לבד בשמים

- - - לא מוגה! - - - 

אבל אין הרבה חכמים.

אתם יודעים למה?

כולנו חיים, נכון?

אבל כולנו יודעים שנמות.

מי מכין את יום המיתה?

אף אחד.

אף אחד.

להכין מה? סליחה? סליחה? מה אתה רוצה שאני אכין?

את יום המיתה הכנת?

איזה מיתה?

את המיתה לערב עוד לא הכנתי. איזה מיתה?

מי הולך למות? בחייאת דין, רק מה קרה לך?

תן לחיות.

הלו,

אתה יודע שאתה תמות או אתה לא יודע שתמות?

כן, שמעתי שכולם מתים בזול, מה זה נוגע אליי עכשיו?

איזהו חכם, הרואה את הנולד, נכין מעכשיו.

כי לך תדע מה ילד יום.

מאיפה אתה יודע מה ילד יום?

לא כל מי שהיה אתמול נמצא איתנו היום, נכון?

ולא כל מי שאיתנו היום יהיה גם מחר, נכון?

ככה זה דרכו של עולם, נכון?

תפתוחו עיתונים, תראו שיש שם מודעות.

כל יום יש מודעות חדשות.

הם לא ידעו שהם ילכו, נכון?

נכון.

אז למה אנחנו לא מכינים את יום המחר?

כי אנחנו לא יוסף החכם.

זאת אומרת,

להיות חכם, פירושו של דבר לראות אתה נולד עכשיו,

עכשיו.

ולהיות נאמן, נאמן. אפילו אם הקדוש ברוך הוא נותן לך להיות עשיר כמו יוסף הצדיק,

ששולט בכל העולם.

ביל גייטס אצל יוסף היה אחד מהתפרנים שבא לבקש לחם.

נגיד שהקדוש ברוך הוא משפיע עליך כל כך הרבה כסף.

איך הוא חי, יוסף? נותן לאחיו לפי הטף.

כמה אתה צריך לחמניה?

קח.

תביא עוד אחד. לא,

תגמור, אני אתן לך עוד אחד.

אתם יודעים מה זה לחיות במצב של עשירות שכל כסף העולם ביד שלך,

ואתה חי לפי הטף,

לפי פרוסה-פרוסה עם חשבון.

למה?

כי אתה צריך להיות נאמן למי ששלח אותך, מי שהסמיך אותך, מי שנתן לך, מי שם אותך על הכיסא?

פרעה.

מה פרעה ביקש?

שתנהל את המדינה כמו שצריך,

אז תנהל בבקשה כמו שצריך.

תראו לי אחד כזה בכל המדינה הזאת, אחד

כזה

ובפרט מאלה שכבר היו עד היום בשלטון.

טום.

איפה יש דבר כזה?

שמעתם על אחד כזה?

לא יאומן כי יסופר.

אפילו פרץ שאמר על העובדים, העובדים,

העובדים.

איפה האלף דולר שהבטיח אני בהתחלת הקדנציה לעובדים?

עבד עלינו והלך.

נהיה שר הביטחון.

עכשיו יש לו תוכנית בתוך חצי שנה לעשות שלום.

כל מי שמסתבך עם בעיות,

בתוך רבע שעה הוא פותר את השלום במזרח התיכון.

מה עשית עד עכשיו?

למה נזכרת עכשיו שרוצים לזרוק אותך עם בעיטה? למה עכשיו נזכרת?

למה התוכנית הזאת לא הייתה?

אתה כבר יותר משנה בתפקיד.

אם זה לוקח חצי שנה, כבר היינו צריכים להיות בשלום. גן-עדן היה פה.

גן-עדן.

הפלסטינים היו זורקים עלינו פרחים במקום קסאמים.

כל היום פרחים.

יש כאלה שמאמינים, כן, שיבוא יום ויזרקו עלינו פרחים.

באמת יכול להיות שיגיע יום כזה.

אתם יודעים איפה שמים פרחים?

אחד נפטר, שמים עליו פרחים.

היי, היי, היי, היי.

השם יצילנו ממדינה של גיהנום.

המצב קשה, רבותי,

אבל יש לנו ללמוד מפרשיות השבוע.

יש בהם דרך ארץ והמוסר, בדיוק איך צריך לחיות

ואיך להעביר את החיים שלנו נכון, ושנצפים פה מסודרים.

העולם הזה, הבל אבנים,

אדם חי היום, חי מחר, יש לו יותר, יש לו פחות,

כולם שווים בסוף.

בסוף בא ה-GMC השחור,

ויש אחד שמלווים אותו 20 איש, אחד 50, יש עוד שני אוטובוסים.

שני אוטובוסים? אתה יודע כמה היו?

שני אוטובוסים.

מכל החיים שלו, 70 שנה,

יש לו רק שני אוטובוסים, מעריכים אותו.

איזה בושה.

חבל שהוא חי.

שני אוטובוסים? זאת אומרת, כל שנה הוא עשה בן-אדם אחד שמעריך אותו.

כשיכול להיות ש-30-40 זה המשפחה.

מה זה?

יש כאלה אפילו שאין להם דבר כזה.

כל כך מעריכים אותם.

פשוט כואב להם. הם לא יכולים להשתתף בהלוויה.

הם יבכו יותר מדי, אז הם מעדיפים לא לבוא.

אוי, אוי, אוי, אוי, מה זה בן-אדם? נתנו לו מתנה, נשמה אלוקית מהשמים, שמו לו בתוך הגוף, אמרו בוא,

תתהלך בארץ הזאת לאורכה ורוחבה.

יש לך סטופר, מונה, שעון חול.

הולך ונגמר, ויום אחד אתה תצא מכאן.

השאלה היא, מה?

לאן אתה הולך?

אני הולך להופעה.

איזה הופעה?

אתה הולך לבית קברות,

רק בדרך אתה קופץ להופעה.

מיום שנולדנו, אנחנו, לאן יצאנו?

כיוון אחד, לבית קברות.

רק בדרך יש הופעה, יש פה, יש שם, יש חפלה, יש זה, יש זה.

זה רק בדרך לבית קברות.

אתה לא מפסיק ללכת לבית קברות.

כל יום שמתקרב הולכים, לאן?

לבית קברו.

על הדרך יש כמה חפלות.

יום אחד זה נגמר, ועם מה אתה הולך?

אה, עם כאפות אתה מקבל, לא חפלות.

בן-אדם יוצא מפה, מה עכשיו?

אחד אמר לי, תשמע, מה יכול להיות?

מה יכול להיות?

מה יכול להיות כבר? מה יכול להיות? אמרתי לו, שום דבר לא יכול להיות.

אני אגיד לך.

בוא תצא איתי, יהיה לילה,

בוא נצא החוצה,

תסתכל על השמים שם בחושך, למעלה, למעלה, למעלה. אתה רואה למעלה?

הוא אומר לי, כן. הוא אומר, תאר לך שאתה שם לבד.

זה הכול. מה יכול להיות?

מה יכול להיות?

יום, יומיים,

חודש,

חודשיים,

שנה,

שנתיים, בחושך, לבד, לבד, לא מפריעים לך,

לא מתערבים לך בחיים, לשום דבר, אתה לבד,

בחושך, לבד, לבד,

עשר שנים, עשרים שנה,

מאה שנה,

אלף,

לבד.

איזה כיף, לבד.

אין רעש, אין כלום, אין שכנים, אף אחד לא מפריע.

אין פלאפון, אין חשבון גם, אין כלום.

לבד.

קריר שם, קריר.

אין מעיל,

לא כמון, אין מעיל, אין.

לבד.

אין עונש, רק לבד.

יוסף היה חכם ונבון.

יוסף חי 110 שנים.

אוי, אוי, כמה השאיר לנו יוסף.

אבל אנחנו צריכים להיות חכמים.

חכם, יוסף לקח.

למי שיש שאלות,

בבקשה.