לא שלם עם ההחלטה לחזור בתשובה
- - - לא מוגה! - - -
תסתכלו בשנה האחרונה כמה מתו ממחלות, כמה מצרות, כמה מייסורים, כמה משטפונות, כמה אוריקנים,
כמה רעידות אדומה, כמה צונאמי, כמה ההרים עישנו, כמה בולענים נפתחו, כמה לבות פרצו, כמה הרים מחקו כפרים, כמה צרות היה בעולם השנה, וזה כלום לעומת השנה הקרובה.
אז יהודים יקרים,
אני שואל אתכם עכשיו,
הקדוש ברוך הוא מסתכל יום לפני,
ואני רוצה לעזור לכם עם חפץ חיים שבי.
מי מכם מוכן בעזרת השם הפעם, השנה, היום,
לחזור בתשובה באמת,
למחוק את העבר ולפתוח דף חדש מהקדוש ברוך הוא שירים את היד?
גבוה אבל, אני רוצה לראות.
גבוה!
אני לא רוצה לראות רק דתיים,
גם אלה שמחללים שבת, רחמנא לרצלן.
לא, אני לא... גבוה!
לא, לא!
תורידו את היד, מי לא ירים שירים את היד?
מה, אתם משוגעים?
אתם יוצאים נגד הקדוש ברוך הוא? יש לכם כוח נגדו?
מה תגידו לו מחר?
גם אם לא תהיו בית כנסת, מה יהיה פסק דין, אתם חושבים?
עומדים במרד עדיין.
מה יהיה פסק דין?
אני מתחנן על נפשותיכם, אל תעשו לעצמכם כן.
תחזרו בתשובה.
תן הבחורים האלה, הם הצביעו שהם לא הצביעו קודם, שהם חוזרים בתשובה. בואו נשמע נעמה כן.
אהלן, הרב. אהלן, אהלן.
בדיוק כמו שהרב אמר, אני קמתי לשאול את הרב, לדבר עם הרב בקשר לנושא הזה של לא להרים את היד.
טוב שהרב זוכר את זה.
אני החלטתי לא להרים את היד,
לא בגלל איזה סוג של, שלא יהיה נדר.
לא, אני מדבר על מה שעשיתי.
כן.
החלטתי באותו רגע לא להרים את היד, כי הרגשתי לא שלם עם ההחלטה של להרים את היד ולומר, אני חוזר מעכשיו בתשובה שלמה ונגמר הסיפור.
מעכשיו אני חרדי, אדמו״ר.
אני מרגיש שאני לא מוכן לעשות דבר כזה. אני אגיד לך עכשיו דבר שתלמד אותו לכל החיים.
אם אתה לא תקפוץ, כמו שאני מבקש, פעם אחת ולתמיד, בחיים שלך לא תגיע, כי אותו ספק יהיה לך כל החיים.
כי היצר הרע אומר, איך אתה יכול להחליט, אתה לא שלם עדיין.
איך יכול להיות שתהיה בכלל שלם קודם שתחליט? כי אם אתה כבר שלם, לא צריך להחליט.
הבנתי. אבל זה פטנט שלו,
להגיד, אני עוד לא שלם. ודאי שאני לא שלם. בגלל שאני לא שלם אני קופץ אל השלמות.
אני מעוניין להיות שלם.
לכן אני קופץ.
יהיה לך ילד, הוא יפחד להיכנס לבריכה?
אתה תזרוק אותו לבריכה ותקפוץ אחריו ושמור עליו. כי אם הוא לא יקפוץ פעם אחת,
הוא לא ייכנס כל הזמן, הוא יהסס.
אין מה לעשות, בחיים צריך לקפוץ.
אם לא קופצים, לא מצליחים. בעסקים, אותו דבר. אם לא פותחים עסק, יש סיכונים, לא מצליחים.
כל דבר צריך לקפוץ קדימה.
בכל התחומים אנשים קופצים.
אבל כשמגיעים לתורה, יואוו, לא יכולים לקפוץ. למה?
אל-קפונה אומר שאי-אפשר.
כן, אבל אני שואל גם בנוסף, מה הרב אומר לדוגמה בן-אדם עכשיו,
ומרגיש באמת את הרגש הזה שהוא רוצה לקפוץ עכשיו?
קפוץ, מייד אתה מתחיל ללמוד תורה בלי הפסקה,
מתחבר לספרי מוסר. הלוואי שזה היה כזה פסק. ככה אני עשיתי.
איך נהיה עם הנצחק?
ככה בדיוק.
מה פתאום?
פתאום. ומה קורה בנפילה שאחרי?
היה לי נפילות, ברוך השם. ומה אני? אני לא הרב אמרתי. אתה כן, מי אמר? איך קוראים לך? שילה. הרב שילה.
למה צריך להיות רק אמרו ניצחק? שיהיה גם הרב שילה.