מה אשם אדם שנולד בעל נטיה רעה בחטאיו
- - - לא מוגה! - - -
שאלה פה.
רציתי לשאול בהמשך למה שהראשון שאל,
על דבר שהשם יודע.
אם ניקח שני ילדים שגודלים ביחד,
אחד
בבית כזה ואחד בבית אחר,
איך ייתכן שאחד יצא לתרבות רעה ואחד יצא לגדלות?
הרי כשהם גדלו,
הם קיבלו את אותו חינוך ואת אותו הכול.
למה במציאות
הוא הלך לתרבות רעה והוא לא?
ובכן, לאברהם אבינו היו שני ילדים,
ישמעאל ויצחק.
אחד יצא לתרבות רעה
לאחד לא.
אז המדרש אומר לגבי ישמעאל, לדוגמה,
שאברהם אבינו אהב אותו ולא רידהו,
לא היכהו מתי שהיה צא... אז למה, אז ישמעאל בעצם לא אשם?
אז אי אפשר לאשם את ישמעאל, כי זה לא משנה.
מייזה כוח היה לו כדי... ישמעאל מצד עצמו היו לו נטיות לעשות רע.
מי ברא לו את זה?
מי ברא לו את זה? זה לא הוא עצמו נולד.
זאת אומרת, הוא עצמו נולד עם זה.
נכון. אז זה כן דבר שבן אדם... מצד הנשמה שלו,
הסטארט שלו היה פחות טוב מאשר יצחק אבינו.
אבל ישמעאל, לדוגמה, בסוף חזר בתשובה.
בראשו של דבר שהיה לו את הכוח גם מצעירותו.
רק הוא לא ניצל את הפוטנציאל הזה.
כן, אבל כשבן אדם עושה משהו לא בסדר,
הוא יכול לבוא להגיד, למה אני עשיתי את זה? אז אני מסביר.
לכל אדם יש את האפשרות לעשות בסדר ולא בסדר.
יש אדם שנולד עם נתונים ראשוניים
גרועים יותר משל השני,
לכן גם תהיה תביעה
על השני יותר מעל הראשון.
כל אחד צריך להתחיל את הניסיון שלו מהנקודה שבו נתנו לו להתחיל.
אם אתה יודע מה זה,
באצטדיון,
כן, באולימפיאדה,
כשיש תחרות ריצה,
בכל הרצים רצים 5,000 מטר,
כיוון שיש שמונה נתיבים,
לא כולם יוצאים באותה נקודה.
מדוע?
משום שהם ייצאו, לאחד יש היקף יותר גדול ולאחד היקף יותר קצר.
כן, אבל בן אדם. לכן, מקדימים את אלה שנמצאים
בהיקף הקצר ואלה שנמצאים בהיקף הארוך מאחרים.
באז מה, בדיוק הפוך, סליחה.
באז מה קורה? יוצא שכולם עוברים את אותו היקף.
דבר נוסף,
צריך לדעת שכל אחד נטבע לעשות לפי גודל הנשמה שהוא קיבל,
לפי שורש הנשמה שלו.
רב זושי היה אומר,
אני לא פוחד שידונו אותי למה אני לא משה רבנו.
אני פוחד שידונו אותי למה לא הייתי רב זושי.
כל אדם מחויב למלא את הכלי שהוא קיבל.
אם קיבלתי כוס כזאת ומילאתי אותה,
אין עליי תביעה.
אם קיבלתי כוס כזאת ומילאתי אותה,
אין עליי תביעה.
אם קיבלתי קנקן כזה ומילאתי,
אין עליי תביעה.
אבל אם קיבלתי כזה ומילאתי כך,
יש עליי תביעה.
מה התביעה?
למה לא מילאתי? למה באמת? זאת אומרת... כי יש לי מכירה? אבל היה לי יצר רע ולא יכלתי להתגבר. יצר הרע יש לכולם. אז למה שאני כאן הצליח למלות ואני לא? הוא רצה יותר. למה אני לא? הוא בחר בטוב. למה? למה הוא בחר בטוב? כי אתה נדבק ביצר הרע יותר. אז זאת אומרת, לא קיבלתי את הכוחות להילחם.
לא, יש לך את הכוחות כי אחרת... מה הסיבה? אז אני מסביר.
יש רצון לאדם,
יש מידות לאדם,
יש שורש הושמה לאדם. ומי ברא את זה? לא הוא עצמו?
הקדוש ברוך הוא, הקדוש ברוך הוא, אז הוא לא אשם, הוא כן אשם, אשם ברעות מהנתונים האלו, כי הוא נותן לו את האפשרות להשלים את עצמו בדיוק כמו השני, אבל המציאות שהוא לא משתלם,
אז הוא לא הצליח להתגבר על יצר הרע, בגלל עצמו,
שלא היה לו את הכוחות להתגבר, לא שלא היה לו, יש לו, הוא לא רוצה,
אבל למה השני כן הצליח והוא לא, אני אומר כי הוא יותר רוצה, למה הוא לא קיבל את הרצון כמו השני, אז עוד פעם, זה לא תלוי ברצון, לא מקבלים רצון, רצון זה אתה מחליט,
אדם נכה לדוגמה
שאין לו אפשרות לרוץ
אומרים לו תשמע אם אתה תלך 10 פסיעות זה כמו זה שרץ עכשיו
קילומטר
כשאומרים לו אתה תלך 10 פסיעות
אז אומרים לו שהוא יכול ללכת 10 פסיעות
אבל הוא אומר תשמע אני נכה אני לא בא לי ללכת 10 פסיעות
לא רוצה, למה אני נכה?
אבל אתה בתור עשר פסיעות לנכה זה קילומטר של השני,
תעשה לפחות את זה,
גם זה הוא לא רוצה.
השני רוצה לרוץ,
או נעשה הפוך.
זה אומר, למה אני קילומטר
והוא עשר פסיעות?
אומרים, תשמע,
אתה קיבלת רגליים בריאות, אפשרות, כושר,
רוץ קילומטר, זה שווה לעשר פסיעות שלו.
ההוא אמר עשר פסיעות, התקשה, לאט לאט, פסח אותה,
היה לו כוח רצון, הגיע.
השני לא רצה, התעצל.
זה תלוי בכל אחד מהם, בכוח הרצון שלו.
לפי מה הולך כוח רצון?
מה זה לפי מה הולך כוח רצון?
אתה צריך להחליט, יש לך בחירה, יש לך נשמה,
תחליט.
אתה יכול להיות רע ולהיות טוב כאחת.
מי נותן את הכוח הזה?
לכל אחד יש את אותו כוח.
כוח הרצון זה ביד שלך להניע אותו ימינה ושמאלה. אבל אני מסתכל על זה שכוח רצון זה אותו דבר כמו מלחמת היצר.
כשמישהו צריך להילחם עם הרצון שלו,
אז אחד יש לו את הכוח ואחד לא. לא, זה אותו כוח.
יש הגה, הגה באוטו, הגה באוטו.
בהגה הזה אפשר למשוך ימינה, אפשר למשוך שמאלה.
אתה אומר, למה הוא משך ימינה?
סימן שהוא לא יכול למשוך שמאלה. לא.
אותו כוח שהוא הפעיל לפה היה יכול להפעיל לפה,
רק הוא החליט להפעיל לכאן. אבל בהמשך לשאלה שלו,
זה השילוב שלו קצת מקשה את זה יותר.
לא, לא מקשה שום דבר. אדם שיש אחד משמיים, שמוריד בן אדם
עם הנתונים שלו, איך שהוא ירד, ככה הוא הולך לגדול.
לא, לא ככה הוא יכול לגדול. אדם יכול אפילו ממדרגה של אפס. נכון, אבל
יש לי שאלה אחרת. להגיע הלאה. יש אנשים שבפוטנציאל שלהם,
בפוטנציאל שלהם,
לא היו יכולים להגיע לגדולות.
הם גדלו בבית חילוני,
בקיבוץ,
הם לא ידעו שום דבר,
אבל כוח הרצון שלהם לחפש את האמת, לא משנה מה האמת.
יכול להיות שהאמת זה בודהיזם,
יכול להיות זה נצרות, יכול להיות זה יהדות.
כוח הרצון שלהם לחפש את האמת,
כמו כוח הרצון של השני לחפש שקר,
גם לו יש את האפשרות הזאת לחפש שקר,
כוח הרצון הזה הוביל אותם.
יתרו,
היה לו כוח רצון, הוא ביקש את האמת.
אבל מה הוא התעשה כל הזמן בעבודה זרה? ניסה זאת,
ראה שאין בה ממש, עזב.
ניסה זאת, ראה שאין בה ממש, עזב.
בסוף עזב את כל העבודה זרה, עד שהגיע לביתו משה רבנו,
ואז
הוא השפיע עליו להבין שיש בורא עולם,
והוא בא ואמר,
עתה ידעתי את השם.
זאת אומרת,
החיפוש שלו היה לכיוון נכון.
ממילא, אם אדם ימשיך בדרך הזאת, אפילו אם לא נתקל בינתיים, ייתקל.
אבל הוא צריך להחליט שהוא רוצה בכל מחיר.
תודה רבה.