הרב אמנון יצחק שליט"א והרב יעקב יוסף זצ"ל בענין ערבי שירה וזמרים פסולים

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

תזיז טיפה שזה לא יסתיר את המצלמה שבאמת יש אחריך עוד מצלמה תזיז טיפה לבן תזיז ימינה מצוין מצוין

תזיז ימינה מצוין

עוד דקה, עוד דקה.

חבר הכנסת נעים זאברון, נא לסיים.

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,

ברשות הרבנים, ברשות החברים,

אנחנו שמחים לארח את ידידנו אהובנו הרב אמנון יצחק.

החברים הוותיקים מכירים את הרב. הרב, לא פנים חדשות כאן.

הרב היה עמנו על הבמה הזו, על המקום הזה,

פעמים רבות.

אנחנו נשמח, כמו שהרב כיבד אותנו הערב,

הרב יבוא עוד כהנה וכהנה.

אבל האמת היא שבזמן האחרון אני לא הזמנתי את הרב, והסיבה היא פשוטה.

כאן בדרך כלל הרוב הגדול דתיים.

הרב הולך אצל החילונים כדי לקרב אותם, להחזיר אותם בתשובה.

לכם פחות יש צורך בדבר הזה,

לכן אני שתקתי.

אני שמרתי תמיד על זכות השתיקה בנושא הזה.

אבל כשהרב בלאו הכי נמצא בירושלים,

אנחנו נשמח שהרב יהיה עמנו תמיד.

המשנה במסכת סוכה בדף נ״ב, המשנה מספרת

כשהיו שמחים בבית המקדש,

בשמחת בית השואבה,

תיקון גדול עשו שם.

התוכנית, הבניין של בית המקדש, הכול היה מהשמים,

הכול בכתרית השם עלי השכיל,

ואסור לשנות אפילו משהו.

כאן, בארץ, אתה יכול לבקש לעשות שינויים.

הוועדה של תכנון ובנייה,

ישנו לך, יעשו לך מה שאתה רוצה.

אם אתה מכיר את השפה של המדינה,

הם המדברים,

תיתן את המעטפה למי שצריך, הכול יהיה בסדר,

ייתנו לך מה שאתה רוצה.

שם הכול מעת השם יתברך, אסור לשנות כלום.

אפילו, אחי,

כאן, חכמי ישראל, בתקופת בית שני,

נתנו את ההוראה ובנו שם מרפסת,

בנו כדי שתהיה הפרדה.

גם בשעת השמחה הגדולה, שמחת בית השואבה,

נשים לבד, גברים לבד, לבלתי להיות שם ערוב, שחלילה וחס לא יתערבו אלה עם אלה.

כל הפוסקים העתיקו להלכה את הדברים האלה,

והגמרא אומרת,

לומדת ממה שנאמר,

וספדה הארץ משפחות משפחות.

גם בזמן של הספד, גם בזמן של צער,

צריך להפריד, קל וחומר, בזמן של שמחה.

אלה דברי הגמרא שהם היו, היה, הווה ויהיה.

לצערנו, בדור האחרון הכוח של היצר הרע לא תמיד הוא מניח,

לא תמיד אנחנו מבינים יפה את הדברים.

פעמים רבות

שהיצר הרע מסיט את הנושא לדרך אחרת.

אומרים לך כל מיני חילוקים.

פעם דיברתי עם איזה אדם.

אז הוא עונה לי, הוא אומר לי, את המחיסה הזאת בראו האשכנזים.

זה לא שייך לנו.

לספרדים זה לא שייך.

כך הוא ענה לי.

האם דברי המשנה, דברי הגמרא, נאמרו לאשכנזים, לא לספרדים?

מה השטויות האלה?

הדברים האלה אינם נכונים, ובוודאי ברור הדבר במאה אחוז שכל עם ישראל מצווה, כולנו חייבים בדברים האלה, ובפרט בזמן שמחה.

אני תופס כאן בידי מה שכתבו גדולי הדור לפני כ-85 שנים.

בזמנו פרסמו את זה גם כמודעות.

אני תופס כאן בידי את המודעה שכתבו כל גדולי הדור על חובת ההפרדה.

אני לא אקרא את כל המודעה, אני אקרא רק חלק קטן ממה שכתוב.

חוב קדוש מותר להשגיח בסעודות חתונה וכיוצא בהן,

שלא יאכלו האנשים ונשים בחדר אחד,

כי אם האנשים בחדר מיוחד, והאנשים בחדר מיוחד,

בין בחול בין בשבת.

ועל הדברים האלה חתמו כל גדולי הדור,

גם חכמי הספרדים.

יש כאן את הבית-דין התימני שהיה אז בירושלים,

בראשות הגאון רבי שלום יוסף אלשיך.

יש כאן את החתימות של גדולי הדור חכמי הספרדים,

ובראשם היה ראש המקובלים הגאון רבי שאול דובק הכהן,

יחד עמו היה אב בית-הדין רבי דוד פפו.

דוד פפו היה בתחילת ימיו אב בית-הדין בבבל,

בזמנו של רבנו יוסף חיים הבן איש חי,

סוף ימיו היה פה אב בית-הדין.

יחד עמו חתמו כל חברי בית-הדין,

כל אותם רבני הספרדים,

אם זה הגאון רבי יוסף ידיד,

רבי בנימין הלוי, רבי משה עדס, רבי עזרא הדיא ועוד כיוצא בהם רבים. גם חכמי האשכנזים כמובן,

גם הם חתמו על הכרוז הזה. מי שירצה אחר כך יוכל לקחת ולצלם את כל זה.

כל זה אני בא לומר לאפוקימו, אותם האנשים שמנסים לומר כל מיני חילוקים ורוצים ללכת אחרי שרירות ליבם,

מתפתים להאצת היצר הרע.

ובאחרונה הבעיה החריפה עם אותם האנשים שעושים מעשה זמרי,

זמירים מלשון זמירות שרים,

אבל לצערנו עושים את הדברים בצורה לא נכונה.

אולי הם לא יודעים לדון אותם לכף זכות,

אבל לנו יש את החובה לא להשתתף באותם המקומות

שיש שם תערובת של אנשים ונשים.

אם הזמר הזה חובש כיפה או לא חובש כיפה,

אם הוא חובש כיפה סרוגה, חובש כיפה שחורה,

לא זה ישנה לנו את המציאות.

המציאות היא, כמו שאמרנו,

שכל אדם צריך להיות אך ורק במקום שיש שם הפרדה מוחלטת.

אם אין הפרדה מוחלטת,

בוודאי שאסור לנו להשתתף באותם המקומות,

גם אם אותו הזמר הוא מציג את עצמו כדתי, כחרדי.

עם זקן, בלי זקן, זה לא משנה לנו איך הוא מציג את עצמו.

אנחנו צריכים להסתכל על המציאות.

אם המציאות באותו מקום, יש הפרדה מלאה,

יש לך, כמו אצלנו ברגע הזה,

אנחנו פה בבית הכנסת,

למעלה אנשים בעזרת אנשים, כמו שהיה בבית המקדש,

יש לך הפרדה, אין לי שום בעיה.

אבל ברגע שאין הפרדה ויושבים יחד, ואותו האדם,

אפילו אם הוא יציג את עצמו כחרדי,

עושה מעשה זמרי, מזמר באותם המקומות בצורה שנוגדת את ההלכה,

אדם מרם שמים, בוודאי שאסור לו להשתתף באותם המקומות,

לא יכול להיות שותף לדבר העבירה באותם המקומות. אני קראתי לכם חלק קטן מהחתימות, יש פה יותר מ-100 חתימות בדף הזה שאני אומר,

וחלקם הגדול היו גם רבני הספרדים,

רבני התימנים והאשכנזים, וכולם פה אחד הסכימו לכל הדברים הללו.

הרבה פעמים בשבת חתן לוקחים איזה אולם כדי לשמוח ביחד.

אתה שואל אותם, יש מחיצה? אומרים לך, לא, אנחנו לא עושים מחיצה,

זה משפחה, אנחנו לא מזמינים אנשים זרים.

וגם זה לא נכון,

כמו שקראתי לכם את נוסח המודעה והאזהרה בעניין זה.

והסיבה היא פשוטה,

לפעמים, אם אין מחיצה, אין הפרדה, אלא יושבים ביחד.

לפעמים האח של החתן עם הבת-דוד של הכלה.

הם אנשים זרים, זה לזה לגמרי.

יושבים יחד,

וזו לא ישיבה של חמש שניות או עשר שניות כמו שאתה יושב באוטובוס.

כאן יושבים שעות, יושבים הרבה זמן,

הישיבה היא ישיבת קבע, ושרים ביחד.

הייתכן, האם נוכל להתיר את הדבר?

הן הווה אמנה להתיר בדבר הזה.

פעם הייתי יחד עם הגאון הרב יעקב תופיק, הרב הראשי של ביתר.

הייתי בליל שבת, מקום כזה.

היה מחיצה, שמו מחיצה,

הייתה איזו אישה חצופה, באו, הוציאה את המחיצה.

שתקנו באותו רגע.

הגיע הקידוש,

הרב אומר, אין קידוש.

אמר, אם אין מחיצה, אין קידוש.

לא הייתה להם ברירה,

החזרנו את המחיצה, הכול היה בסדר.

אמרנו את הקידוש,

הזמירות של שבת, הכול היה בצורה צנועה,

בצורה מושלמת.

יושבים הגברים לבד, אתה יושב יחד עם החברים, עם המשפחה.

כך צריך לנהוג ולעשות, כזה ראה וקדש,

ואסור לאדם להיגרר אחרי כל מיני שמועות,

אחרי כל מיני חילוקים ובילוקים שאין להם יסוד בהלכה.

אני אמרתי חלק מהדברים,

הרב ימשיך וירחיב את הדברים, כי יד השם הטובה עליו,

בכבוד כבוד הרב.

יישר כוח, כבוד הרב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמיו ירוויח. אמן.

מאחר והזמן קצר,

ואחריי הרב סופר שליטא יצטרך לומר את דברו,

אני אדלג על מה שתכננתי בגלל האיחור של ההתארגנות של החברים שלי,

ואני אגע ישר בנקודות שכואבות לי.

יש דרשה שכתב אותה בהקדמה,

הקדמה לספרו של הרב משה שטרן,

הבאר משה, שו״ת הבאר משה,

שכתב את זה בהקדמה לאחד מספריו,

והוא מדבר על כמה נגעים,

וביניהם הוא מדבר

על נגע הצבועים.

והוא הסביר שבזמננו,

והוא מדבר בשנת

תשלג,

זאת אומרת,

עברו כבר עשרות שנים מאז שהוא דיבר, וכבר אז פרצה המגפה הזו,

והוא כותב ככה,

ויש צבוע יותר מנגע האחרון שבזמננו,

שעושים קונצרט,

מעשה כלי זמר תחת כותרת

חסידיש קונצרט,

מעשה כלי זמר תחת כותרת חסידיש ניגונים קונצרט,

כל מיני שמות שזה הולך עם חסידיש,

הכל הולך עם חסידי, זמר חסידי,

רדיו חרדי, פורץ חרדי,

הכל הולך עם חרדי, מקבל הכשר.

אם אתה מדביק את המילה חרדי, אז אתה עובר.

וככה, כיוצא בזה, שמות צועקים כאלו,

תופסים את עיני הקורא כדי ללכוד בני אדם תמימים ברשתם.

ובאמת כל אלה הקונצרטים הם מעשה נבלה מלא שחץ וזימה.

אסור לשמוע ואסור לראותם.

ומעשה היה שלפני כמה ימים עשו קונצרט כזה בשכונתי בבורו פארק,

באולם של בית ספר חרדי למדרגת המדינה, מדינת ארצות הברית.

וכתבתי להם איך אפשר שישכירו האולם הגדול לצורך שמץ פיסול.

השיבו שבאמת טעות בידם מה שעשו,

אבל בשום אופן הקונצרט לא יהיה נעשה בלא מחיצה בין האנשים ונשים ויעמידו שומר על זה.

קיבלתי התשובה בטור בוחר הרע במיעוטו.

אבל שוב שמעתי שהקונצרט נעשה בלא שום מחיצה,

ולא רק בלא שום מחיצה,

אלא בתערובת ממש באופן היותר גס.

זה נעשה בלב בורו פארק לחרפתנו ולבושתנו הגדולה.

הוא מכיר אני היטב,

אחד מאנשי מנהלי,

מזכירי האולם,

הנזכר לעיל,

שהוא ירא שמיים בתכלית,

אבל כשדיברתי עמו הצדיק הכול שלא נעשה עוול גדול.

פתאום הצדיק אומר שלא נעשה עוול גדול ומדברים בחוץ יותר ממה שנעשה.

אנשים רכלנים סתם אומרים שהיה שם פריצות.

וכשהשבתי לו שלפי עניות דעתי יותר ממה שמספרים בחוץ נעשה שגגה והאשם בפנים,

דיבר סרה על כל החומרות האלה.

פתאום נהפך מצדיק לרשע והתחיל להגיד מה זה כל החומרות האלה, מחיצה ולא לזוז ולא להסתובב ולא לעשות כך וכך.

ואני בעצמי יודע שאם היה נעשה דבר זה במקום אחר אותו אדם היה צועק כי כרוך היה נגד אחרים.

אבל מכיוון שנעשה במחיצתו הכול ישר וטוב.

כה ירדנו ואין בידינו מה לעשות,

רק לזעוק ולקרוא בגרון ולהרים כשופר קולנו.

אולי יחוס עם עני ואביון, אולי ירחם,

כי חיוב מצוות הוכחה, גם במקום ספק, חיוב ההוא.

זה דאורייתא.

אז גם אם יש ספק, אם צריך להוכיח, חיוב ההוא.

זה אומר הרב שטרן.

כן, משה שטרן,

שהוא היה פוסק גדול בדורו, לפני חמש עשרה שנה הוא נפטר והוא היה מקביל לרב פיינשטיין,

זכר צדיק לברכה. אדם, תלמיד חכם גדול, עצום, פוסק גדול.

ואחר כך הוא מביא כך,

חידוש פרשת השבוע שעברנו.

כתוב בתורה,

ותלד עדה את יבל, הוא היה אביו שם, אוהל ומקנה.

בשם אחיו יובל הוא היה אבי קול טופס, כינור ועוגב.

בצלה גם היא ילדה את תובל קין לוטש קול חורש, נחושת וברזל.

ולתיבת גם אין באור.

למה צריך להגיד גם?

תגיד,

שעדה ילדה את תובל קין.

נבין גם כן שהיא ילדה, לא צריך להגיד גם. בשביל מה גם?

ושמעתי מפי קדוש,

אדוני זקני, מורי ורבי הצדיק האמיתי, הגרין טיגרמן, זכר צדיק וברכה, השם ינקום דמו,

אב בית דין נייעזל.

משמו של הגאון הצדיק המוכיח הגדול ארוך בדורו, מורנו הרב הלל ליכטנשטיין מקל המי.

זכר צדיק וברכה, לבאר ולפרש שדה כתב.

והוא מתחיל את הפירוש. רש״י פירש,

לוטש קול חורש, נחושת וברזל לעשות חרב לרציחה.

הוא היה מכין כלי זין לרוצחים.

זה תובל קין, שתפס אומנות קין, אביו, שהיה רוצח.

להרוג מהן בני אדם.

לפי זה יובל, אבי קול תופס כינור ועוגב, היה גם כן רוצח.

יובל,

זה אבי קול תופס כינור ועוגב, גם כן רוצח.

איך מי שתופס כינור ועוגב גם כן רוצח?

אמלבים אומר שהיה עושה עוגב, עוגב לשון עגבים,

לכבוש לב אנשים.

המוזיקה בשביל לכבוש את לב אנשים.

זה רציחה.

אז הוא אומר,

היה גם כן רוצח שעל ידי כלי זמר, כינור ועוגב, רצח נשמות של השומעים.

בטובל קין היה גם כן רוצח.

הוא אגם הטפל,

כמו שקין

הקריב קורבן והבל גם הוא הביא אז זאת אומרת תפל לאחים שהיה עיקר אז מי העיקר פה?

הכינור והעוגה מי התפל?

הלוטש, נחושת וברזל שעשה חרב לרצוע גופם של בני אדם אבל גדול המחטיא יותר מההורגו

לכן הקדים את עדה לצילה ועוד על ידי זמר וזמירה

שנפח בנשמת בני אדם הרהורים רעים רצח בבת אחת מאות בני אדם.

מוזיקה יכולה להרוג ולרצוח בני אדם. הוא קורא לזה רציחה ממש.

למה? כי כוח הפועל בנפעל.

ואם הזמר הוא פסול,

אם הוא חוטא ומחטיא רבים,

אם הוא מורד בפסקי גדולי הדורות,

אם הוא עושה ככל העולה על נפשו בפקרותה,

הרי זה מחטיא רבים שאין לו חלק לעולם הבא והוא לא מצטרף למניין.

אם כן, היה יובל, אבי קול תופש כינור ועוגב, רוצח של רבים.

בתובל קין היה גם כן רוצח אבל לא רוצח גדול כי יובל אחיו,

רק רוצח יחידים,

וגם רק בגופם ולא בנשמתם.

ואם כך היה בדורם, עתה מה נענה אחריהם?

כי שמעתי מבני אדם ששמעו את אלה החסידין קונצרטן בטעות,

כי לא ידעו מראש ומתחילה עיקר כוונת הכותרת הצועקת המטעה בני אדם חסידין קונצרטן.

אתם יודעים מה זה?

זה ממש מושך, זה משילוני.

אז כולם רצים שבעצם נענועי הגוף בתנועות הקול בשעת הזמר מביא רוח זימה באוזני השומעים וגירו הדוב והיצר הרע.

ועל כן כל שומר נפשו ירחק מהם ומדרכם וישמור נפשו ונפש בניו ונותם מצרתם.

וכאן הערכתי עוד חס ושלום איש ואישה לא יבקרו

ולא ידרכו על מפתן פתח שום מאוויה וקינה,

וכיוצא בזה כי פתחם פתחו של גיהינום התחתון הוא.

וסיימתי דרשתי בדברי תנחומים וציפייה לישועתם של כלל ישראל על ידי משיח צדקנו במירב ימינו אמנו.

זאת אומרת,

כמו בהירויון,

יש בכל המוער ג'ק גבלים וכל האנשים ביחד גבלים בברדות הכל.

על זה באתי לדבר, על זה באתי לדבר.

אז עכשיו,

היות ויצא פסק הלכה, והפסק הלכה, אני מקריא אותו,

פסק הלכה,

שמענו בטחרת נפשנו על הפרצה הנוראה במחננו של ערבי שירה וקונצרטים,

או מה שנקרא בספרדית חפלות,

בהם מופיעים זמרים לשיר בפני אנשים ונשים בתערובת,

רחמנא ליצלן, ואפילו שלא בתערובת.

וכבר אסרו כל גדולי ישראל באיסור גמור את ערבי השירה אפילו בנפרד.

זאת אומרת, אי-אפשר שיתכנסו אנשים ונשים אפילו אם תהיה ביניהם חומה של הפלסטינים.

אם יעשו חומה כזאת וישבו נשים פה וגברים פה ויבוא זמר לשורר להם,

אסור להיות בערב כזה להשתתף,

והזמר הזה מחטיא רבים.

על כן באנו בזה להביע דעתנו, דעת תורה א' הופעות מעין אלו אסורים באיסור חמור בין בארץ ובין בחוץ לארץ, ב'

האיסור חל הן על המארגנים והן על המשתתפים,

גדולים וקטנים אנשים ונשים,

וכל שכן האיסור על הזמרים שהם מחטיאי הרבים.

ג. אסור לעיתונים וכיוצא בזה לתת יד ופרסום להופעות אלו.

ד.

הזמרים המופיעים במקומות אלה,

שימו לב,

אין להזמינם, לכבדם, לשיר בשום אירוע,

וכן אין לפרסם אירוע שהזמרים משתתפים בו.

כולל תפילות ואירועים כשרים כדי לא לחזק ידי עוברי עבירה.

על זה חתמו כל הרבנים האשכנזים, וגם מרן הרב עובדיה יוסף חתם על המסמך הזה לפני כשנתיים.

יש לי פה את המסמך,

את הפסק הלכה עם החתימה של הרב.

זאת אומרת,

זה אסור באיסור גמור,

והאנשים האלה פסולים ודאי להיות חזנים,

והם לא מצטרפים למניין.

והרב מוצפי העריך בזה, ופרסמנו בגנזי המלך את כל השאלות ותשובות ששאלנו אותו בעניין זה, ואת כל הדרשה שנתן והעריך מהגמרא בשוטה מ'ח' והלאה,

מה גודל האיסור וכו'.

ולצערנו הרב,

הם עומדים במרדם ולא מוכנים לקנע.

ועכשיו פרסמנו בגנזי המלך, יישר כוח,

שהרב הגאון הרב דוד יוסף שליטא,

בנו של מרן הרב הגאון עובדיה יוסף שליטא,

שחושף את כל האמת על שווקה הזמר הספרדי המושחת.

בשיחת טלפון יוצא דופן שהתקיימה ביני לבינו בערב חג הסוכות,

סיפר הרב על פגישתו הקשה עם יעקב שווקה.

בשיחת הטלפון הזאת סיפר לי הרב את הדברים הבאים

לפני שלוש שנים, משהו כזה, דיברתי עם שווקה יחד עם דודו הרב שמואל שווקה והרב דיאמנט, ראש הכולל שלו, שם בדיל,

דיל זה שם המקום, העיר.

שלושתנו דיברנו על ליבו, התחננו אליו ממש,

והוא לא הסכים לשנות את דרכו.

אחרי שהוא הופיע פה בירושלים נגד פסק של כל גדולי הדור ועשה במרד ובמעל,

והרב טוביה וייס, הגייבד של העדה החרדית, שלח לו מכתב.

הוא ביזה את השליח, לא הסכים לקבל את המכתב,

ועשה את ההופעה למרות הכול.

אז הרב דוד נסע אליו לדיל,

לנסות לשכנעו.

הטענה שלו הייתה,

למה הוא לא מוכן לחזור בו?

פרנוסה, פרנוסה.

הוא מורד בתורה ובגדולים בשביל פרנוסה.

מי זן?

מי מזין?

הקדוש ברוך הוא.

ואתה אומר לקדוש ברוך הוא, אני לא סומך עליך.

אני לוקח 25 אלף דולר הופעה בערב,

אז איך אתה רוצה שאני יכול לוותר על זה? כל ערב,

איך אמר הרב? עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס.

אז הוא לא מוותר.

והרב הגאון דוד יוסף מספר כך,

ישבתי עם הגיא ואת הרב טוביה וייס על כל העניין באריכות והגעתי איתו להבנות והסכמות והוא סיפר לי את כל מה ששווקה עשה בכל מה שאני נכנסתי לעניין ואחר כך הבטחתי לרב וייס שאני אדבר איתו בעצמי ונסעתי לחוץ לארץ.

עד שהסכים לבוא וישבנו ודיברנו איתו קשה מאוד, גם הדוד שלו.

הדוד שלו הוא תלמיד חכם גדול מאוד וירא שמיים,

הרב שמואל שווקה.

והרב דוד מוסיף ומרחים על הפגישה שהייתה ואומר,

אני קבעתי איתו פגישה, הוא לא רצה לבוא,

ניגשתי אליו בכולל,

הוא לומד כמה שעות, לפעמים עם איזה אברך,

ביקשתי ממנו, הוא לא היה מוכן.

הבן של מרן מגיע,

אתה כל פעם נכנס למרן, מבקש ברכות,

הבן שלו מגיע, אתה לא מוכן לדבר איתו?

לא מוכן לדבר.

הוא יודע מה רוצים ממנו,

לא מוכן.

ואז ניגשתי לראש הכולל שלו ולדודו הרב שמואל שווקה והם הכריחו אותו לבוא.

ישבנו ביחד וסיפרתי להם את כל הדברים, את כל הטענות של הרב וייס,

גם על הפריצות וגם על כל הדברים,

גם על ההתנהגות המאוד חצופה שלו כלפי הרב וייס.

ואז הם התחילו להטיף לו מוסר ביחד,

ואז הוא התחיל להגיד, פרנוסה פרנוסה.

כמעט עשה מזה שיר.

ואז אני התחלתי לצעוק עליו בצורה תקיפה מאוד,

איך ייתכן שבחורות עומדות ושולחות לך נשיקות באוויר והבחורות משתוללות ורוקדות מולך ואתה רואה פריצות כזו מול העיניים שלך?

איך ייתכן דבר כזה? איזו מין טענה זו פרנסה?

איזה מין טענה שלפעמים אתה תורם קצת למוסד לילדים מוגבלים?

איזה מין טענה?

איזה היתר יש לך?

הכול מצד היצר.

והרב דוד מספר לי, צעקתי עליו קשות.

דיברתי איתו קשה מאוד,

והם הצטרפו אליי ואמרו לי, אנחנו אוסרים עליך,

אנחנו לא מסכימים בשום אופן.

והם דיברו ודיברו כמו שדיברו אל הקיר.

דיברתי איתו במילים קשות מאוד וצעקתי עליו, וגם ראש הכולל שלו, הרב שלמה דיאמן, תלמיד חכם,

רב חשוב, יהודי רשמיים, חרדי רציני,

וגם דודו הרב שמואל שווקה, גאון בתורה, פוסק הלכות, ביחד.

שלושתנו ישבנו ודיברנו איתו קשה מאוד, תקיף מאוד.

אני בעיקר דיברתי...

הם הצטרפו לכל הדברים שאני אמרתי,

ומי שהיה קצת בעניינים זה הרב ספרנוביץ' מתואר המחנה,

ואז הוא מספר ככה, הרב דוד, ניגשתי עם הרב וייס,

דיברתי עם אבא שלי, מרן הרב עובדיה יוסף שליטה,

בעל פה,

והוא הצדיק אותי והסכים לחתום על המחתם של הרב וייס,

זה שאמרתי שהתפרסם.

אני אישית נסעתי, דיברתי באריכות עם שווקה ביחד עם הרבנים שלו,

דיברנו בשיא התקיפות וכמו שדיברנו אל הקיר.

ועוד מספר הרב דוד,

נקודה חמורה ביותר, מה שאמר אבא טוביה וייס שליטה,

הרב וייס אמר לי שכל החזנים הגדולים הסכימו,

אבל כולם אמרו, לא ייתכן שאנחנו לא נופיע ושווקה יופיע.

אז אם שווקה חותם, הכל תלוי בזה, הכל יקום וייפול על מה שווקה יעשה.

גם מרדכי בן דוד אמר את זה,

גם אברהם פריד וכל החזנים,

ובגלל שווקה הכל התפורר.

אז עד היום,

עוון כל מחטיא הרבים תלוי בצווארו של איש זה.

ואני יצאתי כנגדו עוד פעם עכשיו, הופיעו בקיסריה שני ערבים,

מילא 4,000 ועוד 4,000. במרד ובמעל כל פנייה שפנתה אליו הוא דוחה בקש.

אחר כך הוא הופיע ברחובות,

פעלתי עם הרב קוק.

הרב קוק פנה אליו,

רבה של רחובות, פנה אליו.

אמר לו, אני מבקש ממך לא להופיע בעירי בתערובת אנשים ונשים.

אמר לו, יש לי היתר ממורי וריבי, הרב ראובן פיינשטיין.

איפה הרב עובדיה נעלם? אין.

עכשיו יש חדש,

הרב ראובן פיינשטיין.

לא, הרב קוק הרים טלפון,

שלום כבוד הרב,

האם כבודו נתן היתר לזמר שווקה להופיע במעורב?

הוא אומר, אני לא מכיר אותו.

מעולם לא פנה אליי.

יש הקלטה של הדברים שלו, דיבר בכולל בחריפות, אמר שקרן רמאי.

הבן אדם לא בוחל בשום דבר.

אז עשינו שם סיכול ממוקד,

הוצאתי כרוז בקולי,

שהוא אומר להתרחק מן המושחת ואסור לי ללכת לשם ומי שיגיע יילכה בעוונו.

במקום 5,000 הגיעו 1,600 שהם גירדו אותם גם מהמזרחי וכל מיני מקומות.

במקום 150 שקל כרטיס רק 45 שקלים.

הם הפסידו 400,000 שקל,

אבל הוא לקח את הכסף ונסע הביתה.

מי שהפסיד זה העירייה.

אבל את כל החילול השם והמרד והמעל הוא עשה,

והוא חוזר לפה הלוך חזור להכעיס.

עכשיו הוא לא יחידי.

אותו דבר פריד,

מופיע בתערובת אנשים ונשים קבוע,

קבוע.

אותו דבר מרדכי בן דויד,

אותו דבר יניב בן משיח,

אותו דבר מידת טסה,

אותו דבר הזמרים הספרדים האחרים,

חיים ישראל ואיציק אשל וגד אלבז.

כל אלה עושים מה שבראש שלהם.

יש רדיו, קוראים לו קול בעורמה,

והוא מביא אותם בדווקא.

אני יוצא נגד,

בשם כל הגדולים, לא בשמי, זה לא הפסק שלי, אני לא פסקתי,

אני לא פוסק.

והם עושים במרד ובמאהל, ומשמיעים ומראיינים ומתקליטים אותם והכול והכול להכעיס.

עכשיו היינו אצל הרב אליושי,

והרב אליושי אמר להכין איזה נוסח מסוים,

שהוא בעזרת השם יחתום, הרב שטיינמן והרב קנייבסקי אמרו גם כן שיחתמו,

הרב ווזנר כבר חתם על פסק בנוסף למה שהקראתי,

שאסור לשיר את השירים שלהם אפילו בחתונות,

ואפילו בסעודות מצווה.

זאת אומרת, יש בעיה אמיתית. אם אנחנו לא נבלום ולא ננצח אותם במלחמה הזאת,

הם ינצחו אותנו וכולנו נידרדר לתהום,

כי המוזיקה הזאת, שתבינו,

מעבר למה שהם מורדים ומה שאומרים חכמים,

הם מביאים סגנונות שהסגנונות האלה הם סגנונות של גויים,

מאפריקה פרימיטיביים שמטרתם עריות ומטרתם עבודה זרה וכישוף.

משם זה בא.

יש לי חוברת שהוצאנו של הרב לופט,

ועד הנגינה היהודית,

שאני מחלק אותה בחינם. הדפסנו עשרת אלפים ומדפיסים עוד לחלק חינם, שאנשים יראו מושגים.

מוזיקת רוקנרול,

דחו אותה אפילו האמריקאים שהגיעה לפני 50-60 שנה לארצות הברית.

הנשיא אייזנאואר דיבר לאומה בגנות המוזיקה הזאת ואמר,

איפה הצניעות במוסר של אמריקה שהבאנו את הרוקנרול אלינו?

זו מוזיקה גסה, קצבית,

שפועלת על האנשים. עשו מחקרים בעכברים, חוץ מכבוד המקום, כבודכם,

עשו,

לקחו כמה סוגים כאלה וכאלה, השמיעו לחלק מוזיקה שהיא רוקנרול ולאחרים מוזיקה קלאסית.

העכברים שהיו בצד הזה, ששמעו מוזיקה קלאסית,

נתנו להם לעבור דרך מבוך.

הממוצע של כל אחד מהם זה לעבור את המבוך תוך חמש דקות.

אלה ששמעו מוזיקה קלאסית,

עברו אחרי שמיעת המוזיקה הקלאסית בדקה וחצי.

אלה ששמעו את המוזיקה

חצי שעה לקח להם מהבלבלה של המוזיקה.

החוקר שעשה את זה, הוא לא עשה את זה יום אחד, הוא עשה שלוש פעמים ביום במשך כמה שבועות.

אחרי זה הוא רצה לעשות עוד מחקר נוסף, אבל לא נשארו לו עכברים.

למה?

אלה של רוקנרול הרגו אחד את השני.

מה האטרף?

עשו מוזיקה כזאת עם פרחים.

פרחים ששמו מפה משדר שמשדר ומפה משדר.

הפרחים שגדלו פה היטו את עצמם לברוח מהמוזיקה הזאת,

ואילו אחרים היטו את עצמם לכיוון המוזיקה הקלאסית.

אלה ששמעו רוקנרול נבלו יותר קצר מזמן חייהם ואלה גדלו יותר מהר.

זה מחקרים בדוקים מופיעים בחוברת.

השפעה על אנשים, אותו דבר.

המוזיקה משפיעה.

יש בחוברת דברים מה רבנו בחייה, מהגאון,

מהחופץ חי,

מהרבה הרבה גדולי דור שאומרים מה פועלת המוזיקה. רבנו סעדיה גאון כתב

עשרה מנגינות,

ניגונים, איך עושים את הניגונים שהם מותרים.

הכוזרי מזכיר בעניין הנגינה שבחה וגם מה היא גורמת חלילה להיפוך.

אפלטון,

אריסטו, קונפוציוס, החכם הסיני, כולם כותבים בשבח ובגנות.

אלישע אחר,

אלישע אחר,

מה איתו?

יצא לתרבות רעה למאן דאמר בגלל זמר יווני.

הוא שמע נגינה של טריפונס.

לא שיר יווני,

זמר יווני.

מזמר יווני אפשר שתנא קדוש יצא לתרבות רעה.

יש גמרא שרב שלה פעם פגש את אליהו הנביא,

ואמר לו, מה היכא עבית קודשא בריחו?

אמר לו, הוא אומר, שמעת של כל החכמים אבל שרבי מאיר הוא לא אומר.

אמר לו, למה הוא לא אומר שרבי מאיר?

הוא אומר, כיוון שהוא לומד תורתו של אחר.

אמר לו, אבל רימון מצא,

תוכו אכל, קליפתו זרק.

מיד התחיל הקדוש ברוך הוא להגיד שמועון מרבי מאיר.

מה הטענה, מה הפרחה שאמר

הרב שלה שהקדוש ברוך הוא נתרצה פתאום לשמוע?

אמרתי חידוש בדבר,

מקווה שיתקבל על דעת הרב דב.

אמר לו, תוכו אכל, קליפתו זרה. גם אנחנו עושים ככה, לוקחים רימון, מה עושים? אוכלים את התוך, זורקים את הקליפה, מה הבעיה?

מה האמירה פה אומרת? איפה זה קליפתו בתוך התורה שלו? איפה זה?

כשלומדים תורה ויש ניגון,

זמר יווני בפנים,

אז התורה עם קליפס,

קליפות, קליפות, זה הכל מעורב עם קליפות.

כמו שאדם שיש לו דעות זרות,

או שהוא קורא בעיתונים או בספרים חיצוניים, הוא ילמד תורה,

התורה שלו לא נקייה,

התורה שלו מעורבת.

פעם הרב פיינשטיין דפק באיזה כינוס,

שהוא אמר דעתו ולא רצו לקבל, הוא דפק.

אמר צריכים לשמוע את דעתי, אמרו לו למה? אני מעולם לא נגעתי בעיתון, לא שלא קראתי, דעתי, דעת תורה צרופה.

אדם שרק מטמא את עצמו בספרים חיצוניים אז כבר השיקול דעת, האומדן שלו כבר מתחיל להשתבש.

זמר יווני לשמוע לא פסיק מפומה, אם אתה לומד תורה זה מערבב את הכל.

אז מה אמר הרב שלה?

הוא ידע רבי מאיר

לברור את הקליפה מתוך התורה שלו, הוא ידע, הוא הכיר את ריבו,

הוא ידע מה להוציא, מה אסור, מה מעורבב פה שהוא לא תורה טהורה,

וככה היה יכול ללמוד את התורה שלו. נו, אז למה הקדוש ברוך הוא לא ידע את זה? צריך לחכות שרב שלא יגיד.

אלא הקדוש ברוך הוא כשרואה שלמטה כבר יודעים שרבי מאיר הוא יחיד בדור,

שיכול לברור באמת את הקליפה מתוך התורה של אלישע אחר.

נו, אם שמה כבר יודעים שזה חריג,

אז אפשר כבר להגיד את השמועה מפיו. בסדר, אדוני?

עובר, עובר, עובר.

מכל מקום, הנקודה היא,

ברוך תהיה.

רק שנייה, שנייה.

בקיצור, ממה שאנחנו מבינים,

אז יש בעיה. מה הבעיה?

זמרים שהם עוברים על דברי חכמים או שהם שרים שירים בסגנונות פראיים או שהם מופיעים ורוקדים כמו נחשים עם עשנים ועם כל מיני זיקוקים וכל מיני דברים.

כבר פסקו עשרות פוסקים ספרדים עוד מזמן,

הרב משאש מנוחתו עדן והרב כדור מנוחתו עדן ועוד, כל אלה שפסקו עוד בדור הקודם,

שאסור את כל הדברים האלה לא בהופעות, לא בחתונות ולא בשום מקום.

והם מערבבים הכול.

גם מורדים,

גם שרים שירים פסולים והם של גויים,

אבל לא גויים שזה מוזיקה של מעלה ושל מלכות או דברים שניתן לשמוע, כמו שאומרת הגמרא,

אלא של טינוף.

יש לדוגמה סגנון חדש שקוראים לו ראפ.

טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק, ועל זה מלבישים דברי תורה.

טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק-טק, ככה.

וזה שירים שכולם שירי זימה.

האפריקאים הכושים ששרים אותם, הכול זה מילות שאי אפשר לסבול, אי אפשר. זה מרד כנגד האנשים הנורמליים.

כל המוזיקה היא מוזיקה של מרד.

כמו שהיו זורקים אבן למרקוליס ועושים על הפעור,

שזה היה לבזות האלוהים שלהם,

ככה עשו מוזיקות למרוד.

והם מודים,

הם מודים, אלה שיצרו את המוזיקות האלה,

שהכוונה שלהם למשוך את לב הצעירים אליהם,

ואז הם משועבדים להם,

הם יכולים לייצר תקליטים,

כולם חייבים לקנות את התקליטים שלהם,

וככה הם שולטים על כל הציבור. הם נקראים אלילי הזמר.

מה עשיתי?

קניתי מגרסה ואמרתי לכל היהודים שיש מצווה לקיים באלילים גרוסי גרסון.

והם מביאים את הדיסקים בשקיות להרצאות, עשרות אלפי דיסקים כבר נגרסו במגרסה.

הייתי אצל הרב שטיינמן,

שליטה, ואמרתי לו, כבוד הרב,

אני אומר לציבור לגרוס את הדיסקים שלהם.

אמר לי, טוב מאוד, טוב מאוד, טוב מאוד.

אמרתי לו, הרב מברך אותי על זה.

אמר שתצליח, תצליח.

רב גאון אשכנזי,

ממתי אשכנזים שוברים דיסקים?

אבל כבר מבינים שאין פסה, נגע, אי אפשר לעצור אותם.

הם שולטים בכול, הם קומחים את הכול. עיתונים לא כותבים נגדם כי הם מרוויחים מהם.

רדיו מתפרנסים מהם, אז לא יוצאים נגדם.

האמרגנים, המעבדים, המלחינים,

כולם זה חבורה אחת ששולטת על כל הקהל והם קובעים.

עכשיו, זה יותר חמור אפילו מצניעות. למה זה גורם?

להפך מצניעות לפריצות, אבל מה?

מיליונים שומעים אותם כל יום.

מיליונים.

כל החתונות, כל הבריתות, כל הבר מצוות, בשבת, ביום טוב, ברכב, בבית, במטבח.

כולם שומעים מוזיקה. של מי?

שלהם.

והם מחדירים את המוזיקה הזאת, וכבר אדם לא יודע מה מותר, מה אסור.

וכוח הפועל בנפעל.

אומר החפץ חיים במשנה ברורה,

שאם משמיעים שיר אגבים לתינוק,

זה פוגם בנפשו.

מה תינוק מבין? הוא מבין את המילים?

הוא לא מבין את המילים, הוא שומע איזה ניגון.

מה זה משנה אם שרים לו נומי נומי או שרים לו אגבים? לא.

נומי נומי לא, אבל זה כן, זה פוגע בנפשו.

אז אם תינוק שהוא לא מתפעל, הוא רק סופג,

זה כבר פוגע בנפשו.

כל שכן המבוגר שהוא מתפעל מזה.

זאת אומרת, תראו, כשיש מוזיקה,

מייד כולם מתחילים עם הידיים לזוז ועם הרגליים לקפוץ,

ויש כאלה קמים וקופצים.

והיום בחתונות, ראיתם איך זה?

אין, מנערים אחד את השני.

אין ליקוד כזה.

אין ליקוד כזה מכובד, לאט-לאט, אין דבר כזה. גוררים אותך לבפנים,

ויאללה,

מנערים שטיחים,

ועושים סיבובים, מה לא עושים?

ותנסה להגיד, להנמיך את המוזיקה,

אין דבר כזה. צועקים כולם, תרים.

אתה רוצה לדבר עם הרב?

אתה לא יכול לדבר, אף אחד לא שומע את השני.

כמו מכת צפרדעים, שהיה צריך משה רבנו לצאת מחוץ לעיר בשביל לדבר עם הכבוד. הוא לא שומע את עצמו.

זאת אומרת,

אנחנו צריכים להבין שאם אנחנו לא נעמוד בפרץ,

וברור שאסור, ככה פסקו הפוסקים, אסור להשתתף בחתונה כזאת או בשמחה כזאת.

אם אתה מגיע ואתה שומע שירים כאלה, אתה צריך למחות.

אתה צריך למחות,

ואם לא שומעים לך, אתה צריך לקום ולצאת.

וכבר עשו את זה כמה אנשים, וברוך השם,

בחלק מן המקרים נענו להם ושינו את המוזיקה.

אבל זה קידוש השם,

שאם בדור הזה, מה שלא הצליחו הרבה הרבה,

הרבה הרבה, תקראו בערך שיר,

בפה ליועץ, מה הוא כותב?

שאפילו אם יבואו אלף רבנים ויגידו, לא שומעים להם.

ויש לנו סייעתא דשמיא שבדור הזה כן שומעים.

כן שומעים.

אם המשפחה שלך, מה, שיש שם מנגינה?

מה זה משנה, יש להם פריבילגיה אצל הפוסקים?

הפוסקים אמרו שכולם, למעט משפחתך?

זה דין אחד לכולם.

גם אם המשפחה שלי, לא שלך,

אח שלי יש לו חנות והוא מוכר דיסקים.

ברגע שאני התחלתי לצאת עם הנושא הזה החוצה,

הודעתי לו שהוא צריך להעיף את כל הדיסקים אצלו בחנות.

אם לא, אני מפרסם אותו.

למחרת לא נשאר דיסקים.

ואם צריך לחפש עבודה אחרת, שיחפש.

גם אם צריך.

בני לוי,

בני לוי, כשהקדוש ברוך הוא קרא להם מי לה' אליי,

לקחו איש חרבו ועשו מה שביקש משה רבנו.

התורה שלנו לא יודעת קונצין.

אנחנו צריכים לקיים מה שהתורה.

אנא עבדה דקודשה בריחו. אתה מכיר את זה?

שרים את זה. בואו נשאיר.

אנו,

אנו,

אנו עבדו דקודשה בריחו אנו,

אנו,

אנו עבדו דקודש בריחו אנו עבדו דקודש בריחו אנו עבדו דקודש בריחו אנו עבדו דקודש בריחו אנו עבדו דקודש בריחו אנו עבדו דקודש בריחו אנו עבדו דקודש בריחו אנו

עבדו דה קודשא בריך

עבדו דה קודשא בריך אני, אתה והוא,

עבדים של הקדוש ברוך הוא,

אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך

אני אתה והוא עבדים של הקדוש ברוך אני אתה והוא

עבדים של הקדוש ברוך הוא

אני אתה והוא

עבדים של הקדוש ברוך הוא

תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת, תגת

אז יהודים יקרים, הרב מוצפי אמר בפסקו שמצווה לשבור את הדיסקים ובפרט בציבור.

אז אנחנו מוכנים לקבל מכל הארץ דיסקים לגריסה, אצלנו במגרסה אנחנו גורסים את הכול ומאבק הגריסה אנחנו עושים אנדרטה לזמרים הפסולים.

מעגילים עשינו כתר תורה,

מזה נעשה אנדרטה לזכר הזמרים הפסולים, כי אנחנו מקווים שכולם יחזרו בתשובה.

אחד כבר חזר,

קוראים לו הרב ארז יחיאל, הגיע לבית דין של הרב בן ציון מוצפי,

קיבל עליו עול מלכות שמיים, חזר בתשובה, התוודה,

קיבל 39 מלכות,

לא, לא כואב, לא כואב, לא כואב.

זה רק ככה נגיעות, תזכורת, תזכורת, הוא קיבל תזכורת וברוך השם מעכשיו הוא שר, הוא משורר, רק שירים שהם מותרים, יש לו מחברת,

מה שמותר הוא שר, מה שלא, לא, עכשיו הוא לוקח הפסקה חודש,

לא מופיע בכלל כי הוא מכין 20 שירים חדשים בנגינות ולחנים שהם יהודיים, עד כמה שאפשר לא קשורים למוזיקות של הגויים הפסולים האלה,

ובעזרת השם הוא הראשון, יש עוד שניים כבר בדרך שאמרו שהם מסכימים, אני צריך לדבר איתם, ומקווים שעוד יבואו יותר.

ציון גולן זה בעיה.

אחרי שהוא הבטיח לרב ובאצטדיון,

הוא ארבע פעמים נתפס שהוא עובר על הדברים. מי שזוכר את מה שהוא אמר,

אז הוא אמר שהוא יפסיק להרקיד ריקודים מעורבים והוא יופיע רק בהפרדה,

הוא יופיע על טהרת הקודש והוא יופיע בקדושה ובטהרה. אלה לשונות שיצאו מפיו לאחר אריכות דברים ודרשת בר מצווה.

ואחרי זה הוא עבר על הדברים ארבע פעמים ותיעדנו אותו במצלמה שלצערנו הרב הוא ממשיך להרקיד אנשים ונשים,

ופעם אחת עם וילון כמו של אמבטיה, חוץ מכבודכם,

אבל כולם רואים את כולם,

פעם אחרת בתימניאדה בים המלח שהוא נמצא שם והרקיד נשים לפניו,

פעם נוספת בגן שמואל שהוא הופיע שם ועשה זאפה,

זאפה זה הקבלת פני חתן והקבלת

כלה וחברותיה וכולן רוקדות לו על הבמה,

ועוד פעם אחת, השם ירחם לא להזכיר, הוא היה באולפן השקוף, ולא אגלה לכם מה הוא עשה שם.

אולפן שקוף זה חדר עם זכוכיות בחוף הים,

ומופיעים שם וכולם רואים אותו מהחוף.

אז זה היה אחרי שהוא הבטיח,

אבל מה לעשות,

ככה זה, לצאת מזה זה לא כל כך פשוט.

כן, הוא בתהליך שלושים שנה,

ואולי עוד שלושים שנה הוא יגיע לתהליך מוגבר,

אבל בינתיים, שלושים שנה וקצת, הוא ממשיך,

אם הוא לא יכול להתאפק,

וכבר אחרי שהוא הבטיח ארבע פעמים אנחנו תפסנו אותו.

בים המלח זה לא היה מפורסם בכלל שהוא יגיע, כי הוא הבטיח באצטדיון שהוא לא יופיע בתימניאדה והוא חזיר 18,000 שקל והוא הפסיד.

אבל לכן לא היה מפורסם, והצלחנו לעלות על זה,

ושכרנו שם חדר ליומיים 1,500 שקל בשביל שנוכל להביא את התיעוד, כי אנחנו אנשים מאוד מסודרים,

לא מדברים בלי עובדות.

אז דאגנו לתעט את הדברים.

רק נותן לך מושת הכפיים שהוא עושה ועושה, על העיני. בבקשה.

מכל מקום יהודים יקרים,

אתה מדבר על ידידות, הוא מסתכל כמו ראש הפועלות לעשות לו חרב,

אחרת הם יפחדו בו. קודם כול זה נכון,

אבל אם אתה לא יודע, הוא מוחרם על ידי כל הפוסקים שפסקו.

אם אמרו שהזמרים האלה הם מחטיאי ערבים, אז זה כבר מספיק.

יישר כוח.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.