אהבת חינם - המצוה שנשכחת
הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל: אם היינו עורכים חשבון כמה ברכות נאמרות על ידי אדם במשך שנות חייו - מגיעים לכמה? - שני מיליון וחצי! (2,500,000) אבל שיבוא בן אדם לבית דין של מעלה אחרי מאה עשרים (120) שנה יתברר לו שמכל הסך העצום נשארו לו מאות בודדות.
והוא תאר את זה בשפה ציורית: אדם עומד בית דין מגיעים קרונות ענקיים מכילים מיליוני, מתחילים למיין ונותרו מאות! למה? לא היו בכוונה הראויה, לא בשמחה לא בדבקות ובשביל אותן ברכות לא היה צריך בקרונות מספיק היה כמה ניילונים.
חלק נכבד ממצוות ה' הן פעולות שאדם בלאו הכי עסוק בהן,
אדם מברך את רעהו: 'בוקר טוב!' יכוון ל: 'גמילות חסד'. 'ערב טוב' – ל: 'גמילות חסד',
אתה עונה על השאלה: 'מה השעה'? - אתה מקיים גמילות חסדים. "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"
לדוגמא: אדם עומד לחצות כביש פונה שמאלה ימינה שמאל - הוא מקיים מצווה: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם".
אדם שחוגר את עצמו וילדיו לקראת הנסיעה.
אדם ששומע לעצת הרופא ונוטל תרופה. [לא מאלה שאומרים: 'לחסן'...]
אדם שלובש מעיל ביום קר,
אדם שהולך בזהירות-בזהירות במקום שיש סכנת החלקה מקיים מצוות אלה.
'וכך אמר להם הקב"ה לישראל: 'בני אהובי! כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם - אלא שתהיו אוהבין זה את זה"! (תנא דבי אליהו סוף פרק כח) מה הקב"ה מבקש מאתנו? שתשרה אהבה, אחוה, שלום וריעות.
ודגש יש לשים על מצוות אלו כלשון הגר"א זצ"ל: 'עיקר העמל של האדם צריך להיות על עבירות שבין אדם לחברו!'
הקב"ה יעזור לנו שנוכל להתבונן ולהתעורר בזה, נתחזק ונעשה נחת רוח לפניו, נזכה לקיים מצוות שבין אדם לחברו כמצוות שבין אדם למקום אמן ואמן,
קהל: אמן!!