התרגשות ודמעות ברמלה במהלך הקרנת הנס תחית המתים
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
עכשיו בוא אני אראה לך מה קורה כשהאדם קרוב אצל הקדוש ברוך הוא.
מה קורה כשהאדם קרוב?
כתוב מוציא יקר מזולל
כפי תהיה, מה זה אומר?
מי שלא רק מתקן את עצמו
אלא מתקן גם אחרים דואג שהם יחזרו בתשובה
הקדוש ברוך הוא אומר שהוא נותן לו כוח בפה
כמו הפה של הקדוש ברוך הוא.
מה שהקדוש ברוך הוא גוזר
אף הוא גוזר ולא עוד
גם אם הקדוש ברוך הוא גוזר גזירה הוא יכול לבטל אותה.
שמעתם דבר כזה שאדם יכול לקבל כוח כזה?
מוציא יקר מזולל כפי תהיה.
מה זה מראה?
את הקרבה של האדם לאלוקים.
כמה שהוא יותר קרוב לאלוקים הוא אומר לקדוש ברוך הוא אני לא דואג רק לעצמי
אני דואג שכל בניך ובנותיך יהיו קרובים אליך.
זה מקבל סטטוס מיוחד אצל הקדוש ברוך הוא.
הקדוש ברוך הוא אומר אני נותן לך
מה שתגיד זה מה שיהיה.
זה טוב או לא טוב?
כדאי לעבוד על
מעלה כזאת או לא כדאי?
נראה עכשיו
אחרי הסרט שאני אראה מי מכם יחליט
שהוא רוצה להיות חוזר בתשובה ומחזיר בתשובה.
בבקשה.
שמי מיכאל, מיכאל אליאב, זאת אשתי שאני.
אנחנו בני 27, התחלנו להתחזק לפני בערך כשלוש שנים בזכות הדיסקים של הרב אמנון וההרצאות שלו.
הרב אמנון יצחק.
אנחנו רוצים לספר לכם על הנס שקרה לנו הבוקר,
נס שאין כמוהו,
לתחיית המתים ממש.
הלידה התקדמה מאוד יפה מרגע שנכנסנו לחדר לידה.
באמת הכל התחיל כמו שצריך,
והיינו מרוצים מהכל, מההתקדמות.
הייתה אמורה להיות לידה רגילה, פשוטה, כמה שאפשר,
עד שזה התחיל להסתבך עם זה שמי שפיר היו מים קוניאליים,
שזה נכנס להריאות של התינוק.
זה הקשה עליו לנשום,
וממש לקראת הסוף כבר הוא היה צריך לצאת,
והדופק שלו היה נעלם מדי פעם.
זה היה בלחץ,
והרבה עזרה מהרופאים,
ואני התאמצתי כמה שיכולתי.
התחילו לעשות לידה כמה שיותר מהר,
לדחוף שהתינוק יצא, שזה לא יפגע לו בדופק.
בשלב מסוים נעלם הדופק והוא הפסיק לנשום.
עוד פעם אני מבקש,
התינוק הנולד זה שני בת, בת שבע.
השם יציל אותו, שיחיה, בעזרת השם. אמן.
הלידה נתקעה, לא היה כבר צירים שיכולים לעזור לדחוף רק כוח מה שאשתי הייתה יכולה לעשות.
בגלל שהזמן היה מאוד קצר, כי הילד כבר לא נשל,
והביאו דחוף וואקום בשביל לשאוב אותו משם כמה שיותר מהר.
כל התהליך הזה בערך רבע שעה, בערך עשרים דקות,
עד שהתינוק יצא.
ובאו עוד רופאים, ועל הלידה הזאת היו בערך ארבעה רופאים ועוד מיילדות מסביב.
המצב הסתבך, ברגע שהתינוק יצא, אני עמדתי בכניסה לחדר,
ואני שומע שמברכים את אשתי כל הכבוד, זהו,
לחץ טוב, הוא יצא, אחרי שחתכו ושאבו את התינוק ובאקום. בסופו של דבר התינוק יצא ומברכים אותה על זה.
אבל אני לא שמעתי בכי של תינוק, והבנתי משהו לא בסדר, אני לא ידעתי בדיוק מה קורה שם. בזריזות קרו את חבל הטבור והניחו אותו שם, ואני רואה כמה רופאים בלחץ מטפלים בו,
ופתאום כל החדר נהיה כמרקחה, ולחץ מטורף היה שם,
ואני פתאום מבינה שמשהו לא בסדר עם התינוק,
אז אני שואלת את הרופאים אם הכול בסדר, ואף אחד לא עונה לי.
ואני מחבקת את הרבנית, ואני מסתכלת עליה, והיא מרגיעה אותי, ואומרת לי, הכול בסדר, בעזרת השם.
ואני שואלת את הרופאים עוד פעם, הכול בסדר? הוא חי?
אף אחד לא עונה לי.
ככה במשך כל הזמן שהם טיפלו בו,
אף אחד לא נתן לנו תקווה שהכול בסדר.
הם כן אמרו,
מדי פעם הרופאים בודקים אותו, וכבר יודיעו לכם.
אף מילה מעבר לזה.
אני ממש ראיתי, כאילו הולכים להודיע לי שזהו, חמודה,
וניסינו הכול.
התחלתי לבכות,
ואני רואה גם את בעלי חסר עונים שם בחוץ. אבל למדתי בכניסה, וראיתי פתאום מניחים מולי
תינוק,
וצבע סגול,
כהה, חום כהה כזה,
שהוא לא זז,
אני ברגע הזה אומר, הוא לא נושם, ואני מבין שמשהו...
באותה שנייה חשבתי חרב עולמי, אני יצאתי שתי צעדים החוץ לחדר,
ופתאום התחלתי לא להרגיש את הגוף, ולא, כאילו, ידעתי מה קרה, והבנתי באותו רגע.
אמרתי לרבנית, זה לא יכול להיות.
זה לא יכול להיות, אני כל כך השתדלתי כל ההיריון לשמור על עצמי, כשהייתי קמה בבוקר אם באה לי לשמוע את ההרצאות של הרב.
כשהוא חזר בתשובה, הוא נהיה חי.
ולא לשמוע שירים, ולא להסתכל בדברים שלא צריך כדי שהילד הזה יצא צדיק.
לא יכול להיות שזה ככה.
באותו זמן, כבר בערך רבע שעה הוא היה בלי דופן.
ממש היה לי קשה להאמין למקרה, לא האמנתי שזה יכול לקרות.
ההיריון תשעה חודשים, וכל כך אתה מחכה לזה, וזה ילד ראשון, ואתה מחכה כל כך,
ופתאום מוציאים לך פשוט בשר כזה שלא זז, ואתה לא יודע איך לקבל את זה. התינוק ממש יצא מהבטן,
לא תינוק חי.
והרופאים גם לא דיברו עם אף אחד, היו בלחץ. התחילו לעבוד מהר על התינוק ולנסות לעשות לו אחייה והנשמה, ואחד מנקה לו את הריאות,
ואחד לוחץ לו במקומות, אחד מכניס לו מחט עם אדרנלין ללב.
כמה דקות אני לא מצליח להירגע, אבל פשוט אחרי כמה דקות,
פשוט התאוששתי, אמרתי לעצמי,
אין, לא יכול להיות שזה קורה לנו, לא יכול להיות שזה קורה.
והתחלתי לפתוח בהשם, אמרתי, אין, הקדוש ברוך הוא, אני יודע שהכול יהיה בסדר, אין דבר כזה,
זה רק מהרב, מהשיעורים בבוקר, של אמונה וביטחון, שפעמיים למדנו את השער הזה עם הרב,
וזה חיזק אותי, וזה נתן לי כוח, ולא רק בזה, בדברים אחרים, גם הרבה, אני ראיתי הרבה נשיאים ונפלאות, זה שינה לי את החיים, האמונה הזאת ושער הביטחון הזה, זה שינה לי את החיים מאלף וטלפון, זה היה הניסיון הכי גדול שלי. ואני לא אשקר, לא אמרתי פה במיליון אחוז,
אבל כשאמרתי את זה, וכשאימנתי את זה,
ואני הולך במסדרון הלוך קדימה אחורה, קדימה אחורה, ואני אומר, הקדוש ברוך הוא, אני מאמין בך, אני יודע שהכול יהיה בסדר, לא יכול לקרות דבר אחר, הכול יהיה בסדר, הכול יהיה בסדר.
נכנסתי לחדר אשתי וצעקתי לה,
אל תדאגי, הכול יהיה בסדר, הוא מחיה מתים, מחיה מתים אמרתי, אל תדאגי, הכול יהיה בסדר.
אמרתי לעצמי, אני אקבל כיסוי ראש,
ובעלי בא לידי ואומר לי, אני מקבל על עצמי גם ללמוד שש שעות,
ואני מבקשת מהרבנית שתתקשר לרב ותגיד לו,
אולי הרב יכול לברך אותנו, הברכה שלו תמיד עוזרת.
אנחנו, אין לנו מספיק זכויות שאלוקים יעשה לנו כאלה נסים.
אולי בזכות הרב אלוקים יעשה לנו פה איזה נס.
אילו אחיה אלף שנים, לא אוכל לשלם תודות לו.
אם ישלחני למרחקים מחצי הלילה,
רק שנייה זה דחוק בבית חולים. כן?
כן?
כן?
טוב, מה קורה שם?
וכרגע מה מנסים לעשות?
בסדר.
אני לוקח בעזרת השם תחנית 40 יום להצלתו, ובעזרת השם ידבריו.
בסדר.
מי שרוצה, הילד יצא.
בלי דופק, תינוק שנולד.
מי שרוצה לקחת עליו לרפואה, בבקשה.
אשלה אחת חיה עונה אותה.
אשתו של הרב הייתה ליד אשתי, הייתה עוזרת, והיא שלחה לו הודעה, והרב קיבל על עצמו באותו רגע 40 יום תענית, ועוד שני אנשים קיבלו על עצמם שם לידו, ואני אמרתי לה' ה', אני מקבל על עצמי שש שעות ביום לימוד תורה,
ועוד 40 יום תענית גם, אחרי ששמעתי שהרב קיבל,
גם אני 40 יום קיבלתי.
אשתו של הרב, הרבנית, שתהיה בריאה, צדיקה,
מדהימה.
כמה היא חיזקה אותי וכמה היא עזרה לי, בלי התמיכה שלה, אני לא יודעת אם היו לי כוחות לעמוד בזה.
אחרי כל הקושי של הלידה, הלידה הייתה מספיק קשה,
והיא עוד היה לה את הכוח לחזק אותי ולהגיד לי שהכול יהיה בסדר, ושאלוקים יעזור, ולקרוא תהילים.
והיא בעצם נתנה לי גם את הדוגמה כמה אני צריכה להיות חזקה.
הוא יחיה את המת, הוא יחיה את הבן שלנו, והרופאים הצליחו להסדיר את הדופק שלו.
אחרי בערך עשרים דקות, אני שמעתי ככה מוניטור פתאום מתחיל לצפצף לעניין, ולא צפצוף אחד שלם.
אחר כך בעלי בא ואומר לי, מה, מי בסדר? הכול בסדר? יש לו דופק, הוא נושם? הכול בסדר? תרגילי, שמעתי אותו בוכה.
ואז אנחנו התחלנו כמובן לבכות ולהודות לאלוקים, כי היה לנו פונס גלוי, זה לא היה...
היה לנו פונס גלוי.
התינוק ממש היה, יצא מהבטן, לא תינוק חי.
עוד יותר פלא, אחרי כל כך הרבה זמן שהוא לא נשם, אחרי שעשו לו בדיקות ולקחו אותו לטיפול נמרץ של תינוקות, אחרי ייעוץ בין הרופאים, וראו שהוא לא צריך טיפול מיוחד, שהוא הכול בסדר, רק צריך השגחה קצת יותר רצינית,
אבל הוא יהיה בסדר, ואין לו שום פגיעה, לא במוח,
במוצבים כאלה, בגלל שלא מגיע חמסן למוח,
אבל זה יכול לפגוע, במיוחד אצל תינוק.
ברוך השם, לא נפגע לו שום דבר, והוא זז, והוא בוכה כמו שצריך.
ברוך השם, אין, שבח לאל, שבח לאל. הקדוש ברוך הוא הכין אותנו הרבה הרבה זמן למקרה הזה, לניסיון הזה. נס גלוי, הרופאים עצמם היו המונים.
הרופאים עצמם לא יכלו להירגע אחרי זה.
והיו שם מלא הרבה רופאים בחדר,
וכולם ראו אותם על הסגלוי הזה.
אני לא יודע איך להודות לרב, עוד לא הספקתי עוד להודות לו על החיים שהוא נתן לי ולאשתי, שחזרנו בתשובה.
אני כבר צריך להודות לו על החיים של תינוק שנולד,
שהוא קיבל על עצמו 40 יום לזכות שהוא יחיה.
אז ככה שכבר כל המשפחה שלנו חייבים לו את החיים שלנו,
ובעזרת השם יהיה סנדק.
בעזרת השם, השם יזכה אותנו, שהרב יהיה סנדק,
ושהרב יבחר לו שם בעזרת השם. השם שהוא יחליט, זה מה שיהיה.
אנחנו, לא אכפת לנו. שהרב יחליט, מתבצעים לגמרי בעניין הזה. שהוא יחליט איזה שם שהוא רוצה,
זה מה שיהיה.
כי זה, יש לו חלק גדול בילד הזה.
זה הילד שלו בדיוק כמו שלנו, ושל הרבנית גם.
ותודה רבה לכם,
ותתחזקו ותיקחו את זה, כי לא מובן מאליו כל הדברים האלה. כי כל יום ויום הוא עוד לא מתנה מקדוש ברוך הוא.
אדון לאישית יהיה דיימות אדון תפתחו תלתי מסיון כי יש לכם אלוהו כי יש לכם אלוהו
כי יש לכם אלוהו כי יש לכם אלוהו כי יש לכם אלוהו כאל דיימות אלוהו.
אדם, האישית אין מום,
אדם, תורתבאתי מציון,
כי אין אצלכם אלוהו, כי אין אצלכם אלוהו,
אין אצלכם אלוהו,
אין אצלכם אלוהו,
אין אצלכם אלוהו, אין אצלכם אלוהו,
זה שיהיה אינו
עתו, זה רק חייבת שנים.
למו לבני.
רבותיי,
רבותיי, רבותיי, רבותיי.
עשה כדי שרתי להבין.
רבותיי, רבותיי, רבותיי.
רבותיי, רבותיי.
אשר אדוני אלוהים מלך העולם שלך,
והקיימנו והגיענו מחר זה
אלוהינו ואלוהים עתינו גיימא זה אלוהו אביבו אמא וגורש שמה בישראל
אמנון יצחק בן? מיכאל אליהם מיכאל אליהם
אשמח, אשמח, אשמח, אשמח.
אשמח.
ידעת לי מבטן אימי,
טלת לי להושיע עמי,
נתת לי לשון לימודים,
שכולם לך יהוא מודים,
ידעת לי... זה היום הכי מאושר בחיים שלי.
ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש
עמי נתת לי לשון לימודים שכולם לך יהיו מודים
תודה.
כן, אז אתם רואים שאפשר להיות מת
עשרים דקות
ולחזור לחיים בלי פגיעה מוחית גם,
דבר שהוא לא טבעי.
אבל אין טבע אצל הקדוש ברוך הוא, לכן הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
צריך רק להיות קרוב אצלו,
ואז הקדוש ברוך הוא שומע.
רצון יריעיו יעשה ואת שבעתם ישמעיו יושיען.
נו,
אז מי מוכן עכשיו לחזור בתשובה ולהחזיר בתשובה כדי שיהיה קרוב
אצל הקדוש ברוך הוא?
אתה מוכן?
אשריך. ראשון יש.
יש עוד אחד?
הנה עוד שניים.
מי עוד? הנה יופי אשריך. אתה רואה איזה לא טבע?
ארבע.
מי עוד? הנה חמש. יפה.
מה לעשות?
לחזור בתשובה, ללמוד מה שצריך ללמוד, ולהחזיר אחרים,
לקרב אותם.
אתם חושבים שהסרט הזה מח...
כן, אז מי שירצה יוכל להיות שותף בהפצתו.
500 דיסקים להפצה
באלף שקל,
שני שקלים
בתשלומים למי שירצה לזכות את הרבים
ולהעניק להם אמונה ותקווה ולראות מה כוחה של תורה.
אז מי שירצה בהמשך הערב
יוכל מלא הוראת קבע.
בינתיים אני רוצה...