הזהירות בשעת מלחמה
המסילת ישרים פרק ט' אומר מתי באמת צריך לפחד?
אז תקשיבו טוב!
זה נוגע לממ"דים...
כאשר יש היזק הנראה לעין אז צריך לפחד! וזה נקרא 'זהירות' זה לא 'פחד מיותר' אלא זוהי הדרך הישרה!! זאת אומרת ודאי כשרואים שהטילים האלה גורמים להרס וחורבן (לתפ"ץ) פצועים והרוגים (הי"ד) וההיקף ההזק שלהם זה מאות ויותר מטרים והם מפרקים שכונה לא מפרקים בניין ועוד אלה עם המצרר עוד יותר גרוע אז מה?! מי? מי אתה שאתה אתה 100% בטוח שאין לך שום עוון ולא יתפסו אותך על כלום והכל בסדר?! זה היזק שהוא גלוי לעין ואין פה מקום לביטחון יש פה מקום לזהירות כמו שכתוב: 'שאסור לאדם ללכת מתחת לסולם רעוע או לכותל רעוע'
- 'למה?! אני בעל ביטחון! מה, אני מפחד שייפול עליי בניין?! לא מפחד'.
אמרו חכמים: 'לא! במקום סכנה צריך זהירות, ואין לך יותר ברור מהסכנה הזאת כי מתכוונים להרוג ובאמת הצליחו.
אז כל הקשקשנים שאומרים: 'אני בוטח וזה וזה וזה...' - זה סיבה שהם יפגעו (ח"ו) למה? כי הוא עובר על המצווה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" התורה מזהירה: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" מתי היא מזהירה? מתי שיש סכנה אם יש סכנה ודאי צריך להישמר אין הגנה אין הגנה! התורה אומרת לך: 'אתה צריך להישמר! אני לא שומר אותך אתה צריך להישמר "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"
אבל אם ההיזק לא ידוע רק יש לו איזה דמיון שעלול להיות חשש כזה וכזה דבר לא ברור לא ידוע - במצב כזה צריך להתחזק בביטחון.