אפית מצות בשופר
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
שלוש דקות לרשותך, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת,
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת,
חבריי חברי הכנסת,
חברי הכנסת, חברי הכנסת,
חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,
חבריי חברי הכנסת, חבריי חברי הכנסת,
ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו בנחם וירוויח.
הערב הזה יהיה להצלחת לאה בת נור,
לרפואת זמירה בת רחל,
בן עילוי נשמת עובדיה בן מרים ונור בת ג'מילה, מנוחתם עדן,
בן עילוי נשמת הוריי היקרים, אבי מורי, יחיא זכריה בן עבל ואמי הורתי, רומיה בן צלם, מנוחתם עדן.
אביי.
פרשת השבוע
אחרי מות שני בני אהרון בקרבתם לפני ה' וימותו.
שני בני אהרון היו צדיקים גדולים, נדב ואביהו,
והם נכנסו למשכן
והקריבו אש זרה,
ויצאו שתי לשונות של אש,
והרגו אותם.
רבי לוי פתח,
אמרתי לה הוללים, אל תהולו.
אומר רבי לוי,
הוללים
אלו שמביאים אלילים לעולם.
ולהרשעים אל תרימו קרן
אמר הקדוש ברוך הוא להרשעים,
הצדיקים לא שמחו בעולמי,
ואתם מבקשים לשמוח בעולמי?
אדם הראשון לא שמח בעולמי,
ואתם מבקשים לשמוח בעולמי?
אז אומר, ולרשעים אל תרימו קרן.
מה אומר רבי לוי?
אומר לה הוללים, אל תהולו.
על מה אתם מתהוללים?
מה אתם עושים לכם אלילים?
אל תהולו.
ולרשעים אל תרימו קרן.
למה?
משום שהקדוש ברוך הוא אומר, הצדיקים שלי
לא שמחים בעולם.
אדם הראשון לא שמח.
איך אתם שמחים?
רבי לוי, בשם רבי מנשיאה,
אמר, תפוח עקבו של האדם הראשון
היה מכהה גלגל חמה.
כולנו מכירים את החמה,
רואים את אורה, יש פידבק.
אז יש
גלגל חמה שמאיר בכל העולם כולו,
והעקב של האדם הראשון, העקב, שזה המקום הפחות ביותר בגוף,
העקב שעליו אנחנו דורכים.
המקום הגס ביותר שיש באדם
היה מכהה את גלגל חמה.
זאת אומרת, האור שהיה לו בעקב היה יותר גדול מאור השמש.
ואל תטמא,
כי בנוהג שבעולם אדם עושה שתי קערות,
אחת לו ואחת לבן ביתו.
של מי הוא עושה נאה?
איזה קערה תהיה יותר נאה? שלא.
כך אדם הראשון.
אדם הראשון נברא לתשמישו של הקדוש ברוך הוא,
וגלגל חמה נברא לתשמישן של בני אדם.
מי יותר נאה, מי יותר חשוב? אדם הראשון,
כיוון שהוא נברא לתשמישו של הקדוש ברוך הוא, לעבוד את השם.
והשמש למה נבראה?
לשמש ולעבוד עבור בני אדם.
זאת אומרת, מי יותר חשוב? האדם הראשון יותר מגלגל חמה.
אז כל שכן שיהיה תפוח עקבו של אדם מחה גלגל חמה.
כי אמרנו, אם אחד עושה שתי קערות, אחת לו ואחת לבן ביתו של מנאה,
שלא.
אז אם השם עשה את אדם הראשון לתשמישו,
אז הנאה זה בשבילו.
ואם גלגל חמה נברא לתשמישן של אנשים,
אז הוא צריך להיות פחות נאה משלו.
אז עכשיו ברור למה תפוח עקבו של אדם הראשון
מאיר הרבה יותר מגלגל חמה ומחה אותו.
ואם תפוח עקבו של אדם הראשון מחה גלגל חמה,
קלסתר פניו, איך היה נראה, על אחת כמה וכמה.
איזה אור היה לו.
מה הרעיון שגלום בכל הדברים האלה שהמדרש אומר?
הרעיון פה,
ניתן להבין אותו בשני אופנים.
מה שהצדיקים לא שמחים בעולמו של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה,
מה שאנחנו רגילים להגיד, צדיק ורע לו,
מוכיח לנו שאין התכלית של האדם בשביל העולם הזה.
כי אם הייתה תכלית בשביל העולם הזה,
היו צריכים הצדיקים ודאי לשמוח בעולם הזה, כי יש להם דין קדימה,
ובוודאי מגיע להם יותר מרשעים,
כיוון שהם כלי תשמישו של הקדוש ברוך הוא.
אז אם השם רוצה לשמח, את מי ישמח יותר?
את מי שעושה את רצונו.
אז למה הם לא שמחים?
אנחנו רואים כאילו הוא צדיק ורע לו
משום שאין התכלית לשמוח בעולם הזה
כי העולם הזה זה עולם המעבר
כשחתן וכלה עולים לאולם
איפה הם שמחים?
במדרגות
או באולם?
המדרגות זה רק המעבר
העולם הזה זה רק פרוזדור
אז מה המקום לשמוח פה? כשתגיע לטרקלין
שם המקום לשמוח
אבל אתה עכשיו כרגע רק במעבר
מה אתה שמח?
זה מה שאמר הקדוש ברוך הוא לרשעים
שמהצדיקים הייתם צריכים ללמוד
שאין תכלית האדם להיות שמח בעולם הזה
צדיקים לא שמחים, אתם רוצים לשמוח?
הייתם צריכים ללמוד מהם הרי אם כבר מישהו
צריך לשמוח על זה הם כי יש להם דין קדימה ואם הם לא שמחים
משמע שאין זו התכלית.
התכלית היא לעבוד את הבורא אבל לא לשמוח.
זאת אומרת לשמוח, פרסום של דבר,
כאילו לחיות חיי נחת ורווחה כאילו אין שום עול ואין שום מטלה שצריך האדם לעשות.
וכמו שמבאר הרמחל, זיכרונו לברכה,
והוא אומר כך,
ותראה באמת
שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין
שתכלית בריאת האדם
הוא למצבו בעולם הזה.
יש פידבק עדיין.
כי מה הם חיי האדם בעולם הזה,
או מי הוא ששמח ושלב ממש
בעולם הזה?
יש מישהו שיכול להגיד שמהבוקר עד הערב כל יום הוא שמח
ושלב ואין לו שום דאגה, שום טרדה, שום דבר.
יש מישהו שיכול להגיד שכל מה שהוא רוצה וחפץ מתקיים על המקום?
אז אומר הרמחל,
כי לא יוכל שום בעל שכל להאמין
שהתכלית של בריאת האדם היא למצבו בעולם הזה.
כי מה הם חיי האדם בעולם הזה,
או מי הוא ששמח ושלם ממש בעולם הזה?
ימי שנותינו באים 70 שנה,
ואם בגבורות 80 שנה,
ברהבם עמל ועוול,
בכמה מיני צער
וחולאים ומכאובים,
ופידבק יש,
וטרדות,
ואחר כל זה המוות,
אחד מני אלף לא יימצא שירבה העולם לו הנאות ושלווה אמיתית.
וגם הוא, אילו יגיע למאה שנה,
כבר עבר ובטל מן העולם.
זאת אומרת, באמת, אם מסתכלים, אם התכלית הייתה העולם הזה,
שאדם ישמח ויענה בעולם הזה,
היינו צריכים לראות את כל בני האדם שמחים כמו התכלית. מה התכלית?
להתבנן, להתפנן,
יאללה,
כולם שמחים.
אין דבר כזה. כולם בדוחק, בצער, בריצה, בטרדה.
כולם עם ייסורים, כועסים.
אין בן אדם שהעולם הזה מראה לו פנים צוחקות.
עוד אפשר לדייק.
שצדיקים לא שמחו בעולמי?
מה הדרך שהביאה אותם להיות צדיקים?
מה גורם שהם נהיו צדיקים, הצדיקים?
זה שהם לא שמחו בעולמי.
כי אם היו הולכים רק לריביירה ולוקחים יאכטה,
ולוקחים אתם בוכטה,
ומעשנים שחטה,
אז היה הכול חרטה.
זאת אומרת,
הם היו נהנים, כאילו, וזה בסבבה, מעבירים את החיים.
הם היו צדיקים?
מזה אפשר להיות צדיקים?
אלא מזה שהם לא שמחו בעולמי,
ולא הלכו לשמוח ולהתהולל.
מזה הם נהיו צדיקים.
כי הם עבדו את השם
והשיגו את המדרגות של צדיקים.
כאן טמון ההבדל בין צדיקים לרשעים.
שאפילו אם יש לצדיקים תענוגי העולם הזה,
אין להם מזה סיפוק ושביעות רצון.
למה?
מה,
יישב סתם ככה על יאכטה ויסתכל ככה על הגלים?
מה זה נותן לו לחיי העולם הבא?
מה זה עושה?
אז אתה על הגלים, נו, שעה,
שעתיים, יומיים, שלושה ימים,
חמישה ימים,
אתה על הגלים,
דגדגים,
נו, רואה כרישים, נוויתנים, יופי,
אוכל,
שיחים, על היאכטה,
נו,
הלאה, שבוע, שבועיים, כמה.
מה עוד?
מה המטרה?
מה אתה עושה פה בעולם?
באת לאכול דגים?
אלא מה מתוך שהם לא שמחים אם נהיים צדיקים?
זאת אומרת, הם לא מנצלים את העולם
בשביל לשמוח.
הם שמחים, כן.
במה?
פיקודי השם ישרים, משמחה להם, כן? יש להם שמחה.
יש להם שמחה אמיתית.
כשאדם עושה את הדבר הנכון,
את הדבר הראוי,
את הדבר שעתיד
לקבל עליו שכר,
את הדבר שמשמח את הקדוש ברוך הוא,
אין שמחה יותר גדולה מזו.
אז לכן, כיוון שהם לא שמחו בעולמי,
הם זכו להיות צדיקים.
ואילו הרשעים מבקשים לשמוע מהעולם הזה, איפה הולכים הערב?
לפאב. איפה הולכים הערב? למועדון. איפה הולכים הערב? לסרט. איפה הולכים הערב? איפה הולכים הערב?
הוא אומר להוללים אל תהולו,
ולהרשעים אל תרימו כרן.
תחשבו מה יצא לכם מכל ההוללות.
עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד יום נהנית 70 שנה.
עכשיו אתה עומד לצאת,
מה יש לך ביד?
שום דבר.
כלום.
שום דבר מכל ההנאות.
ואם יבואו על אדם יסורים,
אפשר לעודד אותו בבית-חולים ולהגיד לו, עזוב מה שאתה מרגיש עכשיו,
אבל לפני שבועיים איך היה? איך היה?
כשרקדנו, איך היה? תגיד את האמת, איך היה?
מעניין אותו איך היה לפני שבועיים. עכשיו הוא צועק מכאב, אתה מספר לו סיפורים.
אתה עוד מרגיז אותו
שהוא לא יכול לקום מהמיטה.
אפשר להתעודד בזה.
אבל אם בן-אדם אפילו על ערש דווי,
ואתה אומר לו, לא נורא,
לא נורא, אתה, כל אדם הולך לבית-עולמו, גם אתה,
אבל הכנת הרבה צידה לדרך, אתה עומד לפגוש את כל מה שהכנת כל ימי חייך ערוך שולחן לפניך.
כל מה שהכנת, כל פירור שדאגת להעביר לשם,
הכול מחכה לך לקבל עליו שכר.
הו,
זה ניחומים.
מה היה?
לא שווה שום דבר בעולם הזה. מה יהיה לעולם הבא? זה מה שחשוב.
זה מה שאמרו במדרש.
שלא היה להם לצדיקים סיפוק נפשי ושביעות רצון.
אפילו במקרים שהעולם הזה העניק להם שמחה,
מכיוון שהם ידעו שזו לא התכלית,
הם ידעו שהם נועדו לתכלית יותר גבוהה.
אז אתם, אתם מבקשים לשמוח בעולמי?
בגלל זה נקבעים אלה האנשים כרשעים.
רק בגלל זה שהם סבורים שהעולם הזה זה התכלית,
וממילא הם רודפים ומשתדלים לשמוח בעולם הזה.
הדרך הזאת
כשלעצמה היא מביאה אותם להיות רשעים.
האמת היא
כי האדם נברא לשמש את קונו.
בגלגל חמה בכל העולם כולו נבראו לה תשמיש של הבריות.
איך יוכל אדם להחליף ולהיות הופך את התכלית,
לעשות את עצמו כמשמש לדבר טפל שנברא לשמש אותו?
הרי כל העולם נברא בשבילך.
אתה הולך ומשמש את העולם?
זה נקרא להפך את היוצרות.
ומצאנו בדברי אבן עזרא
בפרשת כי תצא בעניין בן שורר ומורה,
וזה לשונו.
מה הוא אומר על בן שורר ומורה? מי זה בן שורר ומורה?
זה שאוכל
תרטימר בשר ולוג יין,
זולל ושובע כל היום אוכל, בשר ויין, בשר ויין, חפלות, מנגל כל היום.
אדם כזה נקרא בן שורר ומורה.
מה הדין שלו?
אפילו שהוא עוד קטן,
בן 13 פלוס קצת,
כבר אומרת התורה מוטב שימות
זכאי ולא ימות חייו.
אתם שומעים? למה?
כי אם יש בו אמית...
של זלילה ושביעה והנאות העולם הזה בלבד
לאדם הזה לא יהיה תיקון כשהוא לא ימצא לימודו משהו רגיל
הוא גם יהרוג אנשים בשביל להשיג את מה שהוא רוצה, כמו הנרקומנים
זה נרקומן לאוכל, וזה נרקומן לאלכוהול, וזה נרקומן לסמים,
וזה נרקומן לכסף, וזה נרקומן לכבוד
כל אלה
יכולים להרוג אנשים בשביל זה
אז הוא אומר בבן סורר ומורה, והנה זה כמו אפיקורוס,
כי לא יבקש חיי העולם הזה כי אם להתענג בכל מיני מאכל ומשתה.
קובע אבן עזרא
שכל מי שמטרתו בעולם הזה היא רק להתענג
בכל מיני מאכל ומשתה הוא אפיקורוס,
שאיננו אומר שהוא כופה, אך מעשיו קובעים זאת.
הוא יכול להיות דתי,
אבל המעשים מוכיחים שהוא אפיקורוס.
אין לו תכלית אמיתית
של לשמש את הבורא ולעבוד ולהכין צידה לדרך.
הוא כל היום זולל וסובב,
קופץ מהנאה להנאה, מתאווה לתאווה,
זה נקרא אפיקורוס.
זאת אומרת,
אם אדם רוצה לתקן את עצמו הוא חייב להתבונן בנקודות האלה שדיברנו.
הרי לא יכול להיות שבן אדם יהיה בעולם הזה
ויהיה פה ולא יבין ולא ירגיש אפילו מה הוא עושה פה ולמה הוא מיועד.
אכול ושתה כי מחר נמות,
הצדיקים אומרים,
אכול ושתה תורה ומצוות כי מחר נמות.
אז אנחנו צריכים להספיק כמה שיותר לחיי העולם הבא.
מה אומרים הרשעים? אכול ושתה אוכל ממש,
כי מחר נמות, לא יהיה עוד ארוחה, אז תרביץ עכשיו.
זאת אומרת, מהפכים את היוצרות לגמרי.
עכשיו, אם נסתכל, הרי הדברים הם ברורים.
יש המעשה הידוע והמפורסם
שמביא רבנו בחיה.
הוא אומר שהייתה מדינה שהיה להם מנהג,
אם היו ממליכים מלך לשנה.
מלך לשנה.
איך ממליכים? בוחרים אחד שעובר,
לוקחים אותו, מכניסים, אומרים לו את המלך,
שנה הוא מלך, אחר כך הם מוציאים אותו ומחליפים מישהו אחר.
אחד עבר פעם אחת, פתאום תנפלו עליו,
הכניסו אותו לכרכרה,
אמרו לו, יחי אדוננו המלך.
הוא פחד פחד מוות, חשב זהה.
שודדים.
זה אנשים שייתלו אותו, יאכלו אותו. לא יודע מי מעלה. בן-אדם כרכרה באמצע. הוא אומר לו, את המלך.
הוא נכנס למדינה,
הוא רואה שדרות של אנשים ממתינים וצועקים,
יחי אדוננו המלך.
הוא כבר לא מבין, זה חלום, זה אמיתי.
אבל לוקחים אותו לארמון.
מכניסים אותו לארמון, חצוצרות, הכול.
מגיע לכס המלכות, מושיבים אותו,
יחי אדוני המלך, משתחווים כולם, שרים עומדים שם.
הוא לא מאמין.
אתם הייתם מאמינים, מישהו עושה כזה?
הייתם אומרים, זה קנדיד קאמרה.
זה חרטא, זה מצלמה נסתערת, עומדים עלי, מחר יקרינו את זה בטלוויזיה, יסתלבטו עלי.
אז הוא יושב על הכיסא, לא יודע מה לעשות.
אומרים לו שהוא מלך והוא מפחד.
אולי הם מחכים שהוא יגיד כן, שהוא מלך, ואז יעניש אותו. אתה מלך?
טוב, אז הוא ממתין, והם ממתינים.
אחרי הרבה שעות הוא כבר נהיה צמא מהמתח והכל, הפה יבש.
אז הוא מפחד בקש לשתות ככה זה, אז הוא ככה רומז להם.
אומרים, מה, אדוננו המלך, מה?
אמר להם, מים, מים, מים, מים.
הלכו, הביאו לו שם כוסות ובקבוקים ושתייה מכל הצבעים.
ראה שבאמת מביאים לו כך וכך.
נרגע קצת, אבל עוד לא היה בטוח, אולי זה תרגיל.
התחיל לרעוב.
אז הוא מסמן להם ככה.
אמרו לו, מה, אדוננו המלך?
אמר להם, בייגלה, בייגלה.
הלכו, הביאו לו עוגות ונחמים ומאפייה שנימה.
רעש זה רציני, נותנים לו כל דבר ובכמויות.
אמר, תגידו את האמת, אני באמת מלך?
אמרו לו, כן, אדוננו המלך.
אמר, אני יכול לצאת להסתובב קצת ככה,
לנשום אוויר?
אמרו לו, בוודאי.
הובילו אותו החוצה, כרכרה, סוסים, מלווים, הכול.
המלך יוצא, חצוצרות.
לאן? תיקחו אותי פה, תיקחו אותי שם, תראו לי את המדינה,
תראו לי פה, מטיילים איתו, חביבי.
הבן אדם ראה, סוף היום, הוא מלך.
הלך לישון,
בבוקר קם,
אמר, מה יש במדינה? התחילו להסביר לו מה יש בכל דבר.
אמר להם, טוב,
עכשיו אני רוצה שתביאו לי פה תזמורות,
אני רוצה מאכלים, משקאות,
אני רוצה הנאות,
אני רוצה טיולים,
אני רוצה זה, אני רוצה זה, אני רוצה סאודה,
סבבה,
והתחילו לעשות מה שהוא אומר.
זה היה פיקח.
שאל, אני באמת מלך? אמרו לו כן.
אמר, מה שאני אומר אתם עושים?
אמרו לו כן.
אמר להם, טוב, תקנו עכשיו אי על השם שלי,
קנו.
כן, אדוני נאומלך.
אמר עכשיו,
את כל הבנקים תעבירו לשם.
העבירו.
את כל הזמרים תעבירו לשם. את כל התזמורות שם, את כל המאפיות והשפים לשם. את כל זה רוקד את המדינה. תוך תשעה חודשים שזרו רק האהבלים והמסלולים והזה.
כולם העבירו לשם.
שלושה חודשים הוא מחכה, מתייבש על הכיסא, מתי יזרקו אותו.
אחרי שלושה חודשים באו אליו,
יעלה כבודו,
העלו אותו לכרכרה, הביאו אותו לסוף העיר.
טוז, שתי בעיטות, העיבו אותו.
לאן הוא הלך?
על ההיא.
מי החכם, הראשון או השני?
השני, נכון?
עכשיו, מי אתם, הראשון או השני?
מי שאוכל ושותה ונהנה רק בעולם הזה,
אפילו שהוא מלך,
זה הראשון. בסוף ייתנו לו שתי בעיטות לקבר ולא נשאר לו כלום.
מי שהבין למה הוא נמצא פה ושיום אחד יבעטו בו הוא חכם, הוא ישר מתחיל להעביר הכול לאי, לעולם הבא, איפה שהוא ילך.
מעביר, מעביר, מעביר, לכשיצא, ימצא את כל מה שכן.
זה כל הסיפור שלכם.
מסובך?
לא מסובך.
אבל אנשים לא עומדים בפיתוי.
לא עומדים בפיתוי.
כי יצר הרע
הוא אלוף העולם בתחמונים.
היה מלך אחד אמר שמי שיפתור חידה מסוימת יקבל ממנו פרס גדול,
חמש דקות יוכל להיכנס לאוצר המלכות ולקחת כל כסף וזהב שהוא יכול.
היה אחד שעמד בקריטריון,
והמלך אמר שצריכים לתת לו את מה שהוא הפתיע.
שר האוצר התנגד.
שר האוצר היה חדש, היה לפיד בוער,
והוא החליט
שאין דבר כזה, יש קיצוצים עכשיו, ולא יכולים לקיים את דבריו
של המלך.
אז מה הוא אמר?
הוא אמר
שהוא לא מסכים. המלך אמר, אני לא יכול לעבור על דברי, זה היה מצע לבחירות, אני אמרתי דברים, ולא יכול לשנות.
אז הוא אמר, אני, יש לי תרגיל, תשמע,
אם המלך לא מתנגד,
אני אתן לו אפשרות להגיע לאוצר
ולקחת מה שהוא רוצה,
אבל בדרך אני אוכל לשים מה שאני רוצה.
אמר לו המלך, כן.
אני לא אמרתי מה יהיה בדרך.
אני אמרתי שהוא יכול לגשת לאוצר ולקחת.
שר האוצר בירר מה האיש הזה אוהב,
והתברר שהוא חולה על מוזיקה
ים תיכונית.
אז הוא הכין לו שמה תזמורות של זמרים פסולים,
מילא לו שמה כל הדרך עד לאוצר,
שם לו שמה כל מיני שמות משמות משונים,
ואיכשהו הוא נכנס, אומרים לו, חמש דקות יש לך, מה שאספת זה שלך. איכשהו נכנס,
פתאום התזמורת פוצחת,
טאאאאאאאאאאאאאאאא הוא שומע את הזמר יניב מרחיק משהו,
יואו, הוא נדלק,
אהלן, יאנוש, מה נשמע?
מוש מוש.
מתקרב אליו, ומבסוט, וקיף, וכפליים, וזה, ונהנה,
וטסים את השיר הזה, והממוואל הזה, ופה ושם,
ופתאום הוא רואה עוד אחד ועוד אחד,
והוא לא שם לב שהזמן עובר, הזמן עובר, פתאום הוא נזכר,
רץ לאוצר להוציא כסף, בא אליו.
השר אומר לו, זמנך תם.
עברו החמש דקות, זה ערוץ התפרן.
הקדוש ברוך הוא נותן לנו זמן, 70 שנה, אתם יודעים מה זה 70 שנה לאסוף?
עוד צרות, עוד צרות של זכויות לעולם הבא. עוד צרות.
כל רגע עוד צרות אפשר לצאת מפה.
מה עושה את צררה?
בודק מה הנאות שלך, מה אתה אוהב, ומסדר לך אותן.
פה מסדר לך ארוחה טובה,
פה מסדר לך מוזיקה טובה, פה מסדר לך ככה וככה וככה וככה וככה וככה,
והרבה אנשים מציעים לך, ובוא אתה בא, אתה בא, בוא נלך, בוא אתה בא, אתה בא, אתה בא, ומשכיחים ממך מה המטרה שבאת,
שאתה יכול לאסוף מהאוצר כל מה שתספיק יהיה שלך.
זה התרגיל של צררה.
ואדם 70 שנה לא מצליח לעמוד בפיתוי.
תנסה להכניס בן-אדם,
ללמוד שעתיים תורה. יואו, לא, לא, לא, תן לי משהו אחר, תן לי משהו אחר.
מה עושים? סך הכול יושבים,
שומעים קצת דברי תורה, וזה הכול. מה אם זה לא קשה?
לא עובדים, לא זה,
לא צריך לאכול ועוד ותביא עוד, תביא עוד. לא צריך. אתה יושב בשקט, מזגן,
כוס תה, עוגיות, משהו, יאללה, כיפאק, לומד, תהיה עקב,
ויהיה לך שכר לעולם הבא.
כל מילה שאתה שומע לומד, תרי״ג מצוות. תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג.
זה השכר שמקבלים על כל מילה. תרי״ג, תרי״ג, תרי״ג.
מיליונים, ביליונים, טריליונים מצוות ביום.
ובן-אדם לא עושה את זה.
הולך, אוכל ושותה, זולל ושובא,
כסף שילם,
אחרי מספר שעות אתם יודעים איפה הוא מתפנה,
והכול הלך,
לא נשאר מזה כלום חוץ מריח.
נו,
אז מה עשית?
מה עשית?
מה התכלית? מה נשאר לך מזה?
אדם צריך לבחון את הדברים.
יש הזדמנות עכשיו, אתה עוד פה,
אתה עוד בחיים.
ביום שישי נפטר אחד מגאוני ישראל,
אחד מהגדולים,
אחד מהאמיתיים.
אין הרבה כאלה.
אדם שדבק באמת
ועמד על דעותיו ועקרונותיו
והלכותיו,
הרב יעקב חי
בן מרגלית מנוחתו עדן.
הוא זכה
להעמיד תורה הרבה בישראל.
בשנה וחצי האחרונות שהוא לקה במחלה,
שמחזיקים ממנה מעמד שלושה חודשים,
הקדוש-ברוך-הוא האריך את ימיו עוד שנה ושלושה חודשים.
והוא לא הפסיק לתת שיעורים
כשהוא סובל ייסורי תופת
עד ימיו האחרונים.
והוא עוד יצא מחולי מעיים שהיה לו
שבועיים לפני, ועוד הספיק לתת עוד שיעורים אחריהם.
כשהוא כבר היה כמו דחליל,
והגוף לא נושא אותו.
אם כל זה היה הולך במסירות נפש לתת שיעורי תורה.
זה צדיק שמבין שכל רגע זה אוצרות גלומים לחיי העולם הבא.
הרופאים אמרו שנותרו לו דקות ספורות.
הוא המתין עד שהרב יעקב עאדס יגיע להגיד איתו את הווידוי,
והחזיק בכוחותיו האחרונים, אפילו שלא היה שייך שיחזיק אפילו מעמד,
החזיק עד שהוא סיים את כל הווידוי איתו ואמר קריאת שמע,
אחז בציציותיו ועצם את עיניו.
זה כאילו שליטה עד הרגע האחרון.
כוחות שלא היו לו.
ביקש לגמור את הווידוי עד הסוף
ולצאת בטהרה לפני הקדוש ברוך הוא.
אתם יודעים מה זה עבודה כזאת, עבודה של בן אדם כל החיים שלו?
ולפני שהוא נפטר הוא כבר ידע והכין
בספר ההלכות סימן בקו
מה יהיה הדין ברגע שהוא ייפטר.
נולד לו נכד.
יומיים לפני שהוא נפטר
והברית תהיה אחרי הפטירה.
במשפחה, אתם יודעים, כשנפטר מת,
מישהו נפטר,
אז יש גזירה שמרחפת על המשפחה. עד שלא ייוולד במשפחה מישהו,
עדיין מידת הדין מתוחה עליהם.
אז הוא סימן להם את ההלכה שאם נולד במשפחה
תינוק
ואחרי זה נפטר
מישהו מהמשפחה,
אבל הברית עוד לא הייתה,
אז הברית נחשבת כמו יום הלידה,
ואז זה נחשב כמי שנולד אחרי הפטירה, שזה מועיל
להשקיט את מידת הדין.
את כל זה הוכין להם בקווים
בספר שהם הבטיחו ללמוד דיני אבלות.
מראש הכין להם את זה.
לא יאומן כי יסופר.
איש אמת
שדבק באמת
ללא חת.
אבל היו דברים שהוא היה רוצה להגיד ולא יכול.
היו דברים שהוא רצה להגיד ולא יכול בגלל שהוא ידע שירדפו אותו,
ולכן הוא לא עשה את הדברים האלה. יש לו ספרים כבר מוכנים בהלכות,
והוא לא הוציא אותם,
כי הוא ידע שאם הוא היה מוציא אותם מחייו, היו קודשים אותו.
אז הוא ביקש לא להוציא אותם רק לאחר מותו.
ולצערנו הרב, הוא נרדף
על לא עוול בכפו
בגלל אנשים רעים,
שהקנאה והתאווה והכבוד
גרמו את הדברים האלה.
אבל מן הסתם, כשהוא הגיע לשמי מרום,
יבררו את הדברים שם, למרות שהם ידועים,
יהיו לזה השלכות.
לענייננו,
אדם צריך לדעת,
בסופו של דבר,
עכשיו, אחרי שהוא נפטר,
מה עומד לו?
רק זכויותיו, מצוותיו ומעשיו.
הנה, אתם רואים על המסך את מה שהוא סימן להם בספר עם הקו.
מה שהוא אכל,
מה שהוא נהנה בעולם הזה,
כל הדברים שלא היה להם שום שייכות למצווה,
אין מהם שום תועלת.
אלא אם כן זה רק לקיום
החיות של האדם לקיים את מצוותיו יתברך.
אבל כל דבר שחלילה היה למטרה אחרת, אין בו שום ערך.
באותו רגע זה קלה ונפסד.
אז אדם יכול לעשות שכל מעשיך יהיו לשם שמיים,
אם הוא יאכל ויישתל לכבוד הבורא
בקיום מצוותיו באכילה ושתייה,
על מנת שיהיה לו כוח לעבוד את הבורא, הוא באמת יעבוד את הבורא.
אם בן אדם ילך לישון, שיהיה לו כוח לעבודת הבורא, באמת הוא עושה כן.
גם השינה תיחשב לו מצווה וגם האכילה והשתייה תיחשב מצווה.
כמו שבשבת האכילה והשתייה זה מצווה,
והשירה בשבת זה מצווה.
זאת אומרת, אנחנו לא מנועים מליהנות מן העולם.
אבל בדרך של תורה ומצוות,
ויש מספיק מה להיענות, יש מספיק. איפה יש עם שיש לו כל שבוע חג?
שבת זה חג.
אתה מנוע ממלאכה,
אתה יכול להתרכז בחיי המשפחה,
אתה יכול לאכול, אתה יכול לשתות, אתה יכול לשמוע סוף-סוף,
אתה נמצא בחיק המשפחה.
זה דבר אדיר, חג,
אבל לא כמו הטיפשים שלוקחים את השבת והולכים לעשות פיקניק,
לוקחים איזה חצי קילו בשר
ונזכאים בפקקים,
ואחר כך יורדים לאיזו חורשה באמצע הדרך, כי אי-אפשר להגיע לטבריה,
ואז אוכלים, ובאה רוח, והיא מעיפה על השיח עם חול,
ואוכלים עם חול,
ורבים ומתקוטטים, ואחר כך עם פקקים.
קללים, הכול, וחזרו.
כל זה בשביל מה? לאכול חצי קילו שיח עם.
נו,
זה שבת? בשביל זה ניתנה שבת?
תאכל שיח עם כל השבוע, ארוחת בוקר תאכל שיח,
אבל רק שבת אתה הולך לעשות שיח עם.
אז זאת אומרת, אנשים מחליפים עולם בעולם,
עושים מהעולם עד טפל עיקר,
ומהעולם העיקרי שלו ילכו לנצח. תקשיבו, רבותיי.
נצח, אתם יודעים מה זה פרק זמן? זה מפחיד, מפחיד.
נצח.
מיליארד שנה. מיליארד שנה זה אפילו לא שנייה בנצח.
אם אתה תקוע בגיהנום, רחמנא לצלן, אתה יודע מה זה?
ואם זכית על גן עדן, אתה יודע מה זה להיות לנצח בגן עדן?
נו,
לא כדאי.
קצת להתאמץ בעולם הזה. תאכל ותשתה בקיום המצוות ב...
תורה ותזכה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
כדאי לשנות
וללחוץ על ה-switch בכיוון הנכון
ולהתחיל לנסוע בדרך הנכונה.
כמה נשאר לנו לחיות? אף אחד לא יודע.
אף אחד לא יודע.
ממילא אפשר עוד להספיק כי הקדוש ברוך הוא נתן מתנה גדולה שאין כדוגמתה קוראים לה תשובה.
שהאדם יכול לשוב מדרכו הרעה ולהחליט אני משנה את דרכי לדרך הטובה.
ואז מאותו רגע הוא נקרא צדיק, מאותו רגע הוא נקרא צדיק,
ואם הוא ייפטר חמש דקות לאחר מכן
הוא יגיע לגן העדן.
מרגע שהוא החליט שהוא יוצא לדרך באמת,
הוא נקרא צדיק.
ומאותו רגע מה שיקרה הוא,
הוא כבר בגדר צדיק.
שווה או לא שווה?
איפה יש פיס כזה?
אם יגידו אותך ברגע שאתה קונה הגרלה, זכית.
יש דבר כזה?
אין דבר כזה.
ברגע שאמרת שאתה
משנה את דרכיך, מאותו רגע אתה צדיק
ואתה בן העולם הבא.
מי שלא עושה את זה,
אין טיפשות יותר גדולה מזו.
איחולי הלבביים שתפנימו את מה שאמרתי ותעשו את מה שהשם דורש מאיתנו,
ותזכו בכל הזכויות הראויות
לכל בן ובת ישראל
להגיע לגן עדן
בנחת.
למי שיש שאלות, בבקשה.
תן בבקשה לבחור פה
עם החולצה. עם החולצה פה, עם הפסים.
תעמוד בבקשה.
מה שלא עובד יעבוד.
אני חושב שאני מסכים איתך.
אם אתה אומר שזו ההשקעה הכי טובה באמת לעשות משהו קטן ואחר כך בעולם הבא לקבל משהו נצחי והרבה הרבה יותר גדול ממה שהשקעת.
אבל השאלה שלי היא, למה זה עובד ככה?
כי בסיפור שלך, דוגמה עם המלך והשר אוצר,
יש משאבים מוגבלים. המלך, היתה לו גחמה לצ'פר איזה מישהו והוא נתן לו את העניין הזה.
ופה מדברים על מלך,
כאילו, שהוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה.
למה שפשוט לא ייתן לכל אחד הכול,
כאילו, בלי התניות, בלי לסבול,
בלי 70 שנה לאסוף ולאגור. ישר כך תקבל.
אתה הבן שלי, נולדת ככה,
כך תקבל.
בלי התניות ובלי שום דבר.
ושאלה שנייה, מה זה בעצם העולם הבא? אני פשוט לא יודע מה זה. פשוט סיפרו לי, לא יודע, שזו פשוט הנאה שנמשכת לנצח ופשוט הדרגה עולה ועולה ועולה.
אבל בשבילי, כאילו, סתם, אני מדמיין את זה כמו מורפיום ומגדילים לך את המינון בלי אינסוף.
אז אם תוכל להבהיר מה זה העולם הבא גם.
בסדר, תודה על השאלות.
ובכן, קודם כול,
יש כאלה, כמו שאתה אומר, שמקבלים הכול.
כל הבהמות והחיות,
הם מקבלים הכול מוכן.
הם לא טורחים,
אין להם איסורים,
אין להם כלום, האריה רובץ לו,
כל זברה שעוברת ובא לו עליה, הוא אוכל אותה חופשית.
אף אחד לא אומר לו כלום, לא שום דבר.
הוא גם לא הולך לשירותים, הוא עושה את זה איפה שהוא רוצה.
הוא גם, אתה מבין,
שואג על מי שהוא רוצה,
על הכיפאק, בקיצור, מלך החיות, ג'ונגל.
ויש עוד כאלה.
עכשיו,
אתה רואה את הדג, איזה כיף לו.
כן, עושה סלטו, טרינג, אף אחד לא אומר לו איך, לאיזה, בוא, לא, תאותת, תאותת, זה, שום דבר.
חי איך שהוא רוצה.
אתה רואה צו,
הולך לאט-לאט, למה? הוא חי 200 שנה.
מה בוער לו?
לא רק זה, יש לו דיור חינם, הוא לא צריך את לפיד.
אתה מבין?
הוא בדירה שלו,
התמבין הולכים ביחד.
אז אם השם היה רוצה לברוא אותנו כבעלי החיים,
היינו נבראים כבעלי החיים, אבל הוא ברא אותנו בנים שלו.
בנים שלו זה בדומה לו מה שאפשר.
לכן הוא ברא את האדם בצלם אלוקים.
מה זה הצלם אלוקים?
הקדוש ברוך הוא בעל בחירה.
הוא יכול להחליט כך,
יכול להחליט כך, יכול להחליט כך, יכול להחליט כך, מה שהוא רוצה הוא עושה.
הוא ברא אותנו גם כן, בעלי בחירה, היחידים בעולם, בעולם,
בעולמות,
היחידים שהם בעלי בחירה זה אנחנו.
מלאכים,
שזה שיא השיאים, כאילו אתה מבין, בכיף,
ככה עפים להם, וזה יופי.
אתה מבין? אין להם ייסורים, אין להם כאבים,
אין להם דאגות, אין להם חובות, אין להם שום דבר.
משרתים את השם, אתה מבין? מה שהוא אומר להם, עושים בכיף,
וריצה, גם לא מתעייפים,
לא כלום.
מלאכים הם דרגה פחותה מאיתנו, כי אין להם בחירה.
הדרגה הכי גבוהה והדומה לקדוש ברוך הוא זה אנחנו.
עכשיו, בשביל שתהיה לנו בחירה,
אז אנחנו צריכים להיות לא מתוכנתים ומחויבים ואנוסים
להיות מה שהוא רוצה.
אם ככה, אנחנו מלאכים.
הוא צריך לתת לנו את האפשרות לבחור בין טוב לבין רע,
בשביל שאנחנו נקבל בזכות מעשינו שבחרנו את שכרנו.
אם
אתה תהיה האחד שתקבל אצלי כל הזמן לאכול,
אם אני אתן לך כל יום לאכול,
אתה לא דואג, לא צריך לעבוד, לא כלום.
אבל מה אתה נקרא?
אתה נקרא רש
אני
שעה על חשבון העשיר.
אבל אם אתה היית עשיר בזכות עצמך,
אתה בעצמך היית.
לחם בושה זה נקרא, לא? לחם בושה, משהו כזה. נכון.
אבל השם יכול לשנות את הטבע, שאתה תרגיש בסדר עם זה, אתה תרגיש נחמד וכיף,
כמו שכאילו השגת את זה בעצמך.
הרי במבחן התוצאה זה לא עובד. כאילו, רוב האנשים, אני מניח, כן?
לא צדיקים הכי גמורים כמו הרב שנפטר ביום שישי.
פחות מזה, אני מניח.
אז אם זה לא עובד, השיטה לא כל כך עובדת,
למה שלא כל בן אדם שנפטר, תכף נדבר על השיטה, אם היא עובדת או לא, אבל קודם כול לשאלה שלך.
הקדוש-ברוך-הוא רוצה
שכולם יגיעו, כמו שהצדיק שנפטר יגיע מתוך עמל ויגיעם,
ישיגו את זה בזכות עצמם.
אז זה קניין בנפשם,
הם עשו את עצמם.
עכשיו, אתה זה אתה בזכות מי שאתה.
לא בנו אותך בתבנית.
אתה בונה את עצמך, אדם,
נאמר עליו, עייר פרה,
אדם ייוולד.
כשנולד האדם הוא כמו עייר פרה.
הוא לא מחונך,
אין לו דרך ארץ, אין לו כלום,
הוא לא יודע כלום,
מלמדים אותו הכול מהתחלה עד הסוף.
והוא צריך את האדם ייוולד,
הוא צריך להוליד מתוך העייר פרה, מתוך כל הכוחות
וכל התכונות
השליליות והחיוביות,
לברור מתוכן ולהוציא את הבחינה שנקראת צדיק.
הוא בורא את עצמו עכשיו.
זה נקרא אדם ייוולד.
על זה האדם מקבל שכר בזכות עצמו, בזכות מעשיו.
זאת אומרת, בן אדם שבא לאיזה בית, נגיד,
והוא נמצא שם,
כולם מגישים לו הכול, לא מרגיש נוח.
הוא אומר, תנו לי לעזור משהו, תן לי, תן לי, אני אכין, תן לי, אני אעשה סלטה.
אני אעשה משהו, לפחות תן לי משהו לעשות.
אני לא יכול כל הזמן שישרתו אותי ויעשו אותי ככה, אני לא עשיתי שום דבר.
אם זה יהיה רובוטים שישרתו אותו, הוא לא ירגיש את הצורך לעזור להם. אין דבר כזה. אתה צריך להבין שאתה צריך להיות דומה לקדוש ברוך הוא, כי זו הקרבה הכי גדולה.
אז הוא לא רוצה לברוא אותך רחוק ממנו, ממציאותו.
בגלל שהוא טוב גמור,
הוא רוצה להיטיב בטובה הכי גדולה שיכולה להיות קרובה אליו.
אז אתה צריך להיות דומה לו.
זה אלי ואנווהו ואני הוא.
אתה צריך להיות דומה לו.
והדמיון לו זה מה שאתה בעל בחירה ועושה את הראוי והנכון,
לפי מה שהוא אומר.
אם הוא אומר לך שזה הראוי והנכון, עכשיו תעבוד על עצמך.
כשלוקחים אותך לצבא
ומבקשים ממך לעשות משימות,
אז אתה צריך עכשיו להתגבר על כל המכשולים שיש לך בדרך.
היה אבא אחד שבא לבקר את הילד שלו
בזמן שהייתה טירונות.
הוא ראה שהבן שלו מטפס על הרים, סנפלינג, בלאגן.
האבא הזה היה עשיר.
אמר לקצין, סליחה, תראה, לא חבל לי, צעירים כאלה מסכנים, תראה איך אתה קורע אותם, תראה איך הבן שלי נהרג.
אתה יודע איזה ילד שמן את זה? מה אתה עושה לו? תראה, יבלות כולו.
תראה, יש לי כסף, אני רואה שיש לכם פה הר מפריע, אין לי בעיה, אני מביא שופלים על חשבוני,
אני מיישר את הכול, תן להם לרוץ, אתה מבין, במישור, מה אתה מטפס איתם?
אומר לו, תגיד, יש לך שכל?
צבא זה לא פיקניק,
זה צריך פה, אדרבה, להכין אותם למלחמה, כשתהיה מלחמה, שיהיו מוכנים, שיהיה הכול, צריך להכין את זה.
אדרבה, זו המטרה, כדי להשיג את גן העדן,
כדי שאחר כך יגיע המבחן האמיתי, שאתה צריך להשתכר,
לקבל את מה שראוי לך,
אתה צריך להכשיר את עצמך.
אז שמים אותך במקום שיש ניסיונות,
ויש קשיים, ויש עכבות, ויש דמיונות,
ויש כל מיני דברים שמבלבלים,
ואתה צריך מתוך זה להשיג את הדבר.
כמו שיש גן המבוכה.
אתה מכיר גן המבוכה?
היה פעם משחק אצל המלכים,
כשעושים גן,
וכל אחד מוביל שביל למקום, ולפעמים זה נסתם.
ואתה לא יודע איך להגיע, ויש באמצע, צריך להגיע לאמצע.
יש כזה משחק כזה, אתה יודע, מפלסטיק, שמעבירים עד שאתה צריך להגיע למשהו?
אותו דבר, זה נקרא גן המבוכה.
כל המטרה זה לראות מי זה הפיקח שיודע להגיע לשם בכוחות עצמו.
אז עכשיו אומר הקדוש ברוך הוא, אם תגיע לפה,
מיצית את עצמך, הגעת למה שאני ביקשתי ממך, נפלא.
עכשיו אתה יכול לעלות לקבל שכרך מושלם.
אתה לא אוכל לחם חינם
כמו עני בפתח,
אלא אתה אוכל בזכות מעשיך,
בזכות מה שהגעת בכוחות עצמך.
זה הרצון האלוקי כדי שאתה תהיה הכי דומה לו.
עכשיו, אם השיטה עובדת או לא,
השיטה לכאורה לא עובדת.
לכאורה לא עובדת.
אבל גם ללכאורה יש פתרון.
הקדוש ברוך הוא נותן אפשרות לשוב ולתקן.
מבחן חוזר זה נקרא,
כמו שבבית ספר יש מבחן חוזר.
לא הצלחת ולא הכנת את עצמך למבחן כראוי, לא עברת אותו פעם ראשונה,
תבוא פעם שנייה, שלישית, עד רביעית.
אם אחר כך לא תצליח לתקן,
אז יביאו אותך באופן כזה שתתוקן
גם בלי שאתה תשתתף בתיקון.
העיקר שתגיע לתיקונך ותזכה להגיע למקום הראוי לך.
חבל שאתה ילד לא ממושמע ולא עושה את זה כמו שאומרים לך,
אבל אם היית שומע היית מגיע ישר
לכל
אב ואם יש ילדים.
לא כולם שווים.
ילד ששומע מקבל מייד מה שההורים הבטיחו לו. ילד שלא שומע לא רק שלא מקבל, מקבל עונש כדי שיתקן את עצמו.
למה צריך לעבור מסלול ארוך אם אפשר לקצר אותו?
אז זאת אומרת, בן אדם יכול לעשות את מה שבעצם הבורא רוצה ממנו.
גם אלה שלא עושים את רצון הבורא,
הם מלמדים את אלה שעושים את רצון הבורא
כמה לא כדאי להיות כמותם.
למה?
כי אם בן אדם רואה שבן אדם משקיע את עצמו בהבלים, בסופו נפטר ולא לוקח כלום, כמו המלך הראשון ולא כמו המלך השני,
זו סיבה מספקת בשביל שאדם ירגיש,
אני לפחות עושה משהו שיישאר לי ממנו.
אבל ברגע שבן אדם לא מבין למה זה לא עובד בצורה שונה,
שכאילו יש פתרונות כמו, יש הצעת, תיבת הצעות,
יש הצעות שכאילו הרבה יותר,
אני חושב לפחות, שכאילו ברגע שבן אדם יחיה את החיים שלו
איך שהוא רוצה. אבל כבר הסברנו לך, שכחת ש... כן, אני הבנתי שכאילו אתה אומר שהוא צריך להתאמץ לזה, אבל גם... לא, לא הבנתי את החלק הראשון, שאם אתה רוצה להיות בעל חי, אין בעיה, אפשר לבקש בקשה מהקדוש ברוך הוא,
שייקח אותך ואתה תחזור, תבחר איזה חיה אתה רוצה להיות,
והוא יביא אותך, אין לו בעיה, יש לו כאלה מיליארדים.
אתה רוצה להיות אחד מהם, אין בעיה. בני אדם יש לו סוג אחד.
אתה רוצה להיות מאלה היחידים הבודדים שהם בצלם אלוקים הדומים לו,
ולהבין מה הוא אומר ולא לתת לו עצות?
אם אתה רוצה להיות מהסוג הזה, הרווחת. אם אתה רוצה לתת לו עצות,
אז זה דבר נפלא מאוד.
מצאנו סוף-סוף מין מיוחד בעולם
שהוא יותר חכם ממי שהמציא אותו.
זה דבר נפלא, ובתיבת ההצעות תשים לו, נראה אם הוא יקבל את ההצעות. לא אמרתי שאני יותר חכם, אמרתי שפשוט זה יהיה יותר קשה לעשות משהו שאתה לא מבין אותו.
מתוק אם הקדוש ברוך הוא החליט שזו הדרך,
אין דרך יותר טובה מזאת.
זה לא בגלל שהוא מוגבל,
זה לא כמו אחת שהמציאים מכונה בהתחלה,
מכונית, אתה יודע, של לבלק כמו שהיו פעם,
שהיו נוסעות ככה עם עלייה וירידה בגלל שהגלגלים לא היו בדיוק עגולים,
אלא מדובר פה באחד שלא יכול להביא לך את המרצדס,
הטמין הכי טובה,
אלא גם את מה שאתה עוד עתיד לחלום הוא כבר עשה.
הקדוש ברוך הוא יודע להביא את הבסט של הבסט.
המבחן הוא שלך. נכון, לא כולם מצליחים במבחן בפעם הראשונה,
אבל הקדוש ברוך הוא נתן מנגנון שגם אם אתה לא מצליח, הנה אני מגיע להרצאה
ואומר לך מה הדרך להשיג את מה שצריך להשיג.
אתה אומר יש שיטה,
אבל לא יודעים למה היא עובדת. למה יש את השיטה הספציפית? יודעים למה היא עובדת, כי הקדוש ברוך הוא רוצה להיטיב,
ומדרך הטוב להיטיב.
איך הוא מיטיב?
שהוא נותן את ההטבה המקסימלית שניתן לתת לה ברור.
מה ההטבה הכי גדולה? שיהיה דומה לו.
נגיד, יש מלך והוא רוצה להיטיב לכל הנתינים שלו.
ואיך נהיה דומים לאשר? רגע, מה הוא עושה?
הוא אומר לכולם,
אתם יכולים להתנהג כמוני.
פשיעי, מי נותן דבר כזה?
שתהיו הכי דומים לי ותתנהגו כמוני.
אבל אני מלך,
ותכסיסי המלך זה לא תכסיסים של אדם פשוט.
מלך לא אוכל פלאפל.
הוא לא עוצר בקיוסק, הוא אומר, תביא לי פיתה ואוכל, והטחינה יוצאת לו מפה.
זה לא מלך,
זה ג'וחה.
מלך,
יש לו תכסיסי מלכות.
נכון שזה קצת מגביל, נכון,
אבל זה מלך, מה לעשות?
אז הבורא אומר לך, תתנהג כמו שאני אומר לך,
ואז תהיה דומה לי בצלם אלוקים.
אז אתה אומר, בשביל מה? בוא נקצר.
תביא לי ישר את ההרגשה של הפלאפל מההתחלה,
בלי ביסים אפילו,
בלי טחינה, בלי כלום. תשים אותי, אתה...
זה לא התכלית.
אתה תחליט שתהיה דומה למלך ולא לקיבה שלו.
הבנת, עיוני?
בגדול, אבל... לאט-לאט.
לגבי העולם הבא.
עולם הבא זה עולם חמישי. יש חמש עולמות, יש להיקלטת שעה וחצי, אני לא אחזור עליהן, אני רק אומר בקצרה.
יש עולם הזה,
כשיוצאים מפה הולכים לעולם הנשמות, או גן עדן או גיהינום.
יש עולם שלישי, זה בעולם הזה,
לאלה שעדיין פה,
זה נקרא עולם ימות משיח, כשיתגלה מלך המשיח בעגלה ובזמן קרים.
אחרי זה, 40 שנה יהיה עולם רביעי, זה נקרא עולם תחיית המתים,
שמתים יקומו מן הארץ הצדיקים
ויישארו פה.
ואחרי זה יהיה עולם חמישי, זה נקרא עולם הבא, עולם נצחי בלתי משתנה.
המסלול הוא,
כמו שאמרנו,
הקדוש ברוך הוא נתן את האפשרות של תשובה,
שבכל זמן נתון,
כשבן אדם חטא, נכשל, לא הצליח,
אפשר לחזור ברגע אחד בתשובה ולתקן הכול, למחוק את כל העבר.
תגיד, היה פעם טאפ?
בטאפ היית מקליט?
השירים לא מצאו חן בעיניך, או שכבר פג תוקפם, מה שנקרא?
אתה יכול למחוק ולהתחיל מחדש.
זה נתן הקדוש ברוך הוא מתנה,
שאין דבר כזה בשום דבר בעולם.
עכשיו, אתה יכול לתקן את הכול פה, אם תיקנת פה, מצוין, לא תיקנת הכול פה,
או שאתה הולך לגיהינום ושם מתקנים אותך אם זה שיפוץ קל,
ואתה הולך לגן עדן.
אם לא, אתה צריך לעזור בגלגול,
אם לא, יש דברים יותר קשים, לא צריך להזכיר.
קיצורו של דבר, זה השלב השני.
אחרי זה,
יש פה את העולם הזה, יהיה פה ימות משיח,
יהיה פה אלף שנים,
שהאלף שנים האלה ימות משיח,
יהיה שלום בעולם, יהיה שלווה בעולם, יהיה תענוגים כמו שאתה רוצה, הכול יהיה מוכן, והכל זה, כי אתה כבר שלם.
כל העולם יהיה שלם. כולם יכירו את הבורא,
למי קטנם ועד גדולם,
כולם ידעו את השם,
כולם יגידו, השם אחד ושמו אחד,
הכול יהיה בסדר, העולם מושלם.
ואז רק יהיה, נער ייקרא בן מאה.
נער,
בן מאה. יאריכו ימים כמו האדם הראשון,
כמו דורות ראשונים.
חיים של השיא, של השיאים, גן-עדן עלי אדמות.
כולם יכירו את האמת.
זה יימשך אלף שנה,
ואחרי זה, זה יהיה העולם הבא.
העולם הבא זה המדרגה הרוחנית שבן-אדם צבר כל ימי חייו.
זאת אומרת,
אם תיקנת את עצמך פעם ראשונה, אתה עולה לגן-עדן, נמצא בהמתנה,
תהיה תחיית המתים, אתה קם.
מה ההבדל בין גן-עדן לתחיית המתים?
שבגן-עדן אתה נמצא במדרגה שאתה הגעת אליה, לא יותר מזה. לא תוכל להגיע למקומות של צדיקים יותר גדולים ממך.
לא תיפגש אתם.
אבל בתחיית המתים אתה תיפגש עם אברהם, יצחק ויעקב, עם האדם הראשון, עם כל גדולי העולם שהיו הצדיקים. תוכל להיפגש אתם פה, בעולם הזה,
להיות אתם במחיצה אחת אלף שנה. ומה עושים שם?
עוסקים בחוכמה, בתורה, ביראה.
הנאות העולם הזה נשארות כמות שהן, רק נקיות וזקות.
זה בעולם הזה החומרי.
בעולם הבא גם זה לא צריך.
החלק שלך יהיה חלק רוחני, וה...
הנאה
לא ניתנת לעמידה,
אין לנו מושגים להסביר אפילו את האושר הגדול,
אבל להבין קצת מאושר רוחני אנחנו יכולים.
אם נבין עכשיו מה זה אושר גשמי,
נוכל להבין טיפונת מה זה.
לדוגמה, מה זה אוכל טעים דבש, נכון?
בגד נעים משי.
ריח בסמים
מהנה אותנו, נכון?
זאת אומרת, אלה הנאות העולם הזה.
בואו נבחן מה זה אומר.
דבש בא מדבורה,
מברייה שפלה בעולמו של הקדוש ברוך הוא.
ומה זה הדבש?
זה הקיא שהיא מקיאה.
היא אוכלת סוף,
מעבדת אותו ופולטת אותו.
הקיא הזה נקרא דבש.
משי זה מתולעת משי,
שהיא מפרישה, שוב פעם, על-ידי הקיא שלה היא מפרישה חוט משי,
וזה המשי.
ריח, יש ריח שהוא נעשה מזיעה של חיות,
כגון מוסק.
ואישה, לפני שהיא יוצאת לאכול דבש עם בעלה,
שזה קיא של דבורים,
היא לובשת בגדי משי, שזה קיא של תולעים,
ומורחת על עצמה או מרססת, אתה מבין, זיעה של חיות.
ויוצאים לערב לבלות.
אז הנאות העולם הזה מהדברים השפלים בעולמו של הקדוש-ברוך-הוא, בדרך הכי לא, לא, לא,
זה נקרא הנאות העולם הזה.
אז אם הבריות השפלות, השם יודע להביא כאלה הנאות,
מה מהדברים הרוחניים הוא יודע להביא?
אין לנו שום מושג אפילו לעכל מענם.
אבל לדוגמה, מוזיקה, אתה יודע, אתה יכול לשמוע מוזיקה בלי סוף.
אם זה בדציבלים ראויים,
אתה יכול ליהנות בלי הפסקה, כי זה רוחני.
מריח אתה יכול ליהנות
בלי סוף,
שהוא לא חריף מדי, אתה מבין, ומטשטש.
ומראייה אתה יכול ליהנות מנופים, אתה יכול לנסוע לשווייץ לראות את האלפים, לראות ככה, לראות, ו... לא תסבע, עין לא תסבע.
כל זה דברים רוחניים, וזה אפס קצה של הנאות,
והן עדיין קשורות לגשמי.
עכשיו, חוכמה,
כשאדם זוכה לחוכמה
והוא עולה בדרגות החוכמה,
אין אושר יותר גדול מזה,
כי הנפש לא יכולה לצאת מרוב החוכמה מהאושר של מה שהוא משיג.
אבל מי שיותר חכם, ככה אומרים, יותר מצטער על זה.
לא, לא ככה אומרים.
לא אומרים.
כן, גם.
אז זאת אומרת, זה בגלל יוסיף דעת, יוסיף מכאוב.
אם בן אדם
יש לזה כמה פירושים,
אבל לכיוון שאתה אומר, יוסיף דעת, יוסיף מכאוב,
פירושו של דבר שאדם רואה,
מרוב שהוא מרבה בחוכמה,
הוא רואה התממין כמה הוא חסר,
הוא רואה כמה אחרים רחוקים, וכל מיני דברים כאלה.
יש לו מכאוב מזה.
הוא רוצה, התממין שכולם ישיגו את החוכמה. לדוגמה, לאדם יש חוכמה מרובה,
והוא רוצה להעניק אותה לאחרים, ואנשים לא קולטים בכלל מה שהוא אומר. יש לו צער מזה גם כן.
אבל אם בן אדם עולה ועולה ועולה ועולה בחוכמה,
זה אושר שאין כדוגמתו. גם הנפש לא תמלא כמה שתיתן לו עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד.
אנחנו יכולים להבין מה האושר שהיה לגאון מווילנה שהשיג את כל רזי התורה? זה לא יאומן.
מה שאדם אדם יושב בשיעור
והוא שומע איזה דבר חידוש או דברים כאלה, הנשמה שלו מתלהטת.
אני אתן לך דוגמה, כן?
כתוב בפרשה שלנו,
בפרשה הקודמת,
בפרשת תזריע מצורע.
כתוב שם שאם אדם
זכה,
אז אומרים לו,
אחור בקדם צרתני. אם הוא זכה, אומרים לו, אתה ראשון למעשה בראשית.
אתה קדם למעשה בראשית.
ואם הוא לא זכה,
אם גס לבו,
אומרים לו,
יתוש כדמך,
שלשול כדמך.
מה אתה מתגאה?
מה זה אומר?
ידוע שאדם נברא ביום שישי.
ביום שישי הוא נברא, זאת אומרת, אחרון לברואים.
כולם נבראו לפניו.
ולמה זה?
כי כשמלך מגיע, קודם כול כולם מתכוננים וכו' וכו' וכו', ואחר כך הוא בא כשהכול מוכן.
מלך לא ממתין עד שיבואו
הנתינים שלו.
זה הביאור הרגיל. אבל אומרים, זה לא תמיד ככה.
אם אתה יודע, אם אדם זכה,
הוא נהיה זך, מזוכח,
עושה את רצון הבורא כמו שצריך,
אומרים לו, אתה קודם למעשה בראשית, כי אתה עלית במחשבה ראשון, כל הבריאה נבראה בשביל האדם.
אז סוף מעשה במחשבה תחילה.
אתה נבראת אחרון למעשים,
אבל זה מראה שאתה היית ראשון במחשבה שהכול נברא
בשבילך.
אבל אם הוא לא זכה
והוא לא הולך לתכלית שהקדוש ברוך הוא ברא אותו,
וגס לבו הוא כמו אלה הרשעים שאוכלים ושותים ונהנים רק מהעולם הזה,
אומרים לו, יתוש כדמך, שלשול כדמך.
זאת אומרת, מה אתה מתגאה?
אתה מתגאה שאתה בן אדם?
שאתה אוכל ושותה והכול?
יש לפניך בריות שכבר קדמו לך, אתה נולדת אחרון,
מה אתה מתגאה?
אבל לא זה מה שאמרו החכמים, יש פה עומק נפלא. למה הם בחרו דווקא יתוש ושלשול?
תשמעו באור מדהים, מדהים, מדהים.
יתוש,
בגמרא כתוב שזו בירייה קלה בעולמו של הקדוש ברוך הוא,
שהיא מכניסה ואינה מוציאה.
יתוש,
ברייה שמכניסה, אוכלת, מוצצת דם
מאנשים וכו' וכו',
והיא לא מוציאה.
ברייה קלה בעולמו של הקדוש ברוך הוא.
שלשול,
כמו שבלול, כמו שהבילול
תמס יהלוך,
ככה אומר דוד המלך על השלום,
כי שלשול זה שנמחה בצואה.
זאת אומרת, יש תולעת שלשול,
שהיא נמצאת בגופו של אדם
והיא נמחית בצואה והיא לא מתקיימת.
את שתי הדוגמאות האלה הם חכמים. למה?
אם בן אדם לא מגיע לתכלית,
לא מגיע לתכלית שהוא נברא בשבילה
ולא עושה את מה שה' רצה, שהסברתי לך קודם,
אז אומרים לו, תשמע, יתוש כדמך.
גם הוא לא מגיע לתכלית.
למה?
מה התכלית? התכלית זה להוציא את כל מה שפסולת
ולהשאיר
רק את מה שאתה נצרך, כמו שאנחנו אוכלים,
הוויטמינים נשארים והפסולת יוצאת.
אבל היתוש הוא בראייה כזו קלה שהיא מכניסה ולא מוציאה. זאת אומרת, לא מגיעה לתכלית, לבירור.
היא לא מצליחה לברר את הפסולת מגופה ולהוציאה החוצה.
אם אתה אדם שלא יודע לברר בין טוב לרע ולהוציא את הפסולת, את הדברים הלא-טובים, לא רק מהגוף,
בכלל לברור בחיים מה נכון ומה לא,
אם אתה לא יודע להגיע לתכלית הזאת אז יתוש כבר כדמך. הוא גם כן כבר יודע לעשות את מה שאתה עושה, לא לברור שום דבר וכלום.
ויש כאלה שעושים חצי דרך,
כמו השלשול,
שבכל אופן הוא נמצא במצב שיודע לברור, אבל הוא כבר נמחה בצורה,
הוא לא מספיק לעשות את מה שהוא צריך לעשות.
זאת אומרת, אדם נמצא בעולם,
הוא יודע את הדרכים, מה נכון ומה לא,
אבל הוא לא מספיק לעשות את מה שצריך לעשות והוא נמחה ולא מגיע לתכלית שלו. לכן אמרו חכמים דבר כזה.
כשאדם רואה את החוכמה של חכמים, כשמביאים איזה דבר כזה,
הרי הוא מאושר, הרי ההתבוננות בזה, רק להתבונן.
איך מביאים לבן אדם, תראה,
ברגע אחד אתה יכול להיות זכה,
אתה כתב למעשה בראשית,
וברגע אחד, אם אתה לא זוכה,
אתה יכול להיות כזה שיגידו לך יתוש כדמך שם,
שלשול כדמך,
ואתה הפחות שבפחותים,
פחות,
פחות מיתוש ומשלשול.
ויש דבר עוד נוסף מדהים.
המדרש אומר, ברצות השם דרכי איש,
גם אויביו ישלים איתו.
אומר המדרש, מי זה אויביו של האדם?
יתושים וזבובים.
בן-אדם הוא בחיר הבריאה.
יתושים וזבובים, נבראים מן העיפוש.
עכשיו הוא בחיר של הבריאה, לכאורה, אם לא צריכים תמיד לפגוע בו.
הוא בחיר של הבריאה.
אם הוא צדיק גמור,
לא יעלה עליו יתוש ולא זבוב.
אם הוא לא צדיק גמור,
אז האויבים באים עליו.
הרב לופיאן, זכר צדיק וקדוש לברכה,
היה צדיק גדול מאוד.
ברכסים
והוא ראו והעידו עליו שהיו תקופות חמות מאוד ברכסים
והיו יתושים והיו זבובים
והם היו עולים על כולם
ועליו מעולם לא ראו זבוב ויתוש.
אתה שומע?
זה בארצות השם דרכי איש, כשדרכי האיש הם ראויים לפני הקדוש ברוך הוא,
גם את האויבים האלה משלים איתו.
אז רואים שגם היתושים והזבובים יש להם ייעוד ותפקיד
לומר לבן-אדם ולעורר אותו אם אתה שלם ב-100% או אתה לא שלם ב-100%.
הם שליחים להגיד לך בעצם חניתם עליך אם אתה כזה או לא.
אני קשה לי לקבל את זה, בגלל שיש כבר את הדוגמאות שאמרת, צדיק ורע לו, רשע וטוב לו,
וקשה להבין מה העניין של היתושים,
כאילו אם מי שמציק לו ייתושים אז הוא רשע ומי שלא מציק לו אז הוא צדיק. לא, לא שהוא רשע.
חסר לו משהו. הוא לא צדיק גמור. כן, לא צדיק גמור. אני פשוט
לא חושב שאפשר להיתפס לזה, כי לא נראה לי שזה לא ככה. לא צריך להיתפס,
אבל זו עובדה שאתה צריך להקל. אם אתה אומר.
עוד רק משהו קטן אני לא רוצה לעכב אותו.
אני לא כל כך הבנתי אותך למה השיטה עובדת בצורה כזאת ולא בצורה אחרת, כמו שסתם דוגמה אני הצעתי.
כאילו, כי זה נראה לי פשוט יותר טוב ויותר אפשרי. בוא נחזור על ההצעה שלך.
נחזור על ההצעה שלי.
במקום להתאמץ ולעשות את כל המצוות האלו,
אתה רוצה שכאילו, שאני ארגיש שבאמת אני עשיתי את זה?
אני לא רוצה כלום, תגיד את ההצעה רגע.
אוקיי, פשוט אתה נולד. הקדוש ברוך הוא יוליד אותך, כן. ככה, אנחנו פשוט נשארים ככה. כן.
אתה חי את החיים שלך איך שאתה רוצה, כפוף למדינות, או כל לא משנה איך. כן.
הדבר היחידי שאתה צריך לעשות זה בגיל, לא יודע, אני בגיל 13,
לעשות איזשהו משפט או עלייה לתורה, גם את זה לא חייב.
אתה מת, כולם מקבלים עולם הבא,
משהו בדרגות הכי גבוהות ברוחניות.
אתה מרגיש שאתה קיבלת את זה ביושר, אתה מרגיש
בדיוק כאילו נולדת והפכת להיות, והצדיק הכי מושלם היית בעולם הזה.
וככה כולם ירגישו בסדר עם זה, והרי להשם יש תקציב בלתי מוגבל. הוא יכול להביא לך.
אז קודם כול, הצעתך נדחתה,
כי יש לי הצעות יותר טובות משלך.
אחת, לא צריך בכלל לרדת, נהיה ישר בגן עדן.
והצעה שנייה שלך היא כל כך לא טובה,
שאם אתה לא תעלה לספר תורה,
אז לא יהיה לך אפילו צ'אנס.
זאת אומרת, אם עלית על ספר תורה בגיל 13,
אז אתה תקבל את כל המעונות האורחוניות. ואם לא עלית, אתה אמרת, לא בא לי ללכת היום לבית כנסת ולא רוצה לעלות ספר תורה.
למה? אני יודע שאם אני אעלה לספר תורה,
שרענו אותי למעלה. אמרתי, אפשר לוותר גם על זה, כאילו שייתן לכולם. אה, אפשר לוותר. אז מה נעשה במקום?
נחיה את החיים כמו שעכשיו.
סתם, אני יוצאתי את העולם הזה רק בתור פרוזדור. למה צריך לחיות פה בכלל אם זה רק פרוזדור? אני לא יודע, הוא עשה את זה ככה. לא, לא. אתה, יש לך הצעות שלך, אל תשפר את שלו. תגיד את שלך.
שלי? כן.
בא לי אבל להשאיר את העולם, למה... אה, בא לך.
שיישאר ככה, כל אחד יחיה את העולם הזה. הרי שהוא טעים לך את העולם הזה,
אז אתה אומר, תשמע, נחמד פה, וזה האפס הגמור מה שהוא יכול לתת, כמו שהסברתי לך, עם הדבש. ברור, שאני ארגיש את הפערים, את העוצמה. לא בגלל שהוא רוצה שתרגיש את הפערים, הוא יכול לתת לך להרגיש את הטוב. בשביל מה צריך להרגיש את הפערים? מה אכפת לך?
אתה לא צריך בשביל להרגיש את הטעם של סיגר לעשן את כל הסיגריות המעפנות.
אתה יכול אשר לקחת סיגר. ברור, ברור, אתה צודק. אני לא זורק פה הצעות עם משהו מסודר. ברור, ברור. להקים עולם הבא זה משהו רציני. ברור, בטח, להקים את זה. אבל אני פשוט באמת, הדבר היחידי שלא הבנתי זה למה צריך כל כך להתאמץ,
ולמה צריך כל כך לסבול כביכול. ואתה אומר, באמת, רוב העולם הוא סבל, וגם בדברים הטובים אתה מצפה למשהו יותר טוב, אז אתה עדיין לא מרגיש אותו. לא, לא, לא, לא, אתה טועה, רק דבר אחד. כל הסבל וכל הדברים זה בגלל האדם, לא בגלל השם.
האלוקים עשה את האדם ישר,
ואתה יכול להגיע לישר, ישר, ישר, ישר, אבל ברגע שאתה מעקם דרכיך,
אז אתה נופל בפחתים, בבורות.
הקדוש-ברוך-הוא לא נתן לך לכשל,
הוא נתן לך לא לכשל.
לכן הוא נתן לך תורה שמדריכה אותך, ומסבירה לך, ואומרת לך, ומכוונת אותך.
יש לך מספיק מספיק דרכים לא לכשל.
ומורי דרך, ורבנים, ואנשים, הכול הוכין לך, הכול.
עד שתגיע לגיל 13 הוא כבר בישל אותך,
אמר לך, תתכונן, תלמד, תהיה.
עד שתגיע לגיל 13 תוכל לצאת לדרך, כבר מסודר.
השאלה אם אתה רוצה או לא רוצה, או שאתה כבר חכם על אבא שלך. גם אם אתה אומר לו, אבא, אתה לא מבין,
זה ככה, זה לא ככה, עזוב אותך, לא רוצה, כן רוצה, כן רוצה, אתה אומר לאבא שלך,
ממילא אתה נופל גם עם אבא שלך של מעלה.
תודה רבה.
נהיה בריא.
כן.
שלום. תן לגברת. אני כאן, כאן. אה, כן, כן, כן, חטיפה, נו. אני אעביר את זה ככה, חטפתי, כן.
סליחה, מחילה.
אני חייבת לומר, כבוד הרב,
שאני די מתרגשת להיות כאן.
14 שנה עברו מאז שפגשתי אותך באופן הזה שאני יושבת בהרצאה.
רציתי לשאול שאלה כזאת.
אני בן-אדם שאין לי דרך להסביר למה.
יכול להיות שזה בגלל התאריך שבו נולדתי, הדרך שבה כל אחד איכשהו יש לו איזשהו
עפר, אוויר, אש ומים, אז כנראה שבי יש משהו שמתחבר נורא לעצבות פנימית
לא מוסברת.
כאילו, מגיל קטן.
אני מקווה שאני אמשיך לחייך, כי אלוהים עשה קצת ככה,
שלימד אותי שאני צריכה לחייך יותר.
איך בן-אדם,
שככל שהוא גדל והוא יודע יותר,
יכול לחיות במציאות הזאת בלי עצבות?
מי שמשלים את עצמו ויודע שהוא עושה את העבודה האמיתית לשלמות נפשו,
רוחו ונשמתו,
הוא משיג את השלמות הפנימית והשמחה.
מהתבוננות, העצבות היא מההתבוננות עצמה. אני שומרת שבת, שומרת כשרות, ברוך השם, באמת
כמה שיותר, הדבר שהכי, התאווה הכי גדולה שלי זה דווקא
יותר להאכיל מבחינת ההתפתחות של הראש,
ואין לי יותר מדי,
אני לא מתאהבה לדברים אחרים. מה מעציב אותו? אני יכולה להקשיב שעות,
לפתוח ספרים? מה מעציב אותך?
המציאות?
איזה מציאות?
מקולקלת בעיניי, מאוד. תקני אותה.
אני מרגישה לא שייכת.
תקני אותה, אני גם כן מרגיש לא שייך.
תקני אותה.
אני עושה כל ערב תיקון, מתקן כמה שאפשר.
תקני.
יש עניין בתרי״ג מצוות,
כנגד רמ״ח איברים ושס״ה גידים. יש אחיות שהן לא יכולות לראות חולים,
אז הן החליטו להיות אחיות,
ללכת לעזור לחולים.
יש אנשים מתנדבים במד״א,
הם רוצים להציל חיים,
הם רואים שיש אנשים שקורה להם מקרים כאלה ואחרים, רוצים להיות לידם באותה שעה.
יש אנשים שרואים שיש בעיות בחיים והם הולכים לתקן, הם הולכים לעזור.
הם מבינים שהם יותר טובים מאחרים כי הם מבחינים לפחות
מה חסר, מה לקוי וכו', והם הולכים לתקן, דבר גדול.
זה נותן סיפוק.
אני יכולה להגיד לך את המרב שאני יכולה לעשות,
אני כן עושה.
ברוך השם, מבחינה ורבלית,
אלוהים בירך אותי.
אני כן עובדת כמרצה באגודה למלחמה בסרטן.
אני כן מתנדבת במחסן של לתת.
אני עושה את המקסימום שאני יכולה, באמת,
לאנשים נמאס לפעמים לשמוע בקטע של כמה כבר אפשר, כאילו, תירגעי כבר.
זה עוד יותר מעציב שאתה נמצא במצב שכאילו גם כשיש לך את הבפנים,
אתה אומר,
אולי נפתח עוד איזה אוזן, עוד איזה עין, עוד איזה,
אתה יכול לעשות הכול בשביל בן-אדם, אתה לא יכול לתת לו מוטיבציה.
אתה לא יכול לתת רצון.
אם לבן-אדם אין רצון, אתה לא יכול לעשות עם זה כלום.
אתה לא מגיע לכל קהל היד, אתה מגיע רק למי שנמצא פה, בנוכחות, כאילו, כי הוא בחר להגיע לכאן.
אתה לא באמת,
כאילו, צריך ש... לא, אני התחכמתי קצת, אני עכשיו משדר לכל העולם.
ויש גם שידור חוזר,
ואני גם מפיץ את הדסקים שלי בכל העולם.
וכנגד זה יבואו אנשים שינסו לכבות אותך ולהשתיק אותך. אין שום בעיה, אין שום בעיה, זו מלחמה על הכיפאק.
מה הבעיה?
הם יעשו, ואני אגדיל את זכרי.
מה הבעיה?
פייט.
זה טוב שיש פייט. אני כל החיים בפייט.
בסדר.
בסדר, העיקר לנצח. אבל אין שלווה באמת. אין שלווה נפש אמיתית. אמיתית אין. שלווה גדולה.
שלווה גדולה. אדם יודע שהוא יוצא למשימה קדושה,
בין יצליח בין לא יצליח. הקדוש ברוך הוא לא דן אותנו לפי הצלחות.
הוא דן אותנו לפי השתדלות.
לא הצלחות קובעות, הצלחות זה ממנו.
אנחנו מחויבים רק לשרת אותו.
מה שהוא אמר, צריכים לעשות. מעבר לזה הוא לא דרש.
אם הוא יחליט שאנחנו נצליח במשימה,
נו, נקבל עוד הוקרה.
השכר האמיתי זה שאנחנו לא מצליחים וממשיכים, זו החוכמה. לא מצליח וממשיך, לא מצליח וממשיך, על זה מגיע פרס יותר גדול.
אם אדם על כל דבר מצליח, ואם לא הוא מתאכזב,
זה לא מראה שהוא עושה בשביל המטרה.
זה בדיוק העניין, שאין איסורים ללא עוון, ואני מקבלת את זה, ואני באמת, בעזרת השם,
שכל איסורים שיבואו עלי, אם יבואו, שאני אקבל אותם באהבה.
אבל עדיין אני מסתכלת על מציאות שהכול בתקשורת היא ביני לבינו. כולם שחקנים פה,
ומבחינתי אלוהים משתמש בהם ככלים לדבר אתי.
ולפעמים אתה לא מבין מה הוא רוצה. כי אם נניח, אני אחזור אחורה, יש העניין של תרי״ג מצוות.
יש מצוות שאישה לא חייבת בהן.
ואני מסתכלת ואומרת כנגד רמ״ח איברים שעשה גידים, כל מצווה, יש לה את האיבר,
את הגיד, את הדבר הזה, המקום שבו היא מתקלקל, סימן רמז,
תעשה בדק בית.
אין לי את הכלים לאמוד כל, כאילו, גם רמזים שהוא נותן,
אתה לא באמת, יש לך את היכולת
לרדת לסוף דעתו. נניח, אני באמת, הלוואי שיש לך את היכולת לעזור לי בזה.
אם בלוטת,
אנשים מכירים, בלוטת המגן, התריס, יותר את המוח,
לא עובדת.
מה אני אמורה להבין מזה, חוץ מלדחוף תרופות ולעשות ככה?
אין לי דרך, הכול פה באמצעות חומר. אין לי דרך מבחינה רוחנית לדעת מה זה אומר, מה הוא מנסה להגיד לי בזה.
אני נתונה למציאות שאין בה, עזובי. מה שהיה פעם ידוע ומוכר וכולם היו עושים,
כמו שאני רואה היום סידור. זה היה לפשוטי העם השפה הזאת. היום זה נחשב כאילו משהו שאנחנו לא יכולים להבין.
כאילו יש משפטים בסידור, אני קוראת, אני פותחת באינטרנט, אני עושה,
הרב גוגל,
ונופל לי כזה פרשיות מפה, מנותה החדשה, ואני יושבת, קוראת, קוראת,
אין גויים כמר מדלי, וכל מיני דברים שאני, כאילו,
מה זה אומר? אני לא יכולה, כאילו, לתקשר אתו דרך כריכה שמישהו כתב בלי להבין מה המהות של זה.
וזה כן, וזה עושה לי קצת צער.
זה כאילו, הדברים האלה
לא פשוטים לי. קודם כול, הכול בר-לימוד, ובמקום שלא יודעים,
שואלים חכמים,
והולכים ולומדים את הנושאים.
זהו. אז קודם כול, זה אפשרי.
לא תמיד אפשר להגיע עד תכלית,
כי לא כולם חכמים להגיד את כל דבר ודבר.
יש יותר בקיאים, יש פחות. יש אדם חכם במקום זה, ועני במקום זה.
אין אחד שהוא כל כך מושלם, למעט בודדים יחידי סגולה.
אבל בסך הכללי, כמו ברפואה, לא כל הרופאים הם באותה רמה.
ולפעמים את נופלת אצל רופא שהוא לא ברמה המתאימה, ויכולים לצאת מזה נזקים.
יש כאלה אפילו נפטרים על שולחן הניצוחים.
זאת אומרת, אבל זה מה שיש בעולם, ועם זה צריך להסתדר.
עכשיו,
את צריכה להבין שיש דברים גם כלליים,
כמו שאנטיביוטיקה מכסה הרבה דברים,
והיא לא פוגעת בול,
אין תרופה מדויקת כל דבר, אז
נותנים לך כיסוי מרבי. יש גם דברים,
מצוות מסוימות, שאם את עושה, הן מכסות באופן מרבי.
זה כמו לקחת אקמול כל החיים בגלל כאבי ראש, ואז זה גדול שיש גידול.
כאילו, אני לא רוצה להגיע למצב שאני מגלה שכל מה שאני עושה עכשיו לא באמת מסייע לתקן.
אני הרי, אם אני באתי לפה ואני מניחה שאני לא גידול ראשון,
ויש לי עוונות שנעשו לפניכם, אסביר לך, הדבר
שהוא ברור,
אם יש דברים שאת מתקשה בהם,
ובשונה מאחרים,
אז זאת אומרת שזה חלק מהניסיונות שאת צריכה לתקן.
אז שמה תתמקדי,
כמו שכתוב בגמרא,
אביך במה היה זהיר מאוד,
אז הוא אומר בכך וכך וכך וכך. למה היה זהיר מאוד בדבר מסוים? הרי צריך להיזהר בכל העניינים שבתורה.
כי הם היו יודעים, התנאים הקדושים, איזה גלגול הם באו ועל מה באו לתקן.
אז לכן היו זהירים בדבר מסוים יותר מדבר אחר.
יש מעשה שרבים את הימן חרש וגלגול של פלטי בן ליש, תוכלי לראות אצלנו באתר.
בכל אופן, הדברים האלה הם דברים שניתנים לתיקון,
ניתנים לסידור, אבל זה תלוי.
אם את מגיעה למקומות הנכונים, למחוזות הנכונים, שיסבירו לך את הדברים
וייתנו לך כללים ביד.
ואפילו שאי-אפשר להגיע לפרטים לכל דבר ודבר, אבל הכללים מכסים את הפרטים גם כן.
אם את עושה מה שצריך על-פי התורה, כל מה שידוע לך את עושה,
אז בעצם את מכסה בעצמך כבר את הכול. היא משתדלת. אתה יודע, בכל זאת אני מגלה כל פעם שיש עוד איזו הלכה בשבת שאני לא גיליתי אותה עדיין. כן, אבל מה שאדם אנוס ולא ידע, לא דנים אותו כמזיד.
ושוגג, זה הרבה יותר קל. ואם רואים שבאמת הוא מחפש והוא עדיין לא הגיע,
אז בכלל אין טענה. כי אם אדם התחיל עכשיו לחזור בתשובה, ודאי שהוא לא יודע את כל התרגע המצוות.
אבל אם הוא יצא לדרך,
אנחנו אומרים שהוא כבר צדיק מהרגע.
אז השם יזכה אותך שאת כן תשיגי. גם אני נתתי דרשות,
ועוד הייתי מגלה בתער. לא ידעתי בכלל
שזה אסור, כי עוד לא הגעתי להלכה הזאת.
אז מה חשבת, שהקדוש ברוך הוא יחניש אותי על מה שלא ידעתי? לא ידעתי.
אבל לא ידעתי בגלל שלא רציתי לדעת או שלא למדתי.
פשוט מאוד לא הגעתי לזה.
אז יש לקדוש ברוך הוא התחשבות בכל מצב.
ואפילו בדילוגו עלי אהבה,
אפילו אם בן אדם לומד ולא יודע להתפלל בסידור, ואת אומרת
כמר מדילי ולא יודעת בדיוק מה זה וכו' וכו',
אין בזה בעיה. זה כמו שאת עכשיו מפעילה את המחשב, את לא יודעת איך זה עובד מלמטה,
אבל זה כותב, זה עושה את מה שאת רוצה מלמעלה.
אפילו שאת לא מבינה בדיוק איך זה עובד למטה.
גם אם את אומרת מילים ולא הבנת בדיוק את המילים,
זה עובד למעלה.
אז אל תתייאשי שאת לא מבינה את המילים. גם פה את לא יודעת במקשים בדיוק מה קורה למטה.
אז אם את רוצה להיות בדרגה של טכנאי, אין בעיה, את יכולה ללמוד עוד יותר וכו', זה נפלא,
אבל זה לא מעכב.
זה טוב שאת שואפת ותשאפי,
אבל בינתיים שמעתי שאת עוסקת רק בחומר,
אני רואה, בלתת ובחולה סרטן וכו'. איפה ברוחניות את עושה משהו?
מה הכוונה?
התבודדות?
התבודדות יש? לא, התבודדות, עזבי התבודדות. אז מה, מה הכוונה? איפה את עוזרת לכלל ברוחניות?
אני הולכת לשיעורים בבית-המשפט? לא, מה את הולכת? מה הכוונה? מה הכוונה? בלתת את נותנת. בלתת את נותנת.
בחולה סרטן את מסייעת.
זה את עושה לציבור.
איפה את עושה לציבור ברוחניות, ממה שאת יודעת?
זה כן, זה שיח. הנה היום, ברוך השם, אני...
גררת אותו.
שמתי לב.
אבל אני שואל אותך שאלה.
מה את עושה בשביל לתת הלאה, מה שאת יודעת, לאחרים?
דיבור.
דיבור זה טוב, אבל צריך עכשיו לפתוח איזה משהו ולהתחיל לארגן קבוצה של בנות,
ולהתחיל להביא אותם לאן שאת תיגעת לפחות, ומשם נמשיך.
בעזרת השם.
שיהיה בהצלחה.
תודה רבה.
כן, הגברת פה.
מה?
מבחינה,
אני לא רוצה להלחיץ אף אחד, אני לא יודעת אם קרה למישהו דבר כזה, אבל הייתי רוצה לדעת מבחינה רוחנית מה אומר מצב
שבו בן אדם
בזמן מעבר של שינה
הוא עדיין ער.
אני לא יודעת להסביר.
המצב של להיות כפות,
אין לך יכולת לשלוט על איברים,
אבל אתה עד לגוף שלך משני כיוונים במקביל.
ויש למשל העניין של כאילו שהגוף שלי, אני מרגישה שהוא רועד, אבל הוא לא באמת זז.
יש מצב שאדם יוצא מן הגוף ורואה את הגוף שלו שוכב למטה.
מכיר את זה.
מה זה אומר?
בהתחלה קצת פחדתי מזה,
אבל עם הזמן התרגלתי ואין לי פחד מזה,
אבל עדיין הייתי שמחה לדעת מה זה אומר.
במילה אחת זה אומר שאת ממשיכה לחיות.
ומעבר לזה.
ומעבר לזה. מה העניין? אל תיכנסי מעבר לזה.
שלא תסתבכי בשביל מה לך.
מה אכפת לך שאת לא תהיה פריבילגיה לצאת ולהסתכל על עצמך ככה פיג'מה?
מה זה עניינך?
לא יודעת אם מישהו היה רוצה להתחלף, אבל אתה יודע. יש כאלה סקרנים, היו עושים את זה בחפץ לב.
אבל לא נורא, זה אין בזה שום דבר בעייתי.
שום דבר בעייתי.
תודה רבה. יש כמה אנשים שכבר נתקלתי בהם.
כן, תן לגברת שעומדת שם.
שבוע טוב ואוד הרעב. אני מאוד מתרגשת.
שמי אדל, אדל בת פרידה.
אני נשואה ואימא לשלושה ילדים,
ואני חולה בסרטן שעת גרורתי לכיוון העצמות ובלוטות הלימפה.
סליחה, אני מאוד מתרגשת.
אני אפילו לא זוכרת מה רציתי להגיד לך. שאת רוצה להיות בריאה. ברור, ברור.
כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך שכל השנים היו לי רמזים שהקדוש-ברוך-הוא בעצם רצה שאני אחזור לדרך שלו. לא היה לי קל, אם זה מבחינת זוגיות,
אם זה מבחינת פרנסה,
חינוך ילדים.
ואני מאמינה בממונה שלמה שאת אשר יואב יוכיח וישתבח שמו.
ראה שאני לא חוזרת, ככה, הכניע אותי, ואני מקבלת את זה באהבה, כאילו.
אבל יחד עם זאת, יש לי ילדים לגדל, כבוד הרב.
וברוך השם, אני משתתלת לעבוד אותו ולשמח אותו,
ומשתתלת לעבוד ולעמוד על המידות שלי.
ובאמת להיות בשמחה ולקבל הכול באהבה.
את המחלה קיבלתי בחודש אדר בשנה שעברה, ואומרים שכל ההתחלות באדר,
ושם גם זכיתי להתחיל את התשובה שלי.
כשהגעתי למחלקה אונקולוגית של יחידת השעת בתל השומר,
אמרה לי הרופאה שמהסוג הסרטן שלי יש,
אין לו תרופה, היא לא שמעה שעוד מישהו יתרפא מזה,
וזה רק חיזק אותי
להאמין שיש לי על מי להישען,
כאילו שאין לי על מי להישען מלבדו,
שיש את הקדוש ברוך הוא בשמים שהוא אב רחון וחנון ערך אפיים וגדר חסד,
ושאני בת של מלך,
ואני מאמינה באמונה שלמה שהוא רואה מה עובר עלי, וגם הוא רואה את ההשתדלות שלי,
ואני מאוד מאוד רוצה, בעזרת השם, להתרפות למען הילדים שלי ולמען גבוהות שמו, לעשות למענו, לגמול לו חזרה טוב,
בעזרת השם,
עצבה טובה, בעזרת השם,
ולכן באתי הנה לקבל את ברכת הרב,
ואני באמת, באמת,
איפה אתם גרים? אני גרה ביפו.
ביפו.
את יכולה לפתוח שיעור תורה לנשים אצלך?
בבית? כן. אני בעזרת השם יכולה לנסות, כן.
תיקחי רבנית שתבוא ותלמד אותם
חלקות טהרה.
אפשר לעשות את זה בבית כנסת באזור?
אפשר גם
הלכות טהרה?
הלכות טהרה והלכות שבת.
והלכות שבת?
כן.
אוקיי.
לפחות פעם בשבוע.
אוקיי. בעזרת השם. מה השם?
אדל בת פרידה.
אדל בת פרידה, השם ירפא אותך ברפואה שלמה מהרה,
בזכות טהרת
בנות ישראל ובזכות השבת הקדושה.
אמן. השם יעתיק את המחלה ממך,
אמן. לאשתו של אסד.
אמן.
תודה.
תודה, כבוד הרב. תודה.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. זה עובד?
אני לא אפליג בשבחים, כי זה יהיה פשוט מצחיק. כל מה שנגיד על הרב, זה פשוט לא יספיק ואפילו לא יתחיל.
אז אני אעבור ישר לשאלות,
כי החבר'ה גם קצת בלחץ פה.
רציתי לשאול, קודם כול, מה ההגדרה של מקובל,
ואם יש דבר כזה של מקובל בלי זקן, בעצם, שידוע לפי הקבלה, שזה אחד מהדברים הכי בסיסיים?
זו השאלה.
ההגדרה של מקובל זה מי שלומד קבלה.
זה לא במושג מקובל, שהיום מייחסים לאנשים מקובל, כאילו זה משהו מיוחד וכולי וכולי,
ואפשר שם לקבל את כל הישועות וכולי וכולי.
יש מציאות שיהיה מקובל בלי זקן.
יש אומרים שהרמחל היה ללא זקן, אבל אנחנו לא יודעים בדיוק מה הסיבה שלא הייתה לו.
תודה רבה. אבל לא אלה של היום, כן?
אלה של היום זה לא מסיבות של הרמחל, כן?
הרבנים של שקר, יש איזה סרטון שרץ כרגע באינטרנט,
שמדבר על הדור האחרון בעצם, לא הדור האחרון, כי ספר יש לי פה, ממש לקחתי אותו עכשיו,
והסרטון שם מדבר פחות או יותר ממה שאני הצלחתי להציץ פה לפני ההרצאה בספר,
מדבר פחות או יותר על אותם דברים די מזעזעים,
שבסרטון בעצם רואים אותם ממש בחוש, מה שבספר הבנתי לפי התמונות של שם.
השאלה היא מאוד פשוטה.
אחרי כל מה שאנחנו רואים ואחרי כל מה שהיה ומה שעבר,
אני, בתור אחד שחוזר בתשובה,
נפגעתי מאוד מאוד קשה מרבנים בעבר היותר-רחוק.
מותר לציין שאני עוקב אחרי הרב 28 שנה. למי שירים גבה זה יישמע קצת מצחיק, אבל אני זוכר את עצמי מגיל שמונה עם אוזניות בישיבה ומקבל מכות
על זה שאני שומע מתחת לשמיכה, לא משנה, את הרב במיוחד.
אני פצוע עוד משם מבחינה נפשית.
אני פשוט מצולק גם נפשית וגם פיזית.
יש לי בעיה מאוד מאוד מאוד קשה, להאמין ברבנים,
ובמיוחד אחרי כל מה שקרה, ניסיתי לחזור, אחרי 17 שנה שפשוט פרשתי ועזבתי בצורה ממש קיצונית.
הצלחתי לחזור,
והיום, אחרי כל מה שראיתי וכל מה שעברתי,
קשה לי להאמין ברבנים.
עד שיום אחד הכרתי רב שהופיע אצל הרב, אני לא אגיד שמות פשוט,
הופיע אצל הרב בהלכות פורים באתר,
ויצא לי לדבר אתו בגלל הבחירות וכל מה שהיה שם,
והוא אמר לי במלים מאוד פשוטות, אין לי אמונת חכמים.
אני חודש עבר הלכתי עם זה. אני, דרך אגב, כבר לא מתפלל שם, אני לא מתפלל במניין בכלל, חוץ מיום שבת בבוקר.
שיעורי תורה אני כבר לא הולך,
אני עושה את הכול בבית. מי שאני שומע זה רק את הרב.
מהבוקר, כשאני לא עובד, עד הערב,
עד הלילה, הייתי אומר,
אין לי שום רב בעצם לשמוע ואין לי ממי להתחזק חוץ מכבוד הרב.
הוא אמר שאין לי אמונת חכמים, ואחרי שחודש דשתי בנושא בצורה מאוד כואבת,
הייתי אומר,
הבנתי שהוא צודק.
הוא צודק כי אני באמת לא מאמין באף אחד,
בגלל מה שהרב הסביר על כל מה שקרה פה,
גם על הספר שעכשיו קניתי והבנתי שבאמת אין על מי לסמוך,
כי יש שם דברים ממש מהאדמו״רים הכי גדולים ועד הרבנים הכי מפורסמים,
שהם בעצם,
כמו שהספר מכנה אותם, ומה שראיתי, שהם רבנים של שקר.
אני פשוט אבוד בקטע הזה, כי אני ממש התפרקתי מכל הסיפור הזה. אני כבר חודשיים נמצא בבית בבידוד מוחלט.
אני לא מאמין באף אחד, כמו שבאמת הרב אמר, וזה מאוד כואב לי.
דרך אגב, יש לי גם עליו טענות עם עוד כמה שאלות כאלה,
אני לא רוצה לעכב פה אף אחד, כי הסיפור שלו הוא באמת,
איפה אתה גר? הייתי אומר, טראגי, בתל אביב.
יש לך רכב?
כן.
תגיע, תתפלל איתנו בנט.
אני מאוד רוצה, זאת אומרת, אני ממש משתדל, ואני בדיוק עכשיו אנסה לראות איך אני עושה את זה. ואחרי זה אנחנו כל פעם נוסיף לך עוד קצת ועוד קצת,
עד שאתה תתאזן.
בעזרת השם.
יש עדיין רבנים, אבל שאפשר לסמוך עליהם.
אה, אז זה מה שהייתי רוצה, כאילו, חד-משמעית לשמוע מהרב, למרות שזה, אני לא יודע אם זה קריאת תיגר,
ואני גם לא הייתי רוצה שהרב יעשה את זה, במידה וזה יזיק, אבל לי באופן אישי, הייתי רוצה לדעת מישהו שבאמת אפשר לסמוך עליו,
חוץ מהרב, כאילו, אדם פוסק,
כשאני נתקל בכל מיני הלכות וכאלה,
אני חייב פשוט לשאול מישהו, ואין לי את מי.
אין בעיה. תבוא אלינו, בעזרת השם, נדרג אותך ונכוון אותך למי שצריך.
אני אשמח. תודה רבה. ברשותכם, רק אם אפשר,
עוד שאלה לגבי אדם שמנבל את הפה או קורא עיתונים וטלוויזיה,
כמובן,
אם הוא יכול להיות חזן?
זאת אומרת, אני יודע מה התשובה, אני רוצה לשמוע מהרב פשוט שזו בדיחה.
לא יכול להיות חזן. לא יכול להיות חזן, ומומלץ גם לא להתפלל. זאת אומרת,
עדיף להתפלל ביחיד מאשר להתפלל עם חזן כזה?
הוא לא יכול להיות חזן.
אבל אם אלה החזנים בבית-הכנסת הזה.
אז השליח הציבור הוא קטגורי.
הוא.
אז באמת עדיף.
רגע, עוד משהו קטן שאני לא אשכח, אני פשוט מחכה לזה כבר שנים.
אוקיי, היה לי סיפור בגיל 12 וחצי, ממש בחצי דקה אני אעשה את זה.
עברתי התעללות, אני לא אכנס עכשיו לאיזה ומה,
מראש ישיבה בבני-ברק,
וזה מלווה אותי 28 שנה כמעט.
ניסיתי לתבוע אותו בדין תורה כדי להרגיע את המצפון לפחות, כדי להרגיש טוב עם עצמי, מעבר לתביעה של פיצוי או משהו כזה,
וכל רב שהלכתי אליו, הוא פשוט אמר לי, תרד מזה.
השאלה שלי, מה עושים במצב כזה? זה משהו שלא עוזב אותי,
וטיפולים עברתי עם עצמי וגם עם בעלי מקצוע, אבל כנראה שעל זה לא הצלחתי להתגבר.
אתה צריך להיות שמח שיש הקדוש-ברוך-הוא ואף אחד לא הצליח לברוח ממנו.
כולם יגיעו אליו. הוא העד והוא הדיין, והוא ידון את כולם, ואל תדאג,
הוא לא יצא נקי אם הוא אשם.
תודה רבה, כבוד הרב, וכל הברכות יחולו על ראשך.
אמן. ברוך תהיה. תודה, תודה.
תן לבחורים פה רגע.
ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.
יש לי שאלה.
קודם אתה אמרת שמי שחוזר בתשובה
הוא נהיה צדיק ויש לו חיים בעולם הבא.
אוקיי, אם נגיד שאני מסורתי, אני לא שומר שבת,
ונהייתי דתי, אני שומר הכול, ואחרי כמה שנים, 20 שנה, 30 שנה,
משהו שהגיע לי את המוח, ואני מפסיק להאמין.
אני חוזר לי כאילו למה שהייתי ילד, כמו עכשיו.
אני לא שומר שבת, אני שומר כשרות, ולא עושה יותר מדי.
זה מה שאני יכול.
אתה יכול הכול, קודם כול.
השאלה היא אם אתה רוצה.
אבל אם אתה פורש,
אז אתה דנדון כאחד שפרש.
ומי שפרש,
אז אם אתה פרשת בגלל ש...
היית על הראשונות ואמרת, חבל שאני בכלל שמרתי מצוות. זה לא חבל.
אם אתה לא אומר חבל,
אז זכויות שהיו לך יעמדו לך,
העוונות שלך יצטרכו לטפל בהן.
אחרי שתגמור את כל התיקונים שתצטרך לעבור בגין העוונות שלך,
אז יישאר לך הסחר על המצוות שעשית.
ואין על זה עונש?
על מה? אין על זה עונש כאילו שמישהו...
פרש. הוא חזר בשאלה? ודאי שיש עונש.
עונש חמור ביותר, מה זה? ודאי. מה העונש?
תיקח את כל העונשים שאתה יכול לצבור ביחד ותגיד אותם.
זה יותר מדי.
מה חשבת?
הרי הוא עובר על כל העבירות שבתורה.
טוב, תודה, כבוד הרב.
תהיה בריא.
כן.
מקודם, בתחילת השיעור,
תקן אותי אם אני טועה, כאילו ככה הבנתי, שאתה אמרת,
כי בדיוק דיברת על הרב זיכרונו לברכה יעקב יוסף. נכון? אתה אמרת שנגיד אם מישהו יהיה צדיק,
לא יודע, ככה אני הבנתי,
אז לא יהיו לו מחלות וכל זה.
אז איך כאילו דווקא בין גדולי הדור הזה הוא קיבל את המחלה הארורה?
כתוב, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יהיה חטא.
הפירוש הוא שאפילו אתה עושה טוב,
אין מצב שגם בתוך הטוב שאתה עושה לא יהיה משהו, נקודה רע.
כיוון שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט הסערה,
אז לכן הקדוש ברוך הוא מזכך ומתקן אותם לפני שיגיעו לשם, שלא יצטרכו לעבור בגיהנום בכלל.
אז הוא ממרק אותם פה שלא נשאר להם שום רושם של חטא כלשהו,
והם יוצאים זכים ונקיים.
איזה רב אחד אמר לאחי,
כי לסבתא שלי היתה מחלת סרטן,
אז רב אחד אמר לאחי שנגיד שעכשיו היא קיבלה את המחלה הזאת,
אז זה היה לנו התיקון שלה, כי אולי בגלגול הקודם שלה היא עשתה איזה כמה חטאים, וזה היה לנו התיקון שלה, ועכשיו זה עכשיו בטוח יהיה בגן-עדן.
אז זה כאילו נכון?
זה יכול להיות נכון אם אנחנו נוכל להגיד בטוח
שהיום היא צדיקה גמורה.
כי כן, כי בזמן הזה היא גם התחילה להתחזק יותר ולהתפלל.
התחילה להתחזק, זו לא צדיקה גמורה,
סימן שעד עכשיו היא לא הייתה צדיקה.
אבל אם היא הייתה צדיקה גמורה,
מאה אחוז,
וגם לא היה בה שום רבב, היינו תולים בגלגול קודם.
מתי תולים בגלגול קודם? כשלא יכולים לתפוס את הבן-אדם על משהו של עכשיו.
אבל אם יכולים לתפוס אותו על משהו של עכשיו, לא צריך להגיע לחשבון של גלגול קודם.
תודה. תהיה בריא.
כן, פה הבחורצ'יק זה, כן.
אתה רואה? אני עוד קורא לך בחורצ'יק.
תן לו, כן.
דבר, דבר.
ערב טוב, הרב. ערב טוב.
אנחנו נמצאים לפני דור הגאולה.
כן.
ורבנים גדולים
בדורנו דורשים לפתוח את הקבלה בפני הקהל. מה דעתך על זה?
הוא אמר שיש רבנים גדולים שאומרים לפתוח את הקבלה.
אתה מתכוון לרבנים ברדיו?
לא. איזה רבנים? שיינברגר.
כן, מה הוא אומר?
לפתוח את הקבלה לפני, או את אור הקבלה, להעיר, כי אנחנו לפני הגאולה. אדם יכול לקרוא זוהר הקדוש בקריאה בעלמא בלי הבנה.
זה תמיד היה אפשר.
אבל להבין, אף אחד לא יכול להבין,
ואין רצוי שיבין, בפרט אחד שבכלל לא למד את כל הש״ס וכל הפוסקים
ומתבצע בכל התורה כולה.
כי אם הוא יעשה כן, הוא יחטא
והוא יענש על זה.
רק בקריאה בעלמא, בגרסה.
רק לקרוא.
זה הכול. קריאה, וזהו לא להבין כלום, כי הוא לא יבין שום דבר.
ואם הוא יחשוב שהוא מבין, הוא יקצץ בנטיעות.
ואז מצבו גרוע.
אוקיי.
הרב שיינברגר הוא גם פוסק בהלכה,
בקבלה.
הוא כותב בקבלה.
ככה
שהוא מדבר מהעומק של הקבלה, הוא לא מדבר
בצורה שטחית.
ואז מה? כשהוא מעלה את הדברים האלה, הוא מעלה אותם מתוך ידיעה עמוקה של הדברים. ואז מה?
ואז המטרה שלו זה להביא אותנו לאור הגלום.
עכשיו אני אשאל אותך שאלה. קודם כול, אני לא מכיר אותו. דבר שני,
אתה אומר, גדולי ישראל, מי עוד אתה מכיר?
מגדולי ישראל. שאומרים.
האמת שאני לא מכיר. אוקיי. אז, אני יודע שהוא באופן אישי, הבנתי.
נוקט באומץ לב שהוא עושה את הצעד הזה. אז אני אגיד לך, לא צריך אומץ לב. אם זה צריך, אז לא צריך אומץ, צריך להגיד.
אבל גדולי ישראל האחרים שאני מכיר לא אומרים את זה,
כגון הרב קניבסקי,
הרב שטיינמן, הרב עובדיה יוסף,
ועוד אחרים, לא אומרים.
אבל ללמוד, אמרתי, בדרך של קריאה
אין שום בעיה.
אבל לא להתעמק ולא לנסות להבין.
אוקיי.
עכשיו ידוע לנו שאלה אחרת,
שזה כבר לא נוסע,
אבל אני מרשה לעצמי לשאול.
אחרי הבחירות האחרונות
כולנו ציפינו שאתה תיבחר.
השאלה היא, מה המסקנות לקראת הבחירות הבאות?
כי לדעתי היה ציבור די גדול של אנשים שהזדהה עם החשיבה הכלכלית במיוחד,
והיו הרבה מפלגות שהיו בחשיבה כלכלית שלא עברו את אחוז החסימה.
השאלה היא אם לא יהיה נכון לקראת הבחירות הבאות להתאחד יחד
בשביל לעבור את אחוז החסימה.
אני צריך עוד לקבל החלטות בעניין. אני ממתין חודשיים, ככה לפחות, לראות איך הממשלה הזאת בכלל מתגבשת, מה קורה שם.
לא נראה שהיא כל כך תאריך ימים,
כי כשהגיעו השאלות המהותיות,
שהן סותרות את הקצוות של הקשת הזאת, הפוליטית,
אז יצטרכו שם לבחור או לחזור בהן ממה שהבטיחו במצע או לעמוד על דבריהן,
ואז יהיה פיצוץ.
אז לכן, לא נכון כרגע לדבר, כי זה לא עומד על הפרק.
אבל אנחנו, להתכונן.
להתחיל להתכונן. אנחנו היינו מוכנים גם קודם, אלמלא היו מזייפים את הזיופים ואלמלא היו את הקללה ואת כל מה שהיה ושהסברנו מה היה,
לא היה מצב כזה, היינו בפנים.
אבל מה לעשות, הקדוש ברוך הוא החליט שככה יהיה.
יצא מזה דבר טוב ונפלא, שאני אגיד עוד מעט.
אבל דבר נוסף,
גילינו שיש לפחות אלה שחוץ משזרקו את הפתקאות שלהם והחליפו אותן,
אז גילינו שיש 28,000 איש שמסרו את נפשם ממש
בשביל לבחור, וחשפו את עצמם
נגד כל האיומים ונגד כל הקללות והגידופים וכו' וכו', זה דבר מדהים.
ולכן הקמנו קהילות פז עכשיו, ונרשמו אלפי אנשים לקהילות האלה.
ועכשיו אנחנו בונים את בית הכנסת הראשון ובית המדרש הראשון של קהילות פז בבני ברק.
מה זה אומר קהילות פז? אני אסביר תכף.
אז לכן אנחנו נמתין קצת,
ובמידה שאנחנו נחליט משהו, אנחנו כמובן ניידע את הקהל, אבל נצטרך הפעם להיות יותר טובים.
מה עם איכות הכוחות של כל ה... בפרט נצטרך להיות יותר טובים בחלק של הזיופים,
לא לתת את האפשרות שבקלפי יעשו מה שעשו
בפעם האחרונה.
עכשיו, לגבי איכות כוחות,
אם הכוחות מזדהים גם ברעיונות, אז יש מקום להתחתן. הרעיונות הכלכליים. בואו נגיד שברעיונות הכלכליים... כן, אבל אם הרעיונות הכלכליים מזדהים אבל בדברים אחרים לא מזדהים, זו בעיה.
חופש בחירה.
זה ברור, אבל אם דוגמה אחת במצע שלו אומרת שהוא רוצה תחבורה ציבורית בשבת
או נישואים אזרחיים,
כן, זה כבר נתון לחופש בחירה. העיקר זו המטרה הכלכלית, קודם כול, להציל את העם שלנו מהרוע הכלכלי שעומד בפנינו. תראה, מה שאני אמרתי,
חלק מהדברים יישמו חלקית.
הורידו ב-4.17%, אתה מבין, את מחיר הלחם.
לא עשו כלום, אבל,
לעג לרש. כן, אבל נגעו בנקודה שהיא באמת כואבת, אתה מבין? אבל נשארו במרחק אדיר ממה שאפשר היה לתת פה לאנשים,
לאכול לפחות, לפחות לאכול, שבני-אדם יאכלו.
ביטוח לאומי, ביטוח רפואי, עדיין לא נגעו. אני מתאמץ לבד כרגע, אני מחכה לתשובות.
בנושא המהירות בדרכים, מה שאני אמרתי, אז העלו ל-130 במקום כזה ואחר.
בנושא הקיבוצים,
ביבי עשה תרגיל כאילו הוא לוקח את כחלון לקק״ל,
אבל כשנגמר הסיפור,
אין כחלון ואין קק״ל.
ויש עוד כמה דברים שהם נגעו בהם. דוגמה, אני אמרתי שהגיוס יצטמצם לשנתיים וחצי וייתנו שכר.
זה מה שהולך להיות עכשיו.
כן. רצו שנתיים, עומדים על שנתיים וחצי,
וייתנו אפשרות של שכר לחיילים.
אז כמה דברים שאני אמרתי, בכל אופן, ניסו לעשות אותם.
אני הייתי מעדיף שיעשו את כל מה שאמרתי ואני אשאר בחוץ. אין לי בעיה, אני לא באתי בשביל להיות בפנים, אני באתי בשביל שישתקעו.
אז אני אשתדל מה שאני יכול גם מבחוץ.
קהילות פז פירושו של דבר שכל מי שנרשם לקהילה הזאת,
אנחנו הולכים לבנות מוסדות שלנו,
בתי מדרש שלנו,
סמינרים שלנו, ישיבות שלנו,
בתי כנסת שלנו, כל מה שנוכל.
אלה שרוצים להתאחד ביחד ולהתרחק מהשקר
יוכלו להגיע למקומות שהמכנה המשותף זה אמת.
רוצים ללכת על פי האמת בלי כחל וסרק.
זה שאסתם במהדורה שנייה או מה זה? כן, להחליף את הקהל.
אנחנו לא מתכוונים להחליף אף אחד. מה הם עשו פה? אני לא מבין שאתה עד היום. אני אסביר לך.
אנחנו פשוט מאוד רוצים להתחבר, כל אנשי האמת שרוצים לדבוק באמת.
מה הם עשו, צריך לשאול אותם.
אבל אני, אני לא מייצג אותם. אם הייתי מייצג אותם, הייתי עונה בשמם.
אבל אני אומר דבר אחד, אנחנו, יש לנו מצע ברור.
אני באופן אישי פעלתי 35 שנה לציבור בחינם,
נתתי בחינם,
פעלתי, רצתי, שכנעתי, השפעתי,
עשיתי את זה בלי תקציב, בלי מפלגה, בלי כלום.
אם הייתי מצליח הפעם,
אז כמובן היינו עושים פי כמה וכמה,
מכיוון שהאמצעים היו יותר גדולים.
החיילים שלהם, עכשיו, כשהלכתי לקרקע, אמרו לי,
אבן גדול לבחון ברע בך, אבן גדול. כן.
הם אמרו, תצביעו לפיד ולא אמנון יצחק.
ובאמת, הצביעו לפיד ולא אמנון יצחק, קיבלו 19. יפה מאוד.
לדעתי, הוא יותר תומך.
לדעתי, הוא יותר תומך. הוא דואג לציבור, הם דואגים לעצמם.
זה נקרא משפחתון.
יש את ארגון האומה של הרב שיינברגר, שהוא בדיוק פועל בדרך שלך גם כן,
ואני חושב שכדי להכיר את זה.
בסדר, נבדוק.
אני מודה לך. תודה.
עכשיו אני רוצה רק להגיד לכם למה אני שמח. אני שמח מאוד
כי נפלה בידי הזכות, פעם ראשונה בחיי,
להקים בית-כנסת
לא קטן, 350 מטר,
משהו גדול.
שיהיה מרכז רוחני,
ששם יהיו תפילות ושיעורים תדיר,
בבני-ברק,
ברחוב מתתיהו 10 בבני-ברק, איפה ששופר נמצא, משרדים.
ושם, בעזרת השם יתברך,
יוכלו אנשים לשמוע את האמת בכל שעה.
שומעים אותך בכל מקום.
כן מתוק, אבל זה לא דומה.
אתה יודע, אנשים באים עכשיו ושוכרים דירות באזור לשבת בשביל להיות אתנו בשבת.
אתה מבין מה קורה?
עכשיו, ירדנו היום, ומתברר שיש שם איזה מקום שנותן
מיטה בחדר ב-20 שקל לשבת.
אז יכולים שם להגיע אנשים, אתה מבין, לשבות בשבת,
ויכולים להיות אתנו ביחד בשבת, בתפילות והכול. אנחנו עושים גם שלוש סעודות ביחד,
קידוש הרבה, סעודה שלישית ומלאה ומלכה.
אנשים לא רוצים ללכת הביתה בכלל.
אני בכלל לא עוזב את הבית-כנסת, מ-4 בבוקר עד מוצאי שבת.
אז זאת אומרת, זה דבר מדהים.
אין הזדמנות כזאת בשום מקום.
ההזדמנות הזאת עכשיו תהיה פתוחה לציבור.
בעזרת השם, זה יהיה המודל הראשון. אני מקווה שנעתיק אותו בעוד מקומות נוספים.
אלה שיהיו בתוך הקהילה, כשאנחנו נפתח עיר,
בעזרת השם יתברך,
אז שם יחידות הדיור יוקצו לאלה שיהיו מקהילות פז,
ואנחנו נעניק את כל מה שאנחנו יודעים להעניק לאלה שישתכנו שם.
מעבר לזה, כל הטבה שנזכה להצליח להשיג,
הראשונים שיזכו,
החבר'ה של קהילות פז,
כמה זה עולה לנו, כבוד הרב? כלום.
כלום.
אתה נרשם לקהילות פז ושום דבר, אתה מחייב אותך, כלום.
קראנו לו פעמיים.
אתה נרשם,
פשוט מעדכנים אותך בדברים שאנחנו מסוגלים להעניק, תרצה ליהנות מהם, תיענה, לא תרצה ליהנות, תהיה בריא, לא קרה כלום.
זה הפטנט שנקרא קהילות פז לטובת הציבור.
עכשיו,
אלה שרוצים לזכות
להיות שותפים בבית-הכנסת הזה ולרכוש מטר מרובע, זכות של מטר מרובע,
שכל השיעורים והתפילות שיהיו שם במשך הזמן
יהיו גם לזכותם כמקימי בית-הכנסת,
יכולים לרכוש את הזכות הזאת ב-4,000 שקלים מניה,
שהיא מניה לכל משך הזמן שהתפילות והשיעורים יתרחשו שם.
זכות גדולה מאוד.
אפשר להעניק אותה לנפטרים שנפטרו, להצלחה, לישועה, לרפואה,
לכל דבר שרוצים,
כמו שנהוג בכל בתי-כנסת אחרים,
למכור מטר רבוע,
שיהיה זכות לכל מי שרוצה. אז מי שירצה הערב יוכל לזכות בזה.
אלה ששומעים אותנו וצופים בנו
יכולים לראות על המסך את מספרי הטלפון שנגיד עכשיו, יכולים למלא בכרטיס אשראי
ולרכוש את הזכות, ואני גם מברך את אלה שמקבלים על עצמם,
050-650-666. זה מספר ראשון,
050-055-2560-70.
ניתן לצלצל,
ובעזרת השם יתברך
ירשמו את הפרטים,
ייקחו את האשראי,
יעבירו לי לברכה, אני אברך,
ויזכו למטר רבוע בבית-כנסת.
לא כל אחד זוכה שיהיה לו חלק בהקמה של בית-כנסת, בית-מקדש מעט.
כן.
ודאי.
אם אחד בנה בית-כנסת, לא יכול לבנות עוד אחד?
אדרבא ואדרבא.
אפשר בתשלומים, כן. אפשר לעשות את זה ברחוב בית-אלפארי?
כן.
אפשר בעשרה תשלומים, כן. מי רוצה?
הנה, יש פה כבר שניים שרוצים.
יפה מאוד.
אם אפשר לתת להם את ההוראות קבע ואת ה...
מה השם שלך?
איך?
סוריה בת מולוק. סוריה בת מולוק, אשר יזכה אותה לרפואה שלמה בתוך שער חולה הומו ישראל מהרה,
בהחלמה מהירה. אמן. זכות המצווה של בית-כנסת תגן עליה.
אמן. אתה גם רצית?
שתיים.
שתי מניות?
שתי מטר רבוע. ראית?
אחריך.
מה השם שאתה רוצה שאני אברך?
את כל עם ישראל.
הקדוש-ברוך-הוא יברך את כל המשתתפים כאן, כל המאזינים בכלל וכל ישראל כולם, שיזכו לתשובה שלמה,
בריאות והצלחה,
ושנזכה כולם לגילוי משיחתכנו במהרה בימינו. אמן. אמן. גם את רוצה?
זה אני אתן תכף.
מי עוד רוצה לקחת
מטר מרובע
בבית-כנסת,
בעזרת השם יתברך,
זכות נצחית.
כל התפילות,
כל השיעורים,
כל החזרה בתשובה שיוצא משם.
הסתבח הבורא.
כן, עוד שאלה יש?
יש לחיילת שם.
נא לתת לה. בבקשה. אתה רוצה גם מניעה?
שאלה? תכף.
שלום, כבוד הרב. מתרגשת מאוד להיות פה.
קוראים לי בטר, מתחזקת כבר שנתיים, ברוך השם.
רציתי לשאול, בספר של הרב ארוש, שיהיה בריא,
רשום שבן-אדם בחיים שלו מקבל רמזים, מה התיקון אישי שלו.
המטרה היא באמת לחזור בתשובה, אבל נגיד לבן-אדם יש מידת כעס, אז התיקון שלו הוא לעבוד על מידת הכעס.
רציתי לשאול, מבחינתך, מה אתה חושב?
כאילו, כשאני חושבת על עצמי, אז הכול קשה, אני לא יודעת מה ספציפית אלי, אם יש איזושהי דרך לדעת את זה.
תראי,
כל המצוות צריכים לקיים,
אבל מה שאת רואה שהולך לך קשה יותר,
שם צריך להתעכב ולהתמקם,
ולא לוותר, לא להגיד לי זה קשה, אני לא יכול לה. אדרבה, הפוך,
שם צריך לעבוד יותר.
אז ממנה, אם את מקבלת על עצמך תשובה ועושה מה שצריך,
יודעת מה ההלכות ומקיימת אותן,
יתברר לך שכמה דברים קשה לך אתה,
שם תילחמי עוד יותר,
כי את מבינה שהתלולית הזאת, צריכים לעבור אותה,
וכשעוברים אותה אז יודעים שברוך השם,
משיגים את המטרה בביטחון גמור, שתיקנת משהו מהעבר שלו.
אוקיי. והערת, אם אפשר, ברכה שאני והמשפחה שלי, בעזרת השם,
יחזרו בתשובה, וככה יהיה לי יותר קל להמשיך.
השם יזכה אותך ומשפחתך, בכלל עם ישראל, לשוב בתשובה שלמה ובקלות.
תודה.
כן.
תן לו בבקשה שאלה עם הכובע.
ערב טוב, כבוד הרב.
כן, רק רגע, הגברת פה, שאת שאלת אותי, כן?
מלתת והזה, כן?
תעבירי את הטלפון, אני אסדל לך איזה רבנית שתעזור לך.
קלינה?
משהו אחר, קלינה.
פגשת אותה?
את הרבנית קלינה?
לא קלינה. אני מדבר על קלינה.
קאה מנה טלפון בבקשה. את רוצה?
כן, אני אעלה איך אפשר, כן אני חושב שאתה רוצה. תן לה, תן לה.
כן.
יש לי קצת שאלה מציקה לי כבר די הרבה זמן.
אני לא יודע אם זה נכון לשאול עוד כאן לפני כולם,
אבל אני שלם עם זה.
אחותי התחתנה בפעם השנייה עם גוי,
וזה מאוד מאוד מציק לי.
השאלה אם הרב יכול לתת לי איזו הצעה, לעשות עם זה משהו,
כי בזמן האחרון דברים מתחילים להסתדר בצורה הכי לא טובה שבבית,
ויש מריבות, ודברים ממש התחילו להגיע לרמה קצת מתחת לכל ביקורת.
אני ביכולתי כרגע,
אין לי כרגע השפעה, כי, מה השם שלה?
לאה בת-חנה.
לאה בת-חנה.
השם ישניא את הגוי עליה, ותזרוק אותו לכל הרוחות,
ותתחתן עם בן ישראל כשר, מהרה, בזכות המניות שלקחת.
אמן.
אני רוצה להזכיר משהו שאתם אולי לא יודעים.
פה יש מדרשייה של קהילות פז.
מתחילה עכשיו, פה, פה, פה, בבית-הכנסת הזה,
מדרשייה של קהילות פז,
עם הרב שמעון משה חי רחמים.
הרב נמצא פה.
אז בעזרת השם יתברך, איפה יתפרסמו השעות?
כל יום בין שבע לתשע?
כל יום בערב בין שבע לתשע יהיו פה שיעורי תורה.
מי מוזמן?
הנוער, הציבור, הנשים, הגברים, מי?
גברים ונוער.
גברים ונוער, לפה. מה עם הנשים?
יהיה, בעזרת השם, לאחר מכן.
אבל כל ערב, משבע עד תשע, מי יעביר שיעורים?
כמה רבנים יעבירו שיעורים באיזה תחומים?
הלכות, גמרא, מדרש וכו'.
אז הנה, יש לכם פה כבר, ברוך השם,
בתל אביב, קהילות פז, מדרשייה ראשונה נפתחה.
אתם מוזמנים.
שידוך הגון ורפואה שלמה לחייק לוי טל וניסים שמעון.
השם,
אמרתי נכון?
חיים לוי.
חיים לוי. השם יזכה אותו לכל טובה וברכה, מהרה, אמן.
כן.
כן, לך?
שמך?
אברהם בן חנה.
השם יזכה אותך לזיווג הגון הראוי לך, מהרה השנה.
אמן.
כן.
איפה השניים שקיבלו פה טפסים עוד לא הגיעו אליי?
הבנתי.
כן.
תן לבחור שם, הוא רוצה לשאול.
מה אתה רוצה?
לדבר?
תכף תן לו.
תן לו לדבר.
כן?
ערב טוב, כבוד הרב.
ערב טוב.
אין לי שאלות, יש לי בקשה.
אני הקשבתי לכל מה שאתה אומר,
ואני רוצה קודם כול לומר לך תודה על זה.
אני נמצא בתחילת דרכי.
קיבלתי על עצמי להמשיך בדרך האמת,
תוך כדי שנדרתי נדר שאני לא אחרוג לא ימינה ולא שמאלה. שבעתי מהמקומות שהייתי בהם, מה שראיתי.
טוב לי בדרך האמת.
אני רוצה לקבל ברכה,
כי יש דברים שהם סמויים וגלויים לי לעין, שאני רואה אותם בדור מכשול,
וקצת קשה לי.
אני רוצה לקבל את ברכת הדרך.
מה השם?
שמעון בן אסתר.
שמעון בן אסתר תזכה ללכת בדרך ישרים,
ולא תיכשל.
אמן.
ורציתי גם ברכה לזיווג.
ותזכה לזיווג הגון הראוי לך מהרה.
אמן.
כן.
תן לבחור פה.
ערב טוב.
קודם כול,
רציתי להודות לרב כי בדיוק לפני שנתיים הרב היה בלילות לבנים ביום הזה, ד' באייר,
וברוך השם,
הלכנו כמובן לכל גדולי הדור.
אבל נולד לי, נפקד לי עם אשתי, שתחיה, בן,
בזכות הברכה של הרב.
והוא כבר שיהיה בריא כבן שנה. עד מאה-ועשרים לא מזמן חגגנו יום הולדת, עוד היה לבורא עולם.
בהזדמנות זו אני מודה לרב.
ורציתי, בעזרת השם, עוד ילדים.
אני רוצה שהרב יברך.
בבקשה.
מה השם?
שמשון בן מור אבי יוסף. זה השם של מי? שלך?
כן.
שמשון בן יוסף.
כן.
השם יזכה אותך שבניך יגדלו צדיקים יראי שמים ותלמידי חכמים.
אמן. אני רוצה אבל עוד ילדים גם.
בעזרת השם,
תזכה
לבנים ובנות נוספים.
אמן.
תודה רבה.
תהיה בריא.
כן.
תן לבחור בירוק פה.
דבר ראשון, הרב,
פה הבחור שאל לגבי הקבלה. אז יש רב בבני-ברק, קוראים לו הרב שמעון דהן,
והוא אומר שהוא קיבל רשות מהרב חיים קנייבסקי ללמד קבלה.
אם יהיה את זה כתוב בכתב,
אנחנו נגיד את הדברים.
לא, בסדר. עכשיו רציתי לשאול לגבי מה שעשו לך בבחירות,
עשו גם לרב חיים אמסלם.
אני שואל למה אתה לא יצאת לטובתו כמו שהיית רוצה שיצאו לטובתך רבנים אחרים שרואים את העוול שעושים לך.
מה זה לצאת לטובתו?
בוא נגיד לך חודש או אפילו יותר. חצי שנה לפני מה שעשו לך, עשו לו.
אז למה אתה לא דיברת בדרשות על העוול שעושים לו?
אני לא ביקשתי שיצאו בשבילי.
מה זה? זה כמו שאיוב נידון בייסורים על זה ששתק.
זה מה שאמרתי לרבנים אחרים,
איך הם רואים את כל מה שקורה בינך לבין החבורה של ששתק, והם שותקים. אני אסביר לך. אני אסביר לך.
כשיש שני דברים שקורים ואתה לא יודע על מה הם קורים,
אתה לא יכול להתערב על מה שאתה לא יודע.
צריך לשמוע בין אחיכם ושפטי צדק, נכון?
זהו.
עכשיו, הוא היה שם בתוך ש״ס, אני לא הייתי שם, אני לא יודע מה קרה.
אומנם לאחר מעשה אני הבנתי מה קרה,
אבל שוב פעם, הוא התמודד יפה מאוד.
הוא כתב ספר, הוא ענה, הוא טען, הוא עשה מה שהוא רוצה וכו' וכו'. לא היה מה להוסיף על מה שיש לו טענות.
הפוך.
כולם ידעו שמה שעשו לו עשו לי, מה שעשו לי עשו לו,
והטענות היו זהות.
כל מי שמפריע בדרך, מסקלים אותו.
זהו, זה מה שהיה. יישר כוח. תודה רבה.
תהיה בריא. כן, יש לנו פה שיחת טלפון שנייה. כן, בבקשה.
עוד דבר. שלום. מי זה?
זה מוריס.
מוריס וויסה.
מוריס וויסה מאור עקיבא.
כן.
שלום עליכם.
שלום וברכה.
אז בעזרת השם, ככה מחר אני אסדר את העניין למניה אחת לבית כנסת, בעזרת השם שתצליח.
יפה מאוד, ברוך תהיה.
ואני ואשתי לילדים, בעזרת השם,
לוקחים עוד חצי מניה לבחורה שדיברה שהיא חולה במחלה.
יפה מאוד, אשריכם לב רחב.
השם ישפיע עליכם הרבה פרנסה.
בעזרת השם, שיהיה לרפואתה ולרפואת כל חולי עמו ישראל, ואוהבים אותך, רבנו. אמן. תודה רבה, מוריס. תהיה בריא. כל טוב, אהבה. כל טוב.
כן, הגברת שמה, תן לה.
המספרי טלפון למי שרוצה לתרום, 050-650-666-055-2560-70.
כן.
כן.
כן, בבקשה.
אני רוצה, אם הרב יכול, לברך את בעלי בזכות המניה שהוא לקח
לברכה ולתשובה.
בשמחה. מה שמו?
אבי אברהם ארכדי, בן רעיה ראיסה.
רעיה ראיסה. השם יזכה אותו לתשובה שלמה בתוך שאר עמו ישראל.
אמן.
תזכו לכל טוב.
בנים זכרים למלכיאל, בן יגאל ויפעת בת חנה,
שסייע רבות לערב זה.
אמן.
כן.
תן לו לבחור פה.
אי אפשר ברכה לרפואה? מי שרוצה ציציות וכיסויי ראש, תכף אני אתן לו.
לקחת ממנה טלפון?
אם אפשר ברכה לרפואה, סבתא שלי, מרים בת נינה.
מרים בת?
נינה.
נינה תזכה לרפואה שלמה מהרה.
כבר נקבל שעתיים לימוד תורה. אשריך ואשרי חלקך.
כן, מי רוצה פה ציציות?
בבקשה. מי מהנשים רוצה כיסוי ראש?
לנשים, אפשר להעביר לנשים? תעביר לנשים.
תעביר לנשים.
תעביר לנשים.
כיפות, אתם רוצים כיפות?
כיפות.
השם יברך את כל הקהל הקדוש בכל טובה וברכה,
בריאות והצלחה מהרה, אמן.