אני מחלל שבת וטוב לנשמה שלי ככה שיחה מרתקת
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
כן, הנה פה באמצע.
ערב טוב רב.
שאלה שלי, נושא של שבת,
שהייתה תקופה ארוכה מאוד, של קרוב לשמונה שנים, כשאני הייתי תלמיד ישיבה והייתי כמובן שומר שבת.
והייתי פשוט חרדי,
והחלטתי שמן הדרך שלי,
הנוכחית אז,
שאני לא טוב לי עם ככה, עם כל הדרך הזאת של שמירת שבת והכול. וכיום, כשאני חילוני
ומחלל שבת ועושה כל מה שאפשר לעשות בשבת,
פשוט זו הדרך, וטוב לי ככה,
טוב עם הנשמה שלי ככה, אני מרגיש אמיתי עם עצמי ככה.
זאת אומרת, אתה איש אתה לא שומר שבת.
כן.
מה אמיתי בזה?
מרגיש טוב עם עצמי.
קודם כול. מה טוב?
שלם עם עצמי.
שלם.
אתה יודע, אם אני לא אצטרך לעבוד בכלל, אני אהיה עוד יותר שלם ממה שאני עכשיו.
אם אני לא אצטרך הרבה דברים, אני אהיה עוד יותר שלם.
אם אני אשיל מעלי כל חיוב, אני אהיה יותר עור שלם.
אתה יודע מה אני אהיה שלם?
בבהמיות שלי.
למה?
כי מי שנמצא במסגרת בהמית, הוא לא חייב בכלום.
אדם שמנתק את המוסרות שלו,
את המוסר, את המצפון,
את הכרת הטוב שלו למי שהוא חייב לו,
זה מהלך בהמי, לא אנושי.
אנושיות מחייבת שאתה חייב למי שנותן לך,
ומי שנותן לך חיים ובריאות
ואושר והכול,
מחייב אותך לשמור את השבת.
אם לא, אתה כופר בו. אתה כופר במי שמיטיב לך.
אבל הבעיה שלי זה רק שבת, זה לא אומר שאני עזבתי הכול, רק השבת. הבנתי. ואתה עוד בוכרי, נכון?
נכון? כן. בבוכרה היפה,
בעירי שטופת השמש,
שם היו יהודים חשובים ויקרים,
ואני בטוח שאתה ממשפחה מכובדת,
ויש צער גם למשפחה שלך, אני בטוח,
במהלך הזה שאתה נמצא בו.
ואם נשאר לך רק שבת,
תנוח בשאר עימות החול.
שבת, תשמור.
היא שומרת עליך יותר ממה שאתה שומר עליה.
לא השבת צריכה אותך, אתה צריך אותה.
אבל אם לא הייתי מרגיש עם זה קושי, לא סתם הייתי עוזב אותה. אפילו אם זה קשה, אז מה יש?
יש הרבה דברים בחיים קשה. לעבוד זה קשה, לקום בבוקר זה קשה, בגשם לקום זה קשה.
קשה מאוד, מה לעשות? יש הרבה דברים קשים בחיים.
לפרנס משפחה זה קשה,
לשלם לילדים בבתי-ספר, במוסדות חינוך זה קשה,
לשלם מסים זה קשה, הרבה דברים קשה.
מה לעשות? יש חובות.
אבל זה מסוג החובות הנעימים, שאתה נח ואוכל ושותה ושר,
ומה קשה בזה?
אלא יציר העולם מבקש ממך, תפרוק עול, זה הכול.
תעשה מה שאתה רוצה.
זהו. זו הפקרות, פשוט הפקרות.
מה טוב בזה?
24 שעות.
24 שעות בסך הכול שאתה נשמע ומציית לקדוש-ברוך-הוא ומודה, יש בורא לעולם.
מה קשה בזה?
מה קשה?
מתוך זה שמונה שעות אתה ישן,
אז כמה נשאר לך? 16 שעות?
מה קשה?
עוד שעתיים אתה אוכל?
14 שעות.
נו, מה קשה פה?
אבל יש אנשים שיותר גרוע אפילו ממני, שהם כל הזמן, עזוב אותם, אתה, אתה. אתה נמצא בראש הפסגן. בן-אדם שכל השבוע סגור, בן-אדם שכל השבוע עובד. למה אתה סגור במשך השבוע? לא אני.
אתה, אתה, אתה הם, עזוב אותם, אתה.
אתה שאלת על עצמך, לא על החבר'ה. למה אני סגור? כי אני עובד כמו כולם, עובד, עובד. עובד, גם אני, אז מה, מה יש? הנה, גם הוא עובד. תראה, עד עכשיו הוא עומד כל הזמן, עובד.
מה יש?
אז מה? אז דווקא בשבת הוא נח.
סוף-סוף אפשר לנוח.
כמה אפשר לעבוד?
יש עבודה במסגרת שמקבלים כסף, ויש עבודה במסגרת שמבזבזים כסף. בשבת אתה מבזבז כסף, נכון?
כל מה שעבדת במשך השבוע אתה הולך לבזבז ביום שבת.
זה גם עבודה.
אתה הולך לאכול, לשתות בפאב, לרקוד, דיסקוטק, שטויות, נו, מה?
זה שבת?
אפילו לגויים יש וויקנד.
יום כיפור עוד כמה ימים, אתה יודע, חתימה.
אתה רוצה שיחתמו עליך כמחלל שבת?
לא יותר טוב שתהיה כחוזר בתשובה, תסגור את הפינה הזאת ותהיה כמו שצריך.
בשבת רק תרוויח, לא תופסים.
לקראת שבת לכו ונלכה, כי היא מקור הברכה.
מה אתה אומר?
לפי הדעת, מן הסתם שאני יהודי והכול. ברור שאני מסכים עם הדברים שאתה אומר.
נו, ומה לא טוב למה שאני אומר? אבל אם התוך-תוכיות של הבן-אדם לא מדבר לכיוון עצמו, אז מה? מה קשור תוך-תוכיות?
תוך-תוכיות אתה רוצה לשמור שבת.
החיצוניות שלך לא נותנת, הצררה שלך לא נותנת לך.
אין שום פסול וגנאי בשבת, אז למה לא לעשות?
מילא, זה היה דבר לא מוסרי,
דבר לא טוב,
מסובך, קשה, הוצאות מרובות, שיגעון, לא יודע איזה דברים היית אומר לי.
הוצאות זה יכול להיעשות בשביל שאני לא יכול לעבוד בשבת.
אדרבה, משבת לא מרוויחים, מפסידים.
אתה אחר כך חושב שאם אתה לוקח,
נגיד אפילו 200 אחוז רווח, אתה חושב שזה נשאר?
זה הולך לתרופות.
זה לא נשאר.
לא משתכרים משבת.
השבת טובעת את עלבונה בסוף, תדע לך.
אתה יודע שחילול שבת הוא יותר חמור מיום כיפור?
אתה צם בכיפור?
מה אתה אומר על אחד שאוכל בכיפור?
מה, הוא אומר, בתוך-תוכיות שלי אני לא יכול לצום,
אני רוצה לאכול.
מה אתה אומר על אחד שאוכל חזיר בכיפור?
הוא רשע.
מה?
הוא רשע.
הוא רשע.
אתה יודע שהמצב שלך יותר גרוע?
אתה יודע שמי שמחלל שבת, העונש לא יותר חמור ממי שאוכל חזיר ביום כיפור?
העונש על חילול שבת אחת זה סקילה, תאונת דרכים.
אדם שאוכל ביום כיפור זה כרת.
בין חמישים לשישים הוא ייפטר מן העולם,
אלא אם כן יש לו חשבונות נוספים.
אבל בסך הכללי,
שבת היא החמורה בעבירות שיש בתורה.
ושומר שבת, הזכות שלו מי ששומר שבת קלקטה, שמוחלין לו על שבעים שנה של עוונות.
אתה מבין מה עומד על המשקל בכלל?
ואתה מדבר על תוך-תוכיות?
עצר רע ככה לוקח אותך בקלות?
עם ישראל, מסרו את נפשם בשביל השבת.
מה אתה אומר?
מוכן? אני מבין ומקבל את כל מה שאתה אומר, אבל יחד עם זה,
זה לא נותן לי להרגיש שלם עם זה.
אני לא מרגיש שלם עם זה. עדיף שתהיה חסר עם זה לשלם באמת.
מאשר, תהיה שלם בשקר וחסר את השבת.
השלמות באה אחרי החלטה, תדע לך.
כשמחליטים על דבר נכון, באה השלמות.
אתה יודע, אדם, כשיש לו חוב למס הכנסה,
אז הוא כל הזמן הולך
וכואב לו שהוא הולך לשלם את הכסף.
כואב לו. למה היום עדיף שיישאר בכיס?
אבל אחרי שהוא שילם, אתה יודע איך הוא מרגיש?
כאילו ירד מעליו טונה.
כי כל הזמן היה לו לא לשלם, אבל חייבים לשלם, לא לשלם, אבל חייבים לשלם, לא לשלם, אבל חייבים לשלם.
והוא החליט לשלם, שילם,
פרק מעליו טונה.
לשמור שבת, לא לשמור שבת. לשמור שבת, לא לשמור שבת.
אחרי ששומרים את השבת,
טונות יורדות מעל הכתפיים.
זכויות אתה קונה ולא עוברות.
אתה יודע מה זה כיבוד אביהם?
ברור. אריכות ימים.
אתה לא רוצה שההורים שלך יאריכו ימים?
ברור שרוצה.
אני בטוח שזה עושה להם קיצור ימים,
שהם יודעים שהבן שלהם מחלל שבת בפרהסיה.
אז איפה הכרת הטוב שלך למשפחה, לקדוש ברוך הוא,
סתם באה לך מתוך תוכיות?
לא חבל?
אפילו החברים שלך צוחקים.
תסתכל, שני החבר'ה פה לידך.
הם לא מבינים אותך אפילו.
איזה מין טענה זאת? תוך-תוכיות?
אתה יודע, יכולים להכניס בן אדם בתוך-תוכיותו של הגיהנום בגלל שבת.
בתוך-תוך.
עושים לו תיכ-תח ותוך-תוך.
חבל.
אתה בחור מתוק וחמוד, ומגיע לך לשמור שם. לפני כל הדברים האלה שעשיתי,
כשהגעתי למסקנה שאני מחלל שבת והכול,
אני עשיתי מה שנקרא שאלה עם הרב, וישבתי עם איזה רב.
הוא אומר לי, בן אדם שהוא באמת יהודי, שהוא אמיתי,
הוא חי איך שטוב לו בעולם.
זה רב?
רב שאמר לי,
צריך לחיות איך שמרגיש בן-אדם יהודי שלם. זאת אומרת, הרב הזה, אם אדם מרגיש שהוא צריך לאכול ביום כיפור, אז הוא אוכל.
אני לא עושה חשבונות של הרב, אני לא יכול לענות לך. אבל אתה לקחת את התשובה שלו,
כי החלטת להיות אמיתי.
הרב ההוא שומר שבת?
או שזה הרב הבולגרי מיפו?
אם הוא קרא לעצמו רב, אז מן הסתם הוא כנראה שאומר שבת.
אה, קרא לו רב. יש רב אומן?
יש כל מיני רב.
יש רב מעללים?
הוא צודק, יש גם רב בריח.
היה יותר טוב לשאול רבנית?
מה, באמת הלבטים שלך כל כך קשים?
אתה שונא את השבת? שונא אותה?
אני לא שונא אותה, אבל אני עכשיו נהנה בה, זה מה שאני יודע.
מה פירוש? בסדר, נהנה, אז מה אם נהנה? עכשיו.
אז בא.
אז בא, אז תמנע מעצמך קצת הנאה על דבר אמיתי. מה יש?
מה יש?
אבל מה יש בו לעשות, חוץ ממה שאני עושה עכשיו? אתה יכול לקרוא, אתה יכול לנוח, אתה יכול לטייל, אתה יכול לשבת במחיצת חברים טובים,
הרבה דברים אתה יכול לעשות.
חסר מה לעשות?
אתה יכול להתארח בשבתות, אתה רוצה שנדאג לך לאירוח, נארח אותך?
אין בעיה.
יש הרבה מסגרות, הרבה אפשרויות.
שבת אחת, שתיים, שלוש, תתארח,
יחזור אליך טעם מחדש, ובעזרת השם, תוכל לשמור לבד.
הנה, יש פה חבר'ה שמוכנים להזמין אותך לשבת.
שירי שבת, ארוחת שבת,
תפילה בשבת עם ציבור,
שמחה גדולה.
האמת היא, אני השבת הזאת האחרונה שאמרתי,
בשביל לבדוק את עצמי אם אני יכול לחזור לזה בכלל.
נו, ומה קרה? התעלפת?
בכלל לא. אז מה, היה בסדר? עברת את זה?
אולי תחליט היום, בעזרת השם, וניתן לך ברכה ככה?
אפילו ציצית ניתן לך גם.
בשביל ברכה אני מוכן לקבל באמת בשביל השם.
אז תציצית תיקח בשביל ברכה.
אני מוכן לברך על זה.
תודה רבה וברכה.
הקדוש ברוך הוא עזר, שסגרתי מעגל היהודי הזה, אני לא אגיד את המשפחה שלו,
אבל זו משפחה שעזרה לי בארצות-הברית בהרצאות שלי.
וחלק מהם עלו לארץ, נמצאים גם באלעד,
וברוך השם, בניף שלו שמעתי את הצליל הזה,
ואכן, ברוך השם, נסגר מעגל. אשריך.
ברוך שיחיינא.
ברוך.
ברוך אתה, אדוני אלוהים מלך העולם,
כמעט כמעט כמעט והגיענו והגיענו לזמן הזה.
כן, מי שרוצה עוד ציצית כרגע זה ההזדמנות.