לחיות בפרופורציה
- - - לא מוגה! - - -
זה מה שאמר הראש רבנו אשר, זיכרונו לברכה,
אל תחשוב עוון למי שבא להתנצל לפניך.
ככה הוא אומר,
אל תחשוב עוון למי שבא להתנצל לפניך.
אם אמת,
אם אמת הוא דובר,
הלא עליך חיוב להקשיב לכל אשר ידבר,
כי הלא אינו כלל בעל עוולה.
ואם אתה יודע את האמת,
שחברך בא לפניך בשקר גמור,
הוא חושב להטעותך כי אדם כשר הוא, והוא לא התכוון, וזה לא היה ככה, ואל תשאל, וסיבכו אותך, וזה לא נכון,
וכל הקשקושים,
אז הוא אומר, וגם אם בא לפניך בשקר גמור, הוא חושב להטעות אותך כי אדם כשר הוא,
גם בזה הינך מחויב להעלים עיניך,
כאילו מהאמת הידועה לך שהוא משקר,
ולשמוע אותו,
ולתת לו את הרושם כי הצליח להטעות אותך.
אה, כן, לא ידעתי, חבל שלא אמרת לי מההתחלה.
כן.
ואתה צריך לתת לו להרגיש כי אתה סובר שהוא צודק בדבר.
שימו לב, אומר הראש,
ואם אתה לא עושה כן,
אלא כשעושה העוול יבוא לפניך,
נכנע לך באשמתו,
ואתה תנצל את ההזדמנות לשפוך עליו עווית מלא אשמה,
ייתכן מאוד
כי השחיתות מצד הנפגע
תהיה יותר רב מהעוולה של עושה העוול.
השחיתות שלך תהיה זה שתנצל את המומנטום לתת לו בראש ולסגור את החשבון על כל העניינים,
מצבך יהיה יותר גרוע מהעוולה שהוא עשה לך בשמיים.
והידיעה הזו חסרה לגמרי לגמרי אצל האנשים.
אתם יודעים, בזמן שהיה המבול ומלאה הארץ חמס,
והקדוש ברוך הוא החריב את העולם,
אז כתוב, אלו רבים על אלו.
אלו רבים על אלו בחימוש ממון
ואלו רבים על אלו בחימוש דברים. מה פירוש?
כתוב כי מלאה הארץ חמס.
אז אם אחד עושה חמס,
אז יש אחד
חמסן
ויש נחמס,
יש גזלן ויש נגזל.
פה כתוב בפסוק שכל הארץ מלאה חמס.
איך זה?
אומר המדרש,
אלו רבים על אלו,
אלו רבים בחימוש ממון ואלו בחימוש דברים.
יש חמס גם בדברים,
בדיבורים,
מה פירוש?
נגיד אחד חמס ממך,
ואתה מקים שערורייה שעוד לא היתה כדוגמתה,
אתה חומס אותו יותר ממה שהוא חמס אותך.
לדוגמה,
בבית יש שני אחים, אחד גדול ואחד קטן, הם משחקים בחדר.
פתאום נשמעות צעקות של הילד הקטן.
אבא, הוא הורג אותי, הוא הורג אותי, הוא הורג אותי.
נכנס האבא, מתנפל על הילד הקטן, השתגעת? ילד קטן, פף, פף, נותן לו מכות וזה פה ושם.
אחרי שאבא יוצא, הילד הקטן צוחק על האחים, ראית? אכלת אותה?
מה קרה?
הילד הקטן קיבל צביתה קטנה,
אבל הוא עשה, רצח עשה, רצח.
האבא בא ונתן בהתאם למה שהוא שמע.
ואז מה נגרם?
שהקטן עשה עוול יותר גדול מהגדול.
בזמן המבול,
כשהם חמסו,
אז השניים אלה שנחמסו זעקו לשמים וזעקו לדיינים זעקות גדולות ונוראות,
כאילו שדדו אותם, לקחו להם את הכול ועשו את כל הדברים הכי גרועים.
אז גם אלה חמסו, וגם אלה חמסו, וכל הארץ מלאה חמס, אמר הקדוש-ברוך-הוא להתראות, ביי ביי,
עשה להם מבול,
מחה את כולם מן העולם.
אז רואים שגם הנגזל והנחמס והנעשק
צריכים להתנהג בפרופורציות כנגד מה שעשו להם.
כמו שיש שולחן ערוך לגזלן ולעושק,
יש גם שולחן ערוך לאלה שנפגעו, איך להתנהג.