אני דתי לאומי שחוזר בתשובה ואין לי בעיה ללכת לפאבים מרתק

- - - לא מוגה! - - - 

אני פשוט לא בקטע שכאילו להתרחק מפאב, עכשיו לצאת, אין לי שום בעיה לצאת עם חברים, לשתות בירה בפאב.

בחורות יש בכל מקום, גם במסעדה יש בחורות לא צנועות.

זה ה...

מה הצורך? תגיד לי מה הצורך להגיע למקום כזה,

אם אתה יכול להישאר במקום שהוא לא מוגדר כזה. מקום כזה הוא לא מוגדר טוב.

הוא לא מוגדר טוב. יש לך מקום להציע לי לצאת עם החברים שלי מהצבא?

לצאת עם החברים? תצא לאיזה גן ציבורי, תסתובבו בחיק הטבע.

אתם רוצים ללכת לאיזה מסעדה כשרה שהיא בסדר גמור ואין שום בעיה, ויש שם חרדים, נגיד? נניח שאני אוהב את זה, אבל... יש הרבה דברים שאוהבים בני-אדם.

יש דבר שהוא מריח לא טוב,

שהוא נראה לא טוב,

שהנכנס לשם הוא לא מוגדר טוב.

אני לא מדבר בצד החברה ההיא.

בצד החברה האמיתית, שהולכת על פי תורה.

זה לא מקום. תאר לך שאני הייתי הולך לפאב, היית רואה, ונכנסת לפאב, ופתאום אתה רואה אותי אהה.

מה היית עושה? היית מאמין שאני בפנים? הייתי אומר, למה לא? למה לך מותר ולי לא?

היית מבין שאני לא יכול להיות שם, נכון?

בוא תסביר לי למה לי לא טוב להיות שם.

קודם כול, אל תשווה אותי. לך. אבל תסביר לי למה לי לא טוב להיות שם.

אתה, דבר ראשון, בניגוד אלי. בלי להסביר מי אני,

למה לא טוב לי להיות שם?

למה טוב?

זה חילול השם אם אני אהיה שם?

אתה שומר הרבה יותר ממני על קבוצת העיניים. אני שואל, זה יהיה חילול השם אם אני אהיה שם?

כן.

ולמה אתה לא? כן, ואני יכול להגיד כן. מסיבה אחת. ולמה אתה לא? שנינו יהודים. אתה איש ציבור, ואחריך, לא, לא קשור איש ציבור. ראית חסיד, חסיד עם פאות,

חסיד לא מפורסם, כלום, חסיד רגיל.

נכנס לשם.

לא היית תמה מה הוא עושה שם?

הייתי תמה כי... זאת אומרת, תאמין שיהודי זה לא המקום שלו, רק איך אתה יודע שהוא יהודי?

בגלל שהוא נראה כזה.

אבל כל יהודי זה כזה.

כל יהודי, גם אם אין לך פאות, זה כזה. זה בדיוק אותו דבר.

אני אגיד לך את הדרך שלי, כאילו ככה, בקצרה.

כן. כל הקטע שגם חזרתי בתשובה,

בתשובה עם כמה חברים.

אני לא בא בקטע עכשיו להתרחק מכל המצוייאת.

הסמנים, הסמנים החיצוניים של החרגים. לא, חס וחלילה, מחילה רב. אני לא בא, חס וחלילה, לפגוע באף אוכלוסייה. כן. אבל בעיניי, להתרחק. כולנו עם ישראל. זה חילונים, דתיים, כולם עם ישראל. אף אחד לא אמר לך להתרחק מחילונים.

אמרו לך, תתרחק ממקומות שמוגדרים לא טוב.

דיסקוטק,

פאב, דברים כאלה.

פאב, פאב. כל אלה זה בדיוק אותו דבר. זה לא משנה איך קוראים להם. זה אותם מקומות. אין לי איך לקנות בירה. אני אקנה בירה בבית.

בחייאת דינק, אני אשלח לך פחיות.

אם תבטיח לי עכשיו, אני אתן לך 30 פחיות ממני,

כל פעם שתשתה אותן תזכור אותי, ולא הולכים לפאב.

בסדר? אני תופס את הרב במלה.

הנה, קח כסף עכשיו. יאללה, גמרנו את העסקה.

נגמר.

קח, הנה, הרווחנו עכשיו. חס וחלילה. כמה זה עולה אתה יודע? חס וחלילה. בוא, תן לו.

זה מספיק? זה מספיק. הרב, הרב, חס וחלילה. מה?

זה מספיק?

כמה זה עולה?

ברור שהוא יודע שאני צוחק. כמה?

כמה עולה?

הרב, אני לא רוצה לך... רחיד בירה.

הרב.

שבע שקל? יואו, כל כך הרבה אתה משלם.

הנה, קח 100 דולר.

תן לו. הרב, אני לא רוצה לעשות מפה... תן לך מתנה ממני. מתנה, מתנה. אני לא אקח את זה, אתה יודע. למה אתה לא תיקח? אני לא אקח את זה. בשבילי. חבר הכנסת, אני עובד על הכסף. בשבילי. שאני אוכל להגיד בשמים שבשביל למנוע יהודים מפאב אני הייתי מוכן לשלם 100 דולר, שיכולתי לקנות בזה ספרי פוסקים.

כל זה נתתי לך, שלא תיכנס לפאב. חס וחלילה. תן לו בבקשה.

אז אני תורם את זה, תורם את זה. אחרי שתיקח, אחרי שתיקח.

קודם תיקח.

איך אני אזכה?

איך אני אזכה?

מה זה, מה פתאום? אתה מעליב אותי.

לא הבנתי. אם אני הייתי בא לפאב ומזמין אותך, אתה לא היית לוקח? יש פה בחור שרוצה את הזכות.

אני שואל אותך אם אני הייתי בא לפאב ומזמין אותך פחית בירה עלי. לא היית מסכים לשתות?

הרב, הרב, הרב, תקשיב.

אני לא רוצה חסר לכם לעשות מזה צחוק,

זו באמת מחלוקת קשה בינינו.

אני מגדיר את עצמי דתי-לאומי מאז החזרה בתשובה שלי.

כן.

ודתי-לאומי,

כן. כן, נו, תמשיך, ודתי.

הדרך שאני אוהב

אצל הדתיים הלאומיים, כן. הדרך

שנחשפים לכל המקומות, שהם מחפפים, חס וחלילה, זה לא מחפפים. מה חשבת?

זה נחשפים במקומות ועדיין שומרים על הערכים. אין דבר כזה אסור. אסור. אסור. אסור. הרב, הרב, אנחנו יודעים שבגאולת העבודה ובכל עם ישראל התאחדו כולם. אבל אסור. מה הקשר? אבל אסור. זה קשור להיות, זה קשור. כי האוכלוסייה החרדית, מתוק, מתוק. תקשיב, תקשיב. היא אוכלוסייה קטנה שמתרחקת מכולם. תקשיב, זה לא נכון.

כן, נכון. יש היום מיליון וחצי בעלי תשובה והם לא דתי-לאומי.

דתי-לאומי זה מיעוט בעם היהודי היום.

הבעלי תשובה יותר מהחרדים,

יותר מהדתי-לאומי, מיליון וחצי. תקשיב, זה לפי סקר. תקשיב, רגע, רגע. אני בטוח לא אחדש לך, אבל הדתי-לאומי עושה את העבודה השחורה, מה שנקרא עבודה בצד. מתוק. עזוב כלום. עכשיו, מושב לצים לא ישב,

נאמר דבר ראשון בתהילים.

עם זה אתה לא מקיים, כל התהילים לא יעזור לך.

אם מושב לצים לא ישבת, לא מקיים.

אשרי האיש אשר לא הלך,

עם זה אתה לא מקיים, אומר דוד המלך.

כל התהילים שלי לא יעזור לך,

שתדע לך.

זה לא קשור דתי-לאומי ולא חסיד ולא אף אחד.

מקומות כאלה הם נקראים מקומות אסורים לכניסה בגלל מהותם.

קודם כול, אני לא עושה את עצמי טלית שכולה תכלת.

ברור. אפילו שאני לובש חולצה בתכלת. ברור.

אבל הקטע שכל יום יוצא מאמר אחר,

קשים לנו המאמרים האלו.

לדוגמה, לפני חודש יצא מאמר שהרבניות,

עם הקטע של לא לעבוד עם גויים ולא ללמוד איתם,

לא להתקרב אליהם בכלל ושלא תהיה אינטראקציה בינינו. זה דבר שהוא לא הגיוני.

הוא לא הגיוני. הוא לא הגיוני.

חכמים זיכרונם לברכה לא אסרו את זה,

פן יאכל פיתם וייקח את ביתם. כל נישואי התערובת וההתבוללות שיש בעולם,

אם לא הקרבה גרמה, מי גרם?

התורה הרחיקה,

לא הרבנים.

התורה אמרה שהאדם צריך לשמור מרחק.

התורה הגדירה את עם ישראל,

עם לבדד ישכונו ובגויים לא התחשב. זה פסוקי. אני בטוח לא אחדש לרב שחצי מהכיתה באוניברסיטה זה אנשים גם גויים, ובעבודה מלא אנשים ערבים.

אי-אפשר להתרחק מזה. אני כזה בורא קטן בעבודה שלי. מישהו אמר לך שאתה לא תלמד או משהו כזה? דיברו אתך על להתקרב, זה קרבה, פירושו של דבר.

אם אתה מגיע למצב של חברות,

אתה תגיע למצב גם של חיתון. לא, חברות, חברות של עבודה. עזוב, תקשיב, אתה תגיע בסוף למצבים של חיתון

שהתורה דואגת. חס וחלילה, לא אכילה. אתה אומר לא, אבל תסתכל כמה באוניברסיטה כן מתחתנים.

זאת אומרת, הם לא רואים בזה שום שוני. אז מה אם הוא נקרא איטלקי או צרפתי?

אבל החוכמה היא לשמור על הערכים שלך גם במקומות האלה, ולא במקומות ששותים בירה, לא שומרים על כלום מתוק.

תקשיב, אל תהיה אינטליגנט, כי בסוף האינטליגנציה תטפח לך בפנים.

אתה צריך להבין, התורה יותר חכמה ממך ומהאוניברסיטה ומהדיקן שלך.

התורה זה הקדוש ברוך הוא,

והוא אומר, אני בראתי ואני יודע מה היצרים שלכם,

אני יודע איפה תצליחו להתמודד ואיפה לא, ואני אומר לכם איפה תיזהרו ואל תתקרבו.

אתם רוצים לעבור את הגבול? אין בעיה, ניפגש בהמשך.

ובהמשך,

יש המשך לא טוב בסוף.

אתה רוצה להתגרות

עם היצר של הרעש שלך נגד הקדוש ברוך הוא? אתה חושב שהוא יעזור לך?

בבקשה, תמשיך ללכת לפאבים,

אל תיקח את ה-100 דולר ונראה.

אתה יודע, ריש לקיש, אחרי שנפטר, החברים שלו נפטרו מן השמים באותו יום.

הוא הגיע לגן-עדן והם לגיהינום, אז אמרו לו, סליחה, הוא היה ראש הכנופיה שלנו,

למה הוא הולך לשם?

אמרו לו, כן, אבל הוא חזר בתשובה ואתם לא.

זה ההבדל. אתם יכולים להיות חבורה,

ומי שחזר בתשובה באמת יגיע לאן שצריך, ומי שחיפף יגיע למקום חפיף.

אז קח בחשבון, הקדוש ברוך הוא יותר חכם ממך,

ואין לקדוש ברוך הוא דתי-לאומי.

יש לקדוש ברוך הוא יהודי שומר תורה ומצוות, שולחן ערוך.

תשים כיפה, לא תשים, תשים גדולה, קטנה, עם חורים, בלי חורים,

גדל פאות או לא תלך שחור לבן או בתכלת,

דע לך, התורה מחייבת את כולם בדיוק אותו דבר.

כמו שלי אסור להיות בפעם, גם לך אסור להיות בפעם.

זה הכול.