בשמים רואים הכל!!!!!

- - - לא מוגה! - - - 

היה רב אחד

שיום אחד הלך למסיבה

ושם נתנו לו יין,

אבל יין חזק שהוא לא ציפה.

הוא שתה,

השתכר,

התגולל,

הקיא,

נפל מתחת לשולחן,

לפני כן הספיק לרקוד על השולחן.

בקיצור פדיחס,

אחרי שפינו אותו הביתה,

כשהוא הקיץ

מהשינה אשתו אמרה לו איזה ביזיון.

מה אתה עשית לנו?

איזה ביזיונות. אתה יודע מה אתה עשית.

איזה תנועות, איזה קולות, איזה ריקוד, מה עשית, איך נשקפת על הרצפה, כולך.

שחי ומעוש.

מה עד כדי כך וזה, אוי ואבוי, אני עשיתי, איך זה קרה, ופה ושם.

בקיצור, מה בושה?

חודש לא ירד

לרחוב.

שלא יפגשו אותו, יזכירו לו, ידברו איתו עוד פעם.

אחרי חודש, ככה, הוא העז ללכת.

בלילה

יוצא לרחובה של העיר,

והנה הוא עובר ליד

חנות

לתמונות

והוא רואה תמונה מטר על מטר,

תמונה שלא רוקד על השולחן שיכור.

יאבה ביי.

ברח ישר הביתה.

התחיל לבכות.

מה אני עושה?

מה אני עושה?

החליט לעבור לירושלים.

עבר לירושלים,

והנה הוא הולך ברחוב,

תמונה שני מטר על שני מטר,

רוקד על השולחן.

יאבה ביי.

מה הוא עושה?

נסע לבאר שבע.

אמר בטח לפה לא הגיע כלום.

איכשהו הוא הולך ברחובה של העיר,

הוא רואה את אותה תמונה.

מה זה? בכל מקום מי העביר את התמונה? איך זה הגיע לכל מקום?

אמר, אני בורח לאמריקה.

ברח לאמריקה.

נכנס לחנות ספרים, רואה ספר על השולחן,

שהספר מדבר נגד אלכוהול.

ומי בשער?

הוא על השולחן.

הבן אדם קיבל טראומה, לאן אני אלך?

לאן אני אלך?

אמר, אני הולך לז'נבה.

טס לשווייץ.

הגיע לשווייץ.

כנס בינלאומי

נגד הסמים והאלכוהול.

מי מככב?

ערב.

שיהיה דוגמה.

בקיצור, כל העולם

התמונה שלו הגיעה.

סיפור אמיתי או לא?

מי זה החכם שם?

מי אמר לא?

לא.

זה הסיפור בפרשה שלנו על נוח.

נוח.

כתוב וישכר

ביתגל בתוך אהולו.

הוא שתה יין,

השתכר בתוך הבית.

אף אחד לא ראה בחדרי החדרים.

וכל העולם,

כל העולם

קורא את התנ״ך,

מתורגם לכל השפות,

וכולם קוראים שנוח השתכר בתוך הבית.

התמונה שלו בכל העולם כבר אלפי שנים.

נוח

שיכור. מעשה אחד,

אפילו בחדרי החדרים,

מתפרסם לנצח נצחים.

כל מעשה שלנו מתפרסם לנצח נצחים

אם לא מחקנו אותו בתשובה.

כל מעשה בחדרי חדרים שאף אחד לא יודע.

אתה חושב שאתה לבד.

כמו שפרסמה תורה את נוח

לדורי דורות,

ואתם תקראו השבת פרשת נוח,

וכולם יגידו את אותו פסוק,

וישכר ויתגל בתוך אהולו.

זה לא יוצא, התמונה הזאת לא יוצאת.

אז לוי ידוע שכל מעשינו בספר נכתבים,

ואנחנו עתידים לראות אותם ולצפות בהם

במעמד של רבים,

אם לא מחקנו אותם בימים נוראים.

אין הנחות, לנוח לא עשו הנחה.

נוח, איש צדיק, תמים היה בדורותיו. לא קיבל הנחה, אין הנחות.

יש דורשים אותו לשבח,

ויש דורשים אותו לגנאי.

יש דורשים אותו לשבח,

אומרים נוח, איש צדיק,

בדורותיו,

דורות שהיו פרוצים בעריות, בטינופת, בחמאס, בגזלה,

והוא היה צדיק תמים, אם בדור של רשעים כאלה הוא היה צדיק,

כל שכן אם היה בדור של צדיקים היה הרבה יותר צדיק.

זה אלה שדורשים אותו לשבח.

אבל יש דורשים אותו לגנאי.

אומרים שנוח, איש צדיק, היה דווקא בדורותיו.

אבל אם היה בדורו של אברהם אבינו,

לא היה נחשב לכלום.

לכלום.

ונשאלת השאלה.

הרי אנחנו יודעים במשנה שכתוב,

לעולם הביא דן את האדם לקו זכות.

אז למה לדון אותו לגנאי?

התורה מעידה שהוא צדיק,

שהוא תמים.

אז למה לדון אותו

לקו חובה?

מילא אם זה רשע,

אז רשע לא מלמדים עליו זכות.

אבל אם זה צדיק,

ודאי שמלמדים עליו זכות.

אלא הייתה בעיה עם נוח.

נוח עשה שתי טעויות.

שתי טעויות חמורות.

אחת,

הוא לא החזיר בתשובה את בני דורו.

הוא היה צדיק.

הם לא היו צדיקים.

אז התפקיד שלו היה להחזיר אותם.

והוא לא עשה זאת.

דבר שני, הוא לא התפלל עליהם.

הוא לא התפלל עליהם.

הוא עבד את האלוקים לבד.

את האלוקים התהלך נוח.

לבד.

הוא עבד על עצמו להיות צדיק, להיות תמים,

עבד השם, נפלא מאוד,

אבל הוא לא דאג לעולם.

ומהצדיק נדרש

שידאג לכולם.

לא לעצמו רק.

עכשיו, אם התורה הייתה מלמדת ערבים חכמים, היו אומרים עליו,

בדורותיו הכוונה לשבח

ולא היו אומרים גם לגנאי,

אז מה היו מבינים מעולם?

שהוא היה צדיק תמים, וככה צריך להיות.

לא להחזיר בתשובה ולא להתפלל על אף אחד.

לכן היו חייבים חכמים לומר גם את הגנאי

שידעו שצריכים עדיין שלמות.

צדיק רק לעצמך זה לא מספיק.

צריך להיות צדיק טוב ולא צדיק רע.

צדיק רע זה שדואג לעצמו. צדיק טוב זה שדואג גם לאחרים.

מה העונש שלו?

מה היה העונש שלו?

העונש שלו היה שהכניסו אותו לתיבה במשך שנה שלמה

שהוא יהיה מבודד עם החיות.

אתה רצית לעבוד את השם בבדידות לבד?

בלי הקהל?

לא דאגת להם.

אתה תיכנס לתיבה, תשב בבדידות.

למה?

הקב' יכול להציל אותו בדרכים אחרות, לא להכניס אותו לתיבה.

למי שאומר שבארץ ישראל לא היה מבול,

היה יכול לקדש ולשלוח אותו לארץ ישראל.

ואז היה פנן יושב לו בדירה יפהפייה והכול,

מבול בעולם וזה לא נוגע אליו.

למה הכניסו אותו לתוך זה?

הכניסו אותו לתוך התיבה שיהיה בבדידות מידה כנגד מידה. רצית להיות בודד?

תהיה בודד עכשיו.

אבל יש עוד מסר.

עולם חסד ייבנה.

כשהקב' ברוך הוא ברא את העולם זה חסד גמור. הוא לא חייב לאף אחד כלום כי לא היה אף אחד.

והוא החליט לברוא ברואים

והוא עושה איתם חסד.

ברא להם עולם נפלא, נתן להם את כל האמצעים ואת כל הכלים.

עולם יפהפה.

נו,

חסד.

וה' רוצה שכולנו נתנהג בחסד. נתחסד כל אחד עם חברו.

גמילות חסדים.

וזה לא עשה נוח כי החסד הכי גדול

זה להחזיר אדם בתשובה.

וכשהוא בנה את התיבה השם נתן לו אורכה 120 שנה לבנות תיבה

כדי שיהיה פרסום רב בכל העולם וכולם ישאלו מה הוא עושה נוח?

בונה תיבה 120 שנה?

זה מספיק זמן שכולם ידעו שיהיה פרסום.

תיבה גדולה.

300 אמה אורך.

50 אמה רוחב.

30 אמה גובה.

זה תיבה תיבה.

והוא לא הצליח להחזיר אחד בתשובה.

הקדוש ברוך הוא ראה שהארץ מלאה חמאס.

כולם עוברים עבירות מכל הסוגים הכי גרועות.

הוא השחית כל בשר

מעל פני האדמה

והשאיר את נוח.

נוח גם היה צריך להיות נשחט.

אבל הוא מצא חן בעיני השם.

והקדוש ברוך הוא השאיר אותו.

אבל בשביל לחנך את הדורות הבאים

שלא יעשו חמאס,

אלא שעשו חסד,

מה עשה הקדוש ברוך הוא?

נתן לו לפרנס את כל החיות והעופות והבהמות

במשך שנה תמימה מהבוקר עד הלילה. הוא רק עובר ומאכיל את כולם,

הוא ואשתו, שלושת בניו ושלושת כלותיו.

שמונה בתוך התיבה מפרנסים מהבוקר עד הלילה.

חסד, חסד, חסד, חסד, חסד, חסד, חסד, חסד.

להשריש בהם את החסד.

מה שהוא לא עשה בחוץ,

עכשיו סדרת חינוך בפנים.

חסד, חסד, ובתנאים קשים ביותר.

אתם יודעים מה זה לנישום ולהריח

את מה שהיה בתיבה?

כשנכנסים לגן חיות פתוח אתה הולך להתעלף.

כשזה סגור ושנה,

והם עושים את כל מה שהם עושים שם,

נהיה בבית.

נהיה בבית.

למה?

חסד.