רוני רומי 15-08-2010

- - - לא מוגה! - - - 

שלום, כבוד הרב. שלום וברכה. אנחנו מכירים, וברוך השם, אתה יודע שאני מכבד את כבוד הרב. אני חושב שהיה לי אפילו חלק בתשובה שלך בהתחלה. נכון, נכון, היית אצלי בבית.

בחוג בית, אני זוכר. בחוג בית, נכון, כבוד הרב. קודם כול, אני ראיתי דברים פה שבאמת באמת מזעזעים.

זאת אומרת, אני ממש מוקיע את הדברים הללו,

אבל אני רוצה רק לתקן רק דבר אחד קטן,

שלגבי דוגמת חיים ישראל עם מרדכי בן-דוד. חיים ישראל לא ידע מזה במקרה כי אני קיבלתי את הפנייה. אני אדבר אתך מהמקור.

חיים, בקטע הזה, לא ידע מהעניין הזה. פשוט מאוד פנו אלינו, פנו אלי.

עכשיו, אני לא אמרגן של חיים ישראל.

אם אתה יודע, אני רק בסך הכול האדם שמוציא, בוא נגיד, לפועל, כל מה שאתה שומע בקטעים של חיים ישראל, ושל עוד הרבה זמרים, אני שותף להם.

אבל דבר אחד אני רוצה לומר.

יש אנשים ש... בסדר, אני אתך בדבר.

יש פה עניין של פרנסה של משפחה.

אני הייתי כספר צמרת, כשהייתי מרוויח 40,000 דולר בחודש, עזבתי את זה, אוקיי? כשהרב שלי, רבי שלום שרבה, אמר לי לעזוב, עזבתי.

הלכתי לקטע של הקדושה.

וכשאני פניתי לקדושה, אני פניתי לזה בקטע של דבר שהוא טהור.

אין לי חלק בקטע של הופעות,

אין לי חלק בנושא הזה.

רק, אך בפרט,

להביא את המוזיקה, כן, לכל בית.

ואני חושב שכל המוזיקה שאני עשיתי עד עכשיו היא מוזיקה כשרה.

יש לי קרוב לחצי מיליון דיסקים.

בוא, כבוד הרב, תקנה את הדיסקים האלה, תשלם כסף, אני יוצא מהתמונה. מה אתה אומר על זה?

יפה מאוד. יאללה, הנה, ג'קי מקאייטן הייתם יכולים לשלם כסף. אני אגיד לך, קודם כול אני לא עשיתי את החצי מיליון. לא, לא, לא. רגע, שנייה, שנייה, שנייה.

בוא אני אקריא לך פסק הלכה בשולחן ערוך בשביל שתבין.

ההלכה אומרת ככה, תקשיב טוב, תזכור, אם לא בשידור חוזר תראה, שולחן ערוך,

אורח חיים סימן ש״זן.

אומרת ההלכה ככה,

מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק,

כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות, אסור לקרוא בהם בשבת ואף בחול אסור משום

מושב לצים ועובר משום מה תפנו אל האלילים,

לא תפנו אל מדעתכם.

ובדברי חשק יש עוד משום מגרה יצר הרע,

ומי שחיברן ומי שהעתיקן,

ואין צריך לומר המדפיסן,

מחטיאים את הרבים.

אומר המשנה ברורה על המקום,

משום מושב לצים,

וכל שכן ההולך לטרטאות וקרקסאות,

והם מיני שחוק ושאר מיני תחבולות.

בזה נעשה הפקר היום אצל אנשים ללכת לבתי טרטאות,

והכתוב צומח ואומר, אל תשמח ישראל אל גיל,

ויש בזה גם משום מגרה יצר הרע בנפשם.

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה, כל המתלוצץ נופל בגיהינום,

שנאמר כך וכך, וייסורים באים עליו, שנאמר ועתה, אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם,

דמפנים אל מדעתם,

אל אשר אתם עושים מדעת לבבכם.

ואין צריך לומר המדפיסן,

וכן מוכרי ספרים הסוחרים בעניינים כאלו,

ואלו שממציאים אותם לקונים, לקרות בהם בכלל,

ועיין במחנה חיים,

שהעריך בעניין זה מאוד,

ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

גדול המחטיא לאדם יותר מן ההורגו,

שההורגו הוא רק בעולם הזה, והמחטיאו הוא גם לעולם הבא.

הרב רצבי במוצאי שבת נתן שיעור, פרשת ראה, תיכנסו לאתר שלו,

שנקרא פעולת צדיק, יש שם את השיעור, מדקה 57,

והוא דיבר שם על שגיב מחפוד,

שיש לו חנות,

שהוא מפיץ שם את התקליטים הפסולים והאסורים האלה של כל הזמרים,

לא רק ציון גולן,

והוא הקריא את ההלכה ואמר שמה שכתוב פה, מליצות ומשלים של שיחות חולין ודברי חשק,

זה דברי עגבים ושירי עגבים,

שמי שמדפיס, מי שמעתיק, מי שמוכר,

מי שממציא לאחרים, הוא מחטיא את הרבים,

והאדם הזה הולך לגיהינום וכל השאר מה שכתוב פה.

אז זה כולל את הדיסקים והכול, וזה הלכה בשולחן ערוך בשנזן.

אני לא אשם,

כמו שאתה הפסדת 40,000 דולר, ואני זוכר את המלחמה שהיתה לשכנע אותך לא להיות ספר נשים,

אבל אתה צריך להבין, מפסידים 40,000 ועוד 40,000 ועוד 400,000,

אבל יכולים להרוויח 4 מיליון,

400 מיליון,

כי מקשר אף אחד לא יכול לפגוע בך.

יכולים כולם רק לעודד אותך.

אז נכון, כמו שבהשקעה של החצי מיליון השקעת הפקות, שותפות, עניינים, בלאגן, הוצאות, עד שאתה רואה את הכסף,

עכשיו אתה צריך לקדש שם שמים,

וחצי מיליון, כמו שאני יודע, עולה חצי מיליון שקל, שזה כסף קטן,

זורקים לפח ועושים מסיבה,

ואחרי זה עושים את הכול מחדש,

ויהיה לך קידוש השם שאין כדוגמתו, והשם רוני רומי יהיה בעולם כגידול מזכה הרבים שעשה את הדבר הגדול ביותר.

ואם תעשה את זה, תקשיב טוב,

אם תעשה את זה ותתקבל עליך ותשכנע את הזמרים בהתחייבות, כמו שאמרתי,

אני בלי נדר,

בלי הבטחה, בלי נדר,

אטרים אנשים שיעזרו לך לעמוד בחלק מההפסדים.

מה אתה אומר?

קודם כול, שוב פעם, מה שאני ראיתי כאן,

אני לא ראיתי במופעים הללו.

לא מעניין אותי כל מיני שאתה פה, כי זה לא מעניין אותי

תראה, תראה, חיים ישראל היה בקיסריה עם שווקה.

אני לא הראיתי את זה, אני עוד לא עבדתי על חיים ישראל.

חיים ישראל,

אני מכיר אותו, הוא הזמין אותי לברית שלו.

יהודי טוב, בוא נגיד,

יש בעיות אתו כאלה ואחרות, אבל זה לא ענייננו כרגע.

בשירים יש בעיה חמורה אתו.

הוא מקל מאוד בדברים שהוא יודע, הוא בחור ישיבה.

הוא לא צריך לדעת, הוא לא צריך אותי שאסביר לו.

הוא בעצמו אמר בראיון בקול ברמה,

כשהוא ישב שם ככה על הפרנג'י,

ואמר שמה שהוא רוצה, שהמשיח יבוא ויקרא לו,

והוא ישיר עם הלוויים ביחד.

צחקתי, כי הוא יודע שזה לא רציני,

אבל צריך ליצור מצג שווא כאילו אתה צדיק. רגע, הוא יודע בדיוק איפה הוא אוחז.

הנקודה היא פשוטה,

לא טיפלתי עוד בו.

אני עכשיו אטפל בכמה שקיימים. למה?

אני נותן אורך רוח. האחרים, אני יודע שאין לי סיכוי.

אין סיכוי.

ציון גולן, אין סיכוי, רואים אחרי שהזהרתי ואמרתי והתרעתי והקדמתי ואמרתי,

והוא ממשיך, ממשיך, ממשיך, ועוד מחרטט את גדול הדור.

אין לי ברירה.

פריד ושואקה ובן-דייוויד לא ישמעו לי את זה. אני יודע כי הדברים ברורים.

מי שעוד נשארו, לא יצאתי נגדם. שים לב כמה אני מתון.

אבל כששואלים אותי שאלה אני חייב לענות, כי מה לי זה, מה לי זה.

כולם, פסק הלכה אומר על כולם אותו דבר.

גם אם אחי, אתה יודע שהאחי, הוא גם מתפרנס מזה.

וברגע שהוא שמע, אני אמרתי בהרצאה,

אין לי סנטימנטים לאחי.

אם אחי לא יעשה מה שצריך על-פי ההלכה, אני יוצא נגדו.

הבן שלו סיפר לו בלילה,

אבא,

הרב אמר ככה, צלצל אלי, אין לך סנטימנטים אלי?

אמרתי לו, בצחוק אתה יודע שלא.

למחרת הוא הוציא 95% מהחנות של כל הדיסקים,

והוא משפחה מרובת ילדים והוא גם צריך להתפרנס.

אז מה, מה הוא שונה?

אתה יודע, לא שומעים אותך. אני אומר, זה נכון שהוא גם התקשר אלי בזמן שדיברת על ציון גולן, הוא אמר לי,

בוא תיקח את הכול פה ושם, הכול טוב ויפה.

אבל אני לא מדבר לדוגמה על קיסריה, אוקיי? כן. חיים ישראל,

כשפנו אליו, אני לא עכשיו שהוא בא להגן על חיים ישראל,

שפנו שם אחד, הוא לא שר, הוא לא שר, והרכית האנשים.

זה לא, הוא שר, רק רגע, המלאכים הקדושים. שמעתי מתוק, רגע, מלאכים, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, אני מופיע עכשיו עם שווקה, לא חי עם ישראל,

ואני לא אומר שום דבר, אני לא שר כלום. אוקיי.

ואני בא ורק נותן ברכה לשווקה בראש,

באירוע מעורב של חילול השם שאין כדוגמתו.

מה יגידו האנשים אם אני הולך לברך את שווקה, מחטיא רבים,

ואתה יודע מה הוא אומר לי? הרב,

הציבור אוהב אותך, תשאיר אנו עבדו דקוד שבריכו, לא מלאכים.

מה יגידו לי האנשים?

רק שיר אחד.

מי התיר שיר וחצי שיר ופזמון?

מי התיר להיכנס למקום כזה על במה בדיוק כמו ההופעה שלו?

בדיוק.

מי יכול להתיר דבר כזה?

אני אגיד לך, כבוד הרב,

אני הייתי במקרה אחד האנשים שגם אחראי לזמר בני אלוה שיחזור בתשובה,

אבל אני זוכר שלפני 22 שנה, כן, עשיתי איזה אירוע בראשון,

והוא היה מופיע בקרוון, כידוע, בכל המקומות הללו.

אמרתי לו, בוא תשיר שיר אחד שבכיר ירושלים.

מי זה? מי זה? בני אלבז, כן. אוקיי. כשבני אלבז הגיע לשם, היה זמר, לא משנה מי,

מהחרדים, שזה נקרא, אמר לו, אם הוא נוגע במיקרופון אני עוזב את הבמה.

אמרתי לו, חביבי, קח מה מגיע לך, עזוב.

באותו לילה, כשנתתי את הצ'אנס הזה לבני אלבז, שהשיר שיר אחד, הוא לא הלך לקרוון,

ובאותו לילה הוא חזר בתשובה.

על מה?

על זה שנתנו לו צ'אנס. הנה אני נותן, נותן, הנה אני מכריז.

עם ישראל, שימעו, אני נותן צ'אנס

כל רגע לכל זמר, אתמוך בו, אעזור לו,

אפעל למענו,

כל מה שיש לאל-ידי יחזור בתשובה ואקדם אותו עד שיהיה עשיר גדול.

בוא אני אגיד לך מה הרב שלי היה אומר לי.

אני רוצה לציין שהרב, כמעט מתתי בגללך. אתה יודע את זה?

עוד לא. אז אני אגיד לך.

לפני 22 שנה, כמו שהתחלנו, ככה עם החזרה בתשובה, הייתי שומע את הדיסק, את הקלטות, בזמנו, כן?

ובני אלבז, פעם ראשונה לקח אותי לארצות-הברית.

ולא פחות ולא יותר זה היה מצוין בעובדה, לא משנה, מילנה דיין, שני פרקים על ה-11 של ארצות-הברית.

ובני לקח אותי לשם ואמר לי, תשמע, יש איזו מסיבת בר-ביר, כי הוא תגיע, ואני מגיע לסלון, וכל האנשים הלא, הלא, כן?

ישבו שם, ולא ידעתי שמדובר באנשים שהם,

והתחלתי לשנן את כל מה ש...

תנור 8, תנור 7, שיפודים, ופה ופה. אתה יודע להגיד לעבריין דבר כזה בתוך הבית שלו?

ואני רוצה לומר לך שלא איחר לבוא אחד מהגדולים שם, קרא לבני אלבז ואמר לו, היום הוא מת.

היום אני לוקח אותו ומטביע אותו. זהו, הוא מת.

אז חסדי שמים באמת ריחמו עלי משמים,

שאני לא יודע איך, כשאני על הספינה,

שתיים וחצי לפנות בוקר,

כשאני לא ידעתי מה שבני אחרי זה אמר לי, שהוא גזר עלי מוות.

ולפתע בא אלי אחד מאלה שלא נמצאים, הוא לא נמצא בעולם הזה, ואמר לי, תשמע,

מה אתה אומר על הספינה הזאת? איזה יופי של מה? 2 מיליון דולר. אמרתי לו, יפה, ראית דבר כזה? אמרתי לו, לא.

יש דבר כזה בארץ? אמרתי לו, לא ראיתי.

אתה אומר על כל האורות האלה פה? אמרתי לו, יפה.

ומה שיצא לי מהפה, וזה הציל את חיי, זה ככה.

אמרתי, וזה נפלט לי מהפה, אמרתי, יהי רצון שכל האורות פה בספינה ירדו.

ופתאום הכול דומם, כל האורות ירדו. זה נשמע כזה דמיוני, אה?

ובא הבן-אדם הזה לאותו עבריין גדול ואמר לו, בואנה, הבן-אדם הזה, מאיפה הוא בא לנו?

ופה ושם 20 דקות מנסים לחיות את המצב, לא הולך.

גררו אותנו למקום שלו.

ובא אותו ראש הכנופיה ואומר לי, תגיד לי,

זה באמת מה שאתה אמרת? אמרתי לו, שמע,

נפלט לי, וחוץ מזה, נראה לך שאני אקבה פה אורות? מה, אני, חס ושלום?

ובא לי מאחוריו, שלא יעשה לי איזה משהו.

הוא אומר לי, תודה רבה,

תן פליטה, תזרוק,

שידלקו האורות. אמרתי לו, זה לא יידלק, הם לא יידלקו.

מה, אני נראה לך?

הוא אומר לי, סתם תוציא. אמרתי, עם כל מה שאמרתי אצלך בחדר, בסלון,

שיש גן-עדן, יש גיהינום,

יש עונשים, יש טוב ויש רע,

יהי רצון,

כל הדברים האלה שאמרתי לדבריך, כבוד הרב,

יהי רצון שיתקבעו, איך שאמרתי, שידלקו,

כל האורות דלקו.

אז בזה לקח אותי ראש הכנופיה, לקח אותי, שהוא לא בחיים היום, כן?

ואמר לי, תשמע,

הכניס אותי לחדר והוריד את החולצה.

הוא אומר לי, ירון, תשמע, בוא תיגע כאן ותיגע כאן ותיגע כאן. הוא אומר, לפני איזה ארבע שנים בא לי רעול והריסף אותי ממטר.

ולא מת הבן-אדם.

וכעבור שבועיים, כשהוא ביקש ממני לקנות לו תפילין

ומזוזות מארץ,

כשאני חזרתי,

שלחתי את זה עם שליח חב״ד,

ביום שהוא היה צריך להעביר לו אותו, מתקשר שליח חב״ד ואומר לי,

אני רואה מודעת אבל בביתו של האדם הזה. זאת אומרת, לא זיכו אותו אפילו להניח תפילין.

אז ככה, כבוד הרב, יש לי הרבה הרבה בעניין הזה,

שברוך השם בזכותך בעניין, כן? אז בוא נכבד את האורות עכשיו לזמרים ונדליק אותם מחדש.

אני אישית, אני אעשה את זה, לקשר אור? איך אומרים? בערוצים שלי, ואני יודע לעשות את זה, כי כולם חברים טובים שלי, כמו אחים.

והאמן לי שאני אעשה את זה, כי זה קידוש השם ממש.

אשריך!

אשריך, אשריך, אשריך.

השם יעזור שנזכה לשמוע את כל הזמרים האלה כשרים.

כן, בבקשה, תני לגברת פה.