מה עדיף, לחזור בתשובה מאהבה או בכפייה?
ש. ערב טוב הרב, רציתי לשאול איך הרב יכול להגיד לאנשים פה שאמא שלהם חולה, להגיד להם שילכו לבנים שלה ויגידו להם לחזור בתשובה, ולמה כשהבנים האלה ירצו לעשות את זה מתוך זה שהם בכלל לא מחוברים לקב"ה, ואתה מאלץ אותם לעשות מתוך הכרח, מתוך כאילו זה שבעצם שאמא שלהם חולה אז להגיד להם תחזרו בתשובה, למה שהם ירצו לעשות את זה? חוץ מזה שלבן אדם יש אגו, שזה גם בעיה שניה.
הרב: אני לא מבין איך רופא יכול להגיד לאמא שצריכים לעשות לה ניתוח ולחתוך לה את הבטן והיא גם צריכה לשלם כסף בשביל הניתוח, וגם הילדים או האבא צריכים לחתום שאם יקרה לה משהו והיא תמות הם אשמים ולא הוא. איזה חוצפה זאת להגיד להם דברים כאלה. מה הוא מנצל את זה שהיא חולה?!
ש. לא, רציתי להגיד שהרי ידוע שבדור הזה אדם אם הוא חוזר בתשובה זה מתוך אהבה לקב"ה ולא מתוך זה שהקב"ה
הרב: אין דבר כזה, זה דמיונות מאיפה הבאת את זה? אין דבר כזה לחזור מאהבה, אין דבר כזה בעולם לחזור מאהבה, רק בדרגה של אברהם אבינו. תקרא הרמב"ם בהלכות תשובה פרק עשירי ותלמד.
ש. הרב, בישיבה שבה אני לומד ממש דוגלים בענין הזה לחזור מאהבה ואדם
הרב: אין שום בעיה, אצלכם גם דוגלים להיות עם בנות ביחד
ש. ממש לא הרב
הרב: כן.
ש. ממש לא.
הרב: בישיבות של ההסדר ובישיבות האחרות יש הרבה מהם שהחיבור בין נשים לזה בחתונות בישיבה מעורבת, בכל הדברים האלה, קולות שעוד לא נשמעו בישראל.
ש. הרב אני רוצה להגיד לך שהייתי בחתונה לפני חודש ואת החבר'ה שלנו סגרו במחיצה.
הרב: זה מה שצודק אני, שאתם הייתם במחיצה כמו בג'ונגל והאחרים עשו את שלהם.
ש. מה לעשות, החתונה הולכת לפי החתן והכלה
הרב: זה מה שאמרתי, זה מה שקורה במגזר הזה. לכן אתה יכול להיות מחמיר אבל הציבור שלכם לא מחמיר. אבל לעשות מאהבה, זה מילת קסם, לשוב בתשובה מאהבה, איך מאהבה ואנשים מעורב? אין לך פירוד מהקב"ה יותר מזה, עד שספק אם יכולים להגיד "שהשמחה במעונו" בחתונה בכלל והקב"ה לא משרה שכינתו, ובשמחה כזאת אומר הח"ח, יהיה קטטה בבית הזה והבנים שלהם לא יצאו הגונים בכלל. אז איך אפשר להגיד שזה מאהבה? מה אם רוקדים באהבה ואוהבים את כולם זה באהבה?
ש. הרב, החתן והכלה היו דתיים והריקודים היו נפרדים, ומה לעשות, זה בשביל האורחים שיוכלו להגיע
הרב: הבנתי, ומה עם הקב"ה? האורחים יותר חשובים ממנו? אז ממש אוהבים
ש. ברור שלא, זה בדיעבד, זה לא מלכתחילה
הרב: אז אוהבים את האורחים יותר מהקב"ה אז זה לא אהבה. אתה יודע, כתוב "אלה תולדות נח, נח איש צדיק היה בדורותיו", אתה יודע מה זה נח נח כתוב, נח לשמים ונח לבריות. אם אפשר להיות נח גם לשמים וגם לבריות זה מצויין, למה לא? מה רע? אבל בחתונה כזאת או שאתה נח לשמים ואתה מקפיד על קלה כבחמורה ואז אתה לא נח לבריות - לאורחים, או שאתה נח לבריות ולא נח לשמים. מה עושים במצב כזה? התורה אומרת, "אלה תולדות נח, נח" נח לשמים ונח לבריות. "את האלקים התהלך נח", כשיש לך את הברירה בין השמים לבין הבריות - את האלקים התהלך נח, הולך עם האלקים ולא עם הבריות.
ש. הרב אני לא הייתי מנהל החתונה, ואם הייתי בודאי הייתי עושה אותה נפרדת, החבר'ה של הישיבה הגיעו רק בשביל לשמח את החתן שזה מצוה לשמח חתן
הרב: אין מצוה לשמח במקום עבירה, יש מצוה להתרחק ממקום עבירה. לא משמחים בעבירה, ומצוה הבאה בעבירה - עבירה.
ש. זה לא זה הכוונה
הרב: זה לא הכוונה אני יודע
ש. החתונה היתה רק כדוגמא ואף אחד לא בא לעשות עבירה
הרב: אז לכן אני מסביר שהמושג תשובה מאהבה בלתי ידוע לאלה שמדברים עליו, צריך ללמוד הרמב"ם קודם ולקרוא בדקדוק פרק עשירי מתחילה ועד סוף. אומר הרמב"ם בלשונו, "ולא כל הצדיקים זוכים לעבוד את ה' מאהבה", ולא כל הצדיקים! אלא כאברהם אוהבי, שמסר נפשו על קלה כבחמורה והחזיר את כל התבל בתשובה. זה נקרא "ואהבת את ה' אלקיך", לא רק שתהיה אוהב אלא תהיה מאהיב, תמסור את נפשך לעם ישראל שיאהבו גם הם את ה', אבל בקיום מצוותיו ולא במצב שהם אוהבים אחד את השני, או את עצמם.
ש. הרב, אדם שחוזר בתשובה מתוך איראה אז ההרגשה שלו כלפי הקב"ה היא מאד כאילו, זה בכפיה כזאת.
הרב: מה ההרגשה שלו לא מעניין, הלואי שיזכה לחיות בפחד כל ימי מה', הלואי. זה היתה תפילתו של רבן יוחנן לתלמידיו, שיהא מורא ה' כמורא בשר ודם, הלואי. וזה הוא אמר לתנאים, הלואי. שאם אדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם ולא אומר שלא יראני ה', הלואי, זה נאמר לתנאים. והיום בדור הזה כל אחד עם כיפלה כבר חושב שזה רק מאהבה, אם לא - לא משתלם, מה פתאום שאני אחיה עם יראה וכפיה והרגשה לא טובה, מה פתאום?! תגיד לשוטרים שלנו הכחולים שעוברים עבירות מהבקר עד הערב ונתפסים במצלמות, תגיד להם שאתה רוצה לקיים את החוקים מאהבה. אתה לא רוצה לראות מדים כחולים ולא איומים ולא קנסות ולא רפורטים ולא כלום, אם אתם רוצים שאני אסע יפה בבקשה אל תופיעו בכלל לפני. אז יש לכם סיכוי שאולי אני ארד במהירות. כן זה בדיוק בברכות ד' ג'.
ש. הרב, שוטרים זה כלפי אדם לחברו, הקב" זה כלפי אדם לחברו זה התנהלות אחרת לגמרי. אדם צריך לעבוד את הקב"ה מתוך זה שהוא ירצה לעבוד אותו, נכסף אליו
הרב: ואם הוא לא רוצה אז הוא פטור?
ש. ואם הוא לא רוצה אף אחד לא יכול להכריח אותו וגם לא פחד, כי היום אנשים אין להם פחד.
הרב: לא הבנתי, הקב"ה יכול לעשות מה שהוא רוצה עם זה שלא רוצה לפחד
ש. ודאי, אבל האדם הזה לא מפרש את זה ככה
הרב: מה אכפת לי מה הוא מפרש, יש חוקים
ש. אנחנו רוצים לחזור בתשובה, לא שהוא ישנא את הקב"ה
הרב: תגיד, אתה שומע מה אתה מדבר?
ש. ודאי
הרב: לא הבנתי, בן אדם חייב, את הנשימה הוא קיבל מה'?
ש. ברור
הרב: מה הוא מאיים על הקב"ה
ש. לא כולם מבינים את זה
הרב: לא הבנתי, מה הוא מאיים על הקב"ה? הוא אומר לו שמע אתה לא רוצה שאני אשנא איתך, אל תדבר איתי, אל תדבר איתי ככה, מה אתה כותב כאלה דברים, מה אתה מפחיד אותי, למה אתה כותב מות תמות, למה סקול יסלק ירו יירה למה אתה נותן לי פרשת בחוקותי פרשת כי תבוא, מה זה זה מפחיד, אני לא מוכן להסתכל על הספר הזה, אל תדבר איתי יותר.
ש. באמת הרב אדם שחוזר בתשובה צריך לבוא אליו בדרך נעימה, להתחיל בדברים
הרב: אז למה ה' מאיים?
ש. למצוא את כל הטובות ומשמה להתחיל
הרב: אז למה ה' מאיים?? כל התורה איומים.
ש. זה ללמד את האדם הזה כשהוא יהיה צדיק ויהיה מוכן לקבל עליו הכל
הרב: אה, זה תורה לצדיקים?
ש. לא מהתחלה
הרב: הבנתי.
ש. מה זה צדיק, שיהיה יותר חזק באמונה
הרב: הבנתי. זה לצדיקים.
ש. מה תבוא אליו ישר בדינים?
הרב: מה פתאום, בלטיפות בנשיקות ובפרחים
ש. ודאי, ככה מתחילים
הרב: מאה אחוז, עוד לא ראיתי אתכם עומדים בצמתים ועושים זאת
ש. אנחנו עושים את זה בישיבות שלנו ובדרכים שלנו
הרב: בישיבות שלכם זה הצדיקים, אז מה אתם עושים עם הצדיקים?
ש. לא זה כבר מוטמע בחינוך, לא צריך
הרב: אבל צריך לחילונים, אני לא רואה שאתם אצל החילונים מחלקים פרחים מנשקים וכו'.
ש. הרב, אני לא יודע מה איתך, אני חושב שאדם שמכריחים אותו בכח ומכניסים לו דיסקים לאוטו
הרב: כמה החזרת בתשובה?
ש. מה זה כמה אני החזרתי בתשובה, אני רוצה לשאול אותך
הרב: כמה ראש הישיבה שלך החזיר בתשובה?
ש. אני לא יודע
הרב: כמה כל ראשי הישיבות שלכם החזירו בתשובה?
ש. אין לי מושג
הרב: אין לך מושג
ש. זה לא אומר שהם לא החזירו בתשובה
הרב: אז אני החזרתי מאות אלפים יהודים בתשובה, חלק בהפחדה וחלק בדרך אחרת.
ש. הרב רציתי לשאול עוד שאלה אחת. זה כשאדם,
הרב: כן, דבר.
ש. מקודם בחורה שאלה לגבי צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, אז מדוע הרב ישר אמר לה מי אמר לך ולא ענה לה בהערכה, השקיע בתשובה, אמר לה תשמעי רשע יש לו את העולם הבא הוא לא מקבל שמה חלק, כל מה שמגיע הוא מקבל בעולם הזה וצדיק רע לו בעולם הזה ואת השכר שלו בעולם הבא, למה ככה להגיד לבחורה מי אמר לך בגלל שהיא לא מכירה את כל המקורות ואת כל הדברים?
הרב: תגיד לי, כמה פעמים יצא לך לדבר מול קהל ולהבחין מי השואל ולמה הוא שואל?
ש. עוד לא יצא לי הרב
הרב: אז לי יצא קצת
ש. אבל אני עדיין חושב שכל בן אדם צריך לתת לו את הכבוד הראוי
הרב: תודה רבה, אני אלמד ממך בעזרת ה',
ש. אני אגיד לך, הקהל כבר צחק, וזה יצא הלבנת פנים לדעתי
הרב: אני אסביר לך עכשיו משהו, אם אתה שמת לב, ולא שמת לב, שאחרי שהיא שאלה את השאלה ועניתי לה אז היא אמרה ככה ביקשו ממני לשאול, שמת לב לזה?
ש. היא התביישה ואמרה שזה חברות שלה, לדעתי
הרב: אז אתה גם פסיכולוג אתה, בלי עין הרע.
ש. ידוע שאדם אומר חבר שלי שאל כשהוא מתכוון לעצמו
הרב: הבנתי, ז"א כל מה שאתה טוען כרגע זה רק ביקורת למה שאני עושה
ש. חס וחלילה ביקורת, הרב רציתי להבין את הדרך
הרב: להבין את הדרך, אתה אומר לי בדיוק מה אני צריך לעשות, אתה לא רוצה להבין. אני מסביר
ש. מצטער להגיד שזה לא היתה הכוונה
הרב: זה לא היתה הכוונה, אז אני אסביר לך עוד פעם, איך מדברים לאנשים ומה התוצאות ומה ההשלכות, תאמין לי שעברתי את זה 35 שנה. כמעט כל ערב, זה מספיק זמן?
ש. אני סיימתי עם השאלות
הרב: סיימת? נפלא מאד.
ש. זה לא אומר שעדיין אין לי שאלות אבל אני מפנה את המיקרופון