לחיות לנצח
- - - לא מוגה! - - -
בשכל אני לא משלים עם מוות,
אדם לא משלים עם מוות,
אדם יודע שהוא נצחי בתת מודע שלו.
הקדוש ברוך הוא ברא את הדם הראשון ישר בגן עדן
ואם הוא לא היה חוטא ואוכל מעץ הדעת טוב ורע הוא היה חי לעולם לנצח.
אבל הוא הזהיר אותו,
אמר לו ביום אכולך ממנו מות תמות
אם אתה תחטא ותאכל
אתה תצטרך למות.
המיתה זה לא סוף,
המיתה זה התחלה.
מה פירוש?
בשביל לתקן את החטא שאתה עשית, שהוא פוגע בשני מקומות,
גם בנפש הרוחנית וגם
בנפש הבהמית הגופנית,
אז כיוון שאתה דבוק בך חטא,
צריך להוריד אותו, את הרושם הזה.
לכן תצטרך למות,
הגוף שלך יתפורר,
רושם החטא ייבלע,
לא יהיה קיים,
הנשמה שלך תתנקה במקום שנקרא גיהינום, ששם מנקים את הנשמות,
ואז
בתחיית המתים,
שזה שלב רביעי,
עולם רביעי,
תבוא את הנשמה נקייה,
תיכנס לגוף הישן כשהוא נקי, ותעמוד עוד פעם,
ותחיה לנצח.
כאדם הראשון בתוכנית הראשונית.
המיתה
זה רק מכבסה
בשביל לנקות את החטאים.
אם אדם יעשה תשובה,
אז הקדוש ברוך הוא המציא דבר
שלא צריך מיתה אפילו.
אם עושה תשובה אמיתית,
לא צריך את הפירוק של הגוף בקבר.
צדיקים גמורים,
גופם נשאר שלם בקבר, ואין תולעת אוכלת אותם.
ונפתחו קברות צדיקים במשך מאות השנים האחרונות, ונמצאו כאלה שנמצאו עם גופות שלמים.
עכשיו אני רוצה שתבינו דבר אחד.
אז למה אנחנו פה?
אנחנו באנו לעולם
בשביל שאנחנו ניקח איתנו מצוות,
על ידי שנשמע לתורה,
נחיה את החיים הכי טובים שיש פה על פי התורה,
נצטייד במצוות שהן הזכויות שלנו לקבל שכר על מה שפעלנו ועשינו
בימי חיינו,
נבנה את הנשמה שלנו.
זאת אומרת, כשתינוק נולד בשונה מבעלי חיים,
הוא בא לעולם לא מוכן.
הוא בא אפס גמור.
קלטת ריקה.
שור בן יומו קרוי שור. חתול נולד ישר.
אנחנו נבראנו אפס.
לא יודעים כלום.
אין לנו דעת ושכל בחודשים הראשונים שלנו. שאם היה לנו דעת היינו מתים מהבושה שאנחנו עושים את הצרכים במיטה ולא יכולים לזוז.
אז השם חומל עלינו,
ולא נותן לנו להתפתח במהירות, ולאט-לאט.
ואז ילד עושה משהו ופתאום הוא עושה
ואחר כך הוא מחייך.
אז אמא אומרת לו, עשית מאמי? עשית מאמי?
מה זה?
הוא צוחק.
אתם ראיתם אדם בוגר שעושה משהו כזה והוא צוחק?
הוא היה מת אם היה קורה לו כזה דבר לפני אנשים.
אז השם חסך מאיתנו את זה ותכנת אותנו בצורה כזאת שנתפתח לאט-לאט.
וגם דאג שנלמד כל הזמן.
כל החיים צריכים ללמוד.
ומה אתה שווה?
מה שלמדת.
מה עוד אתה שווה?
מה שפעלת.
ומי אתה בסוף?
זה אתה.
וכשתצא מפה,
זה האיש.
זו האישה.
ואם בן אדם לא יעשה כלום
ויאאכל רק כל היום וזה, אז הוא ייפטר כמו בעל חי.
זאת אומרת, במה אדם נבדל מחברו?
בדעתו, בשכלו ובמעשיו.
מה מספיד עם אדם שמת אפילו חילוני?
הוא היה אדם טוב, הוא עשה חסדים,
הוא עזר, הוא מסר את נפשו לזולת.
מה זה?
איזה תכונות אלה?
תגידו, הוא אכל, הוא שתה ערק, בירות,
הוא עישן נרגילה,
הוא נסע על מרצדס, הוא קרע את העולם.
איזה כיף לו.
תמות, ממי. תמות.
אז זאת אומרת,
אם בן אדם מתבונן בקטנה, כמו שאומרים,
מבין,
מבין,
למה האדם בא לעולם?