לטול שכר כולם | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

ויאמר אדונו ילמושא ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל

וכן לא תביאו את הכוהו לזה על האורס אשר נתנתי לו

אמרו חכמים זיכרונם לברכה בתנחומה

יען לא האמנת

היה לו לומר

יען לא האמנת

היה לו לומר

ואמר

לא האמנתם בי

יען לא האמנתם בי

אהרן מחתה

מי נתן מכה?

משה רבנו

אהרן מחתה

מכאן שהנטפל עובר עבירה כעובר עבירה

ג'מבורי

היה אהרן יכול לומר אני לא חטאתי

אלא שתק

וכבש כוחו

ולא לימד על עצמו סנגוריה

משל לבעל חוב שבא ליטול גורנו של לווה

בן הטל שלו ושל שכנו

אמר לו הלווה אם אני חייב שכני מחתה

אף כך

אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם

אני הקפדתי

אהרן מחתה

לפיכך הכתוב מקלסו

וללאווה אומר תומחו ואורחו לאיש חסידחו אשר נסיתו ומסו

עוד אמרו חכמים זיכרונו לברכה

ויאמר אדוני אל משה

יאסף אהרן

על אשר מריתם פי למי מריבה

קח את אהרן

זה שאמר הכתוב יקר בעיני אדוני המוותא לחסידם

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה

עשה טובה

ואימור לו לאהרן על המיטה שאני בוש לומר לו

אתם שומעים?

קשה לקדוש ברוך הוא להגיד ישירות לאהרן הכהן שהוא צריך למות

תעשה לי טובה תגיד לו אתה

כל כך חסיד היה אהרן, כל כך צדיק היה

והנטפל לעוברי עבירה כעובר עבירה

ומי עובר את העבירה?

משה רבנו, ואיזה עבירה? דקה מן הדקה

אלף שנה לא נבין מה קרה פה

ואיזה מילים יען אשר לא האמנתם בי על אשר מריתם פי

קח את הארון

מכאן נראינו ראות

שאפילו חטאו של משה רבנו הרי לא יוכל אדם להשיגו אם יחיה אלף שנים ויותר

דק מן הדק עד אין נבדק

ולפי מדרגתו העצומה והנפלאה של משה רבנו

נאמר עליו יען אשר לא האמנתם בי

וכבר אמרו חכמים זיכרונם וברכה על הפסוק הזה

זהו שאמר הכתוב

לא ירעיב אדוני נפש צדיק

זה האדם הראשון

שכל הצדיקים מוכיחים לו ואומרים אתה גרמת לנו

אנחנו מתים בגללך אתה גרמת לנו

אז כתוב לא ירעיב אדוני נפש צדיק זה האדם הראשון

שכל הצדיקים מוכיחים לו ואומרים אתה גרמת לנו

הצדיקים נענשים מיתה על עבירות קלות

שלא יהיה אדם הראשון נתפס על ידיהם

אז לכן אפילו על קלות הם מתים

שלא יהיה תפיסה

על אדם הראשון

וכך נאמר

על אשר מריתם את פי

בעבירה קלה זו שאף עליה היה יכול אהרון לטעון

על כל פנים שהוא לא חטא

והכתוב אמנם משבחו על זה

ובכל זאת על שניהם על משה ועל אהרון נחקק בתורה הקדושה לעולמי עד

יען אשר לא האמנתם בי

על אשר מריתם את פי

לעולמי עולמים

ולא עוד אלא שנענשו בעונש גדול ועצום

לכן לא תביאו

לא נכנסים לארץ ולא תביאו אותם לארץ. אתם תעשו את כל הדרך, את כל ארבעים שנה

אתם תכשירו אותם להיכנס, אתם תשארו בארץ

כל כך למה?

ללמדך שהנטפל לעובר עבירה כעובר עבירה

כי חטא מחלה היא

והנטפל החוטא גם הוא נדבק בה

מי חטא כאן?

משה רבנו, רבן של כל ישראל, הרועה הנאמן

אשר על חטא זה מוכיח הוא את אדם הראשון ואומר לו אתה גרמת

ומי נטפל לו?

אהרן קדוש השם

ללמדך שהנטפל לעובר עבירה כעובר עבירה

מכאן רואים עד כמה עומק דין שמיים מכוסה מבני אדם

מפה תבינו מה העונש של שס

ומעתה?

אם אהרן

הנטפל למשה בחטא כזה שלא ידענו אותו ולא נדענו,

כך העונש שלהם,

קל וחומר מידה טובה שהיא מרובה ממידת פורענות חמש מאות פעמים.

אם אדם נטפל לעושה מצווה

על אחת כמה וכמה שכרו כפול ומוכפל.

אז מי שמשתתף פה בבנייה ונושם את האבק ונשאר פה עד השעות הקטנות של הבוקר,

מה השכר שלו?

זה לא נטפל לעושה מצווה,

זה עושה מצווה בעצמו.

אבל אפילו הנטפל,

מידה טובה פי חמש מאות.

אם ככה העונש, מדקדקים על העונש,

כמה מדקדקים על השכר אפילו על מאלג' אחד?

כמה?

כל התכופפות,

כל מאמץ קטן, כל מחשבה,

כל עזרה,

כל דבר נחשב, כל דבר, כל דבר, כל דבר.

שלא לדבר אם אדם החליט להיות שותף ולקח מטר רבוע,

ויש לו זכויות לעולם ולעולם.

מי שרכש כיסא, יא בה ביי, בבית השם הזה שנבנה

כמו שצריך.

אז אני אספר לכם סיפור שסיפר לי עכשיו יהודי שנכנס פה אשכנזי,

ואומר, אני שכן פה, ואני רואה איך אתם עובדים פה כל הזמן, יומם ולילה.

ואני רואה שאתה עומד פה על כולם ומפקח ועושה וזה.

אז אני רוצה לספר לך סיפור

שהרב הגאון הצדיק,

האדמו״ר,

רבי שלום מבעלז הראשון,

זכר צדיק ברכה,

הוא היה מקפיד לקחת רק חסידים לבניית בית הכנסת שלו,

וחסידים בנו.

והוא היה עומד עליהם ומפקח עליהם במשך כל תהליך הבנייה.

רבי.

והוא עומד עליהם,

והוא הקפיד שלא יהיה חסיד, שלא יעסוק במלאכה.

פעם אחת נזדמנו שני עשירים

והגיעו שם לשבת,

ורצו ללכת לדרכם,

והוא מנע מהם.

אמר להם, לא לפני שאתם תעזרו פה חצי שעה.

והם אמרו לו, הפצירו,

רבי, אנחנו, יש לנו עסקה גדולה, אנחנו חייבים להגיע בזמן,

אנחנו יכולים להפסיד את הכול,

אתם תישארו חצי שעה

ותעשו מלאכה, אחרי זה תלכו לשלום.

הם התכוונו לברוח.

אז הרבי אמר לחסידים,

תפסו אותם

עד שהם יעשו את החצי שעה.

תפסו אותם חסידים אחרים ולא נתנו להם ללכת עד שעשו במלאכה חצי שעה.

נסעו משם, הגיעו לגשר, אי אפשר לעבור.

מבררים מה קרה, למה אי אפשר לעבור. אומרים להם, לפני חצי שעה הוא התמוטט.

אז הוא אמר,

חושבים החסידים שהם עוזרים לרבה והם לא מבינים שהרבה עוזר להם.

אז זאת אומרת, כל בן אדם שמשתתף בבניית בית מקדש מעט להשרות שכינה בישראל,

השכינה לא תעזור לו?

הרי הנטפל לעובר עבירה,

כך עונשו אפילו שהוא צדיק גדול, רבן של כל ישראל, משה רבנו אורחי נאמן.

והנטפל לו שלא עשה כלום, רק היה טפל לו בכל העניינים,

נחנש איתו ביחד.

אז הנטפל לא עושה מצווה, אפילו לא עושה הרבה, נטפל רק.

נהג, מביא, שליח, עושה, זה, מה,

מרים, נותן, מוסר, נטפל.

פי 500 לפי אותו שיעור של עונש שקיבל אהרון.

ומי שעושה מצווה בגופו ומי שעושה בממונו,

אין לזה שיעור בכלל.

אז סיפרתי קודם, ואני אחזור על זה,

שלהזכיר את השם שלך?

החכם שי אפללו, שמתנדב פה ברצוף,

בא לפה לילה אחת בשביל לעבוד עד חצות לילה, אחרי יום עבודה.

אחרי יום עבודה.

ואז אני אמרתי לו, ככה, לקראת חצות, תשכח מזה, זה אנחנו נשארים עד הבוקר.

אתה תישאר פה לנץ ואחרי זה.

לא, אני לא יכול, יש לי יום עבודה מחר, אני,

עד הבוקר אנחנו נשארים, חייבים לגמור פה ככה.

טוב.

בלית ברירה הוא נשאר.

הבטחתי לו שלמחרת כשהוא יעבוד,

הוא לא יתמוטט ולא יהיה חלש,

הוא יחזיק מעמד ויעמוד על רגליו איתן עד סוף העבודה.

וכן היה.

אז זה יום עבודה,

עבודה כל הלילה,

ועוד יום עבודה.

וזו עבודה של רצף, זה לא קל.

להקטיא, להתכופף ולעשות ולהחזיק, לתעזב, זה סיפור.

הוא מספר לי היום את הסיפור,

שבשעה שהוא עבד פה,

באמצע הלילה אשתו מתעוררת כי התינוק בוכה, בוכה, בוכה.

אז היא קמה באמצע הלילה, נתינה לו מוציץ.

טוב, חזרה לישון,

והילד בוכה, בוכה, בוכה,

שמה לו עוד פעם את המוצץ.

עוזרת לישון, הילד עוד פעם בוכה.

פתאום אני בא אליה בחלום

ואומר לה,

מה את נותנת לו מוצץ? הוא רעב.

שלוש פעמים אני אומר,

מה את נותנת לו מוצץ? הוא רעב.

היא קמה, נתנה לו לאכול, הוא נרגע לך לישון.

אז שי עובד פה,

ואני עושה לו בייביסיטר בבית.

הקדוש ברוך הוא שומר, שומר אין שיעור.

היה סיפור נוסף עם רצף אחר, ניסים.

הרצף ניסים.

אמרתי לו, תעשה לי טובה ליד העיגול של העמוד,

יש שם רק לחתוך את הזה, תשים את הבלדה וזהו.

רק את זה תשים ותלך.

אמר, בסדר, עשה חשבון כזה ואחר, לא עשה.

נסע.

פתאום הוא שולח לי אס.אם.אס.

תכף אני אקריא לכם מה היה כתוב באס.אם.אס.

נגמרה הבטרייה.

כותב לי באס.אם.אס,

עצרה אותי משטרה, תתפלל עליי,

אין לי ביטוח.

אין לי ביטוח ואין לי טסט.

קיצור,

כתבתי לו בהצלחה.

אחר כך הוא שולח לי אס.אם.אס, אתה לא מאמין.

בלי ביטוח,

בלי טסט.

אמר לי, אתה חייב להחליף את ארבעת הגלגלית.

והכל בלי רפורט, בלי התראה, בלי כלום.

שלח אותי, אמר לי, רק

תבטיח לי שאתה עושה את הדברים האלה.

משוחרר.

אחרי זה הוא כותב לי עוד אס.אם.אס.

הוא אומר, עכשיו אני מבין.

אם הייתי נשאר ועושה את הבלטה, לא הייתי נתקל בשוטר.

אבל מיהרתי ישר לשוטר.

חחחח.

איי, איי, איי, איי.

יש פה סיפורים בבית כנסת הזה, אי אפשר לכתוב ספר.

אבל זה רואים, הנטפל לו עובר עבירה, מה עונשו?

הנטפל לו עושה מצווה, מה זכרו?

איי, איי, איי.

אז לכן אמרו חכמים זכרם לך,

אפילו כל מצוותיה של תורה אינן שוות לדבר אחד מן התורה, לדיבור אחד של התורה.

מילה אחת של תורה, אומר הגאון, זה תרייג מצוות.

אם כן, העוסק בתורה קמה זכרו,

שהרי תלמוד תורה כנגד כולם.

בעוד קל וחומר בדור הזה, שבעמונות הרבים אין מביט בה,

בכתר תורה מונח.

ואם ראית ישראל שפשטו ידיהם מן התורה,

עמוד ויתחזק בה,

ואחר כך כתול שכר כולן,

ואתה תקבל גם שכר כנגד כולם הבטלים והמבוטלים שלא לומדים.

הרי לך מידה טובה כפולה ומכופלת, לא רק הנטפל לעושה מצווה,

אלא מצווה עצמה בידך, ולא זו בלבד, אלא תלמוד תורה שהיא כנגד כל המצוות כולן. ובדור שמרפאינה עצמן מדברי תורה, שאתה עומד ומקבל שכר כולן, על אחת כמה וחמות.

עכשיו מי שמעמיד בית לשם שבו יהיה תפילות ויהיה לימוד תורה ושיעורים והרצאות ושידורים ישירים וחוזרים וכולי,

זה לנצח נצחים.

זה בשמיים לנצח נצחים, הקים בית מקדש מעט לשם יתברך.

זהו. כמו הכותב אות בספר תורה כמי שכתב ספר תורה.

אז תארו לכם, כל בלטה, כל דבר, כל פעולה, זה כאילו בנה את בית המקדש.

מה עשו כל היהודים במשכן, בבית המקדש,

במשכן של המדבר? כל אחד נתן מה שהוא יכול.

זה נתן את התכלת, זה נתן את הזב, זה נתן כסף, זה נתן פה, וזה עשה זב, זה שידע במלאכה המרככה, וזה שהמרככה, וזה גם שלא ידע, אמר, אני מוכן.

הנה כל הילדים שעוזרים לנו נהיו בעלי מקצוע.

זאת אומרת,

מי שנדבו ליבו,

אם יש לך לב,

חביבי, אתה יכול הכול.

ועכשיו אנחנו מחכים למופת,

שבעזרת השם נתבשר על עוזיאל יחיא,

שכשהרים את ספר התורה,

אז נקרע לו גיד תשע מילימטר.

אמרו מיד ניתוח.

אמר, לא ניתוח עכשיו, יום ראשון זה יום חמישי,

ביקש ברכה,

נתתי לו ברכה, בינתיים היד עובדת.

טייח.

הוא עושה טייח היום.

טייח, נהיה. איך זה דבר?

כן. אז נראה, עכשיו יעשה צילום חוזר, נראה, אולי הם יתבלבלו.

אבל מכל מקום ניסים ונפלאו.

הרי ביחד אני אומר למה שאומר, הסרנדו של אדם חוזר, קודם ישראל, אחרי יותר שמאל.