שיחה חזקה ומצחיקה בין בחור לרב אמנון יצחק שליט"א אני מעדיף להיות ליד הקב"ה מאשר להיות פה

- - - לא מוגה! - - - 

אני יודע שהעולם הזה שקרי,

ואני יודע שיש חשבונות שמיים,

שמכיוון זה שאני פה והגעתי לעולם.

אבל דבר אחד אני חושב,

אני יודע שבאיזשהו יום גם אני אמות,

ואני לא אהיה פה.

אז למה לי לא כבר מעכשיו להיות ליד הקדוש ברוך הוא וגם להוכיח לא שמה?

למה לי להוכיח לא פה ולא להוכיח לא שמה?

איך תוכיח לא שם אם אין לך גוף לקיים את המצוות? יש לי נשמה.

אבל נשמה לא יכולה לקיים מצוות. אני רוצה להיות רוחני, אני לא רוצה להיות ממשי.

תודה רבה לך שאתה רוצה.

אני לא רק רוצה, אני חושב שיותר טוב להיות רוחני מאשר להיות גשמי.

אבל יש לו כבר מלאכים, הוא לא צריך אותך מלאך, יש לו כבר. הוא רוצה אותך בן אדם עם גוף,

ושתהיה יותר ממלאך.

אבל בשביל מה יהיה צררה ויהיה צר טוב?

למה הוא נותן לי לבחור? אני רוצה רק יצר טוב, אני רוצה רק לעשות דברים טובים. רגע, מה הבעיה שלך? אתה מוכן אפילו לבחור במוות, למה שלא תבחר ביצר הטוב?

מה יותר קשה, לבחור במוות או ביצר הטוב?

אני לא מפחד מהמוות.

ראיתי.

במילים אתה טוב, אבל אני שואל... אני לא, מה זה במילים אני טוב? מה יותר קשה, לבחור במוות או לבחור ביצר הטוב?

אתה מוכן ללכת... במוות, ברור שבמוות. נכון. אבל זה עדיין מפחיד, ברור שזה מפחיד. אתה מוכן, אתה מוכן. אנחנו יודעים מה יקרה אחרי המוות, מאמינים. אתה מוכן ללכת לבית הכנסת בכל יום בבוקר? אני קיבלתי על עצמי לשמור שבת, ואני שומר שבת כהלכתה,

היא כמה שאני יכול, הולך לכל השילות, הכול. רק שנייה. שנייה. אתה מוכן ללכת בבוקר השכם לבית הכנסת?

אני מרגיש שזה עדיין כבד עליי.

אני לוקח על עצמי כמה שאני יכול. שמעתי, שמעתי. זאת אומרת, אתה מוכן למות ולהוכיח לה'

שמה שאתה לא... אני מרגיש שאני רוצה להיות לידו. שמעתי. אני עדיף להיות לידו מאשר להיות פה. שמעתי, אבל מה תוכיח לו? שהיה לך קשה לקום לבית הכנסת?

אתה תבוא לידו.

אבל למה לי לא להוכיח לא לקדוש-ברוך-הוא לידו? עוד לא הוכחת לעצמך שאתה יכול לקום בבית הכנסת. אז תגיד לי, בשביל מה באתי לפה?

בשביל ללכת לבית הכנסת. למה?

מה פירוש? אתה רוצה להיות לידו. איפה הוא נמצא בית הכנסת? לא, לא, לא. אפילו לבית הכנסת אתה לא מוכן ללכת. אתה רוצה להיות לידו. אני אמרתי שאני לא מוכן ללכת לבית הכנסת. אבל תלך. אמרת, קשה לי.

אני מוכן ללכת לבית הכנסת. אז תלך לבית הכנסת.

אני הולך לבית הכנסת. מה יש בבית הכנסת?

תפילות.

לא.

זה קוראים פה. לא. יש שכינה.

אם יש מניין, שכינה שרויה. אתה נמצא קרוב אליו.

אז אם הוא נמצא מרחק מאות מטרים מהבית שלך אתה לא הולך, אתה רוצה להגיע עד אליו?

לא, אתה מדבר על משהו אחר, אולי תיכנס לראש שלי.

יאללה.

יאללה.

אני מבין את הכל, אני מבין כל מה שאתה אומר ואני גם מקבל את זה. או.

יופי, יש הסכמה?

איתי כן.

יופי.

אז ככה,

אני אומר לך שאני רוצה להיות הקדוש-ברוך-הוא.

אני יודע שאני צריך להוכיח לו למה אני פה. אני גשמי עכשיו. בקיצור, בוא נקצר. אתה רוצה שאני אטפלל עליך שתלך אליו צ'יק צ'אק?

אין בעיה, אני אגיד מי שווה לך. אבל בוא תגיד לנו מה אנחנו כולנו עושים פה. אבל אני אגיד מי שווה לך. למה לנו להיות טוב לא להיות הקדוש-ברוך-הוא? אבל על כל רגע שאתה פה אתה רוצה שאני אגיד מי שווה לך ואתה תלך?

אני לא צריך שתברך אותי בזה. אם הוא ירצה, הוא ייקח אותי לבד.

אז מה אתה עושה ממני?

אז מה אתה עושה ממני? לא, אז מה שאני מנסה שתסביר לי זה למה,

בשביל מה אני פה? אה, אתה אומר רק תיאורטית?

לא תיאורטי, גשמי.

גשמי?

כן. אפשר להתחיל משברך?

עוד לא. עוד לא. אני גשמי בינתיים. תשמע, מותק,

אתה באת לפה בדיוק כמוני.

המטרה של שנינו לעשות את רצונו יתברך, להוכיח שאנחנו באמת ראויים להיות לידו.

בשביל להיות לידו צריך להיות ראויים.

איך נהיים ראויים?

אם שומעים למה שהוא מבקש ועושים,

אז הוא אומר, בוא לידי.

אבל אם אתה לא עושה, מה הוא צריך אותך לידו?

שיסתכל עליך ויסתכל. לידו יהיה לי יותר קל להוכיח.

מה תוכיח? שמה?

שם אני כבר יודע הכול.

אז זה חוכמה?

שהוא עושה לך את העבודה? למה נמצא חוכמה אם אני לידו?

עוד פעם.

היית לידו והוא הוריד אותך לפה.

אם הוא היה רוצה להשאיר אותך, אני אשאיר אותך לידו.

אבל הוא שלח אותך לפה בשביל שלא תהיה לידו,

בשביל שתעשה מה שהוא רוצה, ואחר כך זה יעזור. אני צריך שהוא יעזור לי בשביל שאני אדע בדיוק מה הוא רוצה בכל דבר. עזר לך. אחרי חודשיים הגעת לפה, שאלת, עניתי,

לך עכשיו לבית-כנסת, תעשה מה שהוא רוצה, ותהיה לידו.

זה קל להגיד, קשה לעשות. למה אני עושה? הנה, גם אתה עושה, לא? גם אתה עושה? מי עוד עושה? תרימו את היד, תראה כמה עושים,

מה קשה?

אבל חלק עושים, לא כולם. נכון, חלק כמוך וחלק כמוהם.

עכשיו אם אתה רוצה להיות מהם,

אלה שעושים יהיו לידו.

אוקיי, בסדר, קיבלתי תשובה.

ואתה הולך מחר לבית הכנסת.

אני בינתיים משתדל להניח תפילין בבית. קודם כל קיבלתי על עצמי שבת. נפלא. החלטתי שאני לוקח על עצמי שבת

ועושה אותה כהלכתה. נפלא. בלי, בערך, קדימה-אחורה.

שומר שבת. מים לקום בבוקר. וגם הולך לשיעורי תורה. מצוין. ומים לקום בבוקר, להיפגש עם הקדוש ברוך הוא על הבוקר.

יכול להיות שזה רק בגלל עצלנות.

ברור שזה עצלנות.

אם היית מעריך את הקדוש ברוך הוא כל כך, היית רץ לקראתו.

אם היו אומרים לך שיש אורח חשוב שמגיע אליך, היית מחכה לו בדלת, לפחות.

נכון?

הקדוש ברוך הוא מחכה לך בבית הכנסת.

אתה לא בא לראות אותו?

למה רק בבית הכנסת? הרי הוא נמצא בכל מקום. למה הוא לא יכול להתחלה בבית?

נכון, הוא נמצא בכל מקום, אבל בשביל להוריד שכינה צריך עשרה.

בשביל שישמעו התפילות שלך צריך זכות של עשרה.

אם אתה יחיד,

אז אין לך מספיק זכויות בשביל שתוכל להטריח את הקדוש ברוך הוא כל בוקר באיזה שעה שאתה קם.

היה מלך אחד שפתאום הוציא גזרה ואמר שהוא מבקש מכל הנתינים שלו במדינה להביא לו בקבוק יין משובח.

עד תאריך כך וכך ושעה כך וכך, המועד האחרון.

כולם רצו, כל אחד חיפש את היין הכי משובח לו.

היה שם אחד עני מרוד שלא היה לו מה לאכול.

אמר, מאיפה אני יכול להביא יין? אני מים בקושי מוצא.

אני יכול להביא יין? מאיפה אני אביא יין?

וכולם רצים, רצים, רצים, רצים, וכולם

מוסרים את היינות שלהם.

פתאום הוא פוגש חבר שלו עני.

הוא אומר, תגיד, מה אתה עשית עם הגזרה?

אתה הבאת יין גם?

הוא אומר לו, לא, גם אני עני כמוך, מאיפה אני אביא?

עזוב, אז מה עשית?

הוא אומר, לקחתי מים, צבעתי אותם בצבע של יין,

ועמדתי בתור,

אמרתי כך, כך, כך, מסרתי, וזהו, והלכתי.

אמר, אתה יודע, איך לא חשבתי על זה?

הלך,

מילא בקבוק מים, שפך עליהם קצת צבע,

ורץ, אבל מה לעשות, הוא איחר.

הוא איחר, כבר סגרו את השערים, נגמר הזמן,

אבל הוא דופק, דופק.

למה כל אחד נרשם, מי מסר?

הוא פוחד שיגלו אחר כך שהוא לא מסר ויוציאו אותו לעורק.

דופק, דופק, דופק.

השרים מלמעלה אומרים, מי שם, מי שם? הוא אומר, הבאתי יין, הבאתי יין.

אומרים לו, איחרת? הוא אומר, לא, לא, זה חשוב מאוד, יין משובח למלך.

אמרו, זה מטריח כל כך?

יאללה, בכבוד, תיכנס.

אומרים, בוא, אתה תיגש למלך, תיתן לו מהיין שהבאת,

אתה אחרי השעה הבאתה.

נוזגים למלך, המלך רק טעם איכית מאב.

אמר, מה זה? תבדקו. שלח למעבדה,

ראו מים עם צבע.

הוציאו אותו להורג.

זה משל

לאלה שמתפללים בציבור.

אדם מתפלל בציבור,

אפילו התפילה שלו

זה רק עם צבע,

זה לא באמת שהוא מתכוון למה שהוא אומר, הוא קורא.

אתה חולה רמדם,

רמדם, רמדם, רמדם, רמדם, רמדם, רמדם, רמדם, הכל צבע,

העיקר לגמור, בלה בלה בלה בלה בלה גמר.

אבל זה עולה עם כל התפילות של כולם מעורבה,

ותפילת רבים אינה שבריקם.

אבל יש אחד קם ב-10-11 בבוקר, דופק שערי שמים.

הלו, שחרית!

רגע, עוד לא הספקתי, שחרית!

פותחים,

בודקים את התפילה,

חרטא ברטא, מה הוא מדבר על זה?

הטריח את השמים, דומה.

יכול להיות לו בלגן.

לכן אמרו להתפלל תפילת רבים, ללכת לבית-הכנסת, איפה ששכינה,

שמה זה עובר, הן אל כביר ולא ימאס.

תפילת רבים לא שבריקם, ולא עוד,

אלא שצריך שיהיו בה חוטאים.

כמו החלבנה בסממני הקטורת, שריחה רע.

אבל אם בן אדם סומך על עצמו מתי שאני אקום, הוא ידפוק למעלה, אוי ואבוי, זה לא טוב, זה עושה קטרוג.

זה לא אומר שהוא פטור מלהתפלל,

אבל הוא עושה את זה בדרך לא נכונה.

אז כדאי לך בבוקר ללכת להתפלל, שווה.

בעזרת השם בלי נדר. אשריך על חיי העולם הבא.

כן, בבקשה.