פיצוצים בעזה... לא ראינו שנוצרה כוס פלסטיק חד פעמי
- - - לא מוגה! - - -
תן לבחור פה עם השערות המתולתלות.
אהלן.
אהלן, הבאתי מספריים, שתדע.
זה בסדר גמור.
כן, מה השאלה?
אני רוצה לשאול קודם כל שאלה קצת היפותטית, שתביא אותי לשאלה הגדולה יותר. מותר?
למה לא?
בבקשה. אם קיים בן אדם, חי כל החיים שלו, לא שמע על הדת, לא שמע על אלוהים, לא שמע על אמונה, לא נצרות, לא אסלאם, לא יהדות, לא כלום. חי לפי קוד המוסר שלו. בן אדם טוב, לא גונב, לא רוצח, מתנהג טוב לשכנים שלו, אוהב אדם. הוא מת, מגיע בפני אלוהים. הוא נכנס לגן עדן או לגהנום?
הוא טס לגהנום.
באמת. ומי קבע?
האלוקים.
זאת אומרת האלוהים שבעצם הביא את הבן אדם הזה לעולם, לאזור שבו הוא לא יכול ללמוד על הדת, ובעצם דן אותו לגהנום כבר מההתחלה.
לא.
אז?
כשהיית קטן, תינוק, כל דבר בחנת ובדקת.
נכון. כל מכשיר טעמת, הכנסת לפה.
אני מניח.
אז בדקת הרבה תחומים. ובטח אתה משתמש בגוגל מדי פעם.
כל הזמן.
אז יכולת לבדוק את הדת היהודית בתור יהודי. מה זה אומר שאתה יהודי? ומה זה מחייב אותך? ומה זה התורה של היהודים שכל העולם מכיר? ואתה רק לא. איך זה יכול להיות שאתה עדיין בגיל שלך לא בחנת את הדבר שעליו אתה שואל כרגע? זאת אומרת, אדם בר דעת הוא יותר, אם הוא יהודי, הוא יותר מדרום קוריאני. בדרום קוריאה 54 מיליון דרום קוריאנים לומדים תלמוד במליאה. ויהודי שלנו לא יודע מה זה תלמוד ולא ראה אותו ולא פתח. והם תרגמו את כל התלמוד בשביל ללמוד אותו כי הם מבינים שהעם היהודי זה העם החכם. ומה הכי חכם אצלם? התלמוד.
תפתח מגוגל, תכתוב דרום קוריאה 50 מיליון לומדים תלמוד.
אני יודע, שמעתי על זה, זה יפה מאוד. יפה מאוד. אבל שאלה, האם כבר נכנסנו לזה? מי כתב את התלמוד, את הגמרא?
תנאים קדושים.
בני אדם.
תמיד זה בני אדם. כמובן, תמיד זה בני אדם. ודאי, אז מה חשבת?
לא יודע, אולי אלוהים, אתה יודע. הוא כתב.
אה, מה הוא כתב?
את התורה.
ו?
ושם בתורה יש את כל התלמוד.
הבנתי. אוקיי, לא ניגרר לדיון הפילוסופי הזה. פחות פילוסופי, יותר חסר טעם.
למה חסר טעם?
כי זה ייגרר לוויכוח שבו אף אחד מאיתנו לא ינצח ושנינו נתעצבן.
למה? אני לא מתעצבן בכלל. למה אתה מתעצבן? זאת אומרת, אתה קודם כל יודע מראש שיכול להיות שאני צודק. אתה לא מוכן להתעמת, תקשיב טוב, ואתה רוצה פריבילגיה כאילו מחוסר אידיאלי להיכנס לגן עדן.
לא, אני יכול לומר לך בוודאות שכרגע אין שום הוכחה שאלוהים קיים, ואין שום הוכחה שהוא לא קיים.
מי סיפר לך זאת? הרי אני עשיתי מאות אלפי בעלי תשובה רק מההוכחה שיש בורא קיים.
איזה הוכחה בדיוק?
אם היית מקשיב ושומע...
אני מקשיב ושומע. יש לך את ההוכחה הלוגית?
אה, אתה כבר עקבת.
כמובן, כמובן. אז אתה... אני עשיתי מחקר, שתדע לך. הבנתי. אז הלוגית,
שאתה לא בראת את עצמך והבורא ברא אותך, אתה יכול לסתור אותה?
כמובן.
בקשה, בוא תסתור אותה.
בקלות. אתה עושה את זה קל מדי.
בבקשה, בוא תסתור אותה. בבקשה.
כן.
אתה בנית הוכחה, נכון?
כן.
לפי הנחת היסוד שלך אומרת שלכל בן אדם, לכל יצור, לכל דבר שקיים יש בורא. יש משהו שברא אותו.
לא אני, אתה אומר את זה.
אתה בנית את ההוכחה הלוגית הזאת. לא, אתה.
אז מה אתה אמרת?
מה שאתה אומר עכשיו.
בבקשה, אוקיי. אבל אני שואל, אתה בראת את עצמך?
לא.
הנה אמרת, כמוני.
בבקשה, אבל רגע. אז אתה בראת את זה. היום אנחנו הולכים אחורה.
אחורה.
אנחנו הולכים אחורה עוד ועוד ועוד. מגיעים לכביכול הבורא הגדול של כולם.
כן.
יש לא בורא?
אם היה לו, הוא היה נברא כמוך.
הבנתי. אז מה שקורה זה שבעצם לבורא עצמו אין בורא.
ברור, אחרת הוא לא בורא, הוא נברא.
זו סתירה להנחת היסוד שלך.
מה פתאום?
בדיוק הפוך.
מה זאת אומרת,
מה פתאום?
אתה לא רואה פה את הזדיון? הנברא הוא חומר, והבורא הוא לא חומר.
זה סוג אחר לגמרי.
הבנתי.
אז בגמרי יש משהו... השכל שלך זה חומר?
כן.
כן?
אינטליגנציה זה חומר?
ברור.
ברור. איפה? תראה לי איפה זה.
תאים אפורים נמצאים פה.
תאים אפורים זה כמו פסנתר. פסנתר יש לו לבנים ושחורים.
נכון.
אבל הוא לא מנגן אם אין מישהו שלוחץ עליו.
אתה מצחיק, אתה יודע. נכון.
אם אין מישהו שלוחץ על התאים האפורים, אז הם לא זזים. ואני זה שמפעיל אותם, לא? כי למת, למת יש תאים אפורים מלא.
ברור. אבל הם לא זזים.
אין לו "נֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית א, כד). בדיוק, מה זה נפש חיה?
מה זאת אומרת? מקור אנרגיה שמפעיל את הבן אדם.
מקור אנרגיה, מביא יפה. יפה.
יש מקור אנרגיה.
זאת אומרת שהרבה שכל מסתובב באוויר, אה?
לא, מעולם לא אמרתי דבר כזה.
אנרגיה אמרת?
אנרגיה קיימת בכל מקום.
אנרגיה שכלית?
אנרגיה קינטית, אלסטית, פלסטית?
אנרגיה שכלית, אנרגיה שכלית? אנרגיה שכלית. אנרגיה שכלית?
לא, מקור אנרגיה כלשהו חום שמביא לבן אדם. כלשהו חום.
אה, אז חום לוחץ לך על הראש ואז אתה מחליט?
לא דווקא חום. אז כל? כל דבר אחר. לצערי אני לא מדן שיכול להסביר לך את זה.
אז אתה לא יודע.
אני מביא תיאוריה, בדיוק כמו שהתיאוריה שלך.
אני לא מביא תיאוריה, אני מביא כתובים.
בטח שאתה מביא תיאוריה.
לא, אני מביא כתובים.
יש לך ספר, אתה קורא להם כתובים.
ספר? יש לי התגלות במעמד הר סיני שמיליונים ראו.
שכתובה בספר.
בוודאי.
שקראתה לפני מיליוני שנה.
קראת עיתון השבוע?
ברור.
כתוב, בעיתון.
קראת הארי פוטר?
אבל הארי פוטר כתוב גם שזה דמיון.
מי כתב?
מי שכתב אמר שזה דמיון.
אני מוריד את השם של המחברת של הספר, עוד חמש מאות שנה, כולם מאמינים שהם מכשפים?
אבל אנחנו כבר יודעים שזה היה.
אה, מדהים. אז אתה יודע איך מתפשטת הגדה האורבנית?
ודי כמו נפוליאון.
איך בדיוק?
לא היה נפוליאון, זה היה כתוב בספר.
זה היה כתוב בספר היסטוריה.
היסטוריה?
כמובן.
גם שלנו זה היסטוריה.
לפי מי?
לפי ההגדה של פסח.
בוא אני אשאל אותך שאלה כזאת.
למה קוראים את ההיסטוריה בהגדה של פסח?
שלא ישכח אחד כמוך.
הרשע.
לפי החלצה. אתה הגדרת.
אני אוהב להיות כופר,
זה מעניין. אין שום בעיה, אם אתה רוצה להיות כופר, אתה טס לגיהנום.
גיהנום נשמע לי כמו אחלה מקום, אתה יודע.
אחלה בא.
אני אחד מהחבר'ה של השטן, כופר.
למה לא? אתה תיכנס עכשיו לחום של שבת בתנור מיץ ונראה אם תסבול.
אבל אתה יודע, זה נשמע לי קצת מוזר שקיים איזשהו אבא גדול,
כן,
מיוחד,
כן,
שאוהב אותי, מאוד אוהב אותי.
נכון.
והוא פשוט לא גאה בזה שאני בן אדם טוב, למרות שאני לא מעריץ אותו עם ה...
הוא שמח שאתה אדם טוב,
אבל... אבל הוא שולח אותי לגיהנום בכל זאת.
לא, אתה נכנס בכיף אמרת.
ברור. ברור.
הוא לא שולח. תקשיב, אבא שלי קנה פעם תנור. אבל הוא...
אוקיי.
הוא קנה את התנור בשביל לעשות חמין לשבת. לא שאני אהיה הבטטה בפנים. אבל אם אני החלטתי להיכנס לתנור לבד, אני נכנס, אז אני יכול להאשים את אבא שלי שהוא קנה תנור בשביל שאני אכנס?
לא, אבל אם אבא שלך אומר לך, אתה חייב להיכנס לתנור.
אתה לא חייב, יש גן עדן!
ואליו אני מגיע רק... אם אני שם כיפה, שומר מצוות, שומר שבת?
רק אם אתה שומע להוראות, כמו בצבא, רק אם אתה תעשה מה שהמפקדים אומרים, אז אתה תהיה חייל, אם לא תהיה עריק, ואם לא תהיה נפקד, ואם לא תיכנס לכלא, כמו שהחוק אומר. אם תשמור על החוקים, אז אתה אזרח טוב, לא ניגע בך. אבל אם אתה לא טוב, אתה לא שומר, כי אתה אדם חופשי, אתה אנרכיסט, אז אתה תאכל אותה בכלא של החבר'ה הנאורים, ושופט חילוני כופר יכניס אותך לבית סוהר של הכופרים. זה שופט נאור מכניס כופר כמוך לכלא? הוא אומר, כן, אתה לא יכול להיות אנרכיסט, כי אנחנו קבענו מערכת חוקים שתחייב גם כופרים כמוך. אז אם הוא שהוא כופר כמוך יכול לעשות מי שברא אותך על אחת כמה וכמה, והוא לא מכניס אותך לגיהנום, אתה רץ אליו בכיף.
הבנתי. אז,
הבנת?
לפי מה שאתה אומר, בסופו של דבר הפילוסופיה של מפלצת הספגטי המעופפת, כביכול, מה שאת האלוהים הזה אומר זה שכולם נכנסים לגיהנום, אלא אם כן עושים מה שהוא אומר להם.
כמו שהחוק אומר, כולם מוגנים, כולם שמורים אם שומרים את החוק, אם לא, כל אלה נשלחים לכלא.
זה נשמע לי כמו אשם עד שיוכח ההפך.
לא, זה נשמע לי כמו השכל הרציונלי בעולם שדן את הרשעים תמיד לעונש.
הגיוני?
זהו.
תשים לב שלכל מערכת יש אותו קוד מוסר.
בדיוק. אז מי שנתן את הקוד מוסר זה הבורא העליון.
למה? כי זה, תנסה לחיות בחברה,
כי זה מכנה משותף.
שבה מותר לרצוח ומותר לגנוב.
תקשיב, אי אפשר שמפיצוצים יצא אותו דבר. עכשיו זרקו כמה טילים בעזה, עוד לא ראינו שיצא מפיצוץ אחד כוס פלסטיק חד פעמי. עוד לא ראינו שיצא בן אדם אחד טוב מזה וגם לא רע. ואיך יכול להיות שפתאום נהיה, אתה מבין, עדר של אנשים כולם טובים ודומים מפיצוצים. אז מפיצוצים, אני מצטער, אין...
מישהו אמר שזה יצא מפיצוצים?
המדע שלך, אדוני הכופן. המדע שלי. סליחה.
לפי דעתי המדע שלי הוא גם תיאוריה כמו התיאוריה של ההכלה.
אה, כולם טועים, ברוך השם, רק אתה בעל השערות מבין הכל מכוח התלתלים המשתלשלים על אוזניך, המונעים ממך להקשיב לדברי חוכמה.
לא, אתה אומר שאלו דברי חוכמה לפי הממצאים שלך.
ודאי.
אבל שוב, לכל אחד יכולים להיות ממצאים אחרים.
מאה אחוז, בקוד הגנטי והאתי של כל האנשים הנבונים חייב להיות מסגרת חוקית.
ברור.
בכל העולם. אז לכן, דע לך, בין אם זה פיצוץ עשה את זה לשיטתך או לשיטת אלה שאומרים, בין אם זה מישהו אחר, אז זה ברור שיש מישהו שעשה מכניזם, הוא מכנה משותף לכל הברואים.
אין לי בעיה עם זה שיעשה.
הוא מחייב לפי הקוד האתי הזה את האנשים ותובע אותם לפי זה. כמו שאתה יכול לדון אדם אחר, אם הוא בסדר או לא בסדר, לפי קוד אתי שלך, אז הוא יכול לדון אותך לפי הקוד האתי שלו. מה דינך?
בסדר גמור.
אתה יכול לעשות גם הפגנה בכיכר רבין, אבל זה לא יעזור לך.
תראה, בסופו של דבר הקוד האתי של התנ״ך הוא לא שונה מכל קוד אתי אחר.
הפוך, הוא מעולה משל כולם.
אם אתה אומר.
אם היית לומד, היית יודע.
רגע, תן לי לסיים משפט.
בבקשה, שניים.
שניים, שלושה. תראה, מה שקורה זה שבתנ״ך יש לך את הקוד המוסרי, הקוד הנכון, הקוד היפה. הבעיה היא שאלוהים מוסיף עוד כמה חוקים של תעריצו אותי, תאהבו אותי, אני מדהים, זהו. ואם לא תעשו את זה, אז תישלחו לגיהינום להישרף, כי אני שונא.
מאיפה אתה יודע את השטויות האלה?
מה זאת אומרת? לשבת בבית כנסת כל בוקר, כל צהריים, כל ערב, להתפלל ולהעריץ אותו? לומר מודה אני בבוקר? זה...
פש... אתה יודע, הפרס, הנשיא, לפי מה שאתה אומר, הוא שיא הגאווה והחוצפה. כי הוא קיבל את התפקיד בשביל שכל מי שאסיר יבקש ממנו חנינה. איך הוא לא מתבייש?
אז כולנו אסירים אצל אלוהים?
לא, תעריצו אותי, תחפשו אותי, תכתבו לי, תתחננו אליי שאני אחון אתכם וכולי. זהו, זה מה שאתה אומר על פרס?
לא, מה פתאום?
אה, הוא...
פרס לא מבקש את זה.
לא הבנתי, התפקיד הזה שהוא נותן לו אפשרות לחון מי שנידון למאסר, זה רחמנות או זה גאווה סרוחה?
אני לא בטוח, אבל לפי מה שאתה אומר...
מה זה? מה זה? מה זה? אתה, לפי מה שאתה מבין, מה זה? נותנים לו את האפשרות לחון בן אדם שבית המשפט דן אותו. מה אתה אומר? זה בשביל הגאווה הסרוחה שלו או שזה בשביל שיהיה חנינה מלשון רחמים? מה אתה אומר?
זה בשביל האפשרות של רחמים, כמובן.
אז הקדוש ברוך הוא אומר לך תיכנס לבית כנסת, תבקש כל מה שאתה רוצה, פרנסה, חיים, בריאות, עושר, אושר, תבקש, אני אתן לך, זה בשביל הגאווה שלו או זה בשביל שהוא מרחם עליך?
זה בשביל שהוא, זה בשביל ש... אני אספר לך את זה ככה.
ככה.
בסופו של דבר, התנ״ך נורא הגיוני.
תודה.
בבקשה, אף פעם לא סתרתי אותו. יש בו דברים נכונים, אבל יש בו גם הרבה שטויות.
בראש שלך יש שטויות.
אם אתה אומר, השיער יכול להיות מפריע.
לא, לא, זה מכסה את השטויות.
לא, בסופו של דבר, אם אתה מערבב אמת בהרבה שטויות, אז אנשים יאמינו לזה.
ברור.
נכון, זה מה שקורה.
שטויות אומר אדם שלא למד. אם היית לומד תורה, לא היית מדבר שטויות.
למדתי תורה, למדתי גם גמרא. היה נהדר, היה חמוד. בגמרא יש המון דברים יפים, שתדע לך.
אה, טוב שגילית לי, לא ידעתי.
לא, אני מספר. אבל שוב, את הגמרא כתבו בני אדם. אני במקום להאמין באלוהים, מעדיף להאמין בבני אדם.
יפה מאוד, אבל אמרת שבני אדם יכולים לכתוב מה שהם רוצים, אז הם יכולים לשקר.
ברור.
אבל בני אדם, אני מאמין בטוב של בני אדם, ביופי של בני אדם.
בטוב? בטוב? כמובן. עד לפני הרצח בטולוז היה טוב, הוא היה שכן של כל אלה שגרים שם לפני שהוא ירה. בטח הוא נתן להם גם חלב וגם נתנו לו ביסקוויטים וגם הוא ישב...
אני לא אומר שאין רע, אם יש טוב יש גם רע.
יכול להיות שהוא גם היה בפאב צרפתי.
יש מצב.
כן. זה הטוב. אין טוב.
יש הרבה טוב. זה שאתה טוען שיש כל כך הרבה רוע בעולם לא אומר שאין טוב.
יש טוב אחד, זה הטוב של התורה "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" (משלי ד, ב) אבל אדם שלא לומד את התורה, טס לגיהנום.
אני אטוס לגיהנום אם ישלחו אותי, אם לא תהיה לי ברירה כמובן.
אתה תיכנס בכיף, אני מאמין.
אז אתה דן אותי לגיהנום?
אני?
מה פתאום?
אני לא יודע. אתה אומר שאני אטוס לגיהנום?
מה פתאום אני דן אם הייתי דן אותך? אוי ואבוי, המצב שלך היה יותר גרוע.
וכי למה?
כי אני הייתי שם אותך על עץ לתקופת מה ככה להתייבש.
הבנתי.
עד שתחליט שאתה רוצה להיות רציני ולנצל את ההזדמנות שלך בחיים, אז הייתי מוריד אותך למטה ונותן לך לגשת.
אני מנצל את ההזדמנויות שלי בחיים.
אתה לא מנצל כלום, אתה רץ ממקום למקום, מטיפשות לטיפשות. תפסיק,
לא, לא, אני לא רץ לשום אותו.
תפסיק להעריץ את עצמך. אני לא מעריץ את עצמי. אתה, מה שאתה טוען, מה שאתה טוען על האלוקים תטען עליך. אתה גדול מהאלוקים, אתה מעריץ את עצמך, אתה חכם, אפילו המדע לא מספק אותך. אתה מחליט מה טוב, אתה מחליט מה הקוד האתי, אתה קובע בעולם. אין כמוך, לא נברא. רק ייבוש על העץ כמה זמן, שתראה את פחיתות עצמך בשפלותך, רק זה יכול לתת לך סיכוי שתרד ותרוץ לבית המדרש.
אתה מתאר פה תכונות רגילות של בני אדם. כל בני האדם אנוכיים, כל בן אדם אוהב את עצמו. כל גבר שקם בבוקר, מסתכל במראה, מנשק את עצמו.
יכול להיות. אם אצלכם זה ככה, אני לא יודע.
אצל מי זה אצלכם?
אצל אלה שרצים לנשק את המראה. אני לא מכיר את זה אצלנו.
תראה, אני מסתכל במראה, אני אוהב את מה שאני רואה. תראה, שיער, ענייני.
הבנתי, אבל למה אתה צריך לרוץ למראה? אתה יכול לנשק מאיפה שאתה נמצא, תמיד זה מנשק את המראה. לא צריך לרוץ עד המראה. סימן שאתה גם לא רואה מה שאתה רואה.
מדוע?
כי מה אתה צריך? אם תעמוד קילומטר מהמראה ותנשק, רואים שנשקת, אז למה אתה צריך לרוץ עד המראה?
כדי להיות קרוב יותר.
קרוב למראה.
קרוב למראה שלי.
למראה שלך.
העיניים שלי מרחוק לא רואות טוב.
לא הבנתי, לא יותר קרוב אתה לעצמך מאשר אתה קרוב למראה?
לא, לא, אני קרוב לעצמי.
תעשה ככה.
אבל הדמות...
תעשה ככה. תנשק את עצמך.
אני עושה את זה. עשיתי את זה לפני שבאתי.
תעשה עכשיו, נראה, תעשה.
או!
זהו. אני אוהב את עצמי, אני מת על עצמי. אני בן אדם נהדר, אני בן אדם טוב. אני מאמין לך. ובכל זאת אתה אומר שאני טס על גיהנום?
הרבה טובים כמוך שמה מתענגים בגיהנום.
אז אתה אומר שאפילו אם בן אדם טוב ואפילו אם הוא שומר מצוות בצורה של מעשים טובים, של דאגה לשכן, של דאגה לזולת, הוא עדיין מגיע לגיהנום רק כי הוא לא שם כיפה, לא שמר שבת?
אתה יודע, יש כלבים נאמנים, יש קופיפים נחמדים, יש הרבה בעלי חיים טובים, יש אפילו כאלה שעושים חסד, יש... יש יונשי יונת דואר, שליחה שתרוץ בשבילך, אבל זה עדיין לא מעניק להם גיהנום, הם בעלי חיים. הבנת? לא.
עוד לא הבנת? לא.
תסביר לי בצורה שאני אבין. בבקשה.
לך על זה.
טוב, זה לא אומר שאם נמצא באדם או בבעל חי, זה מעניק לו גן עדן. יש בעלי חיים שיש להם תכונות טובות, שיש לנו מה ללמוד מהם. הבנת? יונה ויון הם נאמנים והם לא בוגדים. חתול, יש בו צניעות. תרנגול מפייס את התרנגולת. לכל בעל חי יש מעלות מסוימות, זה לא מעניק לו גיהנום, הוא בעל חי ותו לא. בעל חי שהולך על שתיים והוא בחור טוב לשיטתך עם קוד אתי מוסרי כמו שלך, זה בעל חי על שתיים. בשביל להיות בן אדם, זה אדם שמכיר מה זה שכל, מי נתן אותו, מי חונן לאדם דעת, מאיפה זה בא ולאן הוא הולך. אם הוא הכיר את זה, אז זה מדרגת אדם בצלם אלוקים הוא נברא. אם הוא לא מכיר את זה, הוא בעל חי. על זה אמר הנביא: "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן" (ישעיה א, ג) שור וחמור יודעים מי מאכיל אותם, מי הבעלים שלהם. אם אתה לא מכיר מי הבעלים שלך, אתה גרוע מהם ופחות מהם. זאת אומרת, זה לא מעניק לך שום דבר בגן עדן. גן עדן נועד לאנשים שהשכילו, הבינו את הבורא, שמרו על מצוותיו, קיימו את רצונו לטובתם, על זה הם יקבלו את מה שמגיע להם.
הבנתי. אז בסופו של יום אתה אומר שצריך לדעת שאלוהים קיים. לא להאמין, לדעת.
ודאי שאם לא תדע, אומר הרמב״ם בהלכה הראשונה בספר המדע, יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע שיש שם מצוי ראשון ממציא לכל הנמצאים. זה היסוד והעמוד לכל החוכמות. בלי זה אתה לא יכול להתחיל שום דבר. אתה לא יודע מי אתה, מה מוצאך, לאן אחריתך, מה סיבתך בעולם, מה תכליתך, אתה לא מבין. סתם גוש בשר שמסתובב אוכל ישן ועובד שבסוף יהיה מאכל לתולעים. זה חסר טעם, זה אווילי, זה דבילי. אין דבר כזה, רק לחסרי דעת. אם אדם חושב שהוא בא לפה בשביל לכייף, בעל חי עדיף ממנו.
הבנתי, אבל אתה יודע שיש הבדל בין לדעת ובין להאמין. אם אתה יודע שאלוהים קיימים.
אמרתי לדעת, שמעת? לא אמרתי להאמין.
אז אתה צריך לדעת.
ודאי, זה מה שאני יודע ואתה לא. אתה מאמין שהדרך שלך טובה. אתה לא יודע שהדרך שלך טובה. אני יודע שיש אלוקים. אני מוכיח שיש אלוקים. אני מוכיח את ההיסטוריה היהודית. אני מוכיח את הכל, זה ההבדל. אנחנו יודעים שיש אלוקים חיים, יותר מזה, אומות העולם יודעים שאנחנו יודעים. אומות העולם לומדים את התורה שלנו. אומות העולם מבססים את הדת שלהם על שלנו הנצרות והאסלאם על התורה שלנו שקיבלנו מעמד הר סיני כי גם הגויים היו שם לא רק יהודים גם ערב רב עלה עם עם ישראל ממצרים אז לכן העולם יודע והספר הזה מתורגם לכל השפות ולומדים אותו ומעריכים אותו.
הספר הנמכר בעולם?
וקוראים לו The Holy Bible הקדוש, הספר הקדוש. זאת אומרת, לצערי הרב אתה יהודי שגדל במדינת היהודים, חופשי מכל דבר, לא למדת, הצצת פה והצצת שם אבל החלטת שאתה הגדול מכולם.
לא, לאו דווקא אני, יש אנשים גדולים, חכמים יותר ממני.
אין, אין, אין, אין. יש,
כמובן שיש.
אתה הגעת למסקנות ברורות, אין.
לא, לא, לא.
אתה שופט האלוקים, החלטת מה אני חושב.
תראה, אתה אומר שאתה יודע שאלוהים קיים. ודאי. אבל יש דתות אחרות שמאמינים בחייזרים והם אומרים שהם יודעים שהחייזרים קיימים.
הבנתי. אז מה שאתה אומר זה שאתה מאמין.
הבעיה שחייזר אחד עוד לא פגשנו.
ואלוהים פגשת?
את בני ישראל פגשנו ואת הקדוש ברוך הוא אני כל יום פוגש.
איפה?
בבית כנסת, בבית מדרש, בבית וברחוב.
הוא מדבר איתך גם?
הולך איתי יד ביד. ומה שאני מבקש ממנו הוא שומע בדברים שהם נגד הטבע.
אתה מודע לכך שזו הפרעה של סכיזופרניה, נכון?
לא. אני מודע לכך שאתה חסר דעת.
זה מה שאתה אומר.
כמו שאמרת עליי.
לא, לא. אני לא אומר שאתה חסר דעת, חס וחלילה. אין שום בושה בלעדים עם סכיזופרניה.
מתוק הקדוש ברוך הוא.
חצי אחוז מאוכלוסיית העולם לוקים בזה בגיג הזה או אחר. אז אתה כבר גם דוקטור, אולי פרופסור.
לא, חס וחלילה.
חשבתי שאתה רק גדול מאלוקים, אני רואה שכבר אתה מאמץ לך תוארים.
לא, אבל כשאני מדבר אל אלוהים אני מגלה שאני מדבר לעצמי.
הבנתי. למה?
כי אני שומע הכל בתוך הראש שלי, ואני מבין שזה אני.
בדיוק, זה רק אתה.
כן, כי אף אחד אחר לא יכול לקרוא לי את המחשבות.
ודאי.
כמובן.
ודאי. אלא מאי? מי שמסתכל מול המראה רואה רק את עצמו. ומי שמנשק את עצמו,
אז הוא מכיר רק את עצמו.
אז שתדע לך שיש לי גם אהבה לאחרים. אהבה גדולה יותר לאחרים מאשר לעצמי.
אז מה אתה עושה עם זה? רץ עם מראה אליהם גם?
לא. אני מחבק אותם, מנשק אותם גם. אוהב את כולם.
יפה מאוד.
אני מוכן אפילו להביא לך חיבוק, אין לי בעיה.
ובעלי חיים אתה גם אוהב?
מת עליהם.
גם אותם אתה מחבק ומנשק?
כן.
יפה מאוד.
יש לי כלב.
ספר תורה אתה מנשק?
לא.
שמעת איפה אתה מונח? עם כלבים, לא עם תורה.
ברור, אבל ספר זה ספר.
ספר זה ספר.
מה יש לי לנשק חפץ דומם?
הבנתי. את המראה נשקת, שכחת?
כן, אבל במראה יש את הדמות שלי.
הבנתי.
בסופו של דבר הספר לא מראה לי את ההשתקפות שלי.
טוב, תמשיך להתבודד ולהתנשק עם עצמך.
אם היה אפשרי.
אבל בעזרת השם יתברך, אם לא תשכיל ולא תבין, אני מצטער להודיע לך רשמית, חגיגית, סופית, אתה תטוס לגיהנום.
ניפגש שם?
אני אעבור לידך שם, אני אעשה לך ביי.
תעשה לי, תביא לי כיף.
כיף, בדיוק כיף.
בבקשה, אני אשמח לראות אותך.
ביי.
על זה נאמר 'וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת'.