סקירה רחבה על מצב הדור והאומה הסכנות והפתרונות מדהים קרית גת 27-02-2012

- - - לא מוגה! - - - 

רבינו חיים ויטל היה נשמת משיח בן יוסף.

הרוח הסב את פניו אל החכמים אשר ישבו בחדר ואמר,

עתה יושבי דמשק,

אין לכם חלק לעולם הבא, חס ושלום, מכמה סיבות.

בראשונה,

על אשר נשותיכם

הולכות חצופות בלבושיהן,

עם תכשיטים מגונים כמו הפינגניס אשר בראשיהן,

והן לבושות חולצות ושמלות צמודות,

והן לבושות את אליזריס ואוקאביש,

שהן דקין ונראה במעט צבע בשר הרגליים,

והן משימות מיני בשמים לגרות יצר הרע באנשים.

וכל הדבר הזה עושות בשווקים וברחובות

להראות עמים את יופיין,

וגורמות להרבות חטאים בעולם.

וכל המחטיא את הרבים,

אין לו חלק לעולם הבא.

אז אומרת הרוח

לרבנים של דמשק

ולחכמים שאין להם חלק לעולם הבא,

בסיבת נשותיהם

שהם לא מעירים להם, שהולכות לא צנוע.

והרוח אומרת שצריכה לבוא סכנה על כל העיר דמשק

בגלל שלא שווים בתשובה.

ורבנו חיים ויטל

באו להודיעו מן השמים שזה תפקידו והוא צריך לעשותו,

וכיוון שהתרשל, איבד את ביתו.

והרוח הזאת למה ירדה?

למרות שהוא היה צדיק

והוא נפטר כבר 35 שנה לפני כן,

כי לא נתנו לו לעלות למקומו למעלה

בגלל חטא קטן שבקלים

שהוא מנע את הרבים מלעשות תשובה

על ידי שהניב בידו, בביטול על עניין כלשהו,

לרמוז שהאיסור אינו נורא כל כך,

ומתוך זה נמנעו מלשוב בתשובה.

השם ירחם. כמה אנשים מונעים תשובה מישראל בקולות שלהם

ובשיטות שלהם?

זה לא יאומן כי יסופר.

אבל זה המבחן האחרון שיש לו, והסטרה האחרונה מגייס

אנשים שיתדמו בציור של רבנים

ויוליכו טעם שולל

בשיטות שלא כתובות בתורה ונגד ההלכה.

ואלה יתראו בעיני העם

כאלה שהם הנחמדים והנעימים.

מצב זה כבר היה בישראל.

הבריס קירוב, זכר צדיק לברכה, אומר

שמי שחושב שנביאי הבעל

שהיו עם אליהו בהר הכרמל

הם כופרים ואפיקורסים,

הוא טועה.

הם נראו כמו אליהו הנביא.

היית שואל אותם בהלכה,

עיון,

למדנות,

הכול הם ידעו.

אבל הם דגלו שאפשר להתיר לעם גם קצת עבודה זרה,

כיוון שחוקות הגויים השתרשו בעם,

ומה אכפת אם תהיה קצת טלוויזיה בבית,

אם תהיה קצת עבודה זרה? מה יש?

מה זה נורא.

הרי עיקר הדבר זה שכולם בעצם דתיים,

דתיים יותר, דתיים פחות.

נו, ויש כמה שלא יכולים להתנתק מעבודה זרה, מה אתם בפלוויזיה, אז מה?

אבל אליהו הוא הקנאי היחידי שנשאר בעולם,

שקרא לו אחאב עוכר ישראל,

כי הוא נקט שיטה מפחידה, הוא היה אומר את כל האמת בדיוק כמו שהשם אומר.

זה לא מצא חן בעיני העם.

למה?

כי היו נביאי הבעל, הם אמרו רק דברים טובים.

הם לא הפחידו.

הם הצחיקו, הם אמרו דברים יפים וטובים.

אמר אליהו,

עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים?

אם השם הוא האלוקים לכו אחריו,

ואם הבעל לכו אחריו.

מה?

אליהו הנביא,

יש לו רשות לוותר על רוב העם?

ולהגיד כזה דבר?

או ששחור ולבן.

מה, אין קווים באמצע, קצת אפור?

אם אתם רוצים, אם השם הוא האלוקים, לכו אחריו עד הסוף,

ואם הבעל, לכו אחריו.

אבל אין גם וגם.

נו, אז כמובן שהם היו בטוחים.

נביאי הבעל היו 900.

ואליהו היה אחד.

אז אמרו, בבקשה, לכו ונבכח, מי צודק.

עלו על הר הכרמל ועשו מזבח.

ואמרו, בבקשה, בואו נראה.

וכמובן, אליהו הנביא נתן להם בבקשה,

תקראו לבעל, בואו נראה אתכם.

והם קוראים וקוראים ולא, אין קול.

ואין קשב, ואין עונה, ואין מצפצף.

ובהגיעה המנחה,

אליהו צוחק עליהם, אולי הוא ישן,

אולי הוא עסוק,

לא שומע,

אולי אצל הדוקטור,

עובר טיפול.

והם בחרבות, ודוקרים אחד את השני, ועושים כמו הפלסטינים,

ונותנים בראש,

שום דבר.

ולמטה הם החביאו מישהו שידליק מלמטה, כי הכול חרטא, הכול בנועל חרטא.

וזה לא נדלק,

כי השם שלח נחש

שהקיש אותו למטה.

לא נדלק,

לא ירדה אש מהשמים,

אין בעל,

יש נעל.

ואז אליהו אומר להם, יאללה, קדימה.

עכשיו תיקחו מים,

קחו קדים,

תשפכו על העולה,

תשפכו, תשפכו, תשפכו,

שנו וישנו, שלשו וישלשו,

בריכה מסביב של מים,

שהאש לא תוכל להתלקח.

מה זה אומר?

השם ענני, השם ענני, זה הכול.

יורדת אש מן השמים ושורפת את הקורבן.

ואז כל העם צעקו את מה שאנחנו אומרים,

השם הוא האלוקים,

השם הוא האלוקים.

לא הבעל,

השם הוא האלוקים,

השם הוא האלוקים.

נביאי הבעל ברחו,

רדפו אחריהם ושחתום.

אז היה אחד מול רבים.

מה העם אוהב יותר?

צחקוקים.

דברים נעימים.

דברים קלים.

למה לשמוע תחזיות קשות?

למה אנשים לא אוהבים ללכת לרופאים?

פוחדים שיגידו להם שהם חולים.

אז מה יותר טוב, לשבת בבית ולחשוב שאתה בריא?

בבקשה תשב בבית, תחשוב שאתה בריא.

כשיגיע הרגע שכבר יהיה מאוחר, תרוץ לבית-חולים.

ואז יגידו לך שלא יכולים לעזור כבר.

אבל חכם הולך לביקורת כל הזמן. לא מחכה, עושה בדיקות דם כל חצי שנה.

לא מחכה שהמחלה תפתיע.

הוא משתדל להקדים תרופה למכה.

אחד שהוא בכלל חכם, לא צריך בכלל רפואה.

הוא עושה כל הזמן תשובה וקרוב לקדוש ברוך הוא, ואז ממילא הוא שמור.

אבל אנשים רוצים לחיות בפן,

רוצים לחיות בכיף.

לכן, הם לא רוצים לדעת.

ואם אפשר להתחבר קצת לגויים, למה לא?

אם אפשר ללמוד מהם, יש להם תוכניות יפות,

יש להם כל מיני לכלוכים,

למה לא?

כל זמן שאין מחלות, בריאים, מרגישים טוב, יש טיפה כסף, הכול בסדר?

מה נעשה?

נשב נלמד? כמה נלמד?

די.

צריך קצת לבלות, צריך להיענות.

משום מה באנו כאן לעולם, אנחנו צריכים לחיות.

ככה אנשים מרמים את עצמם ונדבקים בכל הטומאות

עד שמגיעה הזרעה.

בואו נראה מה אמר

הבן איש חי

מאה שנה לפני הקמת המדינה והעצמאות ומה יהיה במלחמת יום כיפור.

הבן איש חי.

עשו אומר ליעקב, זה מתוך הבן איש חי בדרושין,

ספר בראשית, פרשת וישלח.

ויאמר עשו ליעקב, נישאה ונלכה

ואלכה לנגדך.

ויאמר אליו, יעקב אומר לו,

אדוני יודע כי הילדים רכים,

והצאן והבקוע והפעילים,

בקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן.

נשאלת השאלה, איך נהפך עשיו

לאיש אחר

לבקש את החברה,

התחברות עם יעקב אבינו עליו שלום,

כיוון שתחילת ביאתו הייתה להרוג אותו.

אלא השם יתברך היה בעזרו,

כמו שאמרו ריבותינו זכרונו לברכה על הפסוק וישקהו,

ונראה לי בסיעתא דשמיא,

אומר רבי אישחי,

על-פי מה שכתב הרב ייטב לב,

זיכרונו לברכה,

בפסוק, ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך,

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בפרך, בפרך.

העניין הוא על דרך שעינינו רואות עתה חדשות בארץ,

שאומות העולם

קרעו דרור בארץ

ונתנו חירות ליהודים

לקנות בתים, שדות וכרמים ולהיות שרים.

ונהפוכו אשר ישלטו היהודים המה בגוייהם

להיות מושלים בקרב תבל כמותם,

ובגלל זה יפטום בפיהם

ויסיטו את עמי הארץ כלי הדעת

אשר צץ בה אמינות ואפיקורסות

להידמות להם בפה ולשון,

ושם

וכתב

וישנו את שמם ולשונם ומלבושיהם

וילכו בדרכיהם

ויתערבו ביניהם וילמדו מעשיהם

ובזה ממש הייתה עצת פרעו.

והנה באמת דברי הרב הנזכרים לעיל יבואו נכון יותר על דבר

אשר דיבר עשם עם יעקב.

תחילה רצה לבוא עשיו על יעקב בחרב, לאבד אותו מן העולם,

חס ושלום.

ובסוף

בא להפך,

בין השק לו ואומר לו נלכה ונישאה וכו'.

כי זה דוגמה לזרעו אדום.

בהתחלה הם באים על ישראל בחרב שלופה לעבירם על דת בתוקף וביד רמה,

שאם לא ישמעו להם יהרגו וכן עשו,

כמו באינקוויזיציה וכו'.

אך באחרית הימים

נשתנה דעת קליפת אדום בדבר הזה ובאו עליהם בפה רך.

באחרית הימים נשתנה דעת קליפת אדום בדבר זה ובאו עליהם בפה רך ובריצוי וחברות,

שנתנו להם חירות

והשוואה אחת עמהם,

בשררה ומקנה וקניין ונחלת הארץ,

כדי שעל-ידיהם ילמדו ממעשיהם

ויעזבו תורה ומצוות.

אז אומות העולם נתנו לישראל את הארץ

ואמרו להם, קחו, תהיו אדונים על עצמכם,

אבל תלכו בשיטתנו דמוקרטיה.

בטח יהיו חיים על-פי המערב,

תרבות אירופית,

תהיו כמונו, נתמוך בכם,

הכול יהיה בסדר,

אדום ויעקב ילכו יחדיו.

בעוונות הרבים,

זאת העצה עלתה בידם במקצת,

וזאת העצה שעלתה בלב חסם באחרונה,

שעזב את החרב והמלחמה עם יעקב

ודיבר להפך,

נישאה ונלכה בעולם הזה בחברה ובשיתוף ובהשוואה אחת,

כמו שאמר לו, נישאה ונלכה.

ואילך נגדך,

לעזרתך,

ואני אעזור לך,

United States of America,

תביא לך את הכול,

סיוע כספי,

נשק,

מה שתצטרכו,

ואני אשמור אותך.

כל זה לא מאהבה,

אלא משנאה,

שחשב שבזה יוכל לו לקלקל את דרכי יעקב, חס ושלום,

ואז יגבר עליו, לא תהיה לו תקומה לעולם.

הרי כתוב במפורש בתורה,

מה היה כאשר תריד ופרקת עולו.

אם עם ישראל

יעברו על המצוות,

אפילו אם יוסיפו מצווה אחת,

לא אם יגרעו,

אפילו אם יוסיפו במקום תריג יהיה תריד,

כבר עשיו יפרוק את עולו מעל ישראל וישלוט עליהם.

כל שכן,

אם יגרעו מן המצוות,

וכל שכן וכל שכן, אם ילמדו מן הגויים, יתערבו בם,

וילכו בדרכיהם וידמו לאדום.

וזה התרגיל.

למה מלחמה, אם אפשר בחיבוק?

אך יעקב אבינו, עליו השלום, הרגיש בנזק של הדבר הזה,

ואמר לו לעשיו אחיו,

אדוני יודע כי הילדים רכים

והצאן והבקר עלות עליי,

ודפקום יום אחד

ומתו כל הצאן.

כלומר, ידעתי

שלא מאהבה וטוב לב אתה רוצה בכך,

אלא כוונתך להתגבר על זרעי

ולשלוט בם על ידי קלקול מעשיהם

אשר יתקלקלו מחברת זרעך,

אז אני מבין את הכוונה שלך,

ולכן אתה תתקדם,

ואני אתנהלה לאיתי,

ויגיע הזמן שניפגש, זה יהיה באחרית הימים.

אומר האור החיים הקדוש, סליחה, אומר הבן איש חי,

דאז ידפקום המקטרגים יום אחד ומתו כל הצאן.

הוא אמר יום אחד

על יום הכיפורים,

שזהו יום אדיר בימי השנה,

יום אחד שאין לו שני,

כי אפילו אותו היום שאין השטן שולט בו,

ידפקום מרוב קלקול המעשים.

על כן אין לי חפץ בזאת העצה של ההתחברות אשר דיברת,

לא מעוקציך

ולא מדובשיך, כמו שאומרים לה דבורה.

לא רוצה את העקיצה שלך

ולא רוצה את הדבש שלך.

אלא יעבור נא, אדוני, לפני עבדו,

שתשלוט בפני עצמך ואל תתערבב עם זרעי.

ואני אתנהלה אתי לרגל המלאכה,

כי לי יש עוד עבודה מלאכת בירור ניצוצות הקדושה.

ולרגל הילדים אני עוד צריך להוריד את הנשמות מהאוצר

עד שיבילדו ויבואו כולם.

עד אשר אבוא אל אדוני שעירא,

עכשיו, פה, באחרית הימים,

שהתקיים המאמר, ועלו מושיעים בהר ציון

לשפוט את הר עשיו

בהייתה לאדוני המלוכה.

עכשיו, אחרי מלחמת גוג ומגוג,

זה מה שיקרה, ואנחנו לקראתה.

על זה אמר הרב בן-ציון מוצפי שליטא.

במשך שנים התפלאו רבים על דברי הבן-איש-חי,

שהכניס לכאן דווקא את יום הכיפורים.

לא הצליחו לעמוד על דבריו,

עד שביום הכיפורים תשלד פרצה המלחמה הנוראה,

ורק אז הצליחו להבין את דבריו,

שהקטרוג מחמת ההידמות למעשה הגויים

יהיה כל כך גדול,

עד שאפילו יום הכיפורים,

היום היחיד בשנה שבה השטן אינו שולט,

אפילו ביום הקדוש הזה יהיו כל כך הרבה קטרוגים,

עד שדווקא ביום הזה ינסו לקיים את הפסוק

ודפקום יום אחד

ומתו כל הצאן.

יום אחד הוא יום הכיפורים,

שבו פרצה המלחמה,

ובה רצו לעבד ולהשמיד ישראל,

ואלמלא רחמי ה' שגברו,

כבר היו מצליחים, חס ושלום.

וזה לא נגמר אז,

זה מתחיל עכשיו בסיבוב האחרון,

שהאמריקנים,

האדום והאירופאים,

הם

למעשה עומדים כרגע בפני ישראל וישמעאל.

את מי הם מעדיפים?

בינתיים ראש אדום הוא במבה,

שהוא מוסלמי בעצמו,

עומד לצד האסלאם ולא לצד ישראל.

הוא מעכב את ישראל מכל דבר,

ואפילו מההגנה,

להגן על עצמם קיומית,

כשהתורה אמרה, הבא להורגך השכם להורגו.

ואם מכריזים

האירנים שהם רוצים להשמיד את ישראל לחלוטין ולמחוק אותה מעל המפה, והם אומרים, או-טו-טו זה יקרה,

אותו זה לא מעניין.

כן, מעניין אותו כמה יעלה לו הדלק,

מעניין אותו כמה כסף תפסיד אמריקה במלחמה,

וכמה חיילים שלו ימותו.

אבל הוא לא מבין שהאיראני...

זה ג'יהאד,

וג'יהאד זה שישלוט האסלאם על כל העולם, כולל הנוצרים,

ובפרט על הנוצרים,

ושהמאדי חושב שהוא המאדי,

שהוא המשיח המוסלמי,

לכן הוא מקדש את המלחמה בכל מחיר.

ומה לעשות? לא רוצים להבין בכוונה.

ממילא שולחים משלחות כל היום לביבי,

לעכב אותו שלא יוכל לעשות כלום,

כי בשעה שיש משלחת אי-אפשר להתחיל מלחמה.

ומזמינים אותו ב-50 במרס,

שיגיע אל אובמבה,

שירים את הרגליים על השולחן ויבזה אותו ויגיד לו, נו, נו, נו,

אני יותר גבוה ממך,

והצבע שלי יותר בולט,

לכן אני מבקש ממך

לא לעשות

את מה שעלול לגרום לי נזק.

ואתה יודע שאני לפני הבחירות,

ואני רוצה להיבחר עוד פעם.

אל תפריע לי.

ביבי

לכאורה לא מתכוון לשמוע לו,

אבל מה לעשות?

הדוד סם קורא,

אז אפשר לא להסכים.

אז הוא הולך כמו תטלה,

ויעקב הולך אצל עשיו,

זה לא הדימוי, הלוואי שזה היה כך,

ויעקב הולך אצל עשיו,

ויעקב יתכופף

ויצטרך לשמוע את הגערה מעשיו,

במקום שיעמוד איתן

ויגיד אתה מנהיג של האומה שלך,

אני איש לאומה שני.

אני לא אומר לך מה לעשות לשמור על חייך,

אל תגיד לנו מה לשמור על חיינו.

אתה, כשנשקפה לך סכנה מבילנדן,

שישב אי-שם באפגניסטן,

יצאת במלחמה נגד כל העם ההוא,

במרחק אלפי קילומטרים מהבית.

אנחנו שם מאוימים בטילים,

200,000 טילים מכוונים.

רק צריך לתת את ההוראה וזה מתחיל?

לא מעניין אותך.

שכחת, מר אובמבה,

כשהיית בשדרות

והראו לך שם את כל הטילים והפגזים,

במרגמות.

כל אלה, כשראית, מה אמרת?

שאם אתה היית גר במקום כזה, לא היית משלים עם מצב כזה שיירו על הילדים.

וכמובן, היית יוצא למלחמה נגד המחבלים.

ובזה ראית רק כמה טילים,

כמה קסאמים.

ועכשיו שיש 200,000,

אתה אומר לנו, תירגעו.

על סמך מה?

כל פעם אומרים

שהם מפתחים גרעין.

אתה רואה איזה קרוב?

אומרים, לא, לא, הם חזרו בהם.

עוד פעם אומרים,

הם מפתחים טילים, הם גומרים עוד מעט את הגרעין.

חוזרים ואומרים, דוח, 12 סוכנויות ביטחון וביון.

לא, לא, לא, לא, מה פתאום, זה הכול טעות, זה לא נכון.

יש להם עוד הרבה זמן, עוד כמה שנים.

תגידו, את מי אתם מלחמים?

תגידו.

עשיו תמיד היה שקרן,

אבל עד כדי כך?

ב-2012?

אלה פעם,

ציד בפיו.

אבל עכשיו?

לעיני כולם?

יש רק אינטרס אחד.

אני באפסי עוד.

האמריקני דואג לעצמו, לא דואג לנו.

אנחנו טובים לו להיות לו קרש קפיצה.

אנחנו בולמים, בולמים,

מיליארד מוסלמים מסביבנו עוינים.

אנחנו.

אנחנו עומדים פה כמו עצם בגרון שלהם.

וזה טוב לאמריקנים, מה אכפת להם?

אם אנחנו לא פה,

רוסיה וסין שולטים בעולם.

אין אמריקנים.

למה קוראים לנו השטן הקטן ולהם השטן הגדול?

כי אנחנו בני משפחה אחים,

יעקב ויעשם.

וישמעאל

לא מוכן לקבל זאת.

וכתוב שמלך פרס יפתח במלחמה נגד מלך ערב,

ותבוא מלחמה ועדו יילחמו נגד ישמעאל,

ותהיה מלחמה כוללת בכל העולם,

וכולם יילחמו בסוף בישראל.

והכלי פז,

הוא הכלי היקר מלפני 400 שנה,

אמר שאפשר שהמלחמה תיפתח על-ידי אדום וכמה מדינות במצרי הורמוז נגד ישמעאל.

לפני 400 שנה.

אז אנחנו נמצאים כבר בכניסה,

בדלת לבלגן.

צריכים הרבה זכויות.

אבל ההתחברות שלנו לגויים,

זו הסיבה הודפקום.

אם אנחנו רוצים לא להפסיד,

חייבים לנתק את עצמנו מהתרבות הזרה.

אם לא נתנתק מהתרבות הזרה של אומות העולם,

אם נחזיק את הטלוויזיות בבית

ונהיה מחוברים לתיעוב שלהן,

תהיה להם שליטה עלינו.

אדם שיש לו שליטה

של תרבות זרה עליו, הגוי שולט עליו.

אדם שמנותק משליטתם התרבותית,

גויים לא יכולים עליו.

ככה כתוב בספרים הקדושים.

אז חייבים לעשות משהו, אם אנחנו רוצים להנצל.

אבל הציבור ישן עד שהוא לא שומע את הטילים,

עד שהוא לא שומע אותם באים אחד אחרי השני.

לא מתעורר ישראל.

ישראל, לא מתעוררים.

למה נמשלו ישראל לזית?

כי רק אחרי שקודשים אותו יוצא ממנו השמן הטוב, היצער.

לפני שקודשים את הזית,

שום דבר.

הוא עומד, מריר,

לא זז.

כתישה?

אה,

שמן זית זך כתית למאור. אבל צריך לכתות אותו קודם.

לא חבל?

למה צריך לקבל מכות, אם אפשר בשכל להבין?

כבר עברנו הרבה, 3,300 שנה של ניסיון.

למה אנחנו לא יכולים להבין?

אלא אמר רחמנא ליצלן,

ליצר הרע יש שיטות משלו.

והוא מרגיע אותנו,

והוא מצחיק אותנו.

יש לו זמן,

לא מתריעים בשער,

לא זועקים.

עוד מעט פורים, עוד שבוע.

קוראים את המגילה פעמיים,

בלילה וביום, גם נשים, גם גברים.

חובה

לזכור

שהיה משיגנר אחת, קראו לו המן,

והגזירה שהוא גזר, זה לא הוא,

זה בשמים גזרו.

ומרדכי ידע את כל אשר נעשה למעלה.

והוא הזהיר את העם.

וצמו שלושה ימים, לילה ויום,

ואחרי הצום הזה, עם התשובה

ועם הצדקה שעשו,

נהפך הכול לטובה.

127 מדינות.

היתה הכרזה שבתאריך כך וכך

ועוד כך וכך חודשים.

כל היהודים ייהרגו ביום אחד,

מנער ועד זקן, טף ונשים.

כולם,

ביום אחד.

זה היה עוד הרבה חודשים קדימה.

ומרדכי ואסתר נזעקו מייד.

הם לא חיכו לרגע האחרון.

הם לא חיכו להרוגים הראשונים, כמו שבישראל מחכים.

כשיורים קסאמים, לא נורא.

רק עד שנהרג אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש,

יוצאים למבצע.

קודם שיהרגו לנו כמה,

אחר כך נטפל בהם, שתהיה לנו הצדקה.

למה צריך הצדקה?

מה עם השכם?

השכם לא הורגו.

הוא בא להרוג אותך, למה שאתה תמות? שהוא ימות.

אנחנו עומדים לפני השמדה.

הכרזה של השמדה.

ולא טיפש, אחמדי הוא מכריז.

בשמים הכריזו.

וזה קרוב אוטוטו, זה לא עוד הרבה חודשים.

אז איך אנחנו יושבים שאננים

ולא עושים משהו?

איך העם הזה יושב שאנן?

ויעלון פרש.

אמר העורף, לא מוכן.

ביי.

שהוועדה תהיה על ביבי, לא עליי.

והציבור לא קולט.

אין הגנה עורפית.

אז מה נעשה ביום פקודה?

ו-40% מהאוכלוסייה לא ממוגנים.

לא במקלטים

ולא בחדרים אטומים

ולא כלום.

הלאה.

אז מה עושים?

כולם בשקט,

חיים את החיים יום-יום, הולכים לעבודה,

יש תוכניות בפלוויזיה,

יש עיתון, יש רדיו, יש מוזיקה, השם ירחם,

יש זמרים פסולים,

בני אלבז,

חיים ישראל, יניב מרחיק משיח,

מופיעים במועדונים,

מרקידים מעוריו,

מופיעים בפלוויזיה עם אייל גולן,

עם מרכדה של בחורים ונשים.

זהו,

נהיו חילונים.

כמו שאמרנו,

כל המחטית הרבים,

אין לו חלק לעולם הבא,

ולא זוכה לחזור בתשובה.

סוף העולם אנחנו, רבותי.

לא ימינה, אין גם ימינה.

סוף העולם.

straight away.

נשאר רק לחכמים,

ולא כולם יזכו,

והמשכילים יבינו.

לא כולם.

רבים יתבררו והתלבנו ויצורפו לעת קץ.

כתוב שהדין הקשה ישלוט בעולם.

לא דין רפה,

דין קשה.

גם מי שאין לו טלית,

ציצית קטן.

וציצית קטן זה לא חובה.

זה חובת הבגד, לא חובת האיש.

אבל כיוון שיכולת לשים עליך ולא שמת,

המקטרג יקטרג ויגיד, תפוס אותו.

היה יכול לעשות לכבוד השם ולא עשה.

תפוס אותו.

כי בשעה שהדין מתוח,

תופסים גם על דברים כאלה.

כל שכן על עבירות ממש,

ואי קיום מצוות או זלזול בהן.

שהרי כתוב בשולחן ארוך,

המזלזל בנטילת ידיים,

נעקר מן העולם.

למה שיעקר מן העולם?

הוא נוטל ידיים.

אבל הוא משפריץ.

הוא לא נוטל ידיים עד פה, עד למטה,

על כל כף היד.

חפיף,

שפריצים.

צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג, צ'ינג. זהו.

העיקר שהפיתה תהיה ישר בפה,

באבלע, לפלף, אטחן,

וזהו.

רבותי, אני מרחם עלינו.

אנחנו בסירה אחת.

אני משתדל לעשות הרבה.

זכיתי מן השמיים ש-1,026 יהודים כבר

קיבלו על עצמם תחנית לטענות 40 יום רצופים

בשביל להגן על עם ישראל,

שזה שקול כנגד שלושה ימים ושלושה לילות

שטענו מרדכי ואסתר.

1,020 יהודים,

כולל נשים,

כולל נערים ונערות

שקיבלו על עצמם,

ועוד מאות

שלא יכלו לטענות ופדו

באלף שקלים את התענית, 25 שקלים ליום,

כנגד ארוחה חד-יומית.

העם הזה יכול.

בדורו שלפה ליועץ

הוא כותב בדאבון נפש

שבדורו בקושי מתענים את התעניות שחייבים על-פי ההלכה,

ואומרים, עדיף לנו לאכול עשרה ימים ולצום יום אחד.

בדורו שלפה ליועץ.

ובדור שלנו,

איפה תמצאו דור כזה אחורה?

1,020 יהודים ויהודיות קיבלו על עצמם לטענות 40 יום תענית.

שלמה המלך, אחרי תענית 40 יום,

ביקש חוכמה וזכה.

כי מי שמבקש בסוף תענית 40 בקשה מהשם,

השם נענה לו.

והוא זכה בחוכמה.

לכן ספר משלי פותח במ״ם גדולה,

משלי שלמה בן דוד.

מ״ם גדולה, כנגד 40 יום,

של התענית.

ומשם

יצאה חוכמתו של שלמה המלך.

זאת אומרת, הדור הזה מסוגל אם הוא רוצה.

אבל אין מספיק אנשים שיגידו את האמת הזאת

בקולי קולות.

כולם ממלאים תפקיד של נביאי הבעל,

מרגיעים את העם.

לא יקרה כלום, לא צריך לפחד, הכול יהיה בסדר.

כך היה בכל הדורות.

כשהנביאים עמדו וצעקו בשם השם,

מה שהשם ציווה לומר,

קרא בגרון, אל תחסוך,

והגד לעמי פשעם.

נביאי הבעל עשו קופה על זה.

אמרו לו, לא יהיה שום דבר, הכול בסדר, תבואו לסדדן, נסביר לכם את הכול,

יהיה בסדר.

וככה זה במשך כל הדורות, רחמנא ניצלן,

וגם בדורנו זה.

אז לכן אני אומר לכם במפורש, רבותי, אל תשלו את עצמכם.

אנחנו עומדים לפני קטסטרופה.