוב, עד שיעיד עליו יודע תעלומות, אז הקדוש ברוך הוא יודע כשהוא אומר מה שהוא אומר, אם הוא מתכוון או לא מתכוון.

ואם הקדוש ברוך הוא על ידי התשובה השיג את מה שהוא רצה, שהוא יותר לא יפשע,

למה הוא לא יכול למחון לו?

למה הוא לא יכול למחון לו?

או מי שאמר שמקבלים עונש על זה יכול להגיד שלא מקבלים עונש, הם חוזרים בתשובה.

יש לו בעיה?

הוא קובע.

הוא קבע מתי עונש, הוא קבע מתי לא עונש.

והוא אומר,

אם עשית עבירות והחלטת לשוב בתשובה אמיתית,

אני מוחק לך את העונש.

וגם על פי שכל אפשר להבין את זה.

למה?

למשל,

אחד היה סוכן כפול של שתי מדינות.

הוא היה סוכן כפול של שתי מדינות.

למדינה הזאת מכר לוקשים,

ולמדינה הזאת מכר לוקשים,

וקיבל כסף משתי המדינות,

וכל אחת חשבה שהוא עובד רק בשבילה.

תפסו אותו,

תפסו אותו,

אמרו לו, תשמע, אתה הולך לנמק בתוך הכלא עד סוף חייך.

אבל יש לך ברירה.

אם אתה תקבל על עצמך שאתה תמשיך לשחק אותה סוכן כפול,

ואתה רק תטעה את הצד השני ולנו תיתן את הדוחות האמיתיים,

אנחנו לא נעשה לך כלום, לא נכנס אותך לקרב לכלום, אתה תמשיך בתפקיד הזה.

שמעת?

אם לא, אנחנו נוציא אותך להורג.

שווה לו או לא שווה לו?

שווה לו או לא שווה לו?

שווה לו.

ואז שווה גם למדינה, לא?

כי עד עכשיו הוא מכר אותם.

עכשיו הוא ימכור את הצד השני.

אז זה טוב, לא?

טוב מאוד.

שני הצדדים הרוויחו, נכון?

יופי. אומר הקב' ברוך הוא, עכשיו תקשיב.

אתה עד עכשיו היית סוכן כפול, אתה.

עשית עבירות, עשית מצוות, עשית עבירות, עשית מצוות. היית בשני הצדדים.

עכשיו תחליט, אתה חוזר בתשובה או לא, שאני נותן לך עונש לפי מה שכתוב בתורה.

בן אדם החליט לחזור בתשובה, הוא אומר לו, שמע, עכשיו אתה, התפקיד שלך לא רק שאתה חוזר בתשובה,

אתה הולך לצד ההוא ואתה מתחיל להחזיר לי אנשים בתשובה גם. אתה הולך לדאוג,

אתה נהיה סוכן שלי רק עכשיו, לא סוכן בשני הצדדים.

אתה דואג שאחרים יעברו לצד שלי.

אה, משתלם או לא משתלם?

אתה די משתלם. אם לא, אני מכניס אותך לגיהנום, תזכור.

אה, בן אדם אומר, משתלם, עסקת חיי!

עסקת חיי! לא עושה יותר עבירות. אני בצד שלך, הקדוש ברוך הוא.

אני בצד שלך, גמרנו עכשיו, אני רק עובד רק בשבילך.

שווה או לא שווה, גם על פי שכל זה הגיוני,

אדם החליט לחזור בתשובה,

התשובה מוחקת את העבר,

אבל יש עוד תנאי,

שמעתה והלאה אתה תהיה בצד שלי, כי אני הקדוש ברוך הוא רואה בדיוק מה אתה חושב, מה אתה עושה.

עליי לא, על מדינות אתה יכול לעבוד סוכן כפול,

אצלי אתה לא יכול, אני יודע בדיוק מה אתה חושב.

אני אעיד עליך עד שאני אעיד עליך שאתה לא תשוב לזה החטא עוד פעם,

זה נקרא שקיימת את התשובה השלמה.

הבנתם?

אז טענה אחת נדחית של היצר הרע, דין התשובה שלא ייתכן שהשכל ייתן שימחקו את כל העבר, זה כן ייתכן. קודם כל, הקדוש ברוך הוא יכול להחליט כך ויכול להחליט כך.

הפה שאסר הוא הפה שהתיר.

ודבר שני, זה גם על פי שכל משתלם, זה הגיוני, למה לא?

כמו סוכן כפול שאמרנו.

זאת אומרת,

אם כן, ודאי שכדאי לקבל אותו בתשובה ולמחוק לו את הכול.

אם כן,

בדין התשובה שתלוי בתנאי אשר יעיד עליו הבורא, והוא באמת רואה כל הנסתרות והנעלמות, ודאי אם שב בתשובה שלמה, מקבלים אותו.

כי אין כאן את העיכוב שנמצא בדין המלכות, שהם לא רואים מה אדם עושה ולא יודעים את מצפונו.

אז לכן, ודאי שדין התשובה יש לו קיום בסברה גם.

עכשיו, מה שאומרים מספר מפרשים,

שכל העניין שהקדוש ברוך הוא מוחל לאדם והכל זה עניין של נדבה וחסד,

זה מטעם עצם דין התשובה.

זה לא מטעם עצם דין התשובה, אלא מטעם אם צדקת, מה תיתן לו?

כי גם אם תהיה צדיק, מה אתה נותן בעצם לקדוש ברוך הוא?

אם אתה צדיק, אתה נותן משהו לקדוש ברוך הוא, אתה מקיים את מה שאתה חייב לעשות.

אם אזרח מקיים את כל החוקים שצריך,

מגיע לו פרס?

לא,

פשוט לא עונשים אותו.

אתה מתנהג רגיל, נורמלי, אין פרסים. אתה אזרח טוב, יופי.

לא מקבלים פרסים, לא מקבלים כל חודש, כל שנה, כל שנתיים, לא מקבלים.

אתה אזרח טוב, זה טוב בשבילך, אין פרס.

אין פרס.

אז זאת אומרת, אבל אם אתה תהיה צדיק,

ובכל אופן השם נותן לך עוד,

אז זה בטח נדבה וחסד. למה?

זה כמו אחת שאכל, מגיע לו פרס,

אחת שנשם, מגיע לו פרס, אחת שעושה מה שהוא חייב, מגיע לו פרס, לא מגיע לו פרס.

אז אם צדקת, היית בסדר, מה תיתן לו, כי נתת לו משהו לקדוש ברוך הוא? אתה תתן לעצמך, אכלת, תהיה בריא, לא אכלת, תהיה רעב, חולה ותמות.

ולפי זה כל קטנות המוח בדין התשובה,

וסכלות בהבנת העניין.

נשארת רק טענה אחת,

על מציאות התשובה.

שהאדם אומר, אני לא יכול לעמוד על ההסכמה שלי,

אפילו אם אני אסכים לחזור בתשובה,

תשמע, אני מכיר את עצמי.

מה אתה נותן לי ציצית?

מה, זה שווה שתיתן לי ציצית ואחרי זה אני אוריד אותה בחוץ?

אני יודע, אני לא יודע על זה, אני לא יכול, אני לא יכול להסכים ולהחליט שתמיד אין לך ציצית.

מה אתה נותן לי, כיסוי ראש?

אני לא יכולה, לא יכולה, אולי אני אחשוב על שישי-שבת, אני לא יכולה. אני יודעת, אני לא יכולה, אני לא יכולה.

כל אחד מסכן, מסכן, הוא לא יכול, הוא לא יכול.

איך הוא יכול להסכים שתמיד הוא יהיה, הוא לא יכול, הוא לא יכול.

וזה על דבר אחד.

ואם זה על כל התשובה?

בוא! לא, לא, לא, לא, לא, לא, אל תגזים,

אל תתלהב, אל תתלהב, אני לא יכול, לא יכול, לא יכול.

למה? כי הוא דן את עצמו כמו אילן שמשיר פירותיו. אתם יודעים מה זה אילן שמשיר פירותיו? אילן חולה,

שכל הזמן נופלים לו הפירות, כי אין לו כוח להחזיק, הוא חולה.

אז הוא אומר על עצמו, אני חולה, אני לא יכול, לא יכול להחזיק תשובה, אני לא יכול, לא יכול.

אני אחרי כך טררר נופל, כל פעם טררר נופל, לא יכול, לא יכול, לא יכול, אני חולה.

זה אילן משאיר פירותיו, פה הוא מודה שהוא חולה נפש,

שהוא לא יכול להחזיק, הוא לא יכול להחזיק.

אבל מצאנו שהנביא,

הנביא יחזקאל ביטל את שתי הטענות האלה.

מה הוא אמר על בית ישראל?

אמר להם, ואמרתם לאמור,

כי פשענו מחטאותינו עלינו,

ובם אנחנו נמקים,

ואיך נחיה?

אומר להם יחזקאל הנביא, אני שומע מה אתם אומרים.

אתם אומרים כי פשענו וחטאותינו עלינו,

ובם אנחנו נמקים,

ואיך נחיה?

כלל בזה שני דברים.

אחד,

זה שהפשעים בחטאות עלינו.

הדבר השני,

שבם אנחנו נמקים,

וקרך את שתי הטענות במילים קצרות.

על מה הוא דיבר?

דיבר על הטענה מצד דין התשובה,

ואמר,

פשענו וחטאותינו עלינו,

שכבר אחר המעשה,

כבר עשינו את זה,

כבר פשענו וחטאותינו כבר עלינו, הרגנו,

רצחנו, חיללנו שבת, אכלנו מחטאות, זה כבר עלינו.

ככה אמרו לו, כבר עלינו.

איך ייתכן דין התשובה אם אחד רצח והלבין לחברו והתפתה אחרי תאוות?

איך יהיה כמו קטן שנולד? ככה אמרו לו בית ישראל יחזקאל הנביא.

הלא מעשי החסרונות כבר עשו רשמים בעולם,

ואיך יעקור את העבר?

על זה אמר להם הנביא,

חי אני נאום השם אם אחפוץ במות הרשע,

כי אם בשובו מדרכו וחיה,

כיוון שכן הוא רצון השם.

מי שאמר את זה,

אמר את זה,

וגם השכל מסכים, כמו שאמרנו.

מצד שהבורא יודע את התעלומות שהאדם הזה שב בכל ליבו,

למה לא יקבל אותו?

אם הוא שב בכל ליבו, למה לא יקבל אותו?

אילו ידעו בני האדם את התוך של כל אחד,

ודאי גם בדין המלכות היו מקבלים אותם בחזרה.

יש ילד רע, ההורים שלו גירשו אותו מהבית.

הוא שבר, הזיק, הכה את האחר, מה לא עשה? מה לא עשה?

זרקו אותו.

יום אחד הוא חזר בוכה,

ואמר אני מתחרט ואני אהיה ילד טוב. יקבלו אותו או לא יקבלו?

יש להם ספק.

הם לא יודעים, הוא כבר הבטיח כמה פעמים, הם לא יודעים.

הכניסו עוד פעם משבור, עוד פעם קטטה, עוד פעם בלאגן, עוד פעם זה, משטרות, עוד פעם.

הם לא יודעים.

אבל אם היה נביא שבא ואומר להם, אני רואה את לבבו,

מעכשיו זה הבן הכי צדיק שיהיה שלכם.

יקבלו אותו או לא יקבלו?

יעטפו אותו במתנות, יעשו שמחה, יעשו חפלה, מה לא יעשו?

מה, אם הוא חוזר והוא באמת יהיה כמו שצריך, לזאת חיכינו, לזאת ייחלנו.

אבל זה, הם לא יודעים.

ולכן הם מסתפקים. אבל אם הם היו יודעים, ודאי שהיו מקבלים.

היו מחפשים אותו ברחובות להחזיר אותו.

אלא שאם יבור ארץ לו הדין,

קשה לו להסכים על המציאות.

גם אם אדם כבר מסכים עם הדין ואומר באמת, הקדוש ברוך הוא רוצה למחול ולסלוח ולמחוק, אין לו בעיה.

אבל איך המציאות? איך אני אסתדר עם המציאות?

איך אני אוכל אני להתמיד בתשובה ולהבטיח שאני לא אשתנה לרעה?

כי ההסכמה שלי מאכזבת אותי כל פעם.

ועל זה אמרו ישראל, ובם אנחנו נמקים.

באיך נחיה? אנחנו כבר רקובים, רקובים. אתה יודע מה זה רקובים?

אנחנו כבר נמקים כמו נמק, נמק. די, זה כבר לא נשלט.

זה הולך רק מצטמק ורע לו.

זה כמו אילן משאיר פירותיו, זה כבר חולה, חולה.

אנחנו כבר נמקים.

האדם טוען,

באום, דווקא אנחנו נמקים. באום, אנחנו, ומה זה באום?

כל הרוח החיים שלנו זה הפאבים, הדיסקוטקים.

אנחנו נמקים בהם, לא יכולים בלי זה. אנחנו לא יכולים, לא יכולים.

לא יכולים, זה החיים שלנו, עוונות.

כשאנחנו רוצים לשוב אפילו, אנחנו לא יכולים.

תאמין לי שאני מת, אבל לא יכול בלי כדורגל, בלי זה, בלי זה. לא יכול, לא יכול, לא יכול.

מסכן, יואו, יואו, יואו.

רחמנות, בה אנחנו נמקים. יא, יא, יא, יא.

אז גם אם הוא מהרהר לשוב בתשובה אבל הלב שלו לא שב עד הסוף.

כי הוא יודע, הוא יודע, הוא ראה בעלי תשובה באור יהודה. הוא יודע שיש בעלי תשובה שהצליחו ועלו ושגשגו ועזבו אפילו את המקום ונהיו מורי הוראה ונהיו רבנים ונהיו חכמים ונהיו מכובדים וכולם מכבדים אותם אבל הוא לא יכול לעשות את זה.

למה?

איך שהוא יוצא מחוץ לבית המדרש או בית הכנסת,

ישר הדמיון שב לאיתנו ואין ליבו ברשותו.

על זה הם אמרו לנביא,

במה אנחנו נמקים כיוון שאנחנו ברשות ליבנו,

במצודה פרוסה על כל החיים, איך נשוב, איך נשוב, אתה רק יוצא לרחוב,

מה שאתה רואה גומר עליך, איך אתה יכול לשוב?

קשה לפרוש מהעבירות, כבר עברו למעלה ראש.

בא, איך הסיר הנביא את הטענה הזאת?

תשמעו מה ענה להם,

ובשוב רשע מרשעתו

ועשה משפט וצדקה,

הוא יחיה.

אמר להם, אם אתם תשובו בכל יכולתכם

לעשות כל מה שבידכם,

אז יערה עליכם רוח ממרום שתתקיים אצלכם,

הוא יחיה.

שמעתם את הבחור הזה שעמד? שנתיים חוזר בתשובה.

איך אתה מחזיק מעמד? תאמין לי, אני לא יודע, זה סיוע משמיים. לא יודע.

זה בדיוק מה שכתוב.

כשאדם עושה את כל מה שהוא יכול, כל מה שהוא יכול,

במקום שהוא כבר לא יכול,

הקדוש ברוך הוא עוזר לו. אבל בתנאי

שהוא עשה כל מה שהוא יכול,

אם הוא עשה כל מה שהוא יכול,

מקום שהוא כבר לא יכול,

הקדוש ברוך הוא עוזר לו.

שמעתם?

אדם שוחה, שוחה, שוחט, עייף,

הולך לתבוע.

אם הקדוש ברוך הוא רוצה, יש לו בעיה להמשיך לו את הזחייה ולתת לו כוח?

אין לו בעיה.

אבל אם אתה עשית את הכל,

כמו שאומר הגאון מווילנה,

הגאון מווילנה אומר על מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

יצרו של אדם מתגבר עליו,

בכל יום הוא מבקש להמיתו. תדעו שיצר הרע מחפש אתכם,

מחפש אתכם כל יום להמית אתכם. זה רוצח מדופלם,

הוא כבר הרג במשך 5,700 ועוד.

הוא הרג כל כך הרבה אנשים. תראו כמה מצבות יש, את כולן הוא חיסל.

הוא מסתובב חופשי.

הוא מבקש להמיתו את האדם, לא פחות.

כתוב, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו,

לא היה יכול לו. אדם לא יכול על היצר אם הקדוש ברוך הוא לא עוזרו.

אבל אומר הגאון, מתי הקדוש ברוך הוא עוזרו?

בשעה שאלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו, לא היה יכול לו.

מתי שאתה ניצלת את כל הכוחות שלך, אתה!

רק אז הקדוש ברוך הוא נכנס לתמונה,

כשאתה כבר עשית כל מה שיש בידך.

אבל אם גם בלי עזר השם יכולת לבד,

הקדוש ברוך הוא לא עוזר לך,

כי אם הוא אינו חס על עצמו,

מי יחוס עליו?

יש לך בן, בן עשרים, מתאמן במכון,

מנפח את הידיים,

קונה חולצות גופייה,

והולך כל היום, הופ, הופ, הופ. אתה אומר לו, תביא מהמכולת, את הסל.

אומר, בוא תעזור לי.

בוא תעזור לי?

בשביל מה שלחתי אותך למכון?

בשביל מה כל הג'ולות האלה?

אתה רוצה שאני אעזור לך?

כמה שוקל הסל? 15 קילו?

מילא, אמרתי לך, תסחר שני סלים, כל אחד 50 קילו,

ואתה לא יכול, אני אעזור לך.

אבל על 15 קילו אתה אומר לי, תרד למטה, תעזור לי?

ודאי שהוא לא יעזור לו, נכון?

אם הבורא עולם רואה שאתה אפילו לא משתדל בקצת,

בקצת אתה לא משתדל,

על מה יעזור לך?

אבל אם עשית כל מה שאתה יכול,

ברגע שאתה באמת, זה מעבר לכוחותיך,

רק הוא יכול לעזור לך, אין מי שיעזור לך.

והוא יציל אותך מהיצר הרע שלך,

אבל זה בתנאי שתראה לו שאתה באמת עשית את הכול.

לדוגמה, מה אתה כן יכול לעשות?

אתה יכול לא להתחבר עם חברים רעים?

ודאי, מי חייב אותך?

אם אתה הולך לחברים רעים, ואתה יודע שהם רואים דברים מלוכלכים, ודברים טמאים, ומדברים לכלוך,

ויושבים ועושים דברים שלא יעשו וכו', ואתה נכנס לתוך, מה אתה רוצה שתהיה צדיק בתוך העבורה הזאת?

איזה מין טענה? לא יכול, לא יכול. מה לא יכול?

אל תלך! מה זה לא יכול?

אתה לא יכול לעבור למקום שיש בו יותר יראת שמיים?

אם היו אומרים שיש פה שפעת מקסיקו עכשיו באור יהודה,

מה זה שפעת?

חבל על הזמן, כל בן אדם שני מתעטש, מדביק שלושה.

אתם הייתם נשארים באור יהודה?

היא הייתה ריקה.

אני הייתי בארגנטינה,

בדיוק כשיצאתי שמה, יצאתי, הלכתי לטיסה,

הודיעו חודש אין בתי ספר בארגנטינה.

זה מיליוני מיליוני ילדים לא לומדים חודש.

למה?

כי השפעת התפשטה והיה סכנה. מה קרה? מתו שבעה איש בלבד. שבעה איש.

זאת אומרת, אם נגיד שהשפעת זה יצר הרע,

אז יצר הרע פגע בשבעה אנשים,

מדינה שלמה הבינה את הסכנה של היצר הרע הזה שהורג אנשים,

והחליטה להשבית מדינה.

ויצר הרע עמיתי מסתובב חופשי,

ולא מדביק בשפעת.

מדביק את האנשים לגיהינום שלא יצאו משם.

ואנשים הולכים פנן ומטיילים,

והם לא יודעים בכלל.

אתם יודעים שבראש השנה הזה כתוב שעוברים לפני הקדוש ברוך הוא כמו כבשים?

אתם יודעים מה זה כמו כבשים?

כמו בני מירון.

מה זה בני מירון? בני מרניה, זה כבשים.

מה זה כמו כבשים שעוברים

בעשירי יהיה קודש.

אתם יודעים מה עוברים? כל עשירי הוא קודש.

אז שמים עליו חותמת, קודש.

זה הולך, קודש למקדש.

עוברים, טוז. עוד אחד מדביקים עליו חותמת, עוברים.

עכשיו שעברנו לפניו בראש השנה,

יש הרבה אנשים שהטביעו עליהם חותמת, מוות.

חותמת זה השנה מת.

חותמת, חותמת, על הגב.

ואנשים גמרו את ראש השנה, הולכים, גמרנו, עברנו, ברוך השם, תקענו, חופשי, מאה תקיעות, גמרנו, יאללה, ראש השנה מאחורינו, והולכים.

הלו, תבדוק בגב, יש חותמת או אין חותמת?

רק את החותמת לא רואים.

בשמיים יודעים על מי הטביעו חותמת.

אז יש עשרת ימי תשובה, הימים האלה, שעוד אפשר לערער, לערער.

אפשר לערער.

אפשר לערער.

אם בן אדם חכם, יכול לערער.

אבל בן אדם חושב, גמרתי את ראש השנה, עברתי את זה, עברתי את זה, הכל מסודר.

הכל מסודר.

אוי, איזה טעויות, אנחנו טועים.

אז לכן, כל מה שבידו צריך לעשות,

לא להתחבר לחברים רעים, לבקש מקום של יראת שמיים, ללמוד מוסר כדי לחזק את הסכמתו, ללכת לשיעורים,

ישגיח על כל חות סערה.

אם אחרי כל המעשים פתאום רוחו תתחיל להתפעם ויתהפך בדעתו,

על זה אמר הנביא, ארפא משובתם. פה אני אכנס לתמונה, אומר הקדוש ברוך הוא,

ואני ארפא אותם.

אני אתן לכם סיעתא דשמיא, אם תעשו כל מה שבידכם.

וכך אמרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה.

אמר להם הנביא לישראל, חזרו בתשובה.

אמרו לו, אין אנו יכולים.

יצר הרע שולט בנו.

אמר להם, יסרו יצרכם.

אמרו לו, אלוקים יורנו.

ככה כתוב בסנהדרין ק.ה.

צריך להבין, מה הם טענו?

טענו, אין אנו יכולים.

למה? כי הם ברשות ליבם, הלב שלהם שולט עליהם.

ומה הסיר להם את הטענה הזאת הנביא?

אמר להם, יסרו יצרכם.

גם על זה הם יכולים להגיד לו, אנחנו לא יכולים.

גם זה אנחנו לא יכולים.

אלא זה הדבר שאמרנו.

היות ומבורר לאדם

שאין לו לעשות, אלא מה שביכולתו,

ואם הוא עושה מה שביכולתו,

מכאן ואילך יש לו עזר אלוקי.

אז אין מקום לטעון טענה, לא יכולים.

יש לא רוצים.

לא, לא יכולים.

לעשות את ההשתדלות עד איפה שאתה יכול, אתה יכול,

ומרגע זה ואללה, השם יעזור.

כי התורה אף פעם לא תובעת מה שלא יכולים.

לכן התורה אמרה, כשאדם יוצא למלחמה והוא ראה במלחמה שבויה אשת יפת תואר,

מותר לו להיות איתה פעם ראשונה,

כי התורה דיברה כנגד יצר הרע,

והיא ידעה שהוא לא יוכל לשלוט ביצריו באותו רגע,

והתירה לו, אמרה, מותר, מוטב שיבוא עליה בהיתר ולא באיסור.

אבל רק בדבר אחד בתורה התירה התורה נגד יצר הרע,

רק באשת יפת תואר במלחמה.

משמעה,

כל שאר המצוות שיש בתורה, אתה יכול להתגבר על יצריך.

כי מה שהתורה יודעת שאתה לא יכול,

היא לא אוסרת מה שאתה לא יכול.

רק מה שאתה יכול, ומה שאתה לא יכול,

היא מתירה לך.

שמעתם?

אז אין המטלאה לומר, אני לא יכול, אין דבר כזה. אתה לא רוצה,

אתה לא מעוניין,

אתה לא רוצה להתאמץ.

אתה עצלן,

אתה בעל תאווה,

אתה לא מוותר על התאווה, אתה אוהב שוקולד,

אתה לא רוצה לוותר עליו, אתה אוהב סיגריות,

אתה אוהב אלכוהול,

אתה לא רוצה לוותר, אל תתבכיין.

אתה לא רוצה.

לא, לא יכול.

כי מה שאינו יכול מצד עצמו,

הוא יכול מצד העזר האלוקי.

נמצא שאינו יכול, אין דבר כזה במציאות.

כי או שהוא יכול מצד עצמו,

או שהוא יכול מצד העזר האלוקי.

וכל התביעה היא רק שיעשה מה שביכולתו.

זה מה שאמר הנביא.

יסרו יצרכם,

תעשו כל מה שביכולתכם.

וכיוון שנתברר להם זה, ענו לו,

אלוקים יורנו,

שנעשה מה שבידינו ונקבל עזר אלוקים.

שמעתם שיעור כזה פעם?

אז גיליתי לכם היום,

שאתם יכולים ברגע אחד היום

לחזור בתשובה, שימו לב, מדין התשובה ומציאות התשובה.

דין התשובה זה הרהור שאני חוזר בתשובה ואז נמחק העבר.

מציאות התשובה שזה מכאן והלאה, אני לא אעשה עוונות.

והשם יעיד,

שככה אני מתכוון באמת עכשיו בלב שלם.

איי, מחר אני אקום ואני אתחיל לעשות ואני אראה איזה קשה,

אני אתאמץ ואני אעשה תחבולות וכל מיני דרכים להתחמק מהיצר הרע.

ואם אני אעשה כל מה שאני יכול השם יעזור

לי שאני אשלים את זה.

ואין דבר כזה שאני לא אוכל,

ואין דבר כזה שאני לא אצליח,

אין דבר כזה.

אבל זה בתנאי שאני באמת רוצה.

אבל אם זה סתם ככה התלהבות רגעית ואמירה ככה בעל, מה זה כלום.

אבל אתה יכול למחוק את כל העבר,

ואתה יכול לקבל על כל הזדונות של ימי חייך זכויות.

אתם יודעים מה זה?

אין דבר כזה, אין דבר כזה שאדם יכול לסבול,

לסבור, לחשוב, להגות רעיון אגדי כזה, כמו שהקדוש ברוך הוא הכין לנו, לבנים שלו.

תשובה.

קוראים לזה תשובה.

זה הנס הכי גדול שיכול להיות לאדם בימי חייו,

שהוא זוכה לעשות תשובה.

מה אתם אומרים?

יש פה מישהו שמוכן לעשות כזאת תשובה?

אתה מוכן?

הנה שניים, שורה ראשונה, יפה.

רק שניים באור יהודה מוכנים לעשות תשובה כזאת?

רק שניים?

השאר לא מוותרים על העבירות, רוצים שיישארו?

השאר לא רוצים זכויות שהזדונות יהפכו? הנה הוא מוכן.

עוד שלישי.

הנה רביעי.

הנה חמישי ושישי. הנה שישית אפילו. שישית, יפה אשרייך. הנה שביעית ושמינית. יפה.

יפה, בלי עין הרע.

הנה תשיעית.

הנה עשירית. נהדר. הנשואה רווקה.

זיווג הגון מהירה.

כן, ואת גם מוכנה.

אשרייך, 11, 12, 13, בלי עין הרע, 14, 15, 16, 17,

18, 18, 18. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

מי שמתכוון באמת, תקשיבו טוב מה שאני עושה עכשיו.

מי שמתכוון באמת לחזור בתשובה,

שימחקו לו כל העוונות באמת,

ושהוא לא יחזור לעוונות חס ושלום בחזרה, ויקיים מצוות,

שימו לב, שיקום עכשיו,

השם יודע בדיוק מה אתם מתכוונים,

ואני אברך שאתם תצליחו.

מי שאמר שיעמוד, בבקשה לעמוד, לעמוד. יא חביבי, איזה קדושים אתם. יא חביבי, יא חביבי, יא חביבי, יא חביבי.

עם ישראל חי, יא חביבי.

רגע, רגע, אני רוצה לברך, רגע, אני רוצה לברך, אני רוצה לברך.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והטהורות,

הוא יברך את כל אלה שקיבלו על עצמם לחזור בתשובה אמיתית.

אחד, שימחקו להם כל העוונות מהעבר בגלגול זה ובגלגולים קודמים.

ושיצליחו לעמוד בהתחייבות ובקבלה שלהם מכאן ולהבא עד אחרית הימים שלא לשוב לחטאים שוב,

ויצליחו לעמוד בזה ויזכו שכל הזדונות יהפכו להיות זכויות.

כן. חזק וברוך. מה עכשיו? רגע, תעמדו, תעמדו. אלה שעמדו, עמדו.

אלה שעמדו, עמדו.

אני נותן...

עכשיו מתנות רק לאלה שעבדו, לא לשבת, ולא לקום אחרים.

ביי ביי ביי ביי. ראיתי שקם.

ביי ביי ביי. לא? כן, נשאר.

מיקי אמכוי יסלובב, ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ביי ב

אתם רואים, הקדוש ברוך הוא כבר עזר לכם,

כבר עזר לכם, ישר.

אבל יש לי עוד משהו שיעזור לכם, בסדר?

יאללה, ציציות וכיפור.

שווה את מוחי שלא ינוח אמונת שכנה בלב לי אומרת אישה פליש תמות כל הדרך אליי תביא את על המים בכוס הריקה גם פנות לפעמים מרגיעות את הצבא ויש לי חומים רגעים קצת קשים זה תלוי רק בחיים תזכיר בחיים ורק אז תדאג

רק בשמחה אני אקרא אל תעזוב אותי חזקני נא הושע נא הושע נא הושע נא גם כשקשה לי וכואב אני קורא לך באוהד הושע נא הושע נא הושע נא

אני שמח להודיע לכם שארגון שופר סוף סוף הגיע למה שהוא רצה ועכשיו הוצאנו למה אני לא מקבל את הצבעים כל הצבעים

ארגון שופר עכשיו הוציא ציציות מיוחדות

באיכות מעולה עם סמל של שופר

משהו חדש

ניתן להשיג את זה בחוץ למי שרוצה ציצית של שופר

בכיסויי ראש בשלושה צבעים עם סמל של שופר

משהו מדהים בז' לבן ושחור מי שירצה יוכל להשיג את זה בחוץ

כותנה משהו עולמי חבל על הזמן

אז זה ניתן להשיג בחוץ למי שירצה למי שיש שאלות עכשיו אני מוכן לשמוע

שלום הרב שלום

קודם דיברנו על זה שבן אדם חוזר בתשובה נמחקים לו כל העוונות

יש גם עוונות של בן אדם לחברו שאנחנו יודעים שזה קצת יותר קשה

כן

כשהבן אדם שחוזר בתשובה והיה לפני זה בעולם שבו הוא לא כל כך מבין מה החומרה או בכלל לא יודע במציאות של עוון או של עבירה שהוא פגע בחברו והוא בכלל לא יודע מזה

זאת אומרת מה שהוא יודע הוא כן יכול לכפר הוא כן יכול לחזור לבן אדם

מבקש סליחתו, להחזיר לו כסף אם הוא גנב ממנו או כל מיני דברים כאלה.

אבל דבר שהוא לא יודע, איך הוא יוכל לחפר על זה? מה התקנה לדבר כזה? קודם כל, מי שבאמת חפץ לעשות תשובה אמיתית, הקדוש ברוך הוא יעזרהו שהוא ילמד, ייתקל, יסבירו לו, ייפגש, ישמעו לו,

בדיוק כמו ששמעת עכשיו,

שבין אדם לחברו צריך לפייס את חברו ולהזיל לו גזלה שלקח ממנו וכולי.

ואם הוא לא יודע כיצד למצוא את האדם וכולי,

אז יש דרכים.

אם הוא יכול להשיג בדרכים הידועות והמקובלות, הנה מה טוב ואם לאו, אז הוא נותן לארגון כמו שופר את הסכום שהוא היה חייב, ובגלל שזה זיכוי הרבים, מן השמיים מגלגלים שייהנה מזה אותו אדם בדרך ישירה או עקיפה.

אז זה הדרך לעניין גזל. לעניין פיוס, אדם צריך למצוא את האדם ולפייס, במידה הוא לא מוצא, אז הוא עשה כל אשר לאל ידו.

אי אפשר למצוא אותו. ואם הוא יודע שהוא נפטר,

מביא עשרה אנשים על קברו ומבקש,

ואם קברו רחוק והוא לא יכול להגיע,

אוסף עשרה אנשים ואומר נוסח שכתוב בשולחן ערוך,

ומבקש מחילה.

אז מי שרוצה באמת לדעת, כל כללי התשובה כתובים, מפורשים,

ואפשר לעשות בדיוק כמו שאתה שאלת, ככה שואלים ומקבלים תשובה, מה עושים?

תודה רבה. תהיה בריא.

אני רק רוצה להודות לאלה בינתיים שתרמו את האנציקלופדיות בשביל שתוכלו לקבל בחינם,

לוי משה מניו יורק,

לירון בן מניו יורק,

יפרגן שמעון מקריית שמונה, ופרג'ואן, משה ולורה,

יזכו לכל מיני דמייטה בזכות התרומה.

ועוד חוב קטן, תענו בקול בבקשה.

הערב הזה להצלחה ובריאות איתנה לרפאל בן דורה ומירה בטברטה, היריון תקין ולידה קלה.

כן.

חזק וברוך. כן.

שאלה.

כן, שאלה פה למארגן הערב למטה.

אני זכיתי באורך השם לארגן את הערב הזה.

אין לך מושג מה עבדתי בשביל זה.

אבל יש שאלה,

לא שאלה בעצם, אני רציתי שאתה תסביר לאנשים האלה ששש-שבע פעמים כמעט הדבקתי את המודעות,

ולמחרת אחרי זה שעתיים-שלוש, וגם למחרת כן, הורידו אותן.

תראה, יצא. ביום שישי, סליחה, יום שישי בשעה שלוש-ארבע ככה הדבקתי בשביל שלא יורידו את זה, למרות ששילמתי הכול לפי החוק, הכול עשיתי לפי אישורים, הכול.

אני מגיע בדרך לבית כנסת, אני לא רואה את המודעות.

היום עשיתי איזה שש-שבע פעמים, אני הדבקתי, הורידו אותן. אני רוצה בבקשה שתסביר את מה שהם עשו.

מי עשו? מי עשו? אני לא יודע מי עשו. אולי יכול להיות שהעירייה עשתה את זה.

אין לי מושג.

אבל פעמיים, מה שאני יודע, פעמיים, זה בטוח העירייה עשתה את זה. תראה, ליצררה יש משרתים גם בעירייה.

והוא פשוט מפעיל אותם. הוא כנראה ראה את המאזן בסוף השנה הזאת, שהמאזן שלו לא כל כך טוב,

והחזרה בתשובה גדלה לאין שיעור.

והוא רואה את התוכניות לשנה הבאה, והוא מבין שהוא הולך להפסיד בקרב.

אז הוא חייב לחבל מה שאפשר, והוא שולח את החבר'ה שלו מהעירייה להוריד.

בפעם הכל תמיד לא היה כזה דבר, ברוך השם. כן, אני לא מצטער בשום דבר. בסדר, תשמע, יצא לא נורא. לא היה לי מקום, אנשים חיכו, אנשים ייכנס. לא נורא, לא נורא, מה נעשה? זה אחרי ראש השנה, יצררה תמין,

תקעו לו בשופר, הבריחו אותו, נבהל התמין,

אז ישר התלבש על אור יהודה והחליט התמין לעשות בעיות.

אני עכשיו אעשה ברכה לפעם הבאה שיצליח בעזרת השם. הכל מצליח. עכשיו מסתכלים עלינו עשרות אלפי יהודים בשידור ישיר.

תראה להם, תראה להם איך רואים אתכם בכל העולם.

תעשו היי, ביי, שיראו אתכם.

שיראו אתכם, תראה.

תראה כמה מסתכלים, עשרות אלפים מסתכלים מכל העולם.

אתה רואה?

כן, אני רוצה... אתה רוצה לראות שהם מצלצלים והם אומרים שראו אתכם?

אני מאמין לראייהם. אז ככה, מי שמחוץ לארץ מוכן לתרום עשר אנציקלופדיות

ולקבל ברכה,

בשביל שאני אוכל לחלק לקהל בעזרת השם יתברך,

לצלצל למספר.

איזה?

052-808-1997. אז אם יש שיחות מחו״ל, רק בשביל שתהיה לכם הרגשה טובה שאתם לא לבד והאולם מפוצץ.

שני אצטדיונים לפחות מסתכלים עלינו עכשיו.

מה אתה דואג?

אתה יודע מה זכית הערב?

כן, אבל... הערב הראשון אחרי ראש השנה כבר התחלת עם זכויות בינלאומיות.

אני עשיתי הרבה מאמצים בשביל לקבל את הערב הזה, דווקא בתאריך הזה.

ולא נעים לי מהרב שיצא כזה מצב.

לא נורא. בגלל שזה אתה אני מוחה לך.

שעה עוד שאלה.

הנה, יש שיחה רגע לפני השאלה.

הלו?

שלום. וברכה.

מדברת שושנה, המתרגמת עם ניסים זבור ובינת סקונוסיום.

או, שלום לך, מה שלומך?

הוא חוסר, אני מדברת כרגע מליו יורק.

כן?

אני רוצה להגיד, מאוד לילדתי מההרצאה, כל הכבוד.

אני רוצה לבקש מהרב, אם אפשר,

בן של דודו שלי נמצא שם,

קוראים לו גבריאל.

איפה הוא נמצא?

אימא שלו חולה בטרשת לפוצה,

מצב שלו לא כל כך טוב.

הנה הוא עמד, תראה אותו באינטרנט,

תראה אותו באינטרנט.

גבריאל חיים מותרים יד. מאיפה הוא? עומד כבר שעה, רק לא מצלמים.

הנה גבריאל. את רואה גבריאל?

עשר אנציקלופדיות יש?

יש. יופי. מה ש...

מה השם? מרגריטה, בתמרה. איך?

אלינור.

אלינור.

מרגריטה. מרגריטה.

בתמרה. בתמרה, השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה, ויעתיק את המחלה ממנה לאחמדנג'אד, נשיא איראן, מהרה. אמן.

עוד לא סיימתי.

תהיי בריאה.

שושנה בת?

שושנה חיה בת זויה.

שושנה חיה בת זויה, השם יזכה אותך להשלים מהיריון תקין, ושני ילדים בריאים ושלמים. אמן. תודה רבה, הרב. תהיי בריאה.

הרב, אני עוד לא סיימתי.

כן. בבקשה. לא, רק רציתי לראות לך שרואים אותך מכל העולם.

אני מאמין להרבה. אבל רגע, יש עוד שיחה. רק רגע, הלו.

הלו.

שלום.

שלום.

מי זה? מאיפה?

שנייה, לא. אני דוד.

כן.

יאללה.

תודה רבה לך.

מאיפה אתה?

אני מניו יורק.

ואתה לוקח על עצמך לתרום עשר אנציקלופדיות?

הלו?

הלו?

מה?

אתה לוקח עשר אנציקלופדיות?

אוקיי.

מה השם שלך?

אני לא שומע אותך ברור.

אני רציתי לקבל בורך למכור את הדירה עכשיו, וחזור חזור. מה השם שלך?

אלוני דוד.

אלוני דוד בן?

שושנה. שושנה תזכה למכור את הדירה מהרה ולעלות לארץ ישראל בנקל.

בן.

אני רוצה גם שיהיה לי הצלחה.

שיהיה לך הצלחה ותעמוד את השם בשמחה.

אמן.

לעבוד את השם בשמחה. אמרתי, תעלה לארץ ישראל בנקל.

בסדר, בעזרת השם תצליח.

ביי ביי.

הלו?

שלום.

שלום, מי אתה?

אני מגרמניה.

יואו, איזה פחד!

מה השם שלך?

השם שלי יצחק.

יצחק מה?

יצחק...

לא משנה.

אה, שם יפה.

רציתי לשאול שתי שאלות.

לפני השאלות, אתה תורם עשר אנציקלופדיות?

אז אני רוצה להגיד לך שבקרוב אני מגיע

בא איזה חתונה לדוד שלי ואני אבוא לארגור שלך וזה יהיה אפילו יותר מ-10 בעזרת השם. יאללה, קדימה. מה השאלות? בזריזות, בזריזות.

שואל, איך אתה לוקח את הסיכון? יש היום הרבה אנשים שאומרים

אם לא יקרה גוג ומגוג השנה הם לא יאמינו בך יותר.

אה, נפלא מאוד, אז יופי.

אז אני פשוט מאוד, תהיה לי פחות עבודה.

אז איך אתה יכול לקחת את הסיפור שלך?

מה אתה דואג לי, בחייאת?

אם לא יהיה,

אז אתה ממש, אתה אומר, אתה עושה חילול השם. למה? נכון, מהבוקר עד הערב. אם לא יהיה, אם לא יהיה, אז אנשים יגידו, אה, עובדות השטויות. נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון.

אתה צלצלת אליי כבר כמה פעמים כל פעם בדמות אחרת.

נכון? פעם משוודיה. יש לי עוד שאלה.

אה, כל פעם אתה מצלצל, פעם אתה משווייץ,

פעם אתה מגרמניה ואתה בא לחתונה ואתה תביא יותר ואתה לא מקשיב, אה?

אז אני אעשה לך היום משהו יפה, אני אגיד לך ביי.

טס,

טס.

זה כל פעם מצלצל בשם בדוי.

כן.

הלו?

רבנו הקדוש.

כן.

תסביר דוד גטש.

דוד מי?

גטש.

גטש.

כן.

מצרפת.

מצרפת.

ואני יכול חמישה פרמיקרופדיות לתחום.

אבל אני לא יכול לברך חצי ברכה.

רבנו,

אתה רוצה עצר,

ואני לא אוכל,

אבל חמש אני אוכל.

זה יפה מאוד. טוב, אני אברך רק חצי.

טוב, עשרה לא.

או, אשריך.

ברכה שלמה.

מה הברכה? הייתי אצלך, הייתי אצלך לפני ארבע שנים על גידול בכבד ורק אמרתי לך תודה על כל העזרה, על הקדוש ברוך הוא גם כן.

אני אז התחזקתי מאוד, מאוד, מאוד, מאוד ורציתי ברכה בשביל אחי.

היה לך את המחלה בכבד?

כן, נכון. ונרפאת ברוך השם?

ברוך השם, ברוך השם, גם הכיף לב, ראיתי כיבן נפלאות.

ברוך השם, שומר ישראל אשם.

מה אתה רוצה ברכה לאחיך?

אני רוצה שהוא יצבור בתשובה גמורה.

מה שמו?

מה שמו?

שמואל בן דגניה.

שמואל בן?

שמואל בן דגניה.

שמואל בן דגניה, השם ירפא אותו ברפואה שלמה ויחזור בתשובה שלמה.

אמן.

אמן.

ורציתי עוד משהו קטן.

אני לא מתבייש לבקש את זה, כי אני נודר נדר לתת חטי לשופר.

תן לי ברכה על עשירות.

יואו!

אני בדרך כלל לא נותן ברכות כאלה,

כי אנשים שלא עומדים בנדר אחר כך זה בעיה,

אז לא כדאי לעמוד בניסיון.

אני נודר נדר לתת חטי לשופר.

יש הרבה שאני יודע שהרוויחו ולא נתנו אפילו כלום.

אני לפני, אני לפני ראש השם, אני לא משחק עם זה.

זה היה לי אחד כזה, בא לי מאנגליה,

אמר לי, יש לי עסקה עוד שבוע על מיליון דולר.

אם אתה מברך אותי, ניתן עשירית.

בירכתי אותו, הייתי תמים.

והוא הרוויח.

אז הוא צלצל אליי אחרי שבוע ואמר לי, הרווחתי.

אני בא לארץ, אני נותן.

בא לארץ, נתן לי חמש אלף דולר.

אמרתי לו, אם אני יודע, חשבון חסר משהו, לא?

אמר לי, כן, אני עוד שבועיים בא עוד פעם, אני אביא לך עוד.

טוב,

אחרי שבועיים בערך, לא בדיוק,

הוא הגיע, כמה הוא הביא עוד?

הביא עוד 13. אמרתי לו, סליחה,

אבל זה עדיין לא מגיע לזה.

הוא אומר, לא, לא, לא, לא, זה גם טוב, גם טוב, גם טוב.

אמרתי לו, בסדר,

ביי ביי, הלך.

אחרי

כמה ימים, הוא מצלצל,

הפסיד את העסקה עוד פעם.

בסוף רק אני נשארתי עם הכסף, ובלי...

אתה מבין?

אז אני, אני, בגלל שאתה לא, בגלל שאתה מפחד מראש השנה,

ואני נוטה להיות מאמין עוד פעם,

אז אני נותן לך ברכה

שהקדוש ברוך הוא יעשיר אותך לטובה.

כן. לטובה.

אם זה לא לטובה, לא.

אמן.

אוקיי? אמן.

תהיה בריא. ביי ביי.

והמזרח יברח מפי העליון. אמן. שהקדוש ברוך הוא יאריך את ימיך.

אמן. שתמשיך להחזיר עוד הרבה בתשובה ושתביא לנו כבר מה שעסקנו.

במהרה בימינו, אמן. אתה קודש קודשים. נכון.

חוץ מהבחור מגרמניה, יצחק, שלא זוכר איך השם שלו. ביי.

תהיה בריא.

יאללה.

די, יש עוד הרבה, אבל אתה לא תוכל לדבר.

זה רק להראות לך שיש. כן.

תודה רבה.

עכשיו אני רציתי ברכה, בבקשה, לדוד אשר, לרפואה שלמה. דוד בן איבון, רפואה שלמה בכל איבריו וגידיו מהרה.

אמן. יהיה בריא ושלם אולם. אמן.

עכשיו ברכה לעצמי שבפעמים הבאות שאצליח בארצות. אתה הצלחת תמיד, עד עכשיו הצלחת. כן, אבל אני מתכוון. תראו, אכזבתם אותו. חבר'ה, פעם הבאה אתם רואים מודעות שלי ואתם יודעים שהוא ארגן, אתם עומדים ליד המודעה שלא יורידו.

השם יזכה אותך שתצליח ובגדול. אמן. תודה רבה. יהיה בריא.

כן, הנה הבחור מאחוריך בלבן. תן לו עם כובע לבן.

כן. קיבל גם ספר, גם ציצית, ורק את החגיל עוד לא הביא לי.

לא, זה השני, זה לא אני. אתה גם קיבלת. אני לאט לאט. תפסת, תפסתי. תפסתי בשבילו, בשבילו. אה, אתה דואג לאחרים?

לאט לאט. יאללה, לאט. השאלה שלי, ראיתי באחד ההרצאות שלך. כן.

שדיברת עם דברי, היה איזה דיון עם איזה בחור חילוני גם,

ואמרת לו,

זה כאילו בעיקרון זה,

אם אתה לא שומר שבת, אסור לך להיות במניין.

השאלה שלי, אני יודע,

מי שעושה בר מצווה, הוא כבר נחשב מניין.

אבל לפי מה שאמרת, מי שלא שומר שבת,

לא יכול להשתתף במניין,

או להשלים מניין.

או, עכשיו התחלת לדבר.

אוקיי.

חייב יהודי להתפלל, וחייב להתפלל במניין,

אבל בשביל שיהיה מניין, נגיד קדיש וקדושה,

צריך עשרה יהודים כשרים מעל גיל 13 שומרי שבת.

אם יש תשעה שומרי שבת, ועוד אלף שלא שומרים שבת, אין פה מניין להגיד קדיש וקדושה.

כי זה רק בעשרה כשרים ששומרים שבת.

זה הדין שאמרתי.

אז למה הכוונה מניין? אם אני בא עכשיו להתפלל ואני לא שומר שבת,

אז עדיף לא ללכת להשלים מניין עם מישהו שקורא לי,

ברחוב?

כן, אתה צריך להגיד לו, אני לא מצטרף למניין בשביל להשלים את המניין.

אני מצטרף בשביל להתפלל ברבים.

אבל אני לא משלים מניין.

אז ככה שזה לא משנה.

לא, זה משנה.

איך?

הם לא יודעים, לפעמים הם עוצרים גם מוחמד ואחמד בלי לדעת.

כבר שמעתי שהכניסו ערבים בלי לסיים.

בוא, בוא, בוא, בוא, בוא, תשב, תשב, תגיד אמן, תגיד אמן, אמר אמן בסוד, ברר הוא בואי.

מה לעשות? יש כאלה לא יודעים.

זה ההלכה, זה ההלכה.

כן.

מאחוריו, תן לו, ושחור.

תן לו, מאחוריו.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. שנה טובה.

כן.

רציתי לשאול שאלה.

רציתי לשאול,

מה עם אותם אנשים שתורמים בסרטן לאנשים חולים, אבל הם לא שומרים שבת ולא מקיימים מצוות,

אבל הם תורמים מיליונים לעמותות שעוזרות לאנשים מוגבלים ואנשים בעלי סרטן. מה יהיה איתם כשהם יעלו לשמיים?

הם יזכו לגן עדן או לגיהינום?

קודם כל, לפני שמגיעים לגן עדן, צריך לבדוק את הבן אדם, עם כמה חטאים הוא הגיע.

וחטאים חייבים לנקות, לשטוף, למרק,

לכבס,

לשרוף, תלוי מה הדרגה של החטאים שיש לו.

אחרי שגומרים את כל הזיכוך והניקיון והכול, שזה יכול לקחת מיום עד

הרבה זמן,

אחר כך מעלים אותו לגן עדן, למקום הראוי והמתאים לו לפי המצוות שהוא עשה בימי חייו,

כולל המצוות שהזכרת.

אבל לפני כן חייבים לעבור ניקיון.

אם אדם לא חזר בתשובה ומחק את העוונות פה והוא עלה איתם למעלה, יצטרכו למחוק לו אותם שם.

רק שם זה לא בתשובה.

זה לא אומר אני חוזר בתשובה ומוחק,

זה צריך לנקות את זה אמיתי.

וזה לוקח הרבה זמן וכואב.

רציתי לשאול עוד שאלה על גן עדן וגיהינום, אם רשום על זה בתנ״ך.

בתנ״ך, כן.

כתוב בתנ״ך.

בספר בראשית כתוב שהאדם הראשון היה בגן עדן.

תודה רבה כבוד הרב. שנה טובה. והשאול מוזכר מספר פעמים בתנ״ך.

תודה רבה כבוד הרב. שנה טובה. גם אתה.

תן לבחור הזה פה עם הפסים, עם הפסים.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב. שנה טובה. כבוד מבורכת.

יש לי שאלה שרשום בתורה שהשם ומשה רבנו,

כאילו משה רבנו ראה את הקדוש ברוך הוא,

כאילו ראה את גבו, ורשום שלקדוש ברוך הוא אין לו גוף ואין לו דמות הגוף. אז זה סודר אחד את השני.

נכון, אבל זה לא הכוונה אלא זה דרך משה.

כמו שכתוב בתורה שהוא דיבר איתו פנים אל פנים כדבר איש אל רעהו.

כדבר איש אל רעהו, אבל אין לקדוש ברוך הוא פנים שהוא ידבר איתו פנים אל פנים.

זה רק דימוי לראות עד כמה הקרבה ביניהם הייתה קרובה כמו שאדם עומד פנים מול פנים. ככה הייתה הקרבה של משה רבנו לקדוש ברוך הוא.

וכשאומרים שהוא ראה אותו מגבו בקשר של תפילין וכל הדברים האלה,

באים להגיד איזה דבר מסוים שהוא לגבי בחינת העורף ולא פנים של הקדוש ברוך הוא,

וזה דברים מרמזים שנאמרו ב...

בתורה ובמדרשים דיברה תורה בלשון בני אדם

כי אין לנו כלים לבטא את הדברים בדרך אחרת

תודה רבה כבוד הרב אבל יש לי שנייה שנייה עוד שאלה בבקשה עוד אחת תודה יש לי חבר בכיתה ולא יודע איך קוראים לזה הוא מהקראים לא יודע איך קוראים לזה בעייתי מאוד בקיצור אז כאילו הוא לא מאמין בתורה שבעל פה כן אז עכשיו הוא אומר לי שיש

הרבה דברים בתורה שבעל פה שסותרים את התנ״ך אז הם כאילו הולך לפי התנ״ך ועכשיו רשום בתנ״ך שכאילו לא תעשה לך בגד שעטנז נכון? נכון ועכשיו בציצית יש את השעטנז הזה נכון אז כאילו זה גם סותר אחד את השני זה לא סותר כי בציצית זה מותר והתורה התירה וכתבה בפירוש שמותר לעשות ככה ושאר הדברים היא אסרה בשעטנז זה אחד

בקראים אין להם חלק לעולם הבא והם כופרים

ודבר נוסף אסור להתחתן איתם

כי מי שמתחתן עם קראים אז זה בעיה

יש להם דין כמעט כמו של גויים

דבר נוסף

אתה צריך להבין עוד דבר

איך הם מפרשים תפילין

איך הם מפרשים ציצית

איך הם מפרשים ברכת המזון

הם לא יכולים לפרשים דברים שזה דברי חכמים ואיך הם מפרשים

כאילו הם אומרים יש להם תפילין

אני לא יודע איך הם יודעים לעשות תפילין אם לא כתוב בתורה איך עושים

איך הם יודעים איזה פרשיות מכניסים לתפילין אם לא כתוב בתורה איזה פרשיות

איך הם יודעים כמה חוטים יש בציצית אם לא כתוב בתורה כמה יש חוטים

מאיפה הם יודעים

איך הם ידעו

איך התורן צבא דברים שאי אפשר לדעת

איך היא אומרת וקשרתם לאות על ידכם והיו לטוטפות ביניכם והיא לא מסבירה על מה מדברים בכלל?

איך יקיימו את המצווה?

איך כתוב וזרבחת ולא כתוב דיני שחיטה איך שוחטים וכמה זה נקרא שחיטה ואיפה שוחטים?

איך אפשר לקיים בכלל מצווה שבכתב אם אין תורש בעל פה?

והם מקריבים קורבנות הם בעצמם אז איך הם שוחטים? איפה הם יודעים איפה שוחטים?

לא כתוב בתורה, הוא אמר שהוא מקיים תורה שבכתב.

איפה כתוב וזרבחת, איפה זובחים?

אלא זה חרטא, ברטא.

אז גם החבר הזה אומר, כאילו, הוא ממש בקיא בכל התנ״ך. בקיא בכל הפסוקים, כן, כמו חידון התנ״ך. כן, אז הוא אומר לי שלא תוסיפו ולא תגררו מן התורה הזאת ויש מלא דברים שנגיד מצווה דה רבנן,

כאילו אתה מוסיף או גורע מהתורה. נכון, כתוב ושמרתם.

ושמרתם משמרת למשמרתי.

התורה התירה לנו להוסיף.

הפוך, יגדיל תורה ויאדיר.

לא להוסיף במצוות התורה.

לא תוסיף ולא תגרע במצוות התורה. מצוות של חכמים נתנה התורה אפשרות להוסיף כמה שהם חושבים.

לעשות גדר, משמרת,

בשביל שאנשים לא יחטאו.

וגם בנטילת ידיים, כאילו,

ברוך אתה ה' אלוקינו מלך בעולם, אשר קידישבנו באמצעותם וציווינו, כאילו הוא ציווה אותם. לא יפה רשום בתורה. ודאי, ודאי.

כתוב על פי התורה אשר יורוך,

לא תסור ימין ושמאל.

אפילו אם אומרים לך על ימין שהוא שמאל,

שמע בקולם אומרת התורה.

על פי התורה אשר יורוך, מי יורוך? חכמים.

מה שהם יגידו תעשה.

איך אנחנו מברכים בחנוכה על הנרות אשר קידשנו ומצוותיו ציווהנו?

והיכן ציווהנו?

מזה שאמר, על פי התורה אשר יורוך.

הקדוש ברוך הוא נתן כוח בחכמים לתקן תקנות, לגזור גזרות ולגדור גדרים.

תודה כבוד החבר. תהיה בריא.

תגיד לו אבל שהוא יכול לחזור בתשובה.

ביי.

כן, הנה אחד עם כוכב, משהו עם עטלף כזה, משהו על החזה.

משהו עם, כן, תן לו, יאללה.

כן, תעמוד, תעמוד. הנה, וואו, וואו, וואו.

נשארים, נשארים, נשארים קלו.

מהעריות גברו.

כן.

דבר בבלי.

לא רוצה לראות את החולצה עד שאני רואה חולצה כזאת?

תראה את החולצה, למה אתה לא מראה את החולצה?

שילם כסף.

נו.

יש לי שאלה.

כן.

אפשר לראות את החולצה שלו? תודה.

כן, יופי, די.

שלוש דתות?

אני רוצה לשאול אם שלוש דתות מאמינים באלוהים אחד.

כן.

מה, איך כן, אבל? מה, איך כן?

כאילו, אמרו לי שהערבים כאילו מאמינים קצת, הם פחות או יותר.

במי? במי?

הערבים. הערבים. הערבים. המוסלמים. כן. במי הם מאמינים?

מה?

אני רוצה לשאול אם שלוש דתות מאמינים באלוהים אחד. כן. אמרתי שכן.

מה עוד?

וזהו, כן.

זהו, תהיה בריא. שנה טובה. שנה טובה, כבוד הרב. שנה טובה.

כן.

שאלה אצל הנשים. הנה, הגברת שמה מצביעה. תן לה, תן לה. רוץ, רוץ. יהודה, יהודה.

יהודה.

כן, שאלתך. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי מספר שאלות.

רציתי לשאול, המוסלמים, הם מאמינים בקדוש ברוך הוא?

קוראים בשמו?

כן, שמעתי. בדיוק כמונו. נו. הם מאמינים.

עכשיו, לא מסתדר לי.

במלחמת גוג ומגוג,

אלה שמאמינים בקדוש ברוך הוא הם ינצלו.

מי שקורא בשמו, הוא יישאר. מי אמר לך? אז גם המוסלמים...

שמעתי את זה בקלטות של הרב. שני?

אז אולי לא הבנתי, אולי לא הבנתי. אני אמרתי שהמוסלמים צעקו לקדוש ברוך הוא בשמו. לא, שמי שקורא בשמו, מי שמחזיק בשם של הקדוש ברוך הוא ומאמין בו,

אז הוא ינצל. לא, לא, לא. מי שמאמין בשקר לא יועיל לו שהוא קורא בשמו של הקדוש ברוך הוא.

מה השקר שהם מאמינים?

שקר וכזב, הקוראן זה בכלל שקר. אה, בקוראן. דבר נוסף. אז רק אנחנו, יש לנו את ה... חיבור לקדוש ברוך הוא, לכן אנחנו אומרים שמע ישראל, השם אלוקנו,

השם אחד זה יהיה רק בסוף.

כרגע הוא אלוקנו,

אבל באחרית הימים, אחרי גוג ומגוג, השם יהיה אחד שכולם יכירו אותו כמו שאנחנו מכירים. הבנתי.

היום הם חושבים שהוא לא איתנו, הוא איתם.

אז הם חיים בשקר.

אז הוא יהיה רק איתנו.

עכשיו רגע, אני רוצה שתביני.

זה מה שהם אומרים, כן?

אחמדי אומר שיש מצווה דתית להרוג את היהודים, שמעת? כן. הוא אומר את זה בשם השם.

כן. זאת אומרת שאם הוא יצעק לשם שייתן לו להרוג את הילדים שלו,

אז הוא ייתן לו?

גם בלעם אמר שהוא רוצה להרוג את הילדים של הקדוש ברוך הוא, והוא אמר לו, לא תלך איתם,

אני לא מסכים שתהרוג, בכל אופן הוא הלך, ומה קרה בסוף?

שהרגו אותו בחרם.

לא כל מי שקורא בשמו של הקדוש ברוך הוא נענה, ובפרט אם זה על שקר עוד יותר גרוע, הוא משתמש משם השם לשווא.

הבנתי, עכשיו שאלה שנייה,

אדם שבא בגלגול,

בגוף מעוות,

תסמונת דאון, עיקר התיקון הבנתי,

נעשה, עיקר התיקון שנעשה בגוף זה, הגוף הזה יקום בתחיית המתים.

אם נעשה, אם נעשה. אם נעשה בגוף זה. עכשיו ברור שבן אדם שבא בקצת זמן נדע או לא... שמעתי, לכמה זמן זה יהיה? חצי שעה.

כתוב בספרים הקדושים שבתחיית המתים יקומו כולם כמו שהם מתו.

למה?

כדי שיזהו זה את זה וידעו זה זה זה.

אה, ואחרי זה הם יחזרו? ואחרי חצי שעה יתרפאו כולם, יחזרו למתכונתם.

כמו שהיה במעמד הר סיני. במעמד הר סיני לא היה עיוור ופיסח וגידע והכל, כולם נתרפאו. הבנתי. באותו גוף אבל, שהוא היה כאילו עם התסמונת, אותו פנים, רק ישר. דווקא מינה, כן, מה זה משנה. ייראה טוב מאוד, אל תדאגי. הבנתי.

עכשיו שאלה שלישית.

יש לי כסף שבעלי נותן לי ככה ל...

בזבוזים. כן, תקני לבית מזגן, זה, אני חוסכת 2,000 שקל, 3,000. אם אני מחליטה לתת את זה לארגון שופר. לא, לרב אולי שלא יהיו נגיעות.

נותן את זה לכל ארגון כלשהו, אני מחליטה לתת.

זה צריך להיות על דעת בעלי על שאני חייבת לבקש. אחר שהוא נתן לך את זה לך ולא לצורכי הבית. הוא אומר לי לצורכי הבית.

כאילו, תקני משהו לבית. אם זה לצורכי הבית, אז את צריכה לעשות לצורכי הבית. רק לצורכי. אם את רוצה לשנות, תגידי לו. אז אני צריכה להודיע, אם זה לצדקה או למה אחר, אסור לי על דעת עצמי. כן. היה מעשה עם ריבי טרפון ורבי עקיבא, שריבי טרפון נתן ריבי עקיבא כסף, אמר לו, לך תקנה לי בזה פרדסים וגנות וכל מיני דברים.

כן. והוא הלך ונתן את זה ללומדי תורה. ואחר כך הוא אמר לו, בוא תראה לי איפה אלה שאתה עשית וזה ופה. ושאמר, היה לו את הבתי מדרש. הוא אומר, אבל לא נתתי לך על זה, נתתי לך על זה. אמר לו, מזה לא יישאר לך לעולם הבא כלום, לעולם העליון, דאגתי לך וכולי, והוא הסכים לו. הבנתי. אבל אני לא יודע אם מה לך ריבי טרפון ואני לא יודע אם את ריבי עקיבא.

כן, ברור. טוב, עכשיו אני בעשרת ימי תשובה רציתי לקבל על עצמי משהו.

ולקחתי, יש לי חברה לעבודה ושכנה שלא נפקדו,

ויש לי אחות. מה אני יכולה לעזור להם? מה אני יכולה לעשות בשביל העמו? למה שהם לא יעזרו לעצמם? או להגיד להם לפחות, מה הם יכולים לקבל על עצמם. הם דתיים או לא? דתיים. אני סחבתי איתי אפילו חברה לעבודה איתי לפה. לא, אני שואל, אלה שאת רוצה בעבורם. הם פה? כן, כן. הם פה? אחת פה, והשכנה שלי לא יכלה להגיד. נתנה לי יותר רגע נדבר. בסדר, בבקשה.

כן.

ערב טוב. ערב טוב. מה את צריכה?

זרי קודש.

הבנתי.

ואת מוכנה לכסות את עצמך במאה אחוז?

אני כמעט תשעים ותשע אחוז. תשעים ותשע זה לא טוב, זה גם לא תשעים ותשע, זה שמונים אחוז כמו שאני רואה.

מוכנה לכסות את כל הסערות לגמרי, בשרוולים, בגרביים, והכול כמו שצריך, הרמטי?

כן. יופי, אז נברך אותך וגמרנו.

מה השם?

חגית בת מזל.

אבל קודם תכסי את הכול.

או, הנה, עכשיו, זה... עוד, עוד קצת, עוד קצת.

עוד קצת, עוד קצת, עוד קצת. עכשיו זה תשעים ותשע.

כן, עוד קצת, עוד קצת. עוד קצת, שלא יחליט, כן.

או-הו.

יופי, לא להרים ככה, לא להרים.

יופי.

כן.

חגית בת מזל.

השם יזכה אותך לזרע חי וקיים מהרה. אמן. יופי. אמן. אושרה, השכנה שלי, אושרה רבקה איילה. רגע, רגע, היא גם צריכה לחסות הכול. כן, היא מכוסה.

הכול. כן. ובעלה לומד? לומד, יושב לומד. שילמד שעתיים בתענית דיבור.

רצוף. כל יום, שלושה חודשים רצוף, בלי הפסקה.

אני אמסור להם.

שמו, שמו.

שמו, לא לקחתי את השם שלו. שמה.

אושרה רבקה איילה. אושרה רבקה איילה. בת חסיבה. בת חסיבה.

חפציבה. חפציבה. תזכה בעזרת השם לזרע חי וקיים מהרה. אמן ואחותי מלכה בתסטר מירם. רפואה שלמה וזיווג הגון.

מהרה. אמא שלי קורא כל הזמן את ה...

היא שמעה מכבוד המת. שערי תשובה. שערי תשובה היא. היא מסיימת ומתחילה ומסיימת. ברוך השם אשריה.

כל הזמן, אבל מה עוד, מה עוד אפשר לעשות שהיא תצא מזה? היא אברהמונוביץ. אל תדאגי בעזרת השם, רפואה שלמה מהרה. אמן. יאללה. יאללה, יאללה, יאללה. הנה הבחורים שם, הנה חולצה, משהו כזה מבולבר. יאללה. תן לה שם.

מהר, מהר.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום. עכשיו בסרט ימי תשובה אנחנו קוראים בשמונה עשרה זוכנו לחיים מלך חפץ בחיים כותבנו בספר חיים למענך אלוהים חיים הרב יכול להסביר לי את המשפט הזה?

כן, אם תחזור עליו עוד פעם.

כותבנו לחיים מלך חפץ בחיים כותבנו בספר חיים אנחנו מוצאים מהקדוש ברוך הוא שיכתוב אותנו בספר של צדיקים

מלך חפץ בחיים הקדוש ברוך הוא הוא מלך שחפץ בחיים איזה חיים?

בחיים של תורה, בחיים של מצוות אז אנחנו אומרים לו תכתוב אותנו אתה מלך חפץ חיים זוכרנו?

כן?

לחיים. למה אנחנו רוצים למענך

אלוהים חיים אנחנו לא רוצים בשבילנו חיים סתם אנחנו רוצים שזה יהיה למענך

אבל מה זה למענך? מה, אנחנו עושים לא טובה שאנחנו לוקחים עליהם מצוות?

הפוך, אנחנו הפוך, מבינים מה אתה רוצה. אתה רוצה בחיים, בחיים של תורה,

והיות שאנחנו מבינים את זה, אנחנו מבקשים ממך שתיתן לנו חיים, כדי שנוכל לחיות למענך,

לא למעננו.

לא בשביל האינטרסים שלנו, הנאות שלנו וכו',

למענך אנחנו רוצים.

אז אני מקבל כל אחד עצמו בלב, למה אנחנו צריכים להגיד את זה?

אה, אז למה צריך להתפלל בכלל? נגיד בלב.

נגיד בלב.

אה?

נגיד הכל בלב.

אה? נכון. אולי תאכל גם בלב.

מה אתה אומר, לאכול בלב?

לא, יש דברים שחייבים לעשות, בשביל מה יש לך פה?

צריך לדבר.

תודה רבה. סבנת? ביי ביי.

כן.

רגע, הנה פה, איזה חולצות יש פה, בלי עין הרע.

אני אומר לכם, האופנה באור יהודה, פה, פה, פה.

שתי החולצות השחורות, כן.

תן לו, תן לו כבר, תן לו לשחור, לשחור.

מה זה? זה הטעיה זה.

זה בשביל דוד שלי. אה, זה הטעיה.

לא, זה פשוט,

הצלם עומד מולנו ואתה לא רואה אותנו כשאנחנו... אני רואה אותך דרך המסך פה מולי. אה, הבנתי.

כבוד הרב, שים את המיקרופון אופקי.

ככה.

זה אנכי, עכשיו זה אופקי, כן.

ארץ טוב. תצמיד אותו יותר אליך כדי שנשמע. תודה. אוקיי.

קרה מקרה מצער בערב ראש השנה.

בא לי בחור שעבד אצלנו,

נפל מהסולם,

והוא במצב קשה מאוד בבית חולים תל השומר.

יש לו שטף דם במוח,

ומצבו אנוש.

אדוני היושב-ראש, השאלות שנשאלו

על ידינו,

למה דווקא זה אצלנו, קודם כל?

הכל טוב, יפה,

אהבנו את הבן אדם, דאגנו לו כמו משפחה,

אבל בכל זאת זה קרה אצלנו.

והשאלה שמנכרת במוחנו,

וזו משפחה גדולה אנחנו,

למה דווקא אצלנו אף אחד לא היה לידו חוץ מאחי,

שבאמת תוך שבע דקות הזמנו אמבולנס,

אולי יצלנו את חייו, לא בטוח.

אבל בינתיים הוא שוכב מונשם ובמצב קשה.

השאלה השנייה,

מה עלינו לעשות

כדי אולי להרגיש טוב עם עצמנו ולהבין שזה מה שהיה צריך להיות?

קודם כל, זה מה שהיה צריך להיות, העובדה שזה קרה.

למה זה אצלכם?

מה זה משנה אם זה היה אצל השכן?

לא הייתה אותה שאלה?

למה זה אצל השכן?

אני,

אני מסתכל על זה במבט אחר לגמרי. מהו המבט? מגלגלים זכות על ידי זכאי. אבל אתה לא הפלת אותו.

אוקיי.

עצם העובדה שזה היה אצלי בבית. אז מה יש?

קודם כל, אני נתון לתביעות.

כן. כי הוא עובד אצלי.

זאת אומרת שגם אני חייב באיזשהו מקום.

כן.

השאלה היא, מה צריכים לעשות?

לתקן את ה...

למה זה קרה אצלנו? הוא נפל מעל סולם אמרת? כן. הסולם היה תקין? תקין מאוד.

במאה אחוז? במאה אחוז. אז איך הוא החליק?

מישהו ראה איך הוא החליק?

לא.

אחי היה לידו אמנם,

הוא שמע אותו רק נופל.

אם הסולם היה תקין והכל בסדר,

אתם לא חייבים. אולי בדיני הביטוח והקשקושים אז אתם חייבים. על פי דין תורה אם הכל היה בסדר.

אתם לא חייבים.

אבל

אתם תצטרכו לברר את השאלה בהלכה. מה הדין שלכם זה אחד.

דבר שני, אם מתגלגל בכל אופן שתחויבו בדין,

אז אני לא יכול להגיד לך בדיוק במה חטאתם בממונות.

כי אם מחייבים אתכם בממונות,

צריך לחפש מידה כנגד מידה בממונות.

אני לא יודע מה אתם עושים בממונות בשביל להגיד לך.

אבל בדרך כלל תחפש את המידה כנגד מידה.

אם חויבת בממונות, תחפש בממונות.

הבנת?

עכשיו, אני לא יודע מה אתם עושים. איתו, איתם, עם העובדים האחרים, פה, שם, אני לא יודע.

עובד אחד בלבד.

יכול להיות.

אז תבדקו את עצמכם בקטע הזה.

מכל מקום, מה שאפשר לעשות בקשר לבחור הזה,

זה להתפלל בעבורו ולעשות מצוות לטובתו. עשינו שיעורים כל ערב ראש השנה וכל הזמן, עד היום? רגע, רגע.

בני משפחתו, הוא היה חילוני, דתי, מה הוא?

דתי.

משפחתו גם דתית.

דתי או חרדי?

דתי.

דתי.

הוא היה שומר שבת?

כמובן כן.

שומר שבת? כן.

הבנתי.

הוא נפל, אתה אומר, והסולם, מאיזה גובה?

מטר וחצי אולי.

אז זה נקרא סקלה.

אז זה כאילו עבר איזה סוג עבירה שהיא חייבת סקלה. צריך לבדוק מה הוא עבר, למה עבר.

זה מה שאני חושב, רק אני לא מכיר אותו עד כדי כך,

כדי לדעת מה הוא עשה.

טוב.

עכשיו, מכל מקום, בשביל להתרפא,

צריך שכמה אנשים יקבלו על עצמם ללמוד תורה.

אם יש אנשים שיחזרו בתשובה, זה הכי טוב בעולם.

אם אין אנשים שיחזרו בתשובה, אז לפחות שילמדו שעתיים בתוכנית דיבור למשך שלושה חודשים רצוף, בשביל רפואתו. כמה שיוסיפו יותר אנשים,

יכול להעמיד אותו על הרגליים.

אבל אם יחזירו כמה אנשים בתשובה,

אפשר להעמיד אותו מידה כנגד מידה.

מחיים אנשים ממיתה,

אז מחיים אותו גם כן.

תמיד צריך לחפש את המידה כנגד מידה.

הבנת מה שאתה פועל בצד א',

אתה מתקן את המידה. חלק כבר קיבל.

בסדר.

אז בעזרת השם צריך להתפלל. מה שמו?

שמריהו בן חלימה ושלום.

שמריהו בן חלימה ושלום. השם ירפאו ברפואה שלמה ויחלימהו לחיים טובים ולשלום.

ואת הזעזוע המוח נשאיר לאחמדינג'אד, נשיא איראן.

אמן. אמן.

עכשיו הוא הולך לאום.

אולי בדרך הוא יחליק על בננה או משהו.

אולי הוא ייפול מהכבש של המטוס.

זה נפל מהסולם, אז הוא ייפול אולי מהכבש של המטוס. אולי יחליק, חליקה.

כן.

שלום כבוד הרב. שלום, שלום.

אם הרב זוכר אותי, הייתי בהרצאה שלך ברעננה.

ו?

וברוך השם, מתחזקים בזכותך. אני רוצה להודות לך שבזכותך אני מתחזק ומקרב. אתה היית חייל שם? חייל? כן, כן. וואי, וואי, וואי. החייל נהיה אברך אשריך.

בעזרת השם.

אשריך, אשריך, אשריך.

יפה מאוד.

דבר ראשון, אני אלמד בעזרת השם לרפואתו. שעתיים לרפואת הנופל.

כן.

ורציתי, אם כבוד הרב יוכל,

לברך אותי שאני אצליח להתקבל לישיבה בירושלים,

וגם לברך מישהו לרפואת, כאילו, שתברך מישהו שחולה במחלה.

כבר.

קודם כל, מה שמך ושם האמא?

מתנאל בן דינה.

מתנאל בן דינה,

השם יזכה אותך לשב באוהלה של תאורת אדיר בירושלים,

קרתא דשופריה. אמן.

ברפואה שלמה ל?

יוסף בן מנצור.

יוסף בן מנצור, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה. אמן. תודה רבה. כי הוא כבר ייתן לו לבחור לידך, כן.

שלום, כבוד הרב. שלום, שלום. אם הרב זוכר אותי, הייתי אצל הרב לפני שנה ומשהו.

כן.

זה היה בתאריך 21.5.2008 בפתח תקווה.

היינו שם על מקרה לא כל כך משמח.

בת אחותי קיבלה את המחלה, הלוקמיה.

בת ארבע-חמש היא היתה.

והרב הבטיח, כאילו,

הרב גם בירך,

שהיא תתקבל על עצמה צניעות מלאה.

ובעזרת השם, זה היה ממש בתחילת הבעיה שגילו לה.

והרב אמר שאם זה באמת היא תעמוד בתנאי הזה, שהיא תקבל על עצמה צניעות מלאה,

אז היא תתרפא.

אז באתי להגיד לרב דבר ראשון, שבדיוק אחרי שלושה חודשים היא קיבלה על עצמה צניעות מלאה.

שלושה חודשים בדיוק הייתה לה בדיקת מוח עצם.

היא כרגע שנתיים בטיפולים, היא חייבת להיות, כי זה תקן שאי אפשר לברוח ממנו.

ואחרי שלושה חודשים בדיוק גילו שהמחנה נעלמה.

זה בינתיים, זה בזכות הרב.

אני זוכר את ההרצאה במדויק, היא ישבה מצד שמאל שלי והיא לא הסכימה לשים עליה כיסוי ראש והיא ביקשה שיהיה משהו אחר ואמרתי בשום אופן והיא בכתה וכולם הסתכלו עליה וזה נמשך כרבע שעה ואחרי זה אמרתי לה אני לא מברך

אם את לא שמה והיא אמרה שהבת בת שנתיים, שנתיים וחצי משהו כזה. ארבע וחצי זה רק משהו.

בקיצור, ואז היא קמה ויצאה ואז אתה עמדת מולי ואמרת לי תשמע אני מוכן לקבל עליי מה שאתה רוצה ואני אמרתי לך לא יעזור

היא צריכה להיכנע אם היא תיכנע כן אם לא לא ואז יצאת והחזרת אותה

והיא בכתה ואמרה אני מוכנה ואז היא קיבלה את הברכה. אז הרב אני חייב להגיד גם היה לה מאוד קשה עם הצניעות זה ממש אבל זה היה ממש

מוכרשים מי שראה את זה ממש שלושה חודשים בדיוק היה בדיקה

והבדיקה יצאה ממש בסדר. היא חייבת להישאר בהתקן של טיפולים עד שנתיים אפילו אם זה באותו יום היה קורה זה לא היה משנה להם

אבל זה היה משהו מדהים שמאוד קשה לה להימץ עם הכיסוי כמו שהיא שמה מורידה

אז ככה בבדיקות הראשונות הרב אני חייב להגיד לרב שבבדיקות הראשונות השערות לא נשרו

פשוט הרב הבטיח אמר אם זה שיער כנגד שיער

זה לא נשר. בבדיקות השניות, שהיא כבר לא יכלה להם, דוחה שלושה חודשים,

היא אמרה אני לא יכולה עם כיסוי ראש, היא הורידה, והשרות של בת אחותי ירדו.

ממש כמו שהרב אמר.

אז מה שהרב אמר זה אמת למיטה ממש ברוך השם.

עכשיו באתי פה, היה לי חבר, הוא יצא לפני כן, הוא היה חייב לזוז.

אני יודע שהרב

הרב מבטיח לבחורים,

גם ישמעו פה הרווקים וכל מי שרוצה ישועה,

שהרב מבטיח שלוש חודשים, מי שלומד,

מה שיבקש זה מה שיתקיים.

ברוך השם הרב, יש לי כבר שתי חברים שהתחתנו,

הרב מכיר אותו אחד מזה חברותא שלי, אלי סאדה.

כן, השתבח המון. אז הוא חברותא שלי, הוא לומד איתי שלוש חודשים. רגע, זה מצווה לספר.

חמש שנים הוא לא שמע לי.

כל פעם אני קונה אצלו ירקות, הוא אומר לי, מתי אני אתחתן?

אמרתי לו, כשתתחיל ללמוד שעה,

לא שעתיים אמרתי לו, שעה.

אמר לי, לא יכול, לא יכול, לא יכול להבטיח, לא יכול, עוברת שנה.

מה איתך?

לא יכול, לא יכול. חמש שנים, יום אחד הוא אמר לי, תשמע,

אני הולך ללמוד,

אבל תיזהר, שלושה חודשים וזהו.

אחרי חודשיים הוא רודף אחריי.

תשמע, אני כבר חודשיים יושב, נשאר עוד חודש,

אחר כך עוד שלושה שבועות.

תראה, אני מוכן,

אני מוכן

הוא לא צעיר

הוא בן שלושים בערב

אני מוכן אני מוכן אני מוכן

היה לי פספוס האמת

שלושה חודשים שבוע מצא מכה ראשונה הרב פחות פחות הרב אני זוכר שלושים ואני ספרתי זה יוצא שלוש חודשים פלוס יומיים הוא בא אליי ביום שלושים ואחת אמר לי הרב הבטיח וזה לא קרה אמרתי שתלך לרב מה אתה בא אליי לך לרב הרב הבטיח תלך אליו

אז הרב אמר לו תחכה עוד יום עוד יומיים הרב ככה אמר לי אני זוכר הוא בא אליי

אמר לי, למחרת הוא היה באיזה שידוך, מצא מי שיש איתך, אי לרב,

תפור עליו, כמו שאומרים. חתונה בקרוב. כן, עכשיו הרב...

יש פה מישהו שהוא יצא, כמו שאמרתי, לרב,

הוא למד לא שלוש חודשים, שש חודשים.

שעתיים כל יום, תענית דיבור,

והבן אדם תקוע, מחפש אישה ולא מצליח.

רגע, אני אספר לך סיפור שאני שמעתי השבוע. צלצל אליי בן אדם ערב ראש השנה.

והוא אומר לי, תשמע, קוראים לי כך וכך, לא אחזור על שמו. אתה זוכר, אני הייתי מהחברותות שבא ללמוד אצלכם בכנר.

ואתה בירכת אותי, ושלושה חודשים למדתי.

אני לא אמרתי לך, אני ארבע שנים לומד רצוף, ארבע שנים לומד רצוף,

שעתיים,

בתענית דיבור. ארבע שנים רצוף.

ורק עכשיו מצאתי את הזיווג.

רק עכשיו.

אחר ארבע שנים. ורוצה להכיר לך טובה, כי נהפכתי לבן אדם חדש והכול.

ולא רציתי להטריד אותך, ואני אסביר לך.

אמרתי לו, תגיד לי, בן כמה אתה?

הוא אומר לי, אני עשרים ושש.

ובת כמה היא?

הוא אומר, עשרים ושש.

אז אמרתי לו, אני רואה, בישלת אותה ארבע שנים, אה?

על אש קטנה.

הוא אומר, זה הזיווג הראשון שלה.

היא לא נפגשה עם אף אחד. תארו לכם,

עשרים ושש שנה לא יצאה לשידוך אישה חרדית, המתינה לו עד שהוא יגמור את הלימוד.

פנק!

הם מתחתנים עוד מעט.

אתה שומע דבר כזה?

כן.

רב, אז מה אני יכול להגיד לו? בן אדם מיואש, יש אפשרות להתפגש עם הרב? לא, לא להתייאש. הוא כבר לא יכול. אין, הוא בא, אמר לי, תשמעו, הוא אמר לי עכשיו שהוא מתחיל

את העוד שלושה חודשים, כבר בחודש וחצי. אשריו, אני אתן לו ברכה עכשיו ראש השנה. קדימה, מה שמו? גיא.

בן לאה.

גיא בן לאה, יזכה לחופה בקרוב מאוד. אמן.

תהיה בריא.

תן לו פוזה של השנתיים בתשובה.

נראה מה יש לו.

תודה רבה.

מאז שחזרתי בתשובה,

יש לי בעיה קטנה שאשתי...

לא בצניעות.

כן.

כל פעם אנחנו כאילו רוצים עוד ילד שני,

אחרי שלוש וחצי שנים בערך,

ולא יוצא לנו.

אז אמרתי, התקשרתי לארגון, דיברתי עם רחל, שהיא תדבר עם אשתי,

והיא אמרה לי שאל תגיד לה כאילו שתשים כיסוי ראש.

צניעות ופה ושם.

אל תגיד או כן תגיד? לא.

היא אמרה לי שאני לא אגיד לה. בגלל זה אמרתי לה, אני מתקשר אלייך. אני לא אמרתי לה.

כן. אמרתי כאילו... אז מה להגיד לה?

לא יודע. היא אמרה בינתיים טהרת משפחה וזה. אמרתי לה שכאילו היא שומרת כבר שנה.

כן.

וזהו. אשתך נמצאת על הקו? אתה יכול להשיג אותה?

כן. הרגע שלחה לי הודעה. היא אמרה שאני אבקש ממך שתברך אותנו. אז תשלח לה ב-SMS.

הוא רוצה כיסוי ראש.

היא יודעת את זה שתבקש. נו, אז מה היא רוצה? היא רוצה ילד או לא? מה, תקבל אותו בלי מטפחת?

להביא ילד לעולם בלי מטפחת? אני חושבי, היא עכשיו צופה בנו.

להביא ילד לעולם בלי מטפחת?

אני אמרתי לה את זה. אמרתי, כל מה שלא תעשי זה לא יהיה. אם תשימי כיסוי ראש, אמרתי, אחרי שבוע-שבועיים יהיו לך בשורות טובות בעזרת השם.

יאללה, תחכה ל-SMS ממנה, נראה מה היא תגיד.

תמתין.

כן, שאלה נוספת.

הנה הבחורצ'יק פה, חולצה משבצות.

כן, קום קום.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

קשה לי להגיד מה שאני רוצה להגיד, אבל אני אגיד את זה בכל זאת.

כבוד הרב, אני מגיל 17,

הייתי סבלתי עם איזה בעיה,

מאניה דיפרסיה.

מגיל 17 עד גיל 19 סבלתי עם זה,

אחרי זה זה עבר.

אחרי זה בגיל 19 הייתי הולך כל הזמן למועדונים וזה. שמו לי סמבה בכוס.

ומאותו יום, אני בן 23, עוד מעט,

אני סובל מהזיות.

כבוד הרב, מה אני אעשה שזה יעבור לי? אני רוצה לתפקד.

צריך להיות בן אדם אחר, כאילו, לא כיף לי החיים האלה.

ממש סובל.

שמעתי, זה פשוט יותר ממה שאתה חושב.

אם תקבל על עצמך לשוב בתשובה וללמוד כל יום שעתיים תורה,

אתה תראה, לא יהיה לך שום דמיונות ושום לחצים ושום בעיות ושום הזיות.

כלום, כלום, כלום, כלום. אתה תראה, תוך שלושה חודשים

אתה הופך להיות בן אדם חדש לגמרי, מחייך ושמח.

אתה מוכן?

כן, בעזרת השם. יופי, הצלחת כבר. מה שאימך?

מה שמך?

אבנר.

אבנר בן? לובה.

לובה.

כן.

השם יזכה אותך בעזרת השם לרפואה, לישועה, להחלמה מהירה ושמחת חיים אמיתית.

תודה רבה, אמן. תהיה בריא.

לא להתייאש, חבר'ה, התורה מתקנת את כולם.

מה היא אומרת?

יופי, אז חסכה לי ברכה.

כן, תן לבחור שם בשחור, כרם הכובע. קום, קום.

כבוד הרב, קודם גם דיברתי, אבל לא ידעתי איך לשאול את זה.

עכשיו, תשאל מחדש.

אחות של סבתא שלי, זיכרונה לברכה,

עכשיו התחילה לחלות במחלה.

אני לא יודע בדיוק איזה מחלה, אבל עכשיו צריך להיות לבדיקה. אומרים, זה מצב קשה, כאילו.

אני רוצה לקבל על עצמי משהו. היא קיבלה,

לאט לאט, לשמור שבת, עצמיות. לא לאט לאט, חייבים מייד.

לא לאט לאט. אין לאט לאט. כשהמחלה התחילה, נגמר.

כמה שמצליחים לעצור את זה יותר מוקדם,

הסיכוי גדול מאוד.

אני לא יודע מה הייתה, אני רוצה לקבל על עצמי.

כמה שמתאחרים לא יעזור. היא צריכה, היא בעצמה, היא יכולה. אם היא לא דואגת לעצמה, למדנו עכשיו.

מי שלא מרחם על עצמו,

לא מרחמים עליו מן השמיים.

זה שאתה רוצה להוסיף לה זכויות, זה טוב,

אבל זה לא מספיק.

מה אני יכול לעשות?

עוד פעם.

אם אתה תיתן עדות אופי על בן אדם רוצח, זה לא יעזור.

רק אם הוא יחליט שהוא מתקן את דרכיו, יש סיכוי שהוא יצא מזה.

אבל אם הוא לא מוכן לחזור בו,

אין שום סיכוי שיוציאו אותה, אפילו יבואו כמה שיבואו עדי אופי, לא יעזור.

קודם כל, החולה בעצמו צריך לחזור.

היא חוזרת לאט לאט.

לא, שתהיה בריא.

אם היא תגיד לרופא, אני אעשה הקרנות,

לאט לאט. אני אקח כדורים, לאט לאט.

אין דבר כזה. קובעים שככה צריך, עושים מיד.

בסדר, אני לא יודע. עכשיו אני יכול לקבל על עצמי משהו? אתה יכול, אבל אתה רוצה שזה יעזור? כן. אז תגיד לה שזה מה שאמרתי.

על עצמי אני רוצה לקבל.

אני כבר... אבל אתה תגיד או לא תגיד? אני אגיד, בדעת השם. תודה רבה. אם לא, זה לא יעזור. תזכור.

מה אתה מוכן? ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים? אתה מוכן? אני לומד שבע שעות, לא?

בתענית דיבור שעתיים?

אבל אני לומד בישיבה. אני מדבר על שעתיים. אז בשביל מה אתה מבקש ממני? אני לא יודע תענית דיבור. אני לא יודע מה... אתה לא יודע? אני אגיד לך מה זה. אתה לומד,

אתה אסור לך לדבר שום דבר שהוא לא מהלימוד. כל מה שבלימוד מותר לך אפילו לצעוק.

אבל רק מה שאתה לומד בשעתיים.

אפילו אם אתה שבע שעות, תחליט איזה שעתיים אתה לומד,

אתה לא מדבר אף מילה, לא עונה פלאפון, לא שלום, לא מה נשמע, לא אהלן, לא כלום. שום דבר.

לא תעשה לי תה, לא כלום.

רק לומד שעתיים כל יום, שלושה חודשים רצוף.

בעזרת השם.

טוב.

ואם היא תחזור בתשובה,

אז אני אתן לה ברכה.

מה שמה?

מזל בת נורגוס.

מזל בת? נורגוס.

נורוס. נורגוס.

השם יזכה אותה לתשובה שלמה, לרפואה שלמה מהרה.

כן.

רגע, אני רוצה להראות לכם עכשיו מה זה האנציקלופדיה שחלק מכם קיבלו בחינם,

ואני רוצה לראות

מי מכם מוכן לקחת עשר אנציקלופדיות.

תכף תראו מה זה אנציקלופדיות.

שנייה, בבקשה.

בואו נראה מה זה אנציקלופדיה,

ואחר כך נראה מי חכם לוקח עשר להחזיר כמה יהודים בעשרת ימי תשובה,

ולזכות ביום כיפור לכפרה שלמה על כל העוונות,

ושיזכה להחזיר כמה יהודים שיהיו לו באמתחת.

רגע, אני פה.

האימינות.

יש שתי דרכים שאנחנו עוזרים לאנשים שנתקלים עם אנשים קשים,

או שלא יודעים לענות להם תשובות,

או שהם טרדנים.

מה עושים?

פשוט מאוד,

אמנון יצחק לא נמצא בכל מקום,

אבל הוא דאג לעשות משהו שהוא יימצא בכל יד ובכל בית.

איך עושים? פשוט.

יש היום דבר כזה שנקרא שחרורון.

אתם יודעים מה זה שחרורון?

שחרורון זה רצועת יד שהיא מפלסטיק שנמצאת על היד.

אתם רואים?

זה.

זה כרוך על היד פה, וזה נכנס.

וזה בעצם דיסקון-קי,

התקן USB שנכנס לתוך מחשב 8 ג'יגה.

יש בפנים 3 ג'יגה סרטים שלי, הרצאות ושירים.

כל זה נמצא בתוך 3 ג'יגה ו-5 ג'יגה פנוי.

זה אתה עונד על היד.

ואם נתקלת באחד כזה, או כמה כאלה, אתה אומר לו, יש לך פנאי קצת.

בוא נתחבר.

טוז.

מחבר אותו.

הוא אמר לו, בבקשה, הנה, תשמע מה שאתה רוצה, ותאזין, ותשכיל,

ואין שום בעיה,

שיתווכח עם המחשב.

זה ערכת עזרה ראשונה, נקרא שחרורון.

זה משחרר את האנשים מהשטויות והאבלים.

זה דבר אחד.

דבר שני שעשינו,

זה אנציקלופדיה אינטראקטיבית. מה זה אומר?

יש פה שני דיסקים של DVD שמכילים 82 סרטים בפנים באורך של כשלוש שעות.

240 שעות של צפייה בסרטים מחולקים ל-1,727 מקטעים שכל קטע זה תשובה לשאלה שעלולים לשאול אותך.

בכל נושא ובכל תחום ביהדות.

למה הייתה השואה?

אתה כותב, השואה?

טוז.

מקבל תשובה.

האם האדם בא מן הקוף?

טוז. מקבל תשובה.

האם יש גלגול נשמות?

טוז. יש תשובה.

דחיית המתים מתי?

טוז. יש תשובה.

כל שאלה, תשובה, הוכחות,

מדע, אמונה, פילוסופיה, ארכיאולוגיה,

מה שאתה רוצה. אתה רוצה לראות את תיבת נוח?

יש פה את תיבת נוח שמצאו אותה על הרי ערארת,

מה אתה רוצה?

גיל העולם, דינזהורים, כל מה שאתה רוצה בפנים.

אני אראה לכם שלושה קטעים.

נגיד שנתקלת באדם שאומר לך, תשמע,

אני מוכן לחזור בתשובה,

אבל תשכנע אותי שאני לא באתי מן הקוף.

מה אתה עושה? פשוט טוז.

לפי מה שאתה אומר,

אתה מדבר על האבולוציה של דארווין.

לא,

אני מדבר על האבולוציה,

אבל אני חושב שתשובה חילונית. מי שאמר את הברירה הטבעית זה דארווין, אם אתה לא יודע.

אני יודע שהוא אמר.

אוקיי, אז אם הוא אמר אז הוא משתמש בדבריו.

אז אני אסביר לך,

אני למדתי בבית ספר חילוני.

אני הייתי חילוני, אני לא, אל תראה אותי ככה. אני התקלקלתי פשוט.

אבל,

כשלמדתי בבית ספר תל-נורדוי בתל אמין,

אז נכנסתי לכיתה זאני,

בית ספר יסודי,

והמורה לטבע אמר לי, אמנון, היום אנחנו נלמד שאתה קוף.

אמרתי לו, אני קוף, אינטאווה אבו קופי.

אמר, לא, אני מתכוון ברצינות.

אני מתכוון ברצינות. אמרתי לו, איך תוכיח?

אמר, אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות בצבעים,

ואני אראה לך איך היה נראה. סבא שלך.

אמרתי לו, אתה תראה לי את הסבא שלי?

אמרתי, כן.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים.

והראה לי את האדם הפרה-היסטורי, יוצא מהמערב עם אבו עגלה, עם אבוטה,

והוא אומר לי, זה הסבא שלך.

אמר לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך.

התעקש, אמר, אני אקח אותך לחדר טבע ואני אראה לך איך אתה התפתחת,

בברירה טבעית.

לקח אותי לחדר טבע והראה לי תמונות על הקיר של ההתפתחות, איך הייתי קופיקו קטן.

לאט לאט הזדקפתי, זרקתי את הזנל, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין.

ואמרתי,

בשנת 2000 אתה עוד תוציא מהראש שלך אנטנות.

אמרתי לו, מה זה?

אמרתי, זה תורת האבולוציה של דרווי.

אמרתי לו, תסלח לי המורה, זה נשמע לי בלבולוציה של דרווי.

אמר, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה המורה, גם אתה קוף.

אמר, שמור דיסטנס.

זה היה המורה לטבע.

נכנסתי לשעות בתנ״ך.

המורה לטבע אומר לי, תקרא בתורה,

אני קורא בתורה,

וייצר השם אלוקי את האדם.

אמרתי לו, סליחה, מורה,

יש מחלוקת בינך על המורה לטבע.

אתה אומר שאני בן אדם, הוא אומר שאני קוף, מה אני בסוף?

אמר, פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה? על האספלט או על החצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו, אם בשיעור הבית יהיו לנו בוטנים, בננות, משהו?

אמר, שאין תקציב.

אתם צוחקים?

אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בספארי.

מסכנים, הם לא התפתחו.

כנראה, הברירה הטבעית לא לקחה אותם טבעי.

השאירה אותם קופי קוף.

יש פה מישהו משפחת בבון?

משפחת שימפנזה הגיעו הערב?

אולי אדון אורן מותן?

אין פה, ברוך השם.

אז אתם בני אדם.

דרווין נשאר קוף.

דוגמה שנייה, מה קורה אם אתם נתקלים באישה שיש לה תרעומת? מה התרעומת?

היא שומרת שבת, היא מכינה וטורחת לכבוד שבת,

אבל היא מתלוננת, הבנות לא עוזרות והבעל רק אוכל.

האם ניתן לשכנע אותה שיהיו לה שתי שבתות בשבוע?

בואו נראה.

תוז. את חושבת שלנו יש חובות יותר ממה שיש לחילוני?

כן. בואי אגלה לך סוד.

החובות הן לי ולך אותו דבר, רק אני מקיים ואת לא.

והוא חי, והוא חי יותר טוב ממני.

איך? והבן אדם החילוני גם יותר טוב מהדתי.

חילוני? מבחינת ההנאות בחיים, מבחינת ה... חילוני חי יותר טוב מחרדי?

כן?

אוי, איזה עונש יש לך שלא זכית לדעת.

אוקיי, פה אצלך יותר טוב זה רוחני, זה במשהו בנשמה. לא, לא. לחילוני זה ממש עכשיו למציאות, קרוב לו. לא, גשמי.

חרדי חי יותר טוב מחילוני. גשמי. גשמי. את יודעת למה? ולמה?

אני אגיד לך למה.

לנו יש כל שבוע חופש שישי-שבת,

שולחן ערוך,

נרות, בטח רק שבת.

עכשיו זה יום שבת. שישי-שבת. זה רק שבת, שישי עובדים.

יום שישי,

עד שבחינה, עד שזה עד הסופר, את לקחת מרות, ואז יש לי חופש.

תן לי, תן לי לי, תן לי לי רגע, יש לה בית מסובך, אני רואה.

חס וחלילה, חס ושלום, אין לי בית מסובך.

אמרת שישי-שבת חופש. נכון.

אז שיהיו בריאים, זה לגבר, לבעל, לילדים, לבן.

הם הולכים לבית הכנסת, הם חוזרים, אוכלים, שותים.

צריך לקום למזוג. מי מוזג? האישה. נכון. אז לא הבנות, הן עייפות הבנות שלהן.

אבל תגידי שגם את עייפה, שלא ימזגו. אז מי ימזוג? לא, לא. מי שרוצה, יאכול. סליחה, אנחנו עכשיו רצינים, נכון? זה לא מצחיק.

שאלה, ואם לא תמזגי, נגיד את חולה, מה יקרה?

אף פעם, ברוך השם, אני לא חולה. את רואה איזה גבול? אל תגלול, אל תעשו את זה. זכות השבת מגינה עליך, אחרת מי ימזוג? מי ימזוג? נכון, נכון, נכון, אני לא מתבונן. אז הקב'ה אומר, בבית הזה אני יודע שאין מי שימזוג, אז שהיא תהיה בריאה.

נכון, אתה צודק. לא, סליחה, סליחה, הרי לא דיברנו על זה, נכון? אני אספר לך את הסיפור שלך. אוקיי. בדוגמה, תקשיבי. אוקיי, תודה רבה. יש שניים,

יש שניים שעובדים, שניים שעובדים מתחת לאדמה.

חופרים את העלות

עם טוריה וחם שמש, ומזיעים, מזיעים.

אחד אומר, איזה באכט,

איזה מזל,

מנחוס כל החיים.

תראה מה זה, אני חופר באדמה כמו קברן.

כולם עוברים לי בעל הראש,

אף אחד לא אומר לי כלום, לא מגישים לי מים. תראה איזה חיים, איזה מקצוע.

השני שר, שורק, ועובד.

מה אתה שמח?

אני מקים את הארץ,

אני דואג שיהיו לכולם מדרכות וכבישים וצינורות, וזה בזכותי. כולם שותים,

כולם מבסוטים.

בזה, שניהם עומדים אותו מקצוע, אותו משכורת, זה רואה שהוא מפתח את הארץ וזה רואה שהוא נקבר באדמה.

זה תלוי בנקודת ההסתכלות. אשתי, לדוגמה,

כשהיא מגישה את הדברים,

היא לא שורקת,

כי אצלנו לא שורקים,

אבל את רואה את העושר על הפנים.

סוף סוף בעלה בבית, הילדים בבית, היא יכולה להגיש להם, לתת להם לאכול מהמטעמים שהיא טרחה והכינה.

היא נהנית כשאנחנו אוכלים,

היא נהנית כשאנחנו שרים, היא נהנית מדברי תורה, היא נהנית מכל רגע שהיא במחיצת המשפחה,

והיא, היא,

דווקא היא, הכינה וטרחה לכבוד שבת. לכן אני אומר לה, בערב שבת וכל הבנים והבנות, אשת חיים מי ימצא.

אז איך השבת אצלכם, טובה או לא?

ברוך השם, אין לי תמונות. רגע, זה כמו יום חול או יותר טוב מיום חול?

לא, ברור שלא.

זה יותר מנוחה?

זה יותר מנוחה או פחות? אני, ברוך השם, מחכה, אני אומרת, אתה בא ואהיה פעמיים בשבוע שבת.

אבל את תצטרכי לטרוח פעמיים. לא, מה אני אעשה? לא חשוב.

אבל לא, אתה אמרת שנחית. בטח נחית. שזוג נחית. בטח זוג נחית. אבל האישה עובדת, יאללה.

אז למה ביקשת עוד שבת? אז נכון, צריך להעריך.

למה ביקשתי מס? סימן שביום חול יותר קשה, נכון?

כן, נכון, כי אתה מחפש ואתה מגהץ ואתה זה.

פה אתה לא מחפש ולא מגהץ. יפה. לא הולך בית כנסת. אז נחית, במה עושים החילונים? מחפשים ומגהצים ורוקדים ועושים כלים ומכינים. נכון, אתה צודק, אין יותר מתערבים. במעשנים ועשן, ירח, בטמפלוויזיה, בלכלוך, בקלפים, בששבש, וטח, טח, טח, טח,

ומריבות, וטלפונים, ובלאגן, ואחר כך בבוקר נוסעים בשביל 200 גרם בשר על טבריה, בדרך נתקעים בפקקים, יורדים בחורשה, אוכלים, עולה על זה זבובים,

חול, לכלוך, הכל, חוזרים באמצע, מקלילים, רבים, סתירות, כפות, הכל. מה יותר טוב?

מה יותר טוב?

כל הזמן שדיברת אמרתי שאתה צודק.

אני שמעת את הקלטות שלך, לפי דעתי אתה צודק.

ברוך השם, דהי בריאה. שבת שלום, שבת שלום.

את יודעת,

רק כשאומרים את המילה שבת שלום,

כבר נכנסת על הבן אדם מנוחה. כבר. רק כששומעים את המילה שבת שלום, כבר האדם חי אחרת.

מה קורה אם מגיע אדם רברבן לעבודה שלך,

אחד מהלקוחות,

והוא מציג את עצמו כידען גדול שיודע הכל בכל מכל כול, אבל בעצם הוא לא יודע כלום.

איך אתה מסתדר עם אחד כזה והוא גורר אותך לוויכוחים לאורך הרבה זמן?

מה עושים?

אומרים לו, תמתין רגע, בוז.

הכל בא מעפר וחוזר לעפר. אבל אתה צריך לזכור דבר אחד.

אתה עכשיו מדבר,

כן?

אתה נשמה בתוך גוף.

כן או לא?

כן.

אתה נשמה בתוך גוף. כן. אז אני שואל אותך, מה זה נשמה?

אני מאמין בזה. אמרת כן. בנשמה אני מאמין. מה זה נשמה? נשמה דבר לא מוסבר. לא מוסבר? כן, גם אתה לא יודע מה זה. כל דבר שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. אבל לא ידעתי. בסוף נהיה אותו דבר.

אבל רק רגע. עד טוב. אם נהיה אותו דבר, אני עם ציצית, תצטרך לשים ציצית.

בחיי הפסיכולוגים בעולם, כן?

שינו את המושג פסיכולוגיה ל...

תורת ההתנהגות בשביל שלא יודעים

מה זה נפש. לא יודעים. ומה זה נשמה, וגם אתה לא יודע. גם אני. כן. בוא אני אגיד לך שאני כן יודע. כתוב בתורה... אה, כתוב. עזוב את מה שכתוב, תפעיל את השכל.

רגע, רגע. עזוב מה שכתוב. למה אמרת על פסיכולוגים שקראו לזה תורת ההתנהגות? עזוב מה שכתוב, דבר עם שכל. תראה, לא יכולים. עזוב מה הם אמרו. למה אתה אומר שכתוב בספר על המקובלים מצוות לפני מאה שנה? עזוב את הספר, דבר עם שכל.

נכון? נכון? למה אתה אומר שכתוב 80 מיליון על רואה את הספר, דבר על סגל? זה ההיגיון! זה ההיגיון! עכשיו אני שואל אותך,

איך ההיגיון שלך קובע שיש לך נשמה כשאתה לא יודע אפילו להסביר אותה?

הנשמה זה ישות בלתי מוסברת לאדם שאני מקבל את הקיום שלה. רגע, מה קורה עם הנשמה ברגע שאדם מת? עולה. עולה, לאן?

אצל הדרוזים היא כאן חוזרת. בסדר, אבל לאן?

זה אצל הדרוזים, לא נכון? בסדר, מי אמר לך? גם אצל היהודים! גם אצל היהודים! נכון. אז למה אתה אומר רק דרוזים? זה לא התורה.

עזוב תורה! מי מדבר על תורה? אני באתי בשם התורה? מה קרה לך?

אני באתי בשם השכל.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה. אז אנחנו בסגלית. ההרשמה שלך עולה, לאן?

לא יודע. שביל החלב.

רק רגע, אני רוצה להבין.

עולה זה אתה יודע.

מי היא אתה לא יודע.

לאן עולה אתה לא יודע. גם אתה לא יודע. אני ברור. כל מה שאתה לא יודע, גם אני לא יודע. בטוח שאתה לא יודע. אבל מה שאני יודע, אתה יודע?

כמעט. כמעט. כן. אז אני אשאל אותך שאלה.

מה זה ויצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים?

כן, זה דוגמאות.

כל דוגמה כזאת עולה חמש אגורות.

שווה.

1,727 כאלה. האנציקלופדיה הייתה צריכה לעלות אלף דולר.

משום שהושקע במשך שמונה שנים למעלה מחצי מיליון רק לעשות את המנוע החיפוש הזה,

שיוכל למצוא את הקטעים מהתמלין,

את הקטעים מהסרטים,

ולחבר אותם ביחד.

צריך היה לכתוב את כל ה-240 שעות.

היה צריך לחתוך אותם לחתיכות לפי נושאים ושמות,

ואחר כך לקחת את כל הקטעים האלה ולחתוך אותם בסרטים,

ועל שולחן עריכה במשך שנים,

ואחר כך לרכז את זה לאכסניה אחת,

וייצא אנציקלופדיה. דרך אגב, אין בעולם עד היום אנציקלופדיה אינטראקטיבית כזאת,

כשאתה שואל שאלה והיא עונה בסרט.

אין אנציקלופדיה, זה פטנט שלנו ראשון בעולם.

שואלים שאלה בתשובה בסרט.

אבל לאחר שנפטר מורי וריבי הרב הגאון המנוח רבי יהודה שפירא,

לעילוי נשמתו החלטנו להוריד את המחירים למחירים מצחיקים,

כדי שכל אדם יזכה ונשמתו תזכה בעולם העליון, ותזכה אותנו גם כמליץ יושר.

אז יהודים יקרים,

בשבילכם מאה שקלים בלבד.

יש לכם אנציקלופדיה כזאת שאתם יכולים להחזיר את כל פתח תקווה בתשובה.

מי שיש לו שני דיסקים כאלה גמר את הסיפור עם שאלות. מי שיש לו, מתיישב, שומע, רואה,

ומתהפך.

אז מי שרוצה, בעזרת השם, את ברק,

ירים את היד, ישלוף מאה שקלים מכספי מעשר,

ביקש שני דיסקים,

240 שעות,

שזה גם סרטים וגם מקטעים, שאלות ותשובות לתוך הלילה, כמו שאומרים, חודשים.

מי שמסתכל בזה, נמכר ומתפטר מה אתם בפלוויזיה.

שתיים הוא מרוויח.

לא צריך יותר ליצנות והבלה.

אפשר לראות דברי תורה וקדושה,

לחזור ולהחזיר יהודים בתשובה.

כן, מי לוקח עשר אנציקלופדיות ומקבל ברכה מיוחדת בשביל להחזיר יהודים? מור יהודה.

מי יהיה פה הראשון שלוקח עשר אנציקלופדיות?

הנה האישה הצדקנית הראשונה, והנה עוד אחת.

הנה שניים, תראו אשריכם, זאת באדום וזאת פה באמצע בריצה. נו, תרימו את הידיים גבוה, הנה.

קדימה, קדימה, מי עוד?

מי עוד?

מי עוד לוקח?

מי עוד לוקח?

עשר אנציקלופדיות. הנה עוד יהודי פה.

חבר, חבר, עוד יהודי פה, עשר אנציקלופדיות.

בוא, שורה ראשונה.

חבר, שורה ראשונה פה.

עשר אנציקלופדיות בריצה, חברים.

בריצה.

כן, מי עוד לוקח עשר אנציקלופדיות? ראיתי עוד כבר.

עשר אנציקלופדיות.

מי עוד במקבל ברכה מיוחדת להחזיר יהודים בתשובה בעשרת ימי תשובה?

מי עוד זוכה?

אפשר בתשלומים.

אפשר בתשלומים ובהוראת קבע.

אפשר בכרטיס אשראי.

כל מי שמעוניין, עשר אנציקלופדיות.

מי עוד לוקח?

מי עוד לוקח? מי עוד זוכה? יש עוד מי שזוכה?

מה השמות של אלה שלקחו בינתיים לתת להם ברכה?

הנה, מאנגליה יש עשר אנציקלופדיות גם.

איוון בת רחן, השם יזכה אותה לרפואה שלמה.

כן, אנגליה, על הקו.

מי זה?

הלו?

כן, אשרייך, אתם צריכים ברכה למה?

איזה משפחה אתם?

איך?

לא שומע.

גרסון.

גרסון?

כן. רק תגיד את המשפחה שלי.

מה המשפחה?

משפחת גרסון.

גרסון?

כן.

השם יזכה אתכם, כל המשפחה, לעלות לארץ ישראל מהרה,

בנקל, ולמצוא יישוב טוב בארצנו הקדושה בהצלחה.

רגע, הלו?

הלו?

כן, אצטר גם לזיווג הגון. בזבילי, אתה מתחדש.

השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה, שנה.

אמן. תודה רבה. בהצלחה.

כן, מי עוד לקח פה? הנה.

זאת ששואלת פה על השתי חברות,

שהבנות ילמדו חצי שעה שערי תשובה,

כל יום שלושה חודשים רצוף.

מה השמות של אלה שלקחו את העשר אנציקלופדיות אפשר לקבל?

בזריזות.

בזריזות.

כן, אחרונים.

מי מילא הוראת קבע 28 דולר קודם, נזונה. חנה בת ראיה, חנה בת ראיה.

חנה בת ראיה, בריאות והצלחה, ישועה, כתיבה וחתימה טובה וזיווג הגון.

כן, מה שמך?

מאיר חג'ביבן, זוהר?

כן, זוהרה. זוהרה, תזכה לכל טוב בריאות והצלחה וכתיבה וחתימה טובה.

עשר אנציקלופדיות.

יאיר כהן בן מרים, יזכה לכל טובה וברכה, לעבודתו יתברך מהרה.

השם יברך את כולכם לשנה טובה ובורכת, בריאות והצלחה ונחן בכל מעשה ידיכם.

אני מאחל לכם כתיבה וחתימה טובה.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779,

וגם לפקסס ל-03-5743073.

כתובתנו באינטרנט

www.shofar.net

ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.