שמעתם פעם שיחה כזו?
- - - לא מוגה! - - -
כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן א',
סעיף ג',
ראוי לכל ירא שמיים שיהיה מצר ודואג על חורבן בית המקדש.
בספר חסד לאלפים כתב שאין הכוונה שהמעלה הזו ראויה רק לירא שמיים,
אלא הנהגה זו באמת ראויה לכל אדם,
אלא שרק אדם שהוא ירא שמיים יוכל לקיים זאת.
הגאון יעבד, זכר צדיק וברכה, בסידורו בית יעקב,
בדיני תשעה באב חלק ו' או טז,
כותב דברים נוראים.
אלמלא לא היה אלא עוון זה בידינו,
שאין אנו מתאבלים על ירושלים כראוי,
די להאריך גלותנו.
הוא אומר, לא צריך שנאת חינם, שבגלל זה חרב הבית. לא צריך עבירות, שפיכות דמים, עבודה זרה, כלום, כלום, כלום, כלום, כלום. אם יהיה לנו רק עוון אחד,
שאנחנו לא מתאבלים על ירושלים, לא בתשעה באב,
כל יום, מחצות לילה,
אם יהיה לנו רק את זה עוון,
זה מספיק בשביל להאריך לנו את הגלות,
כי אנחנו לא מבקשים את השם,
לא מבקשים. הוא בגלות איתנו,
ואנחנו לא פודים אותו,
וזה תלוי בנו.
וזאת הסיבה הקרובה, היותר גלויה, עצומה וחזקה לכל השמדות שעבר עם ישראל,
המופלגות הגדולות, הנוראות, המבהילות את הרעיון
שמצא אותנו בגלויות בכל מקומות פזורינו,
ועל צווארינו נרדפנו.
כל זה בגלל שלא בוכים ולא מבקשים את השם,
ושייבנה בית המקדש מחדש.
אדם יש לו צער, אז הוא משתף אנשים בצער שיש לו.
אבל כאן אין אומר ואין דברים, ולא נשמע קולנו ויגוננו על בית תפארתנו.
מתי נפגשתם עם מישהו או פגשתם מישהו ונושא השיחה היה חורבן?
מה היה בחדשות?
מה הולך להיות? יוקר המחיה, כל מיני דברים אתם מדברים, שומעים והכול.
מישהו עצר אתכם ואמר, אתה יודע מה?
הפסדנו.
הפסדנו את בית המקדש.
אם היה בית המקדש בנוי, הכל היה מסודר.
זה הפתרון.
שמעתם שיחה כזאת?