כשמאמינים בלי לחשוב – הנס הופך לטבע
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
הדברים שאנחנו נאמר הערב יהיו להצלחת יעקב בן חנה ואורית בדליה.
שיזכו להתעלות ברוחניות ובריאות איתנה.
להצלחת הילדים איתמר בן ציון בן אורית
וליאל בת אורית, שיזכו לבריאות איתנה והצלחה
ולרפואה שלמה של שרה רסיה בת מרים וגיתאי בן גשא. רפואה שלמה מהרה.
כן, אנחנו נלמד כמה דברים שהבטחתי אתמול בהרצאה.
ויאמר השם אל משה
הנני מטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסינו.
המדרש אומר שעל הפסוק הזה שאומר השם אל משה הנני מטיר לכם לחם מן השמים
על זה נאמר הפסוק
שלח לחמך על פני המים
כי ברוב הימים תמצאנו.
כשקרא הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו אברהם אמר הנני
אמר לו השם חייך
בוא אני משלם שכר לבניך בלשון הנני
כמו שכתוב הנני מטיר לכם לחם מן השמים
ועלינו להתבונן מדוע זה השכר לאברהם אבינו דווקא באופן הזה
איפה המידה כנגד המידה?
זאת אומרת
רואים שאברהם ענה לקדוש ברוך הוא הנני פירושו של דבר הנני מוכן ומזומן
אז השם אמר לו אני אשלם לך שכר לבנים שלך גם כן בלשון הזו שנקרא הנני
כמו שכתוב כאן בפסוק
הנני מטיר לכם לחם מן השמים
איפה השכר בדיוק שהבטיח הקדוש ברוך הוא בזה בלשון הנני?
איפה המידה כנגד מידה?
ומה מונח במילה הנני?
איזה קשר יש בין זה לזה להינני של אברהם להינני ממתיר?
ועל איזה שייכות יש לפסוק שלח לחמך על פני המים
לעניין הזה של המן?
ובמדרש כתוב עוד, איני אומר לכם הנני,
אלא בזכות אברהם ויעקב
שאמרו הנני.
אם נתבונן נרש באמת העניין הוא פשוט,
הניסיון הכי גדול שיכול אדם להרגיש
שהוא גדול וקשה יותר מן הכול זה ההתמסרות.
לומר הנני זה קשה הרבה לאדם,
וביותר
להמשיך בזה כל הזמן,
להתמסר לקדוש ברוך הוא בצורה טוטאלית,
כל הזמן
דבר קשה מאוד.
לומר הנני מוכן ומזומן תמיד, בכל עת,
להתמסרות לפני הקדוש ברוך הוא,
זה דבר קשה,
ובפרט אם זה נמשך.
אדם מרגיש שזה למעלה מכוחותיו.
למה באמת זה כך?
משום שבכל המצוות אין חיוב לבטל את השכל.
אדם נעזר עם השכל שלו גם לקיום המצוות,
וזה מקובל על האדם.
כל דבר הוא חוקר, מברר, עושה, עושה מתוך רצון, מתוך הסכמה,
מתוך הבנה,
זה מתאים לו.
אבל העניין של התמסרות קשה לו מאוד לאדם,
כי השכל הטבעי עומד נגד.
מה פירוש?
לבטל את השכל לגמרי ולהתמסר לגמרי,
בלי שכל לעבוד.
קשה לאדם להתמסר בלי תוכנית ובלי תכלית,
אלא רוצים להבין בשכל.
בגלל זה קשה לאדם לוותר על שכלו
ולהיות מסור באופן מוחלט.
למדנו שבעצם הדבר הכי קשה לאדם זה התמסרות,
התבטלות
בפני הקדוש ברוך הוא,
בלי שיתוף השכל כלל.
זו הייתה המדרגה של האבות הקדושים.
הם ויתרו על השכל.
לא שלא היה להם שכל,
היה להם השכל הכי גדול שהיה ביקום.
אבל במקום שהם צריכים לעמוד מול הקדוש ברוך הוא,
הם ויתרו על השכל.
והיו רצים לפני הקדוש ברוך הוא כסוס בין בצעי המים.
התמסרות גמורה,
אפילו אם הדבר אינו מובן בשכל כלל.
למשל,
אברהם אבינו, שהיה חכם גדול ופיקח,
שבגיל שלוש הוא כבר הכיר את בוראו לבד,
כשאבא שלו היה סוחר של עבודה סרה,
ולא רק זה, אלא שהטיף לכל בני דורו
והשפיע עליהם
להיות מאמינים,
תוך כדי שהוא שובר להם את הפסלים ומשכנע אותם,
אז הפילוסוף הגדול הזה היה בעל שכל אדיר
לשכנע עולם שלם, שכולו עובד עבודה זרה,
שהם חיים בשקר,
ולהביא אותם להכרה באמת, עד שהם קראו לו,
נשיא אלוקים אתה בתוכנו.
אדם כזה אי אפשר להגיד שאין לו שכל.
אבל כשבא אליו הקדוש ברוך הוא ואומר לו,
קח נא את בנך, את יחידך, אשר אהבת,
ועלה ולעולה,
מה היה צריך מיד?
להתנגד
זה נגד השכל.
הרי אברהם בעצמו דרש לפני כל באי עולם
שמה שהם שוחטים את הילדים שלהם ומקריבים אותם לעבודה זרה,
זה נוגד את ההיגיון והשכל,
וזה לא מצוות האלוקים,
כי האלוקים לא רוצה קורבנות אדם.
ופתאום מגיע אליו ציווי כזה,
והוא מבטל את שכלו,
אם ההבטחה שהבטיח לו הקדוש ברוך הוא,
כי ביצחק ייקרא לך זרה,
אז גם הבקשה והציווי שמבקש ממנו הקדוש ברוך הוא מבטלת את ההבטחה.
אז הוא היה גם צריך להתקומם,
הרי הבטחת לי.
והוא מבטל את השכל לגמרי,
והוא הולך שלושה ימים לעקידה.
זאת אומרת, היה לו מספיק זמן להתחרט.
וכשהמלאך צועק לו, אברהם, אברהם, אל תסלח ידך אל הנער, הוא לא מסכים,
כי הוא חושב שזו הטעיה של יצר הרע.
האדם הכי פיקח בעולם
ביטל את שכלו לחלוטין אצל הקדוש ברוך הוא.
זה נקרא התמסרות לגמרי.
ולא עוד, אלא וישכם אברהם בבוקר,
הוא קם מוקדם לעשות את הציווי הזה.
בדרך כלל דבר שאדם לא מעוניין כל כך לעשות או לא שש
לעשותו הוא מתמהמה כמה שאפשר.
ופה, וישכם אברהם בבוקר,
ולא עוד.
אנחנו שומעים בה ישכם,
משמע שהוא ישן,
ואיך אפשר לישון כשאתה הולך לעקוד מחר את הבן?
התבטלות גמורה,
אין שכל אצל הקדוש ברוך הוא.
על זה נאמר בפסוק,
וכך אמר החכם מכל אדם, שלמה המלך,
שלח לחמך על פני המים,
כי ברוב הימים תמצאנו.
שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו.
איך יכולים לעשות את זה?
דבר כזה?
מה זה שלח לחמך? אם נסתכל על הפשט של הפסוק
שלח לחמך פירושו של דבר
אתה לוקח את הלחם
שם אותו על המים
ומבטיח לך הפסוק
שברוב הימים תמצאנו לא עכשיו בעוד חמש דקות
יעברו חודשים ושנים
יעברו הרבה ימים
יבטיח לך שאתה תמצאנו
שייך על פי שכל להגיד פסוק כזה
שלח לחמך על פני המים
לא כמשל
פשט
אתה תשים את הלחם
תשלח אותו, המים ייקחו אותו,
ברוב הימים תמצאנו
איפה תמצאנו?
הרי יאכלו אותו מיד הדגים
ואם לא יהיו דגים
אז הוא יימחה במים
ואיך תמצאנו?
ואתה מבטיח לי שלמה המלך בפסוק שאני אמצאנו?
איך אתה יכול להבטיח דבר כזה?
זה החכם מכל אדם?
הפסוק הזה
זה פסוק מדהים.
הפסוק הזה אומר את מה שאמרנו קודם.
עם שכל אין אפשרות לפסוק הזה להתקיים.
רק בלי שכל.
מה הפירוש?
אם תבדוק על פי שכל לא ייתכן שאתה תשלח
ותמצאנו ברוב הימים,
וגם לא בכל המקרים.
אז איך יוצא פסוק כזה עם הבטחה כזאת?
אבל אם אתה מבטל את השכל שלך,
ואתה קורא את הפסוק ומאמין בו במאה אחוז
שמה שכתוב פה אכן נכון,
אתה תמצאנו.
אבל רק בלי שכל.
עם שכל?
לא תוכל למצוא שום דבר.
לזרוק לחם על פני המים לעיבוד וברוב הימים אמצאנו זה באמת מושג של התמסרות.
לא לבנות כלום על השכל.
כלום, כלום.
רק שלח לחמך על פני המים.
זה הביאור של מידה כנגד מידה.
כשאמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה אמרת לי, הנני,
אז אני משלם לך באותו לשון
לבנים שלך,
הנני.
הנני ממטיר להם לחם מן השמיים.
היה אצלם
המידה של התמסרות אצל האבות הקדושים כל כך חזק,
שזה הושרש גם בבנים.
זאת אומרת,
הם ביטלו את שכלם.
והנה,
אברהם הלך,
ואברהם
בא לעקוד את הבן.
מה זה אומר?
זה כאילו, תקשיבו טוב,
השם אמר לו, כי ביצחק יקרא לך זרע.
משמע, מיצחק יצאו לו בנים צאצאים ודורות ועם שלם, עם ישראל.
ופתאום בא השם ואומר לו, אבל את הבן הזה תיקח עכשיו ותעלהו לעולה.
מה הוא היה צריך להגיד?
איך זה יכול להיות שאם אני אשחט את הבן שאתה מבטיח לי
שממנו יצא לי זרע,
איך יצא לי ממנו זרע אם אני הורג אותו?
מה אמר
שלמה המלך?
שלח לחמך על פני המים, כי ברוב הימים תמצאנו.
מה אתה רוצה, להבין את זה עם שכל?
אי-אפשר.
תבצע,
ואז זה יתקיים.
אבל זה בלי שכל.
הוא אומר, בדיוק, אני רוצה שבלי שכל.
תעשה בלי שכל ותמצאנו.
עם שכל? לא תמצאנו.
מה עשה אברהם? בלי שכל.
לקח את הבן,
הגיע למזבח,
בא לעקוד אותו. מה אומר לו השם?
תוריד אותו.
הוא אומר לו, אה,
אתה אמרת לי בעליהו לעולה.
אמר לו, נכון, מה אני אמרתי?
אמרתי לך שוחטהו?
אמרתי לך, עליהו.
העלית?
עכשיו תוריד.
ומה יצא? ברוב הימים תמצאנו.
הנה, עם ישראל כבר קיים.
למעלה מארבעת אלפים שנה מאברהם אבינו.
תמצאנו או לא תמצאנו?
אומות שלמות נעלמו, נכחדו, לא קיימים בכלל.
בעם ישראל,
למרות העקידה, קיים.
שלח לחמך,
אפילו שזה לא הגיוני.
ברוב הימים תמצאנו.
אתה אמרת, הנני?
אתה אמרת לי, הנני?
התמסרת לגמרי לקיים את ציוויי בלי שאלות,
בלי שכל?
אני אעשה לך עכשיו מה שאין השכל יכול להגיד ולהסכים.
בדרך כלל, מה קורה בעולם?
טל יורד
מן השמיים
ולחם צומח מן הארץ, נכון?
מה קרה פה?
עכשיו אנחנו רואים שלחם יורד מן השמיים וטל מן הארץ.
אמר הקדוש ברוך הוא,
כמו שאתה עשית,
ככה אני עושה.
אתה עשית, הנני נגד הטבע,
גם אני אעשה, הנני ממטיר לכם לחם מן השמיים נגד הטבע,
מידה כנגד מידה.
אתה מאמין בי בצורה עיוורת?
גם אני אתן לך בצורה עיוורת.
נגד הטבע.
אומרים חכמים, זיכרונם לברכה, להגיד את שבחן של ישראל,
שלא אמרו איך נצא ואין בידינו מחיה.
עם ישראל יוצאים למדבר,
לוקח אותם משה רבנו,
בן שמונים,
לוקח אותם
ומוציא אותם למדבר. כמה הם? מיליונים.
עם טף.
איפה אוכל?
צריך רכבות,
משאיות,
יוצאים למדבר.
מאיפה יאכלו?
אף אחד לא שואל, מה עם אוכל?
יוצאים עם ביטחון.
והקדוש ברוך הוא משבח אותם ואומר,
זכרתי לך, חסד נעורייך,
לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.
שמחתם עליי.
אני זוכר לכם את החסד הזה שפתחתם בי ויצאתם באמונה צרופה אחרי למדבר.
מאיפה היה לעם ישראל כוח ההתמסרות הזאת
לצאת בלי שכל?
אלא בהכרח זה מהאבות הקדושים שהצטיינו במידה זו.
לולא הציור הזה לא היו מגיעים למדרגה זו
להמשיך בהתמסרות הזו.
לכן אמר להם בלשון,
הנני ממתיר,
שאם מצדם המשיכו בהתמסרות זו, הרי הצליחו,
והם ראויים לקבל
לחם מן השמיים.
זה באמת מה שכתוב בפסוק, שלח לחמך על פני המים,
כי ברוב הימים תמצאנו.
כמו שאומרים חכמים, זיכרונם לברכה.
בואו ראה כמה חביבין ישראל אצל הקדוש ברוך הוא.
לשעבר היה לחם מן הארץ וטל מן השמיים,
ואצלם היה להפך.
בזה הם זכו
בשביל שביטלו את שכלם לגמרי,
ויצאו למדבר, לארץ לא זרועה.
מסרו את עצמם לביטחון בשם,
וממילא מוכרחים לשנות להם את מעשה בראשית.
לקדוש ברוך הוא אין בעיה לשנות בשביל עם ישראל את מעשה בראשית,
אבל אנחנו גם צריכים לשנות את הטבע שלנו,
כדי שישתנה בעבורנו הטבע.
איפה אנחנו מוצאים שיש שינוי במעשה בראשית?
איפה אנחנו רואים שהטבע משתנה?
אנחנו מוצאים את זה אצל כל מי שמוסר את עצמו לביטחון בשם
ומבטל את שכלו לגמרי.
אדם שבוטח בשם לא שואל שאלות על השם.
מה אתה שואל?
מה אתה שואל?
מאיפה הוא יביא לך? איך זה יהיה? מה יקרה?
חסר לקדוש ברוך הוא סיבי סיבות?
לאלפים ולרבבות
להמציא לאדם מחסורו?
יש לקדוש ברוך הוא בעיה כזאת?
אין לו שום בעיה כזאת.
כמו שאמר הקדוש ברוך הוא למשה.
ויאמר השם אל משה, כך צנצן את ה...
מן למשמרת
לדורותיכם.
צנצנת
שהוכנס בה מן
ואמר לו הקדוש ברוך הוא, תשמור את הצנצנת הזאת של המן
לדורותיכם.
לא לדור הבא
ולא אחריו.
עד עכשיו
ועד בכלל.
לדורותיכם.
מתי השתמשו בצנצנת?
בני דורו של ירמיה,
כשאמר להם, למה אתם לא עוסקים בתורה?
אמרו לו, איך נניח את מלאכתנו?
זאת אומרת, על פי שכל.
אם נשב ללמוד כולם ללמוד תורה,
מאיפה אין לנו פרנסה?
מאיפה נוכל לפרנס את הילדים?
הוציא להם את צנצנת המן
מזמן משה רבנו ואמר להם,
ראו מהיכן נתפרנסו אבותיכם.
אבותיכם יצאו למדבר בלי כלום,
והקדוש ברוך הוא זן אותם לחם מן השמיים ארבעים שנה.
לא יום ולא יומיים, לא משפחה ולא שתיים,
אלא מיליונים.
ולא חסר להם מאומה.
והיה בה מן
כל הטעמים שאדם היה חפץ לטעום.
כשמתחילה שאלה על שאלות החיים,
אז לא מתקבלת אצלנו אוטומטית התשובה ביטחון בשם.
ואם כן, מה רצה להביא להם ראייה ירמיה?
וכי אם נעשה נס לאבותיהם,
זה אומר שיעשה להם נס?
וכל שכן,
שהוא מראה להם את זה, ומראה ואומר בדרך של תוכחה,
תוכחה קשה.
אלא כיוון שאבותינו סללו לנו את הדרך של ביטחון בשם יתברך,
במעלה הזאת ירושה לנו מאבותינו הקדושים,
ועלינו להתעלות בזה,
ובטח נגיע גם למעלתם.
לומדים אנחנו מכאן שהמן לא ירד רק לדורות ההם.
הראייה שצריך להניח צנצן את המן לדורות הבאים,
לא לזיכרון,
אלא ציור לדורות.
אם יבוא אחד ויאמר כיצד אעזוב מלאכתי ואלך ללמוד,
הציור הזה מחייב לדורות.
ראו במה נתפרנסו אבותיכם.
והרבה דרכים למקום להכין מזון יריעיו
למשמרת לדורותם.
ואתמול בהרצאה נתנו כמה דוגמאות, שתוכלו לראות
בשידור חוזר באתר שופר.net.
למסקנה,
אם האדם מבטל את שכלו לגמרי,
הוא מגיע למדרגה של הנני,
שזו התמסרות בלתי מוגבלת,
כמו שאמר שלמה המלך עוד פסוק.
אמר, בטח באדוני בכל לבך
ואל בינתך אל תשען.
אומר שלמה המלך, החכם מכל אדם,
בטח באדוני בכל לבך,
שלא יהיה לך בלב ביטחון בשום דבר, בשום עניין, בשום אדם,
גם לא בעצמך.
אלא בכל לבך צריך שזה יהיה ביטחון אך ורק בשם.
כי האדם לא יכול להניד עפעף
אם השם לא חפץ.
אז בטח רק בשם,
אבל בכל לבך.
אבל הוא מזהיר עוד דבר.
ואל בינתך אל תשען.
תיזהר.
אתה אל תסמוך על השכל שלך.
מה שהתורה אומרת,
תעשה.
מה שהתורה לא אומרת,
אל תעשה.
אפילו שהשכל אומר לך כך.
ואפילו אומר הגאון מווילנה,
אל תיקח את השכל שלך אפילו למשענת
בשביל לקיים את הרצון
של הקדוש-ברוך-הוא. לא צריך.
זה רק יזיק.
כי כשהשכל נכנס למעורבות הוא מביא גם את הצד השני.
כתוב ארבעה, נכנסו לפרדס.
רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום.
בן עזאי ובן זומא,
אחד נכנס בשלום,
הציץ ונפגע,
ואחד נכנס בשלום ומת,
והאחר
קיצץ בנטיעות.
אלישע אחר,
שנקרא בהתחלה אלישע בן אבויה, היה צדיק גדול ותלמיד חכם עצום.
אבל כתוב בירושלמי
שלמרות שהוא היה צדיק ותלמיד חכם גדול,
היו נופלים מחכו ספרי מינות וספרים חיצוניים.
הוא היה כל מיני ספרים של פילוסופים קורא,
והספרים האלה
השפיעו עליו.
מותר לנו לבדוק,
לברר,
מותר לנו לתרץ תירוצים,
מותר לנו קושיות בדברים מסוימים.
אבל אנחנו יודעים רק דבר אחד,
השכל שלנו הוא אפס אפסים
מול התורה הקדושה.
אם התורה אמרה משהו
כמו שקיבלנו את התורה הקדושה,
אנחנו נאמנים לתורה ב-100%,
וגם אם יהיה דבר שהוא נוגד
על-פי שכל את מה שכתוב בתורה,
אנחנו מאמינים בתורה ולא בשכל.
למה?
הוא היה נכנס לחקירות
כמסתפק
בין האמונה
לבין הפילוסופיה.
לכן, כיוון שהוא נכנס בפרדס,
מה זה נכנס בפרדס?
הם היו אומרים שם,
שם קדוש,
ועולים לעולמות העליונים.
וכשהם הגיעו לשם
הוא קיצץ בנטיעות,
הוא פקר,
הוא נהיה אפיקורוס.
למה?
כי הוא התבלבל במה שהוא ראה למעלה.
הוא ראה את השר שנקרא מ״טט,
והוא התבלבל בהבנה.
למה רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום?
משום שרבי עקיבא, לא היתה לו שום הסתפקות,
היתה לו אמונה במאה אחוז בתורה הקדושה.
אל אשה אחרת היה לו צד של הסתפקות,
ככה אומר החתם סופר
על הפרשה הזאת, פרשת שמות.
הוא אומר, היה לו צד של הסתפקות,
ובדרך שאדם רוצה ללך, במוליכין אותו.
כיוון שהוא נכנס מסופק, הוא יצא משם לא בשלום.
זאת אומרת, אם היה מבטל את שכלו,
הוא היה יכול לבדוק עד כמה שהוא יכול להגיע. לא תמיד אפשר להגיע.
יש בן אדם שחוקר וחוקר ומשתגע,
יש חוקר וחוקר ומת, כמו שהיה בן עזאי ובן זומא,
אבל יש בן אדם שנכנס ומסתפק,
זה הכי גרוע.
תורה ושכל,
לא יודעים. תביא 100 מיליון
בעלי שכל מול פסוק בתורה,
לא רואים אותם בכלל.
זה היה הכוח של האבות שלנו הקדושים.
בשביל זה העם הזה נשאר עד עכשיו.
כי שכל,
לא כל מוח
סובל זאת.
לא כל מוח מסוגל להגיע לחקר האמת
בתכלית ולכוון בדיוק אל הנקודה.
אתם יודעים,
במטווח
יש מטרה
ויש נקודה שצריך לקלוע.
יש הרבה שכולעים
קרוב לנקודה,
יש כאלה שכולעים בחצי הנקודה,
יש כאלה ששלא שתרבעי מהנקודה,
אבל קליעה בול פירושו בול בנקודה.
בול, אפילו לא אחוז אחד מחוץ לנקודה. בול.
כמה אנשים יכולים לקלוע בול?
אז
לא כל מוח יכול להגיע בול
לאמת ולחקר שלה ברמות הגבוהות.
ברמות הפשוטות כולם יכולים,
אבל כשמגיעים לקבלה ועניינים גבוהים,
למעלה בעולמות העליונים
צריך להיות נקי לגמרי וזך
ומאמין גדול בשביל לא להשתבש,
למות או לקצץ בנטיעות.
אז רק רבי עקיבא עלה ויצא בשלום.
ואכן הוא זכה,
למרות שהוא היה בהתחלה עם הארץ ארבעים שנה,
הוא למד ארבעים שנה
ולימד ארבעים שנה את כל ישראל,
והוא נקרא רבן של כל ישראל,
והיה ראוי להוריד את התורה.
משה רבנו כשראה אותו
בהר סיני התפעל ואמר, ריבונו של עולם, אם יש לך אחת כזה,
למה אתה נותן תורה על ידי?
אז הקדוש ברוך הוא אמר לו, כך עלה לי במחשבה.
אבל יש לזה סודות גדולים.
מכל מקום הוא חי 120 שנה,
נכנס בשלום ויצא בשלום.
ראינו מכאן
ששלמה המלך מזהיר אותנו,
בטח באדוני בכל ליבך ואל בינתך אל תישעם.
זאת אומרת, גם אם יש לך שכל ואתה יכול לדון בגזרה שווה, בקל וחומר,
או בכל 13 מידות בענייני העולם הזה,
תדע לך שזה המפריע הכי גדול לבטוח בשם.
לבטוח בשם זה צריך להיות ביטחון טוטאלי,
טוטאלי, טוטאלי.
ואתם רוצים שאני אצחיק אתכם קצת?
אז בואו אני אצחיק אתכם קצת. אני בטוח שיש פה כמה אנשים
שהם חושבים שהם בוטחים בשם.
ברור לי שיש כמה אנשים שחושבים
שהם בוטחים בשם, בפרט הדתיים.
ואני אומר לכם
שמעט מאוד אנשים בוטחים בשם.
מעט מאוד מאוד מאוד בוטחים בשם.
ואני אומר לכם יותר מזה,
שהרבה הרבה בוטחים בנהג מונית יותר מהקדוש ברוך הוא.
כשאדם מגיע לחוץ לארץ
והוא צריך לקחת טקסי
משדה התעופה לכתובת, שהוא צריך להגיע,
אז הוא נותן את הכתובת לנהג מונית,
והוא שואל כמה מרחק וכמה זמן, אז הוא אומר לו, בערך שעה וחצי. הוא אומר, טוב, תעיר אותי רבע שעה לפני שנגיע.
הוא עוצם עיניים וסומך ובוטח שנהג המונית
יוביל אותו ליעדו.
אז הוא בוטח בנהג מונית או לא בוטח?
יש לו ברירה?
מי שלא בוטח בנהג מונית לא נוסע איתו.
אבל אם עלית למונית
ואתה לא יודע את הכתובת ואתה נותן לנהג מונית,
אז אתה בוטח בו ב-100%.
יש כאלה אפילו שייתנו לך עצה.
תגיד לי, איך אני מגיע לכך וכך? אומרים, עזוב אותך, בשביל מה לך להסתבך?
קח נהג מונית, הוא יביא אותך עד שם, יהיה לך עשרה שקלים, מה הבעיה?
זאת אומרת, כולם מבינים שאם יש על מי לסמוך זה על נהג מונית?
והיום נהגי מוניות גם אין לסמוך,
כי הם סומכים על ה-GPS,
וה-GPS,
אני קורא לו GBS,
כי הוא לפעמים עושה לך סיבובים
בלי שתגיע למקום
ומביא אותך בדרך ארוכה,
ובסוף אתה גם צריך לשאול אנשים.
אז, מכל מקום, בנהג מונית בוטחים.
אבל השם שאמר בתורה את כל מה שאמר,
כולם בוטחים בכל מה שהוא אמר?
אם הם בוטחים בכל מה שהוא אמר,
איך הם לא מקיימים בהגית בו יומם ולילה?
למה הם הולכים לעבוד?
כי אין להם ביטחון.
אם היה להם ביטחון, הם היו עובדים?
ודאי שלא.
אין להם ביטחון.
מייד יגידו לך, מאיפה יבוא לי אוכל?
מה, יורידו לי מהתקרה?
מה, ידפקו לי בדלת ויביאו לי כל חודש צ'קים?
כי אין להם ביטחון.
רבי שמעון בר יוחאי, היה לו ביטחון.
הוא ברח
מהאויבים,
מתחבא במערה.
כמה אוכל הוא לקח?
לא כתוב שהוא לקח.
כמה זמן הוא היה במערה?
13 שנה.
הוא יצא ממנה? הוא לא יכול. אם הוא יצא, יתפסו אותו.
כמה שנים הוא היה?
13. אז מאיפה יהיה אוכל?
זו לא בעיה שלו.
אם השם רוצה שאני אחיה, הוא ידאג לי לאוכל.
הוא יודע שבלי אוכל אני לא יכול לחיות.
אז אם הוא רוצה שאני אחיה,
הוא ישלח לי אוכל.
למה הוא ברח?
כי יש בחירה באדם להרוג.
לכן כתוב, הרחק משכן רע, מפגע רע.
אבל מזון זה רק מהשם יתברך.
הוא נותן מזון לכל בשר.
אז אם הוא רוצה אותי אחיי, הוא ייתן לי מזון?
או באמת מה השם נתן לו?
הצמיח לו עץ חרובים במערה
ומעיין של מים,
13 שנה בלי ויטמינים בכלל, בלי אומגה-3,
עם חרובים, שזה מחריב את הגוף,
ומים,
אפילו לא דיאט קולה,
זה אוכל דיכאון,
זה אוכל עם רעש,
שאין בו טעם,
ומים.
וזה 13 שנה.
והוא חי.
זאת אומרת,
מי שבוטח בשם בכל ליבו,
אין לו שום בעיה.
אבל שלמה מזיר,
תיזהם. אל בינתך אל תשען, אפילו אל תיקח את השכל למשענת,
כי השכל ינתח לך אלפי ניתוחים, למה אתה לא יכול לבטוח.
אבל יש עוד פסוק,
השלך על השם יהבך והוא יכלכל לך.
אם אתה תשליך
על הקדוש ברוך הוא את כל המסע,
את כל הביטחון שלך עליו,
הוא יכלכל אותך מאלף ועתה.
אבל זה רק בעל ביטחון שלם.
אם כן, שלמה המלך אומר, אם אתה רוצה להיות בוטח בשם, העיקר הראשון הוא להפקיר את הבינה לגמרי.
ועוד מוסיף הגאון שם,
לא תיקח את שכלך אפילו למשענת,
אלא לגמרי תתמסר לשם.
דווקא באופן זה תשיג את הביטחון בשם יתברך,
וזה מורה לנו שלא להיות מסופקים בשום אופן,
רק להשתדל בכל האמצעים לבטל את השכל והבינה ולהשיג את התמימות.
לסיכום,
בואו נראה שתי דוגמאות מהפרשיות שלנו.
האם מה שלמדנו עכשיו אכן עומד במבחן המציאות או לא?
שתי דוגמאות.
דוגמה אחת, אנחנו רואים
ערמימות
והישענות על השכל.
ומצד שני, אנחנו רואים דוגמה של תמימות
וביטחון בשם.
את הערמימות וההישענות על השכל ראינו אצל פרעה הרשע,
שהיה ערמומי
ופתח בשכלו וקיבל מכות אחרי מכות,
סדרת חינוך,
עשר מכות,
ובסוף, אחרי כל המכות,
כשהוא אמר לעם ישראל, קומו, צאו מתוך עמי,
מה היה צריך להגיד? ברוך שפטרנו.
כמה מכות, כמה הרוגים, כמה מתים.
כל זה בגללו, בגלל שהוא חשב שהוא פיקח וערמומי.
ובסוף מה?
כשעם ישראל, אחרי שהוא שחרר אותם ושילח אותם,
מה הוא אמר?
ארדוף השיג,
אחלק שלל.
יואו,
מה, שחררתי אותם?
מה, הם הלכו ולא חזרו?
אז איך הוא משכנע את עצמו שכדאי לו לרדוף אחריהם למרות כל מה שהוא יודע?
הוא אומר, ארדוף.
אם אני ארדוף, אני אשיג,
ואם אני אשיג,
אני אחלק שלל.
אני אקח את כל מה שהם לקחו, את כל העושר ממצרים, אני אקח מחזיר בחזרה.
אז מי עשה לו את החשבון?
השכל.
בהיגיון כזה ובתקוות כאלה הוא חשב שיצליח.
ומה קרה איתו?
שהוא גרם שכל מצרים טבעו בים,
סוס ורוחבו רמה בים.
הפיקחות והערמימות
והשכל
הטביעו את כולם בפנים.
לעומת זאת,
עם ישראל יצאו בתמימות ממצרים,
ישראל יצאו בתמימות ממשלה וישראל יצאו בתמימות.
לא הצטיידו בכלום,
והלכו אחרי משה המנהיג בן שמונים בלי שאלות, ואמרו, אנו,
אין לנו אלא דברי בן עמרם,
והלכו אחריו
כמנהיג אבסולוטי.
ומה רואים שיצא להם מזה?
שהם יצאו לתשועת עולמים.
על זה נאמר
״תומת ישרים תנחם
וסלף בוגדים ישודם״.
התמימות
של הישרים, עם ישראל,
תנחם, הנחתה אותם לצאת לגאולת עולמים,
ואילו הסילוף של הבוגדים,
זה גמר עליהם.
יוצא שמי שאצל הקדוש-ברוך-הוא,
אנחנו מדברים, כל זה התמסרות רק לקדוש-ברוך-הוא, כן?
מי שמתמסר לתורה ולמצוות,
לקיימן כלשונן וככתבן בלי חוכמות.
אדם כזה,
הקדוש-ברוך-הוא ישנה בשבילו את סדרי הטבע.
הוא מעל הטבע,
ומה שיצטרך,
הקדוש-ברוך-הוא ימציא לו.
אבל מי שהוא פיקח?
הקדוש-ברוך-הוא יאמר לו,
יש לך על מי לסמוך.
תסתדר עם השכל שלך.
לאן שהוא יוביל אותך, לך אחריו.
אתה סומך על שכלך ולא על התורה שלי?
בבקשה, בוא נראה מה יהיה בסופך.
למסקנה,
מי שחכם
ורואה את ההיסטוריה של עם ישראל,
רואה שנגד כל השכל האנושי
העם הזה מתקיים.
ומתי יותר הוא מתקיים?
מתי שהוא מתחבר לתורה יותר ומתמסר לה.
כמו בזמן המן,
שהייתה גזירה להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, תעפי נשים, ביום אחד ב-127 מדינות.
נו, מה עושים?
תפעילו את השכל.
מה עושים?
מה אפשר לעשות?
מה אפשר לעשות?
מה הם עשו?
חזרו לתמימותם,
חזרו בתשובה,
התחברו לתורה מחדש,
והקדוש-ברוך-הוא פתר את הכול. פשוט הפך את הראש של אחשוורוש,
ואת אותה גזירה שהוא הטיל על היהודים הוא גזר על האויבים.
ראיתם דבר כזה, כל כך פשוט?
מישהו היה יכול לעשות דבר כזה?
זאת אומרת, אם אנחנו מתחברים לתורה,
אנחנו מבטלים את כל הגזירות.
ויש לפנינו כרגע גזירות
שצריכות להיות קשות,
ואתמול הסברתי בהרצאה באריכות,
לא אחזור שוב,
כי מסתכלים עלינו מכל העולם בכל ערב.
תוכלו לראות את זה באתר שופר.net,
בשידור חוזר,
אבל אתם יודעים שהיום מסרו את הדוח לגבי רצח חרירי,
וזה אמור להשליך על האזור שלנו בכיוונים כאלה או אחרים.
וברור שאיראן רוצה להשתלט עד לבנון דרך החיזבאללה.
וברור שאם זה קורה,
אז איראן נמצאת איתנו בגבול,
ולא אי שם במרחק אלפי קילומטרים.
וזה משנה את כל המפה.
ואת סדרי הביטחון.
ומי ששם לב, בתקופה האחרונה, מה שאמרתי לפני שנתיים,
אומרים בשבועות האחרונים, בלי הפסקה,
שתל אביב תהא מותקפת
באלפי טילים,
וכל ישראל בעשרות אלפי טילים,
ואין שום הגנה שתוכל להגן עלינו.
ולמה כולם אומרים את זה עכשיו?
משום שזה הכי קרוב.
וכשמנתחים איזה כלים יש לנו בשטח בשביל להתמודד מול זה,
מתברר שבקושי שתי סוללות
של כיפת ברזל,
שלך תדע איפה יחליטו בסוף שהם יהיו,
אם בנגב באופן זמני
עד סטיית רעה על בסיסי חיל האוויר,
לקראת הפצצה,
אז איפה יעדיפו לשים?
ומה אם חץ שתיים וחץ שלוש?
בדרך.
ומה יש לנו לתגונן?
גורנישט מתגורנישט.
אז על מי יש לנו לסמוך?
אולי על ברק המזגזג, שפתח עכשיו מפלגת עצמאות?
מי גונן?
מה אתם אומרים?
מי יכול לגונן עלינו?
יש רק עצה אחת שעבדה 3,300 שנה,
להתחבר לאבינו שבשמיים.
אם אנחנו מתחברים,
יש לנו אבא הכי גדול בעולם שיכול לשמור עלינו.
הגזירות יוצאות מאצלו, הטובות והלא-טובות,
והוא גוזר.
ואם נמצא חן בעיניו,
יגזור עלינו טובות.
ואם לא נמצא חן בעיניו,
אז גזרנו על עצמנו רעות.
אז כל אחד צריך להחליט מה הוא רוצה, להיות מחובר
לקדוש ברוך הוא בהתמסרות,
או לסמוך על השכל שלו.
אם הוא רוצה לסמוך על השכל שלו,
הקדוש ברוך הוא יאמר לו, Welcome,
let's see what happened.
למי שיש שאלות,
בבקשה.
תן לו באמצע.
תן לו לדבר.
ערב טוב, כבוד הרב.
שאלה
שקצת תכונה בזמן האחרון.
איפה, איפה?
לגבי הזמרים.
כן. אה, נזכרת שיש עוד דבר כזה?
כן.
כעיקרון,
אני לא כל כך מסכים עם העניין הזה, למרות שכמעט עם כל דבר שהרב אומר אני מסכים.
ויש לציין שהאתר של הרב הוא סכנת נפשות.
פשוט אני לא עושה שום דבר בבית.
אני רק רואה את הדברים של הרב, אז לכן אני יודע כבר את כל השאלות והתשובות לגבי העניין של הזמרים.
כן. אבל לי יש טענה קטנה.
ראיתי לא מזמן שיחה בחדרי-חדרים של הרב אלישיב לגבי פאות.
ושם הוא הזכיר שזה דבר פרוץ מאוד, ואי-אפשר לברך, וזה וזה.
ואז שאלתי את עצמי, למה הרב לא יוצא החוצה ממש, בפרהסיה,
נגד הפאות?
שאלתי מישהו, ואמר לי, תראה,
גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה,
לא יוצאים בפרהסיה.
כשהיה עשה הדבר החמור עם הפאות מתאילנד וכל הקאסטם,
אז הרב כן יצא ואמר,
אסור, ולא לבשו,
עד שהוא החזיר את העניין לקדמותו,
שזה גם אני לא מבין,
אם כבר הצלחנו, אז למה להחזיר?
אבל אותו דבר לגבי הזמרים אני אומר.
ברור לי שאסור לשמוע, וברור לי שאסור להם להופיע.
ברור.
אבל זו גזירה שאי-אפשר לעמוד בה.
למה אי-אפשר לעמוד בה?
אנחנו גם בעלי תשובה,
ונלחמים יום-יום
בשיניים איך לקיים את
המצוות הגדולות,
את המצוות שבזכותם עם ישראל קיים.
וכשאני שומע שאסור לשמוע את יניב בן-משיח ואת שואקי, שהם זמרים כביכול חרדים,
הבנתי שלא,
אבל כביכול, שזה שירים קדושים,
כשאני התחלתי לשמוע את קול ברמה ואת קול חי,
אז חשבתי שאני אדמו,
בגלל שהייתי שומע גלגלצ ו-101 FM,
ועכשיו גם את זה אסור לי לשמוע.
אז מן הסתם זו גזירה שהיא לא קלה לעם ישראל, במיוחד בדור החלש הזה.
אז למה לצאת החוצה בגזירה
שאי-אפשר לעמוד בה?
קודם כול, הגזירה הזאת, אפשר לעמוד בה,
ואחרי סקר שעשינו, 72 אחוז כבר לא שומעים את השירים שלהם, ברוך השם.
אז הגזירה הזאת,
עומדים בה יותר טוב מלשון הרע,
יותר טוב מביטול תורה,
יותר טוב משמירת שבת,
יותר טוב מהרבה דברים.
וכמו שאתה מרגיש
שהזמרים האלה מזויפים,
למרות שהשירים אמורים להיות שירי קודש,
כמוך
יש 72 אחוז שכבר ביטלו אצלהם, החמישה אחוז מתוכם שברו גם את הדיסקים.
וזו כמות גדולה מאוד של קרוב למיליון איש.
עכשיו,
זה אתה צריך להבין
שזה אסור לא מהיום,
זה אסור מתמיד.
זה כבר,
מפרשת בראשית זה אסור, ואם אתה עוקב אחרי האתר,
כבר הבאתי יותר מדי פסוקים והוכחות,
הוצאתי יותר מאולי 70 קלטות רק בנושאים האלה, עם דברי תורה מכל הכיוונים.
עכשיו, אני לא יוצא נגד זה.
התורה יוצאת נגד זה,
וגדולי הדור אמרו שאין לשמוע את הזמרים האלה.
אתה עכשיו אומר, אבל יש גם בעיה של פאות ודברים כאלה.
אני מדבר על הדברים האלה מאז שמכירים אותי.
ולא רק אני מדבר,
כמו שאתה אומר, גם הרב אלישיב ואחרים, והרב עובדיה וכו', הרבה מדברים מזה.
אבל יש עכשיו שפעת
שקוראים לה שפעת העופות,
וזה מפחיד אנשים, כי בשנה שעברה או לפני שנתיים, הרבה מתו מזה.
אז כשזה מגיע,
מתחילים לפחד כולם בבתי חולים מלאים מהפחד.
למה יש לזה שם מפחיד כבר?
שפעת עופות.
משפעת רגילה מתים יותר כל שנה מאשר שפעת עופות.
אבל לשפעת עופות יש פרסום כל כך גדול,
ולא משנה מה הסיבה, אם נמכור נסיובים או מסיבות אחרות,
אבל זה משפיע.
לזמרים יש פרסום כל כך גדול, יותר משפעת עופות.
אבל הסכנה שיש בשירה שלהם והטומאה שהם משרים על נפשות השומעים
כתובה בספרים הקדושים.
אבל כיוון שיש להם פרסום חיובי
על ידי קול בעורמה וקול חי
וכל הקולות האלה,
אז לכן הם מקבלים לגיטימציה ושומעים אותם כאילו זה דבר בריא,
כאילו כדאי לקבל שפעת.
אבל זה אסור,
וזו מחלה ממארת שמתפשטת.
והראיה,
שאתה אומר שאצל אנשים מסוימים זה בבחינת
גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, משמע,
זה כאילו אתה לוקח לו את החמצן.
כל כך הוא כבר אבוק ודבוק
בתוך זה שקשה לו להשתחרר.
מיצר הרע כבר יותר קל לו.
אבל מהזמרים?
קשה לו.
זה רק מראה עד כמה אנשים מדורדרים במצבם הרוחני,
שהם לא מבחינים אפילו מה טוב ומה רע.
שיר יהודי לא יכול להיות שיר בסגנונות שהם שרים.
כי זה סגנונות של כושים מאפריקה,
של קישוב, של וודו,
של חשק, עגבים וכו'.
אי אפשר להשאיר שירים כאלה עם פסוקים מתהילים או מהתורה או מסידור התפילה.
זה ברור שלא.
ואף על פי כן
זה ממשיך, כי יש מקדמי מכירות.
יש מי שעושים להם
את העבודה.
אלה שמתפרנסים מהם, כמו קול בעורמה,
קול חי, השדרנים שם
וכל המפיקים שלהם.
אז לכן אתה צריך להבין
שאם אתה רוצה לבלום, לבלום את השפעת,
אז אתה צריך להכריז
כמו שמכריזים היום.
עוד שתי נשים, אחת בת 83 ואחת בת 73,
נפטרו משפעת העופות.
בשביל מה צריך להודיע?
מכל מחלה מודיעין
ברדיו ובטלוויזיה,
על כל מחלה מודיעין מי מת היום?
לא.
אבל שפעת העופות היא כל כך מתפשטת
שצריכים להזהיר, שימו לב, זה מסוכן. כמה מתו עד עכשיו?
שישה.
וכמה שמעת על זה? מאה ראשון.
וכמה זמן עבר? חודש.
וכל הזמן מפמפמים וכותבים ומדברים. למה? תיזהר,
יש שפעת עופות.
אז אני אומר לך, יש שפעת זמרים סוררים.
השפעת הזאת מסוכנת
לאין ערוך משפעת העופות.
מי שימות חלילה משפעת עופות
יכול להגיע לגן עדן,
כי השפעת לא משפיעה על העולם הבא.
אבל מי שימות בגלל שהזמרים שרים שירי טומאה והוא טימא את נפשו,
ולא משנה לאן זה הגיע, לאיזה מחוזות,
לא יהיה לו עולם הבא.
אז הוא יכול לחיות עד גיל 90 אפילו ולשמוע מוזיקה,
אבל מה יהיה באחריתו?
יש לציין שכל הדברים האלה הם באמת נכונים, ואני מסכים אתם.
הטענה שלי היא יותר לגבי החילוק בעם, לגבי ההתפלגות.
כמו למשל, אדם מקורב לרב עובדיה אמר לי
שיכול להיות שעוד מעט יהיה כנס של הרב, ואנשי החצר של הרב, אני מדגיש, לא הרב בעצמו, יזמינו את הזמרים הפסולים.
ואז מה יצא מזה?
יגידו, או,
הרב אמנון יצחק והרב עובדיה לא מסכימים זה עם זה,
ואני הולך לפי הרב עובדיה ואני אשמע את הזמרים.
ואז יכול ליצור באמת פילוג בעם,
וזה מדבר קטן לעומת הרבה דברים גדולים שלא יוצאים
נגדם בפרהסיה.
הרבה אנשים לא חושבים שזה דבר גדול ועצום לא לשמוע.
בוא אני אסביר לך דבר אחד.
אמרת טוב שבני הבית או אנשי החצר הם שאומרים.
הרב עובדיה יוסף נגד הזמרים הפסולים והסוררים,
ובפרט אחרי שהיה את הבושה והחרפה של שווקה, שהבטיח והתחייב בכתב לרב
שהוא לא יופיע בהופעות אסורות, והוא עבר על הדברים,
והמשיך להופיע ומצפצף על כולם,
כולל הבן שלו, הרב דוד, שהיה אצלו,
ואמר לו, פרנוסה, פרנוסה,
למרות הטענות שהוא טען בפניו.
אז זאת אומרת, הרב ודאי לא רוצה את הדברים האלה.
הרב לא אמר שמותר לשמוע את הזמרים האלה.
אומרים כאלה ואחרים מה שנוח ומתאים להם, והסברתי כבר בהרצאות
למה הם גם אומרים.
אני לא רוצה לפתוח כל פעם מחדש את זה,
לא למשוך את הזמן, אבל בסך הכללי ברור
מי שרוצה לסמוך על מי שהוא רוצה לסמוך,
זה עניין שלו שיסמוך.
כל אחד יכול לסמוך על מי שהוא רוצה.
אבל האמת היא רק אחת,
או שמותר או שאסור.
דבר נוסף,
צריך להבין שיש גדולי דור, גדולי עולם,
לא רק מעכשיו שיצאו נגד הזמרים ושלא לשמוע אותם,
אלא בכל השמונים שנה האחרונות הבאנו פסקי דין מכל גדולי,
ספרד, אשכנז ותימן,
שכתבו פסקים נגד זה.
אז מה יש לדבר ולהלין?
זה לא חדש.
רק לא היה מי שלקח את זה ליד ופרסם את זה בצורה כזאת,
שזה הגיע לכל האוכלוסייה.
זה שזה מופיע באזורים של חרדים,
בכמה מודעות רחוב או בעיתון חרדי,
אז זו אוכלוסייה מצומצמת, שהם חרדים,
שחלק מהם בלאו הכי לא שומעים סוג של מוזיקה כזאת.
אבל להביא את זה למכלול הציבור הישראלי בארץ ובעולם,
לא הצליח אף אחד לעשות את זה, עד שלקחנו את המשימה הזאת בשם הגדולים.
ואני יצאתי מההתחלה נגד
בשם הרב עובדיה יוסף,
משום שהוא בעצמו חתום על אותו מסמך
שאוסר הופעות
של כאלה, לפני שלוש שנים,
של הופעות כאלה של זמרים כאלה.
ואותו יניב בן-משיח שאתה מזכיר,
שהבטיח שהוא לא יופיע בהופעות אסורות לרב בניהו שמואלי,
וגם הבטיח למוריס מאור עקיבא ואמר שהוא חוזר בתשובה,
משקר את כולם וחוזר להופיע שוב פעם בהיכל התרבות בהופעה אסורה גם לפי הרב עובדיה יוסף.
דהיינו,
הוא רוצה לעשות ערב בהפרדה גברים ונשים,
מה שאסור.
אז איזה מין דתי אתה?
על מי אתה עובד?
ואיך הרב שלו, הרב בניהו, שותק
כשיש דבר כזה? הרי הוא יודע שהרב עובדיה אוסר,
והרב חתם,
והרב לא חזר בו מחתימתו.
אז איך עושים כזה דבר?
ואם זה נפרד,
אז אנשים שישירו עם הגברים באולם כמו שהוא נוהג לעשות לכולם,
שישירו אתו, מותר שישמעו קול באישה ערווה.
וההצטופפות שתהיה ויתגוששו שם עד שייכנסו באווירה,
אתה יודע, של מוזיקה,
זה לא אווירה של תורה,
זה אווירה
של היפ-הופ,
ועם העשנים,
ועם האורות,
ושל כל התחרווה שלו,
מהסטלה שהוא רוקט.
כמו שיכור מעופף.
אז מה?
זו ההופעה ששרים שירים של דוד המלך או של שלמה המלך?
לגבי ההופעות,
ברור לי שגם זה נכון, אבל אני עכשיו נכנס לרכב כשאני יוצא מפה.
מה הרב מצפה שאני אשמע?
תשמע דברי תורה.
הרי אתה מצווה שלא יהיה לך ביטול תורה. אני רוצה לשמוח.
דברי תורה כתוב במפורש, פיקודי השם ישרים מסמך אלף. יש זמן לתורה ויש זמן גם לשמוע שירים. איפה יש את הזמן הזה כתוב?
איפה כתוב שאסור לשמוח ולשמוע שירים? מי אמר שאסור? אמרתי שלא. אז איזה שירים אני אשמע?
מי אמר שירים? איפה כתוב שצריך לשמוע שירים? אז אסור לשמוע שירים. ודאי שאסור. בכלל?
הרי אתה יודע שיש גזירת החורבן בסימן תקס בשולחן ערוך?
לא מוצא חן בעיניך שולחן ערוך?
וכן בעיני מאוד.
אולי אתה רוצה את המפיק של יניב,
שיהיה במקום מרן הבית-יוסף?
אני חס ושלום לא חולק על הרב, אבל אני, עלי? על מרן? אני מבקש מהרב שיציע לי עצה. עצה.
הרצאות, יש אלף מרצים שנותנים דרשות בתורה,
חלק מצחיקים, חלק פחות.
תשמע ותשמח.
תודה רבה. תהיה בריא.
כן, אנשים למעלה, תן להם שמה.
איפה?
למעלה, לנשים.
ערב טוב.
ערב טוב.
ערב טוב, כבוד הרב.
אני באתי לבקש ברכה
לאבא היקר שלי,
שגילינו לפני שלושה שבועות שהוא חולה בסרטן.
גילינו לפני שלושה שבועות שאבא שלי חולה בסרטן,
וחיים נהיו כל כך שחורים,
שאחר כך אנחנו רוצים ככה ברכה שתחזק אותנו,
תחזק אותנו. אבא, שומר תורה ומצוות או לא?
כן, שומר.
אנחנו משפחה דתית, ברוך השם.
הבנתי.
תגידי לי משהו, וכמה אחים ואחיות אתם?
אנחנו שישה, ואני הראשונה נשואה.
וכולם שומרי תורה ומצוות? כולם, כולם, כן.
תשמעי, הבנים
שילמדו שעתיים תורה כל יום ברציפות,
בתענית דיבור,
במשך שלושה חודשים רצוף,
כולל שבת וחגים.
דברי תורה, חוץ מטעילים,
גם ילד בן 11?
ושניים מקרא ואחד תרגום.
אם הוא יכול,
זה יועיל יותר מהמבוגרים,
כי לימוד תורה של מי שפחות מגיל 13,
הפה שלו טהור.
עכשיו,
הנשים ילמדו חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה כל יום
במשך שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.
מה השם שלו?
יוסף חיים, בן רחל סלטנת.
יוסף חיים, בן רחל סלטנת.
סלטנת, כן.
יזכה לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, אמן. בזכות לימוד התורה שלכם. אמן. אמן.
אמן. בלי נדר אני מקבלת על עצמי לשים כיסוי ראש
מלא בעזרת השם.
בלי נדר. הנה אני אתן לך עכשיו גם כיסוי ראש.
תודה רבה. בהצלחה.
כן.
תן לחייל שם, תעמוד.
תעמוד החייל.
תעמוד.
הרב, קודם כול, חלק וברוך על כל העבודה שאתה עושה.
זה מאוד מחזק.
רציתי רק כמו ליידע אותך.
למשל, אנשים באים ושואלים אותך שאלות על מדע וכל הדברים האלה.
לפעמים הרב עונה תשובות שלא כל כך מתקבלות על הדעת לשני הצדדים.
ואחר כך אתה רואה סרטונים ביוטיוב
של חילונים שאחרי זה אומרים למה צוחקים על דתיים ומראים דברים שלא כל כך נעים לשמוע.
למה הרב, אני מאמין שהרב, עם כל העבודה שהוא עושה כל השנים,
מכיר אנשים
שחזרו בתשובה והם מבינים במדע ובדברים כאלה?
למה לא להפנות אותם לאנשים שבאמת מבינים בזה
וייתנו להם תשובות עם בסיס, תשובות מפורטות,
שבאמת הם יסתפקו בזה? תקשיב, למדע עצמו אין בסיס, אז אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.
כי מה שהם אומרים
זה גם בלי בסיס, רק התרגלו להגיד שזה מדע, ומדע יש לו בסיס.
אבל אם תחקור כל דבר בבסיסו,
אז תבין שזה סברות קרסיות בדרך כלל,
חוץ מהמדע האמפירי שעומד בניסיונות
השכם והערב באותו עניין.
כל השאר זה ספקולציות בכל מיני תחומים, בכל מיני עניינים,
והם סותרים אחד את השני.
לכן לא צריך לענות בדיוק, אתה יכול לענות בערך,
כמו שאומרת הגמרא,
עת אותו דחית בקש,
ולנו מה תענה?
משמע שיש דברים שלא צריך להתייחס אליהם ברצינות
ולענות כמו שאתה מצפה שיענו.
לכן,
זו הדרך לענות.
תודה רבה.
עכשיו אני אשאל קצת שאלות מהשיעור שנתת.
בבקשה.
אמרת שהקדוש-ברוך-הוא שילם לעם ישראל באותה לשון שאברהם אבינו אמר, אינני, גם הוא שילם, ואינני ממטיר לכם.
כן. מה המטרה פה כאילו שאתה משלם למישהו באותה לשון? למה הקדוש-ברוך-הוא עשה את זה? מה אפשר ללמוד מזה?
ללמוד מזה זה שהמציאות של האמירה הינני היא פירושו התמסרות.
מאחורי המילה הזאת,
הינני, הינני מוכן ומזומן, זה שאני מתמסר לכל מה שאתה מבקש ממני.
אותו דבר הקדוש-ברוך-הוא אומר.
אתה עשית מעל המצופה מאדם על-פי הטבע ואמרת,
הינני?
באותה לשון,
בשביל להמחיש לך שאתה מקבל שכר
בדיוק על ה'ינני' שאמרת וההתמסרות,
אני אתמסר לשנות את הטבע,
אף-על-פי שרציתי שהעולם יתנהג בטבעו
ושלחם יצמח מהארץ
וטל ירד מן השמים,
אז אני גם כן מתמסר להיפך מטבעי כאילו מה שרציתי בטבע,
ואני אתן לכם באותה מטבע.
תודה רבה. ולגבי אלישע בן אבויה,
גם בלפי הרצוג אמרת שבעצם בחנו אותו מהשמים,
שהוא יעשה מאהבה, שהוא יקיים מאהבה, אף-על-פי שאמרו לו,
האחר לא מזומן לכלל העולם הבא.
הוא לא ידע את זה?
עם כל הרמה שלו, הוא לא ידע את זה שהוא הגיע למצב הזה?
הוא שמע מאחורי הפרגוד והוא השתמש גם כן בשכל שלו.
אם הוא היה מאמין בתורה כמו שהתורה אומרת,
אז התורה אומרת, ושבת עד השם אלוקיך
ושמעת בקולו.
זאת אומרת, התורה מצווה שיש מצוות התשובה,
ואם יש מצוות התשובה,
אתה צריך לעשות תשובה.
גם אם תשמע בת-קול או מאחורי הפרגוד
שאומרים לך לא,
אתה לא שומע לבת-קול ולא לכל מראה וקול,
אתה עושה רק מה שכתוב בתורה, זה מה שלמדנו היום.
וזו גם התשובה של החתם סופר,
למה הוא נפל גם בעניין ששאלת.
זה בהמשך דבריו אומר החתם סופר.
הוא אמר, צא ממחיצתי, נכון?
אתה לא מתקבל.
כל העולם יכול לשוב בתשובה חוץ מאחר.
אז זאת אומרת, כתוב,
אם יאמר לך בעל הבית צא,
אל תשמע לו.
כל מה שיאמר לך בעל הבית, עשה.
חוץ מצא.
אומרים חכמים,
אם יאמר לך בעל הבית הקדוש ברוך הוא כל דבר, אתה צריך לשמוע לו.
ואם יגיד לך צא, צא ממחיצתי, אל תשמע לו,
כי יש תשובה לכל אדם,
אפילו שיהיה במצב הכי גרוע.
וגם אם ישמע בת קול,
לא יעזור.
כמו מחלוקת רבי אליעזר וחכמים,
עם תנורו של עכנאי,
שהוא הביא להם ראייה מהחרוב,
מאמת המים,
מכותלי בית המדרש,
וגם בת קול יצאה,
אמרו חכמים, לא בשמיים היא,
אלא אנחנו, יש לנו תורה.
התורה אמרה משהו,
זה מה שאנחנו עושים.
הבנתי אותך?
כן, תודה רבה. תהיה בריא. שאלה אחרונה, אחרונה, אחרונה.
לא, סליחה, זהו.
רק חבר ביקש לברך את אימא של חבר שלו שהוציאו לה סרטן, ברוך השם.
רק לרפואה שלמה. מה שמה?
סוזן בת...
סוזן בת? סוזן בת רוזה.
רוזה, תזכה לרפואה שלמה והחלמה מהירה.
אמן.
תן לבחורה שם.
הנה, שמה עליך.
שלום, כבוד הרב.
כן, בבקשה.
אני מתלבטת כל הזמן.
אני גרושה.
ומכל מיני כיוונים באים ואומרים לי
שרבנים מתירים להוריד את הכיסוי ראש.
אני חובשת עכשיו פאה.
יש לי חיבוטי נפש מאוד מאוד קשים בקשר לפאה הזאת.
נכון, היא לא צנועה,
אבל צריכה כיסוי ראש ממש, נכון. ואין היתרים להוריד.
נכון.
לכן אני אתן לה כיסוי ראש. עכשיו, כבוד הרב, רגע.
לפני, אני רוצה לבקש בקשה.
בקשה.
הרבה אמרו לי לבוא לרב ולדבר עם הרב,
ואני לא הגעתי אליו, אבל עכשיו, הנה, אני מגיעה אליו.
אני מאוד רוצה להוריד את הפאה.
אבל אני צריכה ברכה מאוד מאוד גדולה.
ודאי.
שאני אצליח
להתמודד עם הדבר הזה. לא להתמודד,
שתשיגי זיווג הגון שרוצה רק כיסוי ראש.
השם יברך את הרב.
מה שמך?
חיה תהילה בת נוסרת.
חיה תהילה בת נוסרת.
תזכי לזיווג הגון הראוי לך מהירה בן חיל.
אמן.
בבקשה, קחי.
כן,
שאלה נוספת.
תן ליהודי פה בפינה.
כן, בבקשה.
טוב, אני שמעתי את ההרצאה שלך, והאמת היא ששמעתי אותך פעם לפני
כמה שנים.
רציתי לדעת קודם כול מה דעתך על ערוץ ההידברות והרב זמיר.
אני מעדיף לא להגיד את דעתי.
אוקיי, ענית לי. תודה רבה.
תהיה בריא.
כן, תן לו ליהודי פה.
שלום,
כבוד הרב. שלום וברכה.
קודם כול, רציתי לומר תודה שזיכית אותנו, ובכן תבורך מפי העליון.
עכשיו, השאלה ככה, אתה דיברת על עניין
הפילוסופיה והאמת.
כשאדם מחפש את האמת ובמקום מסוים
השכל מפריע לו.
ואני לא מבין מדוע הרמב״ם כתב את ספרו,
מורה נבוכים,
שהוא למעשה מדבר אל התלמיד ומנסה לתת לו פתרון
לשאלות האלה, שמעבר לנתפס.
לאיזה תלמיד אתה חושב שהוא נתן?
אני לא זוכר. אני קראתי את הספר. הכי חכמים שיש היום לא מבינים כל כך את מורה נבוכים.
אתה צריך להבין,
הרמב״ם הוא עמוק מאוד,
אבל אחרי כל מה שהוא כתב,
הגאון מווילנה,
שידע את כל התורה כולה, אמר שהפילוסופיה היטטו,
שבכמה דברים הפילוסופיה היטטה את הרמב״ם.
זאת אומרת,
כשנכנסים לעולם הזה של הפילוסופיה,
אי-אפשר תמיד לצאת משם נקי ב-100% ומתאים בדיוק לתורה הקדושה.
כמובן, לפעמים בשביל לסבר את השכל צריכים לסדר את זה בצורה כזאת שהשכל יוכל לקלוט,
אבל לא תמיד זה מסתדר בדיוק
עם אמיתת התורה לגמרי.
אז לכן
זה דבר קשה, מה שכתב הגאון מווילנה,
ומצטטים אותו רבים,
אבל זה כשנכנסים למקום שלא כולם מסוגלים להבין.
ואפשר שהרמב״ם, יש לו תירוצים על כל דבר על-פי התורה לאמיתה של תורה,
אבל כיוון שהתלמיד שאתה קורא לו תלמיד עלול להבין אחרת,
זה נזק.
לכן לא מתירים ללמוד בישיבות, לדוגמה, מורה נבוכים.
ובכן, עוד דבר בעניין
לפגוע בול בנקודה.
אז איך אני יכול להגיע לזה?
אם אדם שואף לאמת באמת
ובאמת מקיים את מה שהתורה מצווה אותו,
הקדוש-ברוך-הוא יורה אותו לדרך אמת,
כי בדרך שאדם רוצה ללכת,
בה מוליכים אותו זה כלל ברזל.
הקדוש-ברוך-הוא לא ימנע טוב מבעליו.
אם אתה רוצה את הטוב של התורה,
כי לקח טוב נתתי לכם,
הוא האחרון שיעכב בעדך או לא יסייע לך.
טוב השם לכול
ורחמיו על כל מעשיו
ויורה חטאים בדרך.
זו המטרה של הקדוש-ברוך-הוא, שכולם יכוונו אל האמת.
תודה רבה, כבוד הרב. רק אם אפשר, אחר כך דקה איתך.
בלי נדל.
תודה רבה. כן.
תן לבחור פה באמצע,
עם הכיפה באמצע פה.
סוודר חום.
מאחורה?
מאחורה קודם.
ערב טוב, הרב.
ערב טוב.
שתי שאלות.
אחת לגבי דבר התורה שהעברת.
לדעתי, יש גבול בין לסמוך על הנס לבין לקיים את מה שהשם עושה במסירות עד הסוף.
הרב אמר שצריך,
היום, נראה לי שהרב הזכיר שצריך, למה לעבוד?
נלך ללכת עם התורה וזהו.
אז אולי זה כאילו, לא יודע, זה לא נראה לי. מה, לעבוד זה דבר הכרחי מאוד כדי להתקיים?
נכון שגם רבי שמעון בר יוחאי התקיים מעץ חרובים ומים, אבל לא היתה ברירה. הוא ברח מהרומאים או לים ישראל, ברחו ממצרים או משהו.
בקיצור.
הבנתי אותך, אבל אתה צריך להבין דבר אחד,
קודם כול, אני לא אמרתי לך שאתה לא תעבוד. אם אתה רוצה לעבוד בשמחה יש קללה כזאת בתורה, קוראים לה, בזיעת אפיך תאכל לחם.
ואם אתה רוצה לאמץ אותה אל לבך, אני ודאי שלא אמנע בעתך.
אבל תדע שאין מצווה כזאת בתרי״ג מצוות,
אבל יש קללה כזאת שהשם קילל את הדם הראשון אחרי שהוא חטא,
שהוא יצטרך להשיג את הלחם על ידי זיעה ועמל,
מה שקודם היו מלאכי השרת, צולעים לו בשר או משכין אותו יין.
מעבר לזה אתה צריך להבין
שדיברנו על מי שיש לו ביטחון מלא בשם,
אז הוא לא צריך לחשוש משום דבר.
אבל מי שיש לו ביטחון מלא,
מי שאין לו ביטחון מלא, הוא שואל כמוך.
במה נחיה?
ומה נאכל בשנה השביעית?
והתורה אומרת
שהקדוש ברוך הוא ייתן ברכה מהשנה השישית.
מי שבוטח בקדוש ברוך הוא לשנת השמיטה,
הקדוש ברוך הוא דואג לו שלא יחסר.
בעם ישראל למעלה מ-1,200 שנה ראו בחוש את הבטחת השם מתקיימת
בכל הדורות האלה ששמרו שמיטה.
זאת אומרת
שהקדוש ברוך הוא תמיד עומד בהבטחתו,
אבל זה בתנאי
שאתה באמת בוטח בו.
אבל אם אתה תולה ביטחונך בעצמך ובאחרים,
הוא אומר, תסמוך על עצמך.
אני לא אכלכל אותך מעבר למה שצריך.
מזונות קצובים בראש השנה,
לא תקבל שום דבר יותר מזה.
אז מה זה אין סומכים על הנס? לא הבנתי.
אין סומכים על הנס
זה במקום שאי-אפשר להשיג על-פי טבע.
אבל הטבע,
הוא דבר שתלוי ברמה של הבן-אדם.
הטבע אצל הצדיקים זה שנעשה להם נס.
אצל צדיקים נס זה טבע,
וטבע זה נס. אז למה לא לסמוך עליו? אתה צדיק, תסמוך על הנס. ודאי, אבל מי שיש לו דרגת ביטחון,
כי מי שאין לו ביטחון לא יכול לסמוך על שום דבר.
הכול תלוי בדרגת הביטחון.
אם אתה בוטח במאה אחוז שהקדוש ברוך הוא מנהיג את הבריאה,
את הברואים,
שהוא משגיח עליך,
והוא רוצה בטובתך יותר ממה שאתה יודע על עצמך,
והוא מכין לך את כל הטובות בעולם הזה ולעולם הבא,
ומה שהוא הבטיח לך בתורה הוא מתכוון לקיים,
ויש לו את היכולת הבלעדית לקיים,
אם אתה מאמין,
בכל זה איזה מין דאגה יש לך
חוץ מלקיים את רצונו ולעמוד בקריטריונים שהוא ביקש,
ואז ממילא תקבל.
אם אתה בא לעבודה אצל אדם
והוא אומר לך תעבוד שמונה שעות ותעשה א' ב' ג', תקבל 5,000 שקל.
אתה מתחיל לעבוד חודש ומאמין לו.
אתה לא אומר לו תן לי 5,000 קודם ואחר כך.
מה מבטיח לי שתשלם בסוף החודש?
נכון? אתה לא עושה את זה.
אז על אדם שעלול למות עד סוף החודש ועלול לפשוט רקל עד סוף החודש,
ועוד 1,000 סיבות שהוא לא ישלם,
אתה בוטח ומתחיל לעבוד אצלו לפי הקריטריונים שהוא אומר.
ואם הוא אומר לך ב-6 בבוקר להיות,
אתה קם ומופיע ב-6 בבוקר.
איך אתה סומך עליו ולא סומך על ה'?
אז אני שואל, זה בדיוק הגבול שאני שואל. אני לא מבין מה... מה הפירוש?
זה בדיוק הגבול בין לסמוך לאנס.
לסמוך על הנס זה נקרא? זה ביטחון הכי ברור. כן, אבל ביטחון צריך לעמוד על בסיס מסוים, כמו שהסברת לפני כן. איזה בסיס?
זאת אומרת, אדם בוטח במישהו, הוא כנראה דיבר אתו לפני כן, הוא לא סתם בוטח בו שהמענג לא נותנים אותו. הקדוש-ברוך-הוא, אתה מאמין שהוא קיים?
טוב, נו, זו בדיוק השאלה שלי. למה להגיד הקדוש-ברוך-הוא יציל אותי ואתה לא עושה את ההשתדלות שלך? זו בדיוק הטענה שאתה אמור להיות. אבל הוא אומר שאתה לא יכול להועיל לעצמך אם הוא לא גוזר עליך שתנצל.
ההשתדלות,
ההשתדלות, זה ביטחון.
ההשתדלות לא מועילה שום דבר.
אז אל תשתדל?
בדיוק.
בדרגת הביטחון המקסימלית,
אז ההשתדלות צריכה להיות לא להשתדל.
זו ההשתדלות.
כלום, ללמוד תורה ככה בלי עבודה,
בלי להגיד שמהשמים יגיע לי בנס הפרנסה מלאה במשפחה. למה מהשמים? מהארץ.
בסדר.
למה צריך להטריח את השמים מהארץ? אם זו הגישה, בסדר. תודה.
זה אבל אם יש לך ביטחון מלא. כן, בטח, ביטחון מלא. ביטחון מלא. עכשיו, רגע, זו שאלה אחת. עוד שאלה.
לגבי,
כאילו, בהרצאה שעברה,
שמעתי שהרב אומר לגבי השירים, שוב.
אז עוד לפני כן שאלתי את הרב שמואל אליהו לגבי העניין הזה,
והוא אמר לי שזה דעת יחידים, משהו כזה, ואין בעיה לשמוע לא את שווקי ולא את כולם.
אני אישית שאלתי אותו, אז לא אמרו, שמעו, חצר וכל הדברים האלה.
מה, אז הרב שמואל אליהו עובר על הלכות מפורשות ב... איך קראת? על שולחן ערוך? ומה? איך זה הגיוני? לא הבנתי.
הרב שמואל אליהו עובר על הלכות, כן, בשולחן ערוך,
משום שהוא בעצמו מופיע בפני נשים ושר בפניהן.
אז אני לא מבין מה, הרב שמואל אליהו, זהו, הוא מחטיא את הרבים?
לפי ההגדרות של גדולי ישראל שפסקו עכשיו, כן.
אני לא מבין את זה. איך אפשר להסביר דבר כזה שצדיק גדול? קשה מאוד, נכון? בוא אני אראה לך אותו בהופעה,
ותראה אם אני צודק או לא צודק. אז שאלה, עכשיו, הרב שמואל אליהו באמת עובר על הלכות?
לפי גדולי ישראל, כן. מי זה גדולי ישראל?
הרב אלישיב, הרב שטיינמן,
הרב קניאצי, הרב ינקוביץ, הרב עובדיה. למה הוא לא גדול ישראל?
כי הם לא שרים בפני נשים אף פעם.
כן, אבל הרב מרדכי אליהו, הרב אבא שלו, ברור שיש לו יראת שמים. הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק לברכה, שר בפני נשים? לא, אני אומר שאם הוא בן של הרב מרדכי אליהו והוא בעצמו צדיק גדול, אז בטח הוא שם לב לזה. לא הבנתי. אתה חושב שכל מי שיש לו בן,
אז הבן יוצא כמוהו, לאברהם יצא ישמעאל וליצחק יצא עשיו. בסדר, בסדר. טעיתי, טעיתי. לא קשור לרב מרדכי אליהו. הרב שמואל אליהו בפני עצמו. תגיד לי אם מותר אתה, לפי שולחן ארוך, אם מותר לשיר בפני נשים. אני לא מספיק גדול כדי להגיד את זה, אבל אני סומך על הרב שמואל אליהו, שהוא בן אדם. אבל אני אומר לך שגדולי ישראל, יותר ממנו,
יותר ממנו, לא רק יותר ממנו, הוא ילד קטן אצלהם.
בן כמה הוא, אתה יודע?
אתה יודע בן כמה הוא?
לא.
לא? כמה אתה חושב שהוא?
מה זה משנה?
60?
מה זה משנה, הגיל? אני אגיד לך מה זה משנה.
כי הרב אלישיב בן 100,
והרב שטיינמן, 98,
והרב לפקוביץ, 100,
והרב אוסנר, 100. כל אלה גדולי ישראל גדולים ממנו ב-40 שנה.
זאת אומרת,
כשהם היו בגיל 40 וכבר היו גדולי עולם,
הוא עוד לא נולד.
אתה מבין על מה אני מדבר? הבנתי שאתה אומר את השנים, אבל זה לא אומר על האישיות,
זה לא אומר,
ועזוב, מה אכפת לי? אבל אם הוא שר לפני נשים,
אתה מבין על מה אני מדבר? אני מבין, אבל אני לא מבין איך הוא בעצמו, לפי מה שאתה אומר, שאל אותו.
אני שאלתי אותו, והוא אמר לי שאין עם זה בעיה.
הוא אומר שאין בעיה לשיר?
שיש אלנו אותו מקום. אני שאלתי אותו לגבי לשמוע את הזמרים האלה. בוא תשמע גם איזה שיר.
בואו נשמע, בבקשה.
מה? בואו נשמע.
מה לשמוע?
הכל נהיה בסתם, תפילותייך מתכבשה במודים מהאחים הראשיים לכאן תימותיה של מטמרת שבוקות את כל הרגעים.
עם עשן, עם עשן גם. זה חשוב עשן בשביל השולחן ערוץ. הרב, אני הבנתי, זה לא מוסיף. זהו, בסדר, הבנתי. לא, לא, חכה בוא, תחכה. לא, אני לא צריך את השיר הזה, אני רוצה להמשיך. לא, אני רוצה שתראה גם את הנשים. רגע, תראה את הנשים. אני רוצה להמשיך לדבר בלי קשר לשיר. תכף, לא, אני רוצה. אני נהנה מהשיר.
הכל נהיה בסדר, אל תדאג. לא הבנתי מה מצחיק.
תראה את הנשים לפניו רוקדות.
יא חביבי.
ממש ערב קדושה.
אז בואו נשמע לכולכם עכשיו.
עכשיו בואו נשמע את קולכם, הוא אומר.
תשמע את הנשים.
הנשים שרות קול בישער ו. מול הפרצוף שלו. מי שומע את הנשים?
מי שומע?
כולם פה שומעים את הנשים. עכשיו, אבל... אה, הוא לא שמע, הוא חירש גם. בהופעה הוא לא מתכוון לאנשים. הבנתי, ברור. תסתכל.
שום דבר, זה מותר. מה זה קידוש השם?
קידוש השם ממש. אז מה,
אני אדון את הרב שמואל אליהו?
לא אתה. גדולי ישראל אמרו עליו מה שאמרו.
צריך לבדוק אם זו הכוונה של גדולי ישראל.
תודה רבה. ערב טוב.
אתה יודע מה?
רגע, שנייה.
זה לא נגמר. שימו לב.
תמשיך.
זה נגמר.
הוא כל כך התלהם מעצמו, שהוא עשה גם אדרן.
ותראה את הליצן מאחוריו איך רוקד. מבסוט.
תראה, הוא יודע להחזיק את המיקרופון עם סיבוב.
אתה חושב שנגמר? מה פתאום?
עוד פעם. בטח, עוד פעם.
עוד פעם.
למה לא?
הכול יהיה בסדר. הכול יהיה בסדר.
תביאו לו, תביאו לו עכשיו.
אני עוד לא הבנתי איפה הרב שמואל אליהו נמצא בכל הדרגה הרוחנית,
וכי מה שאתה אומר, הוא עובר על הלכות פשוטות. זה לא מובן לי.
לא משנה. לאט-לאט תתבגר. בן כמה אתה?
מה זה משנה?
אמרתי לך, הגיל לא משנה. אני לא מבין את זה. אצלך בגן זה לא משנה, אבל אצל הגדולים זה משנה.
רב שמואל אליהו, גדול עולם.
לא מזלזל בו. זהו.
הכול יהיה בסדר.
טוב, תודה רבה, רב.
יהיה בריא.
כן, חבר'ה, הכול יהיה בסדר.
תמשיך.
כבוד הרב, יש לי שאלה קצרה בקשר למה שאמרת כרגע שאסור לשמוע שירים,
ואנחנו רואים את כבוד הרב ששר ליד בחורות.
רציתי לדעת מה לגבי ההרצאות
שאין בהן הפרדה,
ולגבי זה שבחורה בהרצאה שואלת שאלה את כבוד הרב, אם הוא...
מותר לנו להסתכל עליה בכלל בלסובב את הראש או משהו כזה, כי אני בהלכה הזאת לא בקיא.
לא בקיא, יופי. שאלה יפה.
קודם כל בהרצאות מותר אפילו לשבת מעורב ואנחנו מקפידים עד כמה שאפשר שישבו בנפרד.
כיוון שהרצאה זה עניין של הצלת נפשות וזה מותר.
על פי החזון איש מותר גם להגיד פסוקים
בפני נשים שהן גלויות ראש,
מה שאסור בדרך כלל אפילו לבעל מול אשתו.
למה? כי זו הצלת נפשות.
לא רק זה, מותר אפילו לנסוע בשבת
להציל יהודי שעומד להשתמד
כדי להחזירו בתשובה ולא להשתמד.
מותר גם לנסוע בשבת.
כמו שלרופא במלאכתו,
כשאין ברירה אחרת,
מותר לגעת באישה כדי לרפאותה,
כך מותר גם כאן.
שזה נקרא, עוסק במלאכתו מלאכת שמיים להציל.
ויש פסוק מפורש שכתוב, אל תהי צדיק הרבה,
שלמה המלך אומר,
ורש״י אומר,
כגון אישה שטובעת בנהר,
ואתה עומד ואומר, אסור לגעת באישה.
ואתה נותן לה לטבוע.
אז אומר הפסוק, אל תהי צדיק הרבה,
כי חובה עליך להציל אותה וגם לגעת בה כדי להצילה.
אז זה לגבי ההרצאות.
לגבי להסתכל על אנשים סתם,
אין טעם שאתה תסתכל ואין צורך.
מתוך סקרנות, מי מדבר? כולם פה, ברגע שמישהי שאלה שאלה, כולם יסתכלו לראות מה מי מסתכל? מתוך סקרנות,
בשביל לדעת מי השואלת ביעף,
אם אתה לא מתכוון להביט בה במבטים שהם לא במטרה שאתה אומר,
אז אם זה לא על מנת כן,
יהיה מותר כהרף עין.
אבל להתמקד יותר מדי
למטרות פסולות, אסור.
תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא. ועוד משהו קטן.
אחי הקטן
לפני חודש וחצי נפצע בתאונת דרכים קשה באופנוע.
רציתי לבקש מכבוד הרב
שיברך אותו ושכל הקאבי יענה. שומר תורה ומצוות או לא? שומר תורה ומצוות, חזר מאומן יומיים אחרי, עשה תאונה.
בריא ושלם?
כרגע שוכב במיטה, לא מגיב.
אבל בהכרה?
מונשם, בהכרה מונשם.
הוא פותח את העיניים, אם זה נחשב בהכרה, אבל הוא לא מדבר.
הוא יודע מי נמצא בסביבתו?
לא.
כמה זמן זה כבר? מראש השנה?
חודש וחצי.
חודש וחצי.
נר שמיני של חנוכה.
מה אתה מוכן לעשות בשבילו? הכול.
שעתיים ללמוד תורה בתענית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף? מוכן.
מה שמו?
יונתן אברהם רפאל בן יפה.
יונתן בלי ה'?
יהונתן, עם ה'. יהונתן?
יהונתן אברהם רפאל. אברהם רפאל בן ברכה. יפה.
בן יפה.
השם יקימהו ממיטת חוליו לחיים טובים ולשלום מהרה.
אמן.
תודה רבה, כבוד הרב.
תהיה בריא.
תן לבחור מקדימה בלבן.
שלום, כבוד הרב. אני רוצה ברכה לאחי, לזוג הגון.
שומר תורה ומצוות? כן.
שלוש תפילות ביום,
תפילות במניין,
ציצית, הכול, כשרות, הכול הוא שומר.
שילמד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים, כמו שאמרתי להם. מה שמו?
שמעון בן יפה. שמעון בן יפה, זיווג הגון מהרה.
אמן.
אני חושב שיש לי שאלה כאלה. אלה שתרמו מניה עכשיו ברכה בתיה בצמחה, זיווג הגון, ושרית בת חיה ציפורה רבקה, זיווג הגון מהרה.
כן, מה יש לך שאלה?
כבוד הרב אומר שכל גדולי התורה שיצאו נגד העשירים וזה, אבל גם יצאו נגד האינטרנט,
הרב שטיימן, הרב ליבוביץ', הרב עובדיה יוסף.
נכון. לכבוד הרב יש אתר בתוך האינטרנט,
נכון. ומי שנכנס לאינטרנט לא רק נכנס לשופר.
נכון. נו, אז למה כבוד הרב הקים אתר אינטרנט?
בדיוק מאותה סיבה שאמרתי קודם, שלנו מותר ולאחרים אסור.
מכירה, כבוד הרב, כל הגדולי תורה יצאו.
אבל לא על זה. הרב עובדיה יצאו.
הרב עובדיה אמר, זהבי אוהב אותו טומאה. נכון, אבל לא על זה.
על אינטרנט. עוד פעם, לא על זה.
אתרים שמחזירים בתשובה,
מותר להם, והם הוקמו על-פי גדולי ישראל.
אתרים של חדשות כמו כיכר השבת בחדרי חרדים וקשקושים כאלה,
אלה פסולים אסורים.
למה?
כי אין להם מטרה להחזיר יהודים בתשובה.
הפוך,
אלה אתרים שמלאים באפיקורסות ובזימה.
אבל אדם שנכנס לאינטרנט, לפעמים הוא קופץ בחלום. אני רוצה להבין. אתה מבין או שאתה לא מבין? לא, אני מבין מה כבוד הרב עמר. אבל אתה הולך לפי גדולי הדור, נכון? בוא תקשיב מתוק.
אני בקשר עם הרב שטיינמן.
אני ראיתי שהוא הוציא מחילה. אני ראיתי שהוא הוציא כתב. אתה לא צריך אותו. אני מפרסם את זה בגין זה המלך. השבת תראה שאני יוצא נגד האינטרנט. אפילו הם יצאו נגד האינטרנט הכשר, או אמרו. אתה לא שומע על מה אני מדבר. כל זה מדובר באתרים מסחריים למטרות של חדשות.
אין בזה שום עניין. גם יצאו נגד העיתונים השבועונים החרדיים.
זה בלי קשר.
אתה צריך להבין, אתרים שעוסקים בהצלת נפשות,
זה מותר לכתחילה.
ואמרו להקים אותם.
הרב שפירא, זכר צדיק לברכה,
הורה לי להקים אתר שופר. הבנת?
זה ההבדל.
עכשיו, שאלה קטנה ממש.
עכשיו, כבוד הרב, למשל, נכנס לחתונה.
עכשיו יש שירים בחתונה, צריך שיהיה שמח.
צריך שיהיה שמח עם חתן וכלה. תבוא איתי לחתונות ותראה, כשאני נכנס, מפסיקים את המוזיקה
ואני שר
אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו וריחו אנו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו וריחו אנו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו וריחו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו וריחו
אנו, אנו, אנו, אבידו דקודשו.
זה מה שאנחנו שרים כשנכנסים לחתונה.
כבוד הרב, ערב טוב.
ערב טוב.
אני רציתי לבקש ברכה לאחי הגדול ולאחותי הגדולה.
כן, מה השמות?
משה בן מרים ותהילה בת מרים.
הזכו ל...
זרע של בר קיימא.
זרע חי וקיים מהרה.
תן לאישה שם למעלה. רגע, כבוד הרב, עוד ברכה אחת קטנה.
בבקשה.
לגיסי דוד בן מטילדה.
דוד בן מטילדה. שיהיה לו זיווג הגון. זיווג הגון מהרה.
ולידה קלה לאשתי.
שמה?
אילת בת מטילדה.
אילת בת מטילדה, לידה קלה כתרנגולת.
תודה רבה.
תהיה בריא.
תן לאישה שם למעלה.
הנה, עוד מניה שזכו פה הערב.
בריאות, למאיר בן אירן.
בריאות שלמה. מאיר יוסף בן לוויאן,
אזגל בן זכר.
אילון יצחק בן לוויאן, הצלחה. דורון,
יהיה רב בישראל.
אירן בת לוויאן,
תחזור הביתה מהרה.
כבוד הרב, אני רציתי לבקש ברכה.
דברי.
אמן.
אמן. דברי.
אני רציתי לבקש ברכה לאחותי.
יש לה שני בנים,
אבל הם גדולים עכשיו, בני 13,
והיא רוצה עוד ילדים הרבה שנים, ואין לה.
קוראים לה רבקה בת חווה לאה. יש לה כיסוי ראש?
כן.
היא הולכת בצניעות?
כן, היא גרה בחוץ-לארץ.
גרביים?
כן, הכול, הכול.
שם?
רבקה בת חווה לאה.
רבקה בת חווה לאה תזכה ל?
לילדים, בנות. זרע חי וקיים מהרה.
אמן.
וגם וגם אני רציתי זיווג לדניאל בן חווה לאה.
דניאל בן חווה לאה,
זיווג הגון מהרה, תני שמה לפנייך לאישה.
ברכות תשאירו לסוף.
עכשיו נשתדל לענות על כמה שאלות נוספות.
כן.
ערב טוב. ערב טוב.
רציתי קודם לדבר בקשר לשירים שאתה אומר שאסור לדבר,
לשיר אותם.
כן.
אני יודעת שהשם שונא...
עצבות
ואדם צריך לשמוח ולשיר כדי שיהיה לו טוב על הלב
אם את רוצה תשירי לבד בלי כלי נגינה שירי הלל ותשבחות לשם אין בעיה אבל גם למעלה בשמיים יש את השירה ודאי שמה זה צריך ונצרך אבל אנחנו יש לנו חורבן וגזירת החורבן
אוסרת לשמוע שירים רק בסעודות של מצווה כגון ברית, חתונה, בר-מצווה וכו',
אבל סתם ביום חול מותר לשיר.
תשירי לבד כשלא שומעים אותך גברים, כל שיר שאת רוצה שהוא של יהדות
טובה ואין בעיה.
אם זה מחזק אותך ותומך בך, נפלא,
אבל לא את השירים של הזמרים הפסולים.
טוב, יש לי עוד שאלה.
אני רוצה לשאול בקשר לבחירה חופשית
שבדרך כלל אני מבינה את העניין של בחירה חופשית, אבל מה קורה כשאדם שקורה לו משהו רע בחיים,
ואני רוצה פשוט לדעת מי נותן את המחשבה לעשות, נגיד אדם עושה איזה מעשה כלשהו,
לא מעשה רע, מעשה שכאילו קורה לו משהו בחיים, נגיד מוכר דירה או משהו כזה, ויוצא לו משהו בהפסד,
וכאילו מי נותן לו את המחשבה לעשות את זה.
הרי השם, נגיד, אם קורה לאדם משהו רע,
הוא עושה את זה בגלל שהוא עשה חטאים או משהו כזה,
והשם נותן לו את העונש שלו באיזשהו שלב.
אז רציתי לדעת מי נותן לו את המחשבה לעשות את אותו מעשה באותו רגע.
הקדוש-ברוך-הוא יאהב עצה למקנה נכסין.
הקדוש-ברוך-הוא נותן לך כוח לעשות חיל, פירושו של דבר שהקדוש-ברוך-הוא בעצם נותן את המחשבה הזאת שאת שואלת עליה לפי
חשבון מעשיו של האדם.
אם המחשבה הזאת טועין לו או לא,
זה לפי הזכויות שיש לו.
אז השם נותן את המחשבה, כאילו באותו רגע כשאדם עושה את המחשבה... בדיוק כמו שאת אומרת, בא לי רעיון. מאיפה זה בא הרעיון? נכון.
אז הרעיון בא מהשם,
אם זה לטוב או למוטב, זה תלוי לפי זכויותיך שקדמו לך
או לא.
לא, כי תמיד אומרים, נגיד, אחרי שקורה משהו לבן-אדם, אומרים,
כך השם רצה.
כך השם,
אז אני פשוט אומרת,
אני שמעתי ש... לא תמיד כך השם רצה,
אבל כך השם עשה, פירושו שהוא לא מנע.
אבל לפי הרב הרוש הוא אומר שכל מה שקורה לך בחיים, אתה צריך להגיד,
כך השם רצה וכך השם רצה, זאת אומרת, אם אדם רצח,
אז הוא צריך להגיד כך השם רצה. לא, לא חס וחלילה במעשים כאלה. זאת אומרת, אמרנו,
הקדוש-ברוך-הוא לא מונע את המעשים שהאדם כבר ביצע.
הראיה? לא מעשים,
כל מעשה, זה לא משנה. אני מתכוונת למעשים שקורים. כל מעשה, זה לא משנה.
כל מעשה בין טוב ובין רע,
כל מעשה שיצא לפועל,
הקדוש-ברוך-הוא לא מנע.
הוא לא אומר שהוא רצה אבל הוא לא מנע.
היתה לו אפשרות והוא לא מנע,
כי הקדוש-ברוך-הוא יכול למנוע כל דבר.
לכן יש בחירה לאדם
לבחור בין טוב לרע. אבל לדוגמה,
אם אדם יבחר להיות עשיר,
זה אומר שהוא יהיה עשיר? לא.
אם אדם יבחר להרוג מישהו, זה אומר שתמיד הוא יצליח? לא.
מה שהשם אפשר שיהיה זה מה שהשם הסכים
לפי הבחירה של האדם
בין לטבלו ובין להרע לו.
התוצאה תבוא לאחר מכן.
עכשיו, יש לי עוד משהו,
רק דבר אחרון.
נכון שאם יש אנשים שאומרים שתי שבתות יבוא המשיח?
אז אני, יש, כן.
עכשיו, אני חושבת שדבר כזה, שאפשר לעשות מבצע כזה, לשמור שתי שבתות, שאנשים ידעו ל...
הגמרא כבר הכריזה על זה, ואני גם כן אמרתי כמה פעמים,
אבל העם כנראה מעדיף שלא. אבל אנשים לא כל כך יודעים את העניין של שמירת שבת. הם לא יודעים את זה. בואי תני לי הצעה, איך נודיע להם. אפשר בכלי תקשורת, אפילו שאתה אומר, של מי? של מי?
של החילונים, של... נגיד ערוץ-2, נבקש מהם שיודיעו?
והם יסכימו, את אומרת. מה קורה? מה קורה? הבנתי. והם יסכימו, את אומרת. כן, למה לא? למה שלא יעשו את זה? למה לא? אני לא יודע למה לא, אבל מה את אומרת הם יסכימו? למה שלא יעשו משחק כזה? הבנתי. צלצלי, אני אביא לך את מספר הטלפון,
ואני מחכה לראות שהם יפרסמו את מה שאת אומרת.
לא, אבל אני אומרת שלא. גם אני אומר.
לא, רגע, אני רוצה לתת רעיון שכאילו, קיבלתי אותו, הסכמתי.
מה, את צריכה שאני אצלצל דווקא? לא, אני אומרת שהרבנים יעשו את זה. למה צריך רבנים? הרי הם יסכימו, מה זה משנה. הם ישמעו את זה דרך הרבנים.
הם אוהבים רבנים?
מה זאת אומרת אוהבים רבנים? ערוץ-2 אוהבים רבנים? אז כל ערוץ, כל, כמה רבנים את רואה בערוץ-2?
אז זהו, שהם לא רואים רבנים מדברים על שבתות.
אבל הם לא רואים רבנים בכלל, אז איך הם ידעו בכלל מה הרבנים אומרים? אז אם התחילו לדבר על שבתות, אז צלציתי אליהם,
תגידי להם שיזמינו אותי. שידעו אנשים, מה זה בכלל שבת? כי אנשים לא יודעים מה זה שבת. מסכים, מסכים. אז אם אדם יתחיל לעשות את השבת, ודאי. וילמד ולעשות, אז אולי היא יבואה למשיח כבר. נכון. מחר צלצלילים, תגידי שאני מעוניין להגיע לשם ולספר להם את הסיפור הזה.
תהיי בריאה.
אשרי את מי מדרך.
כן, תן לה לדבר.
שלום, כבוד הרב. שלום.
רציתי לדעת מה זה עין רע,
ואם אני אמורה להאמין בזה, שבן-אדם אחר יכול לעשות לי משהו.
ואחרי זה יש לי עוד שאלה. אז אני מציע לך לא להאמין בעין הרע, למרות שיש עין רעה וזו ההגנה הכי גדולה.
אבל יש דבר כזה עין רעה. פירושו של דבר אדם שהעין שלו רעה,
הכוונה שהוא מסתכל על אנשים בעין לא טובה, והוא יכול לגרום היזק.
זה יכול להשפיע עלי?
זה יכול להשפיע עין על אדם? אם לא תפחדי מזה, כלל וכלל,
זה לא יפגע בך.
אבל אם תפחדי, זה יכול.
אם אני מאמינה בזה, זה נתפס עלי?
שמה, אם את מאמינה בעין הרע? כן.
מה זה, את מזמינה את זה?
ושתדעי לך שהגמרא אומרת ש-99 הקבורים בבית קברות זה מהעין הרע, השאר זה מיתר המחלות.
שכל אלה שקבורים האמינו בזה?
כן. אם לא מאמינים בזה כתוב,
אז לא נפגעים מזה.
אוקיי. ועוד שאלה.
כולם אומרים להגיד לידה קלה,
הריון בריא, שהילד יהיה שלם והכול,
אבל בעצם השם קבע לי מה יהיה לי, השם קובע כל דבר, כל מה שיקרה לי. נכון, אבל איחולים טובים זה תמיד טוב, ולפעמים, כשהכוונות טובות, זה גם יכול להועיל,
כי אל תהיי ברכת אידיוט, קלה בעיניך.
טוב, תודה.
תהיי בריאה.
כן.
עכשיו הגברים. מגיע לגברים. פה יש חבילה של גברים. תן להם פה.
פה.
תן להם פה.
כן?
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
רציתי לשאול שאלה.
לפני חמישה חודשים בערך
נסעתי עם עוד חבר שלי, שתינו היינו בשתי אופנועים,
ואיזה 15 מטר בערך, משהו כזה, לפניי הוא היה,
ומישהו,
הם התנגשו עם איזה אוטו,
וחבר שלי נהרג במקום.
ואחרי זה כל מיני אנשים התחילו לבוא, כאילו, ששמעו את הסיפור, ולהגיד לי, תשמע, אתה לא סתם היית שם, אתה לא סתם ראית את החבר הכי טוב שלך נהרג,
וכל מיני כאלה.
ולא ממש ייחסתי לזה חשיבות.
גם היום לא כל כך אמיתי.
כאילו, אני לא חושב שיש לזה איזשהו הסבר מהדעת.
מהר״ל מפראג אומר שכל דבר שאתה רואה או שומע,
או עובר ליד אוזניך או עיניך,
זה קשור אליך.
לא אליך רק, אל כל אחד.
זהו, עכשיו נגיד, כאילו, בגלל שאני הייתי החבר הכי טוב שלו, זה משנה, נגיד, אם אני הייתי או... גם בלי החבר הכי טוב, גם בלי החבר הכי טוב,
זה בא להסביר, לאותת,
לעודד, תלוי בכל מצב
מה זה בא להגיד.
ואם זה החבר הכי טוב, זה עוד יותר, כי זה מראה לך שגם דבר טוב שהיה קרוב אליך יכול להיפרד ממך בפתע פתאום,
בלי שתהיה מוכן.
אז יכול להיות שהיה גם הפוך, חס ושלום, אם ה-15 מטר קודם אתה היית והוא היה מאחורה,
יכול להיות שהיה הפוך.
אבל מן השמים לא עשו כן, כי אתה,
נגזר עליך עדיין לחיות,
והוא בראש השנה נגזר עליו לא לחיות.
אבל כל מה שמתרחש סביבו של האדם,
זה קשור אליו.
זאת אומרת, כאילו אני ומישהו שעבר ברחוב שלא מכיר אותו,
אותו כבוד. אפילו אם מישהו תעטש לידך, זה אומר משהו.
ואם זה גם פגע בך, עוד יותר.
הבנתי. רציתי גם ל...
אני מבקש ברכה לסבתא שלי, שתהיה בריאה. שמה?
ג'ויה בת אוסני.
ג'ויה בת אוסני,
השם ישלח לה רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.
אמן. לדוגמה, עכשיו שאתה ביקשת בשביל סבתא שלך,
תוך כדי שביקשת,
נזכרו פה כמה גם בסבתא שלהם.
אז אתה רואה, גם מה שאתה אמרת הגיע לאוזנם של אחרים שנזכרו בסבתא שלהם.
הבנת איך זה עובד?
תהיה בריא. תן להם מאחוריך.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, כבוד הרב. כן, אנחנו מכירים כבר, לא? נכון.
הייתי אצלך בהרצאה במושב אחיעזר, אם אני לא טועה. כן.
דיברת איתי,
שאלתי אותך בקשר לאחי שנפצע גם אחי מקודם דיבר בקשר לרוכב אופנוע שעשה תאונה.
כן.
הרב אמר לי לחזור בתשובה.
נכון.
וברוך השם, אני חוזר בתשובה. אין לי ספק בזה. אני מאמין
בכל דבר בעולם שהוא יקום
ויהיה בסדר.
אין לי שום ספק בזה. אני רק רוצה חיזוק.
אני רוצה ברכה. אני רוצה שיפסיק החול שלך בבית. מה השם שלך?
אוראל.
אוראל בן?
יפה.
יפה.
אני רוצה ברכה בשביל אחי. השם יזכה אותך להתמיד בתשובה תמיד,
ותזכה לראות את אחיך קם, בריא ושלם.
אמן.
תהיה בריא.
הרב, אם אפשר, גם אחי. מי רוצה ציצית? אתה?
אני תכף אביא אליך.
כן, תן לו שמה, יש לו שאלה.
אחות ששמה. אפשר עוד משהו קטן?
כן.
אם אפשר, ברכה לאמא והאחות. שמע?
יפה בת חסיבא. יפה בת חסיבא והאחות? האחות שמתחתנת,
שזה שמחה מצלולה. רפואה שלמה לאמא, וכן. האחות שמתחתנת. שמע?
אורלי בת יפה.
אורלי בת יפה תבנה ביתה בית נאמן בשמחה.
אמן.
תן לו לבחורצ'יק הדתי שם.
ערב טוב.
ערב טוב.
לפני עשרה חודשים התקשרנו לרב.
פשוט הרב שלי כבר 17 שנה אין לו ילדים,
ותרמנו מניה, והתחזקנו, אני ואשתי.
אני שלושה חודשים שעתיים נותנים לדיבור,
ואשתי חצי שעה זה.
עכשיו זה לא עזר. מה שרצינו זה לתרום עוד פעם מניה,
ואם הרב יכול לבקש לבקש? קודם כול, אין דבר כזה, זה לא עזר. אל תגיד אף פעם מלה כזאת, לא עזר.
נהיה עוד לא בעריים.
לא, זה לא קשור.
עצם זה שאתם קיבלתם על עצמכם,
זה עזר.
אלא מה, מתי זה יקרה,
זה הקדוש ברוך הוא מחליט.
עכשיו אני שמח שאתם תורמים עוד פעם,
ותגיד את השם.
חזקיהו בן מינא וציפורה אהובה וטסטר. חזקיהו בן מינא וציפורה.
חזקיהו בן מינא. חזקיהו בן מינא וציפורה בת.
ציפורה אהובה, בת אסטר. ציפורה אהובה, בת אסטר, יזכו
לזרע חי וקיים מהרה. אמן.
תודה רבה. יהיה בריא.
אם הוא כבר דיבר רגע על מניה. אם אפשר גם ברכה לסבא של אשתי, דוד בן משה. אתה רואה, הסבתא הזכירה את הסבא.
לא, היא כבר ביקשה לפני. כן, מה השם?
דוד בן משה, הוא חולה במחנה. דוד בן משה, רפואה שלמה מהרה.
תודה רבה. רגע,
אם הזכרנו כבר את המניה, אז בואו שתדעו, אלה שלא יודעים,
המניה זה תקליטור תורני שאנחנו הולכים להפיץ במיליון
ו-750,000 בתי-אב
בכל רחבי ישראל,
כשיש בו מאות
ספרי קודש, כגון כל הגמרא, משנה,
תנ״ך,
ספרים של הלכה וכו',
עם מנוע חיפוש,
שכל שאלה שתשאל,
אתה תקבל תשובה ואת המקורות,
ותוכל לדעת את הדברים בהלכות וכל דבר שתרצה בתקליטור אחד.
הפרויקט הזה הוא פרויקט ענק.
סיימנו לחלק את האנציקלופדיות ברחבי הארץ,
ועכשיו הדבר הזה.
הזכות של זה היא ביליונים וביליונים של דברי תורה,
שותפות לכל מי שרוכש מניה ושותף בזה.
הסכום שצריך לתרום ולהיות שותף הוא 4,000 שקלים בעשרה תשלומים.
מי שלוקח את זה הוא שותף בכל מיליון ו-750,000 התקליטורים האלה
בכל רחבי הארץ.
אז זו זכות שאין כדוגמתה,
תן ליהודי שם,
ומי שייתן את זה וירשום איזו ברכה שהוא רוצה, נברך אותו פה הערב לעיני כולם.
רק רגע, יש לי רשימה קודם שתרמו, שאני
חב להם את הברכות.
אז רק לשנייה אחת.
כן, מי לקח לי מפה את הברכות?
היו לי פה ברכות. איפה הן?
לא זה ולא זה. היה לי פה על הכיסאות כנראה.
תסתכלו.
או, הנה, זה פה.
זה פה.
שנייה.
אהרון בן-טוני ודוד בן-טוני, אילנה בטוני, דליה בטוני, אליהו בן-טוני ויואב בן-טוני,
רפואה שלמה ואריכות ימים,
לעילוי נשמת יוסף בן מסעודה וטוני בת מזל, מנוחתם עדן.
תרמו להרצאה שלמה 15,000 שקל.
זיווג הגון לחיים משה בנימין בן חוה,
ישראל מנחם מנדל בן בריינה,
משה מהללאל בן מיכל, זיווגים הגונים.
שמואל מנחם מנדל, תשובה שלמה.
לרפואת רבי משה יהושע בן מרגלית שליטא, אדמו״ר משוויז'ניץ.
רפואה שלמה.
תרמו למניה.
הצלחה לכהן אלי תום בן זיוה,
כהן ברק אהרון בן זיוה,
אל קובי ציון בן פרחה, אל מניח ז'קלין אושרה בת רחל.
שלומית בת ז'קלין ומשפחתה, אל קובי זיוה וכל משפחתה יזכו לכל הברכות.
תרמו מניה.
בריאות והצלחה.
כלה בת ליזה, לאה בת שושנה, שושנה בת זלפו,
אוריאל בן ישועו.
בריאות והצלחה ופרנסה טובה לשלומי בן לאה ואליה בן שרה.
נירת שמים ובריאות שילחו בדרך השם קארין בת אוליה,
דניאל בן אוליה,
אייל בן אוליה, נתן בן לאה.
חזרה בתשובה ויזכו לעלות לארץ גיל בן לאה ויפה בת חוה.
חזרה בתשובה ובריאות איתנה, משה בן סטלה ושושנה בת סטלה.
עוד מניה שנעשתה כאן הערב, ואלה שרוצים לתרום בטלפון
יכולים לצלצל
050-6506. ברכה ופרנסה ליהודה וברכה מילגרום.
יזכו לכל טובה וברכה, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיהם.
יש עכשיו מישהו בשידור ישיר שרוצה לתרום. הנה, אפשר להסתכל פה על המסך.
זה המספר לטלפון.
תן לי כאן מי שרוצה לתרום.
שנייה.
נשבור דיסקים. בבקשה.
הלו?
שלום.
שלום, כבוד הרב. שלום.
אני עשיתי טסט, עלה ודיסק, כי אפשר לחתוך אותו במספריים. אני פשוט בבית של ההורים לא רוצה לדפוק עם פטיש.
אני אומר לך מה אני חותך.
בבקשה, מה אתה חותך ושל מי?
בני אלבז.
כן?
הנה, אני חותך אותו, כבוד הרב.
את מספריים, זה הולך יוסי. את הדיסק, לא אותו, כן?
כן, כן. לך בורא עולם, יניב בן משיח. יפה.
אני רוצה לתת לך ברכה, הרב. בטח. השם יברך אותך וימלא משאלות לבך לטובה.
הלו? כן.
אני עוד לא סיימתי. יש לי עוד דיסקים. חיים ישראל, עקבות בחול.
כן.
גם דיסק מספר 27, עקבות בחול.
כן.
עוד חיים ישראל, מלאכים. יא חביבי.
דיסק 1, מספר 1, ויש לו דיסק מספר 2, גם מלאכים.
וציון גולן, רגע.
זהו, סיימתי, כבוד הרב. יפה מאוד.
כנגד חמשת חומשי תורה.
אני מבקש שתברך את אשתי, שרונה בת מרים, רפואה שלמה בחזרה, בתשובה. שרונה בת מרים,
רפואה שלמה וחזרה בתשובה שלמה מלאה.
אמן. וטל ומוריה בת שרונה לחזרה בתשובה. אמן ואמן מהרה.
תודה רבה, כבוד הרב. אוהבים אותך. תהיה בריא, השם איתך. תודה, מותג. ביי.
כן.
תן לבחור פה. הנה כאן זה שקופץ.
תכף אני מחלק לכם מתנות.
אלה שרוצים ממלא הוראות קבע יכולים להספיק מהר.
כן?
מתנות, כן.
תשאל.
הרב, רציתי לשאול על הדינוזאורים.
בחיי עדינג, נזכרת עכשיו עם אלה?
יש אנציקלופדיה שלי,
מלא צחוקים על הדינוזאורים. אני ממליץ לך להסתכל.
תוכל להסתכל גם באתר האינטרנט שלנו בקטע מומחה ותתעלף מצחוק.
ורפואה שלמה לרב רונן בן מרים.
רונן בן מרים, רפואה שלמה מהרה.
תודה רבה, תודה רבה.
תודה רבה.
תודה רבה.
הערב הזה היה לרפואת יונתן אברהם רפאל בן יפה. רפואה שלמה, מהירה.
רפואה שלמה, מהירה.
תודה רבה.
תודה רבה.