הבן איש חי רומז למלחמת יום כיפור 80 שנה לפני שארעה (מדהים)

- - - לא מוגה! - - - 

תראו דבר מדהים שכתוב אצל הבן איש חי לפני כמאה שנה.

יש פרשה בתורה שידועה,

שעשו פוגש את יעקב והוא בא לקראתו עם 400 איש,

והחכמים אומרים שזה היו 400 ראשי גייסות, זאת אומרת עם אלפים רבים של

חיילים שבאו ללחום ביעקב ולהרוג אותו כמו שאיווה במשך חייו יעקב אבינו ואמר

יקרבו ימי אבל, כמו שאמר עשו

יקרבו ימי אבל אבי וההרגה את יעקב אחי.

אז הוא המתין בסבלנות

להרוג את

יעקב אחי, והוא בא עם 400 איש.

ואז פתאום שומעים במפגש הזה דבר מדהים.

אומנם יעקב אבינו ידע

איך לטפל בעשו הרשע,

והוא ידע שיש לו מידות מושחתות ויש לו תאווה לכבוד, לעושר וכו'.

והוא שלח לו דורונות, כל פעם שלח לו עדר ועוד עדר ועוד עדר בהפסקות, ורווח תשימו בין עדר לעדר, מתנות, מתנות, מתנות, מתנות.

והשמיע כל הדרך, תאמרו לו ככה, לאדוני עשו מעבדך יעקב, לאדוני עשו מעבדך יעקב.

אז כל הזמן הוא שומע עשו שהוא אדון בעיני יעקב אחיו ושהוא עבד שלו.

בקיצור, קיפל אותו, עשה ממנו מקופלת.

איך עשה ממנו? פשוט מאוד.

מה אתה רוצה?

כבוד, כוח, אתה רוצה להראות שאתה חזק, אתה רוצה להראות שאתה זה? אין בעיה, אני ארד, אני אתכופף, אני אגיד שאתה הגדול, אתה האזן.

והנה פתאום המפגש מנשק אותו, מחבק אותו, כאילו מה זה?

חיכיתי לך 700 שנה עד שתגיע רק לתת לך נשיקה.

איך יכול להיות דבר כזה? ואחרי זה עוד אומר לו,

עשו אומר לו,

נישאה ונלכה ואילכה לנגדיך.

פתאום נהיה חברים,

נישאה ונלכה,

כאילו אתה בא, קומזיץ בכנרת,

נישאה ונלכה וניקח את המנגל, נעשה חיים בפנן,

ואילך לנגדיך ואני אשמור עליך,

אני אהיה נגדך, אם יהיו בעיות או משהו,

אני בסביבה, אל תדאג.

ומה עונה לו יעקב אבינו?

יעקב אבינו אומר לו, אדוני יודע

כי הילדים רכים,

והצאן והבקר עלות עלי,

ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן.

אומר לו יעקב אבינו, תודה רבה על ההצעה המפתה,

אבל אני התנהלה לאיתי לרגל המלאכה ולרגל הילדים.

יעבור אדוני

לפני עבדו, תתקדם אתה,

אני אבוא אחר כך, אני אלך לאט לאט,

יש לי הרבה ילדים, יש לי זה, יש לי מלאכה,

תתקדם.

עד אבוא אל אדוני שעירה,

עד אבוא אל אדוני שעירה.

אל תדאג, אני אגיע אליך בסוף, אני אגיע.

עכשיו בואו תשמעו מה אומר הבן ישחי על זה, משהו מדהים.

מדהים, מדהים, מדהים. מאה שנה לפני, מאה שנה לפני.

יש לדקדק איך נהפך עשיו לאיש אחר

לבקש החברה עם יעקב אבינו, עליו השלום,

אחר שתחילת ביאתו הייתה כדי להורגו.

איך פתאום עשיו נהיה חברותי, מחפש חברה דווקא עם יעקב?

אלא השם יתברך היה בעזרו ונראה בסיעתא דשמיא, על פי מה שכתב הרב ייטב לב,

זיכרונו לברכה, בפסוק, ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך.

חכמים, זיכרונו לברכה, אמרו בפרך, בפרח.

מה זה בפרח?

פרעה יצא יום אחד החוצה והתחיל

לעשות עבודה.

כולם רואים את המלך עושה עבודה?

אז באו,

עושים כמו שהמלך עושה, לשמח את המלך.

והוא מדבר איתם בפרח,

אהלן, אהלן, מה נשמע? מה זה? המלך מדבר עם כולם,

איזה יופי, בפרח.

ואז כולם משתדלים להראות כמה הם חרוצים, יודעים לעשות מהר במלאכה,

והוא מחייך, וזה יופי, פשי, זה זריז, וזה בווי, זה בוווווווווווווווווו.

וכולם עובדים, עובדים, עובדים, עובדים,

בסוף הוא אומר להם יופי, מהיום זה יהיה בפרך.

עכשיו זה הקצבה שאתם תעשו כל יום.

בהתחלה בא בפרח,

ואחר כך בפרך.

פטנט.

העניין הוא על דרך שאיננו רואות עתה חדשות בארץ,

שאומות העולם קראו דרור בארץ

ונתנו חירות ליהודים לקנות בתים, שדות וכרמים ולהיות שרים,

ונהפוכו אשר ישלטו היהודים המה בגוייהם, להיות מושלים בקרב תבל כמוהם, כמו הגויים.

ובגלל זה יפתום בפיהם,

בזכות זה שנתנו להם את כל האפשרויות והחירות

בשביל שהם יהיו אדונים על הארץ,

ובגלל זה יפתום בפיהם ויסיתו את עמי הארץ כאלי הדעת,

אשר צצו בהם מינות ואפיקורסות להידמות להם בפה ולשון ושם וכתב,

שידברו בפיהם את הלשון של הגויים וישנו את כתבם

וישנו את שמם ולשונם ומלבושיהם,

שילכו בחוקותיהם וילכו בדרכיהם ויתערבו ביניהם וילמדו מעשיהם,

ובזה ממש הייתה עצת פרעה.

זאת אומרת, הטקטיקה של המאה השנים האחרונות אצל הגויים התחלפה במקום לבוא בכוח, במלחמות, אינקוויזיציה ומסעי הצלב,

במלחמות ולהרוג יהודים על כל דבר שהם לא עושים בדיוק מה שהגויים אומרים.

לא.

ניתן לכם שוויון, ניתן לכם להיות אדונים,

ואתם תכירו לנו טובה על זה ותתחברו איתנו ונהיה ביחד.

כל הגויים חברים. לא כל ישראל חברים, כל הגויים והיהודים חברים.

ואז

ככה אנחנו נצליח להפוך אתכם ולבטל אתכם מן העולם, ולא תהיו אומה מיוחדת.

אומר רבי ישחי, והנה באמת דברי הרב הנזכרים לאל יבואו נכון יותר על דבר זה אשר דיבר עשיו עם יעקב.

הוא אומר, בואו תראו

שכל התוכנית והסיסטם הזה שעשו הגויים לעם ישראל עכשיו,

זה למעשה התכסיס שנקט בו עשיו כלפי יעקב, בניסיונות שלו להביא את יעקב למה שעושים היום הגויים.

והוא כתחילה רצה עשיו לבוא על יעקב בחרב כדי לאבדו חס ושלום,

וסוף עתה בא להפך,

דהיינו מחבק ומנשק,

ואומר לו,

נלכה ונישאה ביחד.

בוא.

לסוף אתה בא להפך, כי זו דוגמה לזרעו אדום.

זה המודל, מעשה אבות סימן לבנים, ועשיו רוצה ללמד את בניו לעתיד לבוא, תדעו, התכסיס

שתשתמשו נגד היהודים, צאצאיו של יעקב,

זה יהיה התכסיס.

בתחילה אתם באתם עליהם בחרב שלופה להעבירם על דת, בתוקף וביד רמה,

שאם לא ישמעו יארגום וכך עשו.

אך באחרית הימים

נשתנתה דעת קליפת אדום בדבר זה,

ובאו עליהם בפה רך ובריצוי ובחברה,

שנתנו להם חירות והשוואה אחת עמהם בשררה ומקנה וקניין ונחלת ארץ,

כדי שעל ידי כן ילמדו ממעשיהם ויעזבו תורה ומצוות.

מכניסים אותנו לכל התחרויות, לכל האולימפיאדות, לאירוויזיון,

לכל מקום ומקום, יהודים

עם הגויים ביחד, בדעה אחת, בתחרות אחת, כאילו זה העיקר

של מה שיש ליהודי להתגאות,

להיות כמו הגויים.

שיהיו לו גם כן מדליות,

כמו מרק ספיץ,

יהודי, קיבל שבע מדליות שהוא שוחק כמעט כמו דג.

שבע מדליות זהב זה לא צחוק.

אם היו שמים קרפיון לידו, היה משיג אותו.

אבל הוא כמעט כמו דג ומגיעה על זו מדליה שהראש

היהודי שוחה במים כל הכבוד או שהוא קופץ כמו קנגורו

או שהוא רץ כמו איילה

או שהוא חובט בחברו כמו קוף.

יפה, ממש כמו חיות.

נפלא מאוד. או שהוא בועט בכדור,

90 דקות הוא רץ אחרי כדור

בשביל להכניס אותו לרשת.

נו, ואם הכנסת אותו לרשת, אז מה?

אז מה?

אז העם היהודי ניצח. את מי ניצח?

מה קרה פה? לא הבנתי. מה קרה?

ואם הכניסו לסל כמה סלים, נו, אז מה? אז אתה מכבי?

מי כמוך בעלים השם?

מה עשית?

זו התפארת של עם ישראל?

ואם אתה רץ 42 קילומטר ואתה זוכה במרתור למקום 792, נו, אז מה?

ארבע שנים אתה מתאמן כל היום 42 קילומטר,

מקום 792. כל הכבוד. ממש. זה העם היהודי. זו תפארת העם היהודי.

ממש.

מילא הגויים מסכנים, אין להם מה לעשות. אין להם תורה.

אין להם מצוות.

כל היום משתעממים, מפהקים. מה יעשו?

אז הם צריכים ללכת לתיאטרון. מהתיאטרון הם הולכים לקרקע.

אז מהקרקס הם הולכים לסרט, מהסרט הם הולכים לתת בפלוויזיה, מזה הם הולכים לכאן.

איך הם יבזבזו את החיים? הם חייבים לבזבז אותם באיזשהו דבר.

נכנסים לפאב, שותים, משתכרים, תקנה בירה בבית, לא, הוא הולך, אין לו מה לעשות, מה יעשה בבית?

יש לו ארון ספרים?

אין אצל גויים ארון ספרים.

חוץ ממישהו כימאי או מדען, אני לא יודע, יש לו כמה ספרים,

אולי עורך דין גם.

אבל אין אצל גויים

ארון ספרים.

אצל יהודים זה ארבעה קירות ספרים.

עם הספר אנחנו נקראים.

העם הנבחר.

ואנחנו מחכים לתומות העולם. בושה וחרפה.

בושה וחרפה.

ובעוונותינו הרבים זאת העצה עלתה בידם מקצת, וזוהי העצה שעלתה בלב עשיו באחרונה, שעזב החרב במלחמה עם יעקב ודיבר להפך,

נישאה ונלכה בעולם הזה בחברה ובשיתוף ובהשוואה אחת,

והלכה לנגדיך,

לעזרתך ולשמור אותך.

וכל זה אין אומר מאהבה אלא משנאה,

שחשב שבזה יוכל לקלקל את דרכיו של יעקב אבינו חס ושלום,

ואז יגבר עליו, יהיה לו תקומה בעולם,

ואז הוא יהיה קיים לעולם.

אבל יעקב אבינו,

עם לבן גרתי ותרייג מצוות קיימתי עשיו אתה עוד קטנצ'יק ליד לבן. לבן אבא של הרמאים, לבן הארמי רימה בלי הפסקה והוא הצליח למנוע ממני מצווה אחת.

גרתי אצלו

עשרים שנה

והוא לא הצליח להזיז אותי עם מצווה אחת, ואת כל תרייג המצוות קיימתי.

זאת אומרת, אתה בא עליי בתכסיסים כאלה?

מיד הרגיש יעקב בנזק ואמר לו, אדוני יודע,

אדוני, ישר אדוני, אדוני, כמו שהיום משתמשים, זה בית המשפט.

אדוני אומר, כן, אדוני, כן, אדוני, אדוני ישב, אדוני יקום, אדוני ילך לבית הסוהר.

אדוני.

אבל הכל עם אדוני.

הכל עם אדוני.

אדוני, אמר לו יעקב אבינו,

אדוני יודע כי הילדים רכים, כלומר, ידעתי,

לא מאהבה וטוב לב אתה רוצה בכך,

אלא כוונתך להתגבר על זרעי ולשלוט בם על ידי קלקול מעשיהם שהתקלקלו מחברת זרעך.

ואז, אומר רבי ישחי,

ואז ידפקום המקטרגים יום אחד ומתו כל הצאן.

מה הכוונה יום אחד?

אומר רבי ישחי, רמז לו,

רמז לו יעקב אבינו לעשה, אמר לו, אני יודע מה אתה מכוון. אתה מכוון שידפקום יום אחד, איזה יום?

יום הכיפורים, שהוא יום אדיר בשנה,

יום אחד שאין שני לו,

שאפילו אותו היום אין השטן שולט בו,

ואז ידפקום מרוב קלקול המעשים.

כי אם הם יחטאו ויתערבבו בזרעך ויעשו מעשים של גויים,

כשיגיעו ליום הדין,

גם יום הדין, יום הכיפורים,

יום שנועד לכפר על עם ישראל והשטן לא שולט,

גם כן ידפקום

ביום אחד. זה אתה מכוון, אה? ואז לא תהיה הצלה לישראל ויבוא עליהם חורבן.

זה אומר רבי ישחי לפני מאה שנה.

בשנת תשל״ד 1973,

מלחמת יום כיפור, יום אחד ידפקום.

פרצה מלחמה ביום הכיפורים,

שזה היום שצריך לכפר על עם ישראל,

הקטרוק בשמים גדול

וצבאות ערב יוצאים למלחמה נגד ישראל.

במלחמה נקראת המחדל,

והיא תחילת הדרדור שלנו עד עתה,

שאנחנו מפסידים מאז ועד עתה ולא יכולים נגד

כנופיות של פלסטינים.

על זה אמר הרב בן ציון מוצפי שליטא.

במשך שנים התפלאו רבים על דברי הבן איש חי,

שהכניס לכאן דווקא את יום הכיפורים.

לא הצליחו לעמוד על דבריו,

עד שביום הכיפורים תשל״ד פרצה המלחמה הנוראה,

ורק אז הצליחו להבין את דבריו,

שהקטרוק מחמת ההידמות למעשי הגויים

יהיה כל כך גדול,

עד שאפילו יום הכיפורים,

היום היחיד בשנה שבה השטן אינו שולט,

אפילו ביום הקדוש הזה יהיו כל כך הרבה קטרוגים,

עד שדווקא ביום הזה ינסו לקיים את הפסוק

ודפקום יום אחד

ומתו כל הצאן.

יום אחד הוא יום הכיפורים,

שבו פרצה המלחמה,

ובה רצו לאבד ולהשמיד ישראל,

ואלמלא רחמי השם שגברו,

כבר היו מצליחים, חס ושלום.

והם יורים עלינו טילים ואנחנו לא יכולים לעשות כלום נגד כנופיות

של פלסטינים.

למה?

כי אנחנו מתערבים בגויים, לומדים תרבותם, וזו התוכנית שלהם.

אז יעקב אמר להזהיר אותנו דיר בלקום, אל תתערבבו עם זרע עשיו הוא אדום.

אנחנו בגלות אדום, זו הגלות האחרונה.

אל תתערבבו בהם, תתרחקו, תתבדלו מהם,

ואז אני אציל אתכם,

אומר הקדוש ברוך הוא. אבל אם תהיו מעורבים בהם,

אני לא אוכל להציל אתכם.

מה אמר הקדוש ברוך הוא עם ישראל? אתם רוצים לצאת ממצרים?

במצרים היה כתרוג גדול בשמיים.

המלאכים עזרו לעוזה שהוא השר של מצרים ואמרו, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה. מה שונים בני ישראל מהמצרים? הם גם עובדים עבודה זרה.

מה אמר להם הקדוש ברוך הוא?

אמר להם הקדוש ברוך הוא,

אני מבקש מכם שתיקחו את השה,

השה לבית אבות,

שזה האלוהים של מצרים שהם היו מאמינים בטלה.

אתם תיקחו את השה שלהם, תקשרו אותו ארבעה ימים

לקרעי המיטה, לרגלי המיטה.

עכשיו, מצרים ישמעו שאתם קושרים את האלוהים שלהם למיטה,

ואחרי ארבעה ימים אני רוצה שתשחטו אותו ותשימו אותו על המנגל,

ויהיה צלי אש.

אל תשברו בו עצם, אני רוצה שיראו את האלוהים שלהם על המנגל, ככה נשרף,

ברח בכל מצרים,

ושהם לא יוכלו לעשות לכם כלום.

אם אתם מוכנים, אחרי השחיטה אני רוצה שתיקחו מהדם ותשימו על המזוזות ועל המשקוף,

ואז אני אפסח מעליכם ואני אהרוג את בכוריהם ואתכם לא.

זאת אומרת, תנאי,

אתם רוצים לנצל ולצאת לגאולה ממצרים, משעבוד של אומות העולם,

אתם רוצים לצאת?

תראו לי שאתם שוחטים את התרבות שלהם, את האמונה שלהם, את האלוהים שלהם. תראו לי.

אם תשחטו אותם,

את האלוהים שלהם,

אז אני אשחרר אתכם.

ועם ישראל, בלי יוצא מן הכלל, כולם קיבלו על עצמם לעשות כן במסירות נפש,

כי זה פחד פחדים.

מה פירוש?

זה האדונים, מצרים זה אדונים.

מצרים אדונים, בישראל עבדים, משועבדים 210 שנה,

ופתאום קם העבד נגד האדון, לוקח את האלוהים שלו ושוחט אותו לעיניו.

צריך אומץ, מסירות נפש, צריך להיות מוכן למות על זה.

עם ישראל עשו את זה,

ובזכות זה יצאו ממצרים.

אנחנו רוצים להיגאל עכשיו,

אנחנו צריכים לשחוט את התרבות של הגויים. דהיינו, לסלק מאצלנו

כל דבר שנדבק בנו או הדבקנו אלינו משלהם, כדי שניגאל.

לא תהיה להם שליטה עלינו ולא יהיה לנו פתחון פה לשם,

כי שם המקטריגים אומרים מי פונה אליך?

ומה הם יותר טובים?

המוסלמים צועקים אללה הוא אכבר ומוכנים למות.

מה, הבנים שלך מוכנים?

הם מוכנים להגיד השם הוא אלוקים ולזרוק את התרבות של הגויים או לא?

אם הם לא מוותרים על תרבותם של הגויים, מה הם טובים מהם?

למה להציל אותם מהם?

לכן, אמר לו יעקב אבינו,

אני יודע, אתה מכוון על יום אחד

שהזרע שלי יהיו מעורבים בגויים, וכשיגיע יום הכיפורים גם לא יועיל לעם ישראל יום הכיפורים לכפר עליהם.

אני יודע, אתה רוצה שיום אחד ידפקו, מה?

לכן הוא אומר לו, אני לא חפץ בשום חיבור איתך,

לא מעוקסיך ולא מדובשיך.

אתה כמו דבורה, אני לא רוצה לא מהדבש שלך,

ואני לא רוצה, לא מהעוקץ שלך,

אלא יעבור נא, אדוני, לפני עבדו.

אתה תשלוט בפני עצמך כרגע,

המלכות שלך תהיה עד אחרית הימים,

בלי התערבות של זרעי.

ואני אתנהלה איתי לרגל המלאכה.

יש לי מלאכה,

זו מלאכת בירור ניצוצות הקדושה בכל העולם.

למה פיזר הקדוש ברוך הוא את עם ישראל בכל העולם? אין מקום

אם יהיה נדחך בקצה השמיים,

משם קבצך.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני מפזר אתכם בכל אומות העולם. למה אנחנו צריכים להתפזר בכל אומות העולם? אין מקום שאין יהודים היום. למה?

בשביל שיהודים שנמצאים שם ומקיימים מצוות,

הם בוררים את כל ניצוצות הקדושה שנפלו ביד הקליפות,

ואז כשיעלו לארץ ישראל כל אומות העולם יישארו בלי שום זכות, לא תהיה להם שום יניקה

של קדושה משם, וממילא הם יתבטלו.

אז זהו.

יעקב, אני התנהלה אתי לרגל המלאכה, יש לי מלאכה. מה המלאכה בגלות? לברור את הניצוצות. ולרגל הילדים, יש לי עוד סיבה.

מה הסיבה?

כתוב שאין בן דוד בא, אין מלך המשיח מגיע לעם ישראל,

עד שיכלו כל הנשמות שבגוף.

בעולם העליון יש אוצר של נשמות שנקרא גוף,

וכל הנשמות שנמצאות שם חייבות לרדת טרם ביאת המשיח.

זאת אומרת, יש סך של נשמות שצריכות לרדת לעולם.

לכשירדו כולם,

אז יכול לבוא המשיח, אבל לפני כן לא יכול לבוא.

אז לכן הוא אומר לו, יש לי עוד תפקיד אחד בעולם,

ולרגל הילדים.

אני צריך להוליד הרבה ילדים שירדו הנשמות מלמעלה, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף,

ורק אז יוכל לבוא משיח בן דוד ולגאול את עם ישראל.

למה החרדים מביאים הרבה ילדים?

בשביל שיכלו הנשמות מן הגוף.

אז אמר לו, שני תפקידים יש לי, זה וזה.

ואחרי כן, עד אשר אבוא אל אדוני שעירה, ואז אני אבוא, אל תדאג,

אז אני אבוא אליך מתוק,

אבל אז יקוים הפסוק,

ועלו משיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו,

בהיטל אדוני המלוכה.

אז יעלו משיעים, מי אלה?

משיח בן יוסף ומשיח בן דוד,

והם יבואו להר ציון לשפוט את הר עשיו, ואדום

תקבל את המכה שלה

על כל מה שעשתה במשך אלפיים שנה, טבחה והרגה ואנסה ורצחה יהודים.

על זה יתקבל את עונשה,

ואז והייתה לה' המלוכה.

זאת אומרת,

כל זה, ידענו מראש מה יהיה בסוף.

אבל אנחנו צריכים להיות חכמים.

אנחנו צריכים לשמוע בכל אבותינו הקדושים, ומעשה אבות סימן לבנים.

אז יעקב אבינו רמז לנו בפרשיות האלה בדיוק מה יהיה באחרית הימים, ואיך עלינו להתנהג.

אם נהיה חכמים,

אנחנו ננצל. אם לא,

אנחנו פשוט מסבכים את עצמנו.

וכבר כתוב שאין ישראל נגאלין אלא אם כן עושים תשובה,

ואם לא עושים תשובה,

מעמיד עליהם מלך שגזירותיו קשות כהמן,

היום זה לא המן, קוראים לו אהמדינג'אד.

אבל זה מאותה ארץ ואותה כוונה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים.

וגם היום הוא אמר, כל יום הוא אומר,

היום הוא אמר שאנחנו נהיה מתחת לאדמה עוד מעט.

והוא לא מתכוון עם קפצונים,

בשביל זה הוא מכין פצצת אטום,

והוא מכוון,

באמת, עם כל הכוונה,

להשמיד את כל היהודים.

ומה הפלא שהעולם יושב ושותק.