הכסף מעכב את הגאולה
- - - לא מוגה! - - -
אנחנו הגענו לפני שנה וחצי, אני ואשתי.
מחוץ-לארץ.
כן. אני ממקסיקו, היא מוונצואלה.
אני רציתי לשאול את הרב ככה בפומבי,
מה דת הרב, אלה שעדיין גרים שם
וחיים שם,
אנשים דתיים, אפילו חרדים,
הטענה שלהם,
כנראה,
זה שהפרנסה שלהם שם,
וגם מקיימים שם תורה ומצוות,
שולחים את הבנים שלהם לתלמוד תורה,
אבל כנראה לא רוצים להגיע לארץ, לא רוצים לעשות עלייה,
לא יודע,
כנראה שהם מתחכדים.
איפה אפשר לתת את הגבול בין
לסמוך על הנס ואת הביטחון שאם יעלו לארץ יהיה להם טוב?
כלומר, זה יכול לתת גם תשובה לזה. תראה, אם יהיה טוב או לא יהיה טוב,
זה לא קנה מידה,
טוב זה דבר יחסי.
מה נכון יותר?
נכון יותר להיות במקום שמשה רבנו התאווה להיות פה בכל מצב.
אם משה רבנו שלו, יחסר לו כלום ברוחניות,
והוא היה מלך בכיפה,
והוא היה מלאך,
ובכל אופן רצה להיכנס לארץ-ישראל,
אז יש להבין שארץ-ישראל זה לא דבר פשוט, זה לא מקום לעבודה.
העבודה הרוחנית בארץ-ישראל היא בשונה מחוץ-לארץ.
אבירה דה ארץ-ישראל מחכים.
ודבר נוסף,
כל מי שנמצא בחוץ-לארץ דומה כמי שאין לו אלוה.
כל התפילות שלו עוברות דרך שרי מעלה של הגויים,
ורק אלה שבארץ-ישראל,
כל הדר בארץ-ישראל
דומה כמי שיש לו אלוה.
זאת אומרת,
אדם שנמצא פה בארץ-ישראל, מקום שהקדוש-ברוך-הוא בחר
מכל מבחר היקום,
ארץ סגולה וחמדה,
שאין כדוגמתה,
ואתה רואה איך אומות העולם עכשיו עומדות על הרגליים האחוריות
וטוענות על ירושלים שהיא שלהם,
ושלא ניגע בירושלים,
כי היא שייכת לנוצרים ולמוסלמים, אתה שומע?
ואנחנו לא תובעים אפילו את ארץ-ישראל כמו שצריך לתבוע,
אז זה בושה וקלון בשבילנו.
בפרנסה,
הקדוש-ברוך-הוא מפרנס את הנמלים בישראל
כמו הנמלים בוונצואלה ומקסיקו,
והנמלים אצלנו אוכלות בדיוק כמו שם,
רק עינק סיל בקצה הארץ,
הוא חושב שמשם תבוא הישועה יותר.
זה רק ניסיון,
ניסיון שמטעה אותו.
אבל המזונות קצובים בכל מקום,
ומה שקצבו, קצבו.
ובדרך שאדם רוצה ללכת,
במוליכין אותו.
מי שרוצה לטעות, נותנים לו לטעות,
ולחשוב שהפרנסה נמצאת שם.
אני למדתי את זה על בשרי.
אמרו שיש עשירים בחוץ-לארץ.
לא מצאתי כאלה.
אבל מצאתי עניים בארץ-ישראל שיותר עשירים מהעשירים היותר-גדולים.
אין לך הערב הזאת דוגמה,
אנשים מעוטי יכולת שמקשים ברכה לפרנסה,
תורמים 1,000 דולר.
אתה מבין,
הקורבן
אצל מנחת עני חשוב אצל הקדוש-ברוך-הוא, כאילו הוא עוקד את נפשו לפני הקדוש-ברוך-הוא,
מוסר את נפשו.
העשיר שבא עם שור,
שבא עם שא,
זה לא מחשיב
מה שהוא נותן כמו את הלב שלו.
אני מוכן לתת,
אתה מבין את המעט שבמעט מפת שלו בלהקריב קורבן.
מנחה הוא מביא, מנחה.
אתה יודע מה זה מנחה?
ביד הוא מביא.
ועם זה הוא עולה לירושלים,
ואצל הקדוש-ברוך-הוא זה כאילו הקריב את חלבו ואת דמו.
אתה רוצה שאני אוכיח לך שהעניים יותר עשירים מהעשירים?
אני מוכן לתת 1,000 דולר שאין לו שום אפשרות.
אין לו אפשרויות ממש. חלק מאלה שעלו לפה,
האפשרויות שלהם מאוד מעוטות.
והם מוכנים להוריד מהפת שלהם בשביל לתת.
כמה אתה מכיר עשירים?
לא תמצא אחד בעולם מהעשירים שיהיה מוכן לעשות מה שהם עושים.
אין דבר כזה.
זה לא עשירים בכלל, זה עניים בדעת.
עניים בדעת.
השם נתן להם אפשרויות להפוך את העולם,
והם לא עושים.
אני תפרן,
תפרן לעומת העשירים האלה, תפרן שבתפרנים.
אבל אני הולך לגייס
מהכי עניים בעולם בשביל לבנות את בית-המקדש לקדוש-ברוך-הוא,
ושעם ישראל ייגאל סוף-סוף.
והם, בכיס הקטן שלהם,
היו יכולים להביא את הגאולה כמה פעמים אם היו עושים מה שאני עשיתי ב-32 שנה.
הם היו עושים את זה בכמה דקות.
אבל אין להם לב כזה.
יש להם לב שהם חושבים על עצמם
ולהישאר עשירים עם כבוד של עשירים.
הבנת?
ואני מוכן לבוא, להתחנן, לבקש,
לפעמים גם לתבזות,
אבל בשביל לבנות את בית-המקדש,
אבן ועוד אבן ועוד אבן ועוד אבן,
עד שהקדוש-ברוך-הוא יבוא לירושלים.