מדוע יש כל כך הרבה זרמים ביהדות
- - - לא מוגה! - - -
אבל אני אסביר לך.
קודם כל,
אין פלגים ואין זרמים ביהדות ואין אופציות ואין אופוזיציות.
צריך לדעת, יש מכנה אחד משותף, קוראים לו שולחן ערוך.
מי שמקיים שולחן ערוך הוא 100%. מי שסותם שולחן ערוך, לפי כמה שהוא סותה, ככה הוא שווה.
אם אדם שם כיפה בצבע כזה או אחר,
מגבעת או שטריימן,
בגד כמו שלי או בגד שחור או בגד צבעוני, זה לא מה שקובע.
זה מנהגים,
זה הולך לפי מנהג אבותיו וזה לפי מנהג אבותיו.
לא זה הקובע.
האם הוא נאמן לקיום השולחן ערוך, שזה מחייב את כל בית ישראל או לא? זה הכול.
עכשיו, אם את ספרדיה, לדוגמה,
אז את צריכה ללכת לפי מנהג אבותייך, הספרדים, כמו שהם הלכו.
אם את אשכנזייה,
אז לפי מנהג אבותייך. ויש שולחן ערוך ויש את הפוסקים,
שהם פוסקים מה צריך לעשות.
החזות החיצונית לא קובעת.
אבל מה כן?
יש אנשים שמראש הם לא מקיימים את כל השולחן הערוך,
והביטוי החיצוני שלהם מורה זאת.
לא שהבגד קבע שהוא פחות או יותר.
הזהות שלו, אם מישהו מזדהה
עם אותו חלק שאת קוראה לו חלק,
זה מה שהוא החליט שזה יסמל אותו.
לדוגמה, היה פה בחורצ'יק נחמד שאמר, אני מסורתי.
אין מושג כזה מסורתי.
מסורתי, נכון, זה מי שמקיים את כל המסורת.
אבל היום נתפס המושג מסורתי,
חפיפניק.
אז זאת אומרת, זה נקרא דתילוני.
ואין דבר כזה על פי השולחן הערוך.
זאת אומרת,
איך הוא אמר?
הוא אמר, למה חסידים וחילונים? והוא הבין שאין באמצע.
ולכן בסוף הוא החליט להיות מה חסידים.
חסידים של השם, לא חסידים שדווקא, לא צריך להיות דווקא ויז'ניץ, בלז,
סאטמר או זה או פה שם. לא.
חסיד זה אדם שמתחסד עם קונו.
אבל יש מושגים שנקראים חסידות, זה נכון. העיקר,
שומרים שולחן ערוך או לא.
לכן החיצוניות לא תשנה הרבה, אלא אם כן את רוצה להגיד,
אני בחיצוניות בגלל שההשקפה שלי לא בדיוק מאה אחוז.