ויתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם הרב אמנון יצחק שליט"א
- - - לא מוגה! - - -
אני לא יודע אם כולם ערים למצב שבו אנחנו נמצאים,
אבל יש פה איזה תרגיל של אומות העולם
שבתקופות האחרונות קירבו אותנו
מאז האמנסיפציה,
שוויון ליהודים. עד לפני כן היו עושים שמדות וגזירות והריגות ורציחות ופוגרומים,
ובתקופה מסוימת פתאום החליטו לתת שוויון ליהודים שיתערו בתוך החברה הגויית.
והיהודים נתפתו והתחילו להתחבר לגויים והתערבו בגויים וילמדו מעשיהם.
וזו השיטה הפשוטה בשביל להרחיק את עם ישראל מאלוקיו ושלא תהיה לעם ישראל הגנה,
כיוון שהקדוש-ברוך-הוא יאמר,
על ידם קטרגים, מה נשתנו אלו מאלו.
אני אמרתי שאתם עם סגולה,
בהבדיל אתכם מכל העמים,
הן העם לבדד אשכון ובגויים לא יתחשב,
ואתם רוצים להיות דומים לתרבות המערב,
אירופה.
אתם רוצים ללכת בתרבותם, במלבושם,
בשפתם,
בתיאטראות שלהם,
באצטדיונים שלהם, בקרקסאות שלהם.
אתם רוצים להיות דומים להם, בטלוויזיה, בטלנובלה,
בהבלה.
אתם רוצים להיות כמותם.
אז אם כן, זו עצה טובה מאוד בשביל להחטיא את ישראל, ועל ידי כך
לא יהיה מי שיגן עליהם ולא יהיה מי שיצדיק אותם.
וזה פטנט
בשביל להרחיק אותנו מן הקדוש ברוך הוא, ואז אנחנו נהיה חייבים כלפי שמים,
ואז מן השמים לא יעזרו לנו בשעה שנצטרך.
אז מה העצה?
העצה היא הפוכה.
להתנתק מאומות העולם,
להתרחק מתרבותם,
להתמקד בתורתנו,
לשמור את מצוותינו,
להיות יהודים ברמח ושסה גידים,
ואז בעזרת השם יתברך,
ואבדיל אתכם מכל העמים,
להיות לסגולה.
כמו שיש הבדלה,
מי שעשה הבדלה במוצאי שבת, אם הוא זוכר את הנוסח,
אז המבדיל בין קודש לחול
ובין אור לחושך
ובין ישראל לעמים,
ובין יום השביעי לששת ימי המעשה.
אז יש הבדלה.
המבדיל
בין קודש לחול,
כמו שיש הבדל בין קודש לבין חול,
המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך,
יש הבדל בין אור לחושך.
מה ההבדל?
בין אור לחושך יש זמן שנקרא בין הערביים.
בין הערביים זה זמן קבוע,
13 וחצי דקות או 18 דקות,
אבל בסך הכללי זה זמן קבוע בין בימות החמה ובין בימות הגשמים.
הזמן הזה של השקיעה בין הערביים זה זמן קבוע,
לא ישתנה.
זאת אומרת,
לא נכנס היום בתוך הלילה ולא הלילה בתוך היום. תמיד יש את ההבדל הזה.
אז אנחנו אומרים, המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך
ובין ישראל לעמים, גם בין ישראל לעמים צריך להיות הבדל קבוע ומרחק קבוע בינינו לבינם.
חייב להיות מרחק קבוע, כי אנחנו מובדלים מאומות העולם.
במה אנחנו מובדלים מהן? בזה שקיבלנו את התורה.
הם לא רצו לקבל את התורה, הם נשאלו ראשונים והם לא הסכימו לקבל את התורה. אנחנו, שהסכמנו,
הובדלנו מאומות העולם.
עכשיו, הקדוש ברוך הוא אומר, הנעם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב.
תועלת לא תצא לנו מזה שאנחנו מחוברים לגויים, כמו שההיסטוריה מעידה.
ככל שישראל רצו להתקרב לאומות העולם,
הם קיבלו את המכות מהן.
גוי מוכן לתת לך שוויון,
מוכן לתת לך אמנסיפציה,
הכול טוב ויפה, אבל שתהיה כמוהו,
שתגיד שאתה כמוהו, לזה הוא לא מסכים.
היהודים בגרמניה רצו להיות כמו הגרמנים.
היה דור של משכילים שהלכו לגימנסאות, אוניברסיטאות,
והלכו ללמוד, התלבשו במלבושם, דיברו בשפתם, למדו את שיריהם,
וגנר וכו'.
אבל הגויים באו והזכירו להם, אתם יהודים, זה לא יעזור.
אפילו שלושה דורות אתם
כבר התבוללתם,
ואתם נחשבים גרמנים, אין דבר כזה.
המקור והשורש שלכם יהודי,
לא יעזור.
הקדוש ברוך הוא עושה איתנו חסד מדי פעם,
נתן בלבם לשנוא עמו כמו במצרים.
כשיהודי רוצה להתקרב יותר מדי לגוי, בא הגוי ומזכיר לו אתה יהודי.
אז זאת אומרת, לא יעזור שום דבר בעצם,
ואנחנו צריכים לשמור על ההבדלה הזאת מעצמנו,
כי אם נתקרב יותר מדי אליהם אנחנו נקבל את המכות.
תמיד זה יהיה לרעתנו.
וחכמים המשילו את זה על פי הפסוקים,
שלמעשה הגויים נמשלו למים,
מים מזדונים.
בישראל נמשלו לאש, כמו שנאמר, הלא כה דברי כאש.
אש דת למו, לעם ישראל יש תורה שנקראת אש דת למו.
ועם ישראל ואומות העולם זה מים ואש. מים ואש, כידוע, זה שני נוגדים שאינם יכולים לשכון יחדיו.
בהתגבר האש המים מתאדים, בהתגבר המים
האש נכבדת.
מתי יכולים לשכון שניהם גם אש ומים יחדיו?
אם ישימו מבדלת
לדוגמה,
אם שמים על הגז סיר,
מתחת יש אש, בפנים יש מים,
אז האש תורמת למים
כל זמן שיש את המבדלת.
למים אין צבע,
למים אין קור וחום,
למים אין אור.
כל זה האש יכולה לתרום למים.
עם ישראל יכול לתרום לאומות העולם.
לעם ישראל יש תורה, כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים,
ואנחנו בבחינת אור לגויים.
אנחנו המאירים בכל העולם.
וגדולי אומות העולם הודו שאלמנה ישראל ותורתם,
העולם היה נראה ברברי לחלוטין.
אבל מכל מקום,
עם ישראל משום מה רוצה להתקרב יותר מדי לגויים,
ומסיר בעצמו את המבדלת.
ובשעה שמסירים את הסיר
מעל האש, המים מכבים את האש,
ואז הגויים משתלטים על היהודים,
ואנחנו יוצאים נפסדים.