טוען...

מעשה אבות | רבי חנינא בן דוסא | הרב אמנון יצחק

 יביע אומר, בני ברק
 תאריך פרסום: 16.07.2012, שעה: 07:05

הורדת MP4 הורדת MP3


16-7-12
פרקי אבות פרק ג' משנה ט'.
רבי חנינא בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת. הוא היה אומר, כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת.
רבי חנינא בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו - קודם כל יש לו יראת חטא, והיא קודמת לחכמתו אז כל מי שמקדים במחשבה את יראת החטא שלו לחכמתו, כשהוא חושב בלבו אלמד בשביל שאהיה ירא חטא, חכמתו מתקיימת, החכמה מביאה אותו למה שלבו חפץ והוא נהנה בה.
"והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת יראת ה' היא אוצרו, את הפסוק הזה אומרים כנגד ששה סדרי משנה. והיה אמונת עתיך - זמן נקט, זמ"ן נק"ט - זרעים מועד נשים נזיקין קדשים טהרות, כנגד אלה - אמונת עתיך, אמונת זה זרעים, עתיך זה מועד וכו', זמן נקט. יראת ה' היא אוצרו, כל הששה סדרי משנה אם יש לו אוצר שקוראים לו יראת ה', שווה. אם לא - מה שווה? כמו אחד שהעלה לעליה חיטים בכמות, שאלו אותו, שמת בהם קב חומטין? קב חומטין זה שמשמר מהתולעים, שמת בהם? אז הוא אומר לא, אמרו חבל ששמת, לא ישאר מזה שום דבר. הקב חומטין שומר על כל התבואה, אבל אם לא. אותו דבר יראת חטא, יראת ה' היא אוצרו, יש לך אוצר מחסן שקוראים לו יראת חטא להכניס את כל הששה סדרי משנה או אין לך? אם אין לך מה שווה? ככה מתחיל כל ספר ראשית חכמה יראת חטא.
אז רבי חנינא בן דוסא אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו אז חכמתו מתקיימת, וכל שחכמתו קודמת ליראת חטאו, הוא לא לומד על מנת לעשות את מה שהוא לומד, אין חכמתו מתקיימת. רואים שהתורה מונעת אותו ללכת אחר שרירות לבו, אז הוא קץ בה ומואסה ומניחה. ז"א אין לו יראת שמים ממילא הוא לא מקיים את מה שכתוב.

ש. יש להורים שלי שכן עם כיפה והוא שקרן, הוא לומד מתפלל והכל אבל אין לו יראת חטא, הוא יכול לעשות...

הרב: גורנישט מיט גורנישט. זה לא רק זה, התורה שהוא לומד תהיה לו לרועץ, כי הוא יודע ולא מקיים. זה נקרא מכיר ומורד.
הוא היה אומר, אמרנו שכל מקום שכתוב במשנה הוא היה אומר, במקום הוא אמר, זה הכוונה הוא היה קודם אח"כ אומר. קודם הוא היה מה שכתוב אח"כ אומר, רק מה שהוא היה היה אומר, מה שהוא לא היה לא היה אומר.
הוא היה אומר, כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת, כל מי שמוכן לקיים כל מה שיצוו עליו לפני שיודע המצוות. והתוספות יום טוב פירש כך, מפני שאי אפשר לפרש שמעשיו מרובין מחכמתו על פי הפשט, כי איך יתכן שיקיים מצוות שהוא לא יודע עליהם? איך יכול להיות שמעשיו מרובין מחכמתו, אם הוא לא למד איך הוא ידע מה לעשות? אלא מוכרח שהוא מקבל על עצמו לעשות כל מה שהוא ילמד, זה חכמתו מתקיימת. מתוך כך שהוא מקיים את כל מה שלומד חכמתו ממש מתקיימת ומשתמרת. וכל שחכמתו מרובה ממעשיו לומד ואינו מקיים, אין חכמתו מתקיימת, הואיל ואינה מתקיימת במעשים סופו שהוא זונחה ומאבדה.

ש. זה יכול להיות גם מחזיר בתשובה, שהוא לומד גמרות שאתה לא למדת בתחום הזה, זה כאילו שלך. אז זה מתקיים אצלך ואתה כאילו אז הנה יש לך איך יכול להיות שהמעשה יותר מהחכמה.... החזרת עכשיו תלמיד חכם בתשובה

הרב: מה אמרנו, כל שמעשיו מרובים מחכמתו חכמתו מתקיימת, אז אם יש ריבוי מעשים אין שום בעיה. אז זה מראה שחכמתו מתקיימת. אז אני אגיד לך בזה פירוש נוסף. בן אדם שאוכל, ברגע שאוכל אז הגוף שלו מתפתח, נתוספו בו קלוריות, נכון? אם בן אדם נגיד יהיה אוכל וזה לא ניכר בו, וזה לא משפיע עליו ולא מוסיף לו, זה חולה, נכון? עץ, כל פעם שאתה משקה אותו אז הוא מתגדל יותר, אתה משקה עוד - מתגדל יותר, ז"א רואים כמה שאתה משקה מתגדל יותר. נותן לו חכמה - מעשיו מתרבים, נותן לו חכמה - מעשיו מתרבים, זה נקרא בריא. זה נקרא נורמלי. אבל אם אתה נותן לו והולך ומצטמק או שהוא במצבו אז הוא חולה. אז יש אחד שמעשיו מרובים מחכמתו זה דבר טבעי, לפי מה שאני אומר כרגע. כי עם חכמה אחת אפשר לעשות הרבה מעשים, אבל אם בן אדם לא יודע להוציא הרבה מעשים מחכמה אחת - הוא חולה, כי כשאתה שם מים יוצאים הרבה ענפים והרבה עלים והרבה פירות, אתה שם מים, ואדרבה, בהתחלה כשאתה שם מים שזה שתיל אז לא ניכר, אח"כ לא ניכר, אתה ממשיך באותה כמות של מים, פששששש זה כבר עץ ענק ווווווו כל פעם שבא מים פששש עוד יותר ועוד יותר. ז"א כמה שתוסיף עוד חכמה צריך לראות את זה בתוצאה של המעשים. ומי היה רבי חנינא בן דוסא, בעל המעשים ובעל יראת שמים, הוא היה.
רבי חנינא בן דוסא היה מראשוני התנאים, הוא חי בגליל התחתון בתקופת סוף ימי בית המקדש השני, היה תלמידו של רבן יוחנן בן זכאי, היה מופלא בחסידותו ובצדקותו, והיה מלומד בניסים בכח תפילתו. למרות שחי בעניות מרובה, כל העולם כולו ניזון בזכותו, כמו שנאמר במסכת תענית כ"ד, בכל יום ויום בת קול היתה יוצאת ואומרת, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. כל יום יוצאת בת קול ומכרזת ואומרת, כל העולם כולו ניזון, יפנים וסינים וכל מי שיש בעולם, כולם ניזונים בזכות מי? רבי חנינא, חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת. יש אומרים שזה נאמר ככה, כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני - בשביל של חנינא בני, משמה יורד שפע לכל העולם כי הוא היה צדיק יסוד עולם, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת? כל העולם כולו ניזון מכרזת, למה מכרזת הבת קול? אומרת אתם לא מתביישים? כל העולם חי על חשבונו ואתם משאירים אותו עני כזה שיאכל קב חרובין מערב שבת לערב שבת, וחנינא בני דיו, זהו? כולם נכנסים אצלו איזה צדיק, איזה צדיק, תראה איזה מיטה פשוטה, איזה כסא רעוע, איזה שולחן דפוק, תראה איזה צדיק איזה צנוע. ככה הבריות רוצים לראות את הצדיקים. תעזור לצדיק, באת לקבל ברכה על פרנסה, הברכה עזרה, חשבת עליו? אפילו תודה לא אומר. וכן על זה הדרך. אז בת קול יוצאת מן השמים ומכרזת, אוי להם לבריות.
רבי חנינא בן דוסא ואשתו ניסו תמיד להסתיר את דלותם מעיני הבריות, למרות שסבלו חרפת רעב ובלבד שלא יצטרכו למתנת בשר ודם. לעיתים קרובות לא היתה להם אפילו פת לשבת. מה עשתה אשתו של אותו צדיק? היתה עומדת ומסיקה את התנור הריק בערב שבת שיעלה עשן בם, כדי שיחשבו השכנים שהם אופים לחם בשבת. היתה לה שכנה רעה שאמרה, אני יודעת שאין להם כלום, אלך ואראה מה מעלה עשן כל כך, היא יודעת, היא לא הולכת לדפוק אתם צריכים חלה או משהו, היא הולכת לבדוק מה יצא עשן. הלכה ודפקה על הדלת, נתביישה הרבנית נכנסה לחדר, נעשה נס, מצאה השכנה את התנור מלא ככרות, והערבה שאצל התנור, איפה שיש את הבצק - מלאה עיסה, אמרה לה השכנה, הרבנית, הרבנית, תביאי מהר את המרדה, הככרות שלך נחרכות. ענתה לה אשת רבי חנינא, שלשם כך היא נכנסה לפי שהיתה רגילה בניסים, כאילו היא היתה למעלה בשביל להביא את המרדה. וה' יתברך ידעה שלא יתן לה להתבייש, אתה מבין? זה גמרא בתענית כ"ד.
מעשה בערב שבת בין השמשות, ראה רבי חנינא בן דוסא את בתו כשהיא עצובה, אמר לה בתי מפני מה את עצובה? אמרה לו כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו את האור לשבת, אמר לה בתי מה אכפת לך? מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלוק, והיה החומץ הולך ודולק כל אותו היום עד שהביאה ממנו להבדלה, גמרא בתענית כ"ה. הוא היה מלומד בניסים מאד מאד מאד, אצלו זה היה הפשוט, הקב"ה אומר מה זה משנה מה דולק לא דולק, מי שאמר הוא שיאמר, הוא נתן כח בזה לדלוק הוא יתן כח בזה לדלוק, לא להתרגש זה בסדר.
פעם אמרה לו אשתו רבי חנינא, עד מתי אנו מצטערים בעניות זו כל כך? אמר לה מה נעשה? אמרה לו בקש רחמים שיתנו לך דבר מן הטובה הגנוזה לצדיקים לעתיד לבוא, התפלל רבי חנינא, ביקש רחמים מן השמים, ויצאה כמין פיסת יד מן השמים ונתנה לו רגל של שולחן זהב ששווה הון תועפות. שמחה אשתו, בלילה ראתה בחלומה שכל הצדיקים יושבים ואוכלים מסביב לשולחנות מזהב של שלש רגליים והיא עם בעלה על שולחן של שתי רגליים, כשהתעוררה מן החלום אמרה לבעלה, אנא בקש רחמים שיטלו ממך בחזרה את הרגל, אני לא רוצה שיחסר לנו משכרנו בעולם הבא. ביקש רבי חנינא רחמים, וכך היה. יצאה כמין פיסת יד מן השמים ונטלה בחזרה את הרגל. ואומרת הגמרא, שגדול הנס האחרון שלקחו את הרגל מהנס הראשון שנתנו את הרגל. שכך מקובל, שמן השמים נותנים אבל לא נוטלים בחזרה. תענית כ"ה.
בגמרא במסכת ברכות דף ל"ג מובא מעשה במקום אחד שהיה בו ערוד, נחש מזיק, שהיה מזיק את תושבי המקום, באו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא על כך, אמר להם הראוני את חורו, הלך לשם ונתן עקבו על פי החור, יצא הערוד ונשכו, הוא מת אותו ערוד, נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש, אמר להם ראו בני, אין הערוד ממית אלא החטא ממית. באותה שעה אמרו, אוי לו לאדם שפגע בו ערוד, ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא, אין הערוד ממית אלא החטא ממית.
רבי חנינא בן דוסא היו לו עיזים, אמרו לו עיזיך מזיקות, אמר להם אם מזיקות יאכלו אותם הדובים, ואם לאו כל אחת ואחת תביא לעדר דוב בקרניה, לערב הביאה כל אחת דוב בקרניה. ומאין היה לו עיזים לרבי חנינא בן דוסא, והלא הוא היה עני ביותר? אמר רבי פנחס, מעשה ועבר אדם אחד בפתח ביתו של רבי חנינא בן דוסא והניח שמה תרנגולות, ושכחם שם, והלך לו. אשתו של רבי חנינא בן דוסא מצאתן והכניסה אותן לבית, אמר לה רבי חנינא, אל תאכלי מביציהן. טיפלה אשת רבי חנינא בתרנגולות והרבו ביצים ואפרוחים עד שנתמלא הבית תרנגולים, והיו מאד מצערים את בני הבית. מה עשה רבי חנינא? מכרם וקנה בדמיהם עיזים, והיה מגדלם ושמרם ולא נהנה מהם כלל. לאחר כמה שנים שמע רבי חנינא אדם שעומד ליד ביתו ואומר לחברו, כאן הנחתי את תרנגולי לפני שנים ואיבדתים, אמר לו רבי חנינא, היה לך בהם סימן? אמר לו הן, נתן לו את הסימן ונטל ממנו את כל העיזים, והם הם העיזים שהביאו דובים בקרניהם.
מאמונתו של בשר ודם אתה יודע אמונתו של הקב"ה, אם ככה האמונה של בני האדם מה הקב"ה? אם הוא לקח את התרנגולים ועשה לו מזה עדרים של עיזים, הקב"ה כשלוקח את המצוות שלנו ושותלם בגן עדן, כמה פירי פירות של שכר אנחנו מקבלים על זה.
מעשה בחמורו של רבי חנינא בן דוסא, שגנבו אותו ליסטים, וחבשו אותו בחצר, והניחו לו תבן ושעורים ומים, ולא היה אוכל ושותה, כי הוא לא רצה לאכול גזל ולא להיות אצל הגזלנים. אמרו למה אנו מניחים אותו פה שימות ויבאיש לנו את החצר, עמדו ופתחו לו את הדלת והוציאוהו, והיה אותו חמור מתאמץ והולך עד שהגיע לביתו של רבי חנינא בן דוסא, שמע בנו את קולו, אמר לו אבא, דומה קולו לקול בהמתנו, אמר לו בני פתח לו את הדלת שכמעט מת ברעב, עמד ופתח לו את הדלת והניח לו תבן ושעורים ומים והיה אוכל ושותה. בהמתם של צדיקים. לפיכך אמרו חכמים, כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים כך הבהמות שלהם חסידות כמותם.
בדורות הראשונים אמרו שאם ראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם, ואם הם כבני אדם אנחנו כחמורים, ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר.
וכעין זה מובא המעשה, בחסיד אחד שהיתה לו פרה והיה חורש בה בשדהו, לימים ירד אותו חסיד מנכסיו ומכרה לנכרי אחד. חרש בה הנכרי מיום ראשון ועד יום שישי, וביום שבת כשהוציא אותה לחרוש עמה רבצה תחת העול, לא רצתה לעשות מלאכה. והיה אותו נכרי מכה אותה כמו בלעם, והיא אינה זזה ממקומה, כיון שראה כך, הלך אצל אותו חסיד ואמר לו, בא וטול פרתך והחזר לי את הכסף, ששה ימים עבדתי בה וביום שבת הוצאתיה לחוץ ורבצה תחת העול ולא רצתה לעשות שום מלאכה שבעולם, וכמה שהייתי מכה אותה היא איננה זזה ממקומה. כיון שאמר לו כך, הבין אותו חסיד מפני מה היא אינה עושה מלאכה, מפני שהיתה רגילה לנוח בשבת. אמר לו אותו חסיד, בא עמי ותראה כיצד אני מעמידה ואגרום לה לחרוש את השדה. כשהגיע אצלה אמר לה באוזן, פרתי פרתי, כשהיית ברשותי היית במנוחה בשבת, עכשיו לצערי גרמו עוונותי ומכרתיך לנכרי הזה, בבקשה ממך, עשי עמדי חסד ועשי רצון אדונייך, מיד עמדה וביקשה לעשות מלאכה, אמר הנכרי לאותו חסיד, אני לא מניח לך עד שתאמר לי מה עשית ומה אמרת לה באוזן שמא כישפת אותה, אמר לו אותו חסיד, כך וכך אמרתי לה, כששמע זאת אותו נכרי נבהל ונזדעזע ונשא קל וחומר בעצמו ואמר, מה פרה זו שאין בה לא שיחה ולא דעת ולא תבונה הכירה את בוראה, שלא לעבוד בשבת, אני שבראני הקב"ה בצלמו ובדמותו, כי כל אדם נברא בצלם אלקים, ונתן לי דעה ובינה, ולא אכיר את בוראי? מיד בא ונתגייר וזכה ללמוד תורה, ונקרא רבי יוחנן בן תורתה, הפירוש תורתה בארמית זה פרה, רבי יוחנן הבן של הפרה, כי הפרה הולידה אותו, עשתה ממנו יהודי. מופיע בפסיקתא רבתי ד'.
מסופר במסכת תענית כ"ד, שפעם רבי חנינא בן דוסא היה מהלך בדרך, ירדו גשמים, אמר לפניו רבש"ע, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? פסקו הגשמים. כשהגיע לביתו אמר, רבש"ע, כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת? וירדו גשמים. יש לו את השיבר של כל העולם, מה שהוא רוצה הוא עושה.
אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולים, ואומר, זה חי וזה מת, היה יודע, אמרו לו מנין אתה יודע? אמר להם אם שגורה תפילתי בפיו יודע אני שאחיה, ואם לאו יודע אני שלא אחיה.
מעשה שחלה בנו של רבן גמליאל, שיגר שני תלמידי חכמים אצל רבי חנינא בן דוסא, כדי שיבקש עליו רחמים, כיון שראה אותם רבי חנינא עלה לעליה וביקש עליו רחמים, בירידתו אמר להם - לכו, שחלצתו חמה, ז"א ירד לו החום והוא יבריא. אמר לו וכי נביא אתה? אמר להם לא נביא אני ולא בן נביא אני, אלא כך מקובלני, אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שמקובל, ואם לאו יודע אני שמטורף. ישבו וכתבו וכיוונו את אותה שעה, כשבאו אצל רבן גמליאל, אמר להם, לעבדה לא חסרתם ולא הותרתם, אלא כך היה המעשה, באותה שעה בדיוק חלצתו חמה וביקש ממנו מים לשתות.
היתה לו לרבי חנינא בן דוסא שכנה אחת שהיתה בונה בית ולא היו הקורות מגיעות מכותל לכותל, בא אצלו ואמרה לו קורות קצרות, אמרה לו אני בונה בית ואין הקורות מגיעות מכותל לכותל, אמר לה מה שמך? אמרה לו איכו, אמר לה איכו, הגיעו קורותיך, הגיעו, אמר פלימו, אני ראיתי את אותו בית, והיו קורותיו יוצאות אמה לכאן ואמה לכאן, היה עודף, ואמרו לי זה הבית שקרא לרבי חנינא בן דוסא בתפילתו, גמרא בתענית כ"ה.
ושוב מעשה ברבי חנינא בן דוסא, שהלך ללמוד תורה אצל רבן יוחנן בן זכאי, וחלה בנו של רבן יוחנן בן זכאי, אמר לו, חנינא בני, בקש עליו רחמים ויחיה, הניח רבי חנינא ראשו בין ברכיו וביקש עליו רחמים וחי. אמר רבן יוחנן בן זכאי, אלמלא הטיח בן זכאי את ראשו על ברכיו כל היום לא היו משגיחים עליו, ז"א אם אני הייתי עושה את מה שהוא עשה רבי חנינא בן דוסא, אף אחד לא היה משגיח עלי מן השמים. אמרה לו אשתו, וכי חנינא גדול ממך? אמר לה לאו, אלא הוא דומה כעבד לפני מלך, כלומר שהוא כמו בן שנכנס ויוצא כל הזמן בלי רשות, ואני דומה כשר לפני מלך שאינו רגיל לבוא לפני המלך. שר צריך לבקש פגישה, הוא לא יכול להכנס ככה, אבל העבד הולך ונכנס, יש לו מפתחות של הכל.
גמרא בברכות ל"ד, אמרו חכמים במסכת סוטה, משמת רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה, כלומר בטלו אנשי מופת. שרבי חנינא בן דוסא צדיק גדול היה, והיה עושה מעשים מופלאים ביותר. רבי חנינא בן דוסא טמון בכפר ערבה שליד סיכנין.
איך הוא זכה לכל זה? הוא היה אומר, כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת, כל שחכמתו קודמת ליראתו, ליראת חטאו אין חכמתו מתקיימת, והוא היה אומר, כל שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו מתקיימת. איך אתה יודע מי חכם ומי לא חכם? אם אתה רואה שמעשיו מרובין מחכמתו חכמתו גורמת שמעשיו יהיו מרובים, וכל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת. יש אתה רואה אחד שלומד כל היום בלי סוף, ואתה לא רואה מעשים, מה המעשים, כן הוא מקיים תורה ומצוות, אבל איפה המעשים מתרבים, איפה? איפה? ז"א המבחן הוא מבחן העץ והגידול, אם משקים חכמה צריכים לצאת מעשים, משקים עוד חכמה עוד יותר מעשים, משקים עוד חכמה, עוד ועוד מעשים, משקים עוד חכמה עוד ועוד ועוד ועוד מעשים, ממבצע למבצע עוד מבצע, כל הזמן, צריך שיהיה שריגים, שזה ישתרג וילך לכל העולם כולו. על זה נאמר, כל שיש בו יראת חטא דבריו נשמעים, זה עוד מבחן, אם דבריו נשמעים זה נראה שיש לו יראת חטא. אם רואים שמעשיו מרובים מחכמתו, אז החכמה מקוימת ומתקיימת. אז עכשיו כל אחד יבחן מה יש לו יותר, חכמה או מעשים, יראת שמים או חכמה. אז כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו אז חכמתו מתקיימת. הבנת? ומי שמעשיו מרובים מחכמתו גם כן חכמתו מתקיימת, אבל אם אין לו את זה אז כנראה חסר לו ביראת חטא, והחכמה שלו היא לא מתקיימת.
יהי רצון שנזכה לכוון מעשינו לאבינו שבשמים, שהחכמה תניב פירות ופירי פירות, ושהמשנה הזאת תתקיים בנו והתוצאות יהיו כמו רבי חנינא בן דוסא.
רבי חנניא...

השיעור מתקיים כל בוקר בשעה 4?:30 בבית כנסת יביע אומר רחוב עוזיאל 41 בני ברק הציבור מוזמן
  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 23.06 20:55

    🔴 פרסום הנס 🔴 בעצת הרב שליט"א שמחתי מאוד בשירים וריקודים לצלילי: "עבדו את השם בשמחה" ולקיים מצוות: ושמחת בימיך... "וחי בהם" ולהוושע ברגע. וב"ה לאחר שלושה ימים נושעתי מידה הארוכה של הבירוקרטיה של משרד החינוך. ישתבח ויתעלה שמו של הקדוש ברוך הוא, שביטל את הבקשות להערים עלינו קשיים בהמשך הלימודים בחינוך ביתי. ב"ה שמעתי הרבה מסיפורי הרב על ישועה בזכות שמחה וריקודים, ועכשיו זכיתי להיות אחד מהם. (shofar.tv/articles/15096) "הודו לשם כי טוב כי לעולם חסדו" תודה לרב על הכל יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל מעשי ידיך, יאריך ימיך בטוב, ויזכה אותך להמשיך להגדיל שמו ולהאדיר תורה בישראל, אמן 🙏🏽😇.

  • 23.06 11:12

    "עבדו-עבדו-עבדו..." "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) - זה גם בחינת תפילה! סיפר לנו עכשיו ר.ב.: שהוא קיבל 'רפורט' (ל"ע) הביתה מעטפה מהמשטרה והוא אמר לילדים: 'בואו נשיר: "עבדו-עבדו-עבדו-עבדו..." והעביר את היד ככה על המעטפה והוא אומר: 'אני אומר לכם שיהיה פה ביטול של הרפורט!' שרו-שרו-שרו פתח מה כתוב? - 'הרפורט בוטל עקב התיישנות!...' (מתוך השיעור בלי תפילה לא מקבלים - חלק י"ז 23.06.2024, נקודת זמן 6:28 shofar.tv/videos/17272).

  • 23.06 10:59

    שלום לכבוד הרב שליט"א ושבוע טוב, ראשית נעדכן את הרב על ישועה מהבוקר; שבוע שעבר הרב אמר לי: 'למכור את הרכב ולהחליף.' והבעיה שהרכב היה עם תקלה שעלות התיקון לא זולה ולא היה לי גם יכולת כספית לתקן, כל פעם שהייתי מתקרב לרכב הייתי מקדים תפילה: 'שהתקלה תעלם!' וברוך השם התקלה לא נעלמה... אבל לא התיאשתי והיתה בי אמונה: שתפילה ועוד תפילה לא תחזור ריקם! היום בשחרית התפללתי להשי"ת ואמרתי כך: 'ה' יתברך! הרב הורה לי: למכור את הרכב, איך אעשה זאת עם תקלה?! בבקשה! שתעלם התקלה!' ואחרי תפילה נפלאה ועוד ריקוד של: "עבדו-עבדו..." ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)) עם החברים, יצאתי לכיוון הרכב ושוב הקדמתי תפילה לפני שאני נכנס לרכב - והפלא ופלא! אין תקלה כלל והנורית נעלמה! (אציין שהרכב היה רועד! ועשה רעשים מפחידים...). ברוך הוא וברוך שמו תודה לה' יתברך ותודה לרב על הכל.

  • 23.06 10:57

    "עבדו-עבדו-עבדו-עבדו..." ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)) היה לי חוסר כספים לדירה ולשאר ההוצאות (ל"ע) ברוך השם כבר... חודשים נתן לנו, שרתי ברכב בקול רם והתקשרתי לבנק והסברתי מה שחסר לי, ברוך השם מיד אישרו לי את הבקשה וכך סגרתי את המצב לאנשים שמחוברים לכבוד הרב אין מצב 'שלא יקרה כלום' ב"ה הכל מסתדר תודה רבה לבורא העולם וגם לכבוד הרב על סגולה מאוד חזקה שנתן לנו (shofar.tv/articles/15096).

  • 23.06 10:55

    🌹כבוד הרב ✨ בזכות השירה של: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) ביום שישי ערב שבת לבת שלי כאבה השן (ל"ע) ישבה בסלון זמן ארוך עם הפנים למטה וכאב לה סיפרתי לה על הודעה שהתפרסמה שבעל שר לאשתו בזמן שכאבה לה השינים... - וב"ה זה עבר! הילדה שלי אמרה: 'באמת?..' היא בת 7! ואז התחלתי לשיר זמן ארוך: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) וכשהפסקתי - ב"ה הילדה אומרת לי: 'אמא! זה מרגיע אותי!! תשירי...' ואחרי כמה זמן היא קמה כאלו לא היה כאב עבר לה קמה לאכול בערב שבת רגיל.

  • 23.06 10:53

    שבוע טוב כבוד הרב הבן שלי היה חולה עם חום גבוה לא היה אוכל (ל"ע) התחלנו לשיר: "עבדו-עבדו" ("עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב)) - ב"ה החום עבר מידי והתחיל לאכול אין כמו להודות להשי"ת. תודה כבוד הרב.

  • 22.06 22:08

    ‏הבן שלי סיפר: שבבית הספר בהפסקה שיחקו עם כדור והכדור נתקע להם על העץ הילדים וגם אחד מהשומרים נסו להוריד את הכדור ולא הצליחו והבן שלי התחיל לשיר להם את השיר: "עבדו-עבדו..." ואז הם ניסו שוב והכדור נפל (shofar.tv/articles/15096).

  • 22.06 22:07

    כבוד הרב היקר לנו מאד מודים להשם יתברך על הזכות שניתנה לנו שהרב יהיה שוב סנדק לבננו😊 ולא עוד... אלא שהרב פתח את ביתו שנוכל לקיים את מצוות הברית אצלו. אין שיעור לגודל צניעותו וענוותנותו של הרב... לא יודעת איך נפלה בחלקנו הזכות תודה להשם יתברך אלף אלפי פעמים שזכינו ויהי רצון שנזכה תמיד להעריך את מה שניתן לנו משמים ונודה על כך (אמן) כבוד הרב, משפחת גינסר היקרים הי"ו עשו עמנו חסד גדול אתמול ופתחו את ביתם שנערוך אצלם 'ברית יצחק' וגם היום שנערוך את סעודת הברית ואחרי שסיימו לסעוד הגברים קמו והחלו לשיר ולרקוד "עבדו-עבדו..." ולאחר מכן שרו: 'ישמחו במלכותך...' זה היה משמח ביותר לראות שמחה אמיתית על פניהם ישתבח שמו לעד תודה לכם על הכל מעריכים ואוהבים משפחת ווסה שבת שלום ומבורך ❤️.

  • 22.06 22:05

    רבנו הקדוש, בוקר טוב. שכחתי לציין שגם רותם תרם להרצאה באילת ובישר: שגם הוא עוזב את אילת. זכינו לצאת מכאן בזכות ההרצאה! חלמנו לצאת מאילת שנים וזה פשוט קורה בשניה, ממש ישועת השם כהרף עין, זכינו לעשות רעש בשמים בזכותך רבנו, אם לא רבנו, ח"ו היינו נשארים תקועים באילת יה"ר שזכותך תעמוד לך ולבני משפחתך ולכל עם ישראל (אמן) הוצאת מאילת 7 ילדים מתוקים, 7 נשמות טהורות עולות לארץ ישראל ילדים וילדים רותם. אלפי תודות רבנו היקר. 🌹שבת שלום ומבורך 🌹.

  • 22.06 22:04

    ישר כח עצום ביותר לרב היקר והאהוב על כל העשייה המבורכת ב׳סיעתא דשמיא׳. הדגש כי לא מדובר רק על התקופות האחרונות, אלא, באופן גורף מראשית הדרך בתנועת התשובה. יה"ר שהקב״ה יברך את הרב היקר שבעתיים מהנתינה העצומה!!! (אמן)

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים