מאיפה יבא הכסף?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אוי, יא, יא, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, יו, י

אה, יא, יא, יא, יא, יא,

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח.

והשם עלינו ברחמה והרוויח.

בפרשת השבוע

הפסוק אומר

ויאמר השם אל משה הנני מנטיר לכם נחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו

למען אנסינו

הילך בתורתי אם לא.

אז הפסוק אומר שהקדוש ברוך הוא המטיר

לחם מן השמיים,

מן יורד ארבעים שנה

יום יום,

עומר לגולגולת,

מי שלקח יותר

לא העדיף,

מי שהמעיט לא החסיר,

כל אחת כמה שלקח זה היה בקצבה המתאימה בדיוק לפי כל ראש.

והשם אומר ולקטו דבר יום ביומו

למען אנסינו ויהיה הניסיון הילך בתורתי אם לא.

בדרך כלל בן אדם

אם יש לו אוכל רק להיום

אז הוא מוטרד מאוד, מה יהיה עם מחר?

וחכמים אמרו,

מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר,

הרי זה מקטנה המנה.

אדם כזה הוא מאמין קטן.

אם יש לו היום אוכל לשלוש סעודות והוא מודאג מה הוא יאכל מחר,

הוא מקטנה המנה.

למה?

היום בני אדם, אם הוא לא רואה איך הוא גומר את החודש,

הוא בלחץ אטומי.

ואנשים עושים תקציב וחשבון שנתי.

אז איך מבקשים מהאדם שיסתפק במה שיש לו היום?

אלא

מאן די אהב חייה יאהב מזונה.

מי שנותן

חיים הוא גם נותן מזון.

זאת אומרת,

אדם מודאג מה הוא יאכל למחר.

יש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר.

אז הוא מוטרד מה הוא יאכל מחר.

הוא לא מוטרד אם הוא יחיה מחר.

זה הוא בטוח שהוא יהיה.

בזה מאיפה אתה בטוח?

הרי מי שנותן חיים הוא נותן מזון.

אם הקדוש ברוך הוא רוצה שתחיה והוא גוזר שתחיה,

אז ודאי שיהיה לך מזון, כי בלי מזון אי אפשר לחיות.

ואם הוא גוזר שלא תחיה,

גם אם יהיה לך פריש דר מלא הוא ייקח אותך.

זה לא אומר,

המזון לא מחזיק אותך.

השם מחזיק אותך חי.

בחי בלי מזון אי אפשר.

אז מה אתה מוטרד ממזון?

אז הקדוש ברוך הוא ניסה את עם ישראל 40 שנה כפול 365 יום,

הילך בתורתי אם לא.

עכשיו שתבינו, הניסיון הוא קשה.

למה? כי הוא לא טבעי.

בדבר שהוא לא טבעי הוא עלול להתפסק בכל רגע.

אם הטבעי יכול להתפסק בכל רגע, כל שכן מה שלא טבעי.

ואם יורד לחם מן השמים.

זה לא טבעי.

ואם היום היה נס, מי אמר שמחר יהיה נס?

והם היו צריכים לחיות כל הזמן

תחת העניין הזה של ביטחון בשם גמור.

אומר המדרש,

זה מה שאמר הפסוק, שלח לחמך על פני המים,

כי ברוב הימים תמצאנו.

כשקרא הקדוש ברוך הוא לאברהם,

אברהם אמר, הנני.

מה זה הנני?

מוכן ומזומן.

מוכן, זאת אומרת, דרוך

בכל רגע לקריאת השם.

הוא מזומן

לכל שליחות ולכל עניין.

הביטוי, הנני,

מוכן ומזומן.

היום אתה קורא למישהו,

אה,

מה?

אם הוא עונה.

יכול להיות שהוא לא יענה, הוא אוהב לשמוע פעם, פעמיים, שלוש.

ואחר כך הוא אומר, עוד רגע,

תכף.

הוא רוצה להחליט מתי הוא יבוא, איך הוא יבוא, למה לבוא.

חקירות ודרישות.

אתם מכירים אנשים שאומרים, הנני?

שמעתם פעם את המילה חוץ בתורה?

אין דבר כזה, הנני.

אברהם אבינו אמר לקדוש ברוך הוא,

הנני.

אפילו שהוא אמר לו לעקוד את הבן שלו, הוא אמר לו, הנני.

מוכן ומזומן.

אמר לו השם,

חייך

בו בלשון

אני משלם שכר לבניך,

הנני.

אתה אמרת הנני,

גם אני אגיד הנני.

הנני ממתיר,

בלשון סמיכות זה הנני.

הנני ממתיר לכם לחם מן השמיים,

בזכות הנני

של אברהם אבינו.

ויש להתבונן,

מה השכר הזה לאברהם דווקא באופן זה?

הרי הקדוש ברוך הוא מודד מידה כנגד מידה.

נו, אז אם הוא אמר לשון הנני,

אז הקדוש ברוך הוא מחזיר לו באותו לשון אומר לו, הנני?

לא, אלא מקופל במילה הנני משהו

שעליו שילם הקדוש ברוך הוא כל כך הרבה.

לתת לבנים של אברהם אבינו לאכול ארבעים שנה

מן מן השמיים זה גנעתן.

על מילה אחת, הנני?

אלא מה?

בשביל שאמר הנני, אמר לו השם חייך, בו אני משלם שכר לבניך.

מה הקשר גם לפסוק שפתח המדרש ואמר, שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצא ענו?

מה זה קשור לממתיר לחם מן השמיים?

ועוד נאמר במדרש,

איני אומר לכם הנני, אלא בזכות אברהם ויעקב שאמרו הנני.

אלה הן השאלות והעניין הוא פשוט באמת.

מהו הניסיון הכי גדול לאדם?

הניסיון הכי גדול של האדם זה ההתמסרות.

שאדם מתמסר באופן טוטאלי.

אדם שמתמסר לשם,

דהיינו מסירות נפש בכל מכל כול, בלי שאלות,

לא כמו הגויים.

למה? יאמרו הגויים.

אין כל דבר למה.

ישראל אומרים, נעשה ונשמע.

מה זה משנה מה תגיד?

נעשה ונשמע.

אומר אברהם אבינו, הנני.

זה מסירות, התמסרות.

בלי חשבונות, בלי שכל,

בלי כלום.

זה הדבר הכי קשה.

זה קשה אפילו לפעם אחת כל שכן להתמיד בזה תמיד.

זה כמו עבדות.

עבד, אומרים לו, בוא, לא שואל שאלות. לך, תביא, מביא.

אה?

זה עבד.

אנחנו לא עבדים, אנחנו.

מה, אתה חושב שאני עבד?

ישר כל אחד מתגונן, מה אתה חושב שאני עבד?

יש גבול, מה אתה נובע עליי כל היום?

אבל זה המידה הקשה ביותר לאדם, ההתמסרות.

אדם מרגיש שזה למעלה מכוחותיו, להתמסר.

ולמה באמת כך?

כיוון שבכל המצוות אדם יכול לערב את שכלו ולהבין.

יש מצוות

שאתה מתבונן במצווה איך, מה, מו.

השכל מעורב, אז אתה מרגיש שאתה שותף בהחלטה.

זה לא כמו רובוט, אומרים לו וזהו. איך אוהבים החילונים השמאלנים להגיד? פנאטים, פנאטים.

מה זה פנאטי?

אני בלי שאלות, בלי כלום. פנאטי, כמו עיוור. פנאטי.

וזה המעלה הכי גדולה. פנאטי.

המעלה הכי גדולה.

בזכות הפנאטים

קיבלו 40 שנה מן במדבר.

אם אתה לא פנאטי, לך תעמוד, מוטה.

וזה מקובל על האדם.

אבל עניין ההתמסרות קשה מאוד לאדם, כי שכלו הטבעי עומד תמיד על הדרך,

וקשה לו להתמסר בלי תוכנית ובלי תכלית.

מי יכול, היו אומרים לו עכשיו, תשמע,

קח נא את בנך,

את יחידך אשר אהבת, ולך לך

אל הארץ אשר אראך.

יאללה, סע.

מי עושה דבר כזה?

לוקח את הילדים, עוזב את המשפחה, עוזב את כולם, והולך. לאן? לא אומרים לו.

תתחיל ללכת, אני אראך, בדרך.

אני יודע. טוב, לאיזה שדה תעופה? איזה מטוס? איזה מדינה?

טוב, תגיד איזה רמז.

שום דבר. לך לך.

לך. תתחיל ללכת.

אתם הייתם יוצאים לדרך

עד שלא מסדרים את הכרטיס ואת השורה ואת הכול ושיהיה גלת כושר וכל העניינים. מי עולה למטוס?

והקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו, לך לך? והוא הולך.

ולאן הוא שלח אותו לעקוד את בנו.

למה? כי הוא אומר לו מההתחלה, ועלה הוא לעולה.

היה צריך למצוא כל מיני תצדקה בשבילו ללכת.

והקדוש ברוך הוא נותן לו ללכת שלושה ימים בלי להגיד לו מילה.

למה שלושה ימים?

שלא יגידו אחר כך

שאברהם אבינו היה פזיז

ולא שם לב,

שמע את השם, ועליך. אבל אם היה מסתכל בשכלו, מה,

שוחט הבן שלו?

השם נתן לו שלושה ימים להתבונא.

אתה הולך ואתה יודע שאתה הולך לשחוט את הבן.

שלושה ימים יש לך לחשוב על זה.

ואברהם אבינו לא נסוג, לא נסוג.

יצר רע בא לקדם אותו כל פעם באיזה אמתלאות בשביל לא לתת לו ללכת.

ומזדמן לו כמו איזה זקן, הוא אומר לו, מה קרה לך?

אתה כבר השתבשה דעתך, אתה מבוגר, אתה בן 137. תראה מה אתה עושה. אתה לוקח את הילד,

זה שהפתיע לך השם כי ביצחק יקרא לך זרע, ואתה הולך לשחוט אותו? איך אתה עושה דבר כזה?

הוא לא מצליח.

אברהם אומר לו, אף על פיכם.

כל מה שהוא אומר, לא אף על פיכם.

הלך אצל יצחק, אומר לו, תשמע, אבא שלך הולך לשחוט אותך.

תראה, אתה רואה את המאכלת?

ואיפה השה?

הוא הולך לשחוט אותך, איפה השה?

אז הוא שואל את אביו, ויהיה השה לעולה.

אז הוא אומר לו, עשה לעולה בני,

וילכו שניהם יחדיו.

גם יצחק מסכים להזדווח.

ומי זה?

אברהם אבינו.

מה הוא אמר כל הזמן לכל העולם?

העולם, אז היו שוחטים את הילדים שלהם לעבודה זרה כדי לרצות את העבודה הזרה. ומה הוא היה אומר להם? שאלוקים לא רוצים זבחי אדם. מה, אתם מטומטמים?

זבחי אדם הקדוש ברוך הוא רוצה?

ופתאום הוא שומע שהשם אומר לו, כן, קח את הבן שלך.

אז היה צריך להגיד, הכול טעות, טעיתי.

לא יכול להיות דבר כזה.

שום דבר. התמסרות טוטאלית. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. מי שאמר אתמול לא, יכול להגיד היום כן. מי שאמר אתמול כן, יכול להגיד היום לא.

הוא אדון העולם, הוא הבעלים. אני יכול להגיד משהו?

לכן קשה לאדם לוותר על שכלו ולהיות מסור בכל מכל כול.

וזו הייתה המדרגה הגדולה של אבותינו הקדושים,

שביטלו את הישות שלהם אצל הקדוש ברוך הוא,

והיו רצים לפניו

כמו סוסים בין בצעי המים.

סוס בדרך כלל דוהר ביבשה.

כלומר, אם אתה מביא אותו למים, הוא צריך לפחד מהמים, למה הוא לא יודע כמה זה עמוק.

ואם מדהירים אותו,

אז אתה לא רואה סוס שעוצר, הוא ממשיך.

ובין בצעי המים ככה הוא מקפץ עד איפה שהוא יכול להגיע.

אבות הקדושים לא עצר אותם שום דבר. השם אמר, והם רצים כמו סוסים, לא עוצרים.

לא כמו שאנחנו מדי פעם,

בהתבוננות, מסתכלים, רגע, לאט-לאט בבת אחת עלול לפה, לא, רגע, סתנא שוויה,

נחשוב, נעקב, נתייעץ, נברר, נבדוק.

אנחנו שקולים, שקולים, מתונים, מתונים.

האבות הקדושים,

דוך אין דוך,

ישר,

עד הסוף.

ההתמסרות הגמורה הזאת,

בלי לשתף את השכל, היא היתה המדרגה הגבוהה שבזכותה אנחנו חיים.

זו זכות האבות הקדושים, שהשם בחר בנו מכל העמים, בזכות האבות האלה.

וזהו העניין של שלח לחמך על פני המים.

בואו נבין.

זה נראה באמת אבסורדי קצת, כאילו, מה,

עד כדי כך אדם צריך לבטל דעתו לגמרי?

מה עושה בן-אדם בצבא?

בחור צעיר, בן 17, 17 וחצי, 18, הולך לצבא.

אומרים לו שמה, אנחנו מהיום אבא ואימא שלך,

ומה שאנחנו אומרים, אתה עושה ואומר כן למפקד.

מי זה המפקד?

אחד שהקדים אותו בחודשיים,

ויש לו כבר דרגה טרש,

אטרש,

והוא כבר אומר לו, המפקד.

וזהו.

אם יש עכשיו פעולה,

הוא לוקח את הנשק, ויכול להיות שהוא לא חוזר.

עכשיו, מי אמר שהמ״כ הזה

הוא באמת בקיא?

מי אמר שמ״פ הוא הכי טוב שיש?

הרי אני צריך ללכת עם החיים שלי להילחם,

ויכול להיות שאני לא חוזר.

טעות שלא יכולה לעלות בחיי.

קורה? בטח קורה.

ואם מישהו יחזור אחורה רוורס, מה זה נקרא?

עריק.

ועל-פי החוק

אפשר לירות לו בגב.

עריק.

אה,

מה זה?

מופקר לגמרי? התמסרות טוטלית?

מה שיגיד המפקד, אני צריך לעשות?

כן, זה צבא. מה לעשות? זה צבא.

זה צבא של אנשים כמוך.

זה לא הקדוש-ברוך-הוא.

אז אם אחד שהקדים אותך בחודשיים יכול להיות אחראי לגבי חייך,

אפילו שהוא בעצמו יכול להיות לא אחראי,

שהרי ראינו שהרמטכ״ל הבין שהוא גם לא היה אחראי מספיק,

ולכן עברנו את כל הטילים האלה.

אז אם רמטכ״ל לא אחראי,

וועדת וינוגרד הולכת לשפט כמה,

אז מה עם החיילים הפשוטים?

אבל לא השתנו הוראות במתכן.

אי-אפשר להקים ועד באוהל ולהתנגד.

אי-אפשר שיהיה ארבע אמהות.

אי-אפשר.

רק מבחוץ.

אז לקדוש-ברוך-הוא ודאי שלא צריך להתנגד,

כי הוא לא אומר דברים שהם לא טובים.

הרי הוא ברא אותנו לטובתנו.

ואם הוא אומר אפילו דברים קשים, זה רק לטובתנו.

למה כשבאים לצבא, טירונות זה קל?

לא קל בכלל.

נותנים לישון?

בכלל לא.

לאכול בקושי

עם תוספת חול כמה שאפשר?

שתתרגל.

נותנים לך סכו״ם כמו בבית? לא. מסטינג.

נותנים לך קשקץ?

לא.

כובע אוסטרני?

תרצה נעליים חצאיות?

מפיש?

נעליים גבוהות?

כמו עבודאללה.

גרביים?

נעליים?

דגמוח?

אתה נראה כמו טיירה?

וקוראים לך חייל,

וזהו,

נגמר.

עכשיו שלוש שנים,

מה שאומרים, כן המפקד,

כן המפקד.

המפקד יכול עד כדי כך

להקים אותך בבוקר,

ב-5 בבוקר,

להגיד לך שבע דקות עד שאתה מתלבש ומתגלח לאלה שמתגלחים

שבע דקות ועומד למסדר עם הנשק.

הוא מסתכל בקנה, ואם הוא רואה גרגיר חול, הוא אומר, יש לך פיל.

איזה פיל.

מאיפה פיל נכנס לקנה?

פיל, איזה גוזמה.

הוא יכול לא להוציא אותך הביתה.

מה זה?

כולה שבועיים, חודש, חודשיים לפני, ככה עושה דק.

זהו, צבא.

מי שנמצא בצבא השם, לא צריך לשמוע על השם.

ודאי. אז מה זה התמסרות?

התמסרות זה דבר פשוט וברור.

אם יש מעליך בן אדם שמבין שהוא יותר ממך, אתה צריך להתמסר.

אדם, יש לו משפט.

הוא יודע אם הוא צודק או לא צודק. הוא יודע.

אבל צריך לעמוד בפני שופט, ולפני שופט צריך לדעת לדבר.

ואם אתה לא מדבר טוב, אפילו שאתה צודק,

אתה יכול להפסיד.

אז הוא צריך לקחת עורך-דין

ולשלם לו כסף בשביל שהוא יגיד את מה שהוא רוצה להגיד.

זה עולה הרבה כסף בשביל להגיד את מה שאתה רוצה להגיד. ואתה אומר לעורך-דין מה צריך להגיד, ואתה משלם לו כסף שיגיד את מה שאתה רוצה להגיד.

ואין לך ברירה. אתה צריך לסמוך עליו שמה שהוא אומר

זה הכי טוב בשבילך.

וזה לא תמיד כך, כי תמיד מישהו מפסיד.

וכל אחד חושב שהוא צודק.

אבל מה לעשות, התמסרות.

שמת כסף ומסרת את גורלך בידו של העורך דין שלך.

הנה עכשיו דוקטור ליבאי עזב את הנשיא ואמר לו ביי ביי.

ליבאי, ביי ביי.

זהו.

גם שילם לו גם מקור, גם אמר לו ביי ביי.

יש אדם.

זהו.

אז יש לנו את הדבר הזה, התמסרות.

התמסרות.

מה לעשות?

זוג נישאים,

אז כל אחד צריך להתמסר לשני.

זה עושה את תפקידו, וזו עושה את תפקידה,

וכל אחד מתמסר ונותן את חלקו,

חלק חייב לטובת השני.

התמסרות.

אדם בא לעבודה, צריך להיות מסור.

בתנאי העבודה כתוב שהוא צריך לעבוד במסירות.

למה אצל הקדוש ברוך הוא לא מתמסרים?

רק אצלו באים עם שכל, כאילו,

מה זה?

רגע, תן לחשוב מה אנחנו עושים. מה אתה קופץ? לאט לאט.

האבות הקדושי ישר.

התמסרות טוטאלית.

שלח לחמך על פני המים.

מה זה קשור לזה?

אם אומרים לך שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו, זה נוגד את השכל.

קח את הלחם שיש לך יום,

תשליך אותו למים לאיבוד,

ואומרים אל תדע.

ברוב הימים תמצאנו.

למה צריך לזרוק אותו, לחפש אותו

בעוד כמה ימים שהוא יגיע? יש לי אותו יום, אני אשמור אצלי.

לא, לא, לא, לא, לא.

שלח לחמך על פני המים, תסמוך,

ואל תדאג, יש הבטחה, ברוב הימים תמצא הנה.

זה נגד השכל.

אבל זה בדיוק מה שהיה פה.

אברהם אבינו, נגד השכל,

אומר, הנני.

אני לימדתי את כל העולם לא לזבוח אדם,

ואני מצטבב, אני הולך.

ואני אומר, הנני.

אומר הקדוש ברוך הוא, אם אתה בדרגה כזאת,

שאתה משנה את הטבע שלך,

שהטבע של האדם זה להתנגד להריגת בניו,

אני אשנה את הטבע בשביל הבנים שלך.

בדרך כלל לחם גודל בארץ וטל מן השמיים,

אבל הבנים שלך נעשה הפוך, אני אוריד להם לחם מן השמיים וטל יהיה בארץ.

ארבעים שנה.

בגלל שאתה אמרת, הנני, גם אני, הנני ממתיע.

ההינני שלך היה התמסרות טוטאלית לשם נתברך.

אומר הקדוש ברוך הוא, כל הבריאה והטבע יתמסרו בשביל לזון את בניך במדבר.

אני אשנה את הכל, אל תדע.

מי שבוטח בשם במאה אחוז,

הקדוש ברוך הוא משנה בשבילו סדרי בראשית.

אבל בוטח בשם במאה אחוז.

יש כאלה לא בוטחים בשם בעניין הפרנסה.

בעניין הפרנסה הם מאוד מפחדים. הוא אומר, מה זה, אם אני לא אלך לעבוד,

מאיפה אני אוכל?

נכון?

בטח.

ומה אתה עושה בשביל לראות בעיניים?

שום דבר.

אתה לא אומר, אם אני לא אשפשף את העיניים,

אם אני לא אחבר את כל הנימים, איך אני אראה?

זה התממין, לא תלוי בידך.

אתה לא אומר, אם הריאות לא יעבדו כמו שצריך, אני לא אנשום. אין לך דאגה על זה בכלל.

אתה לא אומר, אם הלב לא יפמפם כמו שצריך,

אתה לא תחיה.

זה בכלל לא מוטרד.

אתה לא נכנס כל חודש לעשות אוברול באיזה גראז' או מוסך,

אוברול, לא. אפילו בדיקות דם אתה לא עושה כל חצי שנה.

זה אתה סומך על הקדוש-ברוך-הוא.

עיניים, אוזניים, מוח, לב, כליות,

ריאות, ורידים, לבלב,

הכול אתה סומך עליו. פשוט, מה זה?

מה זה פשוט?

הולך לישון עייף, קם רענן, אין בעיה, זה בטוח.

רק אוכל אתה מפחד.

רק אוכל.

איך הוא יביני אוכל?

אם אני לא אלך להביא אוכל, מאיפה הוא יביני אוכל?

אתם יודעים למה זה דומה?

לאחד שרואה פעם ראשונה רכבת,

60 קרונות,

ויש קטר,

והקטר מפויח,

והוא צועק,

טוווווווווווווווווווווווו אז הוא אומר מסכן תראה בוכה

סוחב 60 קרונות אף אחד לא עוזר לו

אז הוא רץ אחרי הקרון האחרון ודוחף

עוזר לקטעה

מי שרואה אותו מתעלף ונצחוק, אומר טיפש

הוא יכול לעלות עליו עוד אלפים כמוך ולסחוב אותם אתה עוזר לו? מה אתה עוזר לו?

הקדוש ברוך הוא סוחב,

כמו קטר, את כל העולם כולו עליו.

הוא מאכיל ביליונים של סוגי חיות,

עופות, דגים,

רמסים וחרקים. ביליונים סוגים.

מכל סוג, מיליוני מיליונים.

שש מיליארד בני אדם

נותן לחם לכל בשר

כי לעולם חסדו.

נמלה מקבלת אוכל.

דג,

דגיגון,

מקבל אוכל.

עוף באוויר אוכל.

כולם אוכלים.

רק אתה מודאג שלא יגיע אליך סנדוויץ'.

רק זה,

אוויר כן, ריאות כן, הכל כן.

סנדוויץ'? מאיפה הוא יביא לי אם אני לא אביא?

כשהיית תינוק

בבטן של אמא שלך,

אתה יצאת מדי פעם להביא סנדוויץ'ים?

או שאתה ישבת בפנים והיה הכל בסדר.

תשעה חודשים היית בפנים, בתוך מסדרון מים.

וואי וואי.

אוכל את התמצית,

התמצית של האוכל הטוב שהיא אכלה.

היא אכלה, טחנה, בישלה, עשתה הכל, ואתה,

צ'ריק, מקבל את התמצית הזאת.

וגם לא הולך לשירותים.

כי אם הוא היה צריך, אוי ואבוי, היא הייתה מתפוצצת.

אז השם דאג שאתה גם תאכל ולא תוציא.

כל הכבוד, לפניו.

יצאת.

אכיל לך אוכל? בטח.

חלב.

חלב טרי.

חלב טרי.

היום כבר יש מטרנה?

אה, יש בטעמי?

ילד גודל, גודל. שמעתם ילד בן עשר?

אתה בן כמה?

11 וחצי.

אתה פעם באת לאבא ואמרת לו, אבא,

תגיד, אתה גומר את החודש טוב החודש או לא?

לא שאלת,

אבל אתה תמיד אומר לו, תקנה לי, תקנה לי,

תביא לי, תקנה לי, נכון? אתה לא שואל אף פעם מאיפה יש לך כסף?

לא שואל.

צריך שיהיה לו, לא?

בטח.

לא שואל.

אבל הוא יגיע עד גיל 16-17.

רוצה לעבוד.

בטח, מאיפה היה לי כסף?

רגע, מה עד עכשיו שגדלת?

מישהו דאג לך, לא?

למה בגיל טיפש עשרה פתאום אתה רוצה לעבוד?

הוא אומר, למה? אם אני לא אעבוד, מאיפה היה לי לאכול?

מה השתנה בין קודם לאחר כך?

מה השתנה?

זה אותו אלוקי,

זה אותו מפרנס, זה אותו זר.

מי שדאג לך בתנאים,

שהיית סגור בתוך בטן,

בואו אני אתן לכם דבר שתבינו עד כמה אנחנו טיפשים,

ממש טיפשים, זו בושה ממש לאינטליגנציה.

אפרוח בתוך ביצה.

איך הוא מתפתח?

מי מכניס לו אוכל?

סגור.

הביצה גודלת, גודלת, גודלת, גודלת, והוא מתפתח.

איך הוא מתפתח?

איך זה?

אז אם השם יכול לתת לאפרוח בתוך ביצה אוכל,

גם אם ישימו אותך בתוך חדר סגור,

הוא גם יכול לתת לך אוכל.

אם הוא רוצה, אין לו בעיה.

היה אחד, קראו לו רוטשילד.

שמעתם על רוטשילד? זה היה עשיר גדול.

רוטשילד היה לו כסף הרבה הרבה.

היה לו כספת, לא כמו כספת.

חדר גדול,

בלוקים של זהב.

פעם אחת הוא נכנס ונסגרה עליו בדלת, עובי דלת,

ואי-אפשר לפתוח.

והוא מת

ליד הכסף מרעב.

אם השם רוצה, אתה יכול להיות הכי עשיר בעולם,

ותמות מרעב וליד הכסף.

ואם הוא רוצה, אתה יכול להיות עני מרוד ולא יחסר לך מאומה.

הוא קובע.

ואין צורך שתרוץ.

אחד עולה לטרמפ,

יש לו קיטבג על הגב.

עולה לטרמפ,

הנהג רואה במראה

שהוא לא רואה את הקיטבג.

אז הוא אומר לו, למה אתה לא מוריד?

הוא אומר, אני לא רוצה להכביד על המכונית יותר מדי.

הקדוש ברוך הוא סוחב את כל העולם, ואתה לא רוצה להכביד עליו עם הסטנדוויץ' שלך, אז אתה הולך לעבוד לבד, אה?

איזה חכם.

איזה חכם.

איי-איי-איי-איי. היו אצלי כמה אנשים עכשיו שבאו ממקום מפורסם מאוד בארצות הברית.

דיל-דיל.

זה עשירים גדולים שם, יש להם...

מקומות,

כמה מיליונים דולרים כל דירה.

אז הם בנים של עשירים. שאלו אותי.

אמרתי להם, לא צריך לעבוד.

לא צריך לעבוד.

מי שבוטח בשם לא צריך לעבוד. מי שלא בוטח, מה לעשות? צריך לעבוד. מי שאין לו ביטחון צריך לעבוד.

מי שבוטח בשם לא צריך לעבוד.

אמרו, איך אפשר?

אמרתי, תחשבו רגע עם שכל, בואו נעשה חשבון.

נגיד שאומרים לכם שנשאר לכם היום האחרון של החיים.

אומרים לכם שתי אפשרויות,

או שתעבדו היום האחרון ותרוויחו 200 דולר,

או שתקראו משניות.

מה תעדיפו, להרוויח 200 דולר או לקרוא משניות?

כולם אמרו לקרוא משניות.

אמרתי, אבל תפסידו 200 דולר.

ומה נעשה אתם?

יום האחרון.

אמרתי, אז אתם מבינים שמשניות זה יותר מ-200 דולר, נכון?

אם ביום האחרון זה ככה, יומיים לפני זה לא ככה.

גם יומיים לפני זה ככה, לא?

ואם יומיים לפני, אז כל יום זה ככה.

זאת אומרת, אתה מוכן למכור שעה של חיים ב-25 שקל.

אתה אומר,

כן, אני מוכן להיות עבד,

אם אתה משלם 25 שקל פלוס מע״מ, אני עובד אצלך שעה.

אדם מוכר שעה של חיים ב-25 שקל.

למה? כי אין לו ביטחון.

אם היה לו ביטחון,

היה לו הכול.

ביטחון, אבל מלא.

בטח בשם בכל ליבך ואל בינתך אל תישעל,

אומר שלמה המלך החכם מכל עיניו.

בטח בשם בכל ליבך, אל תשאיר מקום.

אם אתה יודע שהגמל יכול לסחוב את כל המסע, בשביל מה אתה סומם חלק?

שים על המקום.

שעל זה אמר הכתוב, אשלך על השם יהבך והוא יכלכלך.

אם אתה כבר סומך עליו, סמוך עליו עד הסוף.

אבל הוא אומר, ואל בינתך אל תישעל.

מה קשור הבינה לביטחון?

הוא אומר, תשמע מטוב,

כשאתה בוטח בשם,

אל תתייעץ עם הבינה, עם השכל שלך, למה זה רק יקלקל?

כי השכל יגיד לך, רגע, מי אמר? איך? מאיפה אתה בטוח? אולי לא? אולי כן? אולי ככה?

בסוף לא תפתח.

אלא התמסרות טוטאלית, ביטחון בשם גמור.

אומר הגאון מווילנא, מה זה ואלבינתך אל תישען?

אל תשתמש בשכל שלך אפילו כמשענת.

מה פירוש שאני בוטח בשם?

אני לא אזוז מהביטחון בשם,

אבל אם תשאל אותי על מה אני סומך כשאני מוטה, אז אני אסביר לך. לא, אל תסביר, אל תשען אפילו על השכל.

היה פעם עשיר גדול בארצות-הברית ששאלו אותו,

תגיד, איך הגעת לממדים אדירים כאלה של כסף?

אמר להם, אגיד לכם את האמת,

95%?

זה היה מזל.

5% שכל.

אמרו לו, תשמע,

ומה הבקשה שלך כאדם עשיר? יש לך איזה בקשה?

אמר, כן, יש לי בקשה.

אמרו לו, מה?

אמר שגם ה-5% יהיה מזל.

למה לפעמים השכל מקלקל?

הוא קורא לזה מזל,

אבל זה הכול השגחה מהשם.

עושר

זה מתנת אלוקים.

הקדוש-ברוך-הוא נותן מתנה.

יש אנשים שהמתנה לרעתם ויש אנשים שהמתנה לטובתם.

רוב אלה שהרוויחו בלוטו, בטוטו,

רוב התאבדו

והפסידו את כל ממונם.

לא היה להם לטובה.

והצמיחו, שונאים הרבה,

וקנאים הרבה,

וצרי עין הרבה,

ואיומים וסחיטות הרבה.

מה ירוויחו?

ביטחון בשם זה המדרגה הכי גבוהה. מי שיש לו ביטחון בשם, הרוויח את החיים שלו בעולם הזה ובעולם הבא, הוא יהיה פנוי ללמוד תורה,

להתפנל כראוי, לעשות מצוות השם,

יחיה חיים נפלאים כמו האות הקדושים.

אבל יש כאלה שחושבים שערמימות וחוכמה זה יותר חשוב.

תמימות, להיות תמים יותר מדי,

לשלם עם השם יותר מדי, לא טוב.

הנה יש לנו דוגמה מהפרשיות האלה. פרעה היה חכם, ערמומי, ערמומי,

ופיקח,

ומה הוא אמר? ארדוף, אשיב,

אחלק, שלח,

תמלאמו, נפשי, עריק, חרבי,

תורי שמו, ידי,

טה-טה-טה, טה-טתי,

טה-טה-טה-טה-טה-טה, איזה פלספה,

פרעה.

מה היה הגובה של פרעה?

זה היה הגובה שלו, אמה.

מיטר פלוס, פלוס.

היה יושב על המדרכה ומנגנט את הרגליים.

פרעה לא טבע,

פרעה לא טבע בים. כולם טבעו,

לא נותר מהם עד אחד, אחד נותר.

מי פרעה? למה? הוא היה כמו קליפה.

אני קטנצ'י כזה, גלים, לא יכלו לקחת אותו לבטה.

פרעה.

ארדוף, אשיב, החנה,

צללו כעופרת במים מדירים.

ירה בים. הקדוש ברוך הוא עשה מהם סלטות.

אבל עם ישראל היו תמימים עם השם.

אמר להם בן עמרם לצאת ממצרים, לאן? למדבר.

לא שאלו, מה עם אוכל?

מה עם שתייה?

מיליונים? ילדים? תינוקות?

מה ניתן להם לאכול?

יש מטרנה?

מה ניתן להם לאכול?

בלי שאלות. זכרתי לך חסד נעורייך,

לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.

אין הבטחה. צא למדבר סהרה, אל תדאג. מה אל תדאג?

איך אל תדאג? מה, אין לי שכל?

ככה יצאו ישראל.

מה קרה לערמומים?

טבעו במים אדירים.

מה קרה לתמימים? נשעו תשועת עולמים.

אז מה עדו?

מה עדיף?

טומת ישרים תנחם בסלף בוגדים ישודדם.

הם הלכו בתמימות,

מה שהשם אמר,

בהתמסרות טוטאלית,

והם זכו עם ישראל.

אבל מי שחושב שהוא פיקח, סופו שהוא מפסיד.

עכשיו צאו וחשבו.

השם נתן לנו חיים.

חיים זה מתנה.

שאלה, מה עושים בחיים?

ייתכן שאנחנו באנו לעולם הזה רק בשביל להציג אוכל,

לאכול, לשתות, לטחון ולהוציא?

או עוד יום, לאכול, לשתות, לטחון ולהוציא?

לאכול, לשתות, לטחון, להוציא.

אעבלאע לאף לך כל היום.

אמלה-לפלפ, אמלה-לפלפ, אמלה-לפלפ.

בטח שיש התחייבויות.

מגיל,

נכון,

נכון,

הייתה עיתונאית אחת פעם שהיא באה ככה אליי להרצאה ואמרה לי, תגיד לי, אתה באמת?

האמת מאמין שאם לא עובדים יהיה מה לאכול?

אמרתי לה, כן.

אמרה לי, אם אני לא אביא לילדים שלי לאכול, לא יהיה להם מה לאכול.

אמרתי לה, תשמעי, אני רוצה להגיד לך שאת טועה,

שתי סיבות אני אתן לך.

אחת,

בואי אני אתן לך ניסיון,

תבדקי ותראי אם אני צודק.

תיעלמי לשבוע ימים בלי להודיע על ההפרחה. צעי לאילת.

אני מבטיח לך שתחזרי אחרי שבוע ימים,

תמצאי את הילדים שלך מאושרים ושמחים עם חיים אדומות.

אמרה לי, איך זה ייתכן?

אמרתי לה, פשוט.

ברגע שתיעלמי,

יגידו מסכנים הילדים, יישארו יתומים.

כולם יאספו אותם.

יצאו להם בגדים, צעצועים, שוקולדים, סוכריות, ירקדו אותם, ישאירו, תקליטים, הכול.

את רק מפריעה להם שאת בחיים.

דבר שני,

דבר שני,

אמרתי לה, תפתחי את העיתון, תראי, יש שם מודעות אבן.

כתוב, משטר, פלומיה, מוני, מלחתו אבן, תנא צבע, ואלוהים נשמעת, כל מיני. יש כאלה ריבועים, ריבועים.

אמרתי להם, תפתחי את העיתון אחרי שלושה ימים,

תראי שהילדים לא מתו.

אם ההורים הם המפרנסים והם מתו,

גם הילדים חייבים למות אחר כך.

ואם זה לא קורה, סימן שהם לא מפרנסים.

הורים מתים כל יום, כל יום מתים הורים.

פעם אבא, פעם אימא,

והילדים מתים?

הילדים לא מתים.

זאת אומרת,

אם מישהו חושב שהוא מפרנס את הילדים, הוא טועה,

הוא רק צינור שדרכו עובר המזון לילדים.

אם מסתתם הצינור, ימצאו צינור אחר.

מה אתה טועה?

עולם כמנהגו נוהג.

קשה לנו לעכל, כי אנחנו רגילים שבזיעת אפנו נביא לחמנו.

נו, ככה אנחנו רגילים.

אבל על-פי האמת, על-פי התורה, זה לא ככה.

לדוגמה,

אדם הראשון

נברא ישר בגן-עדן,

כי כוונת הבורא הייתה שכולם

יהיו ישר בגן-עדן.

אבל מה לעשות שהאדם הראשון חטא,

וכיוון שהוא חטא הוא קלקל את כל הבריאה,

ובשביל לתקן את כל מה שהוא קלקל

הוא נתקלל קללה,

בזיעת אפיך תאכל לחם.

עד עכשיו המלאכים

צלו לו בשר והשקו אותו יין, הביאו לו מן המוכן, גן-עדן.

אבל כיוון שהוא חטא,

הקדוש-ברוך-הוא קילל אותו.

עכשיו, התורה לא אמרה כמה זמן הקללה.

לא אמרה עשר שעות, חמש עשרה, שמונה, שבע.

ההסתדרות קבעה שמונה שעות.

אבל התורה לא קבעה.

מה יעשה חכם, ירבה בקללה או ימעיט בקללה?

ימעיט בקללה.

מה יעשה יותר חכם?

לא רוצה להיות מקולל בכלל.

בכלל לא רוצה להיות מקולל.

אז איפה יהיה אוכל?

כבר דיברנו, לא?

מאיפה תהיה נשימה?

מאיפה תהיה ראייה?

מאיפה יהיה לב? מאיפה יהיו כליות?

מי שמביא לך חיים הוא מביא מזון.

זהו.

מיליון איש פה מוגדרים עניים במדינה.

שמעת שמישהו מת מרעב?

לא.

טוב,

ככה עם ישראל חי בנסים.

40 שנה ירד להם לחם מן השמים.

נכון.

אתה יודע, רבי שמעון בר יוחאי

ברח מהרומאים, הם חיפשו להרוג אותו,

כי הוא דיבר עליהם

שהם לא בסדר,

והם חיפשו להרוג אותו.

הוא ברח.

לאן הוא ברח? למערה.

כמה זמן הוא התכוון להיות שם, אתה חושב? יום-יומיים?

לא. אתה יודע כמה זמן הוא היה? 13 שנה.

הם לא ויתרו לו,

חיפשו אותו הלוך וחזור.

עם רנטגן, מה שנקרא.

13 שנה. אז כמה הוא היה צריך לקחת סידניות של אוכל למערה?

מה מועיל כשהוא בורח למערה אם עוד שלושה ימים לא יהיה לו מה לאכול והוא ימות לבד?

מה מועיל?

מה אתה בורח למערה? תברח לחוץ-לארץ.

תברח לאיזשהו מקום שאפשר להמשיך ולמצוא.

אתה נתקע במערה שאין אוכל.

זאת אומרת, אתה הולך לקבר.

רק תכתוב למעלה מה שאתה רוצה, ותישאר שם.

אבל הוא עשה בשכר,

כי הוא אמר, המזונות זה לא בעיה שלי.

אם השם רוצה אותי חי, הוא ידאג לי.

אם הוא לא רוצה שאני אחיה, הרומאים יתפסו אותי.

אני עושה השתדלות.

אני בורח כי יש גזירה, אז אני בורח.

אבל מזון שאני אדאג, גם לזה אני אדאג.

גם לזה אני אדאג.

נכון, אז הוא לא דאג.

ומה קרה?

השם הצניח לו עץ של חרובים, שלא היה שם,

ומעיין של מים,

והוא חי מחרובים במים שלושת רשום.

אם תאכל חרובים בשבוע, תמות לבד.

חרובים, אתה יודע, זה יבש כמו הנגב,

וזה עושה רעש.

והוא חי מחרובים וממים.

לא רק הוא, גם על יעזר בנו.

אם הקדוש-ברוך-הוא עושה נס, אז אין בעיה.

איך אפשר לחיות עם לחם מן השמים?

ואתה יודע איך היה נרע המן?

כזרע גד.

זרעונים קטנים שיורדים מן השמים, כמו שלג,

יורד ככה,

ואתה לוקח ואתה טועם כל טעם שהיית רוצה לטעום.

איך אפשר?

יש מים? חברת מקורות הייתה במדבר.

איך מים מלווים מיליונים לשתייה ונרחיצה?

הסלע מתגלגל אתם לכל מקום, ומוציא מים למחביר.

יש סוסו מדבר רציה,

ותגל תגל ערבה.

אתה מכיר את זה?

לא. אז אתה תכיר את זה עוד פעם.

מכל מקום,

הקדוש-ברוך-הוא אין לו בעיה.

אין לו בעיה.

עין, אתה יודע עוד איזה דבר משוכלל זה עין?

אתה יודע מה זה עין?

אתה רואה אותי, נכון?

אני עכשיו, כשאני מסתכל ככה, אני רואה את כל האולם.

אתה רואה?

המצלמה המשוכללת הזאת, סוני, המשוכללת,

זה משהו של הצלמים של הטמפלוויזיה.

תראה איזה מפגרת.

עומדת מול, וזהו, היא רואה רק מה שהיא רואה.

עכשיו הוא רוצה לראות את השניות, צריך לזוז.

צריך לזוז.

עכשיו הוא רוצה לראות מקרות, צריך להפעיל את הזום.

יעני, להתמקד עליך, אחרת הוא רואה אותך מטושטש.

ואני מסתכל על האחרון ועל הראשון, רואה את זה ממוקד פיקסט.

בלי כלום.

וזה עין מנוזל, מנוזל.

נוזל!

אש אדם.

המוח שלך זה ששוכב פה ולא מבין איך רבי שמעון ברוך הוא חי, יפה לחרוגי.

67% ממנו זה נוזלים.

אתה יודע מה אורך הנוירונים שיש לך בראש, סלילי המוח שיש לך בראש, שסלולים למשקל קילו ומאה גרם בערב?

אתה יודע מה האורך שלהם?

עד הירח וחזור שלוש פעמים.

נכון?

אבל זה המדע אומר.

הבנת?

מה אורך המעיים שלך פה-פה?

תשע מטר.

אתה יודע איזה לאפלף יש לך פה?

אתה לא יודע כלום. אני רואה שאתה לא יודע.

אבל הקדוש ברוך הוא השתבח מתעלה שמו,

בראת העולם בחוכמה,

ומזון מצוי בכל מקום.

עכשיו תראה כמה הקדוש ברוך הוא בראת העולם בחוכמה.

לאכול אנחנו צריכים, נכון? אבל אפשר לסחוב יום-יומיים בלי לאכול. אפשר, אפשר.

לכן לא נמצא אוכל בכל מקום, נכון?

מים צריך האדם, נכון?

אבל הוא יכול לסחוב יום-יומיים בלי שתייה.

לכן לא נמצא מים בכל מקום.

אבל אוויר

לא יכול בן-אדם בלי נשימה אחת.

לכן אוויר נמצא בכל מקום.

שאם זה לא יהיה בכל מקום,

אדם יעבור, יהיה לו כיס אוויר, אין אוויר, מת.

אז הקדוש ברוך הוא דאג שיהיה אוויר בכל מקום.

אז הוא דאג לכל. אז אם הוא דאג שיהיה מזון ושתייה ואוויר בכל מקום, מה שצריך,

הוא גם דואג שיהיה לך סנגליץ', אל תדאג.

רק אין לך ביטחון, ואתה יוצא לקראת זה, זה הכול.

אתם יודעים, עד אחד הדברים מגיעים.

אומר רבנו בחייה בספר, חובת הדברות ושער הביטחון,

שגנב הוא טיפש מאין כמוהו.

למה? הוא גונב את שלו.

כיוון שהמזונות קצוביים,

אם הוא לא היה גונב זה היה מגיע לו, אבל היה מגיע לו בדרך היתר,

והוא לקח את זה בדרך איסור.

למה הדבר דומה, הוא אומר?

זה כמו אדם שיש לו בכיס הזה חבילה של שטרות,

הוא מכבה את האור,

מעביר מפה לפה בחושך

ומדליק את האור.

אף אחד לא ידע מה הוא עשה.

אז אהבל זה שלך, מה אתה גונב מפה לפה?

המזונות קצובים מראש השנה עד אחרית שנה.

זה שלך, לא צריך לקחת בי איסור.

והקדוש ברוך הוא ייתן לך את זה, אל תדאג. יש לו הרבה דרכים והרבה סיבות איך הוא יביא לך.

בואו תראו נס של המן בימינו אלה. כמה אברך מרוויח היום?

1,800 שקל. יש כאלה מסכנים אפילו 1,300 שקל, והם מעלה משפחות.

איך אפשר לגמור את החודש ב-1,800 שקל כשעולה לך רק השכירות 2,000-2,500 שקל?

איפה מכולת? איפה בשר? איפה ירקות? איפה טלפון? לא פלאפון. איפה טלפון?

איפה גז?

חשמל?

מים? איפה? איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר?

אתה מבין?

חיים וקונים חליפות ומגבעות והולכים לבית-כנסת וטלית

מועדר ואתרוג מועדר ויש אדם. איפה זה?

אלא מה? יש אחד שמרוויח 7, 8, 9, 10. מרוויח.

יש אחד שמרוויח 1,800,

אבל זה שמרוויח 8, 9, אף אחד לא עוזר לו.

הוא רוצה לקנות מקרר?

הוא צריך ללכת לקנות מקרר. הוא רוצה מכונת כביסה?

מה שהוא רוצה הוא צריך לקנות, אף אחד לא עוזר לו.

הפוך, מבקשים ממנו הלוואות.

אבל זה שאין לו?

יודעים שאין לו.

אז זה קונה לו מקרר, זה קונה לו תנור, זה קונה לו זה, זה ממי לא אוכל, זה דואג לו, זה יש לו הנחה בארנונה, יש לו הנחה במסים, יש לו הנחה בזה.

הילדים שלו לומדים בחינם, זה לא כסף.

זה גם כסף. חייב להיות בכיס, שיגנבו.

לא חייב.

שכולם יחזיקו את הכסף אצלם והוא חי.

למה הוא צריך גם לשמור על הכסף?

אלא מה, הקדוש-ברוך-הוא דואג לכל אדם ואדם. תראו, יש אנשים נופלים למשכב, חולים,

מחלה, רחמנא ניצלן,

הוצאות פתאום, תרופות,

ניתוחים,

וואו, מה זה, מאיפה הוא הביא את הכסף?

עכשיו, הוא גם לא עובד,

וגם מפטרים אותו, כי אם רואים שהוא כבר עם מחלה, נגמר הסיפור,

ועכשיו איך הוא יגמור את החיים שלו כמה שנים, נגיד?

מאיפה הוא ישלם כסף?

מן המשפחה מסתדרת.

ודוחק, אבל מסתדרת.

וכן, על זה הדרך.

הקדוש-ברוך-הוא דואג, מה שצריך להגיע, מגיע.

מה שלא צריך, לא מגיע או הולך או נחסר.

זאת אומרת, מתי תדע כמה אתה מרוויח?

לא מה שאתה מקבל לחודש.

כשאתה עושה מאזן שנתי,

תסתכל עם כמה השתמשת,

זה מה שהיה במזונות.

מה שבזבזת והפסדת, וקנסות ורפורטים, והלך מנוע ונדפק פה ונתקל שם ונשבר פה ונשבר שם,

זה לא היה לך, זה הפסדים.

כמה השתמשת בסוף,

זה המאזן.

אתם יודעים כמה נהגי מוניות שהיו מחללי שבת ומרוויחים 300%

מחילול שבת, רחמנא לצלן,

כשהפסיקו וחזרו בתשובה,

לא הפסידו.

במאזן אחר כך שהם עושים, לא הפסידו.

לא מרוויחים פחות.

מרוויחים אותו דבר ויותר, ועוד דבר מרוויחים, את השבת.

מנוחה שישי-שבת, לא עבד עבדים.

שישי-שבת.

זה הניסיון, זה לומדים בפרשת השבוע.

לכן אמר השם,

אם תגיד לי הנני ותתמסר כמו בצבא לרבט,

אל תדאג, אני גם אגיד לך הנני.

כל מה שתצטרך, אני אשנה לך סדרי בראשית.

אבל הנני תמורת הנני.

אבל אם תגיד אינני,

גם אני אגיד לך אינני.

כשתרצה אותי, לא תמצא אותי.

למי שיש שאלות, בבקשה.

למה אומרים אם אין קמח אין תורה?

למה אומרים אם אין קמח אין תורה?

אומרים גם אם אין תורה אין קמח.

אבל זה נכון.

באים להגיד לך שאם יש לך קמח,

אתה כבר יכול ללמוד תורה.

כמה עולה קמח?

שלושה שקלים?

קילו קמח?

שלושה שקלים. אם יש לך שלושה שקלים לקילו קמח שמספיק ללחם לשבוע לפחות,

אתה יכול ללמוד תורה. עם שלושה שקלים אפשר לחיות.

שאל הוא שאל.

כן.

אתה רוצה לשאול?

תן לו לשאול.

תכף.

שלום, שלום, שלום, שלום, לא, לא, לא. כבוד הרב, תעמוד אם אפשר. בבקשה.

כבוד הרב,

אתה עובד?

אני לא עובד.

עובד ותקשיב.

כל אחד והעבודה שלו. כל אחד מתפרנס ממשהו.

נכון, אמרתי שלא.

יפה, אז אתה צריך להטיף לאנשים דווקא כן לעבוד.

לא, אני לא מההסתדרות.

אני לא אמרתי גם לא לעבוד. אני אמרתי למי שיש ביטחון מלא,

הוא לא צריך לעבוד.

בדרך כלל רוב האנשים צריכים לעבוד.

אני אמרתי לך, מי שרוצה להיות מקולל, יבורך.

לא מקולל. הבן אדם הזה מתפרנס, אני מתפרנס. אני אמרתי שזה לא טוב.

אני אמרתי שאסור? אני לא אמרתי. אמרתי שמי שיש לו ביטחון,

אני אתן לך דוגמה.

יש אנשים שהולכים עם נשק. אתה מכיר את אלה שהולכים עם נשק?

מכיר.

אלה, אין להם ביטחון.

יש אנשים שיש להם ביטחון הולכים בלי נשק,

אז מה לא טוב?

עכשיו אתה תשכנע אותי?

כדאי שיהיה לך נשק. מה יקרה אם יבוא פלסטיני? מה אתה עושה?

עזוב את הפלסטינים.

אז אני פוטח, שלא יבואו פלסטינים. מה, אני חייב לחשוש בשביל לקחת נשק?

אז יבוא אחד ויגיד, מה אתה לוקח אקדח?

מה אתה עושה עם אקדח?

ואם יבואו כמה פלסטינים,

אז אתה צריך תת-מקלט.

אז אני אגיד לו, אתה יודע מה, אתה צודק.

ואם תהיה התקפה והם יבואו עם RPG,

אז אני גם צריך מכונית משוריינת.

ואם יהיו טילים,

מה אני אעשה?

אני צריך בונקר.

אני דיברתי אתך כבר לפעם. ואם יהיה אתום,

עזוב את המלחמות, מדברים על פרסטינים. אז מה אני אעשה?

אז אני אומר, אתה יודע מה,

אני פוטח בשביל.

זהו.

אם הוא רוצה להרוג אותי,

הוא לא צריך,

לא פלסטינים, אפשר להתחלק על בננה.

למה לי לקחת נשק וטנקים והכול?

הכול נהדר,

אבל בעניין של הפרנסה, לפי מה שמשתמע מהדברים שלך, שאתה מעודד תרבות של נצרכים.

לא. שתן לי ושנור. לא.

קודם כול, המדינה שלנו לימדה אותנו שנור הכי טוב.

למה היא עושה שנור מהאמריקנים כל שנה?

וואי וואי, פחות מ-3 מיליארד, היא לא מסתפקת בדולרים.

אחר כך כל האוניברסיטאות,

איזה שנור?

הם לוקחים מאות מיליונים דולרים.

אחר כך התיאטרון, בשביל להצחיק אותי,

לוקח שנור עשרות מיליונים דולרים מהעיריות.

חוץ מכרטיס עולה 150-200 שקל בשביל בדיחה.

אז כולם עושים שנור.

הממשלה עושה שנור. מה אמרתי?

לא רק זה, הממשלה עושה שנור אצלי.

היא לוקחת מס הכנסה ממני. כי אתה עובד.

אתה עובד, אתה מייצר. עוד פעם. בסדר גמור. שואל אותך שאלה, זה עושה שנור או לא? היא עושה. זה לא אומר שאני ואתה צריך לעשות וכולם צריכים לעשות.

אני אמרתי שצריך.

אני אמרתי שצריך.

אני אמרתי שמי שרוצה לבטוח בשם בכל לבו לא ידאג מכלום.

זה נכון.

עכשיו, אני רוצה להסביר עוד פעם.

בריאות צריך?

בריאות צריך? כן.

מה? כן, וגם היא עולה כסף.

אוקיי.

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

מה יותר טוב,

לעשות את רצון השם שהוא מבטיח שאני אהיה בריא

או לשלם

לקופת-חולים

ולעשות מגן זהב, מגן כסף, מגן ברונזה, מגן ג'דתי ועוד ביטוח מקיף ועוד צד ג'.

מה יותר טוב?

השם אומר,

והיה אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך,

בישר בעיניו תעשה

והאזנת למצוותיו

ושמרת כל חוקיו,

כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך,

כי אני אשם רופאיך,

ואני יותר טוב מדוקטור פלוני ומפרופסור אלמוני,

שגם הם צריכים אותי.

אז תשמע לי, הוא אומר,

תשמע להוראות

ואל תדאג.

לא טוב.

טוב מאוד. אז זה נפתוח בשם.

זה לא סותר את העניין של העבודה?

לא צריך, אבל. לפתוח בשם לא סותר את העניין של העבודה. אבל לא צריך.

אם אתה בוטח, אז לא צריך.

אני מכיר כמה מיליונרים ומיליארדרים, אבל לא צריך.

הם גם מאמינים בשם וגם עובדים. עוד פעם, ביל גיטס,

למרות שהוא עשיר, הוא עובד.

אבל לא צריך.

הוא לא יכול אפילו לבזבז את מה שיש לו.

למה? מה הקשר? הוא עוד אין לך אחרים?

מה ההגדרה, בוא אני אסביר לך, מה ההגדרה

של עני

מי שחסר לו, נכון?

מה ההגדרה של עשיר

מי שלא חסר לו, נכון?

נכון?

עוד פעם לחזור?

לא. יש אנשים שעובדים כי זה דרך חיים שלהם, הוא לא מתייחס לעוד כסף.

יש לו מספיק כסף. אתה רוצה לעבוד, לעשות התעמלות, ללכת למכון כושר,

לסחוב מסעות,

אין בעיה, Welcome.

אני מדבר עכשיו על פרנסה וביטחון, שני דברים.

עכשיו אני שואל אותך שאלה,

מה זה עני?

מי שחסר לו או מי שלא חסר לו?

בדרך כלל חסר לו, אבל זה גם עניין יחסי,

כל העניין של חסר לו או לא חסר לו. ברור. עשיר, זה מי שחסר לו או מי שלא חסר לו?

מי שצמח לחסר לו.

אם אני רואה בן-אדם שעוד חסר לו,

הוא סימן שהוא עדיין עני.

אם אני רואה אחת שכבר לא חסר לו,

הוא סימן שהוא עשיר.

עכשיו, מה זה לא חסר לו? יש אחד, יש לו פיתה ליום,

הוא אומר, לא חסר לי, ברוך השם.

אפילו אם יהיו לי עוד שתי פיתות אני לא יכול לאכול.

אז מה, אין סדר שיעלה עומש?

לא חסר לי.

יש אחד, קופץ ממסעדה למסעדה

ומזמין גם בטלפון פיצה.

פיצה.

נו.

כן.

בלוח.

הוא חסר לו.

נו.

ההגדרה צריכה להיות, כמו שהיא אמרה, איזה הוא עשיר,

אשמח בחלקו.

אם אני יודע שיש לי חלק מהשם שהוא קצב לי, זה חלקו.

לא יכול להיות לי יותר מחלקי שקצב לי השם.

כמו שהוא קצב לי כמה אני אחיה,

הוא קצב כמה אני אוכל.

כמו שהוא קצב מה יהיה הגובה שלי,

ככה הוא קוצב הכול.

הוא קצב כמה אני אוכל.

הוא לא חייב אותי ללכת לעבוד. אין מצווה בתורה לעבוד. למה? אמר בזה עטפיך. קללה.

בסדר, אמרתי.

אם אני אומר לך חס ושלום, הלוואי שתהיה חרש,

אז אתה חייב להיות חרש?

יש פה שתי דברים. יש עניין של האמונה, וזה בסדר. מי שרוצה להאמין, זה בסדר, זה אחלה.

גם אני מאמין.

אבל יש עניין של פרנסה, וזה שני דברים. שמעתי, אבל על זה דיברתי תרשה שלמה. אתה לא יודע מה יהיה חלקך, בשביל זה אתה עובד. חלקך, אתה לא יודע. אני כן יודע.

אני יודע שאם אני אעבוד ואם אני לא אעבוד, חלקי יהיה בדיוק אותו דבר.

אבל אתה עובד.

אני לא עובד.

אתה לא נפגש,

אתה לא קובע פגישות, אתה לא נותן משכורות לאנשים. אתה עובד?

אני כן, אני מפרנס אנשים על-ידי נתינת משכורות.

יפה, אז אתה עובד. אבל לא עובד.

אתה עכשיו עובד.

זה עובד. ברגע זה אתה עובד.

זה עובד עלי. אתה עובד עלי, הבנתי. לא, לא,

לא. אתה עובד אתי, אתה יודע מה? אני אסביר לך למה לא.

באתי לפה, באתי.

שמעת את המכונית?

לא שלי.

של החברה? לא, של דוד אשר, הוא הביא אותי.

וולבו, הביא אותי עם וולבו.

עכשיו, רגע, אני יושב פה,

אני יושב פה, אני נותן דרשה, נכון? מי הזמין אותי? איפה המזמין?

איך קוראים למזמין?

אליהו זוארץ.

אני ביקשתי כסף בעבור ההרצאה?

לא.

אז אני לא מרוויח מזה. הנה, באתי בהתנדבות ואני אומר דברי תורה,

זה לא עבודה, זה החיים שלי.

אני חי בשביל זה. הבנת?

עכשיו, רגע, באתי,

באתי, ישבתי, נכון? ישבתי?

ישר הביאו לי קולה, ראית?

ושאלו אם אני רוצה גם תה.

הביאו גם תה.

עבדתי בשביל זה?

כן? חייבתי אותם בהסכם?

לא.

אתה עושה עבודה?

עצם הדיבור שלך זה עבודה, עצם ההרצאה שלך. הבנתי. אם עצם הדיבור זה עבודה, אתה מקבל שכר בצורה עקיפה. שב בבית ותגיד, אני עובד,

אני עובד,

אני עובד, אני עובד, אני עובד, אני עובד,

וזה יהיה עבודה. יש כאלה שגם עובדים דרך הבית, אה? נכון. זה להזכיר לך.

נכון. אז הם עובדים.

נכון?

אין ויכוח. אין ויכוח.

אבל ביטחון

שהשם המפרנר. מאה אחוז. אבל לא לא לעבוד.

לעבוד. מה זה לא לעבוד? לעבוד. לעבוד. כן. לדבר.

אני מדבר. כל היום מדבר.

סבבה.

כן.

מה לעשות?

כן.

כדי להגיע לבטחון של מאה אחוז, צריך גם להיות סכין ומאה אחוז. זה יותר מיועץ בין-לאומי והתפלגה שלנו, נכון?

בוא, אני אספר לך סיפור בשביל שתבין מה זה ביטחון.

אני, בתחילת התשובה שלי, הייתי עני מרוד.

עני מרוד.

מה זה מרוד? שהילדים שלי רצו לקחת אותם ממני בגלל שלא היה לי מה לתת להם לאכול.

היו להם כבר בהרות בהרות בפנים, צבע לבן.

וזרקו אותם מהגן,

כי לא שילמתי, לא היה לי כסף.

לא הפסקתי ללמוד תורה מרגע שחזרתי בתשובה. לא עניין אותי שום דבר. אמרתי לקב'-הוא, אני מוכן להיות עבד שלך.

לא רוצה להיות עבד לשום בשר ודם, רק לך.

ככה אמרתי. לא חיכיתי לתשובה והמשכתי.

הייתי נוסע,

גרתי בכרם התימנים עם אופניים, לוחם על אופניים בשוק.

עולה עם סל, לא שקית, סל,

על מנת לקנות מצרכים.

אבל אין לי כסף.

ואני מסתובב ככה, אתה יודע,

והיו שם כבר בעלי תשובה שחזרו דרכי.

ושואל אותי אחד מהם, תגיד, אמנון, מה קורה?

מה אתה דורי דורי החממה?

אתה לא קונה.

אמרתי לו, בעזרת השם אני אקנה. אז למה אתה לא קונה?

גם לו אין לי כסף.

אז הוא אומר, אז מה אתה מסתובב עם סל?

אמרתי לו, אני מאמין שהקדוש ברוך הוא ימלא לי את הסל.

בסדר, מאמין, מאמין.

עוד הם מדברים,

פתאום שומעים אחד צועק, אמנון, אמנון.

מה?

בוא,

אני בא אליו, תעשה טובה.

תביא לי שתי מזוזות,

תביא כסף.

מביא כסף, קונה קניות.

עכשיו,

לא היה לי מה לאכול לשבת והייתי מזמין אורחים.

אתה שומע?

ולא היה פעם אחת

שהזמנתי אורחים, וזה לא ה-15, ה-40,

זה השכונה, תשאל את השכונה, כרם התימנים, אני אתן לך שמות, כן.

היו יושבים אצלי, והייתה ברכה. אתה יודע מה זה ברכה?

היינו קונים חבילה גרגיר,

קילו מלפפונים,

קילו עגבניות,

כל מיני דברים, פורסים את זה פרוסות,

שמים קצת ספוג עם לימון, אתה יודע, מפזרים, השולחן נראה מלא, ואנשים אוכלים טוחנים, טוחנים, לא נגמר.

וכולה כמה קילו.

ככה הייתי חי.

והשם הראה לי מפעם לפעם, שדרגת הביטחון גברה,

פתח לי עוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר.

היי, כמה פתח.

אין לך אפילו שיעור.

אני לא צריך היום שום דבר, ברוך השם. הקדוש ברוך הוא,

כל מה שאני רוצה אני יכול להשיג,

בלי להתאמץ.

אם אני רק ארמוז שאני רוצה משהו, כבר יהיה.

הבנת?

אתה רוצה לטוס לחו״ל נגיד, אתה רוצה לטוס לחו״ל.

אתה צריך לתכנן כמה יש לך כסף, איך תטוס, איך תחזור, באיזה מחלקה, באיזה מה,

מה עבודה וזה, צריך לבקש רשות.

אני רק אומר,

רוצה לטוס.

שואלים רק לאן.

לאן.

תמיר.

זהו.

לא, מעמדך השתנה, בגלל שהייתי בעל ביטחון בלבד. לא היה לי

שום דבר אחר.

לא עבדת.

לא עבדתי.

אתה מכיר אותי, אני אומר לך, לא עבדתי.

לא עבדתי.

אדוני, לארגן את הערב הזה עלה יותר מ-10,000 איש.

עבדתי בשביל זה? לא.

בא בן-אדם, רוצה שאני אבוא לדבר, הוא שילם 10,000 שקל,

סגר את האולם, עשה מודעות,

שילם על כל מיני, רגע, אבל הוא עשה,

אני באתי בחינם, למה הוא לא שילם לי? למה? כי אתה הדמור שלך. כי לך אין ביטחון.

אם היה לך ביטחון,

היו רודפים אחריך.

אבל אם רואים שאתה עובד, אומרים, תמשיך, מוטי.

קודם כול, הוא שילם לך בגלל שהוא מכיר אותך כבן-אדם.

הוא לא שילם לי.

הוא שילם בשבילכם שתוכלו לשבת כאן לשמוע דרשה.

בהם נובעות מהביטחון שהיה לי בשם.

לכן, אני מגלה לך את הסוד. אתה יודע, בדרך כלל אנשים

שיש להם מקצוע לא מגלים את הסוד.

אני מגלה לך את הסוד,

שאתה לא תצטרך לעבוד. אבל אתה אומר, אני בלי קללות לא יכול לזוז.

אני חייב קללה על הבוקר.

אני בלי קללה לא יכול. אפילו אם השם ייתן לי,

אני מוכרח להיות מקולל כמה שעות.

כל העובדים, כל האנשים שעובדים בגללם?

כן.

האנשים עד שעות נוספות.

אני לא מאמינה.

אל תגיד כמה, זאת אומרת שהאנשים שאין כסף, אז מי אמר להם? מישהו צריך לעבוד עם זה. זה לא חדש. זה לא חדש.

עכשיו, רגע.

אשה שהיא בהיריון,

זה דבר טוב או לא טוב?

טוב מאוד. זה מביאה ילדים לעולם, אחרת לא יהיה עולם, נכון? טוב, טוב.

אבל אם כוללת או לא,

כתוב בעצב תלדי בנים, אני אמרתי לו להוליד?

להוליד.

אבל זה לא אומר שזו לא קללה,

כי יש קללה, בעצב תלדי בנים,

הרבה הרבה עיצבונך והרונך.

אני אשם שהאשה התקללה?

אני אשם שהאדם הראשון תקלל בזעת אפיך, תאכל לחם?

מה, אני נגד?

אני בעד.

אני אומר לכם,

אם אפשר לתת ברכה לאישה שהיא תלד כמו תרנגולת, זה לא טוב?

טוב מאוד.

אבל לא כולן זוכות ללדת כמו תרנגולת, מה לעשות?

אתה יודע, כתוב שמזונותיו של האדם קשים כקריעת ים סוף.

מה היה קשה לקדוש-ברוך-הוא בקריעת ים סוף?

מה קשה לו?

למה הוא הלך עם דליים להזיז את המים?

מה קשה?

הוא אמר, ויהי,

הוא ציווה ויעמוד. הוא אומר, 12 גזרים, 12,

50, כמה שהוא רוצה. מה, יש לו בעיה?

למה להוריד ברד על המצרים זה היה לו קשה? למה הוא זרק אותם אחת-אחת?

אז אין לו בעיה לקדוש-ברוך-הוא, נכון? אין לו בעיה.

אז מה קשה?

אלא, בקריעת ים סוף,

בקריעת ים סוף, בשביל להציל את בני ישראל,

הוא היה צריך להטביע את המצרים.

מכיוון שגם המצרים, אפילו שהיו רשעים, הם היו מעשי ידיו.

כי בכל אופן הוא ברא גם את המצרים.

והקדוש-ברוך-הוא לא רוצה לאבד את מעשי ידיו.

אבל מה לעשות שהדין אומר שאם הם רשעים והם רצחו יהודים,

והטביעו אותם בים, בייעור,

והם שיקחו אותם בתית ועשו דברים איומים ונוראים,

והם לא רצו לשמוע על השם, והם לא רצו לשחרר את בנם,

אז הקדוש-ברוך-הוא היה נאלץ.

אז היה קשה. מה היה קשה בקריעת ים סוף? לא הקושי לקרוע את ים סוף.

הקושי היה בקריעת ים סוף, שהיה צריך לאבד את אלה מפני אלה.

אותו דבר קשים מזונותיו של האדם.

יש אדם שמתפרנס בנקל ויש אדם יותר קשה. יש אדם שעבודה אצלו בבית,

יש אחד ליד הבית, יש אחד בעיר השנייה, ויש אחד שטס בכל העולם.

ואיך היה ביציאת מצרים?

היו 12 גזרים,

ועם ישראל יצאו במקום אחד, והם לא עברו לצד השני,

הם חזרו בחזרה לשפה השנייה,

ככה.

עכשיו, היו 12 גזרים.

מה זה 12 גזרים, הנה גזרים,

ככה זה היה.

אז השביל האמצעי היה הכי קצר,

והשביל שאחריו יותר.

והאחרון, הכי הרבה, נכון?

כולם ניצלו מהים,

אבל היו כאלה שהלכו מעט, והיו כאלה שהלכו הרבה,

הרבה, הרבה, הרבה.

אז מה קשה ביציאת מצרים?

כל אחד היה לו קושי אחר.

אחד היה צריך לעבור קצת, ואחד הרבה.

אותו דבר בפרנסה. יש אחד שצריך לעבור קצת, ויש אחד הרבה.

יש אחד שההשתדלות שלו זה לא להשתדל.

יש אחד שההשתדלות שלו זה לעשות איזה מעשה קל.

יש אחד, הוא רק מתווך.

הוא, אין לו נכסים, אין לו כלום.

אבל הוא אומר, אתה רוצה למכור?

אני זה. אתה רוצה לקנות? והוא מחבר בין שני אנשים, לוקח תיווך באמצע, לא עושה כלום, לא משקיע כלום.

יש אנשים, לא, הוא צריך לעבוד.

הוא צריך להיות טייח, הוא צריך להיות נגר,

אינסטלטור, נהג, יש אנשים עובדים קשה?

יש אנשים במכרות,

יש אנשים בים,

חודשים,

הפלגות,

וכן הלאה.

קשים מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף.

לא שיש קושי לשם לספק, אלא כל אחד לפי מעלתו ומדרגתו,

ככה הוא ניזון.

אני אבא,

יש לי ילד קטן.

אם הילד סמוך על שולחני,

והוא עוד קטן,

כמו שהילד הזה אמר, אני לא מודאג אם אבא יביא לי מה לאכול,

בטוח שהוא יביא, ואני אפילו מבקש עוד, תקנה לי, תקנה לי.

אם הבן סמוך על שולחני, אז אני דואג לו.

אבל אם הילד יחליט לצאת מרשותי והוא אומר, אני עובד לעצמי, אני כבר לא דואג לו.

כשאני אומר, ריבונו של עולם, אני לא סומך על אף אחד, רק עליך,

אתה אבא שלי, אני הבן שלך, הוא ידאג לי,

הוא לא יעזוב אותי.

אבל אם אני אומר לו, אבא,

אני כבר מבוגר, אני אסתדר לבד, הוא אומר, אין בעיה, תסתדר לבד.

לך תעבוד, מוטיק, למה לא? תעבוד, תעבוד,

תעבוד, תעבוד, תעבוד, תעבוד. סחר את הקיטבקס, סחר, תחף, תחף את הרכבת,

תחף,

אל תדאג, למה לא? תרוץ, תרוץ.

אתם יודעים

מה מגיע לכם, אני אראה לכם סרט.

יש לנו נפלאות הבריאה.

יש דג,

קוראים לו סקאי,

משהו מדהים.

מי שרואה את זה, מבין מה שדיברתי. כל מה שדיברתי עכשיו, הדג הזה מסביר הכול.

יש דג,

הוא נראה כמו שונית,

ככה מתנפנף כזה, כזה,

אתה לא יודע מה זה,

כמו עלים.

למעלה, בכנפיים האלה שיש לו,

הקדוש ברוך הוא צייר, צייר צורת דג קטן.

דג קטן,

ציור, ציור.

כשהוא עושה ככה,

אז רואים כאילו הדג הזה, כאילו הוא במים שוחה.

מה קורה?

באים דגים, רואים את הדג הקטן, באים לבלוע אותו.

הם באים לבלוע אותו, הוא פותח את הפה, טראח, אוכל אותם.

מי הכיל לו את זה?

הוא צבע, הוא עשה ככה.

עשה חינא?

מה הוא עשה?

הוא נברא ככה.

אז השם דאג לו או לא דאג לו? אם לא הוא דאג, למה לי לא ידאג?

אני חייב לעבוד?

אם יבוא הדג אלי ישר, אני אגיד לו, לא, חכה רגע, אני צריך לעבוד.

עכשיו בוא. הופ!

מה פתאום? בשביל מה? בא ישר לתוך הפה,

עושה פרינג.

שלדג.

באוויר.

שששששששששששששששששששששששששששששששששש. פתאום הוא רואה איזה דג שמה,

צולל,

זזזזזזזזזזזו.

לוקח אותו, וזהו, נגמר הסיפור.

אה?

הקדוש ברוך הוא הכין לו דג שיבוא בדיוק איפה שהוא עף,

מתאים, בגובה המתאים.

צולל, טיפ, לוקח אותו.

איזו עבודה הוא עשה?

שום דבר. רק הרים אותו, זה הכול.

קח את הכסף ולך, בשביל מה לעבוד?

יש כאלה מביאים להם את הכסף, לא צריך לעבוד.

אבל אם תהיה בעל ביטחון, תבין מה אני מדבר, אם לא, לא תבין.

ככה זה. הביטחון בשם נותן הכל.

נותן הכל. הנני, הנני.

אינני, אינני.

תחליטו מה אתם רוצים.

כן, נראה רגע את נפלאות הבריאה זה קצר.

יש? מוכן?

נכבות האורות

אינטרנטיין

תודה רבה, תודה רבה.

החקאי הצהוב דעת בעזרת חוט מתנועיה שנמצא על מצחו.

בפני הפיתיון הזה בידי השונית הקטנים אינם יכולים לעמוד.

ועוד שלל לדג הפיתיון אף הוא ממשפחת החקאיים.

על סנפיל הגב שלו מצוירים פה ועין מלאכותית.

כך הוא נראה כמו דג קטן ומושך דגים אחרים.

הדג הזה מגיע הפוך,

הקוצים יטפלו לו בפה.

כך טוב יותר.

אחת הפעולות המהירות ביותר בעולם החי.

והחקאי מחליף צבע והעין נעלמת כדי שלא יימשך אליו דג נוסף ויגיע בטרם יספיק להקל את הקודם.

המוח הוא מחשב על המורכב מבשר, שומן, חלבון, מים ועוד.

המוח האנושי מורכב מ-10,000 מיליונים תאי עצב.

מכל תאי עצב יוצאים בין 10,000 ל-100,000 קשרים עצביים,

שעל ידם הוא מתקשר עם תאי עצב אחרים במוח.

המספר הכולל של קשרים במוח האנושי מתקרב ל-10 בחזקת 15,

או במילים אלף מיליוני מיליונים.

רק לשם השוואה ישנם 800 מיליון קווי טלפון בעולם.

קווי התקשורת במוח הם פי מיליון מכל רשת התקשורת העולמית.

למרות המספר האדיר הזה של קשרים,

יער חוטי העצב אינם סתם תוהו ובוהו של תסבוכת הקראית,

אלא רשת מאורגנת ביותר,

אשר חלק נכבד מחוטיה הם ערוצי קשר מתואמים היטב ומנותבים לתקשורת דרך המוח.

התעלומות הגדולות איך בדיוק נוצרת התודעה,

איך מתוך ריכוז אדיר של תאי עצב,

יש לך נוירוניום, אתה יצא בגליפת המוח, במספר הכוכבים בגלקסיה ששווי לך עליו, 100 מיליון.

אם אתה נוסיף לזה, נכפיל את זה באלף או עשרות אלפים קשרים,

שלכל תא כזה יש, אתה מגיע דרך לחיבוץ של 100 אלף קילומטר.

איך הדבר הזה מסתדר? איך הדבר הזה קודם כול נוצר?

איך כל חוט או כל עצב יודע בדיוק לאיזה פעם עליו להגיע ועם מי להתחבר?

איך נטילות הזאת החשמלית-כימית נוצרת מחשבה, נוצרת תודעה, נוצרת חוויות, נוצרים רצונות? כל הדברים האלה הם סוד כמוס.

המוח מפענח תחושות קול, מראה, טעם ומישוש.

אך המוח אינו מובן למלואו.

איך הוא מתפקד, חושב, חולם?

אנחנו יכולים מבחינה מדעית לדעת,

או לפחות לנסות לדעת,

את הפעילות החשמלית, את הפעילות הכימית,

את הפעילות העצבית של השרירים וכו'. מה שלא ניתן לעבור, כאילו שישנה איזושהי חומה לא אדירה בין מה ששייך לעולם של תמויות לעולם של איכויות, שזה רצונות במחשבות וריגושים וחוויות למיניהן.

אנחנו לא יכולים להבין איך מחשבה יכולה להפעיל דבר פיזי.

פעילות הכנות מפרסמות היום גיא הקורן ושרית רוזנבלום כי רופאים ממליצים על חלב עזים ישר מן העתיד, כדי לרפא תינוקות. העיתונאית גיא הקורן אפילו עברה עם ביטה מיקה את החוויה הזו, שלום לשתיכם. שלום.

אנחנו עכשיו רואים את יצחק רפאלי, מגדל עזים מגבעת עמל. נכון. זה האיש שאת איתו עם הילדה?

כן.

באתי אליו ופשוט השכבתי את מיקה מתחת לעז והוא השפריץ עם מעטים לתוך הפה שלה.

ועכשיו כמו בסיפורים היפים, לפתע פתאום הכל נעלם?

זה מדהים, כעבור כמה שעות היא פשוט חזרה לשתות וזו מחלה שיורקים ואי אפשר לשתות ואי אפשר לאכול ואפשר להגיע פשוט לבית חולים עם זה ולקבל עירוי.

ופשוט תוך כמה שעות היא התחילה לשתות ואחרי הפעם השנייה שהלכנו אליו היא גם התחילה לאכול.

רש״י, מסכת כתובות, דף סמ' עמוד א',

יונק חלב ומשום רפואה.

ורפואתו חלב עז.

נוטים לחשוב שהראייה שלנו היא דבר פשוט.

תוקחים עיניים ומצלמים את העולם.

לא ולא, אומר הפרופסור.

התהליך הראייתי הוא תהליך יצירתי.

בדיוק כמו שבמאי טלוויזיה מייצר סרטים,

אנחנו כל הזמן מייצרים סרטים בתוך הראש.

הסרטים האלה מטרתם לנסות לייצר מציאות

בתוך המוח שלנו, שתהיה קרובה ככל האפשר.

למציאות שנמצאת בחוץ.

הקסם שמרתק אותנו במחקר שלנו כחוקרי מוח,

איך זה שעשרה ביליון תאי עצב מייצרים תמונות,

ולנו זה כל כך קל,

אנו פשוט פותחים את העיניים ואפילו לא חושבים על הפלא הזה שקורה לנו בתוך הראש.

מה רבו מעשיך השם, אולם בחוכמה עשית.

העין דומה מאוד במבנה שלה ובאופן פעולתה למצלמה.

בדומה למנגנון של עדשת המצלמה,

הרשתית מכוסה תאים רגישים לאור שנקראים מוטות וחרוטים.

תאים אלו מכילים פיגמנטים של צבע.

כשאור נוגע בפיגמנטים הללו, המולקולות שלהם מתחלקות,

תגובה ביוקימית זו מפעילה עוד שמגיע למוח.

עמותות רגישים פי 500 מהחרוטים.

מספר עמותות כ-27 מיליון.

עמותות רגישים בעיקר בלילה כשהאור מועט.

החרוטים רגישים לאורכי הגלים שמרכיבים את האור,

בזכותם אנחנו מבחינים בצבעים.

מספר החרוטים הוא כ-7 מיליון.

יש שלושה סוגים של חרוטים.

הסוג הראשון רגיש לאדום, השני לירוק

והשלישי לכחול.

האותות שמשדרים שלושת סוגי החרוטים קובעים את הכמות

היחסית של אדום, ירוק וכחול וכל צבע אחר.

הם מאפשרים לנו להבחין בין גוונים אין-ספור.

האותות שמיליוני המוטות והחרוטים משדרים מועברים

באמצעות רשת של קצות עצבים זקיקים לשני עצבי הראייה.

הם מצטלבים ומגיעים לחלק המוח ששמו הקליפה החזותית.

בקליפה מפענחים ומנותחים את גיליוני האימפולסים האלקטרוניים שנשלחים מהעין בכל שנייה עד שהם יוצרים תמונה.

מדענים עדיין לא סיפקו מענה לשאלה כיצד מתרחשת העבודה העצומה והמורכבת הזאת.

ברור שהתמונה המתקבלת על הרשתית שונה שינוי מהותי מזו שאנו רואים באמת.

על הרשתית מצטיירת רק קבוצה של כתמי אור חסרי כל משמעות.

על בסיס כתמי האור האלו,

קליפת המוח מסיקה,

מהן תכונותיו של העצם שאנו מתבוננים?

תודה.

הכנס הזה הוא לעילוי נשמת המנוחים,

חנניה בן פרחה, אריה שמואלביץ, אברהם בן ג'ויה,

משה בן חנה וסמירה בת שמחה,

מנוחתם עדן.

כן,

שאלה? יש שאלה, כן.

רגע, יש שם. תן לה, תן לה, תמסור, תעביר,

תעביר.

תעביר.

ערב טוב, הרב.

אני ראיתי אצלך,

בקלטות שלך, אתה אומר לאיזה מישהו,

קחי כיסוי ראש ויהיה לך ילד.

אני נשואה שלוש וחצי שנים,

שומרת הערת המשפחה, תורה ומצוות מלא.

אני, למה אין לו בעלי ילדים?

קודם כול, האיש שראית היה לה עקרות עשר שנים.

עד שלוש וחצי.

יש כאלה בטבע שמתעכב להם, זה לא עקרות, חס ושלום.

קודם כול.

אבל השאלה היא לא במקומה.

אנחנו לא שואלים אצל הקדוש-ברוך-הוא למה.

אם הוא יפרוט לנו באמת למה?

אוי ואבוי לנו.

למה החובות שלנו הן עדיין הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים?

אבל אם את רוצה בעזרת השם יתברך,

ואין מניעה מן השמים, רק עיכוב,

אז בואי ניתן לך דרך.

בעלך לומד?

לומד.

הוא דתי?

הוא שומר שבת.

וזהו?

כן.

וזהו.

כן? וזהו.

אבל הוא היה שלוש וחצי שנים, היה אצלך כל ליל שבת שיעור תורה.

זה טוב מאוד, אבל אני אבקש ממנו בקשה קצת קשה.

שילמד שעתיים כל יום תורה.

כל יום.

ואני לא אומר לו בתוכנית דיבור,

כמו שאני אומר לדתיים.

שעתיים תורה כל יום.

בעד תלמדי כל יום חצי שעה ספר מוסר.

ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

כל יום חצי שעה.

שניכם במשך שלושה חודשים.

זוכרת מה שאמרתם?

זוכרת.

מוכנה?

אני מוכנה. השאלה היא אם הוא יהיה מוכן ללמוד. אם הוא רוצה ילדים.

בעזרת השם.

אז אם תשכנעי אותו והוא יסכים,

אני אתן לכם ברכה.

אם הוא יסכים, השם יעזור שהיא טועית.

אם הוא לא יסכים,

אני מקווה שגם היא טועה.

אבל אני לא יכול להבטיח.

מה השמות?

יואב בן מלכה ואריאלה בת יהודית.

יואב בן מלכה ואריאלה בת יהודית הזכו לזרע חי וקיים מהרה.

את מתחילה ללמוד, כן?

בעזרת השם. מה את לומדת?

ספר מוסר של רבי יונה.

רבנו יונה, שערי תשובה.

שערי תשובה. בסדר גמור. בהצלחה.

תודה.

תודה. תן לבוא.

שיקחת מיקרופון.

כבוד הרב, לפני ארבע שנים

היה לי גידול במלוטה

וקרטו לי אותה, ומאז

אני עוברת כל הזמן טיפולים של הקרנות של יוד רדיואקטיבי.

עכשיו,

קורה דבר עכשיו, הרופאים לא יכולים להסביר.

מצד אחד,

בפאט-סיטי, בכל הבדיקות הכי כביכול משוכללות, במיפויים לא רואים איפה זה בגוף.

רק בדם.

זה דבר אחד שאני כל שנה מחדש עוברת, ומאוד קשה.

ובנוסף,

בזמן שילדתי, אחרי שבוע, זה התגלה לי. נולד לי ילד,

תקועות חודש בן ארבע,

ויש לו עיכוב התפתחותי.

הוא התחיל לדבר, ברוך השם, לפני חצי שנה, אבל עדיין ההגיה לא ברוכה,

והקשר עין הוא לא רציף, ומנסים לתלות את זה בכל מיני סיבות של תקשורת,

ואני עוברת פשוט גיהינום.

לא יום ולא לילה, אני רצה איתו לטיפולים, אני משקיעה בו, אבל המסע הזה כבד לי, כבד לי.

אתם שומרים תורה ומצוות הטובה עליך?

אני לקחתי על עצמי טהרת המשפחה,

אני הולכת לשיעורי תורה כמה פעמים בשבוע,

הדלקת נרות.

למה אתם לא חוזרים בתשובה ממש?

למה?

בעלי ממש רחוק, הוא לא מונע ממני, אבל לא מדבר אליו בכלל.

תראי, רפואה גם לא מדברת לאנשים שרוצים להיות בריאים, אבל אין מה לעשות, לפעמים חייבים לקחת תרופות.

נכון, אני יודעת.

עכשיו, מי ששולח את המחלות, הוא גם יכול לקחת אותן. אומר השם, אני מחצתי ואני ארפה,

ואין מיידי מציל.

אז אם רוצים להינצל, צריכים לשמוע על הקדוש ברוך הוא. אם הוא מביא את האדם לפינה, אז הבן אדם צריך כבר להבין שהכתובת האמיתית והמקורית זה לדבר על הקדוש ברוך הוא.

אז צריך להגיד לבעל שהגיע הזמן, מה לעשות? אם האישה חשובה לו, וחיי המשפחה חשובים,

והעולם זה גלגל, יש אחד בריא ובשני חולה, ולפעמים זה אחרת,

אף אחד לא חסין מפני כלום.

לכן, עדיף, אם כבר יש איתות כזה,

שפשוט מאוד נחזור בתשובה.

מה שאני אבקש ממך מעבר לזה,

זה שקודם כול תקבלי על עצמך ללכת בצניעות גמורה,

זאת אומרת, עם כיסוי ראש מלא

ועם בגדים צנועים, כמו שבת ישראל כשרה הולכת.

זו הגנה גדולה מאוד על כל הגוף.

אז בעזר השם, אם תקבלי את זה ותשתדלו לחזור בתשובה מהר,

כמו שרוצים לגמור את הטיפולים מהר ולהתפטר,

אז אפשר גם בלי טיפולים.

הרבה אנשים נושעו,

שהיו במצבים קשים יותר ממה שאת מתארת,

והסכימו לעשות את המהלך הזה המהיר,

והם נושעו מייד.

אז אין מה להתעכב.

כי אם רופא אומר, אתם עושים,

ואם הוא אומר לעשות דברים שהם כואבים,

וגם עולים הרבה כסף,

ושומעים לו העיקר לצאת מהברוך,

למה לא לשמוע לקדוש ברוך הוא שאומר,

אם שמוע תשמע בקול השם אלוקיך.

כל המחלה של סנטי, לא אשים עליך.

למה הוא אחרון?

הוא היה צריך להיות הראשון.

אם את חייבת כסף למישהו והוא שולח לך אנשים שעשו לך עיקולים והכול,

אם את יודעת שזו הסיבה,

אם את לא רוצה שהאנשים יבואו ויעקלו לך את הדברים,

במקום שתתווכחי איתם ותריבי איתם והכול, תשלמי את החוב שלך וזה הכול. או תגידי לו, בוא אני עושה פריסה,

קח את החוב וגמרנו.

לא מתעלמת מהחוב, חייבת ומוכנה לשלם.

אוטומטית יפסיקו השלוחים לבוא.

אם את מודיעה לה' יתברך, ריבונו של עולם, הבנתי,

אני חוזרת בתשובה.

התהליך הוא תהליך, אבל אני חוזרת בתשובה.

מן הסתם, הקדוש ברוך הוא ירפא אותך. אבל מה אני עושה עם הבעל? גם לי, אוקיי, זה לא... תראי, הגזירה הזאת היא גם על הבעל, הרי גם הוא סובל בתוך העניין הזה, לא? כן. נו, אז הוא גם צריך להיפטר,

מה הבעיה?

לא מדבר אליו.

לא מדבר. מה אני אעשה?

אני לא יכול להכריח אותו.

יש סמינר, יש קלטות, יש אינטרנט, יש הרבה עצות. יש חברים, יש ידידים, יש כאלה שחזרו בתשובה. ובעצם, אבל אוקיי,

אני לא יכולה להיות אחראית עליו.

אל תהיה אחראית עליו. נראה לנסות. אל תהיה אחראית עליו. תעשי את מה שאת יכולה. הם זה הימני והילד? תעשי מה שאת יכולה,

אבל ברור שאם הוא יחזור בתשובה,

הסיכוי שלך גובר.

כי הגזרה היא על שניכם, ועל הילד, ועל המשפחה, ועל ההורים, ועל האחים, והדודים.

כל מי שכואב לו ממצבך, הוא שותף גם כן במשהו.

מה אפשר, משהו שנוכל לעמוד בו? אין דבר שאי אפשר לעמוד בו. תשובה זה אפשר לעמוד בו. מה הקושי בתשובה?

לנוח בשבת? לאכול כשר?

מה, להתפלל שלוש תפילות ביום זה מסובך?

שנתחיל עם משהו שאני יכולה לדעת שאני עוזר? צניעות מיידית,

שמירת שבת טוטאלית, שמירת שבת טוטאלית,

להתפלל, ברכות, שיעורים את הולכת,

ובעזרת השם, כשרות, הבית, כשרות.

נדאוג לכשרות, לא להכניס אוכל

שהוא לא מהדרין.

נקפיד, בשר וחלב, הכול, כל מה שצריך.

זה לא מסובך, זה קל.

והיום יש את כל האוכל בדיוק אותו דבר.

הוא רק מהדרין, אותו מחיר.

אין שום בעיה להיות יהודי היום.

שום בעיה.

רק לפעמים זו עקשנות.

הרבה דברים אני עושה, כבוד הרב. אני לא אמרתי מה אתה עושה. אני אומר מה צריך לעשות. אני לא מדבר אלייך, אני מדבר אל כולם. כולם שומעים.

לכן, אם תעשי את זה, סיכוייך יגברו מאוד מאוד מאוד.

חבל להתעכב.

את רוצה שאני אתן לך כיסוי ראש? תתחילי.

בבקשה.

מגיעה לה קצת מוזיקה.

חבל להתעכב.

שייחיינו, ברוך.

תודה.

שייחיינו, ברוך אתה, ברוך אתה, אדוני, אלוהים, מלך העולם, שייחיינו וקיימנו והגיענו לדמת הזה. אמן.

מה השם שלך?

סיגלית הודיה, בת נוגה.

סיגלית הודיה, בת נוגה, השם ירפא אותך ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

מהרה.

אמן.

אריה ציוני בן סיגלית הודיה. אריה ציוני בן סיגלית הודיה, יזכה להתפתח כראוי מהרה.

אמן.

תן לו.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני באתי לפה הערב על מנת שהרב ייתן ברכה לבן שלי,

ששוכב בבית-חולים כבר מעל חודש חסר הכרה,

בעקבות ניתוח

שהיה לו לפני כשלושה חודשים,

והניתוח,

היתה לו הוצאת גידול בראש,

ואחרי הניתוח הזה היה צריך לערוך ניתוח נוסף,

ובעקבות הניתוח הזה הידרדר המצב של הילד,

ומאז הוא רק הולך ונהיה יותר גרוע.

היה לו אירוע מוחי, שבעקבות זה הוא השתתק,

וכעת, כמו שאמרתי,

הוא מעל חודש ימים חסר הכרה.

הילד בן 24,

שבוע שעבר, ז' שבט, היה לו יום הולדת.

הוא נשוי שנה וכמה חודשים בלי ילדים,

וזהו.

כמה אחים יש לו?

יש לו עוד ארבעה אחים.

בוגרים?

לא, הוא באמצע.

סך הכול חמישה, הוא האמצעי.

הקטן בן כמה?

הקטנה, היא בת 14. הבנתי.

האם האחים, אתה חושב, יהיו מוכנים ללמוד שעתיים בתענית דיבור לרפואתו שלושה חודשים רצוף?

אני יכול לנסות לבקש, אבל זה קשה, כי יש,

הגדולה היא נשואה, והם לילדים, לא, דיברתי על הזכרים.

יש רק ילד אחד שהוא בן 16 והוא,

יש לו בעיות קשב וריכוז.

הבנתי.

הבנות יוכלו ללמוד חצי שעה מוסר?

כן.

האבא יוכל ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלושה חודשים?

כן, אבא יושב ולומד.

אבל בתענית דיבור.

בתענית דיבור.

והאימא יכולה ללמוד חצי שעה מוסר?

אני אגיד לה.

טוב, עוד משהו קטן אני אגיד.

תיקחו 100 DVD,

מחלק לחילונים,

לפי 10 שקלים זה 1,000 שקל.

נזקות ערבים,

שאם יחזרו כמה יהודים בתשובה מזה, יהיה לי זכות

ולרפואה.

בסדר? בסדר גמור.

מה השם שלו?

אשר זליג בן זיוה.

אשר זליג בן זיוה,

השם הקימהו ממיתת חוליו לחיים טובים ולשלום מהרה.

תודה רבה. שיהיה בשורות טובות.

פה מצעיף, כן.

שלום, כבוד הרב.

שלום וברכה.

בקשר לפרנסה, קודם כול, שאמרת מקודם,

מה,

אנחנו צריכים לחיות בחסד מהאנשים?

כמו שאמרת,

היו בה ילדים ויאכלו מהשכנים, אני צריך לחיות בחסד?

לא. אני רוצה לחיות בכיף, לחיות שאני יודע שיש לי חיים מסודנים, שהילדים שלי יחיו ויגדלו כמו שצריך,

שילמדו תורה,

אבל גם גם.

תחיה כמוני.

הרי אמורים לקבוע עתים לתורה.

אז אני קובע עתים, גם עובד, גם עומד.

מה הבעיה עם זה? אין שום בעיה.

אז?

מה, אז? אמרת שיש בעיה עם זה.

אני אמרתי שיש בעיה?

כן?

אמרתי שמישהו בוטח 100%. בוטח, בוטח בקדוש-ברוך-הוא, אבל צריך גם לעבוד בלי שום קשר.

בלי שום קשר. אתה בוטח בקדוש-ברוך-הוא? בוטח בקדוש-ברוך-הוא. זה 100%?

כן. אז למה צריך לעבוד?

כי אני צריך לדאוג לעצמי גם.

אז אתה לא בוטח.

לא.

אם אני לא אעבוד,

מי ישלם לי את הפלאפון?

מי ישלם את הדברים?

יש יציאות דלק לרכב, מי יתן לי? אני אלך לבקש מאנשים אחרים?

מי נותן לך לדבר עכשיו?

הקדוש-ברוך-הוא, לא, אבל זה לא קשור. בטח לא קשור. לא, אבל זה היה פרנסה, זה לא קשור לבריאות.

זה לא קשור לבריאות. הבריאות משהו אחד ומשהו אחד. למה פרנסה זה דבר שונה מכל שאר הדברים? כי בריאות זה בריאות. מה, זה בריאות? אני מתפעל לקדוש-ברוך-הוא שתן לי בריאות, שתן לי פרנסה.

איך יתן לי פרנסה? אני צריך לאפות כי הפרנסה שלי. למה? כדי שהפרנסה תהיה יותר. כמו שהוא נותן לך בריאות. אה, אתה חושב שצמח עובד? נו, מה?

נו, בטח. אם אני לא אעבוד לך, אני אתן מעשר כל חודש.

איי, איי, איי. איי, איי.

עשר, לא? אתה יודע שאפילו אני המתפרנס מצדקה צריך לעשר. נו מה, אני צריך ללכת לכבישים ולבקש שקר מהאנשים? מי אמר שאתה צריך? נו, אז מה אני אעשה? אולי יבואו בכבישים אליך? אני אשב, אני... תלוי.

לא, אני לא יושב בבית ותחכה שיגיעו לי כסף. באמת, נו, זה לא, לא הגיוני. אתה לא צריך לשבת. אז מה אני צריך לעשות? תלמד תורה. ומאיפה הגיע הכסף? אל תשאל שאל. מאיפה הגיע הכסף? אל תשאל.

מה אני אסביר לך? יש יהודי אחד, קוראים לו הרב קניבסקי.

הרב קניבסקי הוא יהודי צדיק ביותר.

היהודי הזה לא עבד בימי חייו.

חוץ מלבנות סוכה הוא לא עשה שום דבר.

עכשיו,

אני חושב, אני ככה מאמין, שאם יראו לו שטרות, הוא לא יודע מה ההבדל ביניהם.

אתה מבין?

חסר לו משהו מכל העולם.

כל עשירי העולם באים אליו

ונותנים לו כסף, לא בשבילו,

כי הוא נהיה גדול עם הזמן. לא בשבילו, לא בשבילו. שיחלק, שיעשה מה שהוא רוצה, אתה שומע?

אתה גם אמרת איך הגיע לי הכוסקולה, איך הגיע? עושים לך כבוד הרב, אתה מגיע לתרצה בכל זאת. שים לך כבוד. אבל למה? אם אני הייתי יושב פה ומישהו יותן לי כולה, לא מתייחסים אלי בכלל.

תודה, אח שלי.

לא, כל אחד יגיע לי כוסקולה עכשיו, אין מצב כזה. אין מצב. רגע, רגע, רגע. שים לי, אח שלי, כוס.

כמה אנשים מפה, האמת, האמת,

כמה אנשים מפה עובדים, שהרימו את היד?

אתה רואה?

בשביל זה הם לא קיבלו קולה.

ואלה שלא עובדים? רגע, אלה שלא עובדים?

בוא נשאל אלה שלא עובדים. אלה שלא עובדים, שתו קודם.

טוב, עוד שאלה.

אני לא כל כך מסכים, אני אגיד לך את האמת. אתה לא חייב להסכים אתי, אני מתתי לך.

אני בוטח במאה אחוז, אבל בקטע הזה אני לא מסכים. הבנתי. עם כל הכבוד לרב, מחילה. בסדר גמור.

אני אומר שאני סומך על עשר אצבעות שלי,

אבל יש לי שומר, בדיגוד, מאחורה,

שאני סומך עליו גם כן, אם זה לא יעבוד.

זה לא נקרא ביטחון, אתה מבין?

היה אחד שאמרו לו, תגיד, אתה בוטח בשם? אמר, בוטח.

ומה יהיה אם לא יהיה כסף?

אמר, בוטח.

אמר, ואם לא יהיה כסף?

הוא אומר, אין דבר כזה, לא יהיה, בוטח.

אמרו, אבל אם לא יהיה בכלל, בכלל, בכלל, מה יהיה?

הוא אומר, אל תדאג, יש לי דוד באמריקה.

אין לי דוד כזה.

כן, יש לך אתה.

טוב, נגיד,

נגיד.

אבל אין בעיה, תמשיך לעבוד. זה טוב שיש כמה אנשים עומדים. אני צריך לתת מעשר, כבוד הרב.

יש לי רב בשכונה, אני צריך לתת לו מעשר כל חודש, אין מה לעשות. למה לא? אתה רואה מה ההבדל? נו. הוא יושב שם, אתה הולך לעבוד בלי לו את הכסף. בכיף, אבל בסדר. אומרים שמי שתותן מעשר,

כל לימוד תורה שלו עובר אלי גם, נכון? למה לא?

הוא רואה, גיבלתי גם גולה.

את האמת שהייתי צמא ולא הייתי צריך להגיד את זה, אז יצא לי גם,

לא סתם. זה בזכות המאה-האחוז שלי פותח.

לא, האמת היא שבאתי בשביל שאלה אחרת, יותר חשובה,

בשבילי בכל אופן.

אני, יש לי חברה כבר חצי שנה,

ובאמת אוהב אותה, ואנחנו חוזרים בתשובה עכשיו לאט-לאט, מתחזקים.

הלכנו לכמה רבנים,

נכון, לרב אחד, והוא התחיל להגיד לנו בשמות שאנחנו לא מתאים בכלל.

צריך להקשיב לדבר כזה, כי כל מריבה קטנה שיש לנו, אז אני מתחיל לחשוב,

ואללה, אולי הוא צודק, אולי הוא צודק. הרב הזה שהלכתם אליו, הוא לא מתאים בכלל.

מה?

הוא לא מתאים לכם בכלל. אבל הוא רב חסיד.

אין חסיד ואין בטיח. לא חסיד. הוא רב של הרב, אני לא רוצה להגיד את השם. לא חשוב, אבל תגיד, כן תגיד.

לא פותחים בספרים,

לבדוק אם מתאימים או לא מתאימים.

אין דבר כזה בהלכה לבדוק בספרים ולשאול אנשים.

אז איך אני יודע?

איך אני ידעתי?

מה, אתה חושב שאני הלכתי לשאול שאלות?

אני בחנתי

האם האישה טובה,

האם יש לה דרך ארץ, יש לה מידות טובות, ממה היא טובה?

הכל בסדר, מתחתנים, מה עוד צריך?

אז לא הולך לעשות שמות?

כאילו... מה קשור לשמות?

לא יודע, עשו שמות,

זה לא מתאים, כן מתאים, וכל דבר מתחיל לערער בך, יש מריבה, אתה אומר, וואי, אולי הוא לא צודק, הוא לא צודק. רגע, אם זה ככה שזה תלוי בשמות,

אז מה הבעיה אם הוא אומר לא מתאים?

תגיד לו, טוב, איזה שם נחליף שיהיה מתאים.

לא, זה לא עובד ככה. למה לא עובד ככה? אם זה תלוי בשמות, נחליף שם.

זה לא.

אבל איך רב, איך רב לעשות דבר כזה? יש אפשרות לרד עושה דבר כזה? אני לא יודע איך אפשר דבר כזה. אני לא עושה דברים כאלה.

לא, לא אתה, בכלל.

אני אומר עוד פעם, לא עושים דברים כאלה, אז מה אתה שואל? אסור, אסור מוחלט.

הקבוצה ברחו, כאילו יש איסור לעשות דבר כזה? לא איסור, זה טיפשות, מותר, כמו שמותר לעבוד, אבל לא חייבים, זה קללה.

מידה כנגד מידה. כן. תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

תהיה בריא.

אחת, שתיים, לא.

לבת שלי, אסתר, בת רוחמה. ברכה למה?

זיווג.

ושתבוא מכאן הבא.

יש כרטיס?

כן, יש.

איך קוראים לך?

אסתר אתי, בת רוחמה. אסתר אתי, בת רוחמה.

השם יזכה אותה לבוא לארץ הקודש מהרה,

וזיווג הגון מהרה. אמן.

וגם ארבעי שלי זיווג.

שם?

רוחמה,

תדעת, בת מיריה. רוחמה, בת מיריה.

מרים? מיריה, מיריה.

מיריה.

השם יזכה אותך לבנות בית נאמן בישראל מהרה.

אמן. תני לה שם מאחוריו.

ערב טוב.

כבוד הרב, יש לי כבר שמונה שנים קרתקונוס בעין. מה יש?

קרתקונוס.

מה?

קרתקונוס.

קרקתוניס?

קרתקונוס.

אני לא רואה, אני לא רואה מה לדבר.

קראתקונוס.

קראתקונוס?

אוקיי, קראתקונוס.

אני אמורה לשים עדשות קשות, אבל בלי עדשות קשות אני לא רואה,

ועם עדשות קשות אני לא מסתדרת.

ומה זה? זה סוג בעיה שלא מתרפאת?

לא, מחמירה.

ולמה זה כאילו פגם מלידה, או שזה במשך?

לא יודעת.

מאיזה גיל זה התחיל?

14. הבנתי.

הרפואה לא מכירה רפואה בזה?

עדשות קשות רק.

רק עדשות קשות. ועם עדשות קשות זה נבלם?

לא.

גם לא?

לא.

זה יותר טוב, אבל זה לא נבלם.

אוי אוי אוי אוי. את עוד רווקה, כן? כן.

את מתכוונת לבנות בית יהודי. בבקשה.

את שומרת מצוות היום? כן.

שני דברים.

אחד,

שתלמדי חצי שעה, כמו שאמרתי, לכולן.

ספר שערי תשובה של רבנו יונה.

ודבר נוסף, שתעשי כל יום חסד.

איזה חסד? איזה חסד את רוצה?

איך קוראים לספר? שערי תשובה של? שערי תשובה של רבנו יונה.

אוקיי. ולעשות בכל יום חסד.

חסד עם הבריות.

יכולה, מוכנה?

בעזרת השם. שם ושם האמא. אורתל בת שולמית.

אורתל בת שולמית, השם יזכה אותך בעזרת השם יתברך לרפואת

העיניים מהירה בתוך שאר חולי עמו ישראל.

זיגבוג בדרך.

וזיווג הגון מהירה.

כן.

עכשיו הגברים.

שם הוא עומד.

כן אתה עם ה...

רגע, רגע, הוא מגיע אליך.

אני נשוי 24 שנה ואין לי ילדים.

הלכתי לרופאים, טיפלתי גם בפרטי וגם בתל-שומר,

והרופאים הרימו את הידיים

ועכשיו אני באתי היום להשקבל ברכה מארך.

ומה שיגיד הרב אני מוכן לקבל עליו. בת כמה אשתך? בת 45. מה אתה עושה כל יום?

עובד.

עובד ולומד גם. איך קוראים לו? הולך לשיעורים.

כמה שעות אתה לומד?

חצי שעה.

ובאיזה שעה, עד איזה שעה אתה עובד?

משעה שמונה עד שתיים.

בצהריים? כן.

ורק חצי שעה אתה לומד?

בטח. אז מה אתה עושה שם הזמן?

מתפלל למרחב העברית וגם...

אתה תקבל על עצמך ללמוד כל יום שלוש שעות. אני מוכן להתקפל. בטח.

שלוש שעות תלמד.

לא תפחות משלוש שעות, כולל שבת.

כולל שבת.

באשתך תלמד חצי שעה ספר מוסר שערי תשובה רבנו יונה.

בסדר. בסדר? בסדר. ציצית יש לך? כן, יש ציצית. תמיד אתה הולך עם ציצית?

תמיד?

זה היה תמיד כזה חלש.

היה, אמת.

אבל עכשיו אתה הולך קבוע? כן.

טוב.

מה השם שלך בשם?

משה בן ברכה.

משה בן ברכה ואשתך?

סמדר חביבה בת ג'קלין.

סמדר חביבה בת ג'קלין. השם יזכה אתכם בעזרת השם יתברך לזרע חי וקיים מהרה.

מהיר?

בשורות טובות שלך.

תודיע לנו אבל, כן?

תן לו בצד לידו.

שלום, כבוד הרב.

הייתי רוצה לבקש מכבודו ברכה לאשתי,

תמר בת מסעודה,

לזרע בר-קיימא.

כבר שנתיים וחצי אנחנו מנסים להביא ילדים בטיפולין.

זה לא עוזר.

ואתה שומר תורה ומצוות?

ברוך השם, כן.

מה כן? שבת אתה שומר? שבת, אני שומר.

קומפלט.

קומפלט, ברוך השם. הולך לשיעור תורה בשבת.

הבנתי.

כמה אתה מוכן ללמוד כל יום תורה בשביל זה?

תראה, אני לומד היום לא באופן שוטף כל יום,

כחצי שעה, שעה בערב. כמה אתה מוכן?

אני מאמין שכמו כולם, כמה שצריך.

שעתיים?

שעה? לא יודע.

שעתיים אתה מוכן?

אני מאמין שכן.

בלי נגה.

זה טוב מאוד אם תלמד שעתיים. זה סיכוי גדול מאוד.

מה זה ללמוד?

ללמוד יש שתי אפשרויות.

אחת, ללמוד עם רבים, ללכת לשיעור תורה בסביבה.

או ללמוד עם חברותא, זה אחד שיודע ללמוד, שילמד איתך או בבית או בית כנסת או לא משנה מה. הנה, איש יהודי כבר מסמן לי שהוא מוכן ללמוד איתך. הנה, תרים את היד.

תראה.

ודבר שני, יש אפשרות שאם אין בכלל, אז לומדים לבד.

יש ספרים שלומדים והם לא מסובכים ולא קשים,

ואפשר ללמוד.

אפשר לשלב את זה, כבוד הרב? ללמוד בבית? יש לנו כולל יד הבית.

אפשר גם לשלב את זה.

עדיף שתלמד מפי האחרים, לפחות בשלבים הראשונים, כדי שתדע שאתה לומד נכון.

ואת ההשלמות אתה יכול לעשות גם בכוחות עצמך.

יש, לדוגמה, פרשת השבוע, אז יש ספרים שמסבירים, כמו מעם לעז,

שאתה יכול ללמוד בקלות. לא צריך להסתבך, ואפשר ללמוד שוטף.

אבל יש ספרים שזה קשה. אם לא יהיה לך מי שילמד אותך, אז זה בעיה.

לא תבין הכול.

בעזרת השם.

אז הנה, אתה לוקח על עצמך בלי נדר ובעזרת השם שעתיים ללמוד, ויש לך חצי שעה.

מה שאמרנו, ספר שערי תשובה של רבנו יונה. בסדר? בעזרת השם. אבל היא צריכה עוד דבר אחד,

ללכת בצניעות וכיסוי ראש.

היא הולכת בשבתות עם כיסוי ראש. בסדר, היא רוצה ילד לכל השבוע.

מקווה שהיא תעמוד בזה, בעזרת השם. זה לא בעיה, זה כיף.

זה כיף.

אני חושב שהיא יכולה לעמוד בזה. כתר על הראש, זה כתר על הראש.

הלוואי, בעזרת השם. מה השמות שלכם?

תמר בת מסעודה ואשתי. תמר בת מסעודה ו... ויורם בן סועד.

ויורם בן סועד, השם יזכה אתכם בעזרת השם יתברך.

לזרע חי וקיים מהרה. אמן.

ואני נותן לה כבר כיסוי ראש.

שתיתן לה ממני, בסדר?

קח, תעביר לה.

כן, הבחור הזה פה באמצע.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני הייתי בהרצאה שלך לפני שנתיים באשדוד.

באותו יום באתי לבית-חולים, אמא שלי גססה,

ועליה השלום נחשב.

שאלת אותי אם אני מוכן לחזור בתשובה שלמה.

ברוך השם, זכיתי וחזרתי בתשובה שלמה.

אני היום לומד בישיבה בחדרה,

משלוע שעה 2100,

ובאותה שנה גם זכיתי להתחתן, ואשתי פה עם כיסוי ראש וצמועה.

ברוך השם. ברוך השם.

ואני יותר משנה נשוי,

ואני באתי לפה במיוחד לקבל מרב ברכה לעזרה בן-קארמה, כי שנה אנחנו מנסים והשם עדיין לא נותן. אז אולי, מה אני אגיד לכם? שלושה יושבים אחד יד השני, אחד עשרים וארבע, אחת שנתיים וחצי, ואחת שנה, ושלושתם מודאגים אותו דבר.

משהו מדהים.

אבל אני אתן לך ברכה, למה לא? על העיני.

דבר הכי חשוב לא אמרת,

שאימא שלך זכתה לגן עדן בגללך.

כתוב שברה מזכה אבא.

הבנים מזכים את ההורים.

בעצם זה שאתה מייצר מצוות כל הזמן,

זה עובר אותו מת לשורש.

אז אמא שלך נהנית כל הזמן מכל מצווה ומצווה שאתה עושה, והיא עולה למעלה, למעלה, למעלה, למעלה, למעלה, למעלה, למעלה, למעלה, כל הזמן.

ברוך השם.

זה הדבר הכי גדול.

עכשיו, מה השמות שלכם? וכמובן, שאתה תלמד שעתיים ותענית דיבור, ויהיה חצי שעה. בסדר?

בסדר.

שמי מרדכי בן ישראלה.

מרדכי בן ישראלה. ואשתי ורד בת אסתר.

וורד בת אסתר. תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

אמן.

שורות טובות.

כן, שמה תן להם לשאול שאלה.

הייתי רוצה, מכבוד הרב,

ברכה לבת שלי.

קוראים לה תקווה מירב בת שולמית.

בשעת הלידה היא כנראה לא קיבלה חמצן והמוח שלה נפגע.

קשה לה לדבר. בת כמה היא? 21.5. מה 21? מאז ועד עכשיו, מה המצבה?

מה?

היא פה.

היא פה, והיא יכולה לדבר, אבל לאט.

ומה המצב?

המצב שלה, היא קיבלה הרבה שיקום.

מה ההגדרה הרפואית?

ציפי.

אבל היא הולכת,

אבל הדיבור שלה הוא ממש מקשה עלינו. זה פשוט,

עכשיו אנחנו מבקשים כל מיני דברים דרך הפה.

היא רוצה משהו והיא מנסה כל הזמן, וקשה, קשה,

קשה גם להבין אותה.

וסך הכול היא ילדה שהיא לומדת תורה והיא למדה בבית-ספר חילוני, כי לילדים האלה אין בית-ספר דתי.

אין בית-ספר דתי לילדים האלה.

היא למדה בבית-ספר הארצפלד בחולון.

הם כיבדו את הרצונות שלנו.

היא לקחה על עצמה כל יום עכשיו לקרוא פרק בתהילים.

היא עושה מצוות, היא עושה ברכות השחר.

את יכולה לעשות שיעור תורה אצלך בבית?

לנשים?

בלי נדר. הלקות לשון הרע.

הלקות לשון הרע?

בלי נדר.

אני אנסה לראות איך אני,

לפחות פעם בשבוע.

לפחות פעם בשבוע לשון הרע?

שיעור אבל.

בלי נדר.

מה שמה?

תקווה מירב

בת שולמית.

תקווה מירב בת שולמית,

השם ירפא אותה ברפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

אמן. תודה.

רגע, יש לי עצה. כיוון שאתם עברתם לשלב של הברכות,

אז אני רוצה לחבר את הברכות גם למצוות.

בשביל שיהיה מחובר. אתם שמים לב שכל מי שמבקש ברכה,

אני משתדל לחייב אותו במצוות מסוימות,

ובפרט מצוות כאלה שיש להן סגולה וכוח לעזור.

וגם יש מצוות מסוימות שהן דורשות מאדם הכנעה

לפני השם יתברך.

ואם אדם נכנע לפני השם יתברך,

אז זה כבר תשובה גדולה מאוד בשמיים,

וזה מועיל בשביל להסיר מעליו את הדינים.

ההצעה שלי היא ככה, כמו שהצעתי פה לאב היקר שדאג לבנו,

לקחת 100 DVD ולחלק את זה לאנשים שרחוקים ותורה ומצוות.

בין אם זה על ידכם,

סליחה, ובין אם זה על ידינו,

לחלק ליהודים שהתקרבו לאביהם שבשמים.

אם אנחנו נדאג לקרב את הבנים של הקדוש-ברוך-הוא אליו, הוא ידאג לבנים שלנו ולנו.

איך אמר אברהם? הנני.

מה ענה לו השם? הנני.

אם אנחנו מוכנים להגיד לקדוש-ברוך-הוא, ריבונו של עולם, הנני,

מכספי המעשר, כמו שאמר היהודי,

אנחנו מוכנים להפריש

צדקה

בשביל לקרב אחים רחוקים,

בזכות זה תשלח לנו רפואה, ישועה, פרנסה, הצלחה וכו'.

יחלקו לכם את הטופס הזה,

תמלאו את הוראת קבע,

שקל וחצי ביום

זה 50 שקל בחודש בערך,

20 תשלומים זה 1,000 שקלים,

זה 100 DVD של 10 שקל.

סתם ככה שתדעו, DVD עולה 50 שקלים.

אבל 10 שקלים,

בשביל לזכות את הרבים,

בשקל וחצי ליום, הוראת קבע של 50 שקלים.

וכאן ניתן לכתוב למעלה שם ושם האמא ומה סוג הברכה שהם מעוניינים.

את ה-DVD ניתן לקבל אצלנו, נשלח אליכם ותחלקו,

או שאתם יכולים לכתוב שאנחנו נחלק את זה בעבורכם ותזכו.

אם יהודי מכם יזכה להציל יהודי אחד, להחזיר יהודי אחד בתשובה, שניים, שלושה,

אשרב לחיי העולם הבא

ואשרב בעולם הזה.

אז מי שרוצה לזכות, בעזרת השם, לפני שנמשיך את הערב, שירים את היד וניתן לה הוראת קבע שימלא. הנה, בבקשה.

גם הנשים שרוצות לזכות, שירימו את היד.

הזכות גדולה מאוד.

בבקשה להרים את הידיים,

למלא הוראת קבע, לרשום למעלה ולהעביר לפה בחזרה.

ארבעות דקות ספורות, נמשיך.

לא נתפזר, אנחנו לא סיימנו.

לא לבוא נתפזר, לא לבוא נתפזר, לא לבוא נתפזר.

ממש, לא לבוא נתפזר. לא עכשיו. אני אביא תכף, אני אביא תכף. טוב.

אחרי שנשארים, עוד מעט, הכל אפשר, אבל עוד מעט.

כמה דקות נתרגם.

להרים את הידיים ואלה שמעוניינים יגיעו אליכם למדי תאורת קבע. הנה, אין בעיה, תרשימי.

בסדר, בסדר. דוד, כן לבוא, היא רוצה.

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

אלוהל אבינו שבע שמיים, אלוהל אבינו שבע שמיים, אלוהל אבינו שמיים, אלוהל אבינו שבע שמיים, אלוהל אבינו שבע שמיים.

לא לבוא עכשיו.

למלא את הפרטים ולחכום למטה כדי להחזיר, להרים את הידיים.

אין מישהו אליכם, הנה פה דארי נמר. אני אראה.

שבאר שמה היא. עוד מעט, עוד מעט, שקל וחצי בלבד ליום, מחיר של לבניה.

אלו אלוהינו שבאתו משהים.

רק על אבינו,

רק על אבינו,

רק על אבינו, זכות גדולה למי שזוכה.

אשר זה נשבן דיבה, יפגע לרפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף מהרה.

יעקב ראובן בן לבנה עוד היה, רפואה שלמה, בפרוק של חבר הכנסת מישהו מעירה.

כלומר בת מסעודה זה חי וקיים מהרה.

סמר דהילה בצרף והשלמה, רפואה שלמה, חזק.

אוקיי.

יצחק בן מזל, רפואה שלמה מהירה, וזיווג בזרע קודש בר קיימא.

רפואה שלמה והחלמה מהירה, בתוך שר חולה עמו ישראל.

שיהיו לכם צורות טובות.

גברתי בת מרים, זרע חי וקיים ומהירה, מיכאל בן מרים, זיווג גדול.

שים לב שיש חתימה למטה. תודה.

גאולה למשפחת כהן, בריאות והצלחה בכל מעשה ידיה.

שאול בן-דהן,

זיווג הגון, פרנסה ונקה, בריאות נתנה, חזרה בתשובה וכל הישועות.

יישעיהו בן-גלילה, רפואת הנפש כזוף, מעיין ויולד גליתה ורבית, בנות אסתר, סיבוב הגון, הצלחה ולימודים.

עוד רבע, עוד רבע.

מצטיין מאיר רפאל בן-דבורה, רפואה שלמה.

יוסף בן שפרה, שהתרפא,

לצדו הימנים יצטרכו לדבר כאחד האדם מהירה.

אריה בן-סולמית, רפואה שלמה, מהירה, מהירה.

יצליח באיזו משנה.

ינשב בן-ברחה, בריאות שלמה ואיתנה, ויקום לחיים דומים ושמים.

איציק כהן בן-אילנה, זיוו גדול,

פרנסה טובה וחזורה בתשובה שלמה.

תשולמית בציפורה, בריאות והצלחה מהירה.

תקווה מרב בן-שולמית, בריאות והצלחה מהירה לעבודתו יגמרה.

זרע חי וקיים, נילך בת-שולמית.

זימון אגון, נטלי בת-שולמית וכל טוב.

משה בן-אורה, חזרה בתשובה שלמה, אמן.

כן, זריז.

יצחק בן-אסתר, הצלחה ובריאות שלמה מהירה.

ירדן יהודה בן, בן זחל,

יפסיק לעשן לחלוטין מהירה.

תגדל בתורה ובירת שמים, זיווג הגון.

שלומי בן-טוב, הזיווג הגון ולכל המשפחה,

רות בתובה, בריאות שלמה מהירה.

משה בן-ברכה, זרע חי ותלעם, מהירה.

חזק, חזק.

חזק, חזק.

אחרונים נמסור.

אחרונים לנסועות.

מפואד ניסן בן-בלע,

בסיווג ארגון השירים, בת סווטה, בקרוב מאוד.

לעילוי משמת מרדכי בן-חנה, בנוחתו ענה.

כפואה בהצלחה לתמר בת אסתן ובין עקוב בן לבן ההוניה וכפואה שלמה מהירה.

לגל, שיחיה בת דליה,

שמזכירתו להתעורר מהירה לחיים טובים ולשלום.

רועי עידן, עומר, תזכו לתשובה שלמה עם כלל ישראל.

קול אסתרת בבת-יפא, חזרה בתשובה מהירה וסיבוב גבול מהירה.

קול ארגון של גבול.

אוי והואי שהייתי אוי וטוב לבן הורים. תרמל על בתיה, זרע חי וטייף.

ומצוות חביבה, זיווג הגבול בתמורה שלמה.

תכף לא נביא. תמורה שלמה.

ירדן בדיאפר תקום לחיים תומים שלום ועילוי נשמד,

ניסים בן חביבה, פרוחתו עדתה.

אל נתן בן זרה רפואה שלמה ובפרט במעין ובבטא, בסיווג אבות מהירה.

רחל, שימי בת מזל, מזכה לזכות תרפיב, בריאות והצלחה בכל מעשי ידיה. לא להתקרב עכשיו.

אחרונים למיסור.

אחרונים, תודה.

זרע חיים קיים ושלום בית לגבריאל בן ריקה.

זיווג לשלומי בן ריקה, חזרה ותשובה, מרדכי בן ברייו, תנועה שלמה, משפחה גפרה, הכול טוב והצלחה.

שלום בן ריקה, חזרה ותשובה וזיווג הגול.

אסנת בת רעיה, עם זיווג הגול. נהירה.

היא צריכה לחתום,

אבל היא צריכה לחתום, אבל.

תחתום, אבל.

אני אגמרייתי לבם, לבם, לבם.

טלי, נשירי, בנת אסתר, זיווגים הגונים מהרה.

בניה בת רחל, רוזה בת רחל,

זיווג הגול, וכברית בתיה, זיווג הגול.

מאיה בת סולטנה,

מרנסה טובה.

נטלי, נטע, לי בת מאיה, ישרוחות לזיווג הגול.

אלעד יהודה בן מאיה, זיווג הגול.

נטלסיה, רפואה שלמה, פרנשה.

ושאול, בהצלחה.

לא לבוא תכף.

שלומי בן-אילנה, רפואת הנפש והגול, מהרה.

מורן בצמיה, זרע חי וקיים, מהרה.

עדיה, רפואה שלמה, מהרה.

חכמים יוסף בן-אסתר, הצלחה במשפטים.

יחניהו בן-שולמית שולה, חזרה בתשובה,

יראת שמים ובריאות הנפש.

שרה בת רחל שמעון בן-סרה, שלומי נעמה.

שירלי בטרינה, רפואה שלמה, לרדת.

שרון, הבת יהודית, רפואה שלמה.

יגאל חיה בדאליה, תוכל להתעורר מהרה מהנשמה.

מהרה.

תבואה שלמה יהודית בטפורטונה, תצא מהמחלה מכל הגזירות הקשות.

כן, רק רגע.

אחרונים למסור.

רק שנייה, יש פה חבר'ה שרוצים לשים ציצית.

מי רצה ציצית?

מי רצת כיסוי ראש?

מי רצת כיסוי ראש?

דוד בן-מורן, תבואה שלמה.

ציציות.

תבואה שלמה.

תבואה שלמה.

מה יצטרכו לך ספירה?

מה יצטרכו לך תיקח שתשוב בחזרה?

רגעים שלהם באים לנו ילדים,

יש רפקים ויש אדם ונשים,

רגעים שלהם באים כל כך הרפשים,

רק אם את סופרת בתומו את העלוקים.

עוזרת השם.

כיסוי ראש, מי רוצה?

סבבה.

כיסוי ראש.

כיסוי ראש.

בגן יש באלה של הכל עבדה,

ויש פה משרתים שאומרים מפה ישר.

נתנתים לנהל, ודאי אותו תצא.

בדם של החיים אתה ניפה ברחבה, ודם של החיים כולנו ילדים,

יש רפקים ויש שניו ירגשים.

יש שניו חיים לא ככה משכילים,

וכירה צופל בתוכו ירה,

משרתים ויש שורגים,

כולנו ילדים.

יש ותמקים ויש שניו ירגשים,

בגן של החיים, כל כמה ובשבילים, רק אחד סובל במבוי החלומים של חיים.