מרבים בשמחה לא בליצנות

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום 82 לזכות קבוצת שערי תשובה לרפואת מרום בן אבבו אבבו כל החששות של הרופאים ייעלמו כלא היו הילד יצא מבית החולים מהרה בריא ושלם לעבודת השם יתברך אמן ואמן

מרבים בשמחה ולא בליצנות

הגמרא בתענית אומרת כט אמר רב יהודה ברי דרב שמואל בר שלת משמ דרב כשם שמי שנכנס אב ממעטין בשמחה כך מי שנכנס אדר מרבים בשמחה ונפסק להלכה כמו שכותב המגן אברהם סימן תרפו מי שנכנס סדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם גוי ישפוט בהדר עניין זה של ריבוי שמחה בחודש אדר דבר טעון הכנה נפשית והתבוננות מתאימה בלי זה במקום להתעלות עלולים ליפול להדרדרות עצומה לנפילה נוראה דועה אמרתו של הרמבן זכר צדיק לברכה באיגרת לבנו כל המקודש מחברו הרב מחברו וזה לא רק נכון לגבי מקומות מקודשים אלא גם בזמנים של מועדי קודש היות בחודש אדר זמן מסו ל מאוד להתעלות בעבודת השם באמצעות המרבי בשמחה אמיתי באותה מידה יכול יצר הרע לשלוט באדם בליצנות שמחה של לצים וסכנה מרובה המשגיח רבי נתן בוך פויגל זכר צדיק ברכה נהג לומר שה שג מי שנכנס הדר מרבים בשמחה זה לא לעשות מעשים של שמחה כמו לשתות יין וכדומה אלא מרבים בשמחה בעבודת השם לומדים בשמחה מתפללים בשמחה עובדים את הקדוש ברוך הוא מתוך שמחה של מצווה אבל לזה צריך הכנה מרובה קודם מה אדמור מפופ זכר דק ברכה למה לא מפורש בחכמים זכרונם ברכה באיזה אופנים ובאיזו מידה יש להרבות בשמחה בחודש אדר כמו בהלכה שאומרת מי שנכנס אב ממעטין בשמחה ושמה יש סימן מפורט שולחן ערוך סימן תקנה מה עושים איך ממעטים בשמחה ממעטים במשא ומתן יש איסור לבנות בניין של שמחה לא עורכים נישואין וכיוצא בזה אז כתוב מה עושים איך ממעטים למה באדר כשמרבית איך למה אין הלכות התירוץ פשוט בשביל להיות בשמחה יש לנו פסוק מפורש פיקודי אדוני ישרים משמח אליהם אז מי שנכנס הדר מרבים בשמחה צריך להרבות בלימוד התורה שהיא משמחת לבב כל אנוש להרבות במצוות פיקודי השם אבל בעוונות אנשים רבים לא מודעים לכך ד המצווה היא להרבות בהולות בליצנות בחודש אדר ובפרט בפורים המאירי הקדוש כותב במגילה זן לא נצטווינו בפורים על שמחה של הוללות ושל שטות אלא על שמחה ותענוג המגיעים עד אהבת השם יתברך כמו הסעודה שהייתה אתמול לידידי שופר במתה משה סימן תריב אף שנדמה לרוב האמון שהו טרא לבני אדם בפורים פריקת עול ומצוות עליהם חס ושלום וחושבים שכל ה מרבה בצחוק וטול הרי זה משובע אבל בלי ספק העניין הזה רע ומר ועוון פלילי שלא הותר לנו בפורים אלא שמחה של מצווה ולא שחוק וקלות ראש ובשולחן ערוך סימן תרצה נפסק להלכה חייב אנש לבו בפוריה עד דלא ידע בן ארור המן לברוך מרדכי בביאור הלכה כבר הביא את לשון החיי האדם שאומר ואמנם היודע בעצמו שזלזל אז במצווה מן המצוות אם זה בנטילת ידיים אם זה בברכה אם זה בברכת המזון או שהוא עלול לא להתפלל מנחה או מערב או שנהוג קלות ראש מוב לו שלא יקיים את ההלכה הזאת להשתכר בכל מעשיו יהיו לשם שמיים ואיך יצא ידי חובה עד דלא ידע בש כמו שאני עושה רעה חולה אלה שחושבים כחודש אדר ופורים זה זמן ולהם לזלזל בכבוד חברים ללעוג על רבנים ויש שהגדילו והחשיבות את זה מנהג קדוש במרכאות למנות אדם ש קוראים לו פורים רוב כאילו הרב של פורים זה לצנ ש עומד וצוחק ומסתלק על אנשים כולל רבנים וחברים וכולי עוונם גדול מנסו הרב שלמה זלמן אוירבך זכר צדיק לברכה שנוכח שבחורים בישיבה נהגו בפורים מיני ליצנות ויטול ומזלזלים ופוגעים בכבוד מגידי שיעורים ושאר בני אדם אמר בחריפות אם זו המציאות צריך לסגור את כל הישיבות ביום הפורים על מנעול ובריח מה זה מי התיר להם את הדבר הזה הגון רבי גרשון איידלשטיין זכר צדיק ברכה סיפר דבר נורא אדם בא לפניו ואומר לו לפני רבות בשנים פורים אחד עסקתי בישיבה במילה דל והורדתי יתר לעצמי כמו שמקובל ועשיתי זאת על חשבון הזולת תוך פגיעה בכבודו מאותה שנה איני רואה הצלחה בתורה ויותר מזה קודם לכן היה לי טעם בלימוד ולמדתי היטב מאותו מקרה איני יכול להתעלות לרמה רגילה שלי אמנם אני עדי דן לומד בתורתי אומנותי אבל איני רואה סימן ברכה בלימוד מה נחשב ליצנות מה אסור מה זה שמחה ומה זה בדיחות הדעת שהם מותרים בדיחות הדעת ואפילו מצווה יש בהם נבאר כוח הליצנות החומרה ו עונש אולי יחדרו דברים ללב ונזכה להבין איך מקיימים שמחה בחודש אדר ובפורים בפרט מבלי לעבור ייסורים חמורים שבחוסר רגישות עלולים להכשל בהם חלילה אמר החזון איש זכר צדיק ברכה מה שהזכרנו בדרשה אתמול ני השלמות של אדם בעולם הזה לעבור את כל חיים בלי לפגוע בזולת וזה כולל את יום הפורים אז ראשית כל צריכים לדעת מה החילוק בין מה שמכנים בדיחות הדעת שהיא מותרת ואפילו נצרכת לבין ליצנות שהיא אסורה באיסור חמור המשגיח רבי שלמה בולבה זכר צדיק ברכה כותב בספרו על שור חלק ב' עמוד רמב בכדי שהאדם לא יגיע כלל לידי כעס וכפה מוכרח להיות מחונן עם מידה קדושה של בדיחות הדעת מה שנקרא אצל העולם חוש הומור זו מידה שאפשר לדלג על הקשיים ביום אפשר להיות סלחן לחלוש דעת אפשר להתעלות גם מעל מצבים מביכים מי שמצויד בחוש הומור יכול לראות אור מתוך השלילה ורוח טובה ונעימה תמיד נסוכה עליו תמיד זה לא ליצנות יש להוסיף לפעמים ראוי ונכון להשתמש בכוח של הבדיחה למטרות חיוביות כמו לשמח חתן וכלה וכן לפתוח לבבות לפני לימוד כמו שאומרת הגמרא בשבת ל כי ה דרבא מקמ פתח להוא לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובטח רבנן רבא לפני שהיה מתחיל את הלימוד היה מודח אותם והם היו שמחים כך ניתן להפיג מתח לא נעים בסיטואציות מביכות ואפשר לרמוז דברי תוכחה במקרה כזה אבל בדיחות הדעת נכונה לא מזלזלת בבני אדם וערכם כל החו שמור לא על חשבון אחרים מה זה ליצנות חכמים מאריכים בחומרתה בעונשה ואוסרים אותה מכל וכל לבד מליצנים סג כל ליצנותא אסירה בר מליצנים במנהגים שטוזים בכל העיזים רבנו יונה מאריך בשערי תשובה שער ג' אות כעד עד קעז במגדיר ומסביר מה הגדרים בסוגי הליצנות ומחלק את זה לחמש חלוקות אנחנו נדבר על שלוש חלק ראשון זה אדם שנותן דופי בבני אדם מדבר דברי גנות וחרפה על בני אדם כמו שאומר הכתוב תשב חיך תדבר בבין אמך תתן דופי השני מי שלועג לבני אדם הוא מסמם לקלס והוא בז להם בליבו לקוצר השגתם במעלות או בהצלחות של הזמן כבוד ושררה או שוא בז אותם על עניות והגאווה מביע אותו ל המידה הזאת או שהוא חי ברוב שלווה ותענוג כמו שאומר דוד מלכנו רבת ועלה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאי יונים מתוך גאווה הוא מונה אותו מצער אותו וכולי זה לגאי יונים ויש פירוש רשי שאומר לגאי יונים זה ה וז לגאי יונים לירושלמים הירושלמים נקראים גאי יונים שהם גרים בגה של יונים ופעמים ילעג הלץ אפילו על הקדושים ועל הנביאים רחמנא ליצלן טוב חלק שלישי זה הלועג על מעשים ופעולות אפילו שהוא לא מבזה את הבעלים אבל על ידי הלעג שלו הוא מונע עשייתה של דברים טובים וגורם בזה זה קרב כי רחיק הדברים שאין להרחיק ועל זה נאמר בז לדבר יחול לו ואמרו חכמים אל תהי בז לכל אדם ואל ת מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה ואיין לך דבר שאין לו מקום אז זאת אומרת הוא לא בא מה אתה מגדל זקן כזה מה זה שסדר את הזקן מה זהזה זה מה אתה עושה זה מה אתה עושה זה מה אתה זה מה אתה מדקדק בשביל מה אתה כ מוקדם אפשר להתפלל עד שע ומזלזל במעשים לא על הבן אדם כאילו אבל זה יכול לגרום לאנשים שהם יתרחקו מעשיית מצוות בהידור זה אלי נוהו וכולי ובז לדבר יחווה לו כי אין לך אדם שאין לו שעה בזו לטראמפ זה במשפטים וזה ופה ושם הוא קפריזי והוא לא זה וזה אי אפשר לצפות ממנו ולצפות ממנו בסוף הוא בא כיסח את כולם עד לא התחיל כבר החזיר להם אל תבס אין לך אדם שאין לו שעה תיזהר יום אחד זה יתהפך עליך אתה לא יודע מאיפה זה יבוא היום בן אדם למטה מחר הוא יהיה מעליך למעלה תיזהר בוודאי שמי שמתלוות בפורים על כל איש ועל כל פעולה ועושה שחוק ולעג מכל יקר וחשוב הוא נכלל בתוך זה בתוך השלוש חלוקות האלה והוא נקרא שלוש שמות זד יהיר ולץ ז זה רשע עושה במזיד יהיר זה בעל גאווה ולץ זה מה שאנחנו מדברים ליצן מה קורה עם ליצנים תכף נראה לכן עלינו להזהר בנפשנו לא להיות נכללים בכת הלצים שעל זה נאמר בסוטה מב ארבע כיתות אן מקבלות פני שכנה ואחד מהם כת הלצים אם ללצים הוא יליץ אה אתה ליצן הקדוש ברוך הוא עשה ממך ליצנות שכל העולם יצחק ממך אל תהיה לץ תיזהר נכון הו שפטים ללצים אין אין אין מה לעשות איתם כי הם דוחים יראת שמיים ורק מכות זה עוזר לץ רק עם מכות משמיים אפשר להרגיע אותו לא תמיד אבל אפשר אז ארבע כיתות כת ליצנים כת שקרים כת חנפים וכת מספרי לשון הרע חשמל אדם יש לו משיכה להיתפס לליצנות ואומר הגאון מוילנה במשלי א' כב כג המצווה הגדולה מכל המצוות לימוד התורה אבל הקדוש ברוך הוא עשה זה לעומת זה וליצנות ודברים בטלים הפך התורה לכן יצר הרע טורח רבות חתי את האדם ומנעים לו את העיסוק בדברים בטלים ובלי נות להרחיק אותו מעסק התורה ויש אפילו דתיים שהולכים לראות סטנדאפיסט חרדי עם כובע שחור כמו המקובלים ומדבר דברים של גנאי וזלזול ו השם ירחם פה דובר נבלה זה מה שעושים אנשים חרדים בעלי תשובה וזה הולכים לראות דברים כאלה מצינו בגמרא בפסחים רבנו הקדוש צבת הבנים ארבעה דברים אחד אל תדורו בשך נציב זה שם מקום למה משום דלצה הבו ומשכו לך בליצנות אם תגור במקום כזה שיש ליצנים הם ימשכו אותך בליצנות שלהם ואתה תיפול בזה לא לגור במקום שיש ליצנים באשר על כן עלינו לדעת היטב את כוח המשיכה של המידה הזאת להתרחק ממנה כתוב שלא ישב אברהם אבינו בארץ פלישתים למה שהיו ליצנים איפה היו צנים מתי גילינו שהם ליצנים 400 שנה אחרי זה כשתל בשמשון הגיבור ככה אומר המדרש ובמדרש שוחר טוב על תהילים א' טו כתוב ובמושב לצים לא ישב זה קורח שהיה מתלוצץ על אהרון על משה מה עשה כנס את כל הקהל ויקל עליהם קורח את כל העדה ואומר ם דברי ליצנות כל הלילה לך תתמודד עם משה רבנו לא הוא יודע שהוא לא יכול עליו אבל בליצנות הוא כן יכול וככה הוא שכנע 250 ראשי סנהדראות הכי גדולים בעם ישראל הלכו ונמשכו מול הגדולה והמעלות של משה רבנו שהטיב להם והוציא אותם ממצרים וקרא להם את הים והביא להם מן והכל עומדים ומזלזלים בו על ידי ליצנות ומתפתה זה כוח הליצנות זאת אומרת הוא היה פיקח וידע שב ויכוח הוא לא יוכל להכריע את משה רבנו אז לכן הלך בדרך הקלה נשק ליצנות רואים שזה טומאה טומאה גדולה וצריכים להיזהר לא להיות בחברת ליצנים כי זה מושך אנשים אוהבים לצחוק לשמוח על חשבון אחרים אתם מכירים את האנשים שעושים בדיחות על מגמגמים ועל כל מיני זה וזה וזה וזה בעיה הרמחל הקדוש במסילת ישרים האריך לבאר את קושי הלצון והשחתת הרבה ואומר כך ותראה קושי הלצון והשחתת רבא כמו מגן משוח בשמן שמשמיץ ומפיל מעליו החיצים ומשליך אותם לארץ ולא יניחם שיגיעו אל גוף האדם ככה לצון בפני התוכחה והמרד בליצנות אחת בשחוק אחד מפיל אדם מעליו ריבוי גדול של התעוררות והתפעלות מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדר אותו ש עניינים שמעירים אותו לחשבון נפש לפשפש במעשים בליצנות מפילה כל הארץ ולא יעשה בו שום רושם כלל מסיים המסילת ישרים ולא מפני חולשת העניינים ולא מפני חסרון הבנת הלב אלא מפני כוח הלצון ההורס כל ענייני מוסר וירה כתוב שצנות אחת דוחה אלף תוכחות מה זה תוכחת תוכחת זה מלשון ויכוח הוכחה באים ומוכיחים אותך על דברים שאתה עושה לא בסדר אז לדוגמה מסבירים בא אדם ומוכיח לך דבר מסוים במופת שלא ניתן לערעור שזה ברור שמה שהוא אומר כמו שתיים ועוד שתיים זה ארבע שזה ברור לכל העולם ככה הוא מוכיח לך דבר מסוים בא עוד אחד ומוכיח לך את אותו דבר מה שהוא הוכיח לך בדרך אחרת שגם עליה אי אפשר לערער כמו שלוש ועוד שלוש שש בא עוד אחד מביא לך הוכחה על הדבר המדובר מה זה הוכחה אחרת מה שניים הקודמים כמו ארבע ועוד 4 שווה 8 באים אל וכל אחד מביא לך הוכחה זאת אומרת יש לך אלף הוכחות שמה שמדברים איתך זה אמת לאמיתה בסוף יבוא הליצן ויחד כולם בליצנות אחת זה הכוח של לצנו זה הכוח של לצנו המשגיח רבי מתתיהו סולומון זכר צדיק ברכה המשיל את זה שהמשלוח הוא נפלא ומדויק שלא לא בלבד שהחצי לא פוגעים בגוף האדם הם גם לא נחים על המגן לא נתקעים בו אלא נופלים לארץ מבלי להתקרב אל האדם לעתים קרובות אדם שומע דברי תוכחה לא ניכר בו עדיין רישומם ובכל זאת הם עושים רושם קל אבל ברבות הימים הם ישפיע עולם כמו טיפות שנופלות על אבן לאט לאט עד שחודרות כבר אמר האדמור מקוצק זכר צדיק ברכה רה שאמרה התורה והיו הדברים על לבבך מה פירוש לא תמיד הם נכנסים ישר ללב אבל הם מצטברים פה עד שיום אחד כמו שאומרים נפל האסימון רך הכל נכנס לתוך הלב אבל אם אתה שומע ליצנות הם מסלקים לך את כל הדברים שגם על לבבך ולא יעשה עליך ראש שם הצטברות הדברים שהיו אמורים להשפיע עליך בהמשך המשגיח רבי שלמה בולבה זכר צדיק ברכה מסר פעם שיחה מוסרית שהשפיעה מאוד על השומעים אחרי שהוא סיים ניגש אליו אחד המשתתפים ואמר לו זאת היייתה שיחה חזקה כל כך היא חייבת להשפיע על נפש האדם אי אפשר לדחות את השיחה הזאת שאמרת עכשיו אמר לו המשגיח טעות בידך את השיחה הכי חזקה אפשר לדחות בשלוש מילים אתה יודע מה אומר זה זה זהו זהו ע שם לך טמבל כאילו זה צוחק עליך בכלל לא מתייחס אפילו לכלום כלום אמר רק שלוש פעמים זה אומר ככה אפשר לדחות שיחה הכי חשובה זה כוח הליצנות במילה קלה ניתן להדוף דברי תוכחה ומוסר הליצנות לא רק מונעת אדם מלקבל תוכחה גם ותמת לו את הלב מלהבין דברי תורה ולא רק זה גם אם למד תורה על ידי ליצנות הוא יכול לאבד את מה שלמד יש לזה מקורות במשלי אומר שלמה המלך ביקש לץ חוכמה ועין אומר ראי בן עזרא זכר צדיק ברכה בעבור שהוא מתעסק בליצנות לא יכול ללמוד חוכמה לא נכנס שום דבר בספר קו הישר פרק יב בואו ראה מה מצינו בכתבי הקודש לחסיד רבנו חיים ביטל זכר צדיק ברכה הוא אומר ככה בעניין השגתי שאלתי את נשמתי והייתה משיבה לי שאת עני 40 יום רצופים בשק ואפר אחר כך את עני שני וחמישי ושני תמיד עד תשלום שתי שנים ומחצה ואז אני אשיג השגה גמורה בלתי שום ערבוביה של סטרה אחרה וכה אמרה לי הנשמה שלי אחר שתתנהג חודש אחד שלם בסק ואפר ותענית אז תתחיל ההשגה באופן שלא יצא מפי שום נדנ של ליצנות חס ושלום ולהתנהג בתכלית הענווה והשפלות ואחרי התענית שלושה ימים רצופים בשק ואפר אהייה זוכה לבוא לידי רוח הקודש ואחרי שתי שנים ומחצה אשיג השגה גדולה אז רואים שהתנאי להשיג השגות גדולות כאלה בלי שום נדנ של ליצנות זה תנאי בתוך כ כל מה שייעשה כל מה שנאמר אבל אם יהיה לו ליצנות אחת מאבד הכל לא יאומן במדרש על הפסוק לריח שמניך טובים דרשו חכ מה השמן הזה מלא שמן בידך ונפל לתוכו טיפה של מים יוצאת כנגדה טיפה של שמן כך אם נכנס דבר תורה לתוך הלב יוצא כנגדו דבר של ליצנות אבל אם נכנס ללב דבר של צנות יוצא כנגדו דבר של תורה יש יש לנו מלא שמן אתה שופך טיפה של מים אין מקום מלא כל אז הטיפה אחת דוחה טיפה אחרת מה היא דוחה מה שיש בכוס מה יש בכוס שמן אז היא דוחה יש לך תורה בפנים מלא גדוש נכנס לצנ דוחק כנגד זה תורה אם יש בלב שלך ליצנות אתה מכניס תורה זה דוחה ל צנות חכמים מדברים מלמדים אותנו דבר נפלא אבל למה הם בחרו דווקא שמן ומים גם אם אנחנו נמלא במים נשפוך לבפנים מיץ תפוזים כל טיפה של מיץ תפוזים תוציא מים או הפוך למה מדברים דווקא משמן ומים אלא שמן אינו מתערב בשום משכה והטיפה יוצאת כנגד טיפת המים זה שמן זך וצלול כמו כן בדברי תורה כשנכנסים ללב האדם דברי ליצנות יוצאים נגדם דברי תורה לא דברי תורה שמעורבים בדברים בטלים אלא דווקא דברי תורה זקים בתורים ככה אתה מפסיד זאת אומרת כוח הליצנות להוציא מהאדם תורה טהורה בלי שום תערובת סולת נקיה של תורה לשמה עד כדי כך וזה מה שמפסיד הליצנות לאדם הגמרא במסכת עבודה זרה יח אומרת אמר רבי אלעזר כל המתלוצץ ייסורים באן עליו אין דבר כזה שהוא לא יבוא עליו יסוריים אמר רב קטינה כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטים אם אדם רואה שמתמעט המזונות שיבדוק אם הוא מתלוצץ כי זה הבטחה מי שמתלוות מזונותיו מתמעטים רבי שמעון בן לקיש אומר כל המתלוצץ נופל בגיהנום ורבי תנחום בר חנילי אומר כל המתלוצץ גורם כליה לעולם בספר אור לציון עמוד רנח הרב בן ציון הבא שאול זכר צדיק ברכה מוסיף מי שיש בו מידה רעה זו של צנות גורם לעצמו כל מיני רעות וייסורים ועלינו לדעת שזה לא בגדר עונש בלבד אלא זה חסד השם יתברך שמביאים עליו ייסורים במזונות מתמעטים כי זה מועיל לשבור ולבטל את מידת הליצנות כי אז הוא דואג לפרנסה או שבא עליו מחלה מסוכנת או שאר מיני ייסורין ו מחסדי השם יתברך כדי שיתעורר וישום מדרכו הרעה שתוביל אותו לעבדון זה המטרה שיצעד בדרך הטובה ויש כאן קסר חד ופשוט למה לחכות עד שיבואו ייסורין ושאר מרעין בישין אפשר להתעורר ולתקן את הנפש מהמידה הרעה הזאת וזה תלוי רק בנו טוב נביא מכתב מרבנו החפץ חיים בחודש אייר תרפח הנה רבים שאלוני הרי אנו מאמינים ברוך השם בהשגחתו הפרטית שהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים בכל כל הסיבות ומראות המתווים בעולם הם מהשם ואם כן מה זאת עשה אלוהים לנו הלאו בימנו נתרבו סיבות ומאורעות נוראות שלא נשמעו כמותם בעולם ובוודאי שהשם צדיק בכל דרכיו ולא חשוד שעושה דין בלא דין אם כן נחקור בשל מי הרעות הללו עלינו כל עם ישראל טובע בים צרות ומצוקות בחסרון פרנסה נוראה למאוד אמנם כאשר נתבונן ונעמיק בדברי חכמים נמצא את הסיבות שגרמו לכל הצרות והמצוקות שאנחנו סובלים והבי מאמרים אחדים שמראים בעלן שבדין באות עלינו כל הצרות חכמים בעבודה זרה יח אומרים אמר רב אלעזר כל המתלוצץ ייסורים באים עליו רב קטינה אמר מזונותיו ממעטין אומר רשי הקדוש ברוך הוא שהוא פותח יד לזון את הכל מושך אותם מן הליצנים רבי תנחום בר חנילי אומר שגורם כליה לעולם רבי אלעזר אומר תחילתו ייסורים סופו כלים רואים כמה גדול כוח הליצנות מלבד העונש הנורא לאדם בעולם הבא כל העונשים האלה הם בעולם הזה וזה בוודאי רק התחלה לעונש בעולם הבא והוא ממשיך וממשיך החפץ חיים לדבר בעניין הליצנות ותולדותיה נסיים בשני סיפורים שהם ידועים מגדולי ישראל נקבל השקפה על הליצנות סיפור זה סופר מפי הרב שך זכר צדיק ברכה הגאון רבי עקיבא איגר זכר צדיק לברכה הגיע יחד עם בנו לבית אבי הנערה עליה דובר נכבדות עבור בנו בעל הבית שוחח עם הבן לטות על קנקנו נו בסוף השיחה שואל אותו הגון רבי עקיבא איגר את האבא של המדוברת מה אתה אומר על בני עונה לו האבא בחיוך של צביעות רצון הלוואי שגם המחותן ימצא חן בעיניי כמו שחתן מוצא חן בעיניי שואל אותו רבי עקיבא היגר ולמה אני לא מוצא חן בעיניכם לא לא סתם התבדחתי זה היה זה היה ליצנות בעלמה האמת אני מעריך אתכם מאוד מאוד בכל לבי הזדעק הגאון רבי עקיבא איגר ואמר לצנו עם לצים אני לא רוצה להשתדך קם ועזב את הבית והחבילה נתפרדה שמעתם עוד הוסיף הרב שך וסיפר על השאגת אריה שני בחורים באו להבחן כדי לזכות בשמיכת חכמים מגאון הדור בחן אותם ואמר שהם עברו את המבחן שמחה גדולה הייתה והוא היה שבע רצון מהידיעות שלהם והביא לשולחן לחיים השאגת אריה בעניות לא מצא מעט משקה חריף לא מצא רק מעט משקה חריף וצי מבושלות מזונות ודברי מאפה לא היה לו טוב הניח את המשכב הבצים על השולחן הוא שואל אותם השאגת הריה אומר להם על מה נברך תחילה אחד הבחורים השיב לו בהלצה ודאי שעל הביצה למה יש ברוך יש פסוק מפורש בפרשת לכלכה כתוב והעי מקדם ביידיש והאי זה הביצים כי אשכנזים לא אומרים והע והעי לא יכול להיות ביצה אבל והע זה ביצה אז הוא אומר בהלצ מביא פסוק כאילו כתוב בתורה באידיש שבצים קודמות הזדעזע שאגת אריה לצנו ל צוס ביטל לו את השמיכה לא נתן לו שמיכת חכמים לא ראוי להיות רב שמעתם רואים פה כמה כוח הרסני של ליצנות והפסד גדול מי שמידה זו שולטת עליו וצריך להתבונן לעשות הל שבפורים ובהדר מקום שמרבים בשמחה שהייה שמחה של תורה שמחה של מצווה וחלילה לא הוללות ולא ליצנות ולא על חשבון אחרים כלל וכלל זה איסור גמור איסור לא טנוי שת עמיתו לא לצער יהודי לא לבייש אותו לא כלום אוי ואבוי לכן מש מ ש מ ש מ ש מ ש מ ש מ ש מ ש מי שנכנס מי שמי ש מי ש ש מ ש מ ש ש מי שנכנס דם איי אי איי מי שנכנס נכנס הד מרבים בשמחה מי שנכנס נכנס אדם מרבים בשמחה שיהיה לכם יום טוב יום של שמחה חודש אדר תורה מצוות חסדים ישתבח הבורא הרי אני מכווה לכם מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומל נפשו יש חסד דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו שפתותיו