העבד שהפך לאדון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

למה אדם צריך לצאת למסעדה והוא מזמין עוד ועוד ותביא לי מזה ומזה ולוקח ככה את התפריט אבל שבן אדם יאכל ככה

שמים לו חתיכה חומוס לבפנים בלי לעשות מריחה על הצלעת אבל זה אותו אוכל מה זה משנה אם זה ככה או זה ככה זה לא מכבד אותו אבל בלאו הכי אתה תחרבש את הכל עכשיו עם הפיתה אני סידרתי אתה לא משאיר את זה ככה אתה אוכל גם לאיזה מסעדה אוכלים איזה כבוד איפה הייתם?

אה היינו שם יש אנשים קונים?

פפסי יושבים שעה שאירו אותם כולה חמש שקל השקיעו

אתה בהתחלה אמרת שאם תלך לתפילות אם אנשים ילכו לתפילות יהיה להם חיי נצח חיי זה מי מבטיח לי זה? אתה יכול להבטיח לי את זה? כן איך? מי שהבטיח לי מבטיח לך? ומי הבטיח לך? הקדוש ברוך הקדוש ברוך כן תגיד אני באתי מאימא שלי כן אתה מאימא שלך כן נו מה?

אז מה רצית שנבוא מאותה אימא?

למה השם ברא את הכל? את העולם, אותנו, את החיות, את כל מה שיש? אין לו מה לעשות? כאילו, למה משעמם לו?

קודם כל יש לו מה לעשות ואתה רואה שהוא עשה?

למה החלטת לדבר?

כי יש לי שאלה אה יש לך שאלה? כן מאיפה נוצרה השאלה? מזה שיש לך שכל נכון ואם יש לך שכל מי שם לך אותו? שאלה טובה שאני אשאל אותך שעמם לו

רציתי לשאול איזה סיבה שהקדוש ברוך הוא לא מחזיר את גלית שליט הביתה?

שאלה שלי אם חס וחלילה תהיה מלחמת גוג ומגוג והאדם יחזור בתשובה באמצע המלחמה, מה יהיה הדין שלו?

משהו קורה במצרים, זה קשור אלינו? בטח, זה קרוב מאוד

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה להצלחה ובריאות איתנה לשלום בן יוסף וציפורה בת שושנה אמן.

וזיווג הגון לניר בן שלום ולכל משפחת לוי שגרים בחברון ובכל הארץ.

תודה מיוחדת ליושב ראש המועצה הדתית רבי יצחק אבידני על העזרה בארגון ההרצאה.

רפואה שלמה לשרה רסיה בת מרים ולרפואת גיתאי בן גשא.

רפואה שלמה מהרה.

בפרשת השבוע למדנו נושא שמחייב אותנו התבוננות ומסקנות.

כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחופשי חינם.

חכמים זיכרונם לברכה אומרים שהפרשה הזו מדברת במכרו בית דין בעד גנבתו.

גנב שנתפס

ואין לו לשלם את מה שהוא צריך לשלם,

בית דין יכולים למכור אותו כדי לשלם את החוב ולפרוע.

הוא מקשים, וכי לא ראוי היה להתחיל את פרשת משפטים באנשים גומלי חסדים,

כמו אם כסף תלווה את עמי או בשומר חינם שעושה טובות לבני אדם,

ולא להתחיל בראש ובראשונה מאדם גנב?

הפרשה מתחילה דווקא עם גנב?

הסבא מקלם, זכר צדיק לברכה, אמר, אילו התורה הייתה נתונה מאדם,

בוודאי לא הייתה השגה אחרת, אלא להתחיל מאנשים חשובים שגומלים טובות,

ולא להתחיל באדם בזוי כמו הגנב.

אבל מכיוון שהתורה נתונה מהקדוש ברוך הוא,

ואנחנו בניו,

ואם לאב יש בן גנב בין בניו,

הרי כל מחשבותיו וכל דאגותיו הם על הבן הגנב.

מחפש עצות איך להיטיב את מצב בנו,

כי לבניו הטובים אין מה לדאוג.

לכן תכף בתחילת הפרשה מחפש הקדוש ברוך הוא עצות לבנו הגנב.

על כן אמרה התורה למכור אותו.

מה זה מועיל שמוכרים אותו?

כי מה שעושים במלכותא דארעא,

בית המשפט, מושיבים את הגנב בבית הסוהר,

וזה לא משפיע לטובה על הגנב.

להפך, הוא נפגש עם עוד גנבים,

ולומד מהם שהוא נתפס על דבר קטן,

אם כבר עושים שודים.

והוא נפגש גם עם רוצחים,

והוא לומד שם עוד דברים.

משם הוא לא יוצא יותר טוב,

הרבה יותר גרוע.

ואחר כך, כשהוא יוצא מבית הסוהר, אין לו פרנסה,

והוא לא יכול לפרנס את אשתו ואת בניו.

ובוודאי הם כבר צברו חובות בזמן שהוא היה בפנים.

ממילא הוא מוכרח להיות שוב גנב.

וגם בזמן שהוא יושב בבית הסוהר, מה יעשו אשתו ובניו?

ממה הם יתפרנסו?

אז יכול להיות שגם הם ילכו לגנוב.

אבל התורה הקדושה אומרת לו למכור אותו.

בוודאי בדין מוכרים אותו לאיש הגון,

וכשיהיה אצלו שש שנים ילמד ממנו ומבני ביתו נימוס ודרך ארץ ומידות טובות.

כי יראה איך הבנים של בעל הבית מתנהגים.

כי על פי רוב, אם אחד הוא גנב,

הרי זה מפני שלא היה לו מה לאכול.

אבל כשיהיה לו די מחסורו,

וגם שיראה איך שמכבדים אותו ומחשיבים אותו,

כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

כי טוב לו עמך שלא תהיה אתה אוכל פת חמה והוא יאכל פת קבר.

זאת אומרת, אתם אוכלים, האדון שקנה אותו והגנב שנמכר לעבד,

אוכלים אותו דבר, ישנים על אותם מצעים, הכל אותו דבר.

והתורה אומרת כי טוב לו עמך, צריך שיהיה לו טוב עמך, ממש טוב.

ומובא בירושלמי שאם יש לבעל הבית רקר אחד,

צריך לתת לעבד, והאדון נשען בלי קר.

אז העבד יחשוב, אם מכבדים אותי כל כך,

איך אני יכול להיות גנב?

כל זה ישפיע עליו להיטיב את דרכו,

ואחר שש שנים דואג את התורה עבורו,

שלא יהיה צריך יותר גנב.

הענק תעניק לו מצומחה,

גם כשהוא יוצא מקבל הענקה,

כדי שיהיה לו במה להתפרנס.

ובזמן עבודתו חייב האדון לזון את אשתו ובניו כדי שלא יהיו גנבים.

נו, יש סידור יותר מוצלח בשביל גנבים?

בדרך זו אפשר להבין מה שהתורה אמרה,

שאם גנב שור וטבח ומכר,

משלם חמישה,

ובעת זה משלם ארבעה.

למה? מפני שסחב אותו על כתפו.

אז מנקים לו שא אחד בשביל הצער שהיה לו בשעת הגניבה.

הרגש כזה יכול להיות רק אצל אבא ואימא שירגישו בצערו של גנב בשעת הגניבה.

אבל סתם בן אדם אינו יכול להגיע להרגשה כזו.

אנשים דנים גנב, מגיע לו.

יש כאלה שיגידו שיתלו אותו,

שיורידו לו את היד,

ועוד כאלה וכאלה.

ופה רואים שאם הוא גנב והוא הצטער כשהוא נשא את השא בשעת הגניבה,

אז היה לו צער?

אם היה לו צער, מנקים לו אחד פחות לשלם.

מתחשבים איתו.

מי זה מתחשב?

אבא שבשמיים.

אבל הקדוש ברוך הוא שאנחנו בניו, אהבתו כל כך גדולה אפילו לבנו הגנב,

כי הוא מרגיש גם את צערו בשעת הגניבה.

אם כן,

כמה הקדוש ברוך הוא מרגיש עכשיו את צערו של עם ישראל שנשפך דמם כמים,

כשהם לא גנבים אלא צדיקים וגאונים נשארים ותמימים.

כמה מצטער הקדוש ברוך הוא אחרי שאהבתו אפילו לגנב כל כך גדולה וחזקה.

ומזה יכולים לדון שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא עושה לטוב.

אז גם אם נראה את המקרים הקשים ביותר, נבין שזה הכרח גמור לעשות את זה בדרך הכי קלה שאנחנו רואים.

כי אם אנחנו רואים התייחסות כזאת, וחינוך כזה, והטבה כזאת,

שגנב יכול להימכר כעבד ולהיות בעצם האדון של האדון שקנה אותו,

ולקבל את הכול טוב עמך,

וזה התורה מחייבת,

איך אפשר להגיד שמה שיוצא מן התורה לא טוב?

אם מתחשבים עם הגנב שהוא הצטער בשעת הגניבה,

אז פירושו של דבר שאין יותר טוב.

אתם מתארים לכם ששופט פה היום יגיד שהוא רוצה להקל בעונשו של הגנב כי הוא טיפס על צינור ארבע קומות?

שמעתם פעם דבר כזה?

אז זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא בתורתו מבקש מאיתנו התחשבות גדולה מאוד מאוד מאוד,

אפילו עם אנשים פחותים כאלה שגורמים נזק רב.

עוד נקודה.

התורה כתובה בצורת כללים.

כל מצווה היא כלל שמסתעפים ממנו מצוות בלי סוף.

זאת אומרת, כל התרי״ג מצוות שאנחנו מונים זה כללים.

כמו שמובא בספר מעלות התורה בשם הגאון מווילנא אומר,

שהפרטים המסתעפים מכללי התורה תלויים באדם לפי ערך הבנתו וכושר תפיסתו.

באותו דף גמרא שלמד בעל הבית בפשטות מוצא הלמדן בלימודו המעמיק

חידושים ותוספת דברים שלא מרגיש בהם כלל בעל הבית בלימודו השטחי.

וכן בהבנת חיובי התורה המעמיק בזה ימצא תוספת מצוות.

והרחבת חיובים הנובעים מכל חיוב המפורש בתורה.

זאת אומרת, הכל תלוי לפי התפיסה של האדם.

גם תורה שבעל פה היא כללים עם פרטים המסתעפים ממנה.

לפני שסידר רבנו הקדוש את שישה סדרי משנה,

היו שש מאות סדרים,

כמו שמובא בהגהה בהקדמת הרמב״ם לסדר זרעים.

ורבי רבנו הקדוש סידר את כללי התורה שבעל פה,

וכל אחד צריך לרדת לעומקן של דברים ולדלות את הפרטים המוסתרים בכללי התורה.

לאברהם אבינו היה ארבע מאות פרקים במסכת עבודה זרה.

לנו יש ארבעה.

הוא הרחיב והעמיק בייסורי עבודה זרה עד למאות פרקים.

רבי ישראל מסלנט, זכר צדיק וברכה, אמר כי השולחן הערוך שלו גדול פי כמה מהשולחן הערוך הרגיל המצוי בינינו.

הוא זכה להבין הרבה פרטים הנובעים מהסעיפים המקובלים בשולחן ערוך.

על פי זה יובן מה שאמר רבי אליעזר הגדול,

כאילו היו כל הימים,

כל האוקיינוסים,

דיו,

וכל העצים שבעולם קולמוסים,

וכל האנשים בעולם, שש מיליארד, היו סופרים.

אי אפשר היה לכתוב את התורה שלמד מריבו.

אפשר להבין דבר כזה?

מה זה גוזמה?

וגוזמה עד כדי כך?

הרי אם היינו שמים טאפ ליד ריבו,

הוא מדבר איתו בלי הפסקה, 24 שעות.

אז מה, לא יכולנו לכתוב את זה תוך נגיד 100 שנה,

את הכול על ידי סופר אחד מומחה ומהיר?

נגיד,

להגיד ששש מיליארד יהיו סופרים, יכתבו בכל העצים שבעולם, שיהיו קולמוסים,

בכל הימים יהיו דיו ולא יספיקו לכתוב את התורה שהוא למד מריבו.

לכאורה זה בלתי מובן.

אפילו אם למד עשרות שנים אצל ריבו, יש גבול לתורה שלמד בזמן מוגבל,

וממילא אפשר לחותמה.

אלא הביאור בזה שרבי אליעזר קיבל מריבו כללים,

ומהכללים האלה מסתעפת תורה שאי אפשר לכותבה אפילו אם כל הימים יהיו דיו,

כי התורה היא אין סופית.

ומי שמקבל את הכללים שעל פיהם כל התורה,

אז אין לזה סוף.

ובאמת, אם ישבו כולם ויכתבו שנות עולם, הנה אנחנו כבר ששת אלפים שנה,

ומאז מתן תורה שלושת אלפים שלוש מאות שנה,

ויש מאות מאות אלפים של ספרים שנכתבו

רק על התורה,

וזה לא נגמר.

וזה לא נגמר.

ועוד חידושים, ועוד חידושים, ועוד חידושים, ועוד ועוד ועוד, והכל מקופל באותן מילים, אותן אותיות.

לאחר הקדמה זו ננסה להבין את המשפט הראשון שניתן לישראל לאחר מתן תורה כי בפרשת יתרו היה מתן תורה מעמד הר סיני קיבלו את התורה ופרשת משפטים מה הראשון מהו המשפט הראשון שקיבלו משפט העבדים כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד

ובשביעית

יצא לה חופשי חינם.

מתוך התבוננות במשפט הזה והלימודים היוצאים ממנו

אנחנו מוצאים שהתורה שוללת את העבדות של אדם מישראל לחברו.

אדם לא יכול להיות עבד לחברו.

העבדות מוגבלת לשש שנים

ויש עוד דינים שמצמצמים את רשות האדון על עבדו העברי

עד שמושג העבדות מתרוקן מתוכנו

ונשאר המצב שכל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו.

אז מה נשאר מהמושג עבד? אפילו לקרוא לו עבד הוא לא יכול.

בחכמים, זיכרונם וברכה, מבארים, מדוע מקפידה התורה על כך?

כי לי בני ישראל עבדים עבדיי הם ולא עבדים לעבדים.

אני הוצאתי את עם בני ישראל מעבדות לפרעה.

הללויה,

הללו, עבדי השם, עבדי השם ולא עבדי פרעה.

אין עבדות לאנשים יותר,

רק עבד לאלוקים,

כי לי בני ישראל עבדים.

יש עבד למלך

ויש עבד לעבד.

הוא אומר, אני הוצאתי אתכם מעבדות לעבדים,

הוצאתי אתכם ממצרים, מבית עבדים,

שהם בעצמם עבדים,

להיות לכם לאלוקים.

אז אני מלכו של עולם,

אתם תהיו עבדים שלי,

ומה שיש למלך יש לעבדו של מלך.

אז תזכרו, יצאנו ממצרים

להיות עבדים למלך ולא עבדים לעבד.

אז אדם צריך להיות עבד לבורא ולא עבד לעבד, ועניין העבדות הוא פירושו ביטול הרשות העצמית.

כמו במושג של עבד שיש לו אדון, ומה שאומר אדון, העבד חייב לציית.

ככה, אותו דבר.

ביטול הרשות העצמית.

אין האדם בעלים כלל על עצמו, וכולו משועבד לאדונו.

כל רצונותיו ושאיפותיו הכל בטל ומבוטל לגבי רצון האדון.

דבר זהו בעבדות לבשר ודם,

וגם בעבדות לבורא.

עבד השם נקרא דווקא זה שמבטל עצמו ורצונותיו לגמרי לגבי רצון השם. מי היה עבד השם?

אברהם עבדי.

מי היה עבד השם?

משה עבדי.

הם ביטלו את כל הרצונות שלהם לפני הקדוש ברוך הוא.

מה שהשם רוצה, הנני.

מוכן ומזומן בלי שום עיכוב.

ביטול הרשות העצמית.

דווקא זה נקרא עבד השם.

שונה פרקו מאה פעמים ואחד מבטל דעתו ולומד ושונה אך ורק בגלל רצון השם שציווה ללמוד בלי גבול מסוים.

כתוב שאינו דומה שונה פרקו מאה

לשונה פרקו מאה ואחד.

מי ששונה פרקו מאה נקרא לא עובד השם.

מי ששונה מאה ואחד נקרא עובד השם.

מה ההבדל ביניהם? אחד

ושבתם וראיתם

בין צדיק לרשע, בין עובד השם לאשר לא עבדו.

מי זה לא עבדו?

מי ששונה פרקו מאה.

מאה פעמים הוא למד את הפרק,

את המשנה.

השני למד מאה ואחד. זה נקרא עובד השם. זה לא.

למה?

זה שם גבול.

במאה אני מפסיק.

זה לא.

זה ממשיך.

זאת אומרת אין גבול.

מי ששם גבול, זאת אומרת הוא אומר אני עובד את השם עד שעה כך וככה. אחרי זה די.

די, אין לי כוח, מספיק.

אדם שהוא מבטל את הרצון האישי שלו,

זה עבד אמיתי.

למעלה זו של עבד השם רוצה התורה שיזכה האדם,

לכן היא מקפידה על העבדות לבשר ודם,

שיהפוך את עבדותו למעלה נפשית שמחויבים אנו בה לקדוש ברוך הוא להיות לא לעבד,

והזוכה להיות עבד לבורא יוצא מעבדות בזויה לאדם לחירות נפלאה.

כל זמן שלא זכה להיות עבד לקונו ולבטל רצונותיו,

עבד הוא לכוחותיו.

תקשיבו, זה דברים נפלאים מה שאנחנו לומדים.

שימו לב, אדם שעובד היום בשכר,

הוא נקרא עובד.

עובד.

העובד הזה משועבד כביכול לעבודה והוא צריך לעבוד נגיד שמונה שעות.

ומה שכרו? נגיד שלושים שקלים.

אז הוא מוכר שעת חיים עבור שלושים שקלים.

והמעביד אומר לו בשביל שלושים שקלים מה לעשות בשעת החיים שלו.

שמעתם דבר כזה?

עבד בשלושים שקל?

שמעתם דבר כזה?

הוא יכול לגעור בו ולהגיד לו מה לעשות?

ואם לא תבוא בזמן אני ככה, ואם לא תבוא זה, אז אני אפטר אותך.

ואם, וואו, וואו, וואו, כולה שלושים שקלים.

ושלושים זה הרבה.

הרבה. יש שכר מינימום.

שלושים שקלים.

אז זאת אומרת,

אם אתה מוכן להשתעבד למעביד ולקום בזמן, יש כאלה מתחילים ב-6 בבוקר על משאית.

אז אם הוא צריך לקום כל כך מוקדם בזמן,

למה לתפילה שהוא מקבל חיי נצח הוא לא קם בזמן?

פה הוא מרגיש בן חורין לקום מתי שהוא רוצה. היום אני לא עובד, אני קם מתי שאני רוצה.

לבשר ותמת עבד לקום בזמן, ואם לא, איך אתה בלחץ אוי ואבוי,

מה הוא יעשה לי היום? אוי וואי וואי וואי וואי.

אבל לקום לעבודת הבורא, לקבל שכר נצחי.

לא.

למה? כי אתה יש לך עוד אדון.

זה יצר הרע שלך.

יש לך שני אדונים.

בשר ודם,

המעביד, ויצר הרע שלך.

ומה עם אדון הכול?

אדון הכול זה רק כשיש בעיות פונים אליו.

כשאין בעיות לא צריך לפנות אליו.

למה להעמיס? לא צריך לטריח.

הכול בסדר.

המעלה הזו של עבד השם רוצה התורה שיזכה אדם.

לכן היא מקפידה על העבדות לבשר ודם,

שיהפוך את עבדותו למעלה נפשית שמחויבים אנו בה לקדוש ברוך הוא להיות לא לעבד.

והזוכה להיות עבד לבורא יוצא מעבדות בזויה לחירות נפלאה.

כל זמן שלא זכה להיות עבד לקונו ולבטל רצונותיו,

עבד הוא לכוחותיו.

עכשיו אני מגלה לכם שיש עוד דבר שאנחנו עבדים.

זה הכוחות שלנו.

אין לך עבד גדול מבעל תאווה שהוא עבד נרצע לתאוותיו.

כשיש לו איזה תאווה הוא לא יכול לוותר.

יש אחד יגיד לך לא יכול. יש עכשיו תוכנית בטלוויזיה שאני לא אוכל להפסיד אותה, אין, לא יעזור, שום דבר.

יש אחד שהוא עבד נרצע לכדורגל בשבת.

יש אחד הוא חייב ללכת פעם בשבוע למסעדה משהו עולמי.

יש אחר כאן ויש פה ויש שם.

כל אחד משועבד עבד לרצונותיו,

לתאוותיו,

לכבוד שלו,

להרבה כוחות שפועלים עליו.

אדם לומד תורה וחושב שהוא פועל אך ורק לשם שמיים.

אני, יש לי שיעור,

כל יום, שעה, אני לא מפספס אותו.

תשאל את כולם עליי,

אני את השיעור הזה לא מפספס.

יש חתונה, ברמית, לא מעניין, לא מפספס. מה אומרים עליו?

וואי, וואי, וואי. זה?

אין, אין, צדיק זה.

לא תזיז אותו.

והוא חושב כבר שהלימודים שלו לשם שמיים.

ומה עם העשרים ושלוש שעות היתרות ביממה?

מה אתה עושה איתם?

גם שם אתה לא מפספס.

יש לך סידור עבודה לכל היום.

מה שם אתה עושה?

הרי ייעודי העולם הבא תופסים אצלו רק שעה ביממה.

ועשרים ושלוש שעות זה רצונות הגוף הקבועים אצלו.

אז מה לשם שמיים פה?

זה לשם הגוף. כל היממה לשם הגוף.

זאת אומרת,

המחשבות שלך לחיי העולם הבא זה כחוט הסערה,

לעומת מה שאתה משקיע במה שלא יישאר לך מזה כלום.

ורק מהשעה הזאת יישאר לך נצח נצחים.

הכבוד דוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם.

האדם הוא עבד לכוח זה בלי שירגיש בכך.

אתם יודעים כמה אנחנו תלויים בכבוד?

איך אתה יודע אם בן אדם יש לו הרבה גאווה, הרבה כבוד?

אם אתה מעליב אותו והוא נהיה אדום או לבן,

אז סימן שהוא מלא כבוד,

מלא גאווה.

למה? למה הוא הלבין?

למה הוא עדים?

מה קרה? איפה נעלם אדם?

לאן הלך?

פגעו בו. מה אמרו לו?

מילים.

נו,

אז אמרו מילים.

לא, לא, לא. מה אתה, השפלת אותי.

עשית אותי אפס.

הבן אדם נהיה לבן או אדום.

אז רואים שבן אדם,

הכבוד סובב אותו כל היום. כל היום סובב.

מפקירים את הנשמה והגוף בגלל חמדת הממון.

איך מפקירים את הנשמה? כי מוותרים על חיי העולם הבא בזמן שרודפים אחרי הממון.

איך מפקירים את הגוף? כי מוכנים לקחת סיכונים בעבודה גם בשביל ממון.

אז מפקירים את הנשמה והגוף

בשביל ממון.

ומידת הכבוד גם דואגת שיהיה לך חיי רחבות.

לדוגמה,

חושבים שאנשים,

אוכלים בריבוי רק בגלל שיש להם תאווה.

לא.

אנשים אוכלים הרבה גם בשביל כבוד.

שמעתם דבר כזה?

לא חשבתם שאתם אוכלים הרבה בשביל כבוד.

איך זה יכול להיות?

למה אדם צריך לצאת למסעדה?

והוא מזמין עוד ועוד, ותביא לי מזה ומזה, ולוקח ככה את התפריט,

ומסמן, והכול. של מה?

יכולת לאכול בבית. שני סנדוויצ'ים, אפילו עבים,

והיית הולך לישון.

שני תפוחי אדמה גדולים, ואתה שמח.

תפוח אדמה גדול ושניצל זה בדיוק אותו דבר. זה ממלא וזה ממלא.

לא, אתה רוצה את זה עם כל הטבלנים,

ופפריקה,

והכול, ומסודר יפה, ואיזה עלי חסה מלמטה, והכול.

כל הדברים האלה זה כבוד, זה לא אוכל.

זה כבוד באוכל.

נכון שזה יותר טעים,

נכון שזה משביע את העין,

אבל שבן אדם יאכל ככה, שמים לו חתיכה חומוס לבפנים, בלי לעשות מריחה על הצלעת,

אבל זה אותו אוכל, מה זה משנה אם זה ככה או זה ככה?

זה לא מכבד אותו.

הוא רוצה לאכול מכובד.

מסדרים לו פה את הסכו״ם, ופה את הזה, וכאן מסדרים, ושם מפיון, וכאן ככה, וזה,

קישוטים מסביב,

שיהיה אוכל מכובד.

כבוד.

אוכל עם כבוד.

אם תגיש לו את זה ככה על הצלחת,

הוא יהיה לבן.

אם יגישו לו מסעדה ככה,

הוא עוזב אותה והולך.

למה אתה הולך? ביקשת, מה ביקשת? חומוס?

קיבלת חומוס, מה אתה רוצה?

לא, תעשה ככה, נו.

אבל בלאו הכי אתה תחרבש את הכל עכשיו עם הפיתה.

אני סידרתי, אתה לא משאיר את זה ככה. אתה אוכל.

לא.

יש כבוד גם באוכל.

גם לאיזה מסעדה אוכלים?

איזה כבוד.

איפה הייתם?

אה, היינו שם, או.

צריך לספר גם איפה אכלנו, אתה מבין?

יש אנשים שקונים פפסי, יושבים שעה.

שאירו אותם.

כולה חמש שקל השקיעו.

ונכנסים ויוצאים והכל וזה. סליחה, תגידי, אפשר לקבל כוס מים?

תקנה וודקה, תקנה כוס מים בבקשה.

הכל כבוד.

אז זה כוחות שפועלים על הבן אדם, תרצה או לא תרצה, אתה אפילו לא מרגיש.

כבוד.

אז לכן צריך להבין, זה בא בגלל שאתה גם לא רוצה להיות פחות מאחרים.

אתה לא רוצה להיות פחות מאחרים.

לדוגמה, אם לחלק בדווקא ישימו מסודר ואחד ינסו אותו, יסדרו לו את ההצלה אחת קצת שונה בכוונה בשביל לצלם אותו במצלמה נסתרת,

איך הוא מגיב?

אתם תראו שפניו מתחרכמים.

למה? הוא הרגיש בשוני.

הרגיש בשוני.

יש גם כבוד מוסווה.

פעם היה מלצר.

הזמינו איזה אולם באיזה בית מלון והיו שם עשרה עורכי דין והם הזמינו עוגות

עם קפוצ'ינו.

אז הביאו להם את העוגות,

אבל זה המלצר היה חכם.

פרס את העוגה

לאחת עשר פרוסות

והביא צלוחית

לכל אחד עם מזלג

וכל אחד לקח לו פרוסה.

נשארה אחת באמצע.

בכל הדיון שהם דנים,

כל הזמן הם מסתכלים לעוגה.

עכשיו זה לא נעים, זה לא כבוד

לקחת העוגה האחרונה,

כי תשעה מסתכלים עליך, הלו, גם אנחנו פה,

ולחלוק

את הפרוסה לעשר זה מצחיק.

אז אף אחד לא נוגע, כולם מסתכלים ורוצים לאכול.

מה עשה המלצר?

כיבא את העור.

ופתאום שמעו,

הוא הדליק את העור,

רואים אחד שתקע את המזלג

בעוגה ותשעה שתקעו לו ביד.

זה העניין של כבוד.

אז זאת אומרת אנחנו נגועים במידות כאלה שהכוחות האלה שולטים עלינו

ומי שהוא לא עבד לשם

אז הוא עבד לכוחותיו,

עבד ליצרו,

עבד למעבידו.

האדם כולו שקוע בתאוות ואינו מרגיש במומו,

עבד נרצע למידותיו,

ומאבד עולמו בגלל זה.

הקנאה,

התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם הזה וגם מהעולם הבא.

אילו היה מתגבר על המידות היה נעשה בן חורין בשני עולמות.

אדם ששולט בכוחותיו,

אדם ששולט במידותיו אשרב בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא.

אין שמחה כשמחת האדם

שהוא בן חורין מכוחות הגוף ומושל עליהם.

כשזוכה אדם להיות בן חורין מתאוותיו,

פתוחה לפניו הדרך להיות עבד השם.

בא במידה שהאדם מתדבק בבוראו וממלא את תכליתו.

לשם כך הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא ממצרים,

לחירות עולם.

ובספר חובת הלבבות של רבנו בחייה בשער הכניעה

הוא אומר ככה

האדם איננו ראוי לשם עבד עד שיהיה לו אדון

והאדון לא יהיה ראוי לשם אדון עד שיהיה לו עבד.

ולא תתקיים העבודה מן האדם לאלוקים עד שיהיה לו עבד.

הוא יקבל על עצמו כל מידות העבדות.

מה הן מידות העבדות? איך זוכים לעבדות לפני השם?

צריך כניעה,

להיות כנוע לפני הקדוש ברוך הוא,

צריך שפלות,

ההפך מגאווה.

אם אדם יהיה כנוע ושפל לפני הקדוש ברוך הוא

ויתרוקן מכל מידות האדנות,

שזה הגדולה והגובה, הגבהות, גבהות לב,

והתפארת והגאון,

אדם זה יזכה להיות עבד השם במדרגות הכי גבוהות.

מצאנו בתורה מה זה גדר של עבד עולם.

עבד עולם זה מי שאומר אהבתי את אדוני,

את אשתי ואת בניי לא אצא חופשי.

עבד שמכרו ואחרי שש שנים צריך לשחרר אותו,

הוא צריך לצאת,

פתאום הוא עומד ואומר לא, לא רוצה לצאת.

לא רוצה להיות חופשי, רוצה להמשיך להיות עבד.

אהבתי את אדוני,

את אשתי ואת בניי לא אצא חופשי.

זה עבד עולם עד היובל.

כך גם האדם.

אם הוא אומר,

אהבתי זה חמדות העולם הזה,

ואני לא רוצה להתנתק מחמדות העולם הזה,

לא רוצה ולא מבקש את האמת,

אלא נוח לי עם יצר הרע שלי,

בדרך שאדם רוצה ללך,

בה מוליכין אותו,

והבל יטמא פותחין לו,

ונהפך אדם זה לעבד עולם לתאוותיו.

אהבת העולם הזה ואהבת עולם הבא הן שתי צרות

שאינן יכולות להימצא יחד בלב האדם.

שתי צרות זה שתי נשים שחיות עם גבר אחת.

כל אחת צרה לחברתה.

בעולם הזה, בעולם הבא, הן כשתי צרות אצל האדם.

כי כל אחת מושכת לכיוון שלה,

כמו הנשים, כל אחת מושכת לכיוון שלה.

אתם יודעים שבמקרה של תאיר ראדה

יש סברה שהיא נרצחה על ידי חברותיה המקנאות בה,

על זה שהיא בעצם לקחה את אלה שהיו שלהם ונמצאו שתי שערות בלונדיניות ביד שלה.

ואני מתפלא איך לא עשו חקירה מי נמצא בלונדיניות בכל הבית ספר ואיך לא בדקו די.אן.איי שלהם, של כל השערות של הבלונדיניות בבית ספר.

למה לא בדקו את זה?

אם נמצאו שערות כאלה?

מה הבעיה?

ואני הייתי אומר גם שיבדקו אם יש מי מהבנות שם שאולי היא בת של מישהו בכיר ומפורסם.

למה?

לא נראה לדוגמה שהרוצח הזה שאומרים עליו שהוא רוצח שהוא אכן רצח.

ולא נעשו כל הדברים בשביל למצוא.

מכל מקום יש שתי צרות לאדם.

מה זה שתי צרות? כמו שתי שערות, כן?

לא יכולים להימצא בלב אדם.

מוכרחים לוותר על אהבה אחת למען השנייה.

אם האדם אומר אהבתי

על ענייני העולם הזה,

ממילא הוא מנתק את עצמו מאהבת הבורא ומאבד את עולמו הרוחני.

אלו הלימודים שיכולים אנו ללמוד מפרשת עבד עברי שהוקדמה לכל משפטי התורה,

להראות לנו את החשיבות של העניין הזה בהתעוררות שיכולה לבוא מזה.

ממילא אם אנחנו נשמעים ואנחנו עבדי השם

ולא עבדי כוחותינו כל פרשיות הנזיקין אחר כך במשפטים לא נגיע אליהם.

כי נשמר מכל דבר שלא להזיק את רענו ולא לפגום בו.

כי אם אין לנו כבוד וגאווה ושאר הדברים לא נפגע וניזהר מלפגוע באחרים.

כי מי שעבד של המלך לא רוצה לפגוע בבניו.

ואז

החשיבות הזאת וההתעוררות יכולה לבוא מזה לשלול את העבדות לבשר ודם ולקוחות הגוף ולייקר.

את העבדות לשם שהיא עיקר ומעלה נפלאה

בשלמות האדם.

מי שירצה להשלים את החומר בזה, אז אני דיברתי לפני מספר הרצאות על נושא ההתמסרות,

להתמסר לשם יתברך,

שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים אם תמצאנו,

זה נמצא בהרצאה שנתתי בפתח תקווה לפני כשבוע וחצי,

שם תוסיפו בשידור חוזר באתר שופר נקודה נט וזה ישלים לכם את התמונה.

אבל פה רואים דבר גדול שהתורה מבקשת מאיתנו שעיקר יציאת מצרים זה היה בשביל שנהיה עבדים לשם ולא עבדים לעבדים כלל.

ולכן פועל חוזר בחצי היום,

פועל שהזכיר את עצמו למלאכה,

בחצי היום אם הוא רוצה, קם והולך.

למה?

כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם ולא עבדים לעבדים.

אז אתם רואים שהתורה הקדושה דואגת לנו, שנזכה באמת להבין את התכלית שלנו,

ובמקום את הכוחות שיש לנו,

לתת אותם מתנה לאחרים שהם בעצמם עבדים,

להפנות את אותם כוחות לבורא יתברך.

וממילא נהיה אדונים,

כי נשלוט בכל הבריאה כולה, כי המלך יעניק לנו את כל מה שהבטיח בתורתו למי שמקיים את רצונו.

אם אתה עבד,

הוא ישים אותך שר,

ואם אתה שר, יש לך את המפתחות של מה שנתנו לך.

וכמה שתהיה יותר עבד, ככה תזכה לי יותר מפתחות.

משה רבנו היה עבד השם והוא זכה לכל המפתחות.

אברהם אבינו היה עבד השם והוא זכה לכל המפתחות.

דוד המלך היה עבד השם, דוד עבדי זכה לכל המפתחות.

כדאי להיות עבד השם מאשר להיות עבד בלאו הכי סתם,

או לבני אדם או לכוחות והמידות השפלות שבנו.

עד כאן דברי הפתיחה,

ומי שרוצה לשאול שאלות, בבקשה. שלום, כבוד הרב. שלום וברכה.

רציתי לדעת למה כתוב בתורה, אהבתי אתכם, אמר השם. למה אהבתי?

מה רצית שיגיד, שנאתי?

לא, למה כתוב אהבתי? בלשון עבר? כן.

לשון אהבתי זה לא דווקא לשון עבר,

זה גם לשון הווה וגם יכול להיות לשון עתיד.

כשנותנים לי משהו עכשיו אז אני אומר אהבתי.

זאת אומרת האהבה היא לא רק מאז, היא עד עתה.

ובאותה בחינה היא גם תמשיך. זאת אומרת היא בלתי תלויה לגמרי.

הלשון הזה בא לומר שהאהבה הזאת היא בלתי תלויה.

הבנתי ואפשר ברכה?

כן, גם בפעם הקודמת ביקשתי אם אני זוכר טוב.

לא זוכרת.

אה, אני זוכר. כן, מה השם?

דניאל בן רבקה.

רפואה שלמה. מי זה דניאל?

הרב שלמה. הבנתי. דניאל בן רבקה, רפואה שלמה, בריאות והצלחה.

אמן.

ורעות בת אורלי.

רעות בת אורלי.

חזרה בתשובה. חזרה בתשובה שלמה.

אמן.

הרב, זה נכון שב-2012 חריב העולם?

אצל אלה שמאמינים בזה.

כבוד הרב, לפני כמעט שנה ושלושה חודשים קיבלתי את המחלה ועברתי הרבה טיפולים כימיים והרבה טיפולים ביולוגיים.

ולפני איזה שבועיים התבשרתי בבית החולים שכבר כל הטיפולים האלו לא עוזרים.

אז אני רוצה שכבוד הרב ייתן לי ברכה.

בשמחה רבה. אבל תגיד לי, אתה מוכן להחליט מהיום שאתה תהיה עבד השם בקול, מכל קול? כן.

תבין מה אני מדבר.

אם יש לך את הטלוויזיה בבית, אתה מוציא אותה הערב.

אם יש לך אינטרנט, אתה לא רואה יותר.

כן.

אתה לומד תורה כל שעות היום שאתה יכול.

בכיף.

בכיף. אם עשית את זה, אתה מסודר. מה השם?

יעקב חיים בן שמחה. יעקב חיים בן שמחה. השם ייתן לך שמחה ואריכות חיים לעבודתו יתברך. אמן. ויעתיק את המחלה שלך ממך לאסד.

אמן. אמן. אמן. ערב טוב הרב. ערב טוב. רציתי לחזק את הרב בנוגע לזמרים. כמו שהרב עושה, הוא מוסר את הנפש. חזק וברוך.

הרב יש לידי חבר,

שרוצה ברכה לפרנסה.

שהרב ייתן לו ברכה. איפה הוא?

פה החבר. יש לי עוד כמה דברים שאני רוצה חוץ מזה. תן לי אותו רגע. תן לי.

אתה עובד? ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אתה עובד? כרגע לא.

הבנתי.

אז יש לך עבודה מסוימת או שכל עבודה זה טוב? לא. לא משהו מסוים.

הבנתי.

הנה, יש עבודה. מי מציע לו עבודה?

אתה יכול לסדר לו?

והנה, יאללה, בעזרת השם סודר. אבל רגע,

אתה תיקח על עצמך, בעזרת השם, ללמוד שעתיים כל יום בתכנית דיבור,

שלושה חודשים רצוף כל יום, כולל שבת וחגים.

שהעבודה תהיה קבועה.

בתורה תהיה קבועה.

אני אשתדל, אני לא אעמוד בזה, אבל אני אשתדל.

אם אתה תלך לעבודה ויגיד לך בעל הבית, אני אשתדל להחזיק אותך,

אתה תעדיף שהוא יגיד לך, אני מקבל אותך לעבודה קבועה או אני אשתדל?

לא.

אז תעשה מה שאני אומר, שלושה חודשים בלבד.

לא אצליח.

אני אומר לך שכן תצליח.

אני אשתדל. למה? בעבודה שאתה רוצה אתה תעבוד שמונה שעות.

ופה זה רק שעתיים.

להיות עבד לשם שעתיים במקום שמונה שעות, לעבד בשר ודם.

אני מוכן לנסות, כבוד הרב. אבל על זה למדנו הערב.

מה הקושי? את הספר אתה לא צריך להחזיק, אי אפשר לשים אותו על השולחן.

אתה יכול לשתות נס קפה ליד, אתה יכול עוגה.

מה הבעיה?

לא, זה דברים מורכבים, כבוד הרב. זה לא... מה מורכב? הרבה דברים, הרבה דברים.

מה מורכב?

אם הייתי מדבר עם הרב בפרטיות...

לא יעזור לעבוד, אתה צריך לעבוד.

שמונה שעות תיתן.

תחשוב שהוא אומר לך עשר, אתה חייב לעבוד.

שעתיים אתה לומד,

והשאר אתה עובד.

זה התנאי שאני מקבל אותך.

לא תסכים.

תגיד לו זה מורכב?

זה העבודה.

מה הבעיה? לא מבין, מה הבעיה?

יש בעיות מעבר לזה, כבוד הרב.

מה אכפת לי מעבר לזה? זה בתוך העבודה.

ובעירייה, אם הוא יסתדר לך, עובדים פחות שעות.

תלך על זה.

ברכה אם אפשר, כבוד הרב. בטח. אני מוכן להשתדל.

הברכה זה עם זה.

אתה חייב להשתחרר מיצר רע. הוא שולט עליך חזק.

הוא לא נותן לך להתחייב אפילו.

הוא מפחד להפסיד אותך.

תראה מה זה, איזה שליטה, 24 שעות.

איזה נזק יכול להיות לך מזה?

אדוני רב, זה לא עניין של אלימות. אני מוכן ללמוד הרבה יותר משעתיים, אבל זה עניינים אחרים שמגבילים אותי בעניין של אלימות. זה לא...

אפילו אם אתה לא יודע לקרוא,

אז אפשר לשמוע מפי אחר, ואפילו בקלטות.

אני שומע את ההרצאות של הרב מדי יום.

שעתיים רצוף.

כל יום.

שלושה חודשים רצוף.

קח את המומנטום.

אתה רוצה לחשוב? אני אשתדל, אני אשתדל. תודה. לא, אז תחשוב על זה.

תחשוב עד אחר כך,

ואז ניתן לך ברכה.

אם הרב זוכר, היינו אצל הרב באחיעזר וגם בגבעת זאב. היה את הבחור התימני, הרב זוכר, עם אח שלו עם האופנוע.

כן.

אח שלו נפטר יום שישי. רציתי לבקש... ברוך דיין האמת.

אם הרב יכול להתקשר, לחזק, הוא קיבל על עצמו לחזור בתשובה. בלי נדר, תעביר לנו את הטלפון.

עכשיו רציתי גם לבקש מהרב ברכה לרועי בן שירה דליה,

לזיווג הגון. רועי בן שירה דליה, זיווג הגון מהרה.

אמן. עכשיו הרב, אני אצלי בישיבה, אני נהייתי נציג של הרב. אני בקשר לזמרים. באיזה ישיבה? בתפארת שלמה, בירושלים. כן.

בקשר לזמרים, הרבה אנשים אומרים,

הרב עובדיה לא מדבר.

אני ראיתי שהרב בא לכמה ישיבות והביא להם שם את החומר והציג.

ויראה להם מה שהרב יודע, ואנשים את זה לא יודעים בישיבות.

הייתי מבקש, אם הרב יכול... אפשר לעשות דיסק ולחלק.

הבנתי, תודה רבה, הרב. אם אפשר, ברכה גם בשבילי. דרך אגב, יש לנו שניים מ-פי שלוש רק על הנושאים האלה, ואפשר להשיג הערב כאן.

הבנתי, תודה.

אם הרב יכול לתת לי גם ברכה לעלייה רוחנית... תזכה לעלייה רוחנית, לעבודתו יתברך. תן לו קול. אני מברך אותך, תודה.

אתה בהתחלה אמרת שאם תלך לתפילות, אם אנשים ילכו לתפילות, תהיה להם חיי נצח, חיי זה. מי מבטיח את זה? אתה יכול להבטיח לי את זה?

כן.

איך?

מי שהבטיח לי מבטיח לך?

ומי הבטיח לך? הקדוש ברוך הוא.

והקדוש ברוך הוא.

כן. נגיד, אני באתי מאמא שלי.

כן. אתה מאמא שלך. כן. נו, מה? אז מה רצית, שנבוא מאותה אמא?

לא, מאיפה הוא?

הוא, בוא.

כן.

אני רוצה, עכשיו אני רוצה. כן. בוא אתה תבטיח לי, אני הולך שלוש תפילות ביום. כן.

אוכל,

נותן תפילה, מה שאתה רוצה.

ולומד?

ולומד? כל יום אני לומד, אלמד לך, כל יום תבטיח לי, יהיה לי חיי נצח.

מבטיח לך, הנה לפני כולם. מבטיח לך שאם תלמד... תן לי הוכחה, בכתב.

בכתב? כל התורה מלאה בכתב מזה.

מי? תראה לי פסוק שמבטיח לאלירן מאמא יכהן נצח. אה, עם השם בכתובת? בשם של האמא?

אה, בסדר. זה עוד לא הוציאו תורה כזאת בדיוק בשבילך,

עם השם שלך.

אבל זה חטוף.

כל התורה למען ירבו ימיך,

למען ייטב לך,

וארכת ימים,

לעולם שכולו טוב,

לעולם שכולו ארוך.

אם אתה שומר על התורה והמסוואות אתה זוכה לחיי העולם הבא.

מאיפה זה כתוב?

בתורה הקדושה בפסוק שאמרתי והרמב״ם בפרק תשע מלכוד תשובה אומר את זה.

רצונך שאקריא אכה?

כן? כן. יאללה, על העיני. ואתה תשמור?

בעזרת השם. נפלא מאוד.

איפה זה כתוב בתורה, בעזרת השם?

זה לא כתוב, זה תורה שבעל פה. אה? אתה רואה שאתה יודע?

בחור טוב.

רק רגע.

מאחר שנודע שמתן שכרן של המצוות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך השם הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא,

שנאמר למען יטב לך וארכת ימים,

זה הפסוק בתורה.

והנקמה של נוקמים מן הרשעים שעזבו אורחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת,

שנאמר היא כרת,

תכרת הנפש ההיא עוונה באה.

כל זמן שעוונה באה היא נחרטת מן העולם הבא.

מהו זה שכתוב בכל התורה וכולי וכולי וכולי.

אז הנה הרמב״ם אומר לך, בלקו תשובה פרק ט',

בהלכה הראשונה,

שעל שמירת המצוות וקיומן אתה זוכה לחיי העולם הבא,

שנאמר למעניתיו לך וארכת ימים לעולם שכולו טוב ועולם שכולו ארוך.

וזה הבטחה של התורה.

יצאת לדרך,

על העין הנה, קח גם ציצית,

בבקשה.

תן לו.

יאללה, תברך.

אם אפשר, ברכה.

קודם תברך שהחיינו ואחרי זה אני אברך אותך.

שחיינו, ברוך אתה. ברוך אתה, אדוני אלוהינו מלך העולם. שחיינו וקיימנו. קיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. איזה ברכה אתה רוצה?

איזה ברכה?

דבר ראשון, ההורים שלי נכשלו. על העיני. מה השמות?

ניסים ושושנה-ממא.

לא, ניסים בן גרדנה, שושנה בן אה. גרדנה? כן. ושושנה, בת?

שושנה בת.

שהתבלבלתי.

בת אסטר. בת אסטר. השם יזכה אותם לבריאות שלמה ואיתנה.

אמן.

וחברים שלי, אלירן יצחקי בן ענת.

אלירן בן ענת ו... אסף בן יפה.

אסף בן יפה יזכו לשוב בתשובה שלמה,

בריאות והצלחה ועלייה רוחנית. אמן. והנה, שתי צציות בשביליהם גם.

תן לו.

הרב, ערב טוב. ערב טוב. שתי שאלות.

אמרת שבשביל להיות אדון, בשביל להיות עבד צריך להיות אדון.

בשביל להיות אדון, בשביל ייקרא אדון, הוא צריך להיות לו עבד.

לפני שבני ישראל יצאו ממצרים,

מה אני עכשיו, כאילו, נחשב הקדוש ברוך הוא?

כי עוד לא היו לו עבדים.

ולגבי משה רבנו, שהוא שלח את משה רבנו, כאילו, מאיזה צד הוא בא וביקש ממשה רבנו, לך תוציא את בני ישראל?

הוא לקח ריזיקה כשהוא מוציא את בני ישראל ממצרים?

איזה ריזיקה? שמה, שהם לא יצאו?

לא. שהם יעבדו או לא?

שיעבדו אותו או לא? אותו.

הקדוש ברוך הוא ידע שהם יעבדו אותו.

ידע.

כי הוא אמר לו שהוא ישמעו בקולו, הוא לא האמין כל כך שהם ישמעו, והוא אמר לו, אל תדאג, ישמעו.

הקדוש ברוך הוא ידיי, זה מתחילת העולם. ודאי, קורה כל הדורות מראש. כן, ולגבי זה מה הוא נחשב לפני כן, לפני שהיה... אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא.

הוא לא תלוי, אדנותו לא תלויה ביצורים.

אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא.

אתה מבין?

זה עוד לפני הוא נקרא אדון.

אבל אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא.

מה ההמשך?

מה?

לא זוכר.

ואחרי ככלות הכל?

לב אדם לוח נורה.

והוא היה והוא הווה והוא יהיה בתפארה.

זאת אומרת,

הוא לפני וגם אחרי קיים, בלתי תלוי באחרים.

תודה.

תהיה בריא.

שלום לך, כבוד הרב. שלום, שלום.

יש לי שאלה על שירים וזמרים פסולים.

כן. אם זה מחזק אותך, השירים האלה, מחזק אותך מבחינה דתית, אז אני יכול לשמוע את זה?

למה אני לא מכיר כמעט זמרים שלא מרקידים בציבור מעורב?

ומידת טסה וכל אלה הם... יש בעיה לשמוע בכלל שירים, כבר טחנו את הנושא,

כיוון שיש גזירת החורבן.

כיוון שיש גזירת החורבן,

אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנא.

מתי? כשיבנה הבית. עד אז אנחנו בגזירת החורבן, כמו שכתוב, בסימן תקס בשולחן ערוך,

שאין לשמוע אפילו זמרים כשרים שלא במקום של מצווה.

אז איזה זמרים אז אני כן יכול לשמוע? יש לך כמה? בזמן שיש מצווה,

כגון ברית, חתונה, פדיון הבן וכולי,

אמרנו כבר, ארז יחיאל, יהודה חדד

ושלמה כהן.

עכשיו, בן סנוף הוא גם כשר או שהוא גם פסול? על הפנים.

הוא שר בפני כלות במצבים שיש אמיר העם

ודברים איומים ונוראים.

כן.

כן?

בבקשה. כן, אם אפשר, יש לי כמה שאלות.

שאלה אחת,

למה השם ברא את הכול, את העולם, אותנו, את החיות, את כל מה שיש? אין לו מה לעשות?

כאילו,

למה, משעמם לו?

קודם כל יש לו מה לעשות, ואתה רואה שהוא עשה?

אז מה הבעיה?

מה הוא עשה?

מה זה עוזר לו?

לא הבנתי. מה זה עוזר לנו? למה הוא ברא אותנו?

למה?

שמעתי. תגיד לי משהו אחר.

אלה שבנו את המגדל בדובאי,

יש להם מה לעשות או אין להם מה לעשות? לאו דווקא.

לאו דווקא. סתם הם עשו, נכון?

יש כרסף.

כולם הולכים לבקר שם בשביל לראות שסתם הם עשו משהו.

אנשים טסים לדובאי לראות

משהו שעשו סתם.

זה שטסים, זה לא אומר שהם צריכים לטוס.

נכון. למה עשו טוסים בכלל? מי אמר שצריך לטוס?

אף אחד לא אמר.

נכון. למה עשו כיסא? היית יכול לעמוד הערב. נכון.

למה אתה מחזיק מיקרופון? אתה יכול לדבר גם בלי. אפשר.

אתה יכול גם לא לדבר.

אפשר. למה החלטת לדבר?

כי יש לי שאלה.

אה, יש לך שאלה? כן. מאיפה נוצרה שאלה? מזה שיש לך שכל. נכון.

ואם יש לך שכל, מי שם לך אותו? השם. ולמה הוא שם לך אותו? שאלה טובה. שעמם לו. למה שאני שואל אותך? שעמם לו.

אתה מבין?

היה לא משעמם, ולכן אתה לא משועמם ואתה שואל שאלות.

זה לא מה שענה לי. ודאי, ודאי.

אז אני אסביר לך, הרצון האלוקי זה בשביל...

להיטיב לברואים, היות והקדוש ברוך הוא טוב ומדרך הטוב להיטיב לכן הקדוש ברוך הוא ברא מקבלי הטבה

כמו שהנדיב מנדב כי מידת הנדיבות היא לתת

כך הקדוש ברוך הוא טוב מטיב

בשביל להיטיב צריך להיות מקבלי הטבה כי מדרך הטוב להיטיב, נכון?

מי שמרחם, מי שרחמן מרחם, נכון?

זו מידתו, נכון?

מי שטוב מטיב, נכון?

בשביל להיטיב צריך שיהיו מקבלי הטבה.

אז הוא ברא ברואים שיקבלו הטבה,

וברא להם את העולם מושלם כדי להיטיב להם,

שלא יחסר בעולם כלום

למקבלי ההטבה.

רק דבר אחד,

שהם לא יקלקלו לעצמם.

אם הם ילכו לפי מה שהתורה אומרת,

העולם יהיה גן עדן.

זה טוב או לא טוב מה שהוא עשה?

מעולה. נפלא.

נגמרה השאלה, שאלה הבאה. אוקיי, שאלה הבאה.

אם אומרים שהכל יהיה לטובה, אז למה צריך להתפלל לזה אפילו?

לא אומרים שהכל יהיה לטובה,

אומרים שכל מה שעושים מן השמיים, לטובה.

נו, אז אם עושים כבר, והכל מתוכנן מראש,

אז למה להתפלל?

זה שני דברים.

מתוכנן מראש, לא מתוכנן. לא מתוכנן, ידוע. ידוע מראש.

מה שידוע זה על פי מה שאנחנו נבחר.

ולאחר שבחרנו,

אז הידיעה קדמה לפני הבחירה.

אבל היא לא קבעה מה נבחר.

פשטות קצת?

זה היה מאוד פשוט.

עוד פעם?

אני ידעתי שיבואו לפה כמה אנשים.

אני לא קבעתי לך לבוא הערב,

אבל ידעתי שיבואו אנשים.

אתם גם ידעתם שאני אבוא, לא?

אחרת לא הייתם באים.

האם הידיעה שלנו קבעה משהו?

לא.

אצל הקדוש ברוך הוא זה בדיוק אותו דבר, רק מדויק.

הוא גם יודע מי יבוא,

כמה זמן יהיה,

מי ישאל ומה התשובות שיקבל וכולי.

אבל זה לא קובע,

זה יודע.

שאלה אחרונה, אם אפשר. לא מה שקשור, אבל מה דעת הרב על פתיל תכלת?

פתיל תכלת,

יש מי שרוצה לומר שזה הפתיל ורבים חולקים על זה ולכן לא נוהגים ללכת עם זה, למעט

מספר אנשים שהחליטו שהם רוצים ללכת עם זה.

אם הולכים רק עם לבן לא מחסירים כלום,

אבל אם התכלת לא טוב, אז יש בעיה.

אבל אם הולכים עם תכלת, אז יכול להיות,

יש לך נגיד אחוזים שזה כן נכון.

אבל לא הולכים על ספק במקום שיש לך ודאי, והוודאי בלבן הוא מה אחוז. מה ודאי? זה לא עושה רע אם התכלת פסולה נגיד?

אתה אומר שלא, ויש סוברים שכן. מכל מקום לא נוהגים ללכת עם זה, וכדאי ככה ללכת.

בסדר. כבוד הרב הולך עם תכלת?

לא.

בסדר. תודה רבה הרב. תהיה בריא.

לפני כמה, שלוש שנים בערך, יצא סרט שקוראים לו הסוד, ואחריו יצא גם ספר.

הרב מכיר?

לא.

זה אומר שאם בן אדם יחשוב חיובי ויתנהג חיובי, הוא יקבל כל מה שהוא רוצה.

נפלא. אם הוא יתנהג.

אלה שכתבו את הספר חשבו חיובי,

שאנשים יחשבו חיובי, מכרו את הספר, ובאמת נהיה חיובי, הרוויחו כסף.

אבל אנשים הביאו הוכחות. אבל זה לא אומר שכל מי שקרא את הספר הרוויח כמו זה שכתב את הספר.

אבל אנשים הביאו הוכחות לזה, שזה קרה להם.

אין שום בעיה, תחשוב חיובי ותרוויח הרבה.

אבל זה לא נראה שזה הולך עם היהדות, כאילו,

שמה שהשם חושב שטוב לאדם הוא יקבל.

אתה רוצה שאני אגיד לך שזה קשקוש בגרוש?

זה קשקוש בגרוש. לא, אני יודעת מה הרב חושב על זה.

אני אומר לך, קשקוש בגרוש.

בסדר.

יש אדם שחושב חיובי, חיובי, חיובי, נו, ואם הוא עושה עבירות, עבירות, עבירות, והוא יחשוב חיובי, חיובי.

בוא נגיד, אני אתן לך ציור.

אחד עובר עבירות, מחלל שבת, אוכל נבלות וטרפות, הכול,

עושה כל העבירה שבתורה וחושב חיובי שיהיה לו גן עדן.

אז מה אתה חושב שממש מלאכי, טורן, זה עולם הזה, זה לא, אז מה, ממש מלאכי השרת יבואו ויגידו לו בוא חיובי שלנו, בוא, בוא חיובי,

ניקחו אותו לגן עדן?

מדברים על ה... לא בעולם הזה. אה, בעולם הזה?

בשביל החרטות של העולם הזה זה טוב הספר, כן.

אראב, יש פה שאלה ש... מה, נזכרת או עוד משהו?

לא על זה חברים שלי, הם כאילו מתביישים לשאול, אז אני שואל בקורח. אז אתה דובר לשכונה, כן.

אני אישית זה לא ברוך השם, אבל כאילו...

על שמירת הברית.

הם שואלים איזה פעולות הם צריכים לעשות, כאילו לשמור על זה יותר טוב.

יש ספר שנקרא קיצור שולחן ערוך,

ויש שם פרק שלם על הנושא הזה.

דברים שבצנעה אני לא מדבר, תוכל לראות את זה שם.

של הרב גנץ פריד.

עזוק בואו. תהיה בכי.

שלום, כבוד הרב.

למה כל הזמן שרע,

אז נהפך להיות יותר רע, ושאתה מאמין, אז עוד יותר רע לך? כאילו,

רע כל הזמן וזה לא עובר. את פשוט לא חושבת חיובי. לא, אני חושבת,

אבל זה נעשה יותר גרוע, זה רע ורע, וכאילו, לא מפסיק.

כן. אז מה אפשר לעשות?

פשוט אדם, כשהוא פסימיסט,

אז זה שולט עליו המחשבות. וכשחושבים שיהיה טוב, ו... זה טוב מאוד לחשוב טוב, אבל צריך גם לעשות דברים טובים, וצריך לברוח מדברים רעים. זה לא מספיק רק מחשבות,

זה צריך להיות מלווה עם מעשים.

אם עושים מעשים של חסד,

מעשי מצוות,

מעשים שהם בטבעם, במהותם,

הם טובים,

הם ממילא מכניסים שמחה גם באדם.

כשאדם יודע שהוא עושה דברים ערכיים,

זה משמח אותו.

אבל אם בן אדם לא עושה כלום, ורק שוקע במחשבות,

והוא רק רואה שמצבו לא טוב,

והוא מתמקד בזה לראות,

ועם הדמיונות הוא משליך השלכות לומר,

אוי ואבוי, בטח יהיה לי ככה וככה, ולא אוהבים אותי ושונאים אותי,

והנה,

לא צלצלו אליי, ולא אמרו לי, ולא עשו לי,

והוא כל הזמן ייכנס לזה, ודאי שהוא יגיע לדיכאון. ואיך מוחקים את המחשבות האלה, אם כי הם רצוניים? פשוט משתמשים במחשבות לכיוונים אחרים שהם עשיית תורה ומצוות, כמו שאמרתי,

ובעזרת השם יוצאים מזה, כי האדם

חושב תמיד מחשבה ועוד מחשבה ברצף.

אז אם הלב פנוי מחוכמה,

נחה עליו רוח שטות,

אבל אם יש בו חוכמה,

אסרה מחשבת שטות, כי אי אפשר לחשוב שתי משאבות

בעת ובעונה אחת.

אם אדם חושב על דברים שהם מצוות,

הוא שקוע בהם.

אם הוא חושב עבירות, הוא שקוע בהם.

אם הוא חושב טוב, הוא שקוע בטוב.

אם הוא חושב רע, הוא שוקע ברע.

אבל זה צריך להיות מלווה במעשים,

כי מחשבות כל היום,

אי אפשר להחזיק ראש כל הזמן במצב מסוים.

אי אפשר.

וכבוד הרב, עוד שאלה אחת.

סבא שלי פשוט נפטר לא מזמן, ויש לי ממש איסורי מצפון, כי אני פשוט באותו יום שהוא נפטר, אני התכוונתי לבקר אותו יום לפני, ופתאום הוא נפטר במוות פתאומי כזה, זה לא היה משהו.

אז איך אפשר לצאת מזה? כאילו,

אני באיסורים חווה זמן שלא הספקתי לראות אותו פעם אחרונה. כאילו, למה רק אני לא הצלחתי?

כי כולם דווקא הספיק חוץ ממני. מי אמר שיש חוב להספיק?

אבל לא יודעת, אולי זה, לא יודעת, כאילו, סימן, למה ש... מה את חושבת, שהוא כועס עלייך?

יכול להיות. לא, הוא לא כועס עלייך.

אחד, הוא לא יודע שאת

לא הגעת. הוא כועס על דברים אחרים, לא על זה שלא באתי. אז זו בעיה אחרת.

אם את רוצה לפייס אותו על מעשים שעשית שלא כהוגן,

ואת יודעת שעשית דברים כנגדו לא כהוגן,

את יכולה לאסוף עשרה אנשים,

ללכת אצל קברו ולהגיד, חטאתי, עוויתי, פשעתי לסבי כך וכך, בן כך וכך,

ולהגיד, אני מבקשת מחילה וסליחה והכול,

ובזה נגמר כל העניין.

ואת נקייה מן הכול.

תודה, כבוד הרב.

גלית בת יפה, ברכה לבריאות. גלית בת יפה, בריאות שלמה ואיתנה.

כן, ולי עכשיו מיטל מיכל בת אסתר.

מיטל מיכל בת אסתר, רפואה שלמה, בריאות ומחשבות טובות ומעשים טובים. תודה רבה לך, כבוד הרב. עדן בת סימה.

מה זה? צאתה לך, צאתה לך.

עדן בת סימה, רפואה שלמה, בריאות והצלחה.

את האמת, זה פעם ראשונה שאני בשיעור, אז אני קצת מתרגשת.

רציתי לבקש שתי ברכות.

אחת לרחל בת שרה סלין,

לזיווג הגון.

ושנייה, היא שומרת, שומרת תורה ומצוות.

כן.

מה למה?

מה למה? שומרת, שומרת תורה ומצוות.

כן, משתדלת.

מה זה משתדלת?

מקיים את המצוות.

כן.

שומרת שבת, כשרות, הכול.

כן.

כן? לא אוכלת במסעדות אסורות וכו'.

מקטפידל בדץ דווקא

אה... לא. נו, אז צריך להשתפר בזה.

טוב. נפלא. שרה?

רגע, רחל בת שרה סלין. רחל בת שרה סלין.

זיווגה גוד מהרה.

אמן.

וגם לרחל בת...

מה הייתה? שומרת?

רחל בת שרה... שומרת?

לא.

אה...

היא תהיה מוכנה לשמור.

צריך לשאול אותה. בבקשה.

לצלצל, לשאול, ואני אגיד לך את תשובתי.

מה היא צריכה לשמור? לשמור תורה ומצוות.

איפה היא?

איפה היא גרה? לא, היא פה. לא? לא. איפה היא?

לא, זה בעלי.

אז תצלצלו אליה, תשאלו אותה אם היא מוכנה לשמור תורה ומצוות.

היא שומרת שבת.

בצניעות היא הולכת?

אממ...

לא.

לא. תשאלו אם היא מוכנה ללכת בצניעות, ואני אברך אותה.

בסדר, הוא יצלצל ואנחנו בינתיים נמשיך. כן. אני אוכל לבקש בקשה גם לילדים שלי?

כן.

תזכי שהילדים שלך ילכו בדרך התורה והמצוות.

תמיד.

אמן.

שלום לרב.

לצערי אני אדם מתחזק, עדיין לא מחוזק.

אני רציתי לשאול משהו. אני לאחרונה ממש קמתי מישיבה על אחי.

ואמרו לי שהוא נכתב בטרם אמת, או קטן ממני, בן 19,

והגיע אליי רב,

אמר לי שנכתב בטרם אמת,

ושהקדוש ברוך הוא לקח אותו, כי הוא הגיע לפה, לעולם הזה, לתקן את הנשמה שלו.

ואז אני שואל,

אם אמר לי את זה הרב,

שהוא בסך הכול נולד ל-19 שנה, חי 19 שנה,

איפה הייתה הבחירה שלו?

הבחירה שלו הייתה מגיל 13 והלאה.

מה הוא עושה?

כן, הסביר לי הרב שהוא, עוד כשהוא נולד,

הוא מגיע לפה ל-19 שנה.

כך נקבע לו מלמעלה. זה סותר את מה שהוא אמר, שהוא נכתב בטרם עת.

נכון, זאת השאלה. אז צריך להליט מה הוא אומר.

אני לא הייתי שם כשהוא אמר.

מכל מקום, עד גיל 20 לא דנים מן השמיים,

ואם הוא התכוון לומר שמשהו נלקח בגיל כזה,

אפשר שזה על עכשיו ותיקון קודם שהיה לו, שצריך לתקן את הנשמה,

אפשר להבין את זה. אני מבין שהוא לא שמר תורה ומצוות.

השתדל לאחרונה דווקא.

בעקבות מה שהיה לו או משהו כזה?

לא, הוא נהרג בתאונת דרכים, אבל לאחרונה הוא התחזק והלך למכינה שהיא דתית.

הבנתי.

מכל מקום אנחנו לא יכולים להגיד בדיוק

מה הסיבה שאדם נלקח.

אבל פחות מגיל 20 זה מסתבר שזה יכול להיות גם על גלגול קודם.

זאת אומרת שלא הייתה לו בחירה בחיים.

כן יש לו בחירה. על כל יום ויום וכל רגע ורגע יש לאדם בחירה כמו שלך, יש עכשיו ורגע.

לבחור מתי למות ודאי שאין לאף אחד.

אבל מה לעשות בחיים שחיים, יש לכל אחד כל רגע.

תודה. שלום כבוד הרב. שלום.

הרי בורא עולם הוא יודע כל צעד, כאילו מה הולך לקרות עוד כמה שניות, מה הולך לקרות עוד עשר דקות, הוא צופה את העתיד בורא עולם.

למה כשבני ישראל יצאו ממצרים,

לא לקח אותם פשוט, פתח את ים סוף, לקח אותם, היה לוקח אותם דרך עזה, דרך שמה, היה לוקח אותם משם,

מסיז את הפלישתים כמה דקות, גומר את העניין, וזהו. למה לקחו אותם 40 שנה בשביל להוציא אותם גם מזהב ממצרים, עשו את חטא העגל, אחר כך הגיעו, אחרי 40 שנה הגיעו לכניסה לארץ-ישראל,

את חטא המרגלים גם עשו.

למה לא הכניסו אותם ישר דרך לארץ-ישראל?

כתוב שאין אדם עומד על דעת ריבו עוד 40 שנה,

ועם ישראל היה צריך להסתגל לתורה ולמצוות בתנאים כאלה, כמו שהוא היה במדבר במשך 40 שנה,

בעקבות מה שידע הקדוש ברוך הוא, מה הם יבחרו ומה הם יעשו,

וזה היה ההכנה שלהם שתסתפג התורה בתוכם במשך 40 שנה,

כדי שיוכלו לעמוד בזה כשייכנסו לארץ ויצטרכו לחיות,

לא בתנאים שהיו במדבר שהשכינה הייתה מצויה איתם, שלא חסר להם דבר,

שהיה להם ענני כבוד, שהם היו שמורים מכל מקום,

בתנאים האידיאליים של גן עדן, עלי אדמות,

הוא נתן להם את האפשרות להתכונן,

להכין את עצמם, ללמוד את התורה, שתספג בתוכם,

וכשייכנסו לארץ יוכלו להתמודד מול המשימות שיש להם כעם עצמאי,

לא בתנאים שבמדבר, אלא בזכות עצמם בדרך הטבע.

אז זה היה משאיר אותם עוד כמה זמן בתוך מצרים,

וזהו.

נותן להם כמה שיעורי תורה ביום, התחזקות ככה ביום, אומר עניין. תראה, עצות בדרך כלל אפשר לשלוח לקדוש ברוך הוא ביום שישי בתיבת הדואר,

אבל הקדוש ברוך הוא כל כך הרבה תוכניות והכנות ועניינים כמוסים וגלויים יש בכל תהלוכותיו עם עם ישראל,

שספרי המפרשים כל כך גדולים ורבים,

שלהשיב לך על שאלה כזאת ייקח כמספר הדפים שיש,

אתה מבין, בספרים.

אבל אתה צריך להבין שהקדוש ברוך הוא על כל פסוק ופסוק,

יש הסבר למה זה נעשה, איך נעשה,

וכו'.

תיקח רק ספר שקל מאוד לקריאה,

גם לאדם שלא מתמצא עדיין בלימוד,

ספר מעם לועז,

ושם תתחיל לקרוא מפרשת שמות

ותמשיך הלאה,

לא תגמור ותמצא שם מאות תירוצים והסברים על העניינים האלה.

יישר ברכה.

בהחלט. הצלחה ובריאות ללינוי אסתר בת וורת. לינוי אסתר בת וורת, בריאות והצלחה,

ושמירת מצוות כהלכה. אמן. ואופיר בן טובה. אופיר בן טובה, כנ״ל. יעקב בן טובה ו... יעקב בן טובה, מרים.

כנ״ל.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב. אתה רואה, אני עדיין פה. הייתי בפעם הראשונה, לקח לי שעתיים להגיע לאור יהודה.

אתה באת מלוס אנג'לס, יאס. מאריזונה. אריזונה, סורי. הייתי... אני עדיין שלח מצווה, אז אני מרגיש שאיפה שאני הולך אני...

בטוח.

ואחרי ההרצאה של כבוד הרב,

אני שמח שעכשיו אני פה שוב פעם, הפעם לקח לי רק חמש דקות להגיע לפה,

עצרו לי טרמפ איזה אוטובוס מלא של חסידים. הוא אמר לי, עד שער הגיא. הגעתי לשער הגיא. אמרתי, טוב, אני אצטרך לעצור טרמפ. קצת מסוכן, אבל איכשהו עצר, אני רואה משאית שמחלקת לחם, עומדת. אמרתי לו, אני ארוץ לראות מה הוא עושה.

הבן-אדם ישן,

ודפקתי לו בחלון, אמרתי לו, אתה בטח עייף.

הרגשתי שקיבלתי שכר, מיד לקח אותי לירושלים,

הטרמפ קדימה לירושלים.

והספקתי להגיע לאנץ לתפילה בכותל שוב פעם.

ובשבת האחרונה שוב פעם הרמתי את ספר תורה.

עוד דבר שאני רוצה לומר, כששומרים את השבת מכל הלב,

השעות זה מכניסת השבת עד 2300 בלילה,

עם זמירות שבת, הולך לישון, קם ב-1800, הולך לאנץ,

ארוחת צהריים,

זמירות שבת, נשאר לי בקושי חצי שעה לישון, אחר כך

בשעה 1500 שיעור ומנחה והזמן רץ. אף פעם לא היתה לי שבת כזו,

השבתות כאלו, כל השבתות שאני פה בארץ, אף פעם לא הרגשתי שבתות.

כשעובדים את השם בדבקות,

מרגישים את השבת.

ועוד דבר, עם הזמרים הפסולים,

היה תלמיד חכם, איפה שהדרכתי השבת הוא לומד אצל הבן של הרב עובדיה.

דיברתי אתו על הנושא,

ונראה שכל אחד מנסה למצוא לו תירוץ להתחמק מזה.

הייתי רוצה שהוא ידבר אתך, אבל קטונתי.

הוא ממש תלמיד חכם, אבל עדיין יש לו תירוצים. זה כל מיני תירוצים כאלו שאני לא מקבל אותם, אחרי ששמעתי מה

כבוד הרב אומר.

אנחנו מאוד שמחים לשמוע אותך. אני כמו כצמא במדבר כשאני שומע אותך.

תהיה בריא, תודה.

תודה. תן לה מחור מאחוריך.

הרב, אתה אומר שאסור לשמוע זמרים פסולים,

ואני לא בא להגיד שהרב חוטא, אבל שומעים בהרצאות שלך את השירים של הזמרים הפסולים, כמו אנא אנא אנא ננתקו שבריחו.

זה מדטסה יעקב שווקי.

מאיפה אתה מביא את זה?

יש לי שירים שלהם בבית.

אז על מה אתה מדבר?

על קלטות שהיו פעם?

לא, עכשיו בהרצאה הזאת אמרת שאסור לשמוע זמרים פסולים. נכון, ו?

אמרת... ואיפה אתה שומע שאני משמיע אותם?

כאן.

זה המנגינה.

זה איזה מנגינה? של מי זה?

אה נה נה נה נה דקודשא בריחו

יעקב שוויקי, מונדה טסה. מה פתאום? זה שלי, מה פתאום? הם שרים את השיר שלי.

זה אני שר, אנו עבדו דקודשא בריחו.

אבל זה המנגינה.

שלי.

זה שני העובדים שלי עשו את זה אצלי במשרד.

אתה כל כך התרגלת לזה שאתה חושב שזה שלהם.

זה רוברט קקולי עשה את זה עם עידן מוצפי.

הם עשו את המנגינה הזאת. איפה אתה שומע כזה דבר?

יש לי שכם בבית. לא כאלה.

כאלה. לא.

כן. שלך מזויף.

אז אני לא חוטא כבר?

יופי. תודה.

תן לחבר שלך.

הרב, יש לי שאלה לא כל כך קשורה,

אבל מסקרן אותי לדעת את התשובה.

איפה היה הרמז בתורה על רבי אליעזר הגדול וגלגול של מי הוא היה?

הי הי יא, איפה הלכת?

זה גם אותי מסקרן. אם תמצא, תגיד לי.

כן, תעביר. הרב, רגע, אני יכול לקבל ברכה?

בטח.

השם יזכה אותך למצוא את התירוץ.

תן לו, תן לו.

כן. הרב?

כן. הרב, כתוב שהמוזיקה ממתיקה את הדינים. איך הרב אומר שאסור לשמוע?

מוזיקה כשרה, אבל מוזיקה שאינה כשרה, הפוך עושה, כמו שאומר, רבי נחמן מברסלב.

הרב, יש לי עוד שאלה.

מה שקורה במצרים, זה קשור אלינו?

בטח.

זה קרוב מאוד.

הרב, כתוב בוואו אלפים שיחרב העולם הזה, נכון?

נכון. הוא יהפוך להיות עולם שונה מעולמנו זה,

אבל עדיין עולם זה.

ואפשר ברכה? הוא ייחרב מהגשמיות ויהפוך להיות רוחני.

אפשר ברכה? מה יורד גשם בתוך האולם?

משהו מדהים.

הברכה נכנסת עד פה.

כן. מה אתה שואל?

אפשר ברכה?

כן.

תזכה לכל טובה וברכה ותזכה לראות

בבניין

בית המקדש. אמן. הרב, גם לאימא שלי.

אורנה בת שרה חיה.

גם לאימא.

אורנה בת שרה חיה. שרה חיה, כנ״ל.

ערב טוב לכבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול,

יש סיבה שהקדוש ברוך הוא לא מחזיר את גלית שליט הביתה?

בטח שיש סיבה.

למה?

אתה שואל אותי בטור אלוקים?

כאילו יהודי.

יהודי, בטח יהודי.

אבל הקדוש ברוך הוא. עכשיו הוא בנים לגבולם.

נכון.

יש עוד הרבה אנשים שנמצאים בשבי בהרבה מקומות,

ויש כאלה שנמצאים באולם הזה שהם בשבי של יצר הרע.

שבי זה לא רק שבי אצל חמאס.

שבי זה כל מי ששבוי ביד יצרו,

ולא עבד לאדונו, למלקו של עולם, קונו.

אנחנו לא יכולים לדעת את הסיבות

למה הוא נמצא בשבי ולמה עד עכשיו לא שוחרר.

מבחינת שמיים הדברים הם נסתרים. אם היה בינינו נביא, היה אומר לנו.

אבל אין לנו.

ועוד איזה ברכה, שתיים.

קודם כל, לחזרתו

של גלעד שליט,

אם אתה יכול לברך אותו שיחזור מהר.

ברכתי כבר,

ונקווה שזה יתקיים.

ועוד משהו, תברך אותי בבקשה בחזרה בתשובה. אז למה אתה לא שם ציצית?

שים ותקבל את הברכה.

ברוך אתה ה' אלוהינו חורלם, השקר שם זולתה ו... שחיינו.

תגיד, שחיינו.

וקיימנו. וקיימנו. והגיענו לזמן הזה. אמן.

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה מהרה.

כן.

רשום בספר דניאל, שעבר משיח באשת אלפיים, שבעים, אני לא זוכר בדיוק את המספרים.

קשה להבין את התאריך, כאילו. נכון, כתוב שהדברים יהיו סתומים וחתומים עד עת קץ.

אז שעה, אז אני שואל אותך,

אתה יכול להגיד לי את זה?

בטח, אם הייתי דניאל הייתי אומר לך מיד.

היום שמתם אותי על תקן של אלוקים, של נביא, של דניאל.

יפה, אני שמח שאתם סומכים עליי עד כדי כך.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

קודם כל אנחנו מוסמכים שאתה מגיע לעיר שלנו.

הבאת לנו הר גדול לעיר הזו.

אנחנו צמאים לדברי תורה פה,

וזה דבר ראשון. בראשונה השאלה שלי,

קודם כל מה שקורה בעולם,

אנחנו רואים וצופים ושומעים.

אם זה יימח שמו אחמד ניג'אד,

שמנסה להשמיד אותנו, וכל מה שאנחנו רואים בתקופה האחרונה, את המהפכות שקורות בעולם,

זה למעשה כתוב באחרית הימים, שיקרו דברים כאלה.

ואם הגאולה קרבה, ואנחנו הדור האחרון למעשה,

כמו שמציינים,

אתה אחד מהרבנים שבאמת מביא את התודעה הזאת לאנשים בקרב העולם,

בלי להשמיע את הדברים האלה.

מדוע לא יקומו עוד ועוד ועוד אנשים שיעשו את זה,

וככה אולי עוד אוכלוסייה תתעורר בעניין ותתגבר על עצה, רק כמו שאתה אומר,

ויחזרו בתשובה.

ובאמת, אנחנו באמת נחיש את הגאולה?

קודם כל, הקריאה שלך נשמעה עכשיו, ומסתכלים עלינו עשרות אלפים כרגע, אז אתה השמעת.

להגיד לרבנים אחרים מה לעשות, אני לא יכול.

אני משתדל לעשות מה שאני יכול.

למה הם לא עושים, צריך לשאול אותם.

אבל אני מקווה שעם ההפצה הגדולה שאנחנו עושים, כמו מיליון ושבע מאות חמישים אלף אנציקלופדיות שכבר הפצנו,

ועכשיו התקליטור התורני, שאנחנו הולכים אותה כמות להפיץ בכל בית יהודי עם כל ספרי התורה החיוניים בכל בית,

שידעו את התורה ואת מצוותיה בקלות ובנקל, עם תמונות והסברים ומנוע חיפוש.

זה מה שאנחנו יכולים לעשות בכוחות שלנו הדלים,

ומקווים שזה יגיע לכל אתר ואתר. ועוד כמה זמן אני מקווה שכבר יעלה האתר החדש שלנו,

ושם תהיה כבר מציאות שונה לחלוטין.

בעזרת השם אנחנו מתכוונים להפוך את האתר לבית המדרש הגדול בעולם, שכולם יוכלו לדבר שם בדברי תורה, לשמוע, להשמיע,

לכתוב ולהיכתב,

וזה כרוך גם בתקליטור הזה,

אבל זה מה שאנחנו יכולים לעשות, משתדלים,

והקדוש ברוך הוא רואה מי שעמל ועושה במסירות נפש לשם שמיים,

השם מצליחו,

ואנחנו מקווים שיצליח אותנו הלאה להמשיך בתודעה הזאת,

להגיע לכל בית

בעם ישראל.

אמן. אמן. תודה רבה רבה. תהיה בריא. שאלה שלי, אם חס וחלילה תהיה מלכי גוג ומגוג,

והאדם יחזור בתשובה באמצע המלחמה, מה היעדים שלו?

אני מקווה שיהיה טוב.

אם הוא יספיק לחזור בתשובה זה כבר מצב טוב מאוד.

כן.

רציתי לשאול, בן אדם שרוצה להתחזק,

במה עדיף לו להתעסק? בבין אדם לחברו?

נגיד גמילות חסדים, עזרה לזולת, ביקור חולים וכאלה,

או בן אדם למקום, שמירת שבת, לקיים מצוות, לברך?

אין זה במקום זה.

צריך בכל דבר להתחזק,

בין אדם לחברו, בין אדם למקום, בין אדם למקום, בין אדם לחברו. בשתי הלוחות יש, קודם כל. אבל על מה יש יותר שכר, כאילו?

לא עושים רק בגלל שכר, עושים מה שהשם רוצה.

זאת אומרת, אם אמא תצווה אותך לעשות מספר דברים,

את לא תגידי להאם אני אעשה את אלה שאת נותנת לי שכר עליהם הרבה,

או מה שאני נהנית יותר לעשות,

והשאר אני לא אעשה,

או שאני אדחה.

מה שקודם קודם,

יש לפנייך מצוות גמילות חסדים, תעשי.

הגיע לפנייך זמן קריאת שמע,

תקריא,

הגיע הזמן תפילה, תתפללי,

יש עוד הזדמנות לעשות צדקה, תעשי.

הגיעה השבת, תשמרי,

מה שמגיע הראשון, עושים.

טוב, אני רוצה שתי ברכות.

אחד לאיתי בן דורית, שהוא חול בסוכרת, שיהיה בריא.

הוא שומר תורה ומצוות?

חלקית.

חלקית.

אז תגידי לו שישמור תורה ומצוות לא חלקית,

ושהסוכרת תצא ממנו.

טוב, ויש לי חברה שאח שלה לא מדבר,

אז אני רוצה שתברך אותו כאילו שהוא מדבר. בן כמה הוא?

בן שמונה.

ואם הוא יכול לקבל על עצמה משהו בשביל זה.

אבא שלו לומד תורה?

כן.

לומד? כן.

שילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף,

ובזרום.

בזכות זה הבן שלו ידבר.

מה זה תעני דיבור?

זה לדבר רק תורה ולא לדבר שום דבר חולין בשעתיים האלה.

כל יום שלושה חודשים.

טוב, תודה.

שלום כבוד הרב. שלום.

אני לא אקבל ברכה.

למה?

להכול.

ככה? הצלחה, בריאות, אושר, אושר, ציבור.

תחליטי שאת הולכת בצניעות ובעזרת השם תתברכי בכל הברכות הכתובות בתורה.

אמן.

הרב, יש לי שאלה.

כן. נכון הגאולה, אומרים שלפני הגאולה תבוא גוגו מגוגו.

וגוגו מגוגו מה אומרים? שיבוא יתום ויהרוס את כל העולם. נו, אז למה שיהיה? אז מה יהיה בגאולה?

אף אחד לא יהיה חי. עם עם ישראל אף אחד לא יישאר.

מי אמר?

האטום.

האטום?

אטום לא משמיד את מי שלא צריך להישמד.

אבל האטום משמיד את כולם.

לא.

אטום לא פוגע במי שה' לא רוצה.

מה, לדוגמה, אם בן אדם שומר תורה מצוות אז הוא נשאר חי?

על זה נאמר... בן אדם שלא שומר רוז הוא מת?

על זה נאמר יפול מצדך אלף, עורבבה מימינך, אליך לא ייגש.

אדם יכול להיות בין 11,000 אנשים שימותו,

והוא יהיה בתוכם ולא ייפגע, כי ה' מחליט מי כן ומי לא.

בית המקדוש השלישי הוא נקרא חלק לעולם הבא?

לא.

עולם הבא זה עולם חמישי.

בניין בית שלישי זה נקרא ימות משיח.

זה לא קשור אז לחלק לעולם הבא?

לא.

תשמעי, תקלט את חמשת העולמות באתר שופר

שעה וחצי ותביני שיש חמישה עולמות.

יש לי עוד שאלה.

נכון לזמרים שאתה אוסר, למה יש, לדוגמה, מידע תעשה, יש לו שירים חסידיים ושירים דתיים וחרדיים, למה אסור לשמוע אותו?

מי שמופיע במעורב אסרו כל הרבנים, כולל הרב עובדיה יוסף,

לשמוע אותם, והם נקראים מחטיאי הרבים, אפילו שישירו שירים חסידיים ואפילו שישירו מה שהם רוצים, אפילו אי אפשר להזמין אותם חזנים והם גם לא מצטרפים למניין.

אבל אם אני הולכת לחתונה או משהו כזה, אז מותר לי לשמוע?

לא, אסור להזמין אותם אפילו לאירועים הגונים, כך פוסק הרב עובדיה יוסף.

אבל לא, אבל אם זו דוגמה חתונה של הבדודו שלי, זה שמה. אבל הם זמרים. מה, אני אברח משם?

את לא צריכה לברוח, את לא צריכה להגיע. אם את שואלת מראש מי הופיע,

לא מגעים.

אבל למה אסור לשמוע? למה?

בגלל שהם מחטיאי הרבים, כי אסור. הם לא מחטיאים,

הם דווקא עושים, הם מחזקים את האנשים.

את גדולה מהרב עובדיה יוסף?

לא.

אז הוא אמר שמחטיאי הרבים?

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה, אינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר, רחוב מתתיהו 10, בני ברק או לטלטל

777-7779 וגם לפקסס ל-036765320 כתובתנו באינטרנט www.שופר.net ניתן לצפות בחינם באתר שופר בלמעלה מ-500 הרצאות של הרב אמנון יצחק שביטה ולכן ניתן לרכוש משרדי שופר ויהיו בצפייה.

שחרור אונים

אנציקלופדיות

ספר עולם התשובה ניתן להוריד הרצאות ונגן mp3

כל הדף המעיד על עצמו כאדם של אמת וחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.

‫-כן.