הרצאת הרב אמנון יצחק הרצליה 05-09-2012

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הדברים שנאמר הערב יהיו להצלחה בעבודה ובעסקים ובריאות מלאה.

לחיים שמשון בן סימה וכל משפחתו.

חזרה בתשובה לכארל בטרות,

יעל רחל בת-כארל, שרון נסימה בת-כארל, יונתן סיני בן-כארל,

בריאות איתנה ליעקב בן שרון נסימה,

אמה אסתר בת-יעל רחל,

רפואה שלמה יהושע שלום בן ספירנס תקווה,

יזכה לרפואה שלמה בתוך שער חולי עמו ישראל מהרה.

תודה מיוחדת לפעילי שופר מוטיזדה ואבשלום נהרי.

רפואה שלמה לאמי הורתי רומיה בן טרומיה,

מיוסף בן צביה תביב, רפואה שלמה.

אנחנו נעמוד כאן

על כמה דברים שבדרך כלל לא יודעים,

לא חושבים ולא מעלים על הדעת.

התורה אומרת כפר לעמך ישראל אשר פדית ה'

ואל תיתן דם נקי בקרב עמך ישראל

ונכפר להם אדם.

הגמרא בהוריות,

בכריתות וכן מהספריהן,

מבואר מהן

שעגלה ערופה מכפרת גם על יוצאי מצרים.

אם מוצאים חלל,

אדם מת קרוב לאחת מן הערים,

אז צריכים אנשי העין להקריא מעגלה ערופה

ולהגיד ידינו לא שפכו את הדם הזה וכו'.

אז עגלה ערופה באה לכפר גם על יוצאי מצרים.

ובאור החיים,

בבית יוסף בטור באור החיים סימן אשפי ד' מבאר

כי על מנת כן נפדו ממצרים,

עם ישראל נפדו ממצרים. כמו שכתוב, כפר לעמך ישראל אשר פדית

אדוני

כדי שלא יהיה שפיכות דמים לא בהם ולא בזרעם עד עולם.

זאת אומרת, יציאת מצרים הוטמתה על מנת שעם ישראל לא ישפיכו דם אחד לשני.

לא יהיה שפיכות דמים לא בהם ולא בזרעם עד עולם.

נמצא שכל הרציחות שנעשות בעם ישראל עד ימות משיח,

יש להם יסוד ביוצאי מצרים,

כי צריך לכפר ליוצאי מצרים

עד שצריכים כפרה בכל פעם שנהרג אחד מישראל,

אפילו באופן של ספק.

היסוד הזה שכתוב כאן

זה סתירה גמורה לאותה מעלה רמה שאנחנו יודעים שהיה ליוצאי מצרים, שנקראו דור דעה,

שרבי שמעון בר יוחאי אמר על הדור הזה שלא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו

בדרגה הרוחנית הגבוהה שהייתה להם,

כי הם ימצאו ממ״ט שערי טומאה והגיעו למ״ט שערי קדושה,

תוך ארבעים ותשע יום,

ולקבל את התורה כיוון שהם היו בלב אחד.

ויחן העם ויחן כמו אדם אחד,

כי איש אחד בלב אחד.

דרגה שלא חזרה,

מעולם.

אז איך זה מסתדר עם זה שצריכים כפרה גם ליוצאי מצרים מרציחה שהייתה בחיפה, לדוגמה?

היסוד הזה מהווה סתירה גמורה למעלה הרמה שעמדו בה יוצאי מצרים,

לדרגת היראה והאמונה שהתורה מעידה עליהם,

למדרגת הנבואה

שהייתה להם כי ראתה שפחה על הים,

מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי במראה המרכבה.

וגם פסקה זוהמתן.

זאת אומרת, במחמד הר-סיני עם ישראל הגיע לדרגה שהם לא ימותו יותר ולא ישלוט בהם מלאך המוות.

שום דבר.

ואין זוהמת הנחש, ואין יצר הרע, הכול בטל ומבוטל.

חזרו למדרגה של אדם הראשון לפני החטא בגן עדן.

קיבלו את התורה מפים של הקדוש ברוך הוא, שמעו אותו אומר, אנוכי השם אלוקיך,

אשר הוצאתיך מארץ מצרים בית העבדים.

לא יהיה לך אלוהים החרם על פניי,

שמעו במו אוזניהם.

עיניכם הרואות

ולא זר,

אוזניכם השומעות ולא אחר.

אתם ראיתם.

מדרגה כזו של פנים בפנים דיבר השם עמכם, שלמות וגדלות שלא זכה שום דור,

לא לפניהם ולא אחריהם.

איך אפשר ששלמים כאלה

יהיו היסוד

לכל החסרונות הגדולים של הדורות אחריהם, שצריכים

בעגלה ערופה גם לכפר להם?

כן. כדי להאשים על השאלה הזאת צריך לברר מה זה חטא.

היום זו פעם ראשונה בחייכם

שאתם תשבעו מה זה חטא,

ומה זה חטא אצל גדולים,

ומה זה חטא אצל קדושים.

וכשאנחנו קוראים פסוקים,

צריך להבין את זה לפי מה שנלמד עכשיו.

מי החטאים

ומהו החטא שהתורה אומרת על אברהם, יצחק ויעקב או על משה ואהרון?

אומרים שאברהם חטא.

מה חטא? אמר בה, מה נדע כי יירשנה?

זה חטא.

מה חטא?

משה, דיברתם אל הסלע.

אז הוא היכה, נו.

אז מה?

איזה חטא זה?

מה קרה?

צריך להבין.

אומרים חטא, ועונשים חמורים.

אברהם, בשביל שאמר ארבע מילים, במה אדע כי יירשנה,

אמר לו השם, ידוע תדע,

הגר יהיה זרעך ארבע מאות שנה על כל מילה מאה שנה עונש.

זרעך יהיו במצרים.

מה זה? איפה הפרופורציות?

משה, בגלל שבמקום לתת מכה, דיבר.

לא תבואו אל הארץ. לא נכנס.

מה זה?

עניין של חטא

אינו יכול להיות רק באחד משני אופנים.

או שעושים את החטא ברצון,

אדם מודע למה שהוא עושה, ועושה את זה ברצון. זה מה שנקרא מזיד יודע ועושה, למרות שהוא יודע.

או טעות.

טעות.

חטא,

מכוח רצון גלוי שאדם יחטא,

זה לא ראוי בגדולי ישראל בשום אופן. גדולי ישראל לא עושים חס ושלום.

חטא ברצון. מי שעושה חטא ברצון זה רשע.

הוא יודע,

והוא עושה את זה

בהרשעה מרשיע את עצמו. כן, אני עושה עבירה. כן, אני עושה. כן.

זה נקרא רשע.

אדם שעובר עבירה במזיד הוא מורשע.

הוא רשע.

הוא הרשיע.

זה לא שייך בגדולי ישראל.

כשגדולי ישראל יעשו עבירה בזדון,

אז איזה צדיק זה לא יכול להיות צדיק ולא גדול בישראל.

זה רשע פשוט.

ואפילו בשם אדם אי אפשר לקרוא לו.

אדם שעושה במזיד, אי אפשר לקרוא לו רשע.

אי אפשר לקרוא לו אדם.

למה?

כי לבחור בתאווה בהמית.

נגד רצון השם יתברך

לא ראוי לשום בר-דעת.

דוגמה,

השם אומר לא לאכול

בלי השגחה מהודרת,

לא לאכול טרף,

לא לאכול נבלות וטרפות,

לא לאכול דברים אסורים, מאכלות אסורות. הוא אומר אסור,

התורה אומרת לא.

בא בן אדם, נכנס למסעדה,

לא מעניין אותו כשרות, לא מעניין אותו כלום, ועוד הוא יודע שזו מסעדה לא כשרה ומוכרים דברים אסורים.

והוא מזמין ומשלם ואוכל

בלי ברכה, בלי נטילה, בלי כלום, כמו חזיר, אוכל חזיר.

אתה מקבל מהקדוש ברוך הוא שפע

של כוח

קיומי

כל החיות שלך, הרגע,

זה מזה שהשם משפיע עליך חיים.

אתה לוקח את החיים,

את הכוח האלוקי שנטוע בך,

הולך בכוח החיים האלה ברגל למסעדה,

נכנס ומבקש בפה שהשם נתן לך בכלל לדבר,

תן לי מנה לבן.

הוא היה יכול עכשיו לסתום לך את הפה שתהיה אלם,

הוא היה יכול לחנוק אותך בבליעה ראשונה,

הוא היה יכול לעשות לך סתימה בעיכול,

הוא היה יכול לתת לך כריש דם במוח,

הוא היה יכול גם לתת לך פתאום לנבוח.

והקדוש ברוך הוא, אתה לוקח את הכוחות שלו, הולך נגדו,

מורד בו,

בפרהסיה,

ואומר בקול,

תן לי לאכול לבן.

מה זה, זה תואר של אדם או בהמה?

פחות מבהמה.

למה?

ידע שור קונהו,

וחמור אבוס בעליו.

שור מכיר את הקונה שלו,

אז הוא ממושמע לו.

החמור לא בדרגה של שור, הוא פחות, הוא לא מכיר את הבעלים שלו.

מה כן? את האמוס, איפה הוא אוכל?

ישראל לא ידע

עמי לא אתבונן, מה אתם פחות מחמור ושור?

איך יכול להיות?

זה לא דרגת אדם.

לא להכיר טובה

למי שמחייה אותך.

אתם תארים לכם אחד שאספו אותו מהרחוב,

היה זרוק,

לקחו אותו הביתה, מאכילים ומשקים אותו,

ואחרי כל הרוחו הוא מרביץ מכות למי שמאכיל אותו.

יורק עליו, מקלל,

עומד במרפסת, צועק, אומר שהוא לא בסדר וככה.

מישהו יחזיק אותו רגע?

אז איך בן אדם לוקח את כל הכוחות האלוקיים שנטע בו הקדוש ברוך הוא, מתכחש לו,

אומר לו אתה בכלל לא קיים גם,

משתמש בכוחות ומורד בו. זה פחות מדרגה של אדם.

זה ודאי לא שייך בצדיק.

וודאי שלא

בגדול בישראל.

אז חטא מהסוג הזה ברצון לא שייך בהם.

זה ברור לכל בר-דעת.

החטא האפשרי למי שיש לו שכל והוא בר-דעת,

זה האופן השני.

חטא

שבא מכוח טעות.

טעות.

טעות זה יכול להיות. טעות.

כמה סוגי טעויות יש?

יש טעות של הלכה.

טעה בהלכה, אומר מותר,

באמת אסור, אבל הוא טעה, חושב מותר.

לא ידע שאסור.

זו טעות אחת

שאומר על האסור, מותר.

זה לא יכול להיות אצל צדיקים וגדולי הדור, כי הם ידחים את ההלכה.

אז אצלם טעות מהסוג הזה לא יכולה להיות.

יש טעות של המציאות,

כמו שגגה בשבת.

בן אדם שכח ששבת היום,

או שטעה, לא ידע שהמלאכה הזאת אסורה.

הוא לא ידע שיש דין בורר, שאסור לברור דבר מדבר, להוציא פסולת מתוך אוכל. הוא לא ידע. מתוך אוכל אסור להוציא פסולת.

נגיד הוא לא אוהב בצל,

בסלט הוא לוקח את הבצל, מוציא החוצה, שם בצד.

זה בורר, זה כמו נסועה בשבת.

הוא לא ידע.

אז הוא טעה.

הוא לא ידע מה זה בורר.

זה גם אי אפשר למצוא אצל צדיקים וגדולי הדור. לא שייך. הרי הם יודעים את ההלכות, ושבת הם לא שוכחים, כי הם מחכים כל רגע מתי תגיע השבת.

אז גם זה לא יכול להיות אצל צדיקים וגדולי דור.

טוב, אבל יש אפשרות אחת

שיכולה להיות טעות אצל גדולים.

טעות בשיקול הדעת.

דבר שטעון שיקול הדעת,

שיש צדדים לכאן וצדדים לכאן,

שם יכולה להיות טעות.

לא בדבר ברור מה מותר, מה אסור,

לא אם היום שבת ומה המלכה המותרת או אסורה.

זה ודאי שלא.

שיקול דעת.

ולמה יכולה להיות טעות בשיקול דעת?

צריך גם שלא יהיה טעות בשיקול דעת. למה שיש שיקול דעת מוטעה?

למה?

כי לפעמים אפילו כשאתה בא על מדרגה גבוהה ביותר,

אתה יכול לקבל שוחד.

שהרי התורה אומרת, השוחד יעוור עיני

חכמים ויסלף דברי צדיקים.

על מי מדברת התורה?

על הכי חכמים והכי צדיקים, שהתורה קוראה להם חכמים וצדיקים.

מה זה שוחד?

100 דולר? 1000 דולר?

לא.

שוחד זה גם אדם שמחניף לך.

אומר לך כמה מילים טובות.

זהו, אתה מכיר, לא טובה.

אתה לא יכול לפגוע בו, הוא פרגן לך.

אם הוא פרגן לך, אתה יכול לפגוע בו עכשיו.

אתה יכול לגעור בו, אתה יכול להוכיח אותו.

אתה משוחד.

חכמים מביאים דוגמאות בגמרא, מה זה שוחד?

אחד היה לו נוצה, דיין, היה לו נוצה פה, נוצה.

בא אחר עשרות.

הוציא אותה.

זה מאמץ?

לא.

ואחר כך הוא אומר לו, יש לי בדיוק דיון אצלך.

הוא אומר לו, לא, לא, לא, לא. אני פסול, פסול. למה אתה פסול?

הוא אומר, אני נהניתי, קיבלתי שוחד.

אתה עשית לי פו,

הסרת לי את הלכלוך,

אני לא יכול.

תצטער, אני כבר משוחד.

הדעה כבר נוטה, אני מחבב אותך, נגמר הסיפור.

לא יכול לדון אותך.

מה עושים הרשעים?

מה עושים הנוכלים?

משחדים.

הולכים ומשחדים בדברים, בכסף, בכל דבר. לא צדיקים, כל בני אדם.

איך? משקיעים בהם.

אפילו גנבים ונוכלים מבקשים הלוואה לשבוע קטנה, 100 שקל, מחזירים יומיים לפני הזמן.

אחר כך מבקשים 200 שקל, מחזירים שלושה ימים לפני הזמן.

אחר כך מבקשים 1,000 שקל, מחפש אותם.

הם משקיעים, הם יודעים, מתרגמים,

משחדים את האנשים, נותנים להם דמיונות.

אז שיקול הדעת אפשר שייפגע גם אצל אדם גדול,

כי שוחד זה לא רק כסף.

וכסף, לדוגמה,

אם ישימו לבן אדם כסף בכיס בלי שהוא ידע,

זה יפעל עליו גם כן.

אז שוחד מעוור אפילו שאתה לא יודע.

זה כוחו של שוחד.

זאת אומרת,

לפעמים יש לאדם

נטייה בלב

או איזו פנייה לאהבת עצמו.

נגיד בן אדם,

קצת, קצת, קצת עצלן, קצת.

הוא כבר יכול להחליט בשיקול דעתו היתרים כאלה ואחרים,

והוא לא מרגיש אפילו שזה בגלל שלא בא לו כל כך כרגע לזוז.

ולכן הוא יכול למצוא לו איזה קולה ככה וככה וככה.

רוב האנשים שלא קמים בבוקר מוקדם, מה הסיבה?

שהם חרטטים את עצמם, שהם יתמוטטו.

אם הוא יקום חמש דקות קודם, הוא יתעלף.

הוא לא יחזיק מעמד כל היום, לכן הוא חייב עוד כמה דקות.

הרי זה בלוף שאין כדוגמתו שחוזר על עצמו עשרות שנים.

ואותה חרטה כל יום.

מה זה עצלול?

טיפה עצלול.

טיפה, נוחות.

והאדם משקר את עצמו.

והאדם לא שם לב אפילו.

כאילו, ברור לו שאם הוא לא יקום, זה, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי. זה אחריות, הוא נהג, מה זה?

אחריות.

ואיך הוא נוסע אחר כך?

ממש אחריות.

אבל זה סוג דבר שיכול להיות

נטייה, או פנייה, או שוחד קטנטן,

שיכול לגרום לשינוי בשיקול הדעת ולגרום לטעות.

עכשיו,

דוד המלך, לדוגמה,

שכתוב בו, ליבי חלל בקרבי.

ליבי חלל בקרבי, מה פירוש?

כתוב, אהבת את ה' בכל לבבך. למה אומרים לבבך ולא ליבך?

כאילו יש שני לבבות?

לומר לך שיש שני יצרים בלב,

יצר טוב ויצר רע.

וצריכים לאהוב את ה' בשני היצרים.

לעבוד אותו עם יצר הטוב וגם עם היצר הרע.

כשיצר הרע מדרבן אותך להיות בעל גאווה,

אתה צריך להיות חכם להשתמש במידת הגאווה למה שמותר.

ויגבה ליבו בדרכי ה'.

כשהקדוש ברוך הוא, כשהיצר אומר לך שתפזר כסף,

זה מידה פסולה, פזרנות, פותח שולחנות, עושה פוזות.

זה לא טוב.

מה כן?

תהיה נדיב, תיתן לעניים, ליתומים, לאלמנות,

תעשה חסדים וכן הלאה.

תיקח את היצר הרע שדוחף אותך לדברים אסורים ותשתמש באותן מידות

לדברים טובים.

אז זה נקרא, בכל לבבך, בשני יצרים.

דוד העיד, ליבי חלל בקרבי. מה פירוש? במקום של יצר הרע, אין לי, ביטלתי אותו.

לא צריך את הדחיפה שלו, לא צריך כלום, לא מתייחס אליו, יש לי רק יצר טוב.

ליבי חלל בקרבי.

והוא זכה להיות רגל רביעית במרכבה.

אברהם, יצחק יעקב ודוד,

אלה רגלי המרכבה. מה זה אומר רגלי המרכבה?

כמו שיש מרכבה ויש עליה רוכב,

והרוכב יושב על המרכבה ממש,

והוא דבוק למרכבה.

השכינה הקדושה שורה בדבקות באברהם, יצחק יעקב ודוד.

כביכול הקדוש ברוך הוא הרוכב, והם המרכבה,

ויש דבקות ממש.

ואתם הדבקים בשם אלוקיכם,

חיים כולכם היום.

דוד, מלך ישראל, חי וקיים.

זאת אומרת,

דוד המלך לא שייך שעשה חטא,

כי ליבי חלל בקרבי.

מכל מקום,

כשאומרים שדוד חטא והחכמים אומרים שהוא לא חטא,

הפסוק קורא לו שהוא חטא,

וחכמים אומרים שהוא לא חטא,

כי הפסוק תמיד מחמיר לומר את הנזק שיוצא אפילו ממשהו של משהו של משהו,

כאילו זה חטא שאין כדוגמתו.

לכן זה קורא לו חטא.

וגם דוד אומר בעצמו, וחטאתי לנגדי תמיד.

אבל חכמים אומרים כל העומר שדוד חטא אינו לא טועה.

למה? כי זה דקות שבדקות שבדקות.

יש על זה בסנהדרין אריכות דברים.

מה היה החטא? החטא בעצם הוא החילול השם שיצא מהמעשה של דוד ולא מהמעשה עצמו.

אבל דקות שבדקות,

כמו שאמרו חכמים, היזהרו חכמים בדבריכם,

שמא ישתו התלמידים

מים המרים, מים מורעלים, הם יבינו מדבריכם דברים שלא התכוונתם.

לכן היזהרו בדבריכם

שמא תחובו חובת גלות.

למה?

אתה צריך לשקול מילים. מה אתה הולך להגיד? כי הבן אדם השני לא תמיד מבין את שפתך.

אז צריך האדם לדעת כמה זהירות צריך.

כל שכן,

אבות העולם שקיימו את כל התורה כולה טרם ניתנה.

תקשיבו טוב,

אברהם אבינו הכיר את כל התורה כולה בלי לקבל אותה

מעצם ההסתכלות בבריאה.

כי השם ברא את העולם איך

הסתכל בתורה וברא את העולם,

כשהתורה קדמה לבריאת העולם.

השם קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז.

אז התורה הייתה קנויה לקדוש ברוך הוא לפניכם,

והיא התוכנית

של העולם,

ועל פיה הוא ברא את העולם.

ומה שיש בעולם נמצא בתורה,

כי אי אפשר שיימצא מציאות

זולתית תורה, כי הכול נברא על פיה.

ממילא,

מי שיודע,

והוא מהנדס יבוא לבית כנסת, יסתכל על הקירות והעזרה,

ויוכל לעשות שרטוט בדיוק ולהגיד בדיוק מה יש פה.

אברהם מסתכל על הבריאה

ועל ההנהגה האלוקית כלפי הברואים, ומזה הוא הבין את כל התורה כולה.

הוא היה מהנדס גדול.

זאת אומרת שאברהם היה לו שכל של התורה,

והיה לו דבקות בחיי העולמים,

כי לא היה שום חציצה בינו לבין התורה, הכל הוא השיג.

אז מה שייך אצלו, אצל אברהם אבינו חטא?

אם הוא התורה בעצמה, השכל שלו הוא שכל של תורה.

מה שייך אצלו חטא?

והדעה שלו התאחדה וזוכחה

בדעת הבורא.

משה רבנו, לדוגמה,

נאמר ששלושה דברים הוא עשה מדעתו והקדוש-ברוך-הוא הסכים אתו.

זאת אומרת, הייתה דעה למשה רבנו כמו הקדוש-ברוך-הוא.

הוא שבר את הלוחות מדעתו,

והקדוש-ברוך-הוא אמר לו, יישר כוחך דרך אותו ואמר לו, עשית דבר ישר והגון.

מה זה?

מי יכול להעלות בדעתו דבר כזה שהיצירה האלוקית, המופת של כל העולם, התורה, עשרת הדיברות,

שהשם כתב בעצמו, לוחות ראשונות,

שישראל מקבלים אותם, אין יותר מוות,

אין שליטה של האומות, מי שלומד תורה לא שוכח,

העולם מגיע על תיקונו,

הכל, כל המעלות בלוחות,

והוא זוכה לקבל אותם.

אז יותר מפרס נובל, נכון? יותר מכל פרס.

זו הכותרת של העולם.

העולם מתקיים בזכות התורה.

אם לא בריתי יומם

בלילה חוקות שמיים על זה ושמתי.

והוא לא, כי הוא רואה שהם חוללים בעגל,

הוא מחליט לשבור את הלוחות.

שבור לה את הראש, מה אתה שובר את הלוחות?

לא, הוא שובר את הלוחות.

והשם אומר לו, כיוונת לדעתי,

יישר כוחך.

ישראל, אם היו מקבלים את התורה, אוי ואבוי,

אוי ואבוי, מה היה קורה.

אבל מה הוא עשה? לפני שישראל התקדשו לקדוש ברוך הוא, כביכול זה היה חופה.

אז אמא קלה, חס ושלום, כבר התחתנה והיא זינתה, אוי ואבוי.

אבל אם היא עוד לא נישאה,

זו עבירה חמורה, אבל זה לא כמו אחרי החופה.

אז מה הוא עשה?

את הכתובה, כביכול, שבר לפניכם.

זה בדרך משל.

אבל הדברים יותר עמוקים.

מכל מקום

רואים שהשם הסכים איתו בדברים שאנחנו, על פי ישראל, לא היינו מעיזים לעשות דבר כזה.

אם כן,

דרגתו של משה רבנו,

כדעתו של הקדוש ברוך הוא,

אז מה שאיך שהוא יחטא?

מה שאיך להגיד עליו חטא?

ומי שיקרא אור החיים הקדוש,

מה היה הפלפול של משה רבנו,

שהרי השם אמר לו, שייקח את המטה

וידבר אל הסלע,

ותמיד הוא ייקה במטה,

אז למה שהוא יחשוב אחרת?

ומה הייתה הסברה שלו? היה לו טעות קטנטונת בשיקול דעת,

שעליה יצא מזה,

חס ושלום, כאילו חוסר קידוש השם.

כי אם הוא היה מדבר אל הסלע,

וסלע היה שומע ונותן מים,

מה אומרים ישראל?

קל וחומר, אם סלע אין לו אוזניים שומע למשה רבנו. אנחנו שיש לנו אוזניים, לא נשמע, לא.

ודאי.

אם סלע אין לו גן עדן וגיהנום, אי אפשר להעניש אותו.

הוא שומע.

אנחנו שיש לנו שכר ועונש,

לא נשמע, הרי אם לא נשמע נענש,

קל וחומר.

זה נמנע.

בשביל החשבון הזה כבר הוא ראוי לעונש.

מה הטעות?

שיקול דעת קטן.

תקראו אורחיים, שם זה ארוך קצת.

אבל רואים מפה שחטא אצל הראשונים זה לא דבר פשוט.

זה לא כמו שחושבים.

בכלל לא.

עכשיו,

אז איך אנחנו נבין בכלל חטא של אדם הראשון?

מה, אדם הראשון היה בלוע?

גרגרן?

פתאום ראה איזה פרי,

אז החליט, יאללה, אעבלע.

ככה.

האדם הראשון היה יותר ממלאך.

המלאכים טעו בו וחשבו שהוא אלוקים.

כשהם ראו אותו,

חשבו שהוא אלוקים.

מה עשה השם שיבינו שהוא לא אלוקים? נתן לו שינה.

אז הוא ישן, הבינו שהוא לא אלוקים.

כי אלוקים הנה לא ינום ולא יישן.

מה שייך שינה באלוקים.

אלוקים מתעייף?

אבל אם יש לו שינה, הוא לא יכול להיות אלוקים.

אבל הוא היה גדול במלאכים. השם אמר למלאכים, תקראו שמות לכל החיות והבהמות.

לא ידעו.

בא אדם וקרא, זה שור, זה סוס.

לא סתם, הוא אמר, על פי המהות שלהם, חמור כולו חומר, סוס,

שש וצוען.

כל דבר הוא אמר אותו לפי משהו. הוא שאל אותו, מי אתה? אמר, אני האדם,

כי נוצרתי מן האדמה.

ומי אני? אמר לו, אתה אדוני.

אתה האדון של כל העולם.

הוא קבע לפי המהות,

כל אחד ואחד.

דעתו היתה דעה גדולה שהמלאכים לא תפסו בכלל.

מה שייך שהוא יכתב.

אבל היה לו חשבון ופלפול גדול,

והוא טעה בשיקול הדעת. הוא רצה לקדש שם שמים יותר.

אצל האדם הראשון לא היה יצר טוב, יצר רע. יצר רע היה מבחוץ.

אצלו היה רק כמו המלאכים, ידיעת האמת והשקר.

מה שאמת,

אמת. מה ששקר, אין אי שייכות אליו.

לא יצר הרע.

אבל מה פיתה אותם השטן, היצר הרע?

הוא פיתה אותם בהתאם כאלוקים, יודעי טוב ורע.

זה לא חוק, מה אמר להם,

שהיצר רע מבחוץ,

ואתם יודעים אמת ושקר, זה לא חוכמה.

תערבבו את זה, תערבבו, והייתם יודעים

כמו האלוקים, יצר טוב, יצר רע ביחד,

ותבררו את הטוב מן הרע. נראה אתכם

אחרי הבלבלה, נראה.

ואז יהיה קידוש השם יותר גדול,

כי אם אתם תעשו כזה דבר,

ולכבוד השם תמיד תבררו את הטוב,

ולא תתפתחו אחרי הרע, זה נקרא עבודה. מה זה, חוכמה ככה שאתה אמת ושקר? זה לא בעיה.

והיה שיקול גבוה, זה לא כמו שאני אומר, זה פשטות מה שאני אומר. לפי הסוד זה עומק ושל עומק,

מה הוא רצה לעשות.

אבל תכלס,

הוא לא שמע לקול השם.

הוא רצה לעשות יותר, הוא עבר על לא תוסיף.

התורה אומרה, לא תוסיף ולא תגרע,

אל תעשה טובות.

תעשה מה שאמרתי, לא יותר, לא פחות.

כי אם תוסיף תגרע,

אל תוסיף ואל תגרע, אני יודע בדיוק מה אמרתי לך.

אל תוסיף ואל תגרע.

אלא מה?

היום אפשר להבין את זה.

אם אתה כותב באינטרנט היום כתובת,

אתה שוכח את הנקודה.

אתה גורע רק את הנקודה,

לא עובר שום דבר,

אתה לא מגיע לשום דבר.

אתה יכול כל היום לשבת, ללחוץ אינטרינטר, לא תגיע לכלום.

ואם תוסיף עוד נקודה,

גם לא תגיע לשום מקום.

לא תוסיף ולא תגרע אפילו נקודה.

כלום.

כלום.

אז זאת אומרת, מה שהם חטפו הראשונים זה דק,

דק,

דק, דק מן הדק.

אם כן,

אנחנו רואים שגם אצל האבות הקדושים

יכול להיות שיהיה חטא,

אבל בכלל לא במושגים שלנו.

לא כמו שהתורה קוראת לזה.

התורה קוראת לזה ככה,

חטא,

יען מהנתם,

מעלתם בי,

אלים, הפצצות.

החטא הוא דק מן הדק.

אבל התורה מראה לנו את חומר הדבר.

מכל מקום רואים מפה שהדברים הם לא פשוטים. ועכשיו, כשאנחנו באים להבין שעגלה ערופה צריכה לכפר גם על האבות

שיצאו ממצרים,

אז זה לא משנה ממעלתם ומגדולתם של יוצאי מצרים. זה הדור הכי גבוה שהיה.

אבל בכל אופן, יסוד ושורש שעליו הם נצטוו שלא יהיה רציחה בישראל, לא בהם ולא בזרעם,

תלוי בהם. ואם יצא כזה דבר מצאצא הם,

זה מהשורש שלהם, אפילו שזה דק, מן הדק של הדק של הדק של הדק.

זאת אומרת, כל אחד צריך לדעת.

יש משפט בראש השנה,

שופטים אותנו החיים ושופטים גם את המתים.

כי המתים עשו דברים בחייהם

שיש להם השלכות היום.

נגיד, בנו בית כנסת,

והסתלקו מן העולם,

אז יש השלכות.

במשך השנה מה קרה? התפללו בבית כנסת,

עשרות, מאות, אלפי תפילות.

זה שייך להם.

מגיעה להם השנה תוספת.

הם חינכו כמה אנשים לרעה, והם הלכו והשמיצו וביזו ועשו דברים איומים, זה גם חשבון שלהם.

דנים אותם.

הורים שנמצאים למעלה, יש להם ילדים פה למטה. מה הילדים עשו?

בן מזכה אב וגם חיית האב.

אז כל שנה הילדים נידונים באבותיהם.

לפי מעשיהם של הילדים.

נגיד, הילדים חזרו בתשובה, הופ,

מקפיצים את ההורים למעלה.

הילדים חזרו בשאלה, בוז, מוריצים אותם למטה.

לכן כתוב, יסר בנך ויניחק ויתן מעדנים לנפשך.

הגאון מווילנה אומר,

תייסר את בנך מוסר פה בחייו.

למה? שיניח לך כשתהיה בגן עדן.

הם לא יוציאו אותך מגן עדן ויישימו אותך בגיהינום.

לכן יסר בנך פה בעולם הזה ויניחק ויתן לך מנוחה שם.

ינוחו על משכבותם, זה לא פשוט.

לנוח אחרי, אתה חושב, הולך,

חלאס, גמרתי את שלי, להתראות.

מי יכול להיפטר מעונשם של הילדים?

רק מי שעשה כל אשר לאל ידו, לחנכם,

אבל הם מרדו בו למרות שהוא עשה הכול.

אבל אם הוא החסיר,

ויתר,

לא שם לב,

יש לו אחריות, הוא הגורם.

או שהוא היה דוגמה שלילית.

הוא אומר, אבא שלי היה ככה, מה אתה רוצה ממני? אבא שלי לא למד, גם אני לא לומד.

אבא שלי היה חילוני, גם אני חילוני.

אומרים לו, אדוני, בוא תראה את הפירות שלך, אתה בישלת, אתה עשית.

אז זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין שחטאים בעוונות,

אוי ואבוי אם הם במזיד ובידיעה,

כי זה אומר שאנחנו פחות מדרגת אדם.

אבל אם אנחנו צדיקים,

אנחנו צריכים להבין שיכול להיות חטא,

אבל רק בשיקול הדעת.

ולכן, אנחנו צריכים להיות זהירים מאוד לבדוק בכל דבר שאנחנו פוסקים לעצמנו ממה זה נובע, אם זה מעצלות, מתאווה, מאהבה,

מחמלה,

מדברים שאנחנו נוטים אליהם ומשוחדים להם.

אז לכן, יכול להיות ששיקול דעת לא יהיה נכון.

אז אדם צריך לדעת, הוא דיין,

הוא דיין של עצמו, הוא דן את עצמו,

ואין אחריות לאף אחד עליו. הוא דן את עצמו.

בראש השנה אל תבוא בטענות לאף אחד.

אתה,

אתה אחראי למעשיך.

מה שהכנת,

מה שבישלת, תאכל.

אבל השם עשה חסד, כיוון שהוא אב הרחמן,

והוא מרחם.

אומר, אני מוכר לקבל אתכם בתשובה.

תחליטו שאתם משנים את דרככם.

אתם תלמדו את התורה כדי שתדעו מה לעשות, כי מי שלא לומד את התורה,

הוא לא יודע מה לעשות.

אני אשאל שאלה פה את הגברים.

מי מהגברים פה סיים כבר את השס?

תלמוד בבלי, מי למד עד הסוף?

אף אחד.

מי גמר את ארבעת חלקי השולחן ערוך? כולם.

אף אחד.

מי מהגברים סיים לקרוא את כל התנ״ך?

יש שניים.

יפה. שלוש.

מי מהנשים קרא את כל התנ״ך?

לקרוא, רק לקרוא. מי בראשית עוד דברי הימים ב'?

מי קרא את הכול? בלי דילוג. הכול.

לא חלקית.

חלקית בבית ספר אמרו לנו לקרוא פרק שתיים.

אז איך אדם לא יחטא אם הוא לא קרא בכלל את התורה?

הוא לא מכיר את ספר החוקים של היהודים, אז איך הוא לא יחטא?

אה, הוא יודע.

סבתא שלו אמרה לו, אבא אמר משהו, השכן אמר משהו, הרב שמע אותו פעם,

אסף לו, לקט לו כמה דברים, זה מה שהוא יודע.

זה כמו אחד נוסע בכביש, עולה על מדרכות ועקום, אה,

זה לא אמרו לי.

זה תירוץ.

אדוני, מה, לא עברת תיאוריה? לא עברת טסט?

חייב ללמוד הכול.

עשרים שנה למעלה,

וכשהוא יגיע למעלה ישאלו אותו, תגיד,

קבעת עיתים לתורה? למדת?

יופי, יופי, יופי, יופי.

תגיד את כל המקרא שקראת,

תגיד את כל המשנה ששנית,

תגיד את התלמוד וההלכות,

מעשה בראשית למדת, מעשה מרכבה, לא ידע כלום.

מה יעשה?

יפתחו לו את התנ״ך,

יגידו לו, יופי, מצווה זו קיימת,

כתוב פה, ולא תשחית פעד זקניך.

אה, אתה השחטת, אני רואה.

איך קיימת?

עלית על ספר תורה, היית בית כנסת, שמעת את הפרשה?

איך עשית?

למדת על החוק? לא.

מה עשית שם?

היית יהודי? כן, בטח, יהודי, אמא שלי יהודייה. ומה, ידעת היהדות?

לא.

אז מה, היית כמו גוי?

לא ידע כלום?

מה יגיד?

עכשיו אני אפתיע אתכם, הגברים.

הגאון מווילנה אומר

שכל יהודי

צריך לתת דרשה

לפני בית דין של מעלה,

180 יום רצוף.

אתם מוכנים?

הכנתם?

אפילו בבר מצווה קראתם שני דפים,

מהכתב.

ועל פה 180 יום.

צריך להגיד דרשה.

מה תעשו?

יש לכם מזל שבאתי היום, כי אתם לא יודעים מזה כלום, אני רואה.

ואז הייתם אומרים, תשמע, לא אמרו לי אף פעם.

מי אמר שצריכים להגיד לך?

אתה צריך ללמוד.

אי-ידיעת החוק אינה פותרת מעונש.

למה?

ביטוח לאומי צריך לבוא ללמד אותך את כל החוקים?

מס הכנסה בא לימד אותך את כל החוקים?

המשטרה לימדה אותך את כל החוקים?

משרד המשפטים בא אליך ללמד אותך את כל החוקים?

המחוקק מצפה ממך שאתה תדע את כל החוקים, תקיים אותם, ואם לא,

תשפט עליהם.

שמעתם פעם מישהו שאמר לשופט, סליחה, אדוני השופט, הייתי בכיתה א', ב', ג', ד', ה', ז', ח',

הייתי בתיכון,

למדתי אפילו באוניברסיטה.

לא לימדו אותי חוקים?

מה, אני עורך-דין?

לומד משפטים?

לא לימדו אותי, לא ידעתי.

סליחה, לא ידעתי. מה יש? לא ידעתי.

מה, זה בושה להגיד שלא ידעתי?

הוא אומר, לא בושה.

אבל אני אשלח אותך לכלא, יהיה לך מספיק זמן ללמוד.

מה הפירוש לא ידעתי?

אתה מחויב לדעת.

עם בית-ספר, בלי בית-ספר, היית בחצר,

היית בים התיכון, סחית, מה ש... לא מעניין אותי.

אתה לא יכול לעבור על חוק אחד.

איזה שופט בשר ודם שגם הוא עובר על החוקים,

אבל אותו אין מי שישפוט.

אז מה תגידו, נו, תגידו לי, מה תגידו?

בעיה.

אבל יש הזדמנות לחזור בתשובה.

מה זה אומר לקחת את החיים ברצינות?

החיים זה לא באפלים, בגלידות, בסטייקים,

וטלוויזיה,

ואינטרנט,

ופייסבוק, וטוויטר.

לא.

זה סטלבט מהחיים.

חיים זה דבר רציני.

אתה בדרך החוצה.

עוד מעט אתה הולך.

שמה זה לנצח.

עם מה אתה בא?

עם תל הנובלה?

עם מה אתה בא?

תספר, ראיתי סרט כזה.

מה תגיד?

נשאל אותך בורא עולם, בשביל מה נפחתי בך נשמה ושמתי אותך למטה.

אם הייתי רוצה שתיהנה,

הייתי עושה אותך דג, והיית צוחק כל היום בים,

במים, בבריכה.

אם הייתי רוצה שתהיה בעל חי,

הייתי עושה ממך אריית,

והיית מלך היער, והיית טורף את כולם,

והיית שואג,

וזהו.

אני לא עשיתי אותך, לא אריה ולא דג. עשיתי אותך בן-אדם למעלה מדרגת המלאכים,

שהמלאכים נבראו בשבילך,

לשרת אותך,

כי מלאכך וצווה לך לשמורך בכל דרכיך.

בשביל מה נתתי בך דעת?

בשביל מה נתתי לך כוח דיבור?

בשביל בדיחות?

בשביל סטלבט?

בשביל מה נתתי מעמד הר-סיני ונתתי תורה לעם הנבחר, עם ישראל?

בשביל מה?

שתשים בספרייה

ולא תקרא?

וכתבתי לך מכתב אישי,

והמכתב מכתב אלוקים חרוט על הלוחות,

מכתב אישי מאבא, מלכו של עולם.

קראת? מה כתבתי לך?

לא.

חבר כותב מכתב, אתה קורא אותו מההתחלה עד הסוף.

העירייה כותבת מכתב, עסבר ענק אתה קורא מההתחלה עד הסוף.

חברת חשמל כותבת מכתב, אתה קורא הכול.

את הטונה שלי לא קראת?

יש שם הרבה זכויות, לא חובות רק,

זכויות,

הבטחות,

ברכות,

רפואות,

ישועות,

ניסים ונבלעות.

הכול בשבילך עשיתי, בראתי עולם שלם.

אתה לא מתייחס למכתב שלי?

לא קורא אותו?

אתה לא מתכונן ליציאה?

כלום.

יבא ביי.

ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו.

ישראל לא ידע,

עמי לא אתבונן,

רחמנן אצלח.

אתם מבינים באיזה ברוכן אנחנו?

והשם עושה לנו טובה.

כל שנה נותן לנו תחנה לרענון.

עצור,

תעשה שיקול דעת, תחשוב טוב.

השנה,

לך תדע מה איתך.

השנה אתם בטח שמעתם על כמה שנפטרו, נכון?

שמעתם על כמה שנהרגו, נכון?

שמעתם שכמה גם נרצחו, נכון?

שמעתם שכמה חלו במחלות קשות, נכון? קרובים גם,

חברים, משפחה, נכון? שמעתם?

שמעתם שהיה צונאמי, והיה טייפון, והיה הוריקן ורעידות אדמה,

שהרים מעשנים, בולענים נפתחים.

שמעתם כאלה דברים, נכון? מי עושה את כל זה?

בורא עולם.

מתי הוא החליט לעשות את זה?

בראש השנה שעבר.

והשנה, מה יהיה?

הוא יקבע מחדש, עוד פעם.

מה יהיה? מי יחיה?

מי ימות?

מי יהיה בריא?

מי יהיה חולה?

מי יהיה עשיר?

מי יהיה עני?

דנקנר חשב שבראש השנה קבעו שהוא יפסיד עם איי-די-בי?

איפה הוא חשב?

תשובה, ידע שהוא ימצא גז?

הוא לא ידע.

אבל כל אחד, הקדוש ברוך הוא, מחליט כך וכך, וגלגל מתהפך.

לא מה שיש היום יהיה מחר.

בערב ילין בכי,

ולבוקר רינה.

או הפוך, בערב רינה, בבוקר בכי.

זה לא קבוע.

לפי מה זה נקבע?

לפי הזכויות והחובות של כל אדם.

צברת טובות,

עשית דברים טובים, ראוי לתת לך דברים טובים.

אספת רעות,

מגיע לך לקבל עונשים.

היית רשע גמור גמור,

תקבל רק טובות.

למה ישלמו לך הכול פה, שתצא ריק מכאן?

היית צדיק,

אבל היה לך כמה פשלות, תקבל עונשים,

כדי שינקו אותך כאן,

שתצא נקי וזך.

אז כל אדם צריך להבין, אנחנו עומדים לפני משפט.

משפט.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם

עוד נקודה.

בימים האלה אומרים סליחות.

חודש הרחמים והסליחות.

הספרדים, התימנים,

אומרים סליחות.

30 יום של חודש אלול.

האשכנזים אומרים רק

שבוע לפני.

כשמעמידים שליח ציבור חזן,

צריך לבחור את הכי טוב שיש בקהל.

הכי ירא שמיים.

שבתור ריקן מעבירות, אדם שקובע עיתים לתורה,

אדם ירא שמיים הוא השליח של הציבור.

פירושו של דבר,

לא לוקחים זמר פסול,

או בעל קול נאה.

אחד שאומר סליחות

בשביל שישמיע את קולו,

השם שונא אותו ואת הקהל.

והקהל מפסיד.

ואם הוא לא ירא שמיים בכלל, או שהוא בכלל מחלל שבת,

או שהוא עובר עבירות ויודעים שהוא לא הכי כשר,

אסור...

להעמיד אותו

כי זה לא כמו תפילה, תפילת שמונה עשרה כשיש חזרת השעץ

צריך ששליח ציבור יהיה כמו שצריך עם כל ההלכות

אבל זה יותר קל שמה ואסור להעמיד מי שלא הגון, אבל שמה זה יותר קל כי רוב הציבור יודעים

את התפילה והם יצאו בתפילה

רק התפילה נתקנה שיש שליח ציבור בשביל החלגים שלא יודעים כל כך את התפילה

אבל בסליחות

מי שמתפלל הוא השליח של הציבור להעביר את הבקשת סליחה

ואנשים עומדים לדין

ואם הסנגור הזה הוא בעצמו קטגור,

איך אתה רוצה לצאת נקי?

הקדוש ברוך הוא כביכול מתרגז,

אתה שולח לי עבריין

שייצג את העבריינים

תארו לכם

שלוקחים משפחת עבריינים שיש להם משפט,

לא עורך-דין מפורסם,

לוקחים ראש כנופיה שייצג אותם.

נו, איך השופט יתייחס לזה?

אז לכן צריך לדעת עד כמה זה חמור.

ואני רוצה להשמיע לכם קטע

שעכשיו מורידים אותו, מהרב בן-ציון מוצפי, שמדבר על הנושא הזה בשביל לדעת כמה זה חמור וכמה זכות

אם מעמידים אדם הגון

שיודע להגיד את התפילה כמו שצריך,

משתפך באמת,

חוזר בתשובה ורוצה להעלות את כל הציבור למעלה שיתקבלו תפילותיהם ובקשותיהם ברחמים.

אבל אם זה רק בשביל ניגונים,

או כמו שעכשיו עושה קול בעורמה עם דוד טיפש,

הולכים ממקום למקום בבתי כנסת ועושים סליחות עם זמרים,

שהזמרים האלה פסולים לחלוטין,

ונותנים לכל אחד קטע שיגיד זה חורבן, חורבן הדת,

טיפשות שאין כדוגמתה והחטאת הרבים שאין כמוה.

אומר הרב בן-ציון מוצפי, אלה יורשים גיהינום.

אבל מה, היום הכול הפך להיות מסחרה,

ליצנות.

ליצנות.

לא מבינים כלום.

היום משתמשים בתורה בשביל לקדם מכירות.

התורה מזהירה לא להשתמש בכורדום לחפור בה,

ואנשים לוקחים שירים, שרים שירים עם דברי תורה,

עם תהילים, עם דברים, אפילו שאסור פסוקים,

ועושים פרנסה בחטאת הרבים, בתערובת, אנשים מנשים, רישום מים.

פשיטת רגל,

פשיטת רגל כללית.

אז איך בן אדם,

אז איך בן אדם

לא יהיה חרד?

אז אפילו הוא רוצה להיות בסדר,

הוא לא יודע אפילו איפה להתפלל, איפה להגיד סליחות.

בואו נשמע את הרב בן ציון מוצפי רגע. בבקשה.

אלה ינות ושמחין עליהם.

אוי לקהל שסומכים עליו.

יש לנו בהלכות תענית.

זה כמו תענית עכשיו.

הימים האלה, ימים של סליחות, זה כמו תענית.

זה יותר חמור מתפילת מנחה לערבית שאנחנו מתפללים, ואפילו משחרית. כי משחרית שהרבה פוסקים אומרים,

שהיום אנחנו כולנו מתפללים, אז שליח ציבור ככה לא מוציא אותנו יד אחורה, אנחנו רק עולים חזרה ושומעים ממנו קדישים, זה הכול.

בכל זאת יש צעד. אבל בסליחות

זה הרבה יותר חמור. זה שהעומד אומר את הסליחות, הוא אומר את כל הסליחות ועד כל הקהל.

לא ישימו איזה ילד, איזה נער אחד שרוצה להשמיע את קולו,

טיפש מטופש,

זה מה שהרשב״א כותב על מי שרוצה להשמיע את קולו,

אומר עליו נאמר נתנה עלי בקולה על כן שנתי,

הוא לא מתכוון להתפלל בעד הקהל. זה לא משחק פה.

פה החיים שלנו נמצאים על כף המאזניים.

אז צריך שיהיה שליח ציבור יראה אלוקים.

שליח ציבור צריך שיהיה,

הן בימים נוראים והן בצליחות,

שיהיה, יש תנאים, מי יכול להיות שליח ציבור?

שיהיה מבוגר, בן שלושים, פרקון העת, מלא זקנו,

בתור ריקה מהעוונות,

יש לו ילדים,

והוא יראה אלוקים, וקולו ערב.

הוא בקי,

יודע לקרוא, לא קורה טעויות,

ולא כל מיני מכשולים וכל מיני בלבולים.

פלל כהוגן, מבצע את המילים כמו שצריך.

ויהיה ירא אלוקים, וגם קובע עתים לתורה, מפני שאם אינו קובע עתים לתורה, מה נאמר עליו,

אה, מוישה תזכיר אותי.

או,

כתוב שמה אוטם אוזנו משמעו התורה,

גם תפילתו תועבה.

אז אם כן, זה קשה מאוד.

לכן צריך שיהיה שליח ציבור הכי כשר שבקהל.

תשמע מה כותב הרב חידה בספרו מחזיק ברכה

בהלכות סליחות,

תחילת הלכות ראש השנה.

ואם השליח ציבור אינו הגון,

חס ושלום הופך מידת הרחמים למידת הדיל. שימו לב.

זאת אומרת, טוב לברות מהבית הכנסת הזה.

אם הלכת לסליחות, וראית שעלו לסליחות איזה קל דעת,

או איזה כל שכן הזמרים האלה, הילילים,

והילילים כרות יכרתון, רשעים, כל הזמרים האלה,

הולכים, מזמרים באירועים מעורבים,

בחתונות מעורבות, ואין פוצה פה ומצפצף.

ועושים להם כל מיני אירועים בקיסריה,

בגינם, בכל מיני אמפיתיאטרונים,

בכל מיני מקומות,

והם מופיעים שם, ויש שם אנשים,

ואנשים, ואנשים שרות.

זה אלה יורדי גיהינם, הם אנשי גיהינם.

אלה, זה יכול להיות, חזן יגיד לו, למה אתה לא אמר את הקטע? מה זה פה, משחק?

ואנשים כאלה דעת.

הוא אומר, לא, תשמיע לנו איזה קטע, ככה שניהל.

אתה באת לשיחות ליהנות?

יא טיפש, דנים אותך ואת אשתך,

ואת בניך, ואת כולם, אם תאונה או לא תאונה, אם הוא יישרף,

אם הוא יחיה,

אם יקרעו לו, אני לא רוצה להגיד את מים, הוא ייטבע במים, אם יקרה לו כך. תראה איזה אסונות קורה מסביב,

ותבין מה מתרחש.

אדם משחק בחיים שלו?

זה שופה גמור.

על זה יבוא חזן אחד כזה, הרס את הכל.

הפך את מידת הרחמים, הרב חידה אומר,

הפך מידת הרחמים למידת הדין, חס ושלום.

ולא רק זה, אומר השכינה צועקת,

וכל הציבור ששומע אותו בסכנה.

נו, יש יותר מזה?

יש יותר מזה?

לכן צריך שיהיה הגון, ורק מעוונות,

אתה חזן, ולמה שמו חזן?

חזן מלשון ואתה תחזה.

מה זהו אתה תחזה?

אתה תראה.

מה פירוש רואה? מה הוא רואה?

הוא צריך לראות מה בבשורה הבאה, איפה זה סוף קטע.

מה קורה עם אחר כך?

הוא מאוד צריך לדעת, לא לעמוד בהפתעה, פתאום לגמגם,

כי זה לא סימן טוב לקהל,

משנה מפורשת.

מתפלל וטעה,

סימן רע לו.

ואם שליח ציבור הוא, סימן רע לשולחיו.

אז אם החזן של הסליחות יתבלבל,

זה סימן לא טוב לקהל,

סימן שהם לא בסדר.

צריכים להביא אחד שליח ציבור שהוא בקיא,

שיודע,

יודע להחלץ עם מצבים, לפעמים חסר דף בתוך הספר של הסליחות.

אז הוא מה יעשה? התחיל גמגם,

יקרא את הדף הבא,

הוא יודע את הסליחות כבר בעל פה, אז הוא יגיד מה שכתוב אחר כך.

אז זה נקרא מתפלל וטעה, השם מרחם. צריך להיות מוכנים לכל מיני מצבים.

לכן חלילה פה, זה כבוד אישי נהיה.

יש לנו איזה גלריה של חזנים,

נותן לזה קטע ולזה קטע ולזה קטע. צריך לעודד אותם, מה לעודד אותם?

שלח אותם לגן ילדים, שם יעודדו אותם. אנחנו פה, חיינו על כף המאזניים.

מה לעודד אותם? מה, אנחנו באנו פה לשחק?

בעוד לילה, לך קמו עבדיך במאהלנם,

באו לבכות על עוונם, מתוודעים על עוונם,

מבקשים רחמים, זה נקרא מבקשים רחמים? אוי ואבוי.

אוי לאותה בושה, אוי לאותה קדימה.

שמעתם?

זה הרב בן ציון מוצפי, שליטה.

זה לא פשוט.

אנשים מעבירים את השנה

בסבבה.

ובראש השנה,

במקום לנצל את היום הקדוש, אפשר לכפר את כל העוונות של כל השנים,

כולל גלגולים קודמים,

מחפשים אם יש חזן שיש לו קול נעים אפילו שהוא לא כשר.

ובמקום שיעמוד מישהו ויוכיח את הציבור כל החודש,

שישפרו את מעשיהם,

ויתקנו ויעורר אותם להביט ולהתבונן

מה הולך להיות איתם,

מורחים אותם.

לא אומרים להם כלום.

והם באים כרגיל,

כאילו הולכים לבית-כנסת, לובשים בגדים חדשים אולי,

סומכים על התפוח ודבש, תהיה שנה מתוקה,

על הראש של הכבש או של הדג, שיהיה לראש ולא לזנב,

ובזה נגמר.

מבסוט.

משפחה ביחד, כולם מבסוטים,

בדיחות על השולחן, פוליטיקה, עניינים,

חריף, זהו.

וביום הדין שקובעים מי יחיה, מי ימות וכו',

אין שום הכנה.

עכשיו אני אומר לכם, ראש השנה,

ואני מעביר אתכם הלאה.

אחרי ראש השנה ועוד ראש השנה ועוד ראש השנה,

אדם יגיע לפני הקדוש ברוך הוא, ישאל אותו את השאלות שאמרתי.

קראת את כל המקרא?

לא.

במשנה?

לא שנית?

גם לא.

בתלמוד?

לא.

מה עשית שם?

מה עשית שם?

אכלת, שתית, עבדת, ישנת, הנחת, טיילת? מה עשית שם?

בשביל זה היה צריך לתת לך ראש ונשמה ורוח ממללה?

אפשר היה לעשות אותך על ארבעה.

ותלך ותאכל כמו פרה ותלעס כל היום,

או תהיה חתול, תקפוץ מפח לפח,

ויהיה לך אוכל,

או תבין אותי, עכבר גנב,

תלך ככה,

או שתהיה נמלה קטנטונת, שתעלה על השולחן ותאכל מה שנשאר.

הייתי יכול לעשות אותך ככה.

בשביל מה עשיתי ממך בצלם אלוקים?

נתתי לך את זה. בשביל מה?

מה תגידו?

אז אני נותן לכם צ'אנס עכשיו.

באתי להציל אתכם.

אני אייצר לכם עכשיו מיליוני מצוות כל יום.

עד שתגיעו לראש השנה יהיה לכם ביליוני מצוות.

יבראו לכם ביליוני של מלאכים.

הגמרא בירושלמי אומרת

שדבר אחד מן התורה שקול כנגד כל התורה כולה.

אומר הגאון מווילנש, דיבור אחד

של תורה שקול כנגד תרי״ג מצוות. זאת אומרת, כשאני אומר מילה אחת של תורה,

כל מילה היא 613 מצוות.

אז נבראים לי 613 מלאכים על כל מילה. אני יושב פה כבר קרוב לשעה

ומדבר מדבר מדבר. כל מילה שאני אומר, כולל מדבר מדבר מדבר,

זה 613 מצוות.

כי כל דבריי זה דברי תורה.

ואתם השומעים

מקבלים 613 מצוות על כל מילה שאני אומר.

אתם מבינים על מה אני מדבר?

אז כמה אתם יכולים לעשות בשעה?

מיליונים.

עכשיו תקשיבו טוב,

כשתגיעו לעולם האמת,

אני מאמין שחלק מכם קראו את הפרשיות של התורה,

כי היו בית כנסת,

וקראו כמה פרקים בתנ״ך,

וקראו כמה אגדות או מדרשים,

ואולי מישהו סיים מסכת או שתיים בתלמוד או חלקית.

וכשתעלו למעלה, אומר החפץ חיים,

מה ילמדו אתכם לנצח?

לנצח ביליון שנה זה אפילו לא שנייה.

נצח, אתם יודעים מה זה? זה בלי הפסקה.

אתה תקוע

או בטוב

או ברע.

לנצח.

לנצח.

ואם אתה בטוב גם,

ואתה לא מבין כלום,

יהיה בבית.

תארו לכם שהייתי בא לפה היום ומדבר איתכם סינית.

צ'אן צ'ום צ'ין ג'ינגראן ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג'ון ג

לא ממן כלום.

מה הוא אומר?

לא עונים לך.

מה הוא אומר?

לא עונים.

למה? כי לא למדת את זה פה. אם אתה לא למדת פה, אין, אין שם הסברים. אומר, עפץ חיים.

רק מה שלמדת פה ילמדו אותך שם.

אז הוא אומר עצה.

שהאדם יסיים את כל השס בקריאה,

ובשמיים ילמדו אותו את כל התורה שבכתב ותורה שבעל פה.

כי תורה שבעל פה ובכתב זה הכל בתלמוד בבלי.

אז אם בן אדם מסיים את השס,

כל התורה ילמדו אותו.

אפילו שהוא עוד לא למד בעיון והוא לא מבין מה שהוא לומד,

והוא גם לא זוכר מה הוא אמר.

איך עושים את זה?

תוך שנה מסיימים.

כל יום קוראים

שבעה דפים גמרא, דפים דף זה שני עמודים.

דף, שבעה.

בכל דף יש מאות מילים.

כל מילה 613 מצוות.

שבעה דפים,

מיליונים מצוות מהקריאה.

חוץ מזיכוי שאתם מזכים את התנאים והאמוראים,

שאתם מזכירים את השמות שלהם כשאתם אומרים דברי תורה, ושפתותיהם דובבות בקבר.

אז מגיע לכם שהם יליצו עליכם זכויות, כי אתם זכאים אותם.

עצם הזכרת שמם ואמרותיהם הם יחזירו לכם טובה.

לכן כשהולכים כבנות צדיקים, מה קוראים?

מדבריהם של הצדיקים הטמונים שם.

לעורר זכות.

דבר נוסף, הידיעות שתיקנו

לא תהיו בורים מעמי ארצות.

סוף סוף קראתם את התורה.

אז בן אדם יכול תוך שנה,

אבל לא צריך אפילו תוך שנה.

אם קיבלת על עצמך היום,

אפילו אם חלילה תיפטר בעוד דקה,

והשמיים נחשב שלמדת הכול.

חשב לעשות מצווה ונאנס

ולא עשה כמי שעשה.

כי מי מנע ממך?

לא אתה.

אני התחלתי, רציתי,

קיבלתי על עצמי.

זה שמן השמיים מנעו אותי זה לא אני.

אז אני מצידי מוכן.

לראש השנה זה טוב מאוד,

כי אתה תגיע לראש השנה כמי שמסיים ש״ס.

נהיה לך ביליוני, ביליוני מצוות.

אז ודאי שיחתמו אותך לחיים טובים ולשלום.

עצה טובה או לא טובה?

כמה זמן זה לוקח?

בין חצי שעה לשעה?

שווה להשקיע חצי שעה לשעה בשביל להיפטר מכל האסונות והמחלות והצרות וכל הדברים האיומים שיכולים לקרות.

שווה או לא שווה?

מישהו יכול להגיד לי מה הוא יכול לעשות בחצי שעה יותר טוב מזה?

אין יותר טוב מזה.

זה הגברים.

נשים,

רבע שעה, חצי שעה כל יום, לקרוא תנ״ך.

מבראשית

עד דברי הימים ב'.

אתם מסיימות תוך כמה חודשים את כל התנ״ך.

כל התנ״ך אצלכם פה. תגיעו למעלה, יסבירו לכם הכול.

יש לכם משהו לעשות יותר טוב ברבע שעה, חצי שעה?

תוותרו על עוגה.

אבל יהיה לכם למעלה,

מה זה קונדיטוריה?

אז עכשיו אני רוצה לראות מי מהציבור כאן, בעזרת השם, הגברים,

מתחיל עם השס.

הראשון, השני,

השלישי,

הרביעי, החמישי, השישי,

שביעי, אותך ספרתי,

שמיני,

אה?

מה זה עוד פעם?

שמיני,

שמונה, מה זה בלי נדר?

אתם עומדים ומושבעים כבר מהר סיני שתלמדו את כל התורה שנאמר, והגית בו יומם ולילה.

מה זה בלי נדר?

זה כאילו אתה אומר, בלי נדר אני אשמור שבת. מה זה בלי נדר?

בלי נדר אני אעשה ברית. מה זה בלי נדר?

אתה חייב.

רק רגע.

שמונה אמרנו. מה, גברים שמונה. מי עוד?

האחרים מסודרים לראש השנה? בטוחים שהכול יהיה בסדר?

תשעה אשריך.

מי עוד? אני אתן לכם גם ברכה מיוחדת. אחר כך עשרה חזק וברוך.

תבורך.

רגע, תנוחו, תחשבו. נשים.

מי מהנשים תסיים? תנח.

תמיד הנשים מנצחות. תרימו את היד גבוה.

גבוה. רגע.

שלוש, ארבע, חמש.

רגע. עשר. רגע.

חמש עשרה.

עשרים.

יפה. עשרים ואחת. עשרים ושתיים. שלוש. ארבע. חמש.

שש.

עשרים ושש. נשים. יפה מאוד.

הגברים מי עוד נוסף.

לא, לא. עוד פעם. רגע. חכה.

שנייה. תכף.

עשרה. הנה, אחת עשר.

ההחלטה שלכם היא גורלית, שתבינו.

אתם לא יודעים מה יהיה בראש השנה ועוד מעט מלחמה.

צריך זכויות.

במלחמה יש

עשרות אלפי טילים.

זה טוב מאוד.

וגם שש.

וגם שש.

את השש.

שש זה תלמוד בבלי.

תגמר אותו, זה לא בעיה.

תגמר, ייקח לך טיפה זמן. בסדר, תגמר אותו. מה הבעיה?

לא במקום.

לא, זה תלמוד בבוקר.

בסדר. למה? מה קרה? מה אתה עושה כל היום?

אתה מנהל את כל הבנקים?

מה אתה עושה?

לא, אני כל כך יכול לעזור לחשבון ושמתי על העבודה תנצחו.

או.

לא, אתה לא תפסיק, כי הוא ינצח אותך ואחר כך הוא יפיל אותך. אני לא רוצה להגיד לך איפה.

ופה אתה דורך עליו ומתקדם על חשבונו.

במקום שהוא יתקדם עליך.

הבנת?

כדאי לך מתוק.

אתה כבר הצבעת.

לקרוא, כן.

לא, שבעה דפים.

שבעה דפים ביום לקרוא.

לא צריך להבין. בלי ראשי, בלי תוספות. אפשר לקרוא.

שבעה דפים זה חצי שעה-שעה.

רק רגע.

12 גברים. מי עוד?

יופי, 13.

שבע רומים. 13. ראשון, קול ראשוני. תנמיך רגע.

יש פה אברכים שבאו במיוחד. תנמיך רגע.

יש כמה אברכים שבאו,

שמי שרוצה ללמוד גמרא,

תקשיבו טוב,

וגם שבעה דפים,

ומי שרוצה ללמוד שיעור, ומי שרוצה ללמוד, ללמוד.

כל מה שאתם רוצים בחינם,

הם יספקו אברכים בחינם לפה.

לאיפה שאתם רוצים, לבית,

לבית-כנסת, וילמדו אתכם בחינם.

מי שרוצה, ימלא טופס,

מי שרוצה ללכת לישיבה, מי שרוצה לבקר בישיבה,

גם נשים,

שיעורי תורה,

רוצות ללמוד, רוצות לפתוח שיעור, להשתתף בשיעור, להיות במדרשה,

מה שרוצות,

יעזרו לכם. קבלו טפסים

ויחזרו אליכם חינם אין כסף.

העיקר שתהיו בגן עדל,

שלא ישעמם שם.

ובכן, יהודים יקרים, 13 גברים,

26 נשים.

תענה אחרי רבע שעה, את גומרת תוך כמה חודשים.

את יכולה לקרוא מהר, לאט, איך שאת רוצה. העיקר לקרוא.

להוציא מהפה, כן. בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ, והארץ הייתה תוהו ובוהו,

מחושך עד פני תהום ורוח אלוקים מרחמת מעל פני המים.

ואת ממשיכה, תקה, תקה, תקה, תקה, תקה, תקה, ככה ממשיכה.

מתי שאת רוצה, כל יום, רבע שעה, חצי שעה, כמה שאת יכולה.

בקול רם, לא חזק, שהשכנים ישמעו.

אפשר, העיקר שאת שומעת באוזניך מה שאת אומרת.

מה יש כל יום, כל יום להיות מחוברת לבורא יתברך, כל יום, כל יום.

אפשר כל יום יותר או פחות, לא חייבים, אבל רבע שעה לפחות.

בטח, מכל מקום, אפילו מהקיר.

הכול אפשר, כל הזמן.

כל היום, ממתי שערים עד שישנים, חוץ מהשינה.

רבע שעה.

אפשר בשפה אחרת, צרפתית, רוסית, אנגלית, כל השפות.

כן, מי עוד מהגברים רוצה להצטרף?

אני נותן לכם כרטיס כניסה לגן עדן עם הבטחה שבשנה הבאה אתם תהיו זי גזונד, מסודרים.

שהקדוש ברוך הוא יכתוב, יחתום אתכם לחיים טובים ושלום.

לא שווה לכם.

באים עם מיליונים, עם רצון כזה.

זה נקרא להתקרב לפורא,

לשוב בתשובה.

מי עוד?

זהו, הנה עוד יהודייה יפה, 27. יש עוד יופי, 28. תשע, 30. נפלא,

30 נשים.

ועוד גבר, 15-16.

כן?

תן לו מיקרופון.

הרב, ערב טוב.

רציתי להגיד לך שלקחתי על עצמי לסיים את הש״ס ואו-טו-טו אני מסיים את המסרט השלישית.

יפה מאוד.

וכן, ברוך השם.

טעים, טעים או לא טעים?

מרוב שזה טעים, רציתי לשאול אותך אם יש עניין לסיים את הש״ס

לפני השנה, יותר משבעה דפים ביום.

אפשר.

הגאות מווילנא היה מסיים ש״ס.

כל חודש.

היה לומד פ״ד 84 דפים ביום.

השאלה שלי אבל, והשאגת אריה סיים את הש״ס למעלה מאלף פעם.

אתה בלי.

הרב, אבל השאלה אם,

זה בדרך כלל לוקח לי 45 דקות, שבעה דפים.

ויש פעמים שאני מרגיש שאני עכשיו יכול ללמוד הלכה, אני יכול ללמוד גמרא בעיון, אני יכול, אל תחשוב,

זה פטנט של יצר, אל תעבור. לא, יש לי את הסדר שלי בבוקר, ברוך השם, שאנחנו לומדים בישיבה ולוקחים בבקיאות, דיון ולומדים. תתחיל, אחרי שתסיים את הש״ס נדבר.

אבל האם יש עניין? אין עניין. יש עניין שתסיים את הש״ס, כמו שאמרנו. אפילו בפחות.

שמעת, אפילו בפחות.

יישר כוח, הרב. תודה רבה. יפהי.

אז יש לנו רגע 14 גברים.

מי עוד?

אתה בית המסודר, זה פשוט.

מאוד.

יש, מה איתך? סתם אתה ככה, חי ככה, בלי כלום? זה, תלמד, שיהיה לך.

אשריך 15. נו,

מה אתם רוצים להיות בורים עם עמי ארצות? אני לא מבין מה זה מעלה.

תוכלו להגיד שלמדתם את הש״ס. אתה יודע מה זה ש״ס?

דרום קוריאנים לומדים ש״ס.

ירדנים לומדים ש״ס. תרגמו להם את זה לירדנים.

יהודי לא ידע ש״ס?

לא ידע את התלמוד בבלי שלו? לא ידע את החוכמה היהודית? כלום?

לא יודע מחכמי ישראל? לא יודע כלום? היסטוריה יהודית? כלום? איך?

איך?

מה אתם אומרים?

יש עוד, אם לא, אני מברך עכשיו. אני מברך את אלה שקיבלו.

ברכה מיוחדת.

זהו.

עוד אחת, ואללה, ברגע האחרון.

שלושים ואחת.

כן, מי שי. רבותיי, למלא טפסים. גם לכתוב הם לא יודעים.

גם לכתוב הם לא יודעים.

תביא להם עתים. הוא אומר, הוא צודק, איך כותבים בלי עתים?

מה אתם מחזיקים את העתים?

תביא להם לכתוב.

מי שבירך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויעקם, משה ואהרון, דוד ושלמה,

בכל הקהילות הקדושות והטהרות. הוא יברך

את כל אלה שקיבלו על עצמם לסיים את הש״ס

ולסיים את התנ״ך,

שהש״ם יכתוב ויחתום אותם לחיים טובים ולשלום.

אמן.

שתהיה להם בריאות שלמה ואיתנה.

שתהיה להם פרנסה בשפע רב.

שיזכו הזקוקים לזיווגים הגונים.

אמן. שיזכו הזקוקים לזרע חי וקיים.

אמן.

שיזכו לנחת יהודית מהילדים.

אמן.

שתהיה להם סייעתא דשמיא במעשי ידיהם.

שימצאו חן ושכל טוב בעיני אלוקים מהאדם.

שלא יפגעו חלילה במלחמה.

אמן.

ותהיה עליהם שמירה מעולה.

ושיזכו לזכות את הרבים ולשכנע נוספים מהרה. אמן.

תודה רבה.

הנה, יש פה יהודי רוצה ציצית לפני ראש השנה,

אבל אני רוצה ממך תעגיל.

תמך, זה סמך.

החלפות.

בוא.

ברוכים אהובים, כששמח אחי יש שמחה,

בגל עדן מי כדב.

שמח, שמח ושמח.

שרים רעינו האהובים, אלוקים ושמח אחי יש שמחה,

בגל עדן מי כדב.

ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו והקיימנו והגיענו לזמן הזה.

אמן.

עזוב דרגות, זה ילך לכתר תורה אצלנו, שאנחנו שמים אותו על ספר תורה.

אשריך.

זו תשובה, חביבי.

השם יזכה אותך לזיווג הגון, לבנות בית נאמן בישראל.

בהצלחה מרובה, אז גם את תורידי כבר את אלה.

שיהיה בהטעמה.

בהטעמה, בהטעמה, לא צריך, לא צריך. חבל על החורים, פיסת מועדה עדותה.

תן להם רצה, תן להם.

תן לה, תנאי להם.

היי, מי עוד רוצה סיסית?

לא לבוא, לא לבוא, לא לבוא.

באמונה שלמה, נביאתם משיח, אני מאמין.

אני מאמין באמונה שלמה, נביאתם משיח, אני מאמין.

והעם תורידי מי שיתממא,

עם כל זה החקלו.

והעם תורידי מי שיתממא,

ועם כל הזה אמרנו,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

בכל יום שיבוא,

אני מאמין בכל יום שיאמר, בכל יום שיאמר, בכל יום שיאמר אני מאמין

אני מאמין באנשי העם, בבית המשיח, אני מאמין

אני מאמין באמון השם, מאוד, בבית המשיח, אני מאמין,

ואף אחד עצמי שהתממן מי רוצה טיפה?

אחר כך יבוא, זה אבתי שהתממן,

נעים אצל זה אשר אחר כך יבוא.

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא,

אני מאמין, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא,

אני מאמין

עכשיו אני רוצה להראות לכם סרט הוליווד.

ראיתם פעם הוליווד?

דרך אגב, אני רוצה להגיד לכם שמהעירייה,

לא מהעירייה, מאיפה?

איפה המארגן?

איפה המארגן?

נהרי, נהרי, איפה נהרי?

מיסטר נהרי,

בקיצור,

רצינו להופיע באחד המקומות של העירייה. העירייה מנעה מאיתנו להגיע.

לא רצתה שנגיע בכלל.

אז תדעו, כי אנחנו יהודים.

יהודים זה לא טוב. אחמד טיבי, אם היה בא, היו מקבלים אותו.

אבל אמנון יצחק, לא.

למה הוא יהודי?

טוב,

אני אראה לכם סרט הוליוודי שנקרא המנצחים.

אתם יודעים שיש סוגיה עכשיו שמטעים את הציבור קצת בנוגע לגיוס בני הישיבות, האם כן לגייס אותם, לא לגייס אותם,

האם צריכים אותם, לא צריכים אותם,

מה הם עוזרים, לא עוזרים, איפה יעזרו, לא יעזרו.

בואו נראה עכשיו את הסרט המנצחים. בבקשה.

אז יש עכשיו סוגיה, היא נוגעת לחיים של כולנו.

האם מגייסים את עולם התורה או לא מגייסים?

אם לוקחים אנשים שלא לומדים ואין התורה אומנות שלהם, וזה לא אנשים שהפקירו את כל חייהם של העולם הזה בשביל התורה ומתמסרים רק לתורה ומוכנים לחיות בעוני, בפת לחן חריבה,

אם לא מדברים על אלה אז כל הרבנים כולם לא אמרו שלא לגייס את אלה שלא לומדים.

יש מספיק חרדים כאלה, ועל אלה לא מדברים.

מדברים על לומדי התורה באמת.

מי שלא באמת, יש לו דין של רודף. דין של רודף זה הדין החמור ביותר בתורה.

אומר החזון איש הוא רודף אחרי בני הישיבות שירצו לגייס אותם בגלל הכמויות שהן לא אמיתיות.

מי שלא לומד באמת,

הוא מסכן את כל עולם התורה והעולם כולו.

קצת היסטוריה של העם היהודי שלא ביבי יודע, לא פרס, לא ברק, לא מופז, הם לא יודעים בכלל מהי ההיסטוריה היהודית.

הם מכירים את ההיסטוריה רק מהפלמ״ח, אולי קצת לפני כן מהשואה,

אבל לא הרבה מעבר לזה.

כי את ההיסטוריה של היהודים הם קראו אצל אומות העולם בשיעורי היסטוריה,

כמו שמלמדים בית-ספר ממלכתי.

אבל אף אחד מהם לא עבר ללמוד את כל התורה שלנו.

אף אחד מהם לא קרא את כל התנ״ך.

אם קרא את כל התנ״ך,

אז לא הבין מילה וחצי מילה לפי התנהגותו.

אני לא מדבר שלא קראת ש״ס את כל החוכמה של העם היהודי,

שהיום כבר דרום-קוריאנים לומדים את התלמוד בבלי, 54 מיליון איש,

ובירדן כבר מוכרים גמרא בירדנית, ופה בבתי-הספר עוד לא החליטו בכלל ללמד דבר כזה.

אבל את כל התורות והתרבויות של אומות העולם,

זה לומדים. יהדות זה מוקצה.

כשקמה המדינה התכוונו, שהצבא יהיה כור ההיתוך,

להפוך את כולם לעיסה אחת ומקשה אחת,

שכולם יפרקו עול,

יהפכו להיות כמו שהמדינה רצתה ציונים שהולכים על-פי האירופאים והאמריקאים,

אז עכשיו מנסים לעשות את זה בכוח החוקים,

בגלל שרוצים לבטל את התורה, ורוצים שלא רק לא ילמדו ויבואו לצבא, רוצים שלא ילמדו ויצאו גם לעבודה.

ולא רוצים רק שיצאו לעבודה,

אלא גם רוצים שלא ילמדו תורה, אלא ילמדו ליבה.

או שאתה הופך להיות כמו גויי הארץ או שאתה לא תהיה.

היו אומות שהבינו את המעלה של עם ישראל,

שכל ההצלחה של עם ישראל זה בגלל התורה,

ולכן הם לא נטפלו להרוג אותה, הם פשוט שרפו להם את התורה.

לא רחוב, ברוסיה, לפני עשרות שנים, מנעו מיהודים לעסוק בתורה.

מי שנתפס עוסק בתורה, שלחו אותו לסיביר.

אם רק ייגעו בעם ישראל,

ביהודים האלה שיושבים בתורה, והם מעטים, הם בכלל לא נצרכים, הם גם לא מתאימים.

פה הוא תורם את החלק הכי טוב שהוא יכול לתרום לעם ישראל בתמורה של 600 שקל לחודש.

אם זה היה להשתמט,

אחרי שלוש שנים או אחרי הפטור היו הולכים לעבוד בגדול,

אבל הם לומדים כל הזמן עשרות שנים בתנאים האלה.

אם הרב קנייבסקי,

גאון ישראל וקדושו, יצא במכתב חריף, משהו לא רגיל מימיו, להגיד, היזהרו על קיומכם,

הקדוש ברוך הוא מקפיד שמי שנוגע בבבת עינו זה שומרי התורה והמצוות, הוא טפל בו אישית.

החזון אי זכר צדיק לברכה,

כשבא אליו ראש הממשלה הראשון ומנוחתו שדה בוקר,

אז הוא אמר לו, אם אתה יוצא למלחמה,

אם אתה מחזיק בנשק, יבואו מולך גם כן עם נשק.

אם אתה לא בא עם נשק,

אתה בא עם הכוח האלוקי, אתה פוטח בשם,

תסתכל לדוגמה היום, עם מה הערבים הולכים? אין להם צבא כמו שלנו והם לא פוחדים מאיתנו בכלל.

הם באים עם אללה וכבר אללה וכבר אללה, הם אומרים את שם השם,

ואתה אומר, F-15, F-16, מזלעתיים, חטאתי, אתה בא עם זה, הם באים עם אללה וכבר,

אתה לא יודע איך לגמור את העניין.

הם כמויות בלי צבא סדיר,

ואתה יכול להפציץ את אבו אבו הום, והם בינתיים להעליב את המדינה ואת הסדר היומי שלנו.

הם קובעים אם אתה תהיה בלחץ, אם תלמד בבית ספר,

לא תלמד עם הילדים.

הם קובעים. בודדים, בודדים, האזרח הכי גדולה של הקדוש ברוך הוא, והבטחה האלוקית. אין שום הבטחה בתורה שאם אתה תדע להילחם אז אתה תנצח. יש רק הבטחה אחת, אם בחוקותי תלכו. שם אני מבטיח את ההבטחה הזאת.

אתם תשכבו, מיליארדים יבואו.

כלום, קיינוך אפס בשבילי. מלאך אחד ישמיע עליהם שירה והם ימותו כולם.

אם לא בריתי יומם ולילה, שוקות שמיים וארץ לא שמתי.

כל קיום העולם, לא רק של היהודים,

סינים, יפנים, אמריקאים, אירופאים, מתקיים בזכות לומדי התורה, כי אם לא, אין לקדוש ברוך הוא חפץ בעולם. הוא לא ברא את העולם בשביל צ'אז וטראנס ופייסבוק וטוויטר. הוא ברא את העולם בשביל לומדי התורה וציווה בתורה,

והגית בו יומם ולילה. עכשיו, לצערנו הרב, יש הרבה משתמטים מהחיוב הזה, כולל אלה שקוראים לעצמם פראיירים, והם באמת פראיירים, שהם לא לומדים תורה. והיום ישראלים, אני לא יודע אם הם יהודים,

מחליטים שמה שאומות העולם הכי גרועים ניסו לעשות כדי לבטל את עם ישראל ממהותו,

הם לוקחים על עצמם את האחריות כדי לשרוד עוד קדנציה.

בשביל זה הם מוכנים לפרק את כל השדרה של העם היהודי. מה עם 25% משתמטים שמאלנים שדואגים למסור חיילים של צה״ל ולהלשין עליהם להאג, שעצרו אותם באירופה? לא נלחמים נגד החרדים, אתם לא מבינים, אתם תמימים. נלחמים על התורה, רוצים לעקור את התורה, כי מי מחזיק בה?

החרדים. אמרתם שוויון בנטל?

בבקשה. אבל יש עוד נטל, זה הנטל של התורה להחזיק את כל העולם כולו, שגם החילונים, חוץ מאלה שאני לא יודע אם הם יהודים,

צריכים את הרבנים. בלי זה אין ברית, אין כשרות, לא בר-מצווה, לא חופה ולא קידושין, לא קבורה יהודית, שום דבר. יותר גרוע מהגויים. מי שרוצה להיות דוקטור, חייב ללמוד באוניברסיטה. מי שרוצה להיות רב, חייב ללמוד בישיבה ובכולת. אבל יש רק הבדל אחד,

דוקטור יכול להיות גם ערבי, גם סיני, כל בן-אדם בעולם, ורב יכול להיות רק יהודי.

במצרים היו אבותינו.

היה שבט לוי, ישב בארץ גושן.

פרעה הרשע,

שהטביע את ילדי ישראל ושיקע אותם בטית כשלא השלימו אותם מתכונת לבנים, ושהיה שוחט ילדים יהודים בשביל לטבול את עצמו בדמם, להסיר את הצרע עד שהיה מצורע.

רוצח ההמונים הזה לא נגע בשבט לוי ונתן להם ללמוד תורה.

עם ישראל היו במצרים 210 שנים, 86 שנים היו בשעבוד עבודת פרך,

ואף אחד מהם לא התלונן ואמר, אנחנו פריירים ששבט לוי לומד תורה ואנחנו משועבדים.

ולא עוד,

אלא שמימנו את שבט לוי ונתנו להם עשרות. ושבט לוי, כשיצאו משם, זכו למעלה הגדולה, להיות המנהיגים של הדור, והם מורי ההוראה של עם ישראל. ולא רק הם, אומר הרמב״ם, אלא כל אחד מבאי עולם שהבינו מדעו ופרש ועזב את כל החשבונות של בני-האדם והלך ונתעסק בתורה, הרי זה נהיה קודש-קודשים,

והוא משבט לוי. הוא פטור גם מלצאת במלחמה,

כי חייבים את הגרעין שישמור על הקיום של עם ישראל ועל העולם כולו.

אם פרעה הרשע הבין זאת, איך אצלנו לא מבינים זאת?

בכל אומה ולשון יש אנשים שהם נקראים רוחניים,

שעוסקים בתורה או בדת, להבדיל.

כמו אצל הנוצרים,

שיש כמרים ויש אנשי כמורה,

בישופים וכו',

כמו אצל הישמעאלים,

שיש שיחים,

יש קאדים, יש כל מיני.

ובכל האומות יש אנשים שהם רוחניים. אפילו אצל אלה שהם עובדי עבודה זרה,

יש אנשים שהם כוהני דת,

שנמצאים במנזרים ובכל מיני מקומות. בכל מדינה ואומה יודעים שהאנשים הרוחניים האלה עוסקים בשלהם,

והם לא עוסקים בענייני צבא.

מי שלומד תורה הוא מועיל לעם ישראל יותר ממי שלוחם. מי אמר את זה?

הרב קוק. זאת אומרת, גם אלה שסוברים שצריך ללכת לצבא, הרב שלהם אומר שמי שלומד תורה הוא מועיל יותר מהלוחם בקרב,

כי גם אלה שנמצאים בקרב צריכים סיוע רוחני.

יהושע נלחם עם 31 מלכים וניצח. משה נלחם וניצח. מי יצאו? אלף למטה, אלף למטה. כל שבט נתן אלף. 12,000 יצאו נגד מאות אלפים, כי על כל אחד שיצא למלחמה היה אחד שעוסק בתורה ומתפלל עליו.

היו חוזרים ללא פגע. ומי יצאו למלחמה? יצאו למלחמה צדיקים.

גם אם היית רוצה להתנדב ואתה לא צדיק גמור, לא לוקחים אותך.

אם אתה היית מדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, עושה איזה הפסק קטן,

אתה משוחרר 21 הביתה.

אם בן אדם מדבר בין השתבח ליוצר אור בתפילת שחרית, דיבר משהו,

שחרור עולמי מהצבא.

כי בצבא של עם ישראל צריך להיות צדיקים שלא יהיה קטרוג עליהם ויפלו במלחמה.

דוד הלך על-פי השם לבאורים ותומים.

כשמהשמים אמרו לו, כשישראל יצאו למלחמות לא לבאורים ותומים אלא לפי הבנת האסטרטגים מתו 72,000 בפילגש בגבעה כי לא שאלו את-פי השם.

כששואלים את השם ועושים על-פיו, מנצחים. מה אמר השם לגדעון?

מה אתה בא לי עם כל כך הרבה? מספיק, רק 300 איש, הבעת הזה, המלחמה היא שלי, לא שלכם.

אני לא מתפעל מכמויות, לא מטנקים ולא ממטוסים. אז אתה בא להשוות כוח של בשר ודם לכוח אלוקי?

אבל מה בא אליהם המלאך?

בא אל יהושע בן נון ואמר לו, על מה באת?

אמר לו, לא למדתם תורה, לא למדתם תורה בעיון. וואלה, חזר מהקרב, הבן אדם עייב, ברור.

זה לא כמו פעם שאתה יושב בטנק ונוסע ככה ובום, מפציץ. זה לסחוב חרב וכידון וללכת וסחטיף, סחטיף. אתה יודע איזה שרירים צריך? צריך רק להחזיק את החרב, אתה מתחייב. ואחרי כל זה אומרים, תלמד ובעיון. למה? התורה שאתם לומדים בלילה היא קובעת.

בזמן חזקיה לא היה צבא, לא רק שלא היה צבא,

הוא התנגד אפילו למתנה הצנועה שהציעה לו סנחרים,

לתת לו אלפיים סוסים בשביל שיהיה פייר פייט לפחות. ועל מה הוא סמך?

על התורה שהוא לימד את ישראל.

הוא הלך לבתי בית מדרש, במקום ללמד אותם להילחם,

הוא נתן להם להילחם במלחמתה של התורה. הוא תקע חרב בכניסה.

מי שלא ייכנס ללמוד, לא לצבא, ידקר בחרב. תוך שלוש שנים למדו תורה כל ישראל,

איך שסנחריב הגיע עם 370 מיליון.

אמר חזקיה לקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אני קיימתי את החלק שלי.

אני קיימתי שבחוקותיי תלכו.

שלוש שנים פה אנשים לא זזים.

אני תקעתי חרב שהם ילמדו.

את שלי עשיתי. עכשיו תעשה את שלך.

מה עשה השם? קיים.

ושכבתם בעין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם.

ירד מלאך השם והיכה במחנה סנחריב 370 מיליון.

זה לא נס, זה ברית בין הקדוש ברוך הוא לישראל, זה הבטחה אלוקית, זה לא נס.

אם הכל כל יעקב, אין ידי עשיו שולטות.

תודה.

ובכן, יהודים יקרים,

מה שמציל ויציל אותנו תמיד זה התורה ולומדיה.

לכן צריך להתחבר לתורה, וזכיתם היום

לעשות זאת.

הערב הוא גם לרפואת יהושע שלום בן ספירנס תקווה,

שעכשיו יחלקו לכם ספרי תהילים.

תקראו תהילים לרפואתו, בעזרת השם, הוא יושב פה,

זקוק לישועה.

ואלה שרוצים להיות שותפים בהפצת הדיסק הזה ומוכנים להשקיע שלושה שקלים ביום או שקל וחצי ביום בשביל להפיץ את הדיסק הזה,

עלותו שתי שקלים,

יכולים למלא הוראת קבע ויהיו שותפים בהפצה של הדיסקים, כי אנחנו מתכוונים להפיץ

מאות אלפי דיסקים כאלה בבתי ישראל שיבינו את חשיבות התורה.

ותוספת לעוד סרט הספירה לאחור

שמסביר בדיוק מה יהיה בגוג ומגוג עוד מעט.

אז זה נמצא גם כן בתוך אותו דיסק.

אז אלה שמעוניינים, תעבור בין הקהל,

תן להם, ימלאו הוראת קבע או באשראי ויוכלו לזכות.

נתנאל בן אילן העסקי.

זרע חי וקיים, סגולה בת סלמה, ליד בת אילנה, זיווג ורפואה,

שלום בית, לידה בת סגולה ופרנסה טובה.

ושמואל בן רבקה, השם יזכה אותו לרפואה שלמה מהרה,

אמן.

כן, יהודים יקרים, כל מי שרוצה ימלא ויכתוב גם את השם בשם האימא, ואני אברך אותו.

חן בן עידית לפרנסה.

חן בן עידית, פרנסה טובה מהרה.

למי שיש שאלה בינתיים, אני מוכן לענות.

כן, תן לגברת פה מיקרופון.

שקל וחצי, שלושה שקלים לתרום כל יום,

זכות גדולה מכספי מעשר.

תן לגברת פה.

קודם כל, כבוד הרב,

תבורך מפי עליון על מפעל החיים שלך שאתה עושה.

תודה.

רציתי לשאול, הרב הזכיר את העניין הזה של שליח ציבור.

אני נתקלתי בזה בבית-כנסת

ששליח ציבור, לצערי נורא ידוע לי שאשתו הולכת בלי כיסוי ראש בכלל.

האם הוא יכול להיות שליח ציבור?

שאלה אחת.

שאלה שנייה,

לגבי זה שקוראים בתורה בבית-כנסת,

ולפעמים אנחנו בין ובין מתפללות.

האם צריך להקשיב לקריאה בתורה או אפשר לקרוא?

אזכאלי מצוות. את יכולה לקרוא תוך כדי, ולגבי השליח ציבור, אם הוא מוחה באשתו והיא לא מסכימה,

אבל הוא כשר למהדרין והכול בסדר,

ואין יותר טוב ממנו,

והוא היותר טוב שיש,

אז אין ברירה.

אזכאלי מצוות.

כן.

תן לבחורה פה.

יש לי קעקוע בצבא, קטן, שאני רוצה להוריד.

כבר התחלתי טיפול אחד, אבל עסקתי, כי היה לי איזה בעיה,

ניסיון,

ופשוט הבנתי שאם אני מורידה ונשארת לי צלקת בסוף, זה יותר גרוע,

אני יותר משחיתה את עצמי מאשר שעשיתי את הקעקוע, ואז החץ שלי גדול יותר.

אז אני לא יודעת אם להוריד אותו או לא,

כי אני לא יודעת אם... אני אתן לך טלפון שצלצלי לי לפוסק, תשאלי אותו. בסדר?

אה, זה לא אתה.

את יכולה לרשום? כן. שנייה.

כן. שאלה נוספת בינתיים. תן לגברת מאחורה.

בקרב הארץ

רגע.

035741167

שלום, כבוד הרב.

אני עליתי לארץ מאטריה לפני שלוש שנים,

אף-על-פי שברוך השם לא חסר לי שום דבר פה ושהמצב באיטליה הרבה יותר גרוע.

אני לא מצליחה להתחבר לארץ הזאת. אני תמיד, כל יום, מתלוננת על הארץ הזאת, על החברה הזאת, על המדינה הזאת,

ואני עוד לא מצאתי את המקום שלי בחברה הזאת. את נשואה?

כן.

בעלך.

בעלך הוא בסדר?

הוא שם, עם האכולסה האדומה. אז מה אתם צריכים עוד?

לא יודעת. אני יודעת שזה לא בסדר.

החברה, יכול להיות שזה קצת בעיה.

הארץ זה מצוין, זה המקום הזה. כל יום אני אומרת שאני רוצה לחזור הביתה,

כי פה בשבילי זה לא בעיה. האיטלקים זה בעיה, כן.

אני מרומא דווקא. רומא, רומא.

לא הייתי שם, זו בעיה.

כן. אז מה אני יכולה לעשות?

מה?

הנה, איזון מרומא גם כן, וזה הבית שלה.

אבל מכל מקום זה לוקח קצת זמן הסתגלות. כמה זמן אתם פה? שנתיים?

שלוש שנים. שלוש שנים.

בקיצור,

עוד קצת, עוד מעט יבוא משיח, אז כדאי לך להיות פה.

אוקיי.

תודה. בהצלחה.

אתה צריך מלא כוח.

כן, תן לה גברת שם.

שלמה בן-זהבה ומיכל בצרה, זרע חי וקיים מהרה.

כן. שלום, כבוד הרב.

אני אתמול שמעתי את השידור חי בתל-אביב,

ושם,

סליחה אני יושבת כי לא נוח לעמוד,

ושם מאוד

התרגזתי על מישהו שדיבר מאוד מאוד בצורה מאוד לא יפה,

ומחיתי

בתגובות,

ואמרתי, אני תורמת שלושה שקלים, כמו שאמרת פה, שלושה שקלים ליום,

שזה כל כך הרגיז אותי,

ואני אפילו לא ידעתי על מה. עכשיו אני יודעת שבעצם זה בשביל הדיסק הזה, שהוא מאוד מוצלח,

לדעתי, כן?

מאוד מוצלח.

אני רואה אותו כבר עזעז לך פעמים כל פעם שאתה

משמיע אותו מחדש בשידורים,

והשיעורים מאוד מאוד מוצלחים.

העוזר שלך צלצל אלי, ואני הייתי עסוקה, ומסרתי לו את כרטיס האשראי,

ואחר כך נסעתי. הבת שלי ענתה,

ביקשתי ממנו ברכה בשביל שתברך את הבת שלי לזיווג.

והיא ישבה על-ידי, היא עדיין חצי חצי, עדיין לא ממש בתשובה. מה השמה?

אז זהו, אז העניין הוא שהוא אומר לה, חוזר אליה ואומר שהרב אמר שהשם שלה

לא טוב בשבילה.

נכון.

רוני.

נכון. והיא התחילה לבכות. היא אומרת, מה לא טוב? אני אוהבת את השם שלי, לא רוצה להחליף.

היא עדיין לא בתשובה. בעזרת השם היא תהיה בתשובה, אבל

היא לא רוצה להחליף. אמרתי לה, אנחנו נלך לרב קנייבסקי, אנחנו נשאל אותו.

לא, אני לא רוצה. אתם נתתם לנו, הם אמרו, אתם אומרת לי, היתה נבואה אצל ההורים,

שילד נולד, יש נבואה, ואתם נותנים את השם.

ותגידי לרב שהשם שלי הוא בעצם,

זה רוני ושמחי, זה כמו שמחה, זה רוני ורינה,

וזה שם מתאים לי, ואני אוהבת אותו, ואני לא רוצה להחליף.

ואני פוחדת עכשיו,

אם אני לא אעשה את זה עכשיו שהרב אמר,

אני, אני, כן, היא תיאטרלית קצת,

אז אני אמות זקנה ערירית.

השם לא טוב, אין מה לעשות, כי זה לא שם.

אי-אפשר לקרוא לא רוני ולא סיסי ולא שמחי, ולא,

אין מה לעשות, זה לא שם. היא פוחדת, היא לא רוצה.

היא מצד אחד פוחדת להחליף,

ומצד אחד לא רוצה להחליף, זה השם שלה.

בסדר גמור.

אז מה היא עושה?

את לא יכולה לעשות כלום.

אז מה היא תעשה? אני צריכה להרגיע אותה באיזושהי צורה, היא ממש נסערת. היא שמעה את מה שאמרו לה, והיא תחליט מה שהיא תחליט.

הדבר הכי טוב זה ללכת לרב קניאבסקי. אני יודעת.

את רוצה, תלכי לבד בלעדיה, כן, תשמעי מה שהוא אומר,

ומה שהוא יגיד, תגידי לה, ואם היא תרצה תעשה, ואם היא לא תרצה לא תעשה. הברכה עדיין תחול עליה לזיבור?

אני בירכתי, זה לא קשור, אבל אמרתי שהשם לא טוב. בשבילה, שיהיה לה יותר טוב.

מרים רבקה בת פורטונה, פרנסה וזיווג והצלחה,

לבן שיחזור בתשובה שלמה, ונטלי אביגיל,

יזכו לכל טובה וברכה.

פורטונה בת אסתר חזרה בתשובה במהרה,

וכל המשפחה, רות דבורה יהודה ואלין.

כן.

רגע, מה, גברים? תן לגברים, שיש אפליה, הדרת גברים.

תן לגבר שם, ירוק.

אמן.

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי שאלה שאני הרבה זמן מתחבט עם השאלה הזאת.

אני נדרש לעבוד המון המון שעות על מנת לפרנס את הבית,

כמעט 12 שעות ביממה,

ואני מרגיש שלימוד התורה שלי נפגע,

והיחס שאני יכול לתת לאשתי נפגע.

עכשיו אני רוצה להישאר במאזן חיובי, זאת אומרת, שלא רוצה להיכנס למינוסים ולחובות,

ואני לא יודע מה ההשתדלות שאני נדרש כיהודי לעשות על מנת לפרנס את הבית בלי שזה יפגע. תלמד שער הביטחון של רבנו בחי בחובת הלבבות, ואם תרצה, תשמע את זה אצלנו באתר.

תתחזק ותוכל להמחית בעבודה,

והשם ייתן לך פרנסה ממקום אחר.

המזונות קצובים, לא ההשתדלות שלך מביאה את הכסף.

זה גזירה שבקללה של בזיעת אפיך תאכן לחם.

כמה שתפתח בשם יותר, תקבל בלי עמל ויגיעה.

חבל. בשביל להתחזק, תלמד שער הביטחון.

וכדאי להפחית בשעות עבודה לפני שאני לא עומד, זאת אומרת, תוך כדי לימוד העורכי? לא. תלמד, ולאט לאט תרגיש שאתה בוטח, לאט לאט תורד קצת-קצת.

תודה רבה. בהצלחה.

כן, הבחור בטוב.

תודה רבה, כבוד הרב.

רציתי לשאול את כבוד הרב איך אדם יודע אם יש לו ניסיון.

הרי כתוב שלפעמים מורידים בן-אדם למטה כדי לעלות אותו למעלה.

מורידים אותו למטה כדי לעלות אותו למעלה.

לא מורידים, הוא יורד לבד,

כי בדרך שאדם רוצה ללכת, בה מוליכים אותו.

בסדר, אבל יש גם לפעמים כאילו הקדוש-ברוך-הוא מוריד אדם למטה, לא?

כאילו, מה זה מוריד? כדי לעלות אנשים אחרים למעלה או כדי,

לא תמיד הוא בוחר. הוא לא מוריד אף אחד.

לא תמיד, אבל האדם בוחר, כאילו. תמיד הוא בוחר.

לפי הבחירה שלו זה מה שמתגלגל אליו.

אין דבר כזה לא בוחר.

איך הוא יודע, אבל אם זה ניסיון או שזה, הוא צריך להיות שם. תמיד זה ניסיונות.

לא, אם הוא צריך להיות שם או לא צריך להיות שם. במקום לא טוב לא צריך להיות, זה ברור.

רק במקום טוב.

בהצלחה.

סיגלית בת אסתר הדסה וניר בן שרה ואסתר הדסה בת רחל

ואורי חיים בן סיגלית ואביוון בן סיגלית. חזרה בתשובה, בריאות ופרנסה.

כן,

תן לגברת שם.

כן, מי שמילא הוראת קבע יכול להעביר כבר שאני אברך.

תן, תמסור.

ערב טוב לכבוד הרב, יישר כוח על כל מה שהוא עושה.

תודה. אם אפשר, בבקשה לברך את בעלי שמואל בן רבקה.

הוא עושה ארבע פעמים בשבוע דיאליזה,

וצריך לעבור גם צנתור.

וגם חוץ מזה יש לו סכרת ולחץ דם,

והתאשבז באמת חולים כמה פעמים. מה שמו?

שמואל בן רבקה.

שמואל בן רבקה, רפואה שלמה, וכל מחלותיו יעברו לאסד, נשיא סוריה.

אמן. שרון עובדיה, בן של סילבה,

רפואה שלמה, מהרה.

אמן. כן.

תן לו פה שאלה.

תן לו.

ברשות הרב,

היינו עם חמי לפני בשבועות

בקריאת עקרון,

והוא הגיע במצב ירוד, מצב לא טוב.

היום, ברוך השם, המצב שלו השתפר.

הוא קיבל לעצמו את הרג מצוות.

ממש מוסר את עצמו, לומד תורה כמו שהוא יכול. קשה לו לקרוא, שומע. להשמיע לו ב-MP3.

שומע, שומע.

הוא משתדל כל היום כמה שיותר לעסוק בתורה.

ברוך השם, אני שמח. מתפלל, מניח תפילין.

רצינו רק מכבוד השנה החדשה, אם הרב יכול לתת לו איזו עצה, שיקבל לעצמו איזו קבלה לא כבדה מדי,

שבעזרת השם ייחתם לשנה טובה עבורך. כל יום שישמע שעתיים שאורה תורה שלי באוזניות.

שעתיים.

שעתיים נשמע שיעור שלא באוזניות.

אני אביא לך את זה.

קבל את עצמך. יופי, בהצלחה. רפואה שלמה מהרה.

תודה.

כן, מי עוד?

תן לגברת שמה.

תן לה.

סליחה,

כבוד הרב,

אנחנו כבר כמה שנים בתשובה ומתקדמים.

תודה לאל, אני והבן שלי.

ויש לי בעיה עם היריעה שהסתבכתי.

לא תסתבכי אם תשימי כיסוי ראש. לא, אבל אני לא הייתי נשואה לצערי. היו לי החלטות שגויות לפני שנתיים. לא משנה, אפילו אם לא היית נשואה. תשימי כיסוי ראש. גם אני כבר התחתנתי? כי יש לך ילד.

שיהיה בריא. תודה. אמן. בזכותו גם התקדמתי. ברוך השם. אבל רציתי לשאול,

יש איזה טעות עם היריעה ש... אמרתי, זה יסתדר.

תשימי כיסוי ראש. עשו לי גזר דין שני. תשימי כיסוי ראש.

שימי כיסוי ראש קבוע.

שיגידו לך שישתגעת טוב מאוד, אז תהיי פטורה מכל התשלומים.

אל תפחדית.

כן.

שרון חנה בת פרידה.

והילה.

ומי זאת השנייה?

הילה. חצבת?

מה כתוב אחרי זה?

הילה רוז, בת שרון חווה.

חנה.

חדיח חיה בת שרון. רוזה.

יזכו לכל טובה וברכה.

תן לה. תן לה מיקרופון.

כבוד הרב, אני ראיתי אותך כבר כמה פעמים גם במיאמי.

אז אני הגעתי לארץ

ואני חזרתי בתשובה לפני כמה שנים טובות.

עכשיו,

בפסח לקחתי כיסוי מלא,

וזה קשה לי שזה מלא, כי אני גרושה.

אז אני... את צריכה סיווג בקיצור. כן.

זה לא קשה. קשה בלי חתן.

נכון. מה השם שלך?

שרון חנה בת פרידה. שרון חנה בת פרידה. תזכי לחתן

טוב ונפלאות.

תודה. אמן, אמן.

וגם עוד דבר, יש לי בעיה כאן.

אני עוד נכנסת לבית כנסת,

אני הולכת,

ואני הולכת רק להתפלל.

אני לא אוהבת לדבר,

והבעיה היא שיש נשים שמדברות כל הזמן. תבואי עם אוזניות.

לא, לא.

אבל מה שקרה, שאני קמתי בזמן שקראו את התורה,

בגלל שלא יכולתי לסבול את הדיבורים,

וביקשתי,

עשית בדיוק מה שהגאון מוילנה אמר לאשתו ובנותיו,

שלא ללכת לבית-כנסת איפה שמדברים שם.

אז יש לי בעיה כאן דהי אצליה.

אז אני אומר, כדאי לך לבוא עם אוזניות.

סליחה?

תבואי עם אוזניות.

תודה.

כן.

תן לבחור פה.

אדוני היושב-ראש, רבינו כבר הרבה מאוד שנים יש עניין של מחלוקת

ופילוג בדעה לנסיעה לאומן בראש השנה.

מצד אחד אומרים שכמו שבן-אדם בצרה הוא צריך עורך-דין טוב ועורך-דין גדול, אז אותו עניין זה על רבי נחמן מברסלב,

שהעניין הוא והסוד הוא להגיע אליו מתי שיש דין גדול וקשה, אז

הוא מליץ טוב.

כמובן שגם המעשים שלנו ועוד הרבה דברים, אבל

סגולה גדולה ונוראית להגיע לאומה. היום הראו לי את מה שכתוב בשמו, ככה מפרסמים ברסלב,

שכל ההבטחה שלו, שהוא אומר, היא בתנאי

שהאדם יקבל על עצמו לחזור בתשובה ולא יחזור

להרע עוד פעם, לא יעשה את הדברים שעשה.

זה הרמב״ם אומר, אם אתה עושה ככה, אתה לא צריך לנסוע לאיזשהו מקום.

אם זה התנאי, ממילא, זו התשובה הגמורה.

אז למה צריך לנסוע לאיזשהו מקום אם זו התשובה באמת שצריכים לעשות כל ישראל, בלי קשר אם הולכים או לא הולכים?

זו ההמלצה והמליץ הכי טוב,

החזרה בתשובה. תורה צוותה,

רק לשוב בתשובה.

היא לא ביקשה מראש השנה ללכת לאף אחד.

פונים רק לבורא ובאים עם תשובה.

אם באת עם תשובה, אתה מסודר. אבל ההבטחה שלו שהוא יוציא אדם משאול תחתיות, זאת אומרת, אם הוא, ההבטחה של התורה, שלא צריך גם את זה, רק תשובה.

ההבטחה של הקדוש-ברוך-הוא,

שלא צריך גם את זה, לא צריך כלום, רק תשובה. ומה עם התנגדות הרבנים, שהרבנים של ברסלב, כמו הרב ברלנד, אומר משהו, ורב אחר,

וכמו הרב אומר משהו אחר. אז איפה האמת פה? לא הבנתי מה זה קשור לאמת.

אמרתי, התורה לא מחייבת. אתה רוצה להעמיס עליך עוד חובות?

התורה אומרת, תעשה תשובה ומתכפר לך.

תעשה כמו שאמרה התורה.

וזה גם רבי נחמן אומר.

אז מה השאלה בכלל? אני לא מבין.

יש עניין של... אתה רוצה לטוס? אתה אוהב לטוס?

אז תטוס. מה השאלה? זה בכלל לא קשור לא לתשובה ולא לראש השנה.

אתה רוצה לטוס?

תטוס.

השאלה היא פה... אין שאלה, אמרתי. אני יודע שאין שאלה. התורה אמרה מספיק תשובה.

זהו.

זאת אומרת, לפי מה שהרב אומר, אדם חוזר בתשובה והוא לא משפיע עליו, הנסיעה לאומן.

נכון, אני אף פעם לא נסעתי, אז מה, לא חזרתי בתשובה?

הבנתי. ועוד דבר קטן,

שמובא בליקוטי מוהר'ן, שיש מלחמת עמלק, אז יש

צדיק ויש צדיק האמת.

אני לא מכיר את זה, לא מכיר.

אני מכיר, יש צדיקים וזהו. לא מכיר אמת, לא אמת,

ועמך כולם צדיקים. יש קודש ויש קודש קודש. אני לא יודע להבחין ביניהם, ואני לא יודע אם מישהו יכול להגיד מי מבחין מה מו מי. אין דבר כזה. אני לא מכיר את זה.

לא מכיר דבר כזה.

יכול להיות שזה עניין גבוה שלא מבינים? תגיד מה שאתה רוצה, תגיד אורות, תגיד פלורסנטים, תגיד מה שאתה רוצה.

תודה רבה. תהיה בריא, תהיה בריא.

ברכה בת ידידה רוזה, נחת יהודית אמיתית מהילדים והנכדים מהרה.

שלום, כבוד הרב. שלום.

רציתי לשאול אותך, למה גברים אומרים ברוך שלא עשני כאישה?

ברוך שלא עשני אישה, אישה פטורה מהרבה מצוות, והגבר רוצה שיהיה לו הרבה מצוות לעשות, לכן הוא אומר ברוך

שלא עשני אישה, כי הוא מחויב ליותר מצוות.

ולמה הנשים אומרות בלי ברכה?

כאילו רק שברוך שעשני כרצונו?

אתן באמת שמחות בזה?

אני פשוט שואלת, כי זה מעניין אותי. אם אתן אומרות את זה, יכול להיות שאתן תגידו שם שמיים לבטלה,

אם אתן לא מתכוונות באמת שעשני כרצונו.

כי היא, לדוגמה,

יש לה שאלה על זה.

היא לא כל כך שלמה עם זה שאני אומר שלא עשני אישה,

והיא צריכה להגיד שעשני כרצונו. אז אם היא תגיד עם ברכה שעשני כרצונו והיא לא באמת רוצה בזה,

אז זה קצת בעיה.

תהיי בריאה.

תהיי, תן לאשרונה, תהיי ירוק, תהיי ירוק.

שלום, כבוד הרב.

אני הולכת עם כיסוי ראש מאז שהתחתנתי,

והייתי רוצה אחד לפעמים עם פאה.

עכשיו אני יודעת שרבנים שרדים לא רוצים שנלך עם פאות.

אני פשוט לא מבינה איך יש רבנים גדולים שכן מאשרים,

ויש כאלה שבכלל אומרים שאסור, ושגבר שאשתו הולכת עם פאה בכלל הרשע.

ספרדים ותימנים בארצות המזרח

לא הלכו מעולם עם פאה.

באירופה היתה חולשה לפני 150 שנה בערך,

וירידה.

לכן, כדי לבלום אותה,

התירו להם שם ללכת עם פאות, כדי שלא ילכו בכלל בגילוי ראש.

אז זו הייתה חסימה בשביל שלא ירדו יותר.

אז זה הותר להם על פי בית דין,

וזה נחשב כיסוי בשבילהם.

וכמובן,

הפאות של פעם היו כמו ליפה,

לא כמו היום.

ואלה של היום זה ודאי לא כיסוי ראש,

וגם אלה שהן נחשבות כיסוי ראש צריכות להיות קצרות וצנועות,

ולא מתנפנפות ולא ארוכות וכו' וכו'.

אז ממילא אל תתפעלי, שמותר להם, כי גם מה שמותר להם לא מותר להם.

אז מה שנשאר בסוף זה לא מה שאת חושבת שרצית ללבוש.

מכל מקום, כשאת הולכת כך,

שכרך גדול מאוד מן השמיים.

כן, תן לבחור פה.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני מבקש, שמעתי את הדרשה של כבודו, שיפלו טילים. הייתי רוצה שאחרבם תבוא בלבם שם, וזה מתחיל.

אתה רואה שהם רבים ביניהם והורגים אחד את השני.

מה הסיכויים, שהרב דיבר עם ביטחון? מלחמה תהיה בכל מקרה.

השאלה מתי.

הנפט כבר נשפך,

עכשיו נשאר רק להדליק את המזרח התיכון.

מתי זה יקרה?

אני כבר מתריע ארבע שנים,

וברגע שזה יקרה זה יכול להתגלגל לגוג ומגוג. כדאי להיות מוכן.

אם אתה רוצה לראות את הכול ברור,

אז בסרט החדש שאנחנו מוציאים, שהוא כבר קיים,

הספירה לאחור,

תוכל לראות זאת.

שחרבם תבוא בלבם.

רעידת אדמה קטנה שם, ואנחנו נשביע. זה מדי פעם יש להם כל מיני תספירות. יש, יש, ברום ובושה משלום.

שאלה אחריה לגברת שם.

מה לברך? את מי?

ידידיה בן ציונה יזכה לזיווג הגון מהרה.

שנה טובה לכולם. ברוכים תהיו. תודה על ההאזנה.