הנרצחים בפיגוע בגוש קטיף הי"ד - נקראים הרוגי מלכות!

הפסוקים;

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ וַיְבָרֲכוּ אֶת הָעָם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (ויקרא ט, כג-כד)

ב: 'שבעת ימי המילואים' משה רבנו מלמד את העבודה את אהרן הכהן חונך אותו לתפקיד הגדול להיות כהן גדול שיכפר על עם ישראל וביום השמיני כשאהרן הכהן מקריב את הקרבנות נראה כבוד ה' על העם ושכינה יורדת על אוהל מועד כל העם משתחווים לפני הקב''ה כולם מבינים: שנתכפר להם עוון העגל! - שהמשכן בא לכפר על עוון העגל.

בשיא הזה! בשמחה הגדולה הזאת של אהרן הכהן!! במעמד של כל עם ישראל!!! בגילוי שכינה כזה, כתוב: "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' (ויקרא י, א-ב) 

מיתת בני אהרן;

באותו המעמד הנשגב נכנסים שני (2) בני אהרן הכהן להקטיר קטורת לפני ה' שלא ציווה ה', יוצאת אש מלפני ה' – שני (2) לשונות אש מן הקודש חודרות דרך חוטמיהם ונשמתם פורחת! והם מתים באמצע השמחה הגדולה!! 

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" (ויקרא י, ג). 

משה רבנו אומר לאהרן אחיו: 'אני ידעתי שהקב''ה יתקדש במעמד הנשגב הזה אבל חשבתי: 'או בי או בך! אבל שני בניך גדולים ממני וממך!! ונתקדש שמו יתברך: שאין לאדם לזוז כהוא זה לעשות דבר שלא נצטווה עפ''י ה'! אפילו שהוא רוצה לעשות לטובה ויותר', 

מהו וידום אהרן?

איך מגיב אהרן הכהן באותו מקרה? - "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן". מה זה "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"? יש חושבים: 'שליבו נדם' - לא! 

יש ארבע (4) דרגות בבריאה; דומם, צומח, חי מדבר. דומם – אבנים, צומח – עצים, פרחים. חי - בעלי חיים. מדבר - בני אדם. כשנותנים מכה לבני אדם למדבר - הם מגיבים! נותנים מכה לבעל חי - הוא בורח... נותנים מכה לצומח - הוא נכפף ומשנה צורתו, נותנים מכה לדומם - לא חל בו שום שינוי! נותנים מכה לאבן שום שינוי: "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן" כמו דומם שום שינוי לא נעשה בו מהמקרה. 

ולא עוד, אלא ששמח, כתוב: 'מה שכר קיבל על זה שהוא דמם? - נתיחדה עמו, נתייחד עמו ה' ואמר לו לבדו 'פרשת שתויי יין' לא למשה אלא לאהרן לבדו. וכדי שתשרה שכינה על אדם - חייב הוא להיות בשמחה! משמע, שאהרן לא רק שדמם אלא גם שמח: 'כשם שמצווה לברך על הטובה - כך מצווה לברך על הרעה!'

זאת אומרת אהרן היה בדרגה גבוהה ביותר! שני בנים גדולים ממנו וממשה!! מתים "ביום שמחת ליבו" ולא חל בו שום שינוי ותמורה אלא להפך, שמחה! 

איך מגיעים לדרגה כזאת? 

הרצח הנורא בגוש קטיף – הי"ד!

היום (02-05-2004, יום ראשון יא' אייר תשסד) נרצחה אמא וארבעת בנותיה איתה (גב' טלי חתואל ובנותיה – הי"ד!) בפיגוע ב: 'גוש קטיף'! 

אנחנו מסוגלים לעכל דבר כזה שהולכים לקבור משפחה שלמה?! אנחנו לא מסוגלים! אנחנו חלשים!! אנחנו לא מבינים! נראה לנו: לא מוצדק! לא ברור!! 

אבל מי שיודע מה התכלית בחיים - אין לו קושיות ואין לו שאלות. מי שיודע: שכל מה שיש בעולם זה רק כלים כדי לעבוד את השי''ת ולעשות את רצונו, אם הוא בדרגה אמיתית גבוהה הוא לא מתפעל מהמקרים, הוא משתדל להבין אותם: למה קרו המקרים? אדם שיודע: שעיקר החיים - זה העוה''ב! והעוה''ז - זה רק פרוזדור! ושאין עניין להישאר בפרוזדור הרבה אם אפשר להגיע לטרקלין מהר, אבל בצורה הטובה ביותר! אז לא כואב לו גם אם הולכים מהר יותר! השאלה: מה הספיקו בינתיים?

לסיים המבחן במהירות!

אדם שנותנים לו מבחן ומקציבים ארבע (4) שעות והוא סיים אותו תוך חצי שעה (1/2), יש עניין שהוא ישאר עוד שלוש שעות וחצי (3.5)? - הוא יוצא החוצה משוחרר גמר את המבחן! 

אדם שנתנו לו מבחן בעוה''ז הוא בא לתקן את נשמתו להשלימה והוא השלים אותה והוא הולך מכאן לג''ע והוא הולך קצת יותר מוקדם, יש לו בעיה?! הוא הולך למקום גרוע, פחוֹת מפה? פחוּת מפה? - לא, הוא הולך לג''ע להיות במחיצתו של הקב''ה! תלוי מי הולך ותלוי מתי... 

מה אהרן ידע?

אהרן הכהן ידע: שהקב''ה עושה את הטוב בעיניו והנכון והראוי לבני אדם, כיוון שהוא אבא של הילדים שלו לפניו! הקב''ה הוא האבא של האבות והאבא של הבנים ושל הנכדים ושל הנינים ושל הסבים והסבתות - של הכל! ואם הוא מחליט כך: "ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ" (איוב א, כא) 

- למה לקח? 

תשאל: 'למה נתן?' 

ה'למה נתן?' - לא שואלים חושבים: 'שמגיע!' ה'למה לקח?' שואלים... 

אחד נותן לך בהשאלה משהו - פשוט לך! כשהוא מבקש את זה בחזרה – 'למה הוא מבקש?' וכי מה חשבת זה שלך?! אם השאילו לך משהו - באים ולוקחים.

גבורתו של ר' מאיר בעל הנס ואשתו!

ר' מאיר בעל הנס מתו לו בשבת שני (2) בנים ביחד! הוא נמצא בבית המדרש הבנים שלו קפצו לאכול במקום לשבת בדרשה - והם נפטרו!! אשתו שהיתה צדקת וחכמה - לא אמרה לו מילה כדי לא לצערו!! כסתה אותם בסדינים המתינה עד מוצאי שבת, כשהגיע במוצ"ש 

שאלה אותו שאלה: 'אם הפקיד אצלנו משהו פיקדון הוא בא וביקש את הפיקדון לתת לו או לא?' 

אמר לה: 'וודאי! להחזיר לו את הפיקדון' 

אמרה לו: 'אם כן דע בא בעל הפיקדון ולקח את פקדונו!' 

הרימה את הסדינים וראה את שני בניו מתים. 

'פיקדון' כולנו פה בפיקדון אף אחד לא 'טאבו' על עצמו לא בעלות ואין לו את היכולת והכח לכלוא את הרוח בתוכו שלא תצא, אנחנו נמצאים פה 'זמן שאול' ועתידים לצאת, השאלה: מה המטרה? בשביל מה באנו בכלל? 

מה אהרן יכל לומר?

אהרן הכהן, כתוב: שהיה לו מה לומר! הוא שתק!! והוא היה יכול לומר, מה היה יכול לומר? - היה יכול לומר לקב''ה: 'רבוש''ע! אתה כתבת עלי בתורה: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד, יד) 

כשמשה רבנו נתבקש על ידי הקב''ה במשך שבעה (7) ימים: 'ללכת לגאול את עם ישראל ממצרים ולהביא אותם אל הגאולה!' - משה רבנו סרב! לא רצה. למה? 

אמר: 'מה אעשה עם אחי הגדול? אהרן הכהן גדול ממני בשלוש (3) שנים ואני האח הקטן אקבל עלי מנהיגות?! זה יפגע באחי' מסרב. וה' מפציר בו. 

בסוף הקב''ה אומר לו: 'אם אתה חושש לאהרן - אני מעיד עליו: "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" לא שמחה חיצונית, שמחה פנימית אמיתית! אני מעיד עליו: שהשמחה היא מליבו!' 

אהרן הכהן לא מתקנא באחיו הקטן, שמח שהוא הזוכה! 

אתם יודעים מה זה להיות 'מנהיג של ישראל'? אתם יודעים מה זה להנהיג את עם ישראל להוציא אותם ממצרים ולהביא אותם למעמד הר סיני ולהכניס אותם לארץ ישראל להביא להם את התורה - כל הזכויות שייכות למנהיג! 'משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים, זְכוּת הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ' (אבות ה, יח) זה לנצח נצחים ולדורי דורות! "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי" (מלאכי ג, כב) "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ד, מד) אין תורה בלי משה! 

זה היה יכול להיות אהרן, ומי שמבין מה זה באיזה שהוא מקום היה צריך לצבוט לו קצת, לא? 

כי אם אתה שומע שאחיך זוכה במיליון דולר (1,000,000$), עשרה מיליון (10,000,000$), מיליארד (100,000,000$) משהו ככה לא משהו "קטן", משהו בשבילי ככה... - אין! לא! "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" לא מיליארד דולר ולא מיליארדים... - מדובר על נצח נצחים! 

אז אם במקום שהיה לו לכאורה "הפסד" כשהוא לא קיבל את התפקיד הוא היה שמח עם לב! מלא אם באו ורק לקחו לו את הבנים והחזירו אותם לג''ע ליד הקב''ה - למה שהוא לא ישמח?! לא מתו רשעים, מתו צדיקים! גדולים ממשה ואהרן!! אז ההסתכלות היא אחרת לגמרי. 

הנרצחים הי"ד – נקראים הרוגי מלכות!

האמא והילדים שנרצחו היום – ה' ינקום דמם! הם 'הרוגי מלכות' הרוגי מלכות יהודי - שנהרג על היותו יהודי יש לו חלק לעוה''ב! אפילו אם הוא לא היה צדיק!! לא שכל אחד היא בוחר מיתה כזאת אבל מי שמת בצורה זאת הוא נקרא: 'הרוג מלכות!' שיש לו חלק לעוה''ב!! 

אבל זה בא לזעזע אותנו! זה בא לעורר אותנו!! זה בא להגיד לנו: שאין ביטחון ואין חיסיון לא בכח ולא במח - שום דבר! אדם לא יודע מה מצפה לו בקרן זווית, החיים שאולים, צריך להיות חכם לנצל אותם. 

'הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד...'

אמרו חכמים: 'הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם' (אבות ד, כא) הרבה יודעים את זה, מעטים מקיימים את זה! כמעט בלתי אפשרי - כי אף אחד לא עובד על זה.

'הַקִּנְאָה' - יש מישהו שיכול להעיד על עצמו שהוא לא מקנא באף אחד בשום דבר בשום ענין? הוא רואה... אדם שרואה את השני מצליח והוא מתאמץ גם, והוא לא מצליח! השני מצליח זה יוצא ליום עבודה זה חוזר עם הרבה כסף וזה בקושי עם משכורת מינימום... זה מתלבש יפה הוא פחוּת וכן הלאה! ולא משתרבבת קנאה אליו? 

נו, בואו נגיד שהוא מקנא – 'זה טבעי! טבעי' אומרים: 'זה טבעי לקנא'. 

מה יוצא לך מהקנאה? נגיד שאתה מקנא ואתה מסתכל על השני: 'למה הוא עשיר?' 

נו, ואם אתה מקנא - אז העושר שלו יעבור אליך?! אתה אוטומטית תהיה עשיר?! אתה מקנא שהוא חכם, אז מה תפסיק להיות טיפש הקנאה?! תעביר את החכמה אליך?! 

מה העונש של הקנאי? - שבשרו עליו כואב! וקנאה גורמת לרקב בעצמות! אדם שמת וטומנים אותו בקבר הרבה אנשים הבשר נאכל אבל העצמות נשארות, מי שקנאי – כתוב: "וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה" (משלי יד, ל) עצמותיו מרקיבים בקבר תארו לכם עד איפה הקנאה חודרת! 

אדם שרודף כבוד; הוא רוצה: שיכבדו אותי! - מסכן האיש הזה הוא תולה את חייו ביד אחרים הוא מצפה: 'מתי יכבדו אותו?' אם היה לו כבוד עצמי וערך עצמי, מה אכפת לו אם יכבדו אותו?! אם יחשיבו אותו? אם הוא יודע מי הוא - מספיק לו! אם אני יודע שאני יודע עכשיו את 'פרשת השבוע' 

ואחד יזלזל: 'אתה לא יודע!' 

אני אצחק! אני לא אגרר אפילו, למה? כי אני יודע מה אני יודע. אני צריך שהוא יעריך אותי שאני יודע?! 

יש אנשים מסכנים! כל כך רודפי כבוד!! שממש טורחים בעבורו; הולכים חוזרים, חוזרים הולכים שיביטו בהם שיראו שהם פה, יש כאלה שלובשים בגדים מיוחדים צבעים מיוחדים, יש כאלה לא מרגישים עדין שמזהים אותם - אז תולים עגילים לא שמו לב? - שמים באף 

(הקהל צוחק...!) 

לא הרגישו? – בלשון, באצבעות גם זה לא מספיק להם - מעמידים את השערות... 

(כבוד הרב מרים את ידו למעלה ומדגים, הקהל צוחק...!)

מה לא עושים, רק תשימו לב! 'אני פה...' כל זה בשביל מה? - צומי! רוצים תשומת לב, מסכנים! כל חייהם תלויים בהבחנה של הזולת אם לא - אין חייהם חיים!

תארו לכם בן אדם הולך אף אחד לא אומר לו: 'שלום!' לא מתיחס אליו, 

הוא אומר 'סליחה, מה השעה?' - לא עונים לו, איך הוא ירגיש? - אבוד! אדם רוצה איזה חיוך! שיחייכו לו: 'בוקר טוב!' מה פתאם? שכנים יורדים - כאילו לא ראו אותו מה, אם הוא יגיד לו: 'בוקר טוב!' אז כאילו הוא קיים אז יורדים לא, לא שם לב אתם מכירים את אלה שרואים מישהו משפילים את המבט ממשיכים כאילו לא ראו אותו, אתם מכירים את אלה? - גם אתם עושים את זה לפעמים...

(כבוד הרב מחייך) 

יש כאלה לא רוצים שיראו אותם - 'עזוב, לא מגיע להם! לחלוק לו כבוד? למה אני מקבל משהו בשביל זה? לא ראיתי אותו...' 

(כבוד הרב צוחק מצביע לכיוון משהו ופונה אליו: נזכרת הא?...)

זאת אומרת זה מוציא את האדם מן העולם, למה? – 'המצפה לשלחנם של אחרים - אין חייו חיים!' תארו לכם בן אדם מצפה לשלחן של אחרים מה פרוש? בא לאיזה מקום מחכה שיגישו לו שתיה, עוגיות ביסקוויטים, בייגלה, משהו וופלים, - שום דבר! מדברים איתו שעות, כבר יוצא לו טילאל לבן לא אומרים לו: 'תשתה! אתה צמא? אתה רוצה לאכול?...' – מסכן! והוא מחכה מתי יגידו לו 'המצפה לשלחנם של אחרים אין חייו חיים!' ובפרט אם הוא אחד שרגיל בזה כל פעם הוא הולך ומחכה: 'מתי יזמינו אותו?', 

אותו דבר לא רק בארוחה אדם שמצפה לאחרים תלוי באחרים בדעת אחרים מה אומרים עליו? מה חושבים עליו? – מסכן! 'אין חייו חיים' כי אם היום לא העריכו אותו לא פרגנו לו לא אמרו לו: 'שלום!' כראוי, היום שחור.

אדם מאושר - זה אדם שיודע להעריך את עצמו! איך הנשמה נקראת? – כבוד: "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד" (תהלים ל, יג) כבוד מזמר?! הנשמה נקראת: 'כבוד' לכן אומרים: 'לכל אדם יש כבוד עצמי!' זה הנשמה שלו 'כבוד עצמי' זה הנשמה עצמה מהות הנשמה היא יודעת את ערכה. אבל זה בתת מודע, אנשים לא מסתפקים בכבוד העצמי הם רוצים: עוד חיצוני! לכן הם מבליטים את מעשיהם הם רכושם את ממונם את קניינם את כל מה שהם יכולים לעשות יותר, אבל זה לא התכלית! זאת לא התכלית. 

אם יגידו לאדם שהוא לא חכם: 'שהוא חכם!' אז הוא נהיה חכם?! אם ישימו על חמור כתר אז הוא יהיה מלך?! הוא יהיה חמור עם כתר, אם ישימו על חמור ספרים נו, אז הוא יהיה חכם? הוא יהיה 'חמור נושא ספרים'... 

לא יעזור שום דבר! אדם במהות לא ישתנה אם לא יעבוד על עצמו. ואנחנו שונים מכל בעלי החיים בעולם! האדם זה 'נזר הבריאה'!! אין בריה יותר חכמה ומתוחכמת שהיא עולם בפני עצמו כמו האדם. אבל האדם נברא הכי מוגבל! הכי מוגבל!! 'שור בן יומו קרוי: 'שור'' איך שיוצא השור הפרה ממליטה הוא יוצא ישר מתחיל ללכת לא צריך ללמד אותו: מה לשתות? איפה שותים? כלום הוא לא הולך לגן ילדים לא נותנים לו מוץ שום דבר גם לא מטרנה... שור בן יומו, אותו דבר חתול כל בעלי חיים אפרוח מבקע את הביצה יוצא החוצה קופץ ומתחיל להיות תרנגול. 

תינוק, אם יוציאו אותו מהבטן ישאירו אותו ככה - תוך כמה שעות ימות לבד! אם לא יאכילו אותו ילבישו אותו ירחצו אותו יטפלו בו יגדלו אותו יחנכו אותו ילמדו אותו לדבר, להתנהג, ללכת, לאכול - הוא יהיה כמו חיה בשדה! ופחוּת ממנה הוא לא יודע מה זה אש - אם לא יזהירו אותו, הוא לא יודע מה זה חשמל - אם לא יתריעו בפניו וכל ימיו הוא צריך ללמוד, כל ימיו הוא צריך ללמוד ולהשכיל ולחשוב ולהתפתח ולהתבונן. 

ובסוף הוא מת בדיוק כמו בעל חי, בעל חי יש לו את ההגנות שלו יש לו הגנות כל בעל חי יש לו את ההגנות; לקיפוד - יש את הקוצים שלו, לבואש יש את היריקה שלו לכל אחד יש את כלי המגן עליו, לצב - יש שיריון! לא צריך טנקים ולא כלום מסודר גודל, הטנק גודל אתו מתפתח לטנק מרכבה! כמה הוא חי? שלוש מאות (300) שנה למה הוא הולך לאט לא בוער לו... 

(הקהל צוחק...!) 

ואנחנו רצים כל היום מהבוקר עד הערב ובקושי חיים שבעים (70) שנה, בעלי חיים - אין להם עוה''ב! יש להם רק עוה''ז!! בני אדם בקושי עוה''ז! אבל העיקר עוה''ב!! זה ההבדל כיוון שאנחנו נבראנו לעוה''ב ולא לעוה''ז - אז הקב''ה שַׂם אותנו כאן ונותן לנו מצוות שנלמד נעשה ונקיים ובזכות המצוות שנלמד ונעשה ונשנה את עצמנו ואת מידותינו ונתרחק מכל המידות הרעות - נתקן את עצמנו עד שנהיה צדיקים, לכשנצא מכאן בזכות מה שעשינו אנחנו ופעלנו בעצמנו - נזכה לעוה''ב לפי המדרגה שהגענו אליה!

אבל 'שור בן יומו קרוי: 'שור' ועד יומו האחרון הוא לא ישתנה מאומה! והוא ימות ואיננו. האדם לא כך, נולד אפס (0)! ללא השכלה, ללא ידיעה ומתחילים לחנך אותו וכמה שישיג יותר - האני שלו נבנה! האישיות של האדם נבנית במשך חייו, וההבדל בין אדם לאדם; זה מה אדם זוכה לעשות מעצמו!