מדוע ארעה השואה
- - - לא מוגה! - - -
שערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
שאלה מקצועית.
מקצועית. אני לא רואה אותך, אתה מסתיר.
כן.
איפה היה בורא עולם בשואה?
בשמיים.
איך? שישה מיליון נצפו בשואה.
נו. לא רחם על העם היהודי, עם נבחר.
הבנתי. ומה היה, איפה היה הקדוש ברוך הוא במבול?
לא יודע.
לא יודע.
הוא היה באותו מקום.
עכשיו בוא אני אסביר לך.
במבול מתו כל העולם.
כל העולם מתו.
מיליארדים.
נשארו רק שמונה בתיבה
עם החיות,
והקדוש ברוך הוא הקים עולם חדש.
למה? כיוון שהם חטאו והקדישו את הסאה.
בשואה הנוראה
עם ישראל גם כן לא היה במצב הכי שפיר.
והתחילו להתבולל הרבה בין אומות העולם ועזבו את אורחות התורה.
זאת אומרת,
כשהתחילה האמנסיפציה וההשכלה והשוויון שנתנו אומות העולם,
לאט-לאט יהודים הלכו וירדו.
ואז מה קרה?
כשמתקרבים לגויים,
אז הקדוש ברוך הוא עושה הבדלה.
מה פירוש?
אנחנו אומרים בהבדלה במוצאי-שבת,
המבדיל בין קודש לחול
הוא בין אור לחושך
ובין ישראל לעמים.
המבדיל בין קודש לחול זה שני קצוות,
ובין אור לחושך, אור וחושך זה שני קצוות,
ובין ישראל לעמים זה שתי קצוות.
כמו שיש הבדל קבוע בין אור לחושך,
ככה צריך להיות הבדל קבוע בין ישראל לעמים.
מה ההבדל בין אור לחושך?
אתם יודעים, יש קיץ וחורף,
פעמים הימים ארוכים, פעמים קצרים.
אבל תמיד יש בין הערביים, בין אור לחושך, זמן קבוע בכל ימות השנה.
יש הבדל בין אור לחושך תמיד קבוע.
אותו דבר צריך להיות הבדל מרחק בין
ישראל לעמים קבוע.
ואם ישראל מתקרבים לעמים יותר מדי, הקדוש-ברוך-הוא עושה הבדלה.
כשהתקרבו ישראל לאומות העולם, התקרבו, התקרבו, התקרבו, התקרבו,
הגוי התחיל לשנוא את היהודי ולהגיד שהוא מתעלק עליו ועל הכלכלה שלו וחי על חשבונו ומוצץ את דמו,
והציגו אותנו כערפדים ופרוטוקולים של זקני ציון,
ועשו מאתנו שדים.
למה?
כי התקרבנו יותר מדי.
אם היינו שומרים על ההבדלה לא היה קורה כלום.
כשהיינו במצרים,
עם ישראל ירד בהתחלה לארץ גושן.
וכשהיו בארץ גושן לא קרה כלום.
כשיצאו מארץ גושן התחילו להסתובב במצרים סיטי,
והתחילו להתערבב עם המסרים.
יצא פרעה,
שם לבנה עליו,
פיתה אותם, ואמר, מהיום תשתעבדו.
למה?
הנה עם עלה מן הארץ.
מי אמר לך לזוז מגושן?
עלה מן הארץ, אה, מי אמר לא לעלות?
הגזירה היתה בהתחלה רק גרות.
גר יא זרעך בארץ לא להם.
אבל ועבדום ועינו אותם זה היה תנאי.
גר, כן,
אבל ועבדום ועינו אותם
זה היה תנאי.
מה הראייה?
נכון, אתם שמים שלוש מצות?
בפסח.
כהן, לוי ישראל,
את האמצעית חוצים
שני שלישים ושליש,
כאות וו,
לאפיקומן,
וחצי נשאר.
למה עושים את זה בלוי?
משום שהיו שלוש גזירות,
גר,
עבדות ושעבוד.
כיוון שלוי,
כשהם ירדו רק למצרים אז היתה להם גרות,
כיוון שהם לא יצאו מארץ גושן, לא היו להם עבדות ושעבוד.
210 שנה לא עבדו ולא שעבדו אותם.
אז כנגד זה חוצים את המצע של הלוי, כי הם היו רק בשליש ולא בשני-שלישים.
אם ישראל גם היו כמותם,
לא היו עבדות ושעבוד, היתה רק גרות.
אבל הם יצאו לארץ, הסתובבו,
שופינג עשו במצרים.
אז קיבלו עונש.
זאת אומרת, אם אנחנו מתערבבים,
אוטומטית נהיה תבדלם. מה כתוב במצרים?
נתן ליבם לשנוא עמו.
הקדוש ברוך הוא נתן בליבם של המצרים לשנוא עמו.
למה הקדוש ברוך הוא נתן ליבם לשנוא עמו?
כי התחילו בני ישראל למשוך עורלתם, והתחילו לא לימול,
כי למדו מהגויים.
מעבדו עבודה זו רק מותם.
מה עשה הקדוש ברוך הוא לטובתם של ישראל?
נתן למצרים לשנוא אותם,
ואז הם הרחיקו אותם מהם.
וזו היתה הצלה של ישראל בסוף,
שהוא ציווה אותם לקחת את הקורבן, את השה,
את האלוהים של מצרים,
ולשרוף אותו על המנגל.
אם תעשו כן ותיבדלו מהם
ותמרדו בחוקותיהם, אני אגאל אתכם.
באירופה,
בזמן השואה,
בגרמניה היו 60% מתבוללים.
ובכל אירופה, בכל עיר,
הייתה בסך הכול ישיבה אחת מכלל האוכלוסייה,
שזה אפס קטן לעומת כמות היהודים שהיו שם.
זאת אומרת, עולם הישיבות מנה אלפים בודדים.
היום, לצערנו,
ההתבוללות של יהודים בעולם
היא הרבה יותר גדולה.
הרבה יותר גדולה. 90% בארצות-הברית ו-75% באירופה.
אנחנו הולכים ומתמעטים.
היום אנחנו 12-13 מיליון בעולם.
זאת אומרת, עברו 60 שנה,
ואנחנו, במקום להתרבות,
נסוגים בכמות המספרית. איך זה?
ההתבוללות נוגסת.
אז אם עוזבים את השם,
אם מחליטים, לא רוצים את התורה,
אז הקדוש-ברוך-הוא נותן בלבם לשנוא עמו.
עכשיו, מה קרה בשואה?
מתו 6 מיליון.
לא מתו.
נרצחו, נטבחו, עונו,
הושפלו.
אבל הם נקראים הרוגי מלכות.
כיוון שהגויים הרגו אותם בגין יהדותם,
הם נקראים הרוגי מלכות.
ומי שהוא הרוג מלכות זוכה לחיי העולם הבא.
אפילו אם הם לא היו בסדר,
זוכה לחיי העולם הבא.
זאת אומרת,
איך אפשר להציל 6 מיליון,
להציל 6 מיליון,
אם הופכים אותם להרוגי מלכות?
אם הם נהפכים להרוגי מלכות כעשרת הרוגי מלכות,
אז פירושו של דבר שנפלה להם זכות.
אתה יודע עד כמה זו זכות?
בואו אני אספר לך.
היה צדיק קדוש שנרצח, השם ינקום דמו, קראו לו רבי אלחנן וסרמן.
הוא היה ראש ישיבה,
והיו לו עשרות תלמידים.
הגרמנים הוציאו גזירה להרוג את כל בני הישיבה,
אבל את ראש הישיבה אמרו שהם לא ייהרגו.
ראש הישיבה לא הסכים.
אמר, אני הולך למוות.
הם, כל הישיבה.
לפני שיורים בהם כיתת יורים,
שאלו אותו אם הוא רוצה להגיד משהו.
הוא אמר, כן, אני רוצה להגיד לתלמידים שלי דבר מה.
אתם יודעים מה הוא אמר להם?
אמר להם, בני,
אנחנו נבחרנו להיות קורבן,
וכמו שבקורבן יש דין
שהוא יכול להיות פיגול,
כך גם אנחנו.
אם תזוח דחתנו
ונתגאה שנבחרנו להיות קורבן,
אנחנו ניפסל.
אז הוא מבקש מהם לא להתגאות שהם נבחרו לצאת להריגה.
תודה רבה, שכנעת אותי.
תהיה בריא.