מדוע מרחו בני ישראל דם על המזוזה במצרים
- - - לא מוגה! - - -
איך הוא אומר? איך? אתה דיברת על מכת בכורות. כן. הקדוש ברוך הוא למה צריך לסמן את המשקופים? הוא לא יודע איפה גרים יהודים, איפה גרים המצרים?
הקדוש ברוך הוא יודע. אז למה לסמן? אבל יש מצווה, יש מצווה,
שהקדוש ברוך הוא רוצה שיעשו את הדם על המשקוף ועל המזוזות,
כדי שהמשחית יוכל להבחין בין לבין.
אבל אתה צריך להבין דבר אחד, גם מזוזה ששמים על הדלת,
לא צריך לשים על הדלת. מה, הקדוש ברוך הוא לא יודע? למה צריך לשים שין ודלת ויוד שומר דלתות ישראל? אפשר גם בלי זה.
אלא הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה סימן, שיהיה סימן היכר.
כל מצרי שעבר ראה שלקחו את הדם מקורבן הפסח,
שזה היה האלוהים של מצרים,
וכל היהודים סימנו את הבית שלהם, סימנו את הבית בדם של האלוהים, שהוא הכבש
של מצרים.
זה היה צריך מסירות נפש.
למה?
לקחת את הכבש,
לקשור אותו ארבעה ימים, לפני השחיטה,
שומעים אותו פועה.
כל מצרים שהם החזקים, שהם השליטים,
לא יכולים לעשות כלום נגד בני ישראל.
ועוד ביום הרביעי אומר להם הקדוש ברוך הוא, אתם לוקחים עכשיו את הכבשים, את האלוהים של מצרים,
אתם תוקחים להם שיח מצד לצד,
שמים אותם מעל האש,
לא שוברים בו עצם,
שהם יראו את האלוהים שלהם נשרף שלם ככה, תסובבו אותו ככה, לא תשברו בו עצם,
צלי אש,
שיריחו את האלוהים שלהם על המנגל,
ואתם לוקחים את הדם ושמים אותו לסימן.
זה מסירות נפש של עם ישראל בשביל לקיים את המצווה. מה הם עשו בזה?
להיכנס לתוך סכנה כזאת,
פירושו של דבר שהם תיקנו את כל הגוף שלהם ברמח איברים. סכנת נפשות זה כנגד כל האיברים.
מסירות נפש זה כל האיברים.
הם תיקנו בזה את העבודה זרה שהם עבדו, כי היה מקטרג על ישראל.
המקטרג אמר,
מה ההבדל בין אלו לאלו? מצרים עובדים עבודה זרה, בני ישראל עובדים עבודה זרה, מה פתאום אתה רוצה לגאול אותם?
אבל בדם בריתך
שילחתי אסירייך מבור.
הקדוש ברוך הוא אמר, בדמייך חיי, בדמייך חיי, בשני דמים.
שתי מצוות נתן להם הקדוש ברוך הוא,
דם ברית,
לעשות ברית, ודם קורבן פסח.
וזה מה שהיו צריכים לעשות לסימן היכר על אפם בחמתם של המצרים,
לסמן זה בית של יהודי שמאמין בשם,
ששחט את האלוהים שהמקטרגים בשמים אמרו שהם גם עובדי עבודה זרה.
כשהם שוחטים את העבודה הזרה של מצרים ושמים את הדם להיכר,
סותמים את פי המשחית שלא יוכל לקטרג.
כן, שאלה.