שנה לרצח רבי אלעזר ומות הצדיקים - הרב אמנון יצחק שליט"א חובה לצפות

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

המדרש בשיר השירים אומר דודי ירד לגנו לרעוד בגנים וללכוד שושנים דודי זה הקדוש ברוך הוא ירד לגנו זה העולם לערוגות הבושם אלו ישראל

לרעוד בגנים אלו בתי כנסת ובתי מדרשות וללכוד שושנים זה לסלק את הצדיקים שבישראל הגאון הרב שך זכר צדיק לברכה הוא אמר הנוהג שבעולם בעל הבית יורד לגינה מלקט מתוכה את העשבים הרעים מנקש את הפסולת ומשאיר את הצמחים והפרחים הטובים והיפים אבל אם רואים שבעל הבית יורד וחוקר מהגינה דווקא את הפרחים היפים ואת השושנים

זה סימן שכל הגינה מקולקלת ואין מנוס מלעקור את הצמחים הטובים כדי להצילם אז אפשר להבין חס ושלום מה מצב השדה שלנו כמו שאמרו זיכרונם לברכה קשה סילוקם של צדיקים יותר מחורבן בית המקדש והרי בעוונותינו נאסף הצדיק לכן חובה גדולה מותרת עלינו להתבונן באסון הנורא ומה השם

אלוקנו שואל מעימנו בעת הזאת

ואמר על זה הגאון הרב שך זכר צדיק לברכה

חכמים זיכרונם לברכה דרשו

משען אלו בעלי מקרא

והוא אמר כך שמעו רבותיי

מה מבין ישעיה הנביא

מי המשענת של עם ישראל

לא שטחים

לא צה״ל

לא אומות העולם

לא ארצות הברית

משען אלו בעלי מקרא

יהודים שיושבים בבית המדרש והוגים בחומש

משענה אלו בעלי משנה

כל אלה הם המשענת של עם ישראל

וההמשך של הקללה הנוראה היא שאחרי סילוק כל אלו הצדיקים

עוד יתהפך המצב וירהבו הנער בזקן

לא כמו בעבר

שתמיד היה מנהיג הדור

זקן ומסופנים

אלא נשים ונערים וריקים ורשעים ישלטו

והם יקלקלו את עם ישראל בדרכים חדשות

ויבקשו להחדיר בהם דעות זרות ונוכליות

כמו שהיום אתם רואים מי מנהיג את הציבור החרדי,

רדיוס,

עיתונים,

משרדי פרסום,

יחצנים,

ליצנים,

פושטים שבפושטים.

אלה בעלי הדעה.

אלה קובעים את סדר היום.

ישנם כאלה שאינם מבינים מה האסון הגדול עבורם בפטירה של צדיק גדול שגר במקום מרוחק.

אחד נפטר בשוויץ,

מה זה נוגע אלינו? שואל האדם.

אחד נפטר בנתיבות, מה זה נוגע אלינו?

אחד נרצח בבאר שבע, מה זה נוגע אלינו?

יש אנשים טיפשים שלא מבינים.

אתם יודעים איך קוראים להם?

אפיקורסים.

מי שלא מבין

מה זה נוגע אליו הוא אפיקורוס.

הם אומרים, לא היה לי קשר איתו, עם הצדיק,

לא למדתי ממנו, לא יודע מה הוא אמר.

מה רוצים ממני?

אבל הגמרא אומרת,

אפיקורוס.

המשנה בסנהדרין

מבארת

שאפיקורוס אין לו חלק לעולם הבא.

ושאלו בגמרא בסנהדרין צדיק ט',

אפיקורוס כגון מן,

כגון האנה דאמרי,

מה יענו לן רבנן

נדידו קרעי, נדידו אותנו.

מה מועילים לנו החכמים?

בסך הכל הם לומדים לעצמם.

מה זה נותן לי?

שואל הטיפש האפיקורוס.

ורש״י אומר שהם אפיקורסים,

כי אינם יודעים שהעולם מתקיים עליהם, על הצדיקים.

אמר לאביי,

היי, מגלה פנים בתורה נמיהו.

זה לא רק אפיקורוס,

זה גם מגלה פנים בתורה,

שהרי כתוב מפורש בפסוק,

אם לא בריתי יומם בלילה,

חוקות שמיים וארץ לא שמתי.

אם לא הוגים בתורה יומם בלילה, הצדיקים,

אז לא הייתי מעמיד שמיים בארץ,

הכל היה חוזר לתוהו ובוהו.

זה שאינו מאמין בפעולת הצדיק על כל העולם והשפעתו,

הוא גם מגלה פנים בתורה.

רש״י אומר, כיוון שמבואר כאן בפסוק

שהם מהנים לעולם ומקיימים אותו,

והוא אומר שהחכמים לא מאמינים כלום.

יש עוד פסוק,

ונסעתי לכל המקום בעבורם.

הקדוש ברוך הוא, כשאברהם מפציר בו,

אולי יש 50 צדיקים, 45, 40, 30, 20, 10,

אולי יש.

אומר לו הקדוש ברוך הוא, אם יש,

ונסעתי לכל המקום בעבורם, אני לא אחריב את סדום ועמורה,

אבל תביא לי כאלה.

אין.

מה הפירוש?

כשהצדיקים מועילים ומהנים לאחרים, שאם היו צדיקים בסדום,

היה הקדוש ברוך הוא נושא לכל המקום בעבורם.

אז הנה פסוק מפורש,

שהקדוש ברוך הוא אומר במפורש,

אם יש צדיקים,

אפילו סדום בעמורה אני מציל,

בזכות הצדיקים.

אבל אין.

אז אם אוספים מאיתנו צדיקים,

אנחנו בבעיה.

למה נשאר רק הסדום בעמורה?

בגמרא משמע שבכל כתירת צדיק יש סימן לא טוב, רחמנא ליצלן.

אז זאת אומרת, אם זה מעשה של רצח, רחמנא ליצלן,

זה דבר איום ונורא, וזה מזמין פורענות

שאין כדוגמתה.

וכן מצינו שהנביאים חגי זכריה ומלאכי נפטרו בשנה אחת,

ואז פסקה נבואה מישראל,

ובאותה שנה, יש גורסים באותו יום,

החלה מלכות יוון בעולם.

ועל זה יש אומרים שרמז זכריה הנביא

מאחיד את שלושת הרועים בירח אחד.

וידוע, תשמעו, דבר מזעזע,

שכך היה גם לפני השואה.

שמרנן,

הגאון רב שמעון שקופ, זכר צדיק לברכה,

ורבי ברוך בר, זכר צדיק לברכה,

נפטרו בהפרש של שבוע,

ומייד לאחר מכן החלה השואה.

ומפורסם

שמרן החזון איש, זכר צדיק לברכה, אמר על כך,

שכל זמן שהם היו בחיים,

עמל התורה שלהם מגן.

ולפי זה יש לומר שהיה בפטירתם גם אזהרה של מפני הרעה נאסף הצדיק,

כדי שהם לא יראו ברעה,

וכדי שיעוררו לתשובה,

וכיוון שלא נתעוררו כראוי,

נענשו רחמנא לצלן.

שמעתם פעם דבר כזה?

זה היה שני גדולי דור. מה עכשיו,

שנפטרים כמעט כמו תלמידי רבי עקיבא?

על פי זה ברור כי כעת חובה כפולה ומכופלת עלינו לשוב בתשובה,

שהרי אפילו בצדיק אחד שנפטר צריך מייד להבין

כי מפני הרעה נאסף.

אבל כל שכן כשכמה נפטרים,

אז מפורש כאן בפסוק,

לפי פירוש המצודות דוד והמהרם,

שהעניין בזה להראות שירגישו בחוש שהפטירה לא כיפרה עלינו ושהעונש חס ושלום עדיין בסכנה לבוא אם לא נשוב בתשובה.

בשנה הזאת

הקדוש ברוך הוא מעורר את עם ישראל על ידי מאורעות קשים

שאירעו בכל העולם.

כמו שאמרו ריבותינו זיכרונם לברכה

בגמרא יוועמות סג, אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל.

אמנם כנראה שלא שבנו בתשובה כראוי

מחמד מה שקרה לאומות העולם,

ולכן הקדוש ברוך הוא מעורר את ישראל במיוחד באסונות קשים מאוד,

שהם הרבה יותר קשים מרחידת האדמה שהייתה

השנה ביפן.

יותר קשים מרחידת האדמה בהאיטי בשנה הקודמת,

שבה נהרגו כרבע מיליון איש.

ועם כל הצורת והאסונות שבכל העולם, והזהרנו על זה כבר הרבה,

שכל זה לעורר את ישראל,

אך אמרתי, תראי אותי,

תקחי מוסר,

וכשזה לא בא ועם ישראל לא מבין כאילו זה לא נוגע אליו,

מגיע אסון של פטירת צדיקים.

כמו שמבואר בפסוק בישעיה כט יג,

שאם חס ושלום היראת שמיים היא רק מלומדה,

ככתוב, ותהיה יראתה מותי עם מצוות אנשים מלומדה,

לכן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא,

ועבדה חוכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר.

כתב שם רש״י,

קשה סילוקם של חכמי ישראל כפליים,

כחורבן בית המקדש,

בכל הקללות שבמשנה תורה.

98 קללות זה יותר גרוע,

סילוקן של צדיקים.

וזה נאמר אפילו בפטירתו של צדיק אחד.

וכל שכן שכעת, תוך זמן קצר,

בחודש אחד נפטרו ארבעה מזקני הדור ומגדולי ראשי הישיבות,

מלבד עוד תלמידי חכמים מופלגים

ורבניות חשובות

ובעלי חסד ידועים שנפטרו באותה תקופה,

ומלבד זקנים וגדולים נוספים שנפטרו בשנה זו, כדוגמת הגאון רבי סוכר מאיר, זכר צדיק ברכה,

ראש ישיבת הנגב, ועוד,

שבבת אחת נסתלק מאיתנו הרבה מחוכמת חכמיו ובינת נבוניו,

והרי זה אסון שאין כמוהו,

וכאילו נחרב בית המקדש שמונה פעמים ויותר בימים אלו, רחמנא נצלן.

וביותר שעל דבר זה מפורש בפסוק,

שהתכלית בכך היא לעורר את עם ישראל להבין

שגזירה נוראה עומדת על עם ישראל, רחמנא נצלן,

כמו שצווח הנביא ישעיה בפרק נז,

הצדיק אבד

ואין איש שם על לב

ואנשי חסד נאספים

ואין מבין

כי מפני הרעה נאסף הצדיק.

בהיינו, אפילו צדיק אחד שנפטר

זה כדי לעורר את ישראל

מפני הרעה שעתידה לבוא,

וכדי שהצדיק לא יראה בו את הרעה אם לא ישובו בתשובה.

אבל אם ישראל אינם שמים על לב להבין את זה

וסבורים שמיתת הצדיקים מכפרת ואין להם מה לדאוג,

אז הקדוש ברוך הוא מוסיף לקחת עוד צדיקים

ועוד בעלי חסד נוספים,

כדי שירגישו שזוהי הסיבה לפטירתם מפני הרעה, רחמנא נצלן,

וישובו בתשובה.

כך מפרש המצודות דוד

מכהן זה במהרם, בבבא קמא ס'

מהדורה בתרה.

מבואר בחכמים, זיכרונם לברכה, ובספרים הקדושים,

שיש בפטירת כל צדיק

צווחה נוראה לעם ישראל לשוב בתשובה,

והתרעה עצומה מפני הרעה שחס ושלום יכולה לבוא.

כל זאת,

אם אין איש שם על לב, חס ושלום.

לכן חובה גדולה מוטלת עלינו להתבונן באסון הנורא שאירע,

ולהבין מהי הצרה הנוראה

שהראה לנו באופן אישי בפטירת כל צדיק,

ומה הסכנה וההתרעה שבכך,

ומה השם

אלוקינו שואל מעימנו בעת הזאת.

זה לשון הגאון הצדיק רבי אליהו דסלר, זכר צדיק וברכה.

כשהדור נמצא במצב ירוד,

עד שכבר אינו מבין שהעונשים באים לעוררו מתרדמתו,

הרי מן העצות האחרונות של לימוד ולקיחת הצדיק מן העולם,

למען הזדעזע הדור והתעורר לתשובה.

ואל נמעט בחומרת דברים אלה.

הסתלקות הצדיק צריכה לזעזע אותנו עד היסוד

ולשנות את כל דרך חיינו,

ולשנות את כל דרך חיינו.

ואין זה רק תוספת מעלה,

אלא חיוב גמור הוא עבורנו.

ואם פטירתו לא תשמש לנו מניע להתעלות ולהתעוררות,

מי יודע אם חלילה לא יהיה הדבר בעוכרינו.

הרי הגדול שבעונשים

הוא הסתלקות הצדיק.

כמו שאמרו זיכרונם לברכה,

קשה סילוקם של צדיקים יותר מחורבן בית המקדש.

והרי בעוונותינו נאסף הצדיק,

ומעשינו הם שגרמו.

אם כן, ודאי שאנו נטבעים על זה.

האין

עלינו לפחד

שלא נחשב

חס ושלום

כמי שהרגו את הצדיק.

צדיק נתפס בעוון הדור

כדי שישובו ויכופרו עוונותיהם.

ואם חס ושלום,

איננו מתעוררים על ידי ההסתלקות שלו לתשובה גמורה ולמעשים פנימיים,

אם כן הקורבן הגדול היה לשווא,

בבחינת

לשווא הכיתי את בניכם,

מוסר לא לקחו.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני מכה

את הבנים שלכם,

אבל זה לא מועיל, כי מוסר לא לקחו.

ואם כן עלולים אנו, חס ושלום,

להיות נטבעים על עצם הסתלקות הצדיק

ללא תועלת.

קיב הקדוש ברוך הוא את המבול

לשבעת ימי האבל של מת ושלח.

למה?

ללמדך שהספדן של צדיקים מעכבין את הפורענות.

פורענות שצריכה לבוא מתעכבת

כל זמן שמספידים את הצדיקים.

והמהרשע באר שם,

כיוון שהקדוש ברוך הוא ממתין לראות,

אולי ישובו בתשובה על ידי ההספדים.

ויש להתעורר, שימו לב,

שהגאון

הרב לבקוביץ, זכר צדיק לברכה, נפטר

מעט אחר סיום השבעה

של אגרית קופלמן, זכר צדיק לברכה,

ראש הישיבה משווייץ,

שנפטר בן 106,

שבוע אחרי נפטר הרב לבקוביץ',

זכר צדיק לברכה,

והגריח סרנה, זכר צדיק לברכה, נפטר בסיום השבעה

של הגאון

הרב שטיין, זכר צדיק לברכה.

ולפי דברי החכמים, זיכרונם לברכה,

אפשר שכיוון שלא שבו כראוי

אחר כל שבעת ימי אבלות של אחד מהם,

לכן הצרכו להתעוררויות נוספות

ואספו עוד צדיקים.

מה האסון הנורא בפטירת צדיק?

אמרנו שפטירת הצדיקים קשה יותר מחורבן בית המקדש

בכל הקללות שבתורה.

ישעיה הנביא אומר

בפרק כט,

יען כי ניגש העם הזה בפיו

ובשפתיו כיבדוני

בלבו רחק ממני,

זאת אומרת, כולם עושים מצוות אנשים מלומדה,

עושים בדרך הרגל בלי שום כוונה, בלי שום משמעות,

בשום פנימיות.

לכן הנני מוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא,

ועבדה חוכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר.

על זה אמרו חכמים, זכרונם לברכה,

קשה סילוקן של צדיקים לפני הקדוש ברוך הוא יותר ממאה תוכחות חסר שתיים שבמשנה תורה.

ומחורבן בית המקדש

דאילו בתוכחות קטיף ויפלא השם את מכותך

ובחורבן בית המקדש כתוב ותרד פלאים

אבל בסילוקן של צדיקים כתוב להפליא הפלא ופלא

וכל כך למה?

מעבדך חוכמת חכמיו

ובינת נבוניו תסתתר

אם כן יש לנו הסתכלות חדשה ונוראה על פטירת צדיק

אנחנו לא יודעים את המשקל הנכון

של מה שקורה בעולם

אצלנו לא רק אסון של חורבן בית המקדש נראה כקללה הרבה יותר גדולה

אלא גם הקללות העצומות שבתוכחה נראה אצלנו כחמור יותר מסילוק של צדיקים

הרי כלול שם כל סוגי הצהרות והאסונות

לכלל ולפרט רחמנא ניצלן בתוכחות שכתובות בתורה

אף על פי כן גילו לנו חכמים זיכרונם ברכה

שאצל הקדוש ברוך הוא קשה סילוקן של צדיקים יותר מהחורבן ויותר מכל הקללות

אתם יודעים מה זה ואכלתם בשר בניכם ובנותיכם

זה אחת מהקללות

שיצטרכו ההורים לאכול את הבשר של הילדים שלהם לחיות

זה קללה או לא קללה?

זה רק אחת מ-98 וכל אלה קלות

לעומת סילוקן של צדיקים

כשאנחנו שומעים על אסונות של יחידים

של מחלות נוראות

או תאונות רחמנא ניצלן של יתומים ואלמנות

אנחנו מצטערים מאוד

וכל שכן בפטירת צדיק

עלינו להצטער מאוד

ולא רק אם הצדיק הוא גדול הדור המפורסם ומלמד לכל עם ישראל

אלא בכל צדיק ותלמיד חכם באשר הוא שם

וכל שכן

כעת שיסתלקו מעימנו כמה צדיקים

ביחד

ונאבד יותר ויותר מחוכמת חכמיו ומבינת נבוניו

כל שכן וכל שכן שעלינו להצטער

ובפרט

שהם היו זקנים שקישרו אותנו לחוכמה של גדולי הדורות מלפני

150 שנה

אז פשיטא שעלינו להצטער מאוד

כי על אסון נורא ואיום שקרה בעם ישראל

הוכאילו חרב הבית שמונה פעמים ביותר

בתוך חודש ימים.

הגאון מבין על מגילת אסתר ואומר ככל שהקללות האלה מתרבות

סימן שהגאולה קרובה.

לכולם נוגעת ממש ההסתלקות שלו

כמו שאומרת הגמרא בסנהדרין קא כשחלה רבי אליעזר

נכנסו לבקרו חכמים ואמרו לו

טוב אתה לישראל מטיפה של גשמים

טוב אתה לישראל יותר מגלגל חמה טוב אתה יותר מאב ואם

טיפה של גשמים, גלגל חמה ואב ואם

כולם עניינים גדולים

שכל החיים תלויים בהם

אבל העניין של רבי אליעזר עוד יותר גדול הרבה מזה

הם ידעו את הסוד מהו רבי

הם ידעו שהוא טוב מגלגל חמה

כי אומנם בו תלוי כל החיים ממש

השמש מאירה לאדם בעולם הזה אבל לא לעולם הבא

השמש מצילה אותו מקוצים ומברקנים

אבל השמש לא מדריכה אותו לחיי העולם הבא

והרב עושה זאת

האב ואם מביאים את הילדים לחיי העולם הזה

אבל הרב מביא אותם לחיי העולם הבא

והכל קרובים של הצדיק

כי זה נוגע ממש לכל יחיד ויחיד

המדרש

בראשית רבה צדיק א' יא

תלמיד חכם שמת אין לו תמורה

אבל יש להבין הרי יש תלמידי חכמים נוספים

הכתב סופר מסביר על פי המדרש

מה כוכבים לכל אחד יש לו שם בפני עצמו

כך הצדיקים

לכך נמשלו לכוכבים

ומבאר הכתב סופר

הכוכבים נצרכים לקיום ועמידת העולם

ובלעדיהם אי אפשר לבריאה להתקיים

ולכל אחד מהכוכבים יש טבע ופעולה בפני עצמו

זה מביקור, זה חום, זה לחות וזה יופש וכדומה

איננו יודעים את התפקידים של כל כוכב וכוכב

אבל אנחנו יודעים שהשם קורא לכל אחד בשמו כפי שראוי לו לפי פעולתו

המוציא במספר צבאה לכולם בשם יקרא

ככה צדיקים

מקיימים את העולם ונצרכים לקיימו

כל אחד לפי מעשיו המיוחדים לו

כל אחד במה שהוא צדיק

היערוד בש אומר בדרוש זן

במות הצדיק

גובר הסיטרא אחרא מאוד

ויש לו כוח ביותר להסיט לאנשים

ולכן אמר משה

הן בעודני חי

ממרים הייתם

אף כי אחרי מותי

אם בשעה שאני חי אתם ממרים, מה יהיה אחרי מותי?

כי אז הסיטרא אחרא שולטת

אין את ההגנה של הצדיק כבר

עוד מבאר היערות דבש בדרוש יב

נפש הצדיק

קשורה לנפשות דורו

כמו שבאר הארי זיכרונו לברכה במעשה דרי בפרדה

בעירובין נ״ד

מי שמע על מסירות נפש כזאת ללמד?

תלמיד שהיינו קוראים לו בימינו אחרי שלוש פעמים שלא מבין,

סתום.

וזה לומד ארבע מאות, לא מבין, עוד ארבע מאות.

אז יצאה בת כל מן השמיים ואמרה לו,

רבי פרדה,

מה אתה רוצה,

שנוסיף לך ארבע מאות שנים לחייך?

או אתה רוצה שאתה וכל הדור שלך יזכו לחיי העולם הבא?

אמר שאני וכל הדור יזכו לחיי העולם הבא.

אמרו לו, תקבל גם זה וגם זה.

הוא אומר את השאלה,

אם רבי פרדה היה כזה,

מה פתאום שהדור שלו יזכו לקבל עולם הבא בקשיש?

רבי הארי, זיכרונו לברכה,

כי נשמת הצדיק עם נשמת דורו הן קשורות ודבקות בשורש אחד,

ולכן בפעולות הטובות שלו גם להם יטיב הקדוש ברוך הוא,

כיוון שהם קשורים בו.

אז אם הוא מסתלק, זה הפסד שאין כדוגמתו.

אין מי שמפרנס את כולם.

ואז נשארים כבעלי מומין,

והשכינה ורוח הקודש

כבר לא שורה בבעלי מומין.

צדיק קדושתו כבית המקדש,

כיוון שהקדוש ברוך הוא משרה את שכינתו עליו,

כמו שאמרו, זיכרונם לברכה, האבות,

הן הן הן המרכבה.

וקודם בניין המשכן והמקדש,

השראת שכינה הייתה על ידי הצדיקים,

ועל ידן יכלו אנשי דורן להתדבק כביכול בשם יתברך,

על ידי שהתדבקו בצדיקים.

עד שלא נבנה אוהל מועד הייתה שכינה מצויה באוהלי הצדיקים,

כמו באוהל שרה והאימהות והאבות הקדושים.

ושוב היה ככה, אחר חורבן בית המקדש,

חזר עוד פעם,

שהשכינה תהיה

באוהלי צדיקים.

ולכן פטירת הצדיקים היא סילוק השכינה כחורבן בית המקדש.

והוא תירץ בהספץ שלו עכשיו

על הרב לבקוביץ, זכר צדיק בברכה.

הוא אמר, כתוב,

שמיטתן של צדיקים שקולה כחורבן,

וסילוקן חמור יותר מחורבן.

מה ההבדל?

אז הוא אמר,

מיטתן של צדיקים שקול כחורבן.

אבל סילוקן הוא יותר מחורבן.

למה?

הסילוקן

פירוש שכל דמותו והשפעתו מסתלקת,

וכבר לא למדין מדרכיו והנהגותיו.

אין יותר ממי ללמוד.

אם עם ישראל שב בתשובה מחמת סילוק הצדיקים,

אז זה כמו החורבן

שכיפר על עוונותיהם של ישראל.

אם עם ישראל שב בתשובה מחמת סילוק הצדיקים,

אז זה כמו החורבן שכיפר על עוונות של ישראל.

כמו שכתוב במדרש על הפסוק

תם עוונך בת ציון.

אבל אם אין שווים בתשובה,

אז המיתה לא כפרש לצדיק,

וממילא הסילוק

קשה עוד יותר מחורבן בית המקדש,

כי אין בו כפרה גם.

לפי שני הביאורים הללו,

הדבר תלוי בנו.

האם פטירת הצדיקים תהיה חס ושלום יותר מחורבן בית המקדש

או רק כחורבן בית המקדש?

ישעיה הנביא צווח, הצדיק אבד ואין איש שם עליו.

אף אחד לא שם עליו למה נסתלק הצדיק.

ואנשי חסד נאספים באין מבין,

מה רע הקדוש ברוך הוא לסלקו.

כי מפני הרעה נאסף הצדיק,

מפני הרעה שעתידה לבוא אל הדור נאסף הצדיק.

ואמרו בגמרא בסנהדרין קייג,

צדיק נפטר מן העולם,

רעה באה לעולם,

שנאמר מפני הרעה נאסף הצדיק.

רש״י אומר מפני הרעה קודם שתבוא הרעה,

אוספים את הצדיק מכלל שכיוון שמת,

הרעה באה.

זאת אומרת, חס ושלום.

אם לא נלמד מזה להשתנות לגמרי,

אז נאסף מן לפני שתבוא הרעה, והרעה בדרך.

ואם לקחו כל כך הרבה צדיקים,

ואני אעמוד על המקרה האחרון בהמשך,

אז יהיה לנו ברור לקראת מה אנחנו הולכים.

בגמרא כתוב בבבא קמא סמך,

אין פורענות באה לעולם

אלא בזמן שהרשעים בעולם,

והיא אינה מתחילה אלא מן הצדיקים תחילה.

כמו שנאמר, כי תצא אש ומצאה קוצים. אפשר שאנשים לא מרגישים מה שאמרנו קודם,

שהצדיק קמה משפיע על חייהם.

אבל אנשי חסד,

שהם עוזרים לכל הקהל,

אם הם נלקחים, מרגישים את זה.

אז לא עזר הצדיק.

השם רחם, לוקחים אנשי חסד.

נדרש בשיר השירים אומר דודי ירד לגנו לרעוד בגנים וללכוד שושנים.

דודי זה הקדוש ברוך הוא,

ירד לגנו זה העולם,

לערוגות הבושם אלו ישראל,

לרעוד בגנים אלו בתי כנסת ובתי מדרשות,

וללכוד שושנים זה לסלק את הצדיקים שבישראל.

הגאון הרב שך, זכר צדיק לברכה, הוא אמר,

הנוהג שבעולם,

בעל הבית יורד לגינה,

מלקט מתוכה את העשבים הרעים,

מנקש את הפסולת,

ומשאיר את הצמחים והפרחים הטובים והיפים.

אבל אם רואים שבעל הבית יורד ועוקר מהגינה דווקא את הפרחים היפים ואת השושנים,

זה סימן שכל הגינה מקולקלת,

ואין מנוס מלעקור את הצמחים הטובים כדי להצילם.

ואם הדברים אמורים רק שנלקטת שושנה אחת,

כל שכן כשהקדוש ברוך הוא מלקט כמה שושנים מכל קצוות תבל,

אז אפשר להבין, חס ושלום,

מה מצב השדה שלנו.

כמו שאמר אחד המספידים,

שמצינו שמיטת צדיקים מכפרת כמו פרה אדומה,

וכבגדי כהונה וכיום הכיפורים.

הוא ביאר שם שהכל תלוי לפי הצדיק ומעלתו.

והמשיך מכל מקום כדי שיכפר,

יש לאנשי הדור לעשות את מעשה הצדיק.

אם לקחו צדיק

שעבודתו היא כזאת,

כדי שהוא ייכפר,

צריכים לעשות את המעשים שהוא עשה כדי שיכפר.

והוא האיתות לנו מה צריך לתקן.

כמו שפרה אדומה אינה מכפרת בשחיטתה,

אלא רק אחרי שגמרו מעשיה וזריקתה על האדם,

כן לא מספיק שהצדיק נפטר,

אלא יש לקחת ממעשיו אליו,

וכן בגדי כהונה מכפרים,

רק אם לובשים אותם,

וכך יש ללבוש את בגדיו של הצדיק,

את דרכיו

והנהגותיו של הצדיק,

וכן יום הכיפורים מכפר רק עם התשובה.

זאת אומרת,

כל אדם צריך לראות שהנפטר במה היה מיוחד,

זה האות והסימן מה אנחנו צריכים לתקן.

סיבה נוספת, שמענו מריבותינו,

שיש לחשוב מה הנפטר היה אומר לנו אילו היה עומד בלוויה ודורש לפנינו.

והיינו, כמו שמבואר בגמרא, שבאמת בכל ההספדים

מגיעה לשם הנשמה של הנפטר,

כמו שאמר רב לרבי שמואל בר שלט,

אחם לי בהספדה דעתם קיימנה.

רש״י אמר, בשעת מיטתי תתאמץ בהספד שלי,

שיתחממו ויחמרו רחמי העומדים ויבכו,

כי שם אני אעמוד ואני אשמע את ההספד,

ואני אשמע גם איך אתה תתחמם בשעה שתאמר את ההספד.

מכל העולה כאן,

אנחנו חס ושלום עוד לא תיקנו כלום,

והצהרות לפנינו וגדולות,

אם לוקחים כל כך הרבה צדיקים בבת אחת,

והגענו לשפל כזה שרוצחים

צדיק

במצב כזה,

כמו שיואב בן צרויה רצח את אבנר בן נר.

רחמנא נצלן, איזה דבר זה.

אז כיוון שהצדיק היה מקפיד בעניינים אלה,

מפה יש לנו מסר גדול שצריכים להתחסק בעניינים האלה של קדושה וצניעות וטהרה,

ובפרט בגזרת החורבן,

לא לשמוע שירים אסורים ופסולים מזמרים פסולים ואסורים

כל ימות השנה.

גם לא מקשרים כל ימות השנה,

רק במועדים שהתיר ההלכה.