סוד הפסוק: ואהבת לרעך כמוך אני ה'
כל אדם שהוא עניו ואין לו קנאה ואוהב את חברו - נמצא מקיים כל התורה, כשהוא אומר על רגל אחת, שהיא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח).
אבל אם אינו אוהב את חברו? ומדבר עמו אחד בפה ואחד בלב - אז הוא חייב כרת, שנאמר: "יַכְרֵת השם כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת" (תהלים יב, ד) מה זה "שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת"? אחד בפה ואחד בלב, הוא לא אוהב את חברו סתם מחרטט אותו, אז כתוב: "יַכְרֵת השם כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת" .
וצריך להבין מה המידה כנגד מידה הוא זה שעונשו כרת? למה אם שפתיו "חֲלָקוֹת" אחד בפה ואחד בלב, והוא באמת לא אוהב את חברו ומספר סיפורים למה כרת? איפה המידה כנגד מידה?
אלא ידוע שאדם צריך לאהוב את עצמו כמו שנאמר: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" (דברים ד, טו) אדם לא יזלזל בנפשו ובגופו צריך לשמור על גופו וצריך לשמור על עצמו. "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם" וגם כתוב: "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד" (דברים ד, ט) אז אדם צריך לאהוב את עצמו, ואם הוא אוהב עצמו אהבה גמורה? אז הוא מתקן חצי שם הויה, כי אהבה בגימטרייה - יג', אהבה עולה בגימטרייה 13 – יג', וכשהוא אוהב את חברו גם כן אהבה שלמה - אז זה גם יג', ביחד - כו' 26 שם הוויה.
אוהב את עצמו 13 אוהב את חברו 13 ביחד: שם הויה. "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ" = 13, "כָּמוֹךָ" = עוד 13, "אֲנִי השם", 26 אז השם [השם] שלם. וזהו סוד הפסוק: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי השם". רוצה לומר: אם תאהב את חברך "כָּמוֹךָ" אז יהיה שם שלם. ואיך תהיה אהבת חברך? למי הפשט "כָּמוֹךָ" בדיוק!
למשל: אם תכה עצמך בידך על רגלך בשוגג, ודאי לא תכה את היד לנקום בשביל הרגל שקיבלה מכה. או תישוך השן שלך את הלשון: בודאי לא תעקור את השן שלך. כי זה מגופך.
כך אם חברך עושה לך דבר גדול או קטן הן בדיבור או במעשה, אפילו אם יכה אותך- אל תנקום לעשות לו רעה בגמולו בראשו-כי הוא כמו גופך. זה הפרוש "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" של כוונת הלל העומד הגר על רגל אחת.
אבל אם אינו אוהב את חברו? אז אין השם שלם, ואם כן הוא כורת וחותך את השם חלילה לשניים, ולקח עונשו "יַכְרֵת השם כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת" מידה כנגד מידה.