דיסק שמע מס' 20-21 - ארבעים שנה אקוט בדור
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
שופר,
ארגון להפצת יהדות,
רחוב מתיתיה, עשר בני ברק,
תיבת דואר 2711,
טלפון רב-קווי 03, אזור חיוג,
6777-779,
פתוח בימים א' עד א', בין השעות.
אחת בעצריים, עד השעה תשע בערב.
ניתן לתאם גם סופי שבוע בשופר.
תודה.
שופל, שופר,
שופר, שופר, שופר, שופר, שופר.
שופר, שופר, שופר, שופר, שופר,
קלטת מספר 20. ארבעים שנה אקוט בדור, חלק א'.
אחרי הכותרת של מה שאני רוצה להגיד זה פסוק מפורסם ידוע,
ארבעים שנה אקוט בדור,
ואומר עם טועה לבב הם, והם לא ידעו דרכי.
אבל זה נאמר רק ארבעים שנה אקוט בדור,
ואומר עם טועה לבב הם,
והם לא ידעו דרמאי.
מה קורה אחרי ארבעים שנה?
אז לפי ההיסטוריה כל מקום שהוזכר ארבעים שנה בעניינים כלשהם,
לצערנו הרב באו אחר כך
שואות ומכות.
אם נתחיל בדור המבול,
בדור המבול כתוב מהאדם הראשון ועד נוח עשרה
דורות שהיו באים ומכעיסים את הקדוש ברוך הוא עד שהביא עליהם את מי המבול.
עשרה דורות שהיו באים ומכעיסים את הקדוש ברוך הוא בראשו,
לא שלא היו מקיימים רצונו,
אלא היו בפועל קמים ועושים מעזים להכעיס את הבורא ידבריו.
זאת אומרת, אבא חינך את הבן שלו איך להכעיס את הקדוש ברוך הוא.
והבן חינך את הבן שלו וכן עשרה דורות היו באים ומכעיסים את הקדוש ברוך הוא.
עד שהחליט להביא עליהם את מי המבול.
אבל הקדוש ברוך הוא כשהביא את מי המבול, תכף הביא את מי המבול.
גם לא תכף הביא את מי המבול.
תארו לכם כמה סבלנות,
כמה ערך אפיים לפניו יתברך, אף שהוא מנחית מכה,
לוקח הרבה הרבה הרבה זמן.
זה מידתו הנקראת ערך אפיים.
אבל הקדוש ברוך הוא אף פעם לא מוותר.
כמו שכתוב, כל האומר שהקדוש ברוך הוא ותרן, יוותרו בני מער.
הקדוש ברוך הוא מאריך אפו,
הוא מוכן למחול ולסלוח ולרחם בתנאי שאנשים
חוזרים בתשובה מתחרטים על מה שעשו מקבלים להבא לא לעשות מתוודים אז שייך רחמים ומחילה ואפילו עקירה של המעשים לחלוטין בעיני השם.
אבל בלא זה אין מושג של ביטור אצל הקדוש ברוך הוא כי הוא אלוקי המשפט.
עצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט כל דרכיו משפט אין אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא
אין אמונה אל למאמינים בו ואין עוול לרשעים שהם נגדו.
לכולם משנה מהקדוש ברוך הוא שכר כי צדיק וישר.
אבל הוא אלוקי המשפט.
אם כן אנחנו צריכים להבין.
הרי עשרה דורות שבהן מכעיסים הוא מחליט להביא מבול.
ואז הוא קורא לנוח,
הוא אומר לנוח שהיה צדיק בדורותיו ואומר לו עשה לי תיבה.
עשה לי תיבה.
נוח שואל אותו,
ריבונו של עולם,
כמה זמן אתה רוצה שהתיבה תהיה גמורה? תוך כמה זמן.
אומר לו הקדוש ברוך הוא 120 שנה תבנה תיבה.
בשביל מה 120 שנה לבנות תיבה אם אפשר לגמור אותה תוך שנה-שנתיים נגיד?
אומר הקדוש ברוך הוא, כל מי שישאל אותך מדוע אתה בונה תיבה,
אתה תגיד לו הקדוש ברוך הוא,
עתיד להביא מבול על העולם להפחיד את כל היקום כולו.
אם לא תחזרו בתשובה, הקדוש ברוך הוא משמיד את העולם.
ונוח עשה כמו שהקדוש ברוך הוא אמר לו.
וכל יום אני לוקח עצים, לוקח מסמרים ודופק.
הנגר של הגדור ההוא עובד, עובד, עובד. 120 שנה עוברים אנשים מכל בעולם, שומעים, יש אחד,
קוראים לו נוח,
הוא בונה תיבה איזה מידות, איזה גודל,
קצת רללה-ללה, מי יודע מה הוא עושה.
בונה תיבה.
טוב,
איפה ייקח את התיבה?
אין אפשרות תעבורה.
איפה הוא ייקח אותה?
הוא לא בנה אותה בים, בנה אותה על... מי יסחב אותו?
לא, הוא בונה תיבה על היבשה, והוא אומר יהיה מבול, ופה התיבה הזאת תעלה ותצוף על המים,
וזהו.
מי שיחזור בתשובה יינצל,
מי שלא ייכחד.
כמובן שכולם מתלוצצים עליו,
נוח,
שב תנוח, למה לך לעבוד?
אבל נוח ממשיך 120 שנה עושה מה שהקדוש ברוך הוא אומר לו.
יותר מזה אומרים לו ליצוני הדור,
אומרים לו נוח תדע לך, כשיגיע הזמן שתצטרך להיכנס לתיבה הזאת לפי דבריך,
אנחנו לא ניתן לך להיכנס לתיבה,
אנחנו נמנע בעתך,
אתה תישאר איתנו אם יהיה מבור.
מגיע תום הזמן,
120 שנה,
והקדוש ברוך הוא רואה שאף אדם מן העולם כולו לא חזר בתשובה.
למרות ההתראה, למרות שידעו שהם חטאים,
ידעו שהם עושים את הרע, הם ידעו שהם מכעיסים את השם,
אף אחד לא חזר בתשובה.
והקדוש ברוך הוא אומר לנוח ייכנס לתיבה,
והוא דואג שאף אחד לא אוכל למנוע בעתו, הוא ובני משפחתו נכנסים לבפנים, הוא מכניס את כל החיות והרופות, כל מה שצריך,
ואז נסגרת התיבה ומתחיל לרדת גשם.
רבותיי, 24 שעות של גשם רצוף.
אנשים מצליחים להגיד, הנה, הדברים באים
כפי שנאמרו.
אתם יודעים איזה 24 שעות גשם?
אם ירד פה בעזרת השם 24 שעות גשם,
יהיה לנו מים לפחות לארבע שנים רצוף.
אם יורד רבע שעה רציני גשם,
אתה כבר לא יכול לעבור ממדרכה למדרכה.
לפני שלוש שנים, כמדומני, ירד
עשר שעות בערך גשם באילת,
עם ברד,
שמכוניות שם טבעו במים ונשתפו והיה בן אדם אחד שנהרג,
חוץ מפיצוצים של שמשות מברד.
לא היה דבר כזה מעולם שם באלף,
לפי מה שאומרים.
ראיתי תמונות בעיתונות.
רבותיי, כמה שעות
ירד גשם רציני, אילת מוצפת.
תארו לכם מה זה 24 שעות רצוף,
48 רצוף, אנשים עולים לקומה שנייה בבניינים,
לא חוזרים בתשובה,
לא חוזרים בתשובה.
שלושה ימים רצוף,
לא חוזרים בתשובה.
אנשים כבר בקקות,
דחילק זה מבול,
לא חוזרים בתשובה.
שבוע ימים רצוף,
אנשים נשאר עוד בסביבות, במקומות גבוהים, מטפסים על גבעות,
לא חוזרים בתשובה.
שבועיים,
אנשים כבר בראשי הערים עוד מעט,
לא חוזרים בתשובה. כסתו, רחמנא לצלאלי.
40 יום רצוף יורד גשם,
אף אחד לא עוזר בתשובה.
הקדוש ברוך הוא אומר, עד כאן.
נפתחו ארובות השמים,
מעיינות תהום רבה,
והקדוש ברוך הוא מחה את כל היקום שהיה בעולם.
מה אתם אומרים על דור כזה?
האם יכול להיות, אם היינו אנחנו חס ושלום במצב כזה, תגידו לי,
האם היינו רואים כזה דבר, האם עוד היינו ממתינים מה שהחלמתי?
הרי זה עניין של דקות, שעות, שאתה הולך למות, גוסס,
כבר כמה ילדים ודאי טבעו,
כבר משהו כבר קרה,
מה אתה עושה?
למה אתה מחכה?
ואז נמחק כל היקום.
40 יום, שמתם לב,
אחרי 40 יום הקדוש ברוך הוא הוריד שנה,
היה מבוט שנה,
נוח בטבע,
ורק אחרי זה הטבע נחה על הרי ערנן,
ורק אחרי זה, זאת אומרת, היא הייתה מעל כל ההרים בעולם,
ורק אחר כך היא נחה ואחר כך היא תחילה יקום מחדש ומשפחת נוח וכן הלאה.
40 יום זה לקח איתות מאיתו התברך.
עוד מקרה שהקדוש ברוך הוא שלח את יונה הנביא
אל נינווה,
ואמר לו, עוד 40 יום נינווה נהפכת.
40, שוב פעם, המספר 40. עוד 40 נהפכת.
טוב,
יונה הנביא לא רוצה ללכת,
שנינווה היו גויים,
ואם הם יחזרו בתשובה יהיה קטרוג על עם ישראל.
עם ישראל חלילה חוטאים,
והגויים חוזרים בתשובה, זה קטרוג על עם ישראל.
הוא מנסה להתחמק, והקדוש ברוך הוא מכריח אותו, ואין עומד בפני רצונו,
ואכן הוא מגיע,
ושוב פעם שמענו את המושג של 40. באמת מספרים חכמים, זכרוננו לך, שנינווה לא עסיקה יותר מ-40 יום בתשובה גם כן,
ואחרי זה היא נחרבה.
אבל צריך לדעת דבר אחד,
40 שוב פעם הופיע לגבי שואה כללית של הפיכה גמורה של עיר גדולה, של מעלה מ-12 ריבו איש.
עוד פעם אנחנו נתקלים עם 40 כשהמרגלים יצאו מהמדבר לתור את הארץ.
40 יום הלכו בארץ,
חזרו ואמרו דיבה על הארץ,
ואז לאחר מכן 40 שנה במדבר מתו כל אותו הדור. 600,000 איש יצאו ממצרים, מגיל 20 עד 60 מתו באותו הדור במדבר. שוב פעם 40 שנה עקוט בדור ואומר עם טועה לבב הם ואין לו אין עוד רכם.
אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי.
ואנחנו נמצאים כאן
40 שנה מאז קום המדינה.
42. ו-40 שנה הקדוש ברוך הוא סבל את מעשינו כאן,
ועכשיו הקדוש ברוך הוא מראה לנו עוד פעם,
תסתכלו על כל ה-40 שעברו ותבינו מה יכול להיות לכם.
שנתיים כבר בצורת,
140,
גשם N,
ואני אגיע לאט-לאט לנקודה הזאת בחזרה בשביל להבהיר מה הולך לקרות,
חס ושלום, אם לא נשוק בצורה.
רבותי, תחילת הדברים הם פשוטים.
עם ישראל ציפה במשך 3,300 שנה להגיע לארצו,
נחלת אבותיו.
היינו פה תגובות די יפות,
מאות בשנים.
היה לנו בתי מקדש,
אבל כשעם ישראל חתכו, כמו שאומרת התוכחה, אם בחוקותי תלכו
ושחטתם מעין מחרית
והשבט לחיה רוחם מן הארץ
וחרב לא תעבור בארצכם,
הקדוש ברוך הוא הבטיח מחמת והבטחה שלו.
אבל כשעם ישראל חתה,
אז גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו,
והנה אנחנו יכולים לעמוד לפני הקלות ברוך הוא להשתחררות בין הבחירה.
אז חורבן בית ראשון
אחרי 410 שנה,
בית שעומד ועשרה ניסים נעשים לעיני כל העולם כולו.
גלינו 70 שנה,
חזרנו בתשובה,
הקדוש ברוך הוא החזיר אותנו בחזרה.
הבית השני קיים 420 שנה.
חוטאים שוב פעם ישראל.
ובמה הם חוטאים?
הם למדו תורה,
עסקו במצוות,
אבל בגלל שנאת חינם נחרב הבית.
מאז אלפיים שנה עוד לא תיקנו את העניין של שנאת חינם.
תארו לכם מה זה. כל תור שלא נמנה בית המקדש בימיו,
כאילו התור הזה החריב אותו.
שאם התור היה ראוי, היה נמנע.
למה לא נמנע? כי התור לא ראוי.
סימן שעדיין אנחנו לוקים באותו דבר.
עכשיו אני רוצה שתבינו דבר אחד.
אלפיים שנה אנחנו מייחלים להגיע לארץ הקודש.
לפני ארבעים שנה
התחילו להגיע לפה יהודים,
והיום יושבים פה מיליונים.
אמנם זה לא כפי שרצה הקדוש ברוך הוא,
אבל הנה בדיע עבד אנחנו כבר פה.
אבל למה ייחלו כל הגלויות שמתקבצות ובאו לארץ?
להיות יהודי שומר תורה ומצוות לארץ הקודש.
לא באנו לארץ בשביל להיות גויים.
יכולנו לעשות זאת מחוץ לארץ
ולא ללכת בפוגרומים
ובשמד שהוכרז עלינו במשך כל הדורות. יכולנו פשוט להתייוון, להתאסלם, להתנצל.
בכל האינקוויזיציות, בכל מה שאמר העם היהודי, יכולנו לעשות את זה בקלות.
עם ישראל לא עשה את זה.
עם ישראל שמר על ייחודו, הקריב את בניו ובנותם.
לא ויתר על תג אחד בתורה,
והעם הזה קיים בזכות זה.
נו, אז כשכבר מגיעים לארץ הקודש,
מה מצפים?
שהעם הזה יהיה בתפארה,
ישוב למקורות כמו שצריך מי שהיה עוד קצת חלש,
לבית-המקדש למנתה ומייד.
וראה זה פלא,
אחרי 3,300 שנה
אנחנו מגיעים לארץ,
מיליונים יהודים נמצאים כאן,
ואם היינו בתחילת קום המדינה,
למעלה מ-90% שומרי תורה ומצוות,
היום למעלה מ-80% לא שומרים תורה ומצוות, והמצב הולך ומידרדר לחלוטין עד התכחשות ונגד היהדות.
רגע, בשביל זה באנו לארץ?
היה חסר לנו מקום?
מה הייתה הבעיה?
מה הייתה הבעיה?
אלא מה, פתאום אנחנו רואים דבר פלא.
העם מייחל לארצו, מגיע,
הרבה יהודים מאמינים תמימים מגיעים לארץ.
אשק אבנייך,
אכונן עפרייך,
מנשקים את ארץ הקודש.
היו כאלה שחשבו שימצאו פה מלאכים מאנשים קדושים,
ופתאום הם רואים, חס ושלום, שמחללים שבת בארץ הקודש.
אנשים לא הבינו.
אתם חושבים שזה היה העולים של לפני 40 שנה?
גרוזינים שמגיעים היום, שנלחמו במקלדים,
לדעו תורה בסדר, במסירות נפש,
תחת משטר קומוניסטי, מגיעים לפה מוכרחים לעבוד בשבת.
אם לא, לא היה להם משכורת.
איפה הגענו?
זאת אומרת, אם אדם מתבונן, נחמד על הצלל,
פה אנחנו עברנו בארץ תוך 42 שנה, שמט
מה שלא הצליחו כל אומות העולם לעשות לנו במשך 3,300 שנה.
ואני אסביר את הדברים ברור כדי שתבינו.
לפני כמה ימים רק גמרנו את חנוכה.
שמונה ימים הדליקו יהודים נרות
לפרסם את הנס.
מה הנס?
הנס שנשאר פך שמן אחד
בבית המקדש,
שלא הצליחו לטמא אותו היוונים.
נו, אז מה העניין הגדול שנשאר קצת שמן?
מה העניין?
העניין הוא הרבה יותר ממה שחושבים, זה לא רק הפח.
כל מה שטמון בתוך הפח זה העניין.
תרבות יוון שהתפשטה בעולם אז,
היא הייתה תרבות חושך,
תרבות של חומר,
לא רוחניות,
רק חומר, גשמיות.
מה הפיץ היוון באותה תקופה?
היא הפיצה תיאטרונים, אצטדיונים, קרקסאות.
היא עשתה כל מיני מקומות רחבי ידיים של תחרויות של בני אדם, ועופות, וטרנגונים,
וחיות ושברים.
היא עשתה כל מה שרק אפשר בתרבות הגוף. היתה להם עיר מפורסמת הנקראת ספתא,
שהיו תחרויות, היו גלדיאטורים,
מלחמה מי יישאר בחיים,
ואנשים ישבו והריעו מי מת ומי לא.
ספתא, על זה נקרא ספורט בעולם.
אתם חושבים שליברפול ומנצ'סטר המציאו את הכדורגל?
כתוב בגמרא
על מה חרב הבית,
על ששיחקו בכדור בשבת.
הגמרא מביאה, זה לא היה רק עכשיו, זה לא מאנגליה,
זה כבר מתרבות יוון.
אלא מה?
הם החדירו בכל העולם את תרבות הגוף.
יוון
זה יופי,
זה היה הסמל שלהם, יופי.
אני לא רוצה להגיד שמות של האלילים שלהם,
שמות של אלילי אהבה ואלילי גוף ואלילים אחרים,
הם הפיצו תרבות כזאת בעולם. אבל כשהם הגיעו לעם היהודי,
זה העם היחידי שהתנכר לתרבות הזאת, כיוון שהדת,
התורה הקדושה,
שוללת את ענייני הגוף לשם גוף.
הגוף הוא משרת לרוח,
אבל לא באנו להיות בהמות בעולם.
באנו לפה עם נשמה,
באנו לפה להיבדל מן החי,
הפוך להיות למעלה ממנו,
להיות למעלה מן המלאכים.
זה מה שהתורה עושה, יהודים.
למעלה מהמציאות, למעלה מן הטבע.
והראיה,
העם הזה קיים מעל הטבע לו שייך עם שנרדב קטן במשך אלפי שנים. מעצמות עולמיות נלחמו בו,
הוא נשאר בהם נכחדים.
זה עם לא טבעי.
הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשן.
והן רצו שאנחנו נהפוך להיות כמוהם.
עם ישראל זה אסור לו.
אסור לו, זו עבודה זרה,
זה להשתחוות לפסל, זה לקבל תרבות אחרת.
לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניים.
עם ישראל יוצא למלחמה לא הגיונית,
מיליונים מול עשרות בני-אדם חשמונאים ומכבים,
שנלחמים על קדושת עם ישראל.
זה לא טבעי שיקומו 12 חשמונאים ויילחמו עם צבא יוון.
אבל הקב' ברוך הוא עושה נס כמו בכל הדורות.
ולא הכוח שלנו ניצח מעולם,
אלא רצונו יתברך,
והוא דאג תמיד שבסופו של דבר עם ישראל יישאר.
על זה קבעו החכמים, זיכרונם לברכה,
לעשות
פרסום לנס.
ובכן, על זה קבעו החכמים לעשות פרסום לנס.
על מה? לא על הניצחון של הגוף.
לא שניצחנו את היוונים בגוף.
לא שתרבות יוון לא הצליחה מבחינה גופנית,
אלא על זה שלא הצליחו להעביר את עם ישראל על דתו.
הם ביקשו רק שלושה עבירות עיקריות להחקיא את ישראל שבת,
מילה וראש חודש.
זה מה שהם ביקשו.
הם ידעו שאם בזה ילקו עם ישראל,
בלאו הכי היהודים יטמעו בין הגויים,
הם יקבלו את התרבות,
ואז בלאו הכי עוד דור שתיים-שלוש לא יישאר העם היהודי נגמר.
אבל העם היהודי לא ויתר,
ואנחנו נשארנו,
ומאז ועד היום מפרסמים את הנס הזה מיליונים של יהודים בעולם בכל שנה, שמונה ימים,
וכבר נשפכו מיליארדים של מיליארדים של טונות של שמן לפרסם את הנס הזה.
אז מה אתם אומרים?
זה חג,
במושג שקוראים לו היום,
חג
שצריך להראות את ההישרדות של העם היהודי בשמירה על לוחניות, על תורה.
אבל לדאבוננו זה לא כך.
יש הרבה יהודים שמדליקים לראות חנוכה.
מה הסיבות, השאלו אותי?
בגן לימדו את הילד
שיש חנוכה,
ויש ספטיגון סוף סוף סוף,
ויש סוף גניה,
ויש כתר עם נר בגן,
וזה מה שיש.
זה חג חנוכה.
איך אני יודע שזה רק חג חנוכה?
לפני שנתיים נסעתי בארצות הברית באושן פארקוויי, מלויון,
שדרה גדולה, רחבת ידיים.
מצידי הכביש גרים יהודים עשירים ואמידים.
יש להם חלונות ראווה שהיו מתפארות בהם כל החנויות בנתניה, וזה רק
חלום של הסלום כלפי חוץ.
אני רק רוצה להגיד לכם דבר אחד, רבותי.
ההלכה אומרת שמצוות נר חנוכה, לפרסם,
אם יש לך מזועזע בצד ימין,
אז אתה מדליק נר חנוכה מצד שמאל.
למה?
כדי שיהיה יהודי מוקף במצוות.
אתה נכנס הביתה?
מעוטר בטלית דטבילין,
אתה נכנס לבית,
יש לך מצד ימין מזוזה,
יש לך מצד שמאל נר חנוכה.
כל מקום שאתה עובר אתה רואה את הנר חנוכה מצד שמאל, המזוזה מצד ימין. יהודי צריך להיות תמיד מוקף במצוות.
נו, כשאנחנו נמצאים שם בארצות הברית,
אז אנחנו רואים, ברוך השם, ברוך הוא, ברוך שמו, יהודים לא שכחו את הדת, לא שכחו את התורה.
מדליקים מצד ימין נר חנוכה.
אתה רואה? נר חנוכה דולק.
עברתי שם בחנוכה,
אבל מצד שמאל ראיתי דבר לא יאומן.
ראיתי את עץ האשוח גם דולק.
עץ האשוח של חג המולד,
של ישו, יימח שמו וזכרו.
איך זה?
אתם יודעים מה אתם יודעים עכשיו, נכון?
חג המולד,
פריצמך.
זאת אומרת,
אדם צריך להבין,
שמה כבר מכינים את החג לפני הסמוכים עצי השוח עם מנורות צבעוניות,
אז הם שמים את זה כאחד כאחד השני.
רגע, אני רוצה להבין,
זה בית יהודי או בית יווני?
איך אפשר לשים
את הסמל של הנצרות
ליד נס חנוכה, סמל היהודי?
איך אפשר לערמל?
איך יכול להיות אדם נכנס למסעדה
ואומר למרצר,
תראה לי את התפריט,
הוא מראה לו, מה בשרים יש לך, מראה לו?
אומר לי, תן לי בבקשה,
בשר גלת כושר,
חלק בית יוסף,
שיהיה בלי ריבינה, שום ספק.
ואחר כך תביא לי גם בשר לבן.
שייך כזה דבר.
זה בדיוק המצב.
איך שייך?
אתם רוצים שאני אגלה לך עוד משהו?
יכול להיות שיש פה אנשים שאני אדבר עליהם כרגע.
שימו לב.
יש יהודים שהדדיקו נרות חנוכה.
שמונה ימים. לא דדיקו יום אחד.
מפה.
אבל הם לא שומרי תור המצוות. אבל חנוכה,
חנוכה זה חנוכה. צריך לשמח את הילדים ודיקים נרות.
וביום שבת, אני אומר לכם, לא מכיר אותם.
הם הדליקו נרות חנוכה בשבת.
אתם יודעים למה?
פשוט, מה אומר אדם שהוא לא שומר את אור המצוות?
מתי מדליקים? ביום? לא, לא יהיה. בלילה.
מתי מדליקים כל יום? בלילה.
שבת, לרדת לאבחים בשביל לא עושה כלום, הוא מחשן, והוא מדליק זה והכול.
אז הוא מדליק את הענוכה כרגיל, בלילה.
מה ההבדל בין יום?
חמישי לשישי.
שמעתם? הוא עושה מצווה, מדליק לר חנוכה בשבת.
בואו אני רוצה להגיד לכם מה היה עם תרבות יוון.
היוונים הצליחו להעביר יהודים לתרבות יוון.
הצליחו. קראו לאלה שעברו לצד שלהם מתייוונים.
המתייוונים היו יותר גרועים מהיוונים.
הם היו המוסרים,
הם היו השתולים,
הם היו הגיס החמישי בתוך עם ישראל,
הם הלשינו על יהודים שעברו על חוקי יוון בשביל לקבל סוס,
הטבות,
וילון, הכול.
והם עשו הרע והרשע בעם ישראל.
הרבה נפלו בגלילם.
זה לא המתייוונים.
אבל בכל אופן, היהודים תמיד נשארים יהודים, והיהודים נלחמו במתייוונים וביוונים.
מהמתייוונים אין זכר היום?
לא נשאר מהם כלום. לא עד היום, כבר אז לא נשאר.
ורק היהודים שומרי תורה ומצוות נשארו על השם.
ואני רוצה לברר את הסוגיה הזאת, אם אנחנו,
פעם היה לנו מצב כזה בעם ישראל, או שמא גם היום יש מצב כזה בעם ישראל.
אז אני אגיד לכם.
שמעתי אנשים שאומרים, אני לא יהודי דתי.
אני יהודי חילוני.
אתה ככה, אני ככה, כל אחד איך שהוא רוצה. אני מכבד אותך, תכבד אותי, נגמר.
רבותיי, אני רוצה להגיד לכם חד משמעית, אין מושג כזה יהודי חילוני.
יש יהודי או יווני.
מה זה חילוני?
לא שומר שפעת.
גם יווני ונוצרי,
מוסלמי, לא שומר שפעת.
אתה לא מניע תפילין? נכון, גם אחמד ועבדאללה וג'וני לא מניע תפילין.
אתה לא שומר תארת משפחה?
כל הגויים לא שומרים תארת משפחה.
אתה אוכל כל מה שנכנס רק לקיבה, גם הם אותו דבר.
מה ההבדל בינך לבין גויין?
מה ההבדל?
מה ההבדל?
ברית מילה עשו לך, לא עשית.
בר מצווה עשו לך, לא עשית.
חופה עשו לך.
וגם בבטירה חברה קדישה יעשו לך.
מה אתה עשית?
מה היהודי שלנו שגורם לעצמו יהודי עושה בשביל להיות יהודי?
משתדל לחכות את הגויים.
תרגו את הגויים חביבה עליו מאוד.
אתם רוצים שאני אסביר לכם את זה חריף? אני אכלתי את זה חריף, אז אני אסביר לכם.
רק לפניכם.
ברוך ה'
ה'
ה' אלוהינו
מלך הוא עולם שהכל הגיור בדבורו.
ברוך השם, יש יהודים.
עכשיו אני אגיד לכם מה.
אתם יודעים שיש לנו בעיה עם אומות העולם,
ופרד עם המוסלמים שנמצאים מסביבנו.
זה נס איך 250 מיליון מוסלמים מקיפים אותנו,
ועכשיו יש לנו כבר 3 מיליון פבנים מתוכנו,
שרוצים להרוג אותנו,
ועד עכשיו אנחנו מחזיקים מעמד
בתוך הכלא הזה פה בארץ.
איך?
איך? לא חשוב.
איך זכזכתי עם מצרים ומצרים הקדוש ברוך הוא דואג שהעיראקים יילחמו עם האיראנים והסורים יכחסו על המצרים והלבנונים והישראלים הירדנים, ומסביב יש בלאגן,
ואפילו סדאם חוסן מעסיק אותו עם האמריקאים.
הקב' ברוך הוא בינתיים שומר עלינו. בינתיים.
אני שואל אתכם שאלה רבה.
אבל אתם יודעים,
כשיש בעיות בעם ישראל הן תוכפות,
אז
יש כנסת,
והכנסת פותרת לנו כמו תלמיד את כל הבעיות.
אני אוכיח שהיא הביאה את כל הבעיות,
אבל בואו נראה איזה הצעה
שיכולה לפתור את הבעיה.
לו יצויר שפתאום אחד מחברי הכנסת
יחליט בכנסת
יש לו פתרון
שיהיה מקובל על הליכוד, המערך, הדתיים, החילונים, כולם.
מה הפתרון?
פשוט.
למה רודפים את היהודי?
בגלל שהוא יהודי.
אז יש לו פתרון.
תוך חודש ימים
כל היהודים היושבים כאן
יקבלו עליהם לעבור לדת האסלאם,
ואז בלב הכי נהיה מוסלמים, חלילה, כמו מוסלמים,
ואז מה, הם יארגו אחד את השני? לא.
מה יגידו להם? תצאו מפה, ואמרו לסעודיה, והסעודים יבואו לפה. יגידו, טוב, תשארו, אתם כבר פה ואנחנו פה, כבר לא.
העם המוסלמי אמרו אחד.
אתם חושבים שאם תעלה הצעה כזאת היא לא תעבור ברוב קולות?
מבטיח לכם שהיא תעבור.
אבל אני שואל רק שאלה אחת.
האם העם יסכים?
אני אשאל את הציבור כאן, לא יודע מה עם העם בחוץ,
אבל אני אשאל את הציבור כאן,
אם יעבור חוק ברוב קולות לעבור לדת האסלאם,
תסכימו או לא?
אני רואה אנשים פה, אבל הגברים חדש מאוד.
אני שואל עוד פעם, תסכימו או לא?
אני רואה את זה, לא, אני לא רוצה להתחייב.
פעם אחרונה אני נותן צ'אנס, תסכימו או לא?
אי רצון
שהצעקות האלה הורידו גשם.
אבל אני אגיד לכם למה הוא לא יורד עד עכשיו.
בגלל שיש הרבה, הם אמרו כבר לדת האסלאם מזמן ולאחות.
אתם חושבים שצריך כפייה בשביל להיות ערבי?
לא.
זה לא שופר תורה ומצוות, אתה בדיוק כמו גוי, כמו מוסלמי.
זה מה שהסברתי קודם.
אמרתי סגור את החלון שלא תתרתם עוד פעם.
יושבים פה על החוטין, תראה לי את זה מפריע.
נו, תמשיך.
אני רוצה להגיד לכם דבר אחד.
חבר הכנסת נכון.
ובכן, לצערנו הרב, אם תרבות יוון לא הצליחה עלינו וכל האומות של העולם לא הצליחו להעביר את העם היהודי על דתו,
פה בארץ הצליחו להעביר אותנו על התורה והמצוות
ולא עם אונס,
אלא כמו שאומרים ברחוב היום, בכיף.
אדם חלל שבת בכיף.
הוא נוסע לכנרת בחג בכיף.
הוא הכול עובר בכיף.
בלי איומים,
בלי החלטות,
בלי חוקים,
מרצון עוברים לדתות אחרות ועוזבים דת ישראל.
עד כדי כך הגענו,
שפה בארץ נשארת כבר עשרות שנים שאלה תמוהה,
מיהו יהודי?
אתם שומעים, אחרי 3,300 שנה שואלים מיהו יהודי
ומי יחליט תופי כתובי.
צריך להצביע, זה הולך גם כן לפי יום.
שמעת כזה דבר?
אני יודע מי אבא שלי,
פתאום ועד הבית מחליט לעשה אצבעה אם זה הוא.
אני צריך ועד הבית לעשה אצבעה אם זה אבא שלי?
בכנסת יחליטו מי אבא שלי ולאיזה עם אני שייך? איזה מין שאלה תקשיבו.
אומות העולם יודעות מי אנחנו?
כולם יודעים מי אנחנו.
רק ממשלת ישראל
לא יודעת ולא רוצה לדעת.
איזה מין דבר זה?
טוב, זו התוכנית האלה.
מה התוכנית?
שלא יהיה יותר עם יהודי שאומר תורם ומצוות.
וכי מה חשבתם?
שרוצים שפה בארץ יהיה עם שומר תורה ומצוות?
הרי היום לא צריך להבין את זה מבין השורות. היום מדברים על זה ברור.
הרי מי היום מפריע לעם ישראל כאילו לחיות?
שומרי התורה והמצוות.
הרי את מי רוצים לתת מן הארץ?
את שומרי התורה והמצוות.
את מי הכי אוהבים במלאכות בארץ?
שומרי תורה ומצוות.
איך זה?
מה קרה פתאום?
לא זו תוכנית ידועה מההתחלה.
על כך נוסדה המדינה במטרה להעמיר את היהודים מהאשליה של פעם עם מיוחד,
סקולי, עם סקולה. לא.
אנחנו עם ככל הגויים ומשתדלים ללמוד ממעשיהם ולהתדמות להם בכל התחומים,
כולל בתורה שלהם, של אחרים,
ולומדים יהודים את כל התרבויות הזרות רק ליהדות.
איזה מין דבר זה רחמן האסלאם. כן, זה קרה פה בארץ תוך ארבעים שנה.
ואני אחד מן היהודים שכמעט נשאר יווני.
אני,
עד לפני 12-14 שנה, כבר לא זוכר, הייתי חילוני גמור במושגים שלנו.
ואלמלא השם
אהב אותי
וזיכה אותי לפתוח ספר שנקרא קיצור שולחן ערוך,
הייתי מסתובב מן הסתם היום בדיזינגוף
עם גינס,
חצי קרחת, חצי טלטלים, עם עגילים,
כמו כל הבנקיסטים.
אז לא היינו עגילים, מה זה עגילים? היום אבל הייתי.
ומה יש לנו?
מה יש לנוער לעשות?
מה יש לו לעשות?
נו, אז אני שואל אתכם, היה לי נס,
אבל לצערי הרב הנס הזה לא קורה לכולם.
אבל יש עוד נס,
שיש ערבים כאלה,
ועוד כמה יהודים יכולים להכיר את היהדות תוך כמה שעות במהירות ולהבין איפה פספסו לא לאבד את שאר השנים.
רבותיי, האם אתם מבינים דבר כזה,
שפה בארץ היום מלמדים למעלה ממיליון ילדים יהודים חינוך חילוני כפרני,
שאינו מושתת על יהדות אלא ההפך?
אני בכיתה ז' בבית ספר יסודי נכנסתי לשיעור טבע.
מורה לטבע אמר לי, אמנון,
היום אנחנו נלמד שאתה קוב.
אמרתי לו, אני קוב, אינטאווה אבו קוב.
אמר, אני מתכוון ברצינות,
אני אביא לך אנציקלופדיה תרבות ואני אראה לך את הסבא שלך.
מראה לי תמונה של האדם הפרה-היסטורי,
יוצא מהמערן עם אבו עגילה מבוטה.
אמרתי לו, זה דומה למשפחה שלך.
לא ויתר לי לקח אותי לחדר טבע עם הכיתה,
הראה לי על הקיר תמונות של ההתפתחות,
איך הייתי קופי כה קטן?
לאט לאט הזדקפתי,
זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך תיק.
אמרתי, אבל אמנון, תזכור, אתה בשנת 2000 תוציא מהראש אנטנות.
אמרתי לו, אש הדה.
אמר לי, זה תורת האבולוציה של תרבי.
אמרתי לו,
המורה תסלח לי אבל זה נראה לי יותר בלבולוציה של תרוויש.
אמר לו, אני מתכוון ברצינות, אמרתי לו, ככה גם הטאקו.
אמר לי, שמור דיסטנס.
נכנסתי לשיעור לתנ״ך.
מורה לתנ״ך
אומר לי, תקרא, אני קורא בספר תורה, כתוב,
וייצר השם אלוקים את האדם.
אמרתי לו, רגע, מורה, סליחה,
יש מחלוקת בינך למורה לטבע.
הוא אומר שאני כה, אתה אומר שאני בן אדם, מה אני בסוף?
אמר, פה זה בחירה חופשית.
שאלתי אותו, טוב, איפה לשחק בהפסקה, על האספלט או על העצים?
אמר, אנחנו לא מתעלמים.
שאלתי אם לשיעור הבא אולי ייתנו לנו בננות,
בוטנים, משהו, אולי יסרקו לנו.
אמר שאין תקציב.
אתם צוחקים, רבותיי,
אבל המורה לטבע שלי עד היום הולך לבקר את משפחתו בספארי.
מסכנים לא התפתרו.
ואתם עוד צוחקים,
ותדעו לכם שבאוניברסיטה לקבל תואר שני, B-H-M-A-B,
פה צריך להיבחן על זה.
וכבר היו כמה סדרות בטלוויזיה על הנושא הזה.
מה מתחפה מאחורי כל זה? פשוט,
אם באנו מה קוביל,
אז אין בורא לעולם.
אז לא היה מעמד הר סיני,
כי אף אחד לא טוען שקוביל קיבלו את התורה.
אז זה פותר אותנו מהבעיה הדתית.
אז זה מה שצריך ללמוד הילד היהודי בארץ הקודש.
מוצא האדם ונקוב. מאה אלף נקד, לא חשוב.
מתחילים מהקוב.
טוב, היה לי מסר, הקדוש ברוך הוא אוהב אותי.
ואני ראיתי את הדברים, וראיתי את הדברים של אמפלותי והשוויתי.
ראיתי שאלה מדברים על השערות, ופה דברים אמיתיים שניתנים להוראה על כל צעד ושעד.
מס החשבון כבר היה קצר.
גם לא מצב בעיניי העניין שאני כל כך קוב, אתם מבינים? זה פגע בי קצת.
כשאני חזרתי בתשובה,
אז נשאר לי עוד משקע, אל תשכחו.
שמונה שנים של לימודים ועוד ארבע שנים תיכון,
ואתה עם הרגשה שאתה קופיקו,
זה לא יוצא כל כך מהר.
אז צלצלתי לפני שאני עושה את הצעד החשוב של חזרה בתשובה לבלב במשפחה.
הרמתי טלפונים, שאלתי את הדוד והדודה והקרובים,
מה המשפחה שלנו?
אמרו, מה קרה לך? מה עברה עליך?
אמרתי, לא חשוב, אל תענו לי, האם זה ברור?
יצחק, כולם ענו יצחק. שמחתי שמחה גדולה,
ברוך השם,
אני לא שייך באיזשהו מקום למשפחת בבון.
אני כבר יצאתי מזה, אבל יש הרבה פה בנתניה מסתובבים בלי זנם שעדיין שייכים לזה.
אני אומר לכם, רבותיי,
זאת המגמה.
אם חשבתי
שזה היה פער,
לדאבוני זה ממשיך.
ואני רק אראה לכם דוגמה בשביל שתבינו על מה אני מדבר.
יש לי פה חוזר
של משרד החינוך,
שמשרד החינוך מחלק אותו לכל בתי-הספר הממלכתיים.
ובחוזר הזה יש כמה דברים מאוד מדהימים,
שאני אראה לכם כיצד ייתכן
שהעם היהודי פה בארץ הקודש, תוך 40 שנה עובר התבוללות.
התבוללות.
מי שלא מבין, אני אסביר.
התבוללות זה לא מי שנוסע לחוץ-לארץ ומתבולל לו.
גם פה,
כל מי שעוזר את הצהריים הוא מתבולל.
לא צריך ללכת לעמים.
אתה מכניס את העמים ולך הביתה,
ולא רק יהיה תמיד בולל בבית.
אז אני אראה לכם רק דבר אחד,
אני לא הייתי מאמין אם לא הייתי רואה את זה כתוב כאן.
זה ברור שאני לא מאמין. הייתי אומר שזה דברי גוזמה?
לא ייתכן שבארץ הקודש אפילו אם יש חילונים,
יכולים לעשות כזה דבר לעם ישראל.
ואני אשתף אתכם, תחליטו יותר בעצמכם, אם אכן ייתכן, אם זה מוצדק,
מקובל עליהם.
כתוב כאן חוזר
של המנהל הכללי של משרד החינוך, זה מסמך רשמי של המדינה.
זה מועבר לכל מנהלי בתי ספר ומורים.
אלה הם החוקים של משרד החינוך כיצד להתנהל בנושאים מסוימים.
זה משנת 1986, 1 בדצמבר.
שימו לב.
הנושא ה-131 שדובר כאן הוא החזרה בתשובה,
נושא שנדון במשרד החינוך, ואלה הם המסקנות.
כדי להסיר כל ספק,
ברצוננו לסכם את ההוראות בנושא.
אחד,
יש לאפשר ייצוג לדעות השונות הקיימות בחברה הישראלית
בתנאי שהן מובעות בצורה תרבותית
ואינן נובדות את חוקי המדינה.
האם זה סעיף מקובל או לא?
כן, לא, לא, כן, ארום אומרים כן.
אני חוזר עליו.
בבתי הספר הממלכתיים
אין לאפשר שום פעולה שיש בה משום הטפה למה שקרוי חזרה בתשובה,
לא בשיעורי יהדות
ולא במסגרות אחרות.
יש להקפיד כי מורה או מרצה אורח המוזמן לבית הספר לא יטיף לחזרה בתשובה.
זה מקובל או לא? לא.
זה סותר את סעיף א'.
זה אסון, נכון? גברתי, את הבנת בדיוק מה שזה. זה אסון.
אני חוזר לסעיף א' עוד פעם,
ונראה איך סעיף ב' משתלב בו.
יש לאפשר ייצוג לכל הדעות השונות הקיימות בחברה הישראלית.
אסלאם, נצרות, מיסיון,
כולם יכולים לדבר ולהציג את מה שהם מאמינים בו,
בתנאי שיהיה מובע בצורה תרבותית ולא נוגע בחוקי המדינה.
אבל פרט ולמעט יהדות ואפילו בשיעורי יהדות.
אני שואל שאלה, רבותיי,
הייתכן
זה בדיוק חוק
מתרבות יוון דאז.
זה יוונים.
הקדוש ברוך הוא, אנחנו אומרים בכל יום שלוש תפילות,
ברוך אתה ה'
הרוצה בתשובה.
משרד החינוך אומר לקדוש ברוך הוא, לא רוצים תשובה.
אחד מעיקרי היהדות,
שיהודי עם חטא
יכול לחזור לעבים שבשמיים,
משרד החינוך מולך.
וכי אתם חושבים שזה דבר יחידי
שנגד התורה והיהדות?
לא.
בואו אני אתן לכם דוגמא.
עשרת הדיברות,
הרבה יהודים מאמינים, מקבלים, משתדלים לשמור.
עשרת הדיברות, לפחות אנשים אומרים, עשרת הדיברות, כן, אין חולק, אין מערער.
בעשרת הדיברות יש דיברה האומרת שמור את יום השבת לקדושו.
אבל פה במדינה צריך להחליט בסוף איך תיראה המדינה בסוף, איך היא תיראה.
מדינה
של שומרי שבת
או מדינה דמוקרטית שכל העולה על רוחו יעשה אדם.
אז כמובן שברוב קולות עוברת ההצעה שפה בארץ, בארץ הקודש,
בפרטים של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
ברוב קולות
מועבר חוק שבו מותר לחלל שבת בפרהסיה בין יחיד,
בין רבים,
ואין אונס ואין מצמצם.
פירוש,
אמרו לקדוש ברוך הוא בכנסת,
ריבונו של עולם,
עם כל הכבוד לך,
הצעתך מעשרת הדיברות,
שמור את יום השבת לקדושו,
נדחתה ורוב קולות.
מי שלא מבין את המשמעות,
פירושו
מרד ומלכות שמאי.
אין בורא לעולם, אין מי שיגיד לנו מה לעשות.
אנחנו עושים מה שתורם עבור עשה,
אנחנו מכעיסים את הקדוש ברוך הוא.
הוא שמר עלינו 3,300 שנה.
אנחנו מגיעים לארץ אחרי אלפיים שנה מאשר לא זכו אבותינו, שמתו בשביל זה.
ואנחנו באים פה לעשות את כל התינופת הזאת בארץ הקודש.
הרי מי שמלכלך את החצר של המלך,
אחת דינו מוות.
אדם שנכנס לארמון של המלך,
וחוץ מכבודכם עושה את צרכיו בתוך הארמון שלו,
בסלון,
ודאי שהוא חייב מיתה.
כשהיינו בגלות, בחצר של המלך,
אז אם חטאנו, היה מדיע לנו גם כן מיתה.
אבל לבוא לארץ הקודש, לפלטים שלו, מקום שהוא איבא למושב לו,
בארץ הקודש,
ולעשות את כל הדברים שקורים, נלחמו בנו ולא הסכמנו ואנחנו עושים פה מרצון,
רחמנא נצלנד, זה כמו לעשות צרכים בתוך הסלון של הקדוש ברוך הוא.
כן, אבל אף אחד מהציבור כמובן לא מרגיש בזה עד היום, כיוון שכולנו גלו לזה כבר.
הרי עברנו את השלב הזה של התבוננות.
אנחנו כבר בתוך זה.
אני אתן לכם עוד דוגמה,
דוגמה חמורה, אבל צריך להבין אותה גם כן.
אתם יודעים, כל פעם באים אויבים
ואורגים בנו.
בערבים שועטים יהודים,
מכים ביהודים, פה בארץ הקודש.
ואנחנו כמובן חורטים על דגלנו האומה ההומנית בעולם.
שימו בט.
נשאלת שאלה כבר כמה פעמים בכנסת,
האם אדם שרצח
יהודי
או המונים
חייב מוות, דין מוות או רק מאסר עולם?
עד עכשיו החליטו, חייב רק מאסר עולם.
מוות אין לאדם שרצח אפילו אלף איש פה בארץ.
הוא ייכנס בליווי משטרתי כבד מפני פגיעות של יהודים,
כל מי שיפגע בו בדרך יהיה עשר,
יישמר בפנים,
יאכל אוכל של משלם המסים,
יחזיקו אותו בבריאותו,
עד שיגיע בן ערובה להחליף
ויחזור כקדוש מעונה לארצו,
יחזור ונגיע שנייה לכאן.
ועד עכשיו לא יצא חוק של מוות, היה רק אחד,
אייכמד.
כן, הוא רצח כבר מיליונים, זה כבר כמה אפסים,
אז זה כבר, כבר זה העולם היה יכול להבין אותנו.
למרות שבארצות נאורות אחרות יש דין מוות
למחבלים.
בואי, בבקשה.
אני אשאל אתכם שאלה,
אתם בעד חוק כזה או נגד?
בעד.
בעד.
שמעתי רגע.
רגע, אתם בעד,
אבל בכנסת אין לכם כנראה מספיק נציגים,
רק אני אגיד לכם משהו.
אני לא הייתי מאמין בחיים שלי,
בחיים שלי,
שיכולה להעלות שאלה כזאת על יהודים.
זאת אומרת, לו יצוין שהיה יהודי
שחס ושלום רצח כמה יהודים,
שיהיה דיון בכנסת אם נוציא אותו לאורג או לא. אני לא מאמין.
אבל נגיד שהיה, מן הסתם היו צריכים להגיע לאותה מסקנה.
אם מחבל לא, גם יהודי שרצח לא. ככה הייתי מבין לפחות.
הוא יכול לציין את החוק. לא, אבל אני אוכיח לכם שפה בארץ מותר
לרצוח יהודי
בחוק
בלי שום בעיה.
צריך רק חתימה של מישהו ונוצחים אותו.
אתם יודעים איזה חוק זה?
חוק ההפלות.
אני אסביר לכם מה זה. אתם לא מבינים. אנשים שאומרים חוק ההפלות לא מבינים. אף אחד לא מבין.
אף אחד לא מבין,
משום שיש אנשים שגם בעצמם רצחו את הילדים שלהם ולא הבינו.
אני אסביר לכם מה זה חוק ההפלות.
יש דוקטור, קוראים לו דוקטור שוסרים, שהקדיש את חייו רק לפרסם את העניין הזה בהיותו מנתח דגון בבית חולים שערי צדק בירושלים.
היהודי הזה נושא ומחטט את רגליו מעיר לעיר בכל הארץ,
חינם אין כזה,
בשביל להראות בשיקופיות מה זה נקרא הפלה, דהיינו מה פירוש רצח של ילדים חיים.
רבותיי,
כבר ארבעים יום ליצירת הבלט.
הילד הזה הוא ילד כמו האנשים שיושבים כאן,
עם כל איבריו,
מוח, ריאות,
ציפורניים, הכול יש לו. זה ילד גמור, מושלב, רק קטן,
שצריך רק להתפתח ואחרי זה יוצא להבין עולם.
ילד כזה,
אם
מוציאים אותו החוצה בדרך הזאת, רוצחים אותו ברצח הכי נתעב
שאני חושב שהגרמנים לא השתמשו בסוגי רציחה כאלה.
אני רק אקדים ואומר,
אם לא היינו רואים ביום השואה
בטלוויזיה
ציור כזה
שרואים
נאצי עומד עם תת-מקלע,
אישה הרה
בחודש תשיעי,
הוא עומד בפרופיל מלצד
ומרסס לה את הבטן,
אבל אותה הוא משאיר בחיים.
זאת אומרת, רק העובר מרוטש
והאימא נשארת בחיים.
האם זה היה רצח נתעב או לא?
זה מה שעושים כאן בארץ על פי חוק.
איך?
הוא מביא דוקטור סוס להם את המכשיר שאיתו עושים את הגרידה.
זה מסמר של 40 סנטים
שבקצה הוא מעוקל,
ולמעלה הוא לא מעוקל סתם, הוא סכיני.
ואז מכניסים את זה דרך הנרתיק
וחותכים את הילד חתיכות החוצה, קוראים לזה גרידה,
מגרדים אותו החוצה, ילד חי.
מוציאים אותו ככה החוצה, פטיטי בשר, ילד יהודי,
ילד יהודי.
למחבל לא עושים ככה,
לילד יהודי מי יודע איזה צדיק יצא להיות,
קורעים אותו חתיכות. למה?
אין מספיק מטרש בבית,
קבעה אישה דליינית
ממשרד הסעד.
חתמה שאפשר את הילד הזה להפיל על-פי חוקי המדינה במימון ממשלתי ותנאים של המדינה.
עוד דרך לכאלה שלא מסתכנות בגרידה?
להסתכן בגרידה זה כרוך בעקרות לפעמים,
כי פוגעים לא רואים מה שעושים.
אז יש עוד פטנט אחד של רצח. הוא יותר איטי,
אבל הוא מבטיח את שלום האישה, אבל רציחה גמורה של העובר.
מכניסים זריקת מלח
לתוך מאה שביר,
והילד החי תוך יומיים גוסס למנה.
אתם יודעים מה זה פרפורי גסיסה של אדם חי יומיים?
יומיים.
מי שראה מישהו פעם מפרפר במים כשעשה לו רק דקה לנשום,
דקה,
יודע מה זה.
אם מישהו פעם ראה עכבר שנלחם על חייו,
מה זה פרפורי גסיסה?
מי שקרא פעם מה קרה בשואה היו תאי גזים של שש מטר,
ואחרי שהוציאו את הגופות משם ראו ציפורניים בגובה שש מטר, אנשים טיפסו על הקירות בשביל לחיות.
זאת אומרת, זה פרפורי גסיסה. יומיים הוא לומד מלח. אתם יודעים מה זה שהילד
אוכל מלח?
רחמנא ליצלח.
סופג מלח ומת יומיים.
זה רצח שמותר על פי חוק במדינה.
לא תרצח מעשרת הדיברות.
זה יהודים עושים, לערבים לא עושים כזה.
אתם יודעים כמה רצו עד היום?
לפי
ממצאים
שנאמרו בכנסת,
מיליון ילדים יהודים מאז קום המדינה נרצחו כך.
וזה מה שבמפורסמות,
הרי יש כאלה שהולכות ועושות הפלות בלי להודיע, בלי כאילו, לא נרשמו בשום מקום.
הוא אומר, דוקטור שוסה, עם לפחות שני מיליון יהודים.
זה פי שניים ממה שהיטלר, יימח שמו בזכרו, רצח בשואה ילדים יהודים.
אתם מבינים מה אני מדבר?
והוא מביא שמה
קטעי עיתונות וספרים.
הוא מספר
דוגמה של אחד מן הנפלים שהיה צריך ליפול ולא נפל.
הלא הוא רפול, הרמטכ״ל.
רפול היה צריך להיות נבול.
הוא כתב
ספר קורות חייו ומשפחתו,
והוא מספר שאביו ואמו
חיו בחדר, היו להם שני ילדים.
ופתאום התברר שהאימא בהיריון,
ובתוך הבטן מי נמצא?
הרמטכ״ל.
אבל הם לא ידעו.
ואז
האבא והאימא החליטו שהם לא יכולים לקיים את הילד במצב הפיננסי ובמטראז' שיש להם,
והחליטו ללכת לבצע רצח בזמנו. זה לפני למעלה מ-50 שנה.
אז זה היה רצח עדיין בלתי חוקי.
עשו את זה בסדר,
וזה עלה הון תועבות.
ביקשו ממנו שתי לירות דאז.
זה המון כסף.
אבא של רפול אמר שאין לו כסף, יש לו רק 80 גרוש.
אם אפשר לבצע את זה ב-80 גרוש,
אז הרוצח לא הסכים.
זה עניין של פרנסה,
הוא צריך להאכיל את הילדים שלו על ידי רצח של ילדים של אחרים.
אתם יודעים מה קרה בסוף?
בגלל שלאבא של רפול היה 80 גרוש,
נולד רמטכ״ל בלירה 20. משה לוי, הרמטכ״ל שבא אחריו,
גם הוא היה צריך להיות נבול.
תארו לכם כמה רמטכ״לים איבדנו כבר.
שני מיליון ילדים יהודים, רבותיי,
אנשים לא מבינים, זה רצח.
אומות העולם גם כן, רבים מהם אומרים, זה רצח, לכן לא מתירים.
אבל פה,
פה זה כלום, פה זה מותר על-ידי הממשלה.
רבותיי,
אוי, הזכרת את שולמית העילונית?
אני אגיד לך מה היא.
היא הציעה עוד חוק.
היא הציעה את חוק ההפלות והצילה עוד חוק.
היא הציעה עוד חוק, מי שזוכר, קוראים לה חוק מיתה מתוך רחמים.
היא בענייני הריגות?
עליינית נאפר ווי.
מה זה מיתה מתוך רחמים?
אנשים בני 70,
שהם כבר צמחים כנראה במיתה בבית חולים,
והם לא יכולים כבר לקום, מן הסתם.
הם יישארו שם הרבה זמן.
מה עושים עם אנשים כאלה?
אינפוזיות וביקור של המשפחה והקרובים, ותופסים מיטות,
וזה בלאגן,
יש כאן חצי צמח, יש כאן משותקים,
והם סובלים איסורים,
ויש להם איסורים, צריך לחמנות עליהם, לא? מה עושים?
מקצרים להם את האיסורים, פשוט מנתקים את האינפוזיה,
והם מתים מתוך רחמים.
פשוט מתוך רחמים הורגים אותם.
למה?
שלא יסבלו הרבה,
ולא יצערו הרבה,
ולא יפסו מיטות הרבה.
זה בערך תבנית החוק.
נו, אז הייתי אומר פשוט, קל וחומר הייתי לומר.
ובא ילד קטן,
שעוד לא עשה שום דבר,
ולא חטא, ולא כלום, בלי שום נקיפות מצפון,
אפשר להרוג אותו בקלות,
אז זקן
שבתי עבר כבר כמה עבירות ונסע באדום ולא שילם חשמל בזמן,
מתי שאפשר להרוג אותו בגיל 70? גמרנו.
קל וחומר.
אבל החוק הזה לא עבר בכנסת, לא עבר בכלל.
אתם יודעים למה?
רוב חברי הכנסת, בגיל 70,
אומר אין דוקטור סוסה עם קטע מעיתון מחריד.
למה מחריד? אחרי מה שסיפרתי, הוא באמת מחריד.
כמה יפי נפש
עומדים מול הכנסת,
הפגנה ושלטים.
מה הם מפגינים?
הם לא באו לבד.
הם הביאו עכברים,
חתולים.
כל מה שרק אפשר מהקטנים האלה,
עמדו שם, ומה הטענה שלהם? מבקשים מהכנסת,
אנא
לא לעשות ניסיונות בבעלי חיים.
צער בעלי חיים.
עכבר בארץ ישראל יש לו הגנה יותר מילד יהודי.
בשביל עכבר עוד עושים הפגנות.
בשביל הפלות כבר אין מה לעשות.
נו, אני שואל אתכם.
זה ממש מדינה על פי התורה בדיוק, הכי הומנית.
הכי הומנית.
אין, אין, אין יותר מזה. אין.
אין.
כן, אז כשיש תרבות כזאת שרוצים לפתח פה בארץ,
אז אנחנו הקורבנות שלה.
ואז,
תוך 40 שנה,
מה ש-3,300 שנה לא הצליחו,
כל הגויים הצליחו פה בארץ לעשות איתנו.
אז היום יהודי מתכחש ליהדותו. יש חילונים שצועקים, דתי, דתי.
למי הוא צועק?
לאחד ברחוב דתי.
רגע, אבא שלך נמצא בבית, תסתכל רגע עליו.
מה הוא? לא דתי.
סבא שלך, מה היה? לא דתי.
על מי אתה צועק?
על מי אתה צועק? הכניסו לאנשים דתי, דתי. רגע, הלו, תסתכלו בבית, מה יש לכם? לא דתיים?
אתם פרשתם מהיהדות, למה?
מה קרה?
מה מצאתם?
מה מצאתם ברחוב? מה מכרו לכם?
מה קניתם?
על מה עזבתם את העם היהודי?
מה יש? מה רע בו?
אז העם שלנו,
שאומר, הבל הורגך השכם להורגו,
לא.
המדינה החליטה שצריך להיות יותר הומנית.
יותר הומנית.
מה זה הבל הורגך השכם להורגו? אני אגיד לך.
ככה אומר החוק.
אתה רואה ערבי עם סכין?
הוא מנסה לתקור אותך?
הוראות.
דבר ראשון, אתה יורד לשמיים, לקדוש ברוך הוא.
קודם כל.
דבר שני, אתה מחפש את רגל ימין,
יורד רגל ימין.
קלעת עולה לא חשוב, עכשיו רגל שמאל.
ורק אחר כך, אם הוא עוד לא דקר אותך,
אז אתה יכול לפגוע בו.
מה יעשה אחד שיש לו רק שני כדורים?
עד אחר כך.
הנצרות שחקקה על דגלה.
ישו יימח שמו בזכרו.
אמר ככה,
אם בא מישהו וביקור אותך על לחי ימין,
הגש לו את לחי שמאל.
שמעתם?
איזה תת יפה.
אתה יכול לצאת לחוצר הדרשת, את סתירה
לעוד אחד, אל תמחד, זה בסדר, הנוצרים מסכימים.
תנסה לתת לנוצרי סתירה.
נראה איפה הוא יגיש לך את הלחי השנייה.
אמר הנצרות, שהיא מדברת בשם ההומניות.
מה היא עשתה?
מסעי הצלב.
מה זה מסעי הצלב? הכריח את כולם להתכופף לצלב,
ואם לא, רצחו בכל העולם כולו. מה זה מסעי הצלב?
על דעת שחקקה על הגשת לחי שנייה למי שסדר אותך,
יצאה לרצח מתועב של האנושות אם לא יקבלו את הדעת.
ועם ישראל,
שאומר הפעם על רביכה שכם להורגו, שזה מה?
שזה המינימום שאתה עוד יכול לחכות עד מתי שאתה יכול לחייך הלוואות שווים לחיים של התוקף?
נו,
אז מה עושים איתנו?
עושים אותנו נוצרים.
תן לו שתקון.
העיקר שאמריקה לא תפסיק ספק דולרים.
שלא יכעסו עלינו מות העולם.
לא יכעסו.
רחמנא ליצלן, מה זה מפקירים דם יהודי? בשביל מה?
אלא מה? אנחנו לא לומדים את הניסיון,
אנחנו לא רואים.
הקדוש ברוך הוא כועס. אגונתי, ארבעים שנה.
עכשיו מה הולך לקרות? אני אגיד לכם בדיוק.
כתוב במפורש בתורה הקדושה,
מה יקרה לעם ישראל כשיעזבו את התורה?
שלא ילכו בתורה ובמצוות.
אז אני אגיד לכם מה עשו איתנו במשך כל הזמן.
חינכו אותנו פה לדבר כמו תרבות ימין.
ניסו פה בארץ במשך כל השנים לשלול את האמונה באלוקים.
כמובן, לא באו בהתחלה ואמרו בפירוש, אין אלוקים.
אבל בטכניקות מסוימות,
על ידי להפוך את הרחוב לפרוץ יותר, מתירני יותר,
להתיר יותר אתרים, לגרום לאנשים שיתאהבו תאוות, בלאו הכי
אם אדם מתפתח הר תאוות ליבו, הוא לא יוכל להיות יותר שומר תורה ורצון.
אבל יש לי פה מסמכים, אם תרצו אחר כך אני אראה לכם,
שהשיטה הזאת מעוגנת במסמכים תיעודיים המעינים שאכן זאת הייתה המגמה.
אבל לפני כן אני רוצה להגיד רק ככה בקצרה, תמצית מסוימת של המאורעות האחרונים בשנים האחרונות שעברו עם ישראל,
שהקדוש ברוך הוא הראה לנו במפורש
שהוא כועס
ואנחנו לא רוצים להבין עד שאנחנו נמצאים
ברגעים לפני פיצוץ גדול בכל העולם כולו.
שימו לב.
מי שזוכר אותה,
לפני כן אני אתן עוד הקדמה אחת,
בואו ניסו להגיד לנו במשך כל הזמן למעשה,
שמי ששומר על עם ישראל
זה לא הקדוש ברוך הוא ודאי,
זה אנחנו שומרים על עצמנו,
וכדי לשמור על עצמנו כמובן אנחנו צריכים להתעצב צבאית,
ואם לא תהיה התעצמות צבאית,
אז אנחנו נהיה הפקר למרמס של כל הגויים.
אנחנו חייבים צבא מהטובים שבעולם בשביל להישרד ולהתקיים.
רגע, איפה הקדוש ברוך הוא?
הקדוש ברוך הוא, מחוץ לתמונה,
זה מה שכתוב בתורה, השם ינחם לכם ואתם תחרישון.
זה פעם סיפורים של גיטרי.
זה שכתוב, ושחררתם מעין מחריב,
בכל הבצעות, זה עזוב לפעם.
אנחנו, אם לא נשמור על עצמנו,
אין מי שישמור על עצמנו. רגע, רגע, כבר כתוב,
אם השם לא ישמור עיר כשר שקד שומר,
גם זה,
תשכח מזה, זה לא קרה.
רגע, במעמד הפסוק, לא ינום ולא ישן שומר ישראל,
גם זה, תשכח מזה, זה היה פעם, זה לא היה.
מה עכשיו? עכשיו אנחנו שומרים על עצמנו.
זו הקדמה, עכשיו תבינו את זה קצת יותר.
אם אפשר להדק את זה פה קצת, אפשר?
הייתה מלחמת ששת הימים.
מלחמת ששת הימים,
אנשים רקדו ברעובות, נס,
נס, שישה ימים,
למגר את האויבים מסביבים שבע מדינות,
נס, שישה ימים,
ושביעי שבת ויהי נפש.
המצרים עזבו את הבעלים, כולם ברחו.
חיל האוויר השמיד 400 טוסים כבר ביום הראשון.
מה זה?
מלחמה נסית.
קיבלנו את הכותל בחזרה,
וכן עשה דרך, נס, כולם מעושרים.
רגע, אני רוצה להבין דבר אחד.
מה עם הקדוש ברוך הוא כבר לתמונה?
תשכח לזה.
בורא עולם לא עשה שום דבר, צה״ל עשה את מה שצריך.
צה״ל היום זה המעצמה השישית בעולם המרועדת.
חייל ישראלי שווה אלף ערבים, זהו.
מפה אתה רואה ראייה?
אנחנו לא צריכים כלום. כמה שיותר מיראז'ים, כמה שיותר מטוסים,
כמה שיותר זה,
מוטיבציה של לחימה,
אנחנו ננצח את כל העולם כולו. אין בעיה.
הפכנו להיות עשה.
עשה.
אני זוכר הייתי אז חילוני, הלכתי בפסאז' הוט בדיזנגוף.
אחרי המלחמה.
חילקו אז שירונים חינם לאנשים ברחובות.
פתחתי את השירון, שירים של המלחמה, מי שזוכר.
אחד מן השירים, לא יודע אם אתם עוד זוכרים?
נצר מחכה לרבי, איי איי איי.
מי ניצח במלחמה?
רבי.
מי היה איתו?
קיים.
מי עוד?
אין.
כל הרמטכ״לים האלופים, איי איי איי,
אם מחלקים אחת לשני מעמאות,
ניצחו את המלחמה. אבל הקב' ברוך הוא לא בתמונה.
לא ראינו אותו, נלחמנו דווקא, לא פגשנו בו בדרך.
נגמר.
כמובן, כוחי ועוצם ידי,
ופה אשליות בעורף,
אנחנו מוגנים עלינו כבר לא יכולים.
עוברות שנים,
בהתאם
לאמונה הזאת, מתטללים כוחות,
ומגיעה מלחמת יום כיפור.
רבותיי, מה זה מלחמת יום כיפור?
ביום שצריך רק...
הקדוש ברוך הוא לכפר על עם ישראל
ביום הזה הקדוש ברוך הוא דן את עם ישראל
והמצרים תוקפים והסורים תוקפים
ואנחנו יודעים בראש שהוא עומד לפרוץ מלחמה והקדוש ברוך הוא לא נוטה
שאנחנו נפתח
לרחמנה לצד אבדות ונפש רבות ויקרות
בגלל שאנחנו כוחים מעוצם ידי. אני הייתי אז חייל סדיר בצבא ואני יודע בדיוק איך עברה מלחמה ואני יודע באיזה מצב אנחנו נקלענו
ואני אומר לכם שתוך 24 שעות
הגיעו המצרים עד למנית ל-40 קילומטר בפנים
אבל אחרי 24 שעות הם התחילו להתברבר בשטח
התחילו לחזור מבולבלים לכיוון הסואץ
כיוון הטעלה
אחרי זה, אחרי המלחמה, אחרי כמה שנים הוציא הרמטכ״ל שזרי, הרמטכ״ל המצרי, ספר שבו הוא מתאר את כל המלחמה וכל השיקולים שהיו לו
הוא כותב שאחרי 24 שעות הוא החליט לעצור את כוחותיו ולהחזירם אחורה עד שהוא יעביר יותר כוחות.
למה?
נכנס לו פחד.
מה הפחד?
שהישראלים עושים לו עכשיו מה שפרעה עשה ליהודים שיצאו ממצרים.
מה?
נותנים להכניס כוחות,
אז הם יהיו ברצועה
צרה של כמה קילומטרים,
כמה שיעבירו כוחות,
ואחר כך הכוחות שלנו, הוא לא יודע מאיפה יצאו, יעדפו אותם לכיוון התעלה ואז הם יהיו מנותקים מכל צד ויגמרו עליהם.
נכנס עליו פחד.
הביטיאלים שלהם שצלחו את הסואץ
היו שם לחיילים המצרים
בגדים אזרחיים, הם היו מתוכננים להגיע לדיזנגוג, לבנות ישראל.
רבותיי,
תיפול עליהם אימתיו הפחד
שאלמלא זה,
אז באמת המצב שלנו עגום, כי אם בקשרים רק היו צולחים אותם נכנסים לערים,
אוי ואבוי, איזה טבח היה צריך להיות.
אבל הקב' ברוך הוא עזר, זה נגמר אחרי כמה שבועות,
קיבלנו אבית ותרחמנא נצנן,
אף אחד כבר לא התגאה כל כך,
וקראו לזה כבר המחדל.
האשימו את גולדה, והאשימו את הרמטכן, והאשימו, והאשימו, והאשימו,
אבל למדו לכך?
לא למדו לכך.
ההמשך בקלטת מספר 21. 40 שנה, אקוט בדור, חלק ב'.
פשוטו כמשמעו,
אבל זמן עם ישראל לא שם לב שהקב' ברוך הוא עדיין מנהיג את עולמו,
ולא הלוגיסטיקה הצהלית.
ואז מה קורה?
היה לנו מצביא וראש ממשלה חשוב, קראו לו בגין,
והוא פייטר גדול.
הוא היה קצת מזכיר את הקב' ברוך הוא, אבל גם הוא סמך על כוח הזרוע הצהלית.
אני זוכר, כשעוד הייתי חילוני, ראיתי בטלוויזיה איך
כשהיכו אותנו קטיושות בצפון ובגליל,
אז הוא אמר
לפני מבצע שלום הגליל,
הוא אמר,
no more קטיושות.
הוא אמר, מה עכשיו אומר קטיושות?
מרכזים כוחות ביציאה לכיוון בהירות?
מה הכוונה?
לטאטא את המחבלים ולהשמיד את הכינים שלהם ולחזור תוך כמה שעות, מקסימום ימים,
ולהראות שפה יישובי הצפון לא יהיו הפקר.
כמובן, מה הבעיה לטאטא כמה מחבלים?
זה לא בעיה, צבא ערוך, מעצמה שלישית כבר בעולם,
אז ודאי שזה לא בעיה.
כן, אבל היתה טעות קצת במשרד הביטחון,
והקב' ברוך הוא עדיין מנהל את עולמו ולא פה בארץ.
אז זה נמשך הפשלה הזאת שלוש שנים באבידות קשות של יהודים של רוחם.
ואף אחד לא רוצה להודות וליסוד.
בגין אחר כך יורד מן השלטון,
מאשימים את שרון, מאשימים את כולם.
בקיצור, מאשימים, מאשימים, מאשימים,
כבר לא נשאר את מי להשיב.
למדו מזה משהו?
לא.
זאת אומרת, המלחמה הזאת כבר הרבה יותר קלה הייתה צריכה להיות, ונמשכה יותר זמן עם תכוחות אביבים.
מה עושים אחרי זה, אחרי שלא נשאר את מי להשיב?
אין בעיה.
יושבים ובודקים מי האשם האמיתי,
מתברג.
הדדיים.
איך הדדיים הגיעו להאשמות?
כן, הם לא פשוטים בצה״ל.
זו הבעיה של עם ישראל,
ואי-הצלחות של צה״ל זה הדדיים.
כמה מדובר?
15,000 בני ישיבות.
זו הבעיה של עם ישראל.
500 אחוז יותר מזה משתמטים מצה״ל
על ידי קמתן פציפיסטים,
מצפיניסטים, יורדיסטים ומחריטיסטים.
כל אלה
זה לא הבעיה של עם ישראל.
כל העבריינים, ואלה ששתו קוניאק לפני שבאו לקמתן,
זה שצייר לו את השמש מתפשרת,
זה שהוציא לו את החיפושיות ואמר שמאל-ימין,
כל עוד ג'מאל,
אלה לא הבעיות.
אתה תהיי מי?
15,000. כולם משוחררים על פי חוק
של המדינה.
הרי עורך דין רסנר הגיש שלושה בגצים לנדחר.
זה חוק מדינה של פטורים זמנית למשך שנה שהם לומדים,
ואחר כך צריך לחדש עוד פעם כל שנה,
כמו אחרים שיוצאים ללימודים גבוהים חילוניים.
בדיוק אותו דבר.
מתוך עם ישראל יש כאלה בני ישיבות שבכלל לא בעלי גיוס, לא בגיל.
אבל חייבים להשאיר את הבעיה?
חייבים להגיד את מישהו להשאיר, ולא נשאל את מי.
אז זה אנטי דתי.
אמר הקדוש ברוך הוא, אוהו, יש לכם זמן להיות אנטי דתי?
אין בעיה, אני אתן לכם אנטיבאדה.
יש לכם זמן, אין בעיה.
מתחילה אנטיבאדה.
זריקת אבנים על ידי ערביי ארץ ישראל.
נו, הצבא המעצמה השנייה בעולם,
האם היא לא יכולה להתמודד עם אבנים של ימי הביניים?
לא.
נמצא שיהודי מפחד לעבור בארץ הקודש?
ערבי הולך עם חזה מתוח.
יהודי שומר במילואים על ילדים ערבים שלומדים מפני התקפות של יהודים,
וכשאנחנו, הילדים שלנו לוקחים,
צריכים לשמור על הילדים שלנו בצוות מפני התקפות של ערבים.
אז אנחנו שומרים על כולם.
גם על היהודים גם על הערבים.
אז אני שואל שאלה,
איך צבא מתוחכם כזה לא מסוגל
להתקבל על בעיה של כמה זורקי אבנים?
מה קרה? מה הבלבול?
פעם אמרו שרון, אין בעיה, תתת את כולם.
נכנס לעזה, הטראח, מרים בכמה רימונים את כולם,
טיק טיק ניישר כמה בתים והכל זה.
מה קרה?
פתאום כאילו התייבשו כולם, לא יודעים מה לעשות.
פתאום לא יודעים מה לעשות.
נו, ממינים את הרמז שאתה לא מראה שאתם לא יכולים להסתדר עם כמה ערמים בארץ?
לא, לא ממינים.
ועכשיו הגענו למצב הרבה יותר קשה,
מלחמת סכינים.
לינג'ות.
כל ערבי יש לו סכין,
חלבי או בשרי, לא חשוב.
והוא, כל יהודי שתופס, תוקע או אפילו, אחד או שניים, אחד, שתיים, שלוש,
בלי שום בעיות.
מה עושים נגד זה?
אין מה לעשות.
הצבא לא יכול להתמודד.
המשטרה אולי, אולי המשטרה תעדרי לנו?
גם לא יכולה. ופגועים הכי הרבה מהפועם, המשטרה מהצבא עם נשק עם.
נגד סכינים,
זה לא מראים לנו מהשמיים?
אתם אפס אוויזים?
לא מבינים את זה, רבותיי.
אבל הרגיעו אותנו, ברוך השם, לא לדאוג, רבותיי, אין צורך לדאוג לא להיכנס לפאניקה.
עכשיו כבר, בעזרת השם, הרי הביאו לכל הערים בכניסות,
נגדות משטרה, ויש גלאים של סכינים.
כל ערבי מורידים אותו, לא מתעצלים,
שמים את הגלא עליו,
הוא לא יכול להביא סכינים נגמר. רק שכחו שהערבים שלנו יודעים איפה חנויות נקלי מטבע,
והם קונים סכינים בתוך העיר.
אז אחרי שבועיים ירדו מזה, עם כל ההשקעה הגדולה,
ועכשיו אמרו שזה חדשה פטישית.
לא, מה יכולים לעשות נגד זה? שום דבר.
שום דבר. מה המעצמה השנייה?
גם הערבים.
משטרת ישראל, מה קורה לכם?
מה זה, מה קורה לכם? עם אופנוען 22 בנקים לא הצליחו?
רק אופנוען, כל מיני דעות, כל התקשורת, מחשבים,
חמלים, תת-קרקעים, מריקורטרים, הכול.
רק בגלל פשלה שלו נתפס, מי יודע כמה היינו מתבטרים עוד כמה שנים.
אנשים הצטערו שתפסו אותו.
אני שואל אתכם שאלה,
מי שומר עלינו אם זה גם?
ערבי נכנס עם עפיפון, טיירה,
מגיע לבסיס צבאי מחסן יהודי.
ערבי אבא עם חומר לפץ, לוקח כמה חיילים.
אין על אף אחד שמירה, לא על הצבא ולא על האזרחים.
אז אני שואל שאלה,
לא מראים לנו לשמיים שהמצב הולך ומטרדר ומטרדר עד שאין אנחנו מסוגלים להתעסק אפילו עם דברים הכי פשוטים?
לא עושים חשבון לקדוש ברוך הוא,
עושים חשבון לעמים מה יגידו. באמת אפשר לפתור דבר תוך חמש דקות, חמש דקות.
כן, אבל מה יגידו העמים?
יגידו שאנחנו לאומנים.
אז עדיף להקריא עוד כמה יהודים עד שיימצא פתרון כללי.
רגע, רגע, אני רוצה להגיד לכם, אבל לי יש כמה ראיות מי באמת שומר עלינו.
אתם רוצים לשמוע?
תשמעו.
הקדוש ברוך הוא בתקופה האחרונה מראה לנו בדיוק מי שומר ומי לא יכול לשמוע.
ערב שבועות,
וערב שבועות מגיעים ארבע ספינות מחבלים עם קטיושות
לאות ניצנים, אלפי מתרחצים עירומים וחוסר כול.
מתקרבים,
ופתאום נס,
מה זה נס? אמרו בפירוש פשלה של חיל הים,
משטרת החופים,
כולם פשלות.
ופתאום נס, מה נס?
היה להם בואו לרצוח,
היה להם קנה שיגור,
הכול עולה.
למה לא לחצו על הכבתורים? מה הבעיה?
הטווח היעיל זה קילומטר בערך, למה לא ירו מקילומטר?
להגיע למטרים ספורים זה כבר לא כל כך יעיל.
למה התקרבו ולא ירו את הקטיושות?
אתם יודעים למה?
סיפר לי ראש ישיבה אחת,
יש לו שכן,
חיל הים,
שאמר לו שבתחקור שעשו לאותם מחבלים, שאלה ראשונה שאלו,
תגידו,
למה לא יריתם בקטיושות?
מה אמרו המחבלים?
הם ראו את כל החוף מלא חיילים.
ערומים, חיילים!
אני שואל אתכם, זה לא נס?
אבל זה כמובן שלא יפרסמו. מה אתם רוצים שכולם יהיו דתיים? השתגעתם?
אז אני שואל אתכם שאלה.
הבינו את האיתות? לא הבינו.
מה האיתות?
הקב'-הוא אומר תאום.
אני יכול לקרב את הסכנה עד לראש שלכם ליהודים. עד לראש.
קנה שיגור עד לראש אלפים. טבע המונים.
אני יכול לקרב את הסכנה?
אבל עדיין אני חומל עליכם. עדיין אני חומל עליכם.
הבינו את האיתות? לא. מה אומרים? איזה מזל!
אמר לאלה ערבים אהבלין, מה יא יא?
מה מה הקדוש ברוך הוא בתמונה הזאת?
לא, מה פתאום?
טוב שחן הים בסוף הצליחו לאתר, מה טוב? עד אז מה קרה?
מי שמע?
לא הבינו ולא רוצים להבין.
זה היה שבועות, זה אחד מן הרגלים, יש שלושה רגלים.
הרגל הבא הגיעה, סוכות.
הקדוש ברוך הוא מראה לנו עוד נס.
חודש ימים לפני כן
ממלאים את הר הבית אבנים.
איזה אבנים?
סלעיות של ירושלים.
חצי קילו זה כמו אמש קילו או אבן אחרת.
אלפים של ערבים מתכנסים לשעת האפס.
למטה בכותל שתי רבבות של יהודים.
עשרים אלף איש נמצאים למטה.
רבותיי, אם חס ושלום היה מגיע לפה מישהו וזורק אבן,
אבן אחת הייתה פוגעת בכמה.
שם זרקו אלפי אבנים
ואחד לא נהרג.
זה לא נס.
ברצוני להודות ולנצל את ההזדמנות לחיל האוויר על המיסוך האווירי שעשה לגולני ולמשטרת ישראל על התרפות של הבעיה שהייתה שם בהר הבית.
מי שמר עלינו שם, רבותיי, אולי תגידו לי,
איזו יחידה מומחרת או שיש איזו יחידה סודית שלא ראינו.
אני שואל אתכם שאלה, הרי מי נפגע הכי הרבה שם? המשטרה בפודקר וסרפו לה את הטענה.
אני שואל עוד פעם, תגידו לי, מי שמר שם?
לי יש עצה שתבינו.
דקות סבורות לפני כן בוצעה שם פרקת כהנים השנתית.
מאות כהנים בירכו את אלפי ועשרות אלפי המתפללים.
מי שלא מכיר את הברכה, אני אגיד לו אותה,
יברכך השם וישמרך.
מי שמר על עם ישראל.
ושמו את שמי על בני ישראל, ואני אברכן.
אם הקדוש ברוך הוא היה רוצה חלילה,
אם כל אבן דקות הייתה זזה עשר סמטים,
כמספר אנשים ככה היו מתפוצצים.
יזרקו עליך שני קילו-קילו מפה, מה תקרה, קמא על רוזה עזועמועה.
אבן ירושלמית בגובה של עשרות מטרים בתקוצה.
איך?
הרי בלי אבנים אפילו, רק מהפניקה.
מהפניקה סגרו להם, אם אתם לא יודעים, את היציאה.
לא נתנו לצאת.
עשרות אלפים רצים עד על השני.
אתם יודעים מה זה? היו ילדים שם. איך לא מתו?
לפני כמה זמן חשבו בסעודיה שהייתה איזו מנהרה שנכנסו 80 ערבים שם וברחו.
כולם בדואים.
אמריקה מתכוננת למלחמה עם סטאפ חוסר.
עוד לא התחילה מלחמה רק באימונים מדואים-אמריקאים שמונים.
אני שואל אתכם שאלה, מה, אתם לא רואים את הדברים?
זה לא נס?
למי זה שייך?
אז עוד פעם, בואו נבין את האיתות. הקדוש ברוך הוא אומר, תראה,
מתחת לאף שלך, אתה מעצמה נמבל וואן כבר.
אתה כבר המעצמה העולמית.
אתה לא רואה חודש ימים מכינים אבנית.
מדע, אם שמים חיילים וחיילות בשער,
שמתלוצצים ככה שלרובים נכניס אבנים.
בטח, מילואים עם חיילות זה קייטנה.
זה לא שמירה.
צריך לשמור עליהם, עריות.
הם נכנסים ונכנסים ונכנסים,
ואפילו המנהיג שלהם, לא זוכר את השם שלו,
נכנס כאן ונותנים לו להיכנס.
אתם חושבים שהם לא ידעו?
שעומדים לעשות? אני אגלה לכם סוד, ידעו.
אני הייתי ביום שישי, נדמה לי זה היה ביום שני,
אני הייתי ביום שישי שם בכותר, הייתי יעידה של אלה מהמשטרה שעולכים עם מפודים, עם מקלות,
עלות של משמר הגבול,
רוצים להיכנס להר הבית שם, בשביל הזה, להר הבית שם, למעלה, בקשר הזה,
ולא פתעו להם את הדלת, והם לא נכנסו.
והיה ידיעות שהולך להיות שם משהו, ולא עשו שום דבר.
אני ראיתי במו עיניים.
אחר כך הלכתי למפרע, מה היה שם?
אז אני שואל אתכם שאלה, רבותיי.
אין מי שאומר עליהם, אולי גם כנס ברחוב.
ועכשיו נגיע על סתם מוסה.
קחו אבייר.
אין ההרצאה הערב מיועדת להוכחות מן התורה, כשם שאני רגיל בהרצאות אחרות לחוזרים בתשובה.
כיוון שהתחלנו בנושא, אז כבר נוותר על החלק ההקדמה להוכיח שכל מה שכתוב בתורה אכן
היה ויהיה כל מה שכתוב.
מי שירצה את זה יוכל להשיג בחוץ בקלטת שלי הנקראת נבואות שהתגשמו,
ואחרות שנביא ראיות מן התורה עצמה על אירועים שנאמרו ונצפו מראש על ידי התורה למשך שלושת אלפים, אלפיים ואלף שנה קדימה.
שוב פעם, מה שאני הולך להקריא עכשיו זה תיאור מדויק של מה שקורה במפרץ.
מתי זה יתרחש?
זה תלוי בקדוש ברוך הוא, גם לא בסתם חוסין,
כי לב מלך ביד ה'.
אם ה' יחמול עלינו, אז זה יידחה,
אם חלילה לא, אז זה כנראה בזמן הקרוב, בערי החדשות.
זה מופיע בספר ירמיה, פרק נ'
ופרק נא'.
קצת סמליות יש בזה, לא? פרק נ' ונא'.
סדם התחיל בנ' וממשיך בנא'.
תשנ״, תשנ״א.
מפסח, שנה שעברה הוא התחיל,
אתם יודעים, זה חג שמתאים בדיוק למה שהוא עשה,
פסח פירושו פסח,
זה שמדבר כל הזמן, זה תיאור שלו פסח כסדם חוסן.
הדבר אשר טיפל ה' אל בבל,
אל ארץ כסדים ויד ירמיהו הנביא,
בבל זו עירם.
אגידו בגויים והשמיעו ושאו נס,
השמיעו אל תכחדו. ישראל המה ובני יהודה יעדיו,
הלוך ובכל ילכו ואת ה' אלוקיהם יבקשו.
ציון ישאלו,
דרך הן לאפניהם.
בואו ונלוו אל השם,
פרית עולם לא תשכח.
נודו מתוך בבל,
ומארץ כסדים צאו,
ויהיו כעתודים לפני צאן,
כי הנה אנוכי מעיר ומעלה על בבל,
קהל גויים גדולים מהרצפון,
וערכו לה משם תלחד,
חיציו כגיבור משכיל לא ישוב ריקם.
אתם מכירים חיצים משכילים שלא שווים ריקם?
חטא גרעיני.
חטא עם סגל שלא שעברקם.
פשוט הוא מתביית על המטרה ופוגע.
והייתה כסדים לשלל,
קול שולליה יצבעו נאום ה'.
מקצף ה' לא תשב,
והייתה שממה כולה,
קול עובר על בבל יישום וישרוק על כל מכותיה.
זו הייתה עריצה של בבל, של עיראק.
הלכו על בבל סביב כל דורכי קשת,
ידו אליה,
אל תחמלו אל חץ
כי לשם חטאה.
כיוון שחטאה, כל חץ שהשלכו לעיראק יתגע.
הריעו עליה סביב,
נתנה ידה, נפלו אושיותיה, נהרסו חומותיה,
כי נקמת השם היא,
הנקמו בה כאשר עשתה,
עשו לה.
מה עשתה עיראק?
מה עשתה בבל?
החריבו את בית המקדש.
נבוכדנצר הרשע החריב את בית המקדש והקדוש ברוך הוא אומר שהוא ינקם מהם כמו שהם עשו את ירושלים שממה,
ככה הם יהפכו שממה.
על זה אנחנו אומרים, בת בבל השדודה,
אשרי שישלם לך את גמולך שגמדת לנו,
אשרי שיוחז וניפץ את עולליך אל הסלע.
כרטו זורע מברק ותופס מגל ועט קציר מפני חרב היונה,
ישראל נמשלו ליונה יונתי בחגבי הסלע ובשיר השירים,
איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו.
השגרירויות עזבו,
וכולם יוצאים משם.
לכן כה אמר ה' צבכות אלוקי ישראל, הנני פוקד אל מלך בבל ארצו,
כאשר פקדתי אל מלך אשור.
בימים ההם ובעד היינו עם השם,
יבוקש את עוון ישראל ועיננו,
ואת עתות יהודה ולא תמצנה, כי אסלח לאשר אשאיר.
אבל אנחנו נחזור לנקודה, מי יישאר.
פסוק אחרי זה אומר, כל מלחמה בארץ ושבר גדול.
נשמע כבר כל המלחמה פה,
ושבר גדול, המשבר לטלגן, גמרו את הסודה, האקונומיקה, כל האוכל,
מעי פרשוק, מעי פרסלמה, אני לא יודע מה, מכל המקומות,
נגמר, שבר גדול בארץ.
איך נקדע ויישבר פטיש כל הארץ?
הוא מאיים ופוצץ את כולם.
איך הייתה לשמע בבל בגבוהים?
הוא חשב להפיל אותנו בפח. הוא גם מתכוון עד עכשיו לסבך אותנו במלחמה.
אבל הקדוש ברוך הוא אומר, יקושתי לך. מוקש. אני שמתי אותך במוקש.
יקושתי לך, וגם נלכת בבל,
ואת לא ידעת.
נמצאת וגם נפש, כי בשם אתגרית.
פתח השם את אוצרו,
ויוצא את כלי זעמו.
זה לא כלים קונבנציונליים רגילים.
כי מלאכי לשם אלוקים צבקות בארץ כסבים.
בואו לה מקץ,
להרית הימים.
פתחו מאבוסיה,
סלוה כמו ערימים,
והחרימוה, היא מחרמת היום.
אל תהי לה שארית.
חרבו כל פריה, ירדו לטבח,
הוי עניהם, כי ביומם את פקודתם.
קול נסים ופליטים מארץ בבל.
זה מה שאנחנו קוראים לו, היא פלוגות בורעות לו,
בורעים לו משמה.
להגיד בציון את נקמת ה' אלוקינו,
נקמת היכלו.
זו המקמה על בית המקדש.
השמיעו אל בבל רבים קול דורכי קשת, חנו עני הסבים,
אל יהי לה פליטה,
שלמו לה כפועלה,
כי כל אשר עשתה עשו לה,
כי אל השם זדה אל קדוש ישראל.
לכן יפלו בחוריה ורחובותיה.
וכל אנשי מלחמתי דמו ביום ההוא, נאום השם.
הנני אליך זדון, נאום השם אלוקים צווקות,
כי בא יומך עת פקדתיך, וכשל זדון.
ונפל ואין לו מקים,
וצמתי אש בערב ואכלל כל סביבותיו.
ממשיך הנביא ואומר,
כה אמר ה' צבאות,
עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדון,
וכל שוביהם אחזיקו בם מאנוש על לחם,
כמו מצב היהודים שם.
גואלם חזק אשר צבאות שמו,
ריב יריב את ריבם למען הרגיע עד הארץ והרגיז ליושבי בבל.
חרב על כסתים, נאום ה',
ואל יושבי בבל ואל שריה ואל חכמיה.
אחרי זה כתוב כאן,
כמהפכת אלוקים את סדום ואת עמורה ואת שכניה,
נאום ה',
לא ישב שם איש ולא יגור בבן אדם.
הנה עם בא מצפון ובוי גדול ומלאכים רבים יעורו מירקתי ארץ.
קשת וחידון יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם קיים יהמא ועל סוסים ירכבו ארוך כאיש למלחמה עלייך בת בבל.
ואז מה קרה לסדום חוסן?
שמע מלך בבל את שמעם ורבו ידיו.
צרה אחזיקתו חיל תלגודדה. פחד כמו יולדת על המשבר.
בתאריו הוא דיבר.
הנה כאריה יעלה מגאונה ירתן
ויעבוד על ירדן אל נראה איתן.
למה הוא דיבר?
נו, מה אומר הקדוש ברוך הוא?
אכן שמעו עצת ה' אשר אשר יעד תבבל ומחשבותו אשר אשר אשר אלה מתכסדים.
אם לא יסחקו צעירי הצאן,
אם לא ישים עליהם נווט יש ממה.
מכל נתפסה בבל,
נרעשה הארץ וזעקה בגויים נשמע.
פרק מונע לך.
כה אמר ה'
הנני מעיר על בבל ואל יושבי לב קמיים רוח משחית.
ושלחתי לבבל זרים וזרוע,
ויבוקקו את ארצה, ירוקנו את הארץ,
כי היו עליה מסביב ביום רעם.
אל יתרוך דורך קשתו,
ואל יתעל בסריונו,
ואל תחמלו אל בחוריה.
החרימו כל צבאם,
ונפלו חללים בארץ כסתים ומדוכרים בחוצותיה,
כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלוהיו וה' צבאות,
כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל.
נוסו בתוך בבל,
ומלטו איש נפשו,
אל תתמו בעוונה, כי עת נקמה היא לה'
גמול ומשלם לה.
לאחר מכן כתוב, פתאום נפלה בבל ותישבר. זה יהיה ערב עין. פתאום נפלה בבל ותישבר.
הלילו עליה, קחו צהרי למכאובה, אולי תרבה.
לאחר מכן כתוב כאן, מה יקרה לבבל?
מפץ אתה לי כלי מלחמה,
וניפצתי בך גויים,
והשחטתי בך ממלכות,
וניפצתי בך סוס ורוחבו,
וניפצתי בך רכב ורוחבו,
וניפצתי בך איש ואישה,
וניפצתי בך זקן ונער,
וניפצתי בך בחור ובתולה,
וניפצתי בך רועם ועדרו,
וניפצתי בך עיקר וצמנו,
וניפצתי בך פחות וסגנים,
ושילמתי לבבל ולכל יושבי כסדים את כל האדם אשר עשו בציון עיניכם,
נאום השם.
הנני אליך הר המשחית, נאום השם,
המשחית את כל הארץ, זה שמתפרסם כל הזמן.
ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להשרפה,
ולא ייקחו ממך אבן לפינה ואבן למוסדות,
כי שממות עולם תהיה נאום השם.
אפילו אמן אחת לא יוכלו למצוא שם ולהקים בניין.
אז תארו לכם איזה פצצות צריכות לנעות שם.
שאו נס בארץ,
תקעו שופר בגויים, קדשו עליה גויים,
השביעו עליה ממלכות אראנת,
מיני ואשכנז, פיקדו עליה תפסר,
רעלו סוס כילת שמר,
קדשו עליה גויים את מלכי מדי,
את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו.
ותרעש הארץ ותחול,
כי קמה על בבל מחשבות ה' לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב.
חדלו גיבורי בבל להילחם,
ישבו במצדות,
נשתה גבורתם,
היו לנשים, הציתו משכנותיה, נשברו ריחיה.
רץ אל רץ ירוץ, ומגיד לקראת מגיד,
להגיד למלך בבל, כי נלכדה עירו מקצה,
והמעברות נתפסו,
ואת האגמים סרחו באש,
ואנשי המלחמה נבהלו.
כי כה אמר ה' צווקות אלוקי ישראל,
מתברך כגורן עת הדריכה עוד מעט,
ובאה עת הקציר לה.
יהי רצון ומהירת ימים, אמן. אמן, אמן.
עכשיו יש בעיה?
הבעיה עכשיו נוגעת אלינו.
עוד פעם, קחו אביר.
אתם זוכרים שהיה כתוב כאן
כי אסלח
לאשר אשאיר.
כתוב בעת ההיא,
בימים ההם,
ובעת ההיא נאום השם, יבוקש את עמון ישראל ועינינו ואת עטות יהודה ולא תמצאנה כי אסלח לאשר אשאיר.
נשאלת השאלה, מי יישאר?
אז ידוע שכל הנבואות כמעט נתקיימו,
נשארה בעיקר מלחמת גוג ומגוג ומלך המשיח.
עכשיו שימו לב, רבותיי.
מלחמת גוג ומגוג מתוארת במפורט בפרק ביחזקאל, בפרק ל״ח, מפסוק 18 והלאה עד הסוף.
ובמלחמת גוג ומגוג כתוב מפורש
שעתידה להיות מלחמה אטומית פה בארץ.
אז רבותיי, שימו לב לתיאור.
מי שזוכר,
או ראה, או שמע מה היה במלחמת
נגסקי וירושימה,
יראה תיאור מדויק כאן, מה יהיה.
כה אמר השם אלוקים,
העתה הוא אשר דיברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנביאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם?
והיה ביום ההוא,
מיום בו בוקר על אדמת ישראל,
נאום השם
אדוני אלוקים,
תעלה חמתי באפי ובקנאתי באש אברתי דיברתי,
אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל.
לרעשו מפניי
דגי הים ועוף השמיים וחיית השדה וכל הרמס הרומס על האדמה,
וכל האדם אשר עותני האדמה ונארסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תיפול.
וקראתי עליו לכל הרי חרב,
נאום השם אלוקים,
חרב איש באחים תהיה,
ונשפטתי איתו
בדבר ובדם ובגשם שוטף
ואבני אל גביש,
אש וזופרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר איתו. זה תוצאות של אדום.
והתגדלתי,
והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני השם.
אנחנו אומרים בכל יום כמה פעמים,
התגדל והתקדש שמי רבם, הבאות.
מחכים.
מתי כבר התגדל והתקדש שמו של הקב' ברוך הוא בעולם?
מתי כבר כל העולם יכירו במלכותו ידבריו?
מתי העולם כבר יגיע לתיקון שכולם יגידו השם אחד ושמו אחד?
זה כתוב שיהיה אחרי גוי ומבואו, כמו שכתוב כאן,
והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי בעיני גויים רבים וידעו כי אני השם.
מי ששמע פה את התיאור הזה ויעיין עוד בבית יראה שרק פצצה המסוגלת גם להרוג מעט ובעונה אחת,
עם הרעש שעושה, דגים בים,
עומות שמיים,
רמסים, בני אדם, חיות,
להרוס שרים, חומות, הכול,
לפרק פצצת הצוף.
מי שרוצה לראות עוד יותר מזה,
ייקח את תרגום יונתן בן עוזיאל על אלדד ומדד מתנבאים במחנה,
ושם מובא בפירוש שאלדד ומדד התנבאו על מלחמת גוג ומגוג,
ומתארים בדיוק כיצד תהיה המלחמה.
תסתכלו שם ותסתכלו כאן, תראו שהכל דומה.
ושם אפשר שנרמז.
כתוב שם שתי מינים מאוד לא מוכרות בארמית
קירוס איטימוס.
מישהו אמר לי פעם,
באציקלופדיה בריטניקה כתוב איטימוס לאטום.
אטום נקרא בלשון לטינית איטימוס,
כור אטומי.
שם מובא, תסתכלו בנבואה בנותן בן עוזיאל.
יש עוד ראיות אחרות,
רק צריך לוודא דבר אחד, המלחמה הזאת לדאבוננו תארך שבע שנים.
יחזקאל הנביא אומר שרק לקבור את המתים
ייקח שבעה חודשים ובקבורה ישתתפו כל עם הארץ, כולם. למה? זה מגפה, נחמאל אלצלן, להשאות את המתים.
ורק אחר כך מתאר הנביא שעברו חברה קדישה עם ציונים לציין איפה עצם של אדם שמוצאי וששחר דף, וכולם יקברו בקבר המונים,
גיא המון גו יקראו בקבר ההמונים שיש שם.
רבותיי, זה איום ונורא מה שהולך לקרות.
רק מה?
אנשים לא רואים את האיטוטים של הקדוש ברוך הוא.
אבל בזה לא נגמר ונשלם העניין העולמי.
זכריה הנביא בפרק יג, פסוקים אחרונים, אומר מה יהיו התוצאות של המלחמה.
אתם יודעים מה היה תוצאות כתוב בפסוק הזה.
פי שניים יכרתו בה יגבעו,
והשלישית ייבטל בה.
והבאתי את השלישית באש,
וצרבטים כצרוף את הכסף,
וחנדים כבחון את הזהב,
והוא יקרא בשמי ואני אענה.
אז כתוב שם, פי שניים יכרתו בה יגבעו. פירוש?
שתי שלישיות של העולם ימותו במלחמה האחרונה.
אתם לא מבינים מה זה כנראה.
זה שלושה מיליארד בני אדם.
אתם שמעתם פעם, חוץ מהמבול,
דבר כזה, שלושה מיליארד בני אדם מתים,
רק שליש ייבטל. תסתכלו על כל המפרשים,
זכריה יג' פסוקים אחרונים.
תסתכלו על המלבין, תסתכלו על הרדאר, כולם אומרים אותו דבר. מה שאומר הנביא,
שתי שלישיות מן העולם יכחדו, ושליש ישעיהם.
אחר כך כתוב, ואת השלישית
הבאתי באש עוד.
וצרפתים כצרופת הכסף,
ומחנתים כמחון את הזהב.
כמו שלהוציא זהב מזוקק,
צריך עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם להוציא את הצדיקים עד שיישאר זהב טהור,
גם עד שיישארו צדיקים בלבד.
אז יהיה צירוף עד, צירוף עד.
הוא יקרא בשמי ואני אענה. כשישארו אנשים שרק יקראו בשמי ולא בשם אחר,
ואני אענה,
אז זה יהיה הצירוף והבירור האחרון.
כתוב, הציון תהיה פלטה
והיה קודש.
זה הפירוש, מה זה, לאשר אשאיר, רבותיי.
השאלה מי מאיתנו שייך לשליש ומי שייך לשני שליש.
אז רבותיי, צריך לדעת, זה נקבע על פי הזכויות של כל אדם ואדם.
מה פירוש?
רק על פי הזכויות.
יש אנשים שחושבים שאם סדאם חוסי נפתח במלחמה,
אין להם בעיה.
למה?
ברוך השם, כבר הספיקו עד שהוא מפטפט לחלק מסכות.
אז כולם כבר יש להם מסכות.
וזה בדיוק מתאים עוד מעט פורים, אפשר כבר להתחפש.
רק אנשים שכחו דבר אחד,
שמלאך המוות מכיר כל אחד גם מתחת למסכה.
מסכות
לא יעזרו.
אולי מסכתות, אם תלמד בגמרא, אולי זה יעזור לך.
מסכה לא תעזור, רבותיי.
מסכה לא תעזור.
אתם חושבים שהקדוש ברוך הוא, אם הוא רוצה לקחת מישהו,
הוא צריך טילים, חיידקים, קשקושים? לא.
סדאם חוסי הפחיד כבר את כל העולם.
ותאמינו לי, הוא הכי פחדן.
הוא חי בפחד. עוד לא היה אדם עלי אדמות, אני חושב שמפחד כמוהו.
על אף אחד בעולם עוד לא איימו, על אטום על הראש.
ופה כוחותמות העולם מתכוונים לפוצץ אותו לחתיכות.
והוא נמצא במקלט, בפונקר, בשוריין.
והוא שומר על עצמו מכל משמר. הוא הורג את השומרים כל יום.
כשאולי עדיין כבר קיבלו כסף להרוג אותו.
והוא חי בפחד.
ותראו זה שמפחיד את כל העולם.
אם הוא יצטרך
לתפוס אחד שניסה להרוג אותו, הוא ירצה לא להרוג אותו, רק לשמור עליו.
אתם יודעים מה הוא צריך לשמור עליו?
בצור הכי טוב שיש לו.
בזלים הכי עבים,
שומרים הכי מאומנים, נשק חם הכי טוב,
ולסגור אותו במרתבים ולשים עליו אבנים וטונות של בלוקים, ואני יודע מה בשביל שלא יברח.
ואז הוא עוד יחשוש שאולי יש איזה פטנט שהוא יכול לתת.
אבל הקב' ברוך הוא, כשהוא רוצה לשים מישהו במאסר,
הוא לא צריך שום דבר מכל זה.
הוא לא צריך לא ברזלים ולא שומרים ולא שום דבר. זה מה עושה הקב' ברוך הוא?
שם את הבן אדם על המטה
ואומר לו, נו, תקום.
הוא לא יכול לקום.
אומרים לו, אתה קודם חם של 40 מעלות חם, תלך לענות. איך אני אקום? אני לא יכול לקום.
לא יכול לענות. מה יש לך?
אנגינה.
שפעת.
וירוס טוקיו.
כריש דם קטן במוח.
טרומבוזה בלב.
וירוס בטאב קטן, מעפשים אותו עם כל הטלוויזיות.
הוא לא יכול לזוז.
צריך שמירות, צריך טנקים.
שום דבר הכל לא צריך.
מרתק בין אדם למצע? קום.
לא יכול לזוז.
אבל פה במדינה הכריזו נגד הקב' ברוך הוא מלחמה.
גיבורים פה, גיבורים, גיבורים.
בואו הכריזו מלחמה, מרת נגד הקב' ברוך הוא. פה גיבורים, לא פעמים ממנו.
מה זה הקב' ברוך הוא? יש לנו צהל, מה אתם דואגים?
יעשה בעיון? טיל ראשון לשמיים.
אין שום בעיון.
ממש אני אומר לכם עד כדי כך.
מאיפה אני לומד את כל זה? אני אגיד לכם.
הקב' ברוך הוא מראה כל כך כואב עלינו.
לא הבנו מה יהיה בשבועות.
לא מבינים מה יהיה בסוכות, מי יודע מה יהיה בפתח.
אבל אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד.
כתוב,
והשתעוויתם להם,
וחרא אף השם בכם, ועצר את השמיים.
יש לך איתות יותר מזה, עצר את השמיים?
אין מים.
פירושו רעב.
פירושו, ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן,
כמו שהיה בחור בלם בית.
רעב זו המכה הכי נוראה, זה העונש הכי נורא שיכול להיות.
לראות נבוחי בטן, ראיתם את ביאסרה פעם בטלוויזיה?
רחמנן צלל, מה קורה לאנשים שאין להם טיפה של מים?
פעם אמרתי לאחד, למה אתה לא מברך כשאתה שותה?
אמר לי, למה שאני אברך?
אני משלב על המים לחברת מקורות.
אה, איזה רשע.
עוד מעט הוא מתחנן למים.
לא יהיה לו.
יהיה לו נוזל אחד, דם.
הוא יאכל אז למשוך את היד ולשתות, זה הכול.
הקב' ברוך הוא מהדק את טבעת החנק סביבנו,
כמו בדור המבול שהתחלתי,
כבר יורד גשמים,
דהיינו כמו אז, אבל לא במושגים כאלה.
יורד עלינו מצר עוד מעט של פגזים,
של טילים, של חיידקים, של כימי, של הכול.
ואנחנו לא מבינים
מה צריך שאדם עושה, רק לחיצה, אז איך שהוא יהיה עצבני ויפחד שכבר הנה, הנה,
והוא יגיד תמות נפשי עם כולם וילעט על הכבצור שלנו.
אני שואל אתכם, אנחנו לא מבינים?
לא.
אז מה אומרים?
רבותיי, ציבור היהודים, תושבי ישראל, לא לדאוג, לא לדאוג. נכון, אין מים, נכון, הכנרת, נכון, אין דגים, נכון, הכול נגמר.
אבל אין בעיה, עוד מעט יגיעו משלוחים של שקיות מים מסורגיה.
לא לדאוג.
וגם יש עוד עצה, אל תדאגו, אמנם עוד לא עובר החורף, עוד לא הגיעה הקיץ, אמנם החרמק קיץ כבר כל הזמן עצוב,
אבל יש פטט חדש איך להוריד גשמים.
תנורים.
לוקחים תנורים גדולים ומחממים את העננים.
ועוד דבר, כבר ייסעו
מטוס חדש
נוסף שיורד טילים של כספית לעננים,
ואז יורד הטמא עם הרבה כספית.
רק שכחו דבר אחד,
כבר לא עוברים עננים בכלל.
יכולים רק להתחמם עם התנורים כנגד הכרה בקיץ שקורית לנו עכשיו.
אבל אל תדאגו, אני מגלה לכם סוף, אני מבקש לא להעביר את זה אחרי הצעה.
כבר מתכננים מטוס חדיש
עם רשת גדולה שיגנוב עננים מסוריה.
ואחר כך יביאו אותו לפה ויחממו ויהיה לנו קשר.
אני אומר לכם, ליצני הדור,
אני מרגיש ממש כמו בסדום מעמורה.
ממש חכמי חלם כמו שאמרת פה מישהו.
ממש חכמי חלם.
אז אני שואל,
הקב' ברוך הוא כבר אמרת את כל הנושאים, מה עוד נשאר?
מה עוד נשאר?
אני שואל, למה עוד מחכים?
אומרים, לא, עוד לא שכנעת אותנו, עוד לא, עוד לא.
אנחנו עוד לא רואים בדיוק מה אתה מתכוון.
למה מחכים, שהוא יסגור את הטבע?
אני שואל, למה מחכים?
רבותיי.
ודאי. להכעיס את השם, כמו שאמרתי בהתחלה.
הרב שייח אמר בפירוש,
אמר, רבותיי,
המצב שלנו היום בדיוק כמו לפני השואה.
כל הגימנסיות, כל מה שלומדים נגד תורת ישראל, כל מה שמפיצים נגד תורת ישראל,
ומכעיסים את השם, מחלקים חזיר חינם ליהודים בשביל להחטיא אותו?
מה נשאר?
נלחמים, פשוטו כמשמעו, נגד הקדוש ברוך הוא.
כמו בבל בתגובה הראשונה שנלחמו על מה שהם אמרו, נעשה מגדל לראשו בשמיים ונעשה לנו שם אחר.
ממש רוצים להילחם בקדוש ברוך הוא. איזה טיפשים.
איזה טיפשים.
הבעיה שהשם נתן אותנו בידי לא נוכל קומחס ושנום.
טיפוס שר השער רצה להילחם עם הקדוש ברוך הוא.
החרים את בית המקדש.
החרים את בית המקדש ואמר,
מי זה האלוקים שלכם? אני אלחם איתו. מה הבעיה? תביאו אותו.
שוטה מטופש.
הקדוש ברוך הוא נתן לך להחריץ את המקדש בגלל שיש לך כוח?
בגלל שישראל חטאו והקדוש ברוך הוא רצה להגלות אותם? זה העונש שלהם.
אז הוא נתן לשוטה כמוך לעשות את זה.
ואתה רוצה כבר להילחם? אתה חושב באמת שזה אתה?
הקדוש ברוך הוא שלח לו רק יתוש קטן,
פריה שפלה בעולמו.
נכנסה לו באף,
מעלתה לו למוח,
ושבע שנים הוא היה שומע אותי טוב.
שבע שנים!
הוא היה הולך לנפחים שייתנו מכות בברזל,
ובשביל שישמע את הפרזל זה כבר לא ישמע את היתוש.
שוטה מטופש, רוצה להילחם עם הקדוש ברוך הוא.
מכל פה שלום לא רואים אותנו. מכל פה שלום.
כאלה קטנים אנחנו.
משמע השמיים? מה אנחנו בכלל?
מטר שבעים עפר?
שמים אותך מחר בקבר בעומק מטר?
מי אתה בכלל?
מי יסגור לך? אתה נלחם נגד בורא עולם?
הרב סותם לך את האבד דקה, כי אמרת את הספרות.
דקה לא תלך יותר, דקה עושה תמונתה.
באבקשה אל תעבור לאבד את הנשמה.
מה אנשים עושים?
זה ההיסטוריה חוזרת על עצמה, רואים.
רואים בדיוק, בדיוק, איך הכול מותר להם.
אבל אז רבותיי, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד.
אני לא יודע מה עובר עליכם במשך הרצאה, אני לא יכול להגיד לכם מה עובר עליי.
אני מרגיש כמו נוח.
ואני אסביר לכם מה אני מתכוון.
לפני כמה שנים ניסו לייאש אותי.
אמרו לי, תשמע, אדמון חבל אחר הזמן, באת הולך ערב-ערב מחצץ את הרגליים מסביבים. הם לא רוצים, בקיצור, הם לא רוצים מה חבל אחר הזמן.
הבת שלו במשפחה תהיה עם הילדים, הכול. למה אתה הולך מערב אחר, מעיר לעיר?
כמעט התייאשתי.
ברוך השם, אני רואה פירות. רואה סיעתא תשמע יום מהקדוש ברוך הוא, את מי שאומר הקדוש ברוך הוא נותן מליבו,
שידלק והוא ממשיך.
אשתרם יש לו על הכול, זה זכות אבות.
אבל אני אומר דבר אחד, אני הלכתי על דרך הארץ.
אמרתי, אני אלמד בנוח.
מה כתוב זה נוח?
נוח, מה נתת לך? איך הוא בן את הטבע?
לקח עצים, קרשים,
ודפק מסמרי, ובנה טבע, כמה מאה עשרים שם.
ובצום עלה לטבע מנהיגה.
אני אעשה אותו דבר, אמרתי את זה.
מה אני אעשה?
אני אקח עצים
ובוא ניקח עצים.
אין בעיה, כתוב בתורה כי האדם עץ הצדדה.
אז אני אקח בני אדם שמשולים לעצים ולא עשר כאלה, אתם רואים מי שאז אומרים שזה יש לו רוז טיג,
הוק.
זה לא מבין, גם אתה מסתיר לו לא מבין. אז ברוך השם, לא עשר עצים.
אז אני הולך ומעפש לי עצים.
ואני לוקח גם מסמרים.
מה זה המסמרים?
כתוב בפסוק,
דברי עכמים כתורבנות וכמסמרות נטועים מעל הר סופות,
כולם מרועה אחד נטנו.
דברי עכמים זה כמו מסמרים.
זה נכנס, זה נכנס לבן אדם. אם הוא עשה עם זה משהו או לא, הוא לא יודע.
נוקחים ומועיל מסמר, זה נתקע. אם זה מועיל או לא, לא משהו, הוא תקוע.
תקוע.
אז אני אתקע מסמרים, דברי חכמים, בתור האנשים שנמשלים לעצים.
כמה זמן תתקע? כמה זמן תתקע? כמה זמן תתקע? שבוע, שבועיים, שנה? לא, כמו נוער, 120 שנה.
כמו שכתוב בפסוק, בשקמו בשר והיו ימיו, 120 שנה.
אם השם יתן לי 120 שנה, לא אכפת לי כמו נוער.
אני אמשיך לפקוח מסמרים כולם.
בלי מלך.
אבל אני אגיד לכם דבר אחד.
ואם אפילו אחרי 120 שנה יהודי אחד לא יחזור חס ושלום בתשובה,
כמו שאיתן נוער,
אני לא מעניין אותי מה זה. אני נכנס לתיבה.
יאללה, בלעות.
אבל אני אומר לכם דבר אחד.
אבל אני אומר לכם דבר אחד, רבותי. אני לא באתי לפה באמת רק בשביל לייצר את הטבע.
אני מוכן שתיכנסו איתי לתיבה.
היו כמה חבר'ה אמרו לי, תשמע, כשיהיה פצצות אני מבין לתבוס לך בסימונית.
תדעו, אי אפשר פה יותר משתי ידיים. אי אפשר.
אל תסמכו על זה, אני לא יודע איפה אני אהיה.
לכן, רבותיי, כל אחד מי שרוצה בעזרת השם הערב,
הערב יקבל עליו עוד מלכות שמיים,
כיוון שאני לא יודע מה יהיה מחר.
ושלמה המלך לימד אותי, אמר לי, אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה ילד יום.
אני לא יודע מה ילד יום. אני יודע שרק מחר יכול להיות פחות טוב מהיום.
מאיפה אני יודע? החכמים אמרו לנו.
מאז שחרב בית המקדש כל יום יותר קשה מחברו, עד הגאולה.
למה?
כי זה חבלי נשיח.
חבלי נשיח פירושו כמו חבלי יולדה,
כמו יולדת.
אז יש תקופות שיש ארחורת ויש תקופות שיש לה ארכאות ובחילות וכל מיני דברים,
אבל לקראת הלידה הצירים קשים ותוכפים,
ותוכפים ותוכפים.
כשאתה רואה בעם ישראל שהצירים שפוקדים אותו הולכים ותוכפים דווקא כשאנחנו נפצע לידה.
אנחנו לפני שמלך המשיח מתגנן.
ויש לי כמה סימנים מעודדים להגיד לכם שאכן אנחנו נמצאים בתקומה של גילוי מלך המשיח.
הוא אמין כל זמן שעוד אפשר.
הגמרא אומרת,
נתחיל לפניכם עם התורה.
התורה אומרת,
התורה אומרת בפרשת ניצבים,
שבאחרית הימים,
בתקופה שאנחנו נגיע לכאן,
כמו שפוסק הרמב״ם ברכות תשובה,
כבר הבטיחה תורה שאין ישראל נקעלים אלא בתשובה.
הבטיחה תורה קדושה,
שאין ישראל נקעלים אלא בתשובה.
איפה זה כתוב? בפרשת ניצבים.
ושבת עד השם אלוקיך,
ומל השם את לבבך ואת לבב זרעיך.
שימו לב,
היום יש למעלה ממאה אלף בעלי תשובה בארץ.
הממשלה קוראה להם מכת מדינה.
ירבו מכות כאלה בישראל.
עכשיו,
שימו לב.
למעלה ממאה אלף בעלי תשובה, מי שלא מבין מה זה בעל תשובה,
לא יכול להבין מה פסוק אמר.
זה לא שייך בטבע שבן אדם יתהפך ביום אחד בהרצאה אחת,
בסמינר אחד,
180 מעלות. לא שייך.
לא שייך בטבע.
כי אדם לא יכול לשנות מנהג וטבע אחד שלו אחרי שבועות.
בחינוך לא מצליחים לחנך בן אדם אחרי שמונה שנות לימוד,
14 שנות לימוד,
לא מצליחים להביא אותו למה שרוצים בטבע.
כמה תלמידים אפשר להגיד שהחינוך הצליח בהם?
זאת אומרת, זה קשה. ואיך פתאום בערב אחד בן אדם הופך את עורו לגמרי?
זה כתוב בפסוק, נשאלת על השם הלווא, אומן השם את לבבך ואת לבב זרעיך.
זה מילה של הקדוש ברוך הוא.
הוא מסיר את עוררי הלב למי שמוכר לחזור בתשובה.
אם אתה רק מוכר ועושה תעדים קטנים,
כבר הקדוש ברוך הוא עוזר לך להשלים ממה שהשכל לא יכול להביא.
זה רואים, זה נס.
מאז חורבן בית שני עד היום לא הייתה תקופה כזאת של תשובה בעם ישראל כמו עכשיו, וזה באחרית הימים.
וככה כתוב בערב ממשיח עד מפרשת ניצבים.
וראו זה פלא,
בפרשת ניצבים, באותה פרשה שהיא פרשת התשובה,
כתוב בהתחלה
אם יהיה נדחך בקצה השמיים,
משם יקבצך השם לאביאך אל הארץ.
אתם לא רואים את זה עכשיו.
אני שואל אתכם שאלה, לפני שנתיים
מישהו היה מאמין שהקומוניזם ייפול בעם?
מישהו מאמין שיהיה דמוקרטיה?
מישהו מאמין שבחודש אחד יבואו עשרות אלפים?
מישהו היה מאמין שחומות ברלין ייפלו וגרמניה תתאחד?
לאן זה מוביל, אתם יודעים?
אתם יודעים רק צד אחד, בואו תראו עוד צד.
ידוע על-פי הנביא,
הנביא ישעלה אומר בפרק נט,
עתידות כל אומות העולם להתאחד נגד עם ישראל.
וכתוב שמאה ארבעים אומות יילחמו נגד מלך המשיח במלחמה האחרונה.
שיתגרם מלך המשיח, כל הקנים יובנו אלינו.
רבותיי, כי איתום
זה עשיו ועשיו שונא יעקב,
ומלכות איתום זה עד שיבוא מלך המשיח.
וכתוב לנו שיעקב אוחז
בעקב עשה פירוש,
שתיכף תיפול אדום, תיכף תעלה מלכות בית דוד בחזרה.
זה מה שעתיד להיות עוד מעט.
רק אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. יש לנו סימנים מדויקים, חוץ מהתורה שהבאתי עכשיו,
שבדיוק עכשיו אנחנו נמצאים בזמן.
הגמרא בסוף מסכת סוטה מביאה במשנה,
מה יהיה בעקבותה תמשיחה? איזה סימנים?
אז כתוב ככה, עקבותה תמשיחה פירושו ועקבו של משיח סימן, זה הסוף.
ראש התחלה, עקב סוף.
מה יהיה אז?
אז כתוב ככה, חוצפה יזכה,
היוקר יאמיר,
הגפן תיתן פרייה,
מחיר היין יהיה רב,
מלכות תהפך למינות,
ירעי חטא יימאסו,
בית ועד יהפך לזנות,
פן קם באביב,
בת טעימה,
קלה בחמותה,
אויבי איש אנשי ביתו,
נערים פני זקנים ירבנו,
זקנים פני נערים יעמדו,
פני הדור כפני הכלב,
ועל מי יש לנו לשען?
על אבינו שבשמיים בלבד.
שימו לב, אני חוזר עוד פעם.
אם תבדקו את 40-50 שנה אחורה, לא תמצאו מכל הדברים שאני אומר עכשיו, מאומה.
אבל חוצפה ישגה,
כמו שיש חוצפה היום ברחוב,
אחמד נצלן, בתי ישראל לפני 40-50 שנה,
כשהגיעו מכל הגלויות,
היה כבוד לזקנים, למבוגרים, לחכמים, לגוד,
אבל היום יש אפילו קטות
שהן מחנכות לחוצפה, קללות אחת לשני, לא זוכרת את השמות שלהן,
אבל הם עובדים על זה במיוחד.
היוקר יאמיר,
ו-51 עוד היה יישום בנירה הישראלית,
מספיקותים מנפלציה ומתדלתלות כלכלית.
הגפן תיתן פרייה ועקבתה תמשיכה.
שימו לב, רבותיי,
שגרנו לארץ היא הייתה חרבה ושוממה רק ביצות,
אבל התקיימה הנבואה של ישעיה,
יסוסום מדבר וציה ותגל ערבה.
ואנחנו רואים היום שיש גפנים הרבה, ומשופעת הארץ בגפנים.
לכן היוקר גם יאמיר.
אחר כך כתוב, מלכות תהפך למינות.
בהתחלה מלכות פועקת את הפנים כאילו גם דתיים, גם חילונים, הכול ביחד.
אבל לעד כדי עת אומרת המשנה, היא תהפך למינות,
לכפירה בפירוש.
לפני כמה שנים,
כשאמרו שהרמטכ״ל אמר שאסור להגיד בעזרת השם,
דהיינו לכתוב בפתק של הצבא בעזרת השם.
חשבנו שיש רמטכ״ל גובר.
אז טוב, זה אחד כזה שמאלני.
לא, זה לא רמטכ״ל רק, רבותיי.
אלא מה?
גם בכנסת לפני כמה חודשים היה ויכוח סוער אם מותר להגיד בכנסת בעזרת השם או בסיעתא דשמיא.
מפריע להם שמזכירים שהם השם וארץ הקודש.
או,
אם מפריע להם, מתקיימת תנועה של האזינו ואני אחזור לדעתיכם.
ותראו מה זה בפירוש, משה רבינו אמר לנו פירוש, ממה יהיה בדור הזה?
אחר כך כתוב, יראה עת ימאסו,
ישנאו את הדתיים, יראה עת ימאסו.
בטח, אם מלכות תהפך למינות וכלת תשקורת נגד הדת וכולם נגד הדת,
מתישה יראה עת ימאסו.
ומה עוד?
בית ועד יהפך לזנות.
כל מקום שמתוועדים בני אדם זה סביב זה.
אם זה תיאטרונים,
אם זה בתי קולנוע,
אם זה מועדונים,
אם זה כבלים,
אם זה כל תנועות וצורות שיש.
הכול עד סביב זה.
נו, ומה אחר כך בן? קם בעליב.
הבת נגד האימא.
איפה היה כזה דבר פעם? איזה חינוך זה?
איזה תרבות זאת?
אויבי איש המשפטו, אנשים בבית, הם האויבים הכי גדולים של בעל הבית.
הבן אומר לאבא זקן, תשאיר לי את המפצעות.
קורא לו אבא ביולוגי.
איפה איתנו?
נערים
בפני זקנים ילבינו.
אם זה היה ככה, עוד ניחא.
אבל זקנים מפני נערים יעמודו, מה פחד?
היום הוא זקן? כבר לא יכול לחיות בשלב... לא נותנים לו לגמור את החיים.
אתם יודעים למה?
יש לו עוד שיניים מזר,
יש לו עוד עגים מזר,
יש לו עוד משהו.
בשביל זה יש משטרות פרטיות, מוקד וכל אלה.
כל הזקנים מקושרים אליהם, כשהם טורשים להם כבר את האוזן,
הם לוחצים על הכפתור שיבואו להציל מה שאפשר.
איזה מצב איתנו, רחמנא נצלח?
כן, אבל כתוב גם פני הדור כפני הכלב.
תסתכלו, רוב האנשים שעושים על הכלב,
תסתכלו על הכלב, תסתכלו על הפנים שלו,
תראה מה.
ממש זה דור של כללים.
היום כלב מקבל יחס מצוין.
כלב יש לו מאכלים מיוחדים, עושים לו פרסומת,
דוגלי.
שמעתם על מאכל דוגלי? דוגלי.
יש לו סופרמרקט, יש לו מצרכים בסופר,
יש לו חוץ מכבודכם שירותים ציבוריים בכל מיני גילות.
סודר הכלב.
סיפר פעם הרב אלבז, מה המצב של הכלבים בארץ? אז אתם יודעים בדיסינגוף יש בוטיקה כלב.
מה זה בוטיקה כלב?
מוכרים בגדי גוף לכלבים, עם מספרים, עם כל מיני עניינים.
אז נכנסה עד שיש לה כלב פודל,
בלי הכלב, נכנסה לענות וביקשה אם אפשר לקבל דגד גוף.
אז אמר לה, כן, בבקשה, גברת, איזה סוג את רוצה? אתה יודע מה שיש לך? הוא הוציא לה מהמדפים, כל מיני דוגמאות, שואלים מה האורך של הכלב,
הוא אומר לו, בערב ככה.
אז הוא אומר, איזה צבע עפודל? מתחיל להתאים לו, מר אלה.
היא אומרת לו, זה לא לא,
אם לא זה, זה לא נוח, זה לא נעים, זה קשה בקיבוץ, זה סטרס,
זה מתכבד,
קישקישה לו שעה,
הבן אדם כבר רוצה את כל המדבים, והיא עוד לא מתה.
אמר לה, גברת, זה רק כלב. אמרה, נכון, אבל זה הכלב שלי.
אמר לה, גברת, תראי, את כבר הזרחת אותי יותר מדי, אולי נעשה פשוט.
תראי, את פשוט תלכי,
תביא את הכלב לפה, ונמצא לו על המקום.
אבל, אוי, איזה שוטה אתה.
אני רוצה לעשות לו הפתעה.
ממש לא רקע.
עוד מעט יעשו ספיידים בכלבים.
ממש, אני לא יודע כלום מה זה.
אתה רוצה לגעת בכלב, אומר כלב, ויש כאלה כלבים קטנים, קטנים, קוראים לו כלב ננז.
עולה ביוקר הקטן שקודם.
תבוא, תתכונו לגעת, ואומרים, אל תיגע, אל תיגע.
אבל כשממך לא נקה, תגיד לי. מה זה, לעלות חנוכה?
וילד הקזק, המיטה, האכל,
מביא את הגעת הגינה.
הכלב לא.
יחס מיוחד לכלבים.
כמו שאמר פרקדיה יקין.
מה הוא אמר, אתם יודעים?
חיי כלב.
אין רפואה מצגה, חיי כלב.
טוב, אז אני אגיד לכם רק דבר אחד, רבותיי.
אז בני הדור כבני הכלב.
ועל מה יש לנו להישען?
רק על אבינו שבשמיים, זה בדור הארוך.
אבל אני רוצה לסיים, רבותיי, ולהגיד לכם דבר אחד.
שיהיה לכם ברור, ויישאר לכם הטעם, ושתבעו.
יש פרשה שנקראת פרשת האזינו, פרשת התוכחה יום לפני שנפטר משה רבנו.
הוא אמר לעם ישראל בדיוק מה יקרה באחרית הימים.
מי שקראת הפרשה אמרה ששאר המפרשים יראה את הדברים כך.
כתוב
האזינו השמיים ואדברה, ותשמע הארץ אבן רבי.
אומר רשי הקדוש,
למה בחר משה רבנו את השמיים ואת הארץ שיהיו עדים לפני שהוא עוזב את עם ישראל ועולה לשמיים?
כיוון שעדים אלה קיימים לעולם.
כשיבואו בדור מן הדורות עם ישראל ויגידו,
לא קיבלנו תורה, חס ושלום,
יכחישו את התורה,
יבואו עדים ויעידו בהם.
ומה יעשו עדים?
השמיים יעצרו את הגשמים,
והארץ לא ייתן ימונה,
כמו שכתוב בתורה.
ויד העדים תהיה בו בראשונה ויד העם באחרונה.
אדם שמוצא להורג,
באו העדים והעידו שהוא רצח נגיד, בדינו מוות?
יד העדים הם הראשונים שסוקלים אותו באבנים.
ואחר כך כל העם.
זה העלאך.
אומר שם,
יד העדים, השמיים לארץ תהיה בעם ישראל בראשונה.
כארי זה אומר רשי,
אני משלח בהם את האומות להאדים.
תראה, את העם באחרונה, את הערב לאב.
אומות העולם נהיו עלינו. תזכרו, אני אומר לכם מראש.
אנחנו רואים את זה מתקיים
בהמשך התוכחה אומר משה רבינו לעם ישראל,
על השם תגמלו זאת עם נבל ולא חכם,
הלא הוא אביך כורנך,
הוא אסך ויכוננך.
הקב' ברוך הוא, אבא שלך נתן לך כל אתה כזה נבל,
כפוי טובה, לא מחזיר שום דבר.
הקב' ברוך הוא הציא אותנו ממצרים,
העביר אותנו בים,
עשה לנו ניסים אותות,
קיים את העם הזה אלפי שנים.
הביאו אותנו לארץ, עכשיו אנחנו כבר פה,
רוצה לגאול אותנו ואנחנו מתכחשים לבנקאים האחרונים?
הרי זה כמו בדור המדבר שעשו עגל
לפני הירידת הלוחות.
עכשיו, לפני הגאולה האחרונה,
אנשים עוזבים את הדת ומתרחקים,
מחרידים את עם ישראל,
מחרידים, אני יוצא מן היהדות,
את הבן שלי נמחנה חפירה,
את הלכת שלי והנין שלי, את עטרם גויין?
בשביל זה עם ישראל היה חי וקיים במשך כל הדורות?
אומר השם,
הם קינאוני בלא אל,
כי עשוני בהב להם,
ואני אקניען בלא עם וגויין ולכחיציהם.
הם קינאוני, ומה?
הם אומרים אין אל, אין אלוקים, חס ושלום, אין אלוקים.
נלעמים, אין אלוקים.
כי עשוני בהב להם, מה אני אעשה?
אני אקניען בלא עם.
הפלסטינים הם לא עם.
אני אקניען גם כן, בלא עם.
וכוי נבל אחרי זה.
אנחנו נחשבים חס ושלום עם נבל וכפוי טובה,
אני אתן לכם עם גם כן כזה כפוי טובה.
מי זה?
הערמי.
עובד אצלך בבית, מקבל פרנסה ממך,
ומה עושה? תוקע ממך סכין, יש יותר נבל מזה.
אבל אתם עושים לי ככה, אני אתן לכם אותו דבר. למה?
כי תהפוכות המה בבנים לא אמון בהם.
אתם קורבים לי להפך מיטת הלחמים למיטת הדין.
אתם קורבים לי.
אז אני שואל אתכם שאלה, הכל כתוב מפורש?
אנחנו ממש חיים לפתיל מה שכתוב, אנחנו רואים בעין.
מה נשאר?
מה בקשר כדוב אביב מאיתנו?
בואו, תתקרבו אליי בחזרה זה הכל.
שובה ישראל עד השם אלוקיך.
ואני אחשיב לך שמה שעשית בזדות שגגה.
אם תעשה מערה,
לא אחשיב לך את זה עד שלום וכלום, ואתן לך את הזכויות. רק בוא תשוב אליי.
גם זה לא מוכנים.
לא מוכנים.
אמרתי לה, אל תחי, רק אם אני בא אליך הביתה, אני אביא לך פונבוניה, עם 24 שוקולדים.
ואתה, אני מבקש שוקולד שתיים, לא תיתן לי.
אמרתי לי, כן, למה לא, על העיני?
אמרתי לו, החדוש ברוך הוא אותך 24 שעות כל יום,
שעה-שעתיים לא תוכל להקדיש בשבילו.
תגיד עליי, תגיד.
אתם יודעים מה עברתי?
תאמין לי, אני מוכן לגן לי זמן.
אין לו זמן.
מקבל 24 שעות,
ואין לו זמן לנותן הזמן.
אני נותן לך אלף שקל.
אומר לך, רגע, סליחה, תן לי עשר שקל.
אין לי. מה, אני נתתי לך?
אין לי.
איזה בושה, איזה שלימה.
יש לך יותר נבל מזה?
אדם מקבל חיות משה, נשמה, ילדים, פרנסה, הכול מאיתו,
וכשהוא מקבל מכות, אז הוא יודע להעמיד את זה.
למה בטור עזרה אחרונה?
למה לא עזרה ראשונה?
למה לא להתקרב לשם? מה הוא ביקש ממך? שתמרח קצת.
מי מרוויח מזה?
הוא צריך אותך עם הברכות שלך?
ואם לא תהיה בעולם הוא כבר לא יסתדר.
הוא יסתדר לפניך, הוא יסתדר, אין לו בעיה בכלל.
הוא רוצה לתת לך! אתה לא רוצה לקחת.
הוא רוצה לתת לך טובה.
בוא תיקח, תעשה משהו מינימלי. אני אתן לך.
תברך, תודה.
לאדם האחרון נותן לך פעם משהו, אתה אומר תודה.
התכופף להרים לך משהו, תודה.
עשה לך טובה, הוא ישתיע בריא, תודה רבה.
עשה עוד משהו, הוא יתפלא, לא נעים לי ממך.
והקדוש ברוך הוא נותן ונותן, ואתה אפילו פעם אחת לא מוכן להגיד תודה.
איזה קביעות טובה, רחמנא ליצלן. איך הקדוש ברוך הוא נלך?
אבל אני שואל, למה מחכים?
אם זה היה עשרה אחוז מהעם, נו,
אז הרוב טוב.
היום נהיה רוב, רחמנא ליצלן, לא טוב.
נשאר עוד מעט,
מעט טוב.
אומנם מעט אור יכול לטעות הרבה מן החושך.
אומנם פך שמן אחד שווה על גבי ישראל.
אבל רבותיי, תאפשר לכם שכל אחד מפה שיוצא שיהיה פך שמן.
כל אחד מפה צריך לצאת שמן טהור שיאיר בכל מקום שהוא הולך.
כל אחד מכם פוטלת עליו המשימה להאיר לאחד, לקרוביו, לידידיו.
כל יהודי.
ואני רוצה להגיד לכם דבר אחד.
רבותיי, אני אגיד לכם דבר אחד.
בא אליי יהודי, אמר לי, תשמע,
אני רוצה לעשות חסד, יש לי 3,000 שקל.
אני רוצה לקנות אוהל גדול,
שבשעה, שעה שלושה נפטל מישהו, אז לפעמים אין מקום להושיט את האנשים,
אז מתחת לבלוק או משהו כזה עושים אוהל לאבלים ושם יושבים.
פשוט משכירים את זה בכסף ולפעמים לאבלים אין להם כסף. אני רוצה לעשות גמילות חסדים, להשאיר את זה ללא תשלום.
מה אתה אומר?
אמרתי לו, זה חסד יפה.
אבל יש לך העצה קצת יותר טובה.
אתה רוצה לעשות עסק לטובת המדים ולעזרת החיים.
בוא ניתן לך להציל יהודים חיים שימשיכו להיות עזרת ה' ולא ימותו גם עליהם עליהם.
ימשיכו לחיות עולמי עולמים.
מה העצה?
אמרתי לו, לא צריך 3,000 שקלים.
כמה עשרות שקלים, מאות שקלים,
ואתה בעזרת ה' תוכל להציל הרבה יהודים.
הרבה מאוד יהודים.
איך?
אמרתי לו, תשמע,
יש קלטות.
יש לי קלטות.
בקלטות האלה אני אומר הרבה דברים וכל מיני עוסקים.
אם היו שומעים אותם יהודים,
אני מאמין שרבים היו חוזרים בתשובה.
לא, לא חוזרים לגמרי, מתעוררים לתשובה.
לא מתעוררים לתשובה, מבינים את היהדות לפחות.
מושג נכנס, כרגע הוא לא יכול.
עוד שלום ייזכר, הוא ישמע, הוא יראה, יבין, יקרה מקרה, ידע. יש לו פתורים.
אבל אנשים מסתובבים ברחוב לא נתקלים ביהדות. כי רואים יהדות זה רק שחורים אטי,
אטי, אטי.
אז איך אתה רוצה שהאדם הזה בחיים שלו יתקרב ליהדות?
תהיו לי איזה סכים.
לקח מאות קלטות
והלך הביץ אותם בקריית אונו.
תוך שלושה חודשים הבן אדם בא ומספר לי,
יש לו 120 ילד לומדים תהילים בשבת.
אתם יודעים מה זה תהילים של ילד קטן?
הקדוש ברוך הוא מחזיק את כל העולם בזכות ההבל פה של התינוקות. למה?
זה פה טהור שעוד לא חטא מיומם.
איך היו בתימן מולדים גשמים, אתם יודעים?
לוקחים את הילדים מהתלמוד תורה,
הולכים לבית הקברות אצל הצדיקים,
והיו אומרים מזמורי תהילים,
והילדים היו אומרים שעה מזמורי תהילים, השמיים היו מתקדרים ועמים ויורד גשר.
אין כמות פיזה של ילדים קדושים ותורים. האמוראים אמרו שהפה של תינוקות יותר גדול משלהם, שמיים קדושים, העברו לנו את התורה.
כמו שאתם אומרים בפסוק, מפי עוללים ויונקים יישא את העוז,
ואין עוד על התורה שנאמר השם עוז לעמו ייתן,
השם יברא ועמו בשלום.
רבותיי, ילדים, להציל ילדים שלא ייכנסו לחינוך רחמנא לצלל כפרני,
להציל את הילדים נוסעים מבתי ספר ממלכתיים, לשים אותם בישיבות, בבתי ספר חרדים,
להציל את התור הבא.
מי יודע מה יקרה.
אולי זאת הזכות שתעמוד לכל אחד להתנצל מתי שיקרה מה שחלילה עלול לקרות.
מה אתם מבחינים?
השם נותן לנו ילדים.
הוא אוהב אותם נותנים ילדים, אבל הוא ביתר לא מתכוון שאתה תקטל ילד שיהיה נגדו.
הוא ביתר לא מתכוון שתקטל את נמרות בבית.
הוא מתכוון שתקטל ילד יהודי.
אחד המתפלאים למחר שלום קורל אסונות וילדים מורחים וכל מיני מחלות.
פחמר אצלנו מתפלאים.
מה מתפלאים?
הקב' ברוך הוא משאיר לנו את הילדים.
לאיזה מטרה?
כשהוא רואה שאתה משתמש בזה, לא טוב הוא לוקח במעלה.
השם נתן, השם לקח, כי השם השם בורח.
הקב' ברוך הוא רוצה להקים צדיקים.
הרבה מפה מעריכים צדיקים, הולכים לקבלות צדיקים, מאמינים בצדיקים.
למה לא תגדל צדיק בבית? למה כדור סילת כדורגל? למה לא צדיק?
למה?
למה?
שמעתם פעם מישהו חוזר, הולך לקפטל של הקבוצה של נתניה, אני מבקש ברכה?
ראיתם פעם עולים לקבר של שחקני כדורגל?
פעם ראיתם שהם הולכים לבקש מראש הממשלה שיתפלל על גשמים?
אני שואל אתכם, למי אוהבים?
לצדיקים.
רבותיי, אני כבר מסיים, אם אפשר לשאול עוד דקה-שתיים, כבר אני מסיים.
רבותיי, יש לי טעינה אחת.
אנחנו נמצאים מאוד בשער מיוחדת לעם ישראל.
ממש אנחנו נמצאים בשער מיוחדת לעם ישראל.
ואני מבקש מכל הציבור כאן, בעזרת השם, דבר שלא עשיתי הרבה,
אני מבקש דבר אחד.
מכל הציבור, בעזרת השם,
שיגידו איתי פסוק ראשון בשמע ישראל,
ותשמע ישראל, השם אלוקים, השם אחד בקול רם, וכל אחד יתכוון,
בעזרת השם יתברך,
שבזכות
כבלת עול מלכות שמיים,
שהקדוש ברוך הוא ירחם על עמו,
יציב אותנו מכל הצרות,
ימתין לנו גשמים של ברכה, בשביל שנוכל, בעזרת השם, לעבוד אותו.
אמן. אני ממש מתחנן שכולם, בקולי קולות, כמה שאפשר, כל אחד עם כוונת הלב, התוארה שלו,
להגיד את הפסוק הזה, בעזרת השם, למטרה הזאת.
שמע,
אסלאם,
אדוני, אלוהינו,
אדוני,
אחד
מי שברך רבותינו, הרב יצחק יעקב, משה וענון דוד ושלומו,
ועל כל הקהילות, הפלושות והתוארות.
הוא יברך את כל הקהל הקדוש על-פיהם ונשיהם ובניהם ותלמידיהם וחדשותיהם,
ויקבל את קריאתם בעזרת השם ברוך, יתמלא עלינו רעמים,
יציל אותנו מכל צרה ותסופה ויראה תפילותינו לפניו, ויציל עלינו גשמים של ברכה,
ונשכן כולנו בתשובה שלמה ומערב יעלינו, אמן, כן ירחם.