מדוע צריכים לסבול בגלל חטא אדם הראשון

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, כבוד הרב.

קוראים לי כהן-אליהו. תעמוד בבקשה.

קוראים לי כהן-אליהו, כי פשוט אני אדבר קצת הרבה, אז לא רציתי לעמוד.

לא, לא צריך להגזים, חבר.

חבר, אנחנו לא יכולים לאפשר את זה.

תראה, אני רוצה ללכת אתך דווקא מהצד הפחות יפה של הקדוש-ברוך-הוא,

שאתה קורא לו המיטיב.

מה שקורה הוא דבר כזה,

שקול מלים, רק אני מציע. לא, לא, אני יודע בדיוק מה אני רוצה להגיד. לא, אין בעיה, רק שקול מלים. קצת התרגשתי וגם אני אומר.

תראה, האדם הראשון שהוא יצר אותו, בוא נגיד שנלך לפי מה שאתה אומר ואני אגיד את הדברים הלא-טובים דווקא שיוצאים מזה.

האדם הראשון שהוא יצר אותו, נגיד שהוא יצר אותו להיטיב אתו,

כי ככה אתה טוען.

כן.

האדם הראשון שהוא יצר אותו להיטיב אתו, אז באמת הוא היטיב אתו. קודם כול, האדם הראשון היה חי הרבה יותר מאתנו,

הוא לא היה עובד, הוא היה חי בגן-עדן.

עכשיו, למעשה, היום אנחנו חיים על החטא של האדם הראשון,

כי כולנו נמות,

אנחנו והילדים שלנו גם ימותו.

כולנו נמות,

ולפי מה שאתה אומר, המהות של החיים

זה רק לעבוד את הקדוש-ברוך-הוא וללכת בדרכו,

ושהתורה ניתנה ממנו.

אני רוצה להגיד לך למה אני מדבר על הצדדים הפחות טובים, ואני אומר לך, הפחות טובים. קודם כול, כל מה שאמרת עד עכשיו זה הכי טוב ממה שיכול להיות. הלאה, תמשיך. לא. אני אגיד לך למה זה לא טוב, כי אנחנו חיים בעונש היום. לא. זה מה שהתכוונתי. אנחנו חיים בעונש, תסלח לי. לא, לא, לא.

אם בן-אדם צריך למות היום בגיל 70 או בגיל 60 והאדם הראשון נולד כבן על מוות, אנחנו חיים היום בעונש של אדם וחווה. לא, לא, לא. אבל זה עוד בקטנה, אנחנו עוד מעט נעבור לגדולה.

הגדולה היא, הגדולה היא, אז תן לי לענות קודם על הקטנה.

תן לי לענות על הקטנה. אל תקבע לי מתי לענות. רגע. טוב, רגע. בסדר.

אולי אני אשב, כי זה יהיה הראש. עכשיו תשב, בתשובות תשב, בשאלות תעמוד.

עכשיו, שים לב.

קודם כול, הקדוש-ברוך-הוא ברא את האדם הראשון והיטיב לו. איך אנחנו יודעים שהוא היטיב לו?

הוא ברא אותו הכי מושלם שיש בעולם.

הוא ברא אותו, כמו שאתה אומר, לאורך זמן, כי הוא סמך עליו שהוא לא ייזייף, כמו שאומרים, למרות שהוא ידע מה הוא יעשה,

אבל הוא הראה שככה הוא התכוון לברוא אותו.

הוא שם אותו ישר בגן-עדן,

לא בתל-אביב ואחר כך בגן-עדן.

הוא שם אותו עם מלאכים שצולעים לו בשר ומשקים אותו יין. ובקיצור,

לא היה חסר לו שום דבר.

חוץ מלעשות את רצון הבורא ולהגיע משם לעולם הבא,

שזה שיא השיאים,

זה נקרא העולם החמישי היום,

אם לא זה היה העולם הבא, השני, וזהו.

עכשיו, מה נעשה שהאדם הראשון חטא

ועשה את הטעות?

שחייבה שימותו הוא, אשתו וכל צאצאיו.

למה?

לא בגלל עונש,

בגלל המציאות.

מה הייתה המציאות?

ברגע שהוא חטא,

אז פשוט מאוד רושם העוון שהוא עשה נדבק בו.

הרושם הזה יכול לסור על ידי תשובה ועל ידי המיתה.

זאת אומרת,

מה קורה בזמן המיתה?

הגוף והנשמה נפרדים,

הגוף נטמן באדמה,

אז הוא מתפרק והופך להיות חול, עפר, מעפר באת ולעפר תשוב,

אז רושם החטא שנדבק בגוף נמחה.

מה קורה עכשיו עם הנשמה?

היא עולה למעלה, אם היא לא זיכיכה את עצמה כאן, אז היא מטהרת בגיהינום או בשאר הדרכים,

ואז היא עולה לגן עדן מטוהרת.

מה יהיה בתחיית המתים?

הגוף שהתנקה, מצטבר עפרו,

כמו שהשם קיבץ את עפר האדם הראשון ונפח בו נשמה,

התהליך יחזור.

העפר יקובץ,

הנשמה תרד מלמעלה זכה,

תיכנס בגוף, יעמוד בתחיית המתים כאדם הראשון לפני החטא.

לכן הוא אמר לו,

אם אתה תאכל מעץ הדעתו ורע ביום אכולך ממנו מות תמות. למה?

זה הכרח בשביל לתקן אותך.

אז אנחנו, צאצאיו, שרושם החטא שפגע בו פגע גם בצאצאיו,

במושגים של היום זה כמו שאנחנו אומרים שזה עובר ב-DNA.

זאת אומרת, מה שהוא פגם זה פגימה בו ובזרעו עד עולם.

עד שיגיע זמן הגאולה,

שאז הוא בילע המוות לנצח ומחה השם דמעם על כל פנים ויצרר הרע,

הקדוש ברוך הוא שוחטו ואז אנחנו נהיה מתוקנים.

בזה לוקח כששת אלפים שנה לתקן את חטא האדם הראשון שהיה המושלם בבריאה.

אז גם למרות ההטבה שהטיב השם לאדם,

הטיב לו במיתה גם כן, במיתה זה גם הטבה,

שנאמר, והנה, טוב מאוד, זו מיתה.

למה? כי הוא נתן לו אפשרות לתקן את הקלקול שהוא קלקל.

וממילא, אם ניתנת לו עוד הזדמנות לתקן,

אז זה טוב מאוד, זה הטבה על הטבה.

עכשיו, כשנפרדת הנשמה, לאן היא הולכת?

לגן עדן.

אז מה הבעיה אם נפטרים בגיל 70?

ומה שאנחנו עושים כרגע, תורה ומצוות,

זה פשוט החסכונות שלנו.

לעולם הבא, חסכת הרבה, יהיה לך הרבה,

חסכת פחות, יהיה לך פחות.

מה לא טוב, שנותנים לי אפשרות 70 שנה לחסוך?

זאת דעתך, כי האדם הראשון חי 930 שנה. עד עכשיו אמרתי דברי תורה.

עד עכשיו לא ידעתי מלה. הוא חי 930 שנה ואתה משווה את זה ל-70 שנה?

אני אסביר.

היות שהאדם הראשון נכשל בחטא,

לכן השם צמצם את החיים ל-120 שנה.

בשגם הוא בשר, והיו ימיו 120 שנה. לא אדם רק, אלא גם דור המבול.

כיוון שהשם יצטרך למחות את כל הבריאה, כי כולם קלקלו מעשיהם,

אז הקדוש ברוך הוא אמר, אין טעם להשאיר אותם 930 שנה,

כי אז הם ישרחו יותר ויותר.

אבל אם ידעו שחיים מוגבלים,

אז גם קל להספיק מצוות.

אתה רוצה לי הפוך על הפוך על מיטיב. תמיד על הפוך על הפוך.

כי אתה רוצה לעשות לי בהפוכה, אז אני בא לך בהפוכה על הפוך. מיטיב מצמצם? ודאי. מיטיב מרבע? ודאי. ודאי.

אם אני אומר לך שבחינה בשביל לקבל דוקטור זה 1,300 שאלות,

ואחר כך אני רואה שהאדם הנבחן הוא טמבל,

אז אני אומר לו, אתה יודע מה, במקום 1,310 שאלות.

היטבתי לו או לא?

מה אתה משווה?

מה אתה משווה בכלל? מה אתה משווה בכלל? אבל בוא נתקדם קצת. בוא נתקדם. נתקדם לשאלה הפצצה.